1להפעל

תהסרט

22

נחלות, 60,000במדינת ישראל כ- מתוכן

30,000 במושבים וכ- 30,000כ- בקיבוצים.

בין נע הנחלות ל- 20גודל 30 50דונם לנחלה במרכז הארץ ובין

דונם בפריפריה.80ל-

סך כל הקרקע המוחכרת לחוכרים - לכ מתוך 2.8מגיע דונם מיליון

קרקע 3.5כ- דונם מיליון חקלאית.

33

קום )עד קרקעות של פעילה קום רכישה )עד קרקעות של פעילה רכישה

. .המדינה(המדינה(

ציטטהציטטה

דו”ח דו”ח מהרכישה מהרכישה 40%40%השתתפות ברכישה בסך השתתפות ברכישה בסך עזרא סדןעזרא סדן

( . ( .5050כ"תרומה" )בשנות ה כ"תרומה" )בשנות ה

-מ' ₪ מ' ₪ 100100תשלום מס )רכישה( בסך כ- תשלום מס )רכישה( בסך כ

במסגרת הליך רישום הנחלה במרכז במסגרת הליך רישום הנחלה במרכז

לרישום משבצות.לרישום משבצות. .השלטת הריבונות הישראלית בקרקעות הפריפריה.השלטת הריבונות הישראלית בקרקעות הפריפריה

עשרות שנות התיישבות, עיבוד ותשלום דמי עשרות שנות התיישבות, עיבוד ותשלום דמי

חכירה, מן הדין שיקנו זכויות לאנשים חכירה, מן הדין שיקנו זכויות לאנשים

שהשקיעו בכך את כל חייהם.שהשקיעו בכך את כל חייהם.

66

. חכירה לדורות .חכירה לדורות

יעוד לכל בקרקע לשימוש יעוד זכות לכל בקרקע לשימוש זכות )סעיף )סעיף כמעט מפעל 99כמעט למעט ,) מפעל למעט ,)

שיכון ודיור .שיכון ודיור .

דה פקטו – מעולם לא פונה חקלאי דה פקטו – מעולם לא פונה חקלאימאדמתו, ללא הסכמתו.מאדמתו, ללא הסכמתו.

)למעט הפקעה לצורכי ציבור( .)למעט הפקעה לצורכי ציבור( .

77

הקים הברון רוטשילד את חברת 1924בשנת פיק"א.

אחד הסעיפים המיוחדים בתקנון ההתאגדות של פיק"א מורה על כוונתה:

"להעניק או להביא להענקת אדמות, זיכיונות כריה או זכויות אחרות לאותם המתיישבים....

אשר יפעלו בפלסטינה...."

88

בין המטרות המוגדרות של פיק"א ניתן למצוא לא רק חקלאות, אלא גם

תעשיה כריה וחציבה.

כלומר מלכתחילה היה ברור שמטרת השימוש בקרקע היא חיים לכל דבר וענין, וקיום כלכלי מהאדמה שבידי

המתישב.

99

בחוזי החכירה )חוזה כפר גלעדי – פיק"א, לדוגמא( נכתב בפרוש שמטרת החכירה היא

ומפעלי "למטעים,לעבודות חקלאיות אחרות כגון: נגריה מסגריה, בית חרושת מלאכה,

לשימורים מחצבה וכדומה."

הטענה כאילו האדמות הוחכרו או ניתנו למתישבים לחקלאות בלבד, לא זו שהיא

כוזבת ומגמתית, אלא גם אין לה כל סימוכין בתכתובות ובחוזים מאותה תקופה.

1010

בסוף שנות השלושים החליט הברון רוטשילד להפסיק את פעילותו במסגרת פיק"א.

לשם יציאה מסודרת של פיק"א נוהל עם כל מושבה כפר וקיבוץ מו"מ על תכנית "הביסוס",

שכללה הלוואות ומענקים לשכלול המשק, בניית מפעלים ואמצעי ייצור, ואף מבני מגורים נאותים, בד בבד עם העברה מוחלטת וסופית של הקרקע

למתישבים.

בהתחשב במטרות פיק"א להעניק אדמות, ניתנה למתיישב אפשרות לקבל את הקרקע לבעלותו

המלאה.

1111

איכרי המושבות: מטולה, ראש פינה, מנחמיה ואחרות מיהרו להודיע על רצונם ברכישת

הבעלות, ולשם כך אף קיבלו מפיק"א "הלוואות עומדות".

הקיבוצים לעומתם, כמו כפר גלעדי ואילת השחר, הקימו "מועצת חכמים" שבה היו

חברים נחום הורביץ, משה אגמי, שכטר חנוכי ואחרים שדנה בסוגיה והוציאה "פסק הלכה" שקבע: "אדמת הלאום אינה יכולה להימסר

לקניין פרטי".

1212

והנה שורש ההבדל:

בסופו של דבר "ההלוואות העומדות" נמחקו ואיכרי המושבות מצאו את

עצמם בעלים של קרקע פרטית דונם למשפחה ואף 300בהיקפים של

יותר.ואילו הקיבוצים חתמו על חוזי חכירה

, 2001לדורות שהסתיימו בנובמבר ובהם אופציה להארכה.

1313

כך אנו מוצאים היום שתי צורות התישבות, זו ליד זו.

וראש פינה. מטולה כפר גלעדי ואיילת השחר.

אלה מחזיקות בקרקע פרטית לכל דבר.

ואלה נאבקות במינהל ובדעת הקהל על הכרה בזכויותיהן.

1414

1515

דומות החקלאי החוכר זכויות היו דומות בעבר החקלאי החוכר זכויות היו בעבר לזכויות החוכר העירוני .לזכויות החוכר העירוני .

שחיקת של כפול תהליך חל השנים שחיקת עם של כפול תהליך חל השנים עם זכויות הגדלת ובמקביל החקלאים, זכויות זכויות הגדלת ובמקביל החקלאים, זכויות

החוכר העירוני .החוכר העירוני .

במסגרת שחיקת זכויות החקלאים הועברו במסגרת שחיקת זכויות החקלאים הועברוחקלאית לקרקע החכירה מחוזי חקלאית רבים לקרקע החכירה מחוזי רבים של למעמד לדורות, חכירה של של ממעמד למעמד לדורות, חכירה של ממעמד

חוזים )חד או תלת( שנתיים מתחדשים .חוזים )חד או תלת( שנתיים מתחדשים .

1616

אומר עו”ד מטעם קרן אומר עו”ד מטעם קרן 5050בדיון משנות ה - בדיון משנות ה - קימת:קימת:

ובדרכים בשאלה לחשוב מוסיף שאני ובדרכים "ככל בשאלה לחשוב מוסיף שאני "ככל יותר ויותר יותר ויותר להגדלת שליטתנו על קרקעותינו, להגדלת שליטתנו על קרקעותינו,

אפשר זו שליטה כי הדעה בי אפשר מתחזקת זו שליטה כי הדעה בי מתחזקת שחוזה הזכויות החלשת ידי על רק שחוזה להשיג הזכויות החלשת ידי על רק להשיג

לחוכרים. מעניק לחוכרים.החכירה מעניק הנרחבות החכירה הזכויות הנרחבות הזכויות שאפשר כמה להשוותן כדי בעבר שאפשר שהענקנו כמה להשוותן כדי בעבר שהענקנו לזכויות קניין, התאימו לאותה תקופה, שהיה לזכויות קניין, התאימו לאותה תקופה, שהיה את ולפתח לעלות חוכרים לעוד את צורך ולפתח לעלות חוכרים לעוד צורך

קרקעותינו.קרקעותינו.

כעת איננו זקוקים יותר לכך".כעת איננו זקוקים יותר לכך".

ללכת.צריךהכושי עשה את שלו… הכושי

1717

האם זוהי עמדת הקרן הקיימת שהצהירה במשך דורות על

הענקת זכות קניין לפרט במקרקעי הלאום??

האם מדבריות הנגב הוחכרו לרביבים ומשאבי שדה על דרך

של פיקדון ??

1818

“והכל 11 החוזה- מתנאי כמה הכפפת “והכל . החוזה- מתנאי כמה הכפפת .ובכפוף להחלטות המועצה”.ובכפוף להחלטות המועצה”.על פי על פי

ממטרות ..22 שיכון” “מפעלי ממטרות הוצאת שיכון” “מפעלי הוצאת

החכירה.החכירה.

החוזה החדש נוסח תוך הפרת החוזה החדש נוסח תוך הפרת

ההתחייבויות הקנייניות הבסיסיות שהיו ההתחייבויות הקנייניות הבסיסיות שהיו

חלק בלתי נפרד מחוזה היסוד. התנאים חלק בלתי נפרד מחוזה היסוד. התנאים

שהוספו בו, כללו בעיקר שלושה תנאים שהוספו בו, כללו בעיקר שלושה תנאים

מקפחים:מקפחים:

1919

א’ )“סעיף א’ )“סעיף 1818הוספת סעיף הוספת סעיף ..33

ההפקעה”( שהתיימר לקבוע ההפקעה”( שהתיימר לקבוע

את זכות המינהל להפסיק את את זכות המינהל להפסיק את

החכירה לגבי השטח שייעודו החכירה לגבי השטח שייעודו

הומר. וכל זאת בהתראה של הומר. וכל זאת בהתראה של

חודשיים - שלושה, אחרי דורות חודשיים - שלושה, אחרי דורות

של החכרה.של החכרה.

2020

החוזה דנן, חוזה החכירה לדורות החדש בא להעניק

זכות קניינית במקרקעין תוך ,כמצג שוואלחוכרים

ניצול תמימותם של החוכרים באותה עת, וניצול אמונם

והזדהותם חסרת המעצורים של המושבים והקיבוצים עם

המוסדות,

2121

שהרי על ידי צירוף משפט "בהתאם להחלטות תמים –

המועצה כפי שתקבענה מידי )שלא היה במקורו פעם"

וצורף לנוסח ברבות הימים( התרוקן כל החוזה כולו

מתנאיו וניתנה האפשרות למחכיר לשנות תנאי החכירה

כולם.

2222

באיחור 1818סעיף סעיף הוכנס באיחור א’ הוכנס א’ ובערמה.ובערמה.

סעיף זה מאפשר לפגוע סעיף זה מאפשר לפגוע בזכויות הקיימות ובזכות בזכויות הקיימות ובזכות

להמשיך להתפרנס להמשיך להתפרנס מהקרקע, לעת שינוי יעוד!מהקרקע, לעת שינוי יעוד!

פס”דפס”ד

2525

התייחסות המדינה אל החקלאות, הביאה התייחסות המדינה אל החקלאות, הביאהאת הענף הזה, הקושר מתיישב לאדמתו את הענף הזה, הקושר מתיישב לאדמתו לעברי פי פחת, ושברה את מטה לחמם לעברי פי פחת, ושברה את מטה לחמם

של המתיישבים.של המתיישבים. הדור השני והשלישי נוטשים את הישובים הדור השני והשלישי נוטשים את הישוביםשבנו הוריהם, בשליחות חלוצית הרואית .שבנו הוריהם, בשליחות חלוצית הרואית .

מצב דברים זה מעמיד בסכנה את "חומת מצב דברים זה מעמיד בסכנה את "חומתהמגן" של המדינה, ההתיישבות החקלאית המגן" של המדינה, ההתיישבות החקלאית

בפריפריה .בפריפריה .

2626

הדברים פני את לשנות הדברים בכדי פני את לשנות בכדי להקנות הדרך שתמצא להקנות הכרחי הדרך שתמצא הכרחי יתרונות הפריפריה יתרונות למתיישבי הפריפריה למתיישבי בתחומים גם יחסיים בתחומים כלכליים גם יחסיים כלכליים

שאינם חקלאות.שאינם חקלאות.)כלומר - בשינוי יעוד()כלומר - בשינוי יעוד(

הדברים פני את לשנות הדברים בכדי פני את לשנות בכדי להקנות הדרך שתמצא להקנות הכרחי הדרך שתמצא הכרחי יתרונות הפריפריה יתרונות למתיישבי הפריפריה למתיישבי בתחומים גם יחסיים בתחומים כלכליים גם יחסיים כלכליים

שאינם חקלאות.שאינם חקלאות.)כלומר - בשינוי יעוד()כלומר - בשינוי יעוד(

2727

מנכסי הנדל"ן המהווים את העושר 97%כ- הקרקעי של מדינת ישראל הינם בעיר ורק כ-

בכפר.3%סעיף החזרת הקרקע לקק"ל לעת שינוי

ייעוד או תוספת ניצול, קיים גם בחוזה חכירות החוכרים העירוניים 80עד שנות ה-העירוני.

לא נועדו רק למגורים אלא לכל העיסוקים למיניהם, )כולל מפעלי תעשייה, אחסנה, שעשועים, מלונות, ספורט וכיו"ב( והכל

 במחירים בלתי ראליים לחלוטין.

2828

על אף שמקורות הקניין של החוכר העירוני זהים לאלו של

החוכר החקלאי,

הרי שהחוכרים החקלאיים מופלים לרעה באופן מהותי לעומת החוכרים העירוניים.

2929

דמי היתר 

בהחלטותיו ויתר המינהל באופן מוחלט וגורף על גביית דמי היתר

בעת תוספת בנייה למגורים גם כשמדובר בתוספת של מאות אחוזי

בנייה באזורי ביקוש מרכזיים. וכן ויתר על תשלום דמי היתר בעת שינוי

סוג השימוש בתעשייה.

3030

ניתנו הנחות דרסטיות בעת חידוש חוזה חכירה בתקופת יובל.

באזורי מגורים ניתנו הנחות שמשמעותן ויתור כמעט מוחלט על

דמי היתר.

באזורי תעשייה, כולל במרכז הארץ, ניתנו הנחות גורפות בשיעור של עד

%60.

יובל חכירה

3131

קובעות 402 ואחריה 155החלטה כי:

49%כלומר החוכר העירוני זכאי ל – משווי ההשבחה.

המינהל מחויב לתת הסכמתו להמשך השימוש בקרקע ע"י החוכר העירוני לעת שינוי ייעוד או תוספת

ניצול. וזאת בכפוף לתשלום דמי .51%היתר של

3232

ביתו של החוכר יישאר בידו, בלי קשר לסכום דמי החכירה ששולמו על ידו,

גם אם היו אפס.לחוכר העירוני זכות לפצל את מגרשו לבניית יחידה נוספת לבן ממשיך וזאת

חינם ללא תשלום.בנוסף, ניתנה לחוכר ולבנו הממשיך זכות ייזום בלתי מוגבלת של מגרשים

נוספים שיווצרו מפיצול המגרש המקורי.

קובעות 849 ואחריה 260החלטה כי:

3333

תצ"א של אזור כפר הנשיא טובא זנגריה - שנת 1956

טובא זנגריהטובא זנגריה

19561956כפר הנשיאכפר הנשיא

3434

תצ"א של אזור כפר הנשיא, טובא זנגריה – שנת 2001

טובא זנגריהטובא זנגריה

20012001כפר הנשיאכפר הנשיא

3535

ונשאלת השאלה:

ולתושבי הקיבוצים והמושבים בעמה"י, בנגב, בקווי העימות

והתפר ובחבל עדולם !! לא ???

לתושבי רחובות, גן יבנה, אור עקיבא ויבנאל הוכרו זכויות בנים

ממשיכים וזכות לייזום.

3636

ואם לא די בכל אלה הרי בסדרת החלטות שבאו בעקבות דו"ח רונן

, 795, 790, 729)כדוגמת החלטות מס' 796 ,819 ,824 ,833 ,834 ,848 .)

פטרו את החוכר העירוני מתשלום דמי היתר בעת שינוי ייעוד.

4האריכו את תקופת החכירה ל- שנה כ"א.49תקופות של

ומעבר לכך העניק המינהל זכות בעלות מלאה לבעלי דירות בבניה עירונית.

3737

פינוי חוות הדלק – "פי גלילות"הנדון:  

מקרקעי ישראל אישרה בימים אלה את התקשרותו של מינהל מקרקעי ישראל עם חברת "פי גלילות" בהסכם לפינוי מסוף הדלק, אשר מועצת .במסגרתו הוענקו ל"פי גלילות" הטבות מרחיקות לכת, מעל ומעבר לזכויותיה על פי חוזה החכירה

:הטבות אלה כללו, בין היתר, את אלה 

בלבד 31% דונם, ומתן הזכות להנות מיעוד הקרקע למגורים )רמת אביב ג'(, תמורת תשלום בשיעור של 170הענקת זכות קניין במקרקעי מסוף הדלק בשטח של כ-        .א מערכה של הקרקע ביעוד למגורים בצפון תל אביב.60%מערך הקרקע. דהיינו המינהל העניק ל"פי גלילות" הטבה בשיעור של

הענקת קרקע חלופית לצורכי "פי גלילות", ללא מכרז.        .ב 

לשנה, 3,000,000$בנוסף, דיווחו העיתונים כי "פי גלילות" השכירה, למחרת חתימת ההסכם עם המינהל, את שטח המתחם לקואופרטיב התחבורה "דן" תמורת סך של למשך עשר שנים.

 הדברים הללו פורסמו ברבים ולא פסחו על תושבי הישובים החקלאיים, אשר פנו אליך פעמים רבות במשך השנתיים האחרונות בעניין עיגון זכויותיהם בקרקעות המוחכרות

.להם במשך מאה שנים על ידי קרן קיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל 

עשרות ישובים מעמק חפר, השרון והרי יהודה, אשר רובם ככולם ממוקמים על קו התפר, פנו אליך וביקשו כי ממשלת ישראל בראשותך תתייצב לימינם של הישובים, ולכל .הפחות, תעמוד מאחורי החלטות שהתקבלו כדין על ידי מועצת מקרקעי ישראל בעניינם של החוכרים החקלאיים

 אוזלת היד של הממשלה בסוגיה זו הביאה בסופו של יום לתוצאה קשה מנשוא, לפיה הופקרו החוכרים החקלאיים למסע של הכפשות ושל הסתה פופוליסטית, בדבר קבלת

.הטבות לכאורה בהיקפים עצומים שלא היו ולא נבראו, תוך יצירת תמונה מעוותת כאילו המגזר החקלאי מופלה לטובה לעומת החוכרים האחרים, וההפך הוא הנכון   

ידי היועץ המשפטי לממשלה המתעלמת מהחלטות ממשלות זו לאורך זמן מה והצגת עמדה מעוותת על הימנעות הממשלה מנקיטת עמדה, הכל כך מתבקשת בסוגיה .קודמות, הביאו לפסיקה אומללה של בית המשפט העליון

 .עינם של תושבי הקיבוצים והמושבים אינה צרה בהטבות הניתנות למגזר כזה או אחר, או לחוכר כזה או אחר, מתוך כלל החוכרים של מקרקעי ישראל

 יופלו לרעה בצורה כה בוטה לעומת חברות מסחריות זו שלפנינו, בה זכויותיהם של מי שחכרו ועיבדו את הקרקע משך עשרות שנים, לא יעלה על הדעת, כמו בדוגמה

. שנה, למטרה עסקית ספציפית ומוגדרת של מסוף דלק, ולא שילמו בגינה כל תשלום ריאלי, מקבלות זכויות מפליגות כל כך40שקבלו זכות שימוש בקרקע לפני  

מקרה "פי גלילות" מוכיח כי מקום בו הממשלה סבורה כי זכויותיו של מאן דהו ראויות להגנה, נמצאת במהירות מרשימה כל הקונסטרוקציה המשפטית הנדרשת בגיבוי כל .הנוגעים בדבר, על מנת לממש את ההסדרים ה"דרושים" הלכה למעשה

 כולנו תקווה כי ממשלת ישראל החדשה בראשותך, תקבע לעצמה מראש כי זכויותיהם של החוכרים החקלאיים, ראויות להגנה וכי יש למצוא במהירות פתרון ראוי והולם,

.אשר יביא לתיקונו של המצב האבסורדי והבלתי נסבל, אליו נקלעה ההתיישבות החקלאית, הכפרית במדינת ישראל 

.אנחנו דורשים כי יושוו זכויותינו לזכויות כל החוכרים אחרים במקרקעי ישראל.הגיעה העת לחוקק חוק ראשי המסדיר את כל נושא החכירה במקרקעי ישראל, בתנאים שווים בין החוכרים השונים

 בכבוד רב

 איציק בדר

 

3838

מדוע כשנציגי ההתיישבות, הפרושה רובה ככולה בכפר ובפריפריה, מבקשים

הזכות להמשיך להתפרנס בנחלתם גם לעת שינוי ייעוד זו גזלת הציבור

וספסרות נדל"ן.

בעוד אותה הזכות )ובצדק( לחוכר העירוני מוצגת כמימוש טובת הציבור ומסגרת של חובת המדינה לאזרחיה.

ושוב נשאלת השאלה:

3939

כורי מדוע התעשיינים, המלונאים, ואגודות מגרשי כדורגל – כולם המלח

משתמשים שניתן להם חוזה חכירה למטרה ספציפית בתמורה לא משווי הנכס 40%מדוע זוכו אלה ב- ריאלית לפרק זמן קצוב בלבד.

למקרה של שינוי ייעוד ולבסוף אף דמי ההיתר בוטלו לגביהם ??.

4040

. לא יוקמו ישובים חדשים . לא יוקמו ישובים חדשים שימוש בכל לעיר מוחלטת שימוש עדיפות בכל לעיר מוחלטת עדיפות

כלכלי בקרקע!כלכלי בקרקע! בקרקע החקלאית הפעילות בקרקע הגדרת החקלאית הפעילות הגדרת

וכעתודה פתוחים שטחים על וכעתודה כ"שמירה פתוחים שטחים על כ"שמירה

לצורכי העיר".לצורכי העיר".

הינם: הינם:3535עקרונות תמ"א עקרונות תמ"א

4141

כל אלה תוך:כל אלה תוך:

מוחלטת, מוחלטת, התעלמות התעלמות הכלכליים, הכלכליים, מצרכיהם מצרכיהם המתיישבים של המתיישבים המשתנים, של המשתנים,

בכפר ובפריפריה.בכפר ובפריפריה.

4242

מעליית הערך בעת מעליית הערך בעת 80%80%כבר כיום כ כבר כיום כ

שינוי יעוד משולמת לקופת המדינה כדמי שינוי יעוד משולמת לקופת המדינה כדמי

היוון ומסים.היוון ומסים.

שילמו הקבוצים מס רכישה שילמו הקבוצים מס רכישה 19851985בשנת בשנת

עבור רכישת הזכויות בהסדר מול עבור רכישת הזכויות בהסדר מול

המדינה. המדינה.

שיעור שיעור חלקה שלחלקה שלק. המדינהק. המדינה

4444

הביקוש לדיור וערך הקרקע הנגזר ממנו - פרופ' דני צידון.

.2.0% נפש, שיעור ריבוי אוכלוסיה צפוי 6,041,000אוכלוסיה:

3.41מספר נפשות ממוצע למשק בית :

1,784,475 = דירה . מספר דירות קיים: 1.05הנחה: משק בית*

הנחה: % גידול אוכלוסיה קבוע. תוספת לביקוש מעבר לגידול באוכלוסיה 20.0%.

דירות.42,827ביקוש שנתי ממוצע לדירות :

20,000$מחיר קרקע ממוצע לדירה : ב -

מ' 856$סך התמורה לקרקע לבניה למגורים במליוני $ :

3/4הנחות: מחיר הקרקע לכל השימושים זהה.  מגורים = מהשימושים

4545

1,142,053סך התמורה השנתית לקרקע באלפי $ : .$

שנה !!!50חישוב ל- !!! 2%הנחות: שיעור ההיוון

:ן של קרקע לבניה באלפי $המהווהערך 35,887,423.$

.25%הנחות: זכויות המחזיקים בקרקע )בלי הבדל לפי סוג(:

$.1,794,371 :באלפי $ ( 20%)הערך למחזיקיה בהתישבות

₪.7,356,922או באלפי שקלים חדשים:

נפש.310,000אוכלוסיה בקיבוצים ובמושבים

נפשות4הנחה: גודל משפחה

ערך הקרקע החקלאית למשפחה :

95,000.₪  

4646

ולהתפרנס להמשיך זכותנו ולהתפרנס עיגון להמשיך זכותנו עיגון

מן הקרקע גם לעת שינוי יעוד.מן הקרקע גם לעת שינוי יעוד.

כאן המקום להדגיש שוב :כאן המקום להדגיש שוב :

זכות לשימוש – לא פיצוי !!!זכות לשימוש – לא פיצוי !!!

ביטול מוחלט של האפליה בין ביטול מוחלט של האפליה בין

המגזר העירוני למגזר החקלאיהמגזר העירוני למגזר החקלאי

על בסיס כל האמור לעיל – אנחנו על בסיס כל האמור לעיל – אנחנו דורשים :דורשים :

4747

עלינו להמשיך במאבק עלינו להמשיך במאבק וללא פשרותוללא פשרות

לעיגון זכותנו להמשיך לעיגון זכותנו להמשיך להתפרנס מהקרקע, בכל להתפרנס מהקרקע, בכל

שטח הנחלה, גם לעת שטח הנחלה, גם לעת ככל חוכר אחרככל חוכר אחרשינוי יעוד !!שינוי יעוד !!