[14] מרק צבי 500 ביקורת ודברי ספרים למסורת אמינות ... on...ביקורת ודברי ספרים סקירות המעשה, בעולם הלכה של גלגולה

תרוקיב ירבדו םירפס

תוריקס

,השעמה םלועב הכלה לש הלוגלג לע - םייוג לש םנייב רחס :׳םניי׳ ,קי׳ציבולוס םייח ׳טע 2003, 184 ביבא לת ,דבוע םעו אמלע

לארשיב תדהו תוברתה תודלות םוחתב הנימב תדחוימ רקחמ תנינפ אוה ונינפל חנומה הז קתרמ רפס זנכשאבו תפרצב ׳םניי םתס׳ב רחסמהו האנהה אשונב הכלהה תוחתפתה תא ןחוב רפסה .םייניבה ימיב

יפלכ לארשי תוליהק ושחש לעוגהו בועיתה תושוחת יכ ,תוארהל רקחמה תרטמ .ד׳׳יה-א׳׳יה תואמב ירמגל הכלהה תולובג וצרפנש דע ,הז אשונב הבר הכ הרמחהל ואיבה וב םעגמו םייוג לש םניי

תא ריבסהל תורשפא ןיאש ךכב ןייפאתמה ,ריזחה לא סחיה תמגוד ,ובאט לש יפוא אשנ רוסיאהו ןיי רוסיא .דואמ ךשוממ ןמז ופקות אולמב דמוע אוה ןכ יפ לע ףאו תינויגה הרוצב ורוסיא תולובג

םיסרפה ויה דומלתה ןמזב .וב ונשנ םיבר םייתכלה םינוידו דומלתבו הנשמב העובק הכלה אוה ךסנ ,הקשמה םע ירקמ עגמ לכב הפיט בירקהלו םהלש הרז הדובע םשל ןייב ךשכשל םיגהונ םינגפהו

ךושכש ללכ וגהנ אל םייניבה ימיב םירצונה תאז תמועל .הרז הדובע תבורקת םושמ והורסא ןכ לעו םעגמב וא םירצונ לש ןייב רחסמו האנה ,ןידה רקיעמ ,רוסאל םוקמ הרואכל היה אלו ,ןייב ינחלופ

בצמב ,ןכא .׳וריתהל - ךרע הוש - רחא ןינמ ךירצ ןינמב רסאנש רבד׳ ללכה חוכמ אלא ,לארשי ןייב ותדימע חוכ תא טעמב אל עבקתש איה׳ םייוג לש ׳םניי םתס׳מ תינטנופסה הדילסה תדימ ,הזה שדחה

איה הלאשה 32). ׳מע(׳םניי־מתסב רחס ריתהל ןיירה לבחב רבגו זא ךלהש ץחלה ינפב רוסיאה לש .תוירבה הל ונענ המכ דעו וז הדילס לש התזיחא העיגה ןכיה דע

ןה הרצקב רקוסו עקרקה לע דמוע דחאה ודצ .לופכ םוגיפ ןימכ רבחמה דימעה ורקחמ ןיינב ךרוצל ודמעמ רואל ,תפרצו הינמרג לש םינושה םירוזאב ,איהה תעב ןייה תלכלכו ןייה תואלקח תודלות תא .וז הלכלכב םידוהיה לש םתובלתשה ןפוא תא ןה 1,םייניבה ימיב לבוקמה יתחפשמה הקשמכ ןייה לש םיילכלכה םיאנתה תקוצמ חכונ לא ,איהה תעב גהנמהו הכלהה תבשחמ תודלותב קסוע רחאה ודצ

הלכלכב םידוהיה לש םמוקמ דועיתלו ותרצותו ןפגה תואלקח לע םיילכלכה םינותנל .ראית םתואש ינש .םירחאה םיקרפה תשולש רקיעב םישדקומ יתכלהה רוריבלו ,ב-א םיקרפ רקיעב םישדקומ וז

תוריהזב םיחסונמ ,תמלשומ הרוצב םידעותמ ,רתויב םיטרופמ ,םניינבב םיראופמ רקחמה ידומע םיקרפה .המישרמ הרוצב וידחי םיבלושמו תחלוק הפשבו תיברמ תוריהבב םיגצומ תאז םעו ,תונדפקבו רבחמהש ,תפעוסמו הפנע רקחמ תורפס לש האלמ המנפה לעו ךשוממ ןויע לע םיססובמ םיילכלכה

עדימ ,ידמל ירטוזא אשונב רתויב ךמסומ עדימ לבקל ארוקה הכוז ךכו ,תטלחומ הטילש הב טלוש ףיקמו ירוקמ רקחמ לע םיססובמ םייתכלהה םיקרפה .הנקב ול שגומה ,אילפהל ריהבו דואמ טרופמ

ומות יפל י״שר חישהש בגא־תרעה ואר ,יללכה רקחמה ןמ רבחמה איבהש םיאלמה ןיכומיסה דצל 1 תירחש תפ ןלוכו הרמב ןייולת םיאלח השולשו םינומש׳ :ב״ע זק אעיצמ אבב ,ארמגה ירבד לע

.׳ןיי ול ןיאש ימל - םימ לש ןותיק׳ :י״שר ריעהו ,ךתלטבמ םימ לש ןותיקו חלמב

)]ד״סשת( טס הנש ,לארשי תודלות רקחל ןועבר - ןויצ[

[14] קרמ יבצ 500

תרוסמל תונימא סחייל שיש הארנ ,םישדח םיאצממ ולגתה אל דוע לכ ,ןכ לע .ויעינמ תרהטב .בלסרב תודיסחל ץוחמ םיאבה תורוקממ םירורב ןיכומית הל ןיאש ףא ,וז

ןיא .היד הריהנ הנניא ןיידע תודיסחה תודלותב תאזה השיבמהו השקה תקולחמה תשרפ תודיסח תא ףודרל וענכשל ידכ רוביצל ורמאנש םייטרקנוקה םינועיטה ויה המ םיעדוי ונא

םתוא וררועש דע םישנאה תובלב התיבש ונק תקולחמה תולוקש ךכל איבה המו ,בלסרב תומצעתהש ךכל םיעדומ םג ונא ,תאז םע .תירשפא ךרד לכב םהיחא תא ליפשהלו תוכהל

תעד לוקיש לש הדימה תומא ךותמ קרו ךא ראבתהל הלוכי הנניא תקולחמו האנש לש .םתעד לע םדא ינב הריבעמ איהש האנשה לש רוועמה העבטו ,חכופמ

503 תרוקיב ירבדו םירפס [3]

ושרדש הממ רתוי - וישכע י׳׳שר שרד ךכיפל ...תונדפק הנשמב רמשמה לע דומעל הכלהה ילעב ורכומל ידכ תויבחב ולצא ונהשיש אלו׳ דימ רכמיי בוחה ןוערפל לבקתנש ןייהש - ןכל םדוק

58). ,מע(׳רקויב

טלוב ,ובאט רוסיא לש המצעל םניי םתסב רחסמה רוסיא תא דואמ ברקמה ,הז יתכלה סקודרפ ךשכשל הזה ןמזב ךכב וגהנ אלד ןויכ׳ :ותעדל .י״שר רחאש רודב ,ן״בארה לש וירבדב רתוי דוע

׳האנהב רתומו ],ךוסינ תנווכ אלל :א״ז[ םתס - ועגמ יוה ,הרז הדובע םשל םנייב ]ךסנל :תרמוא תאז[ רתיהה ססבתנ התעמו /הנווכב אלש עגמ׳ל הזה ןמזב לארשי ןייב יוג לש עגמ לכ ךפה ךכב 60). ׳מע( ותואב קיזחהל ן״בארה ךישמה תאז לכ םע .דבלב םינואגה קספ לע אלו תשרופמ תידומלת היגוס לע

ירה ..,..רועיכה ןמ קחרה םושמ ,םניי־םתס אוהש פ״עא׳ ,םייוג לש םנייב רחסמ לע ילסקודרפ רוסיא הכלה לש החוכב ןיא - תאז לכבו ,ארמגה ןידמ שרופמ רתיה וישכע דמע ן״בארל׳ש ףא יכ ךל

ילגרה תא תונשל אל ףאו תשרשומה רוסיאה תשוחת תא הז יזנכשא םכח לצא רוקעל תשרופמ ירבדמו ,ג״יה האמה עצמאל דע זנכשאב הנתשנ אל הז בצמ 61-60). ימע(׳הנממ וחמצו ועבנש גהונה

רחא תורוד ינשו ,הרומת םוש זנכשאב הלח אל הז ןיינעבש םידמל ונא׳ חקורה לעבו ה״יבארה 63). ,טע( ״,םניי־םתס״ב רחסה רוסיאב םיקובד הימכח ןיידע ,ן״בארה

,תויוברתה יתש ןיב טעומ לדבה אופא היה רחסל עגונה לכב תיתדה היישעב׳ ?תפרצב בצמה היה המו תפילח תדמוע ד קרפב ןוידה זכרמב 103). ימע(׳ןהיניב קחרמה היה בר תיתכלהה הבישחב םלואו

ןקזה י״ר ידימלת ןיב להנתהש יתכלהה ןתמו אשמהו ,רייפמדמ ןקזה י״רל םת ונבר ןיב םיבתכמה עגמש ,לאומשכ השעמל הכלה הרוה םת ונבר יכ העידי הצופנ ןקזה י״ר לש ותבישיב .תאז תובקעב

ובתכמב י״ר המת ךכ לע .הייתשב וליפא ןייה רתומו ,עגנ אל וליאכו ,ללכ עגמ בשחנ וניא קונית קונית עגמכ אוה הזה ןמזב יוג עגמש םינואגה תארוה תא וז הארוהל ףרצנ םא ,התעמ יכ ,םת ונברל

יכ ,ללכ תעדה לע הלעי אל הז רבד םלואו .שממ הייתשב םג יוג וב עגנש ןיי אליממ רתוי ,ומוי ןב תרבגתמה תיתרבחה תוניועה תאו םיילכלכה םידספהה לכ תא ,זנכשא תרוסמ לכ תא געלל םש אוה

רהימ םת ונבר .םינשב תואמ הז ,םניי םתסב רחסמה תא ףא ורסאש לע זנכשא תוליהק ואשנש קוספל ןאכ הנמתסנש תורשפאה םצע ךא ,ףקות לכב חוורה רוסיאל ףרטצהו ךכ רמאש שיחכהל ,ף״ירהו לאננח ונבר /תולודג תוכלה׳ רפסכ םיבושח הכלה ילעב לש םתערכה רואל טרפב ,לאומשכ התלעוהשמ דחוימב הרבג תאזה הדרחה .הדרח הררוע ,זנכשאב הבר תיתכלה תוכמס םהל הסחויש היהיו ,הייתשב רתומ - ׳ועגמ׳ל דוגינב - יוג לש ׳וחוכ׳ אהי וז הלופכ הארוה יפלש ,תקדצומה הנעטה שדחמ ןוחבל ןקזה י״ר תא ועינה הלא םילוקיש .תירכנ החפש ידי לע תיבחה ןמ ןיי תייתשב רתומ תיעטומ ולעהש האוושמה יכ הלעה דחה וחותינו ,המצע םינואגה תארוה לש יתכלהה הפקות תא

וירביאב הטילש ול ןיאש יוג לש עגמ םא׳ לאומשו בר וקלחנ ומוי ןב קונית ןידב םנמא .הדוסימ עגנש ןיי ריתהל םלועמ ןווכתה אל ,קונית וב עגנש ןיי האנהב ריתהש ,בר ...ואל םא ךסנ ןיי השוע

הדימ התואב ללש הז האנ חותינ םלואו 124). ׳טע(׳ךוסינ תנווכ ול ןיאש אלא ופוגב טלושה יוג וב .םינואגה לש וז הארוה לע םסבתנש /םדק ינמ גוהנ היהש האנה רתיה תא׳ םג

:עבוקו רבחמה ךישממ ,ןכא

ןיאש התאר םג םת ונבר לש תנחובהו הדחה וניע ...י״ר לש וירבד תקדצב דימ ריכה םת ונבר יטסילאר םדאכ ךא ...ץופנה האנהה רתיהל שדח סוסיב עיצהל השדחה הקיטקלאידה לש החוכב

[2] תוריקס 502

דיה יבתכבש םיליבקמה ויחסונ לא האוושה ךותמ ,ונידיב יוצמה רישיה רמוחה לכב קדקודמ ןויע לעו ,תיתומכה הניחבה ןמ ,וילע ףיסוהל ןיא יכ המודו ,בר קודקדב גצומ הז תורוקמ רמוח .תינשמה תורפסבו

לעש תונורקעה תא ריאמה ,ןיינעמו רצק יגולודותמ אובמ ארוקל שגומ ךכ לע ףסונב .שממ לש רבד םייתוברתו םייתרבח םיירוטסיה םיגצמל םכפוהל ,הלא ׳םינבואמ׳ םיטסקט בבודל רבחמה שקבמ םהיפ

.םייח חור םהב חיפהלו םישמשמה םייתכלהה תורוקמה םע תודדומתהה ךרד אוה הז רקחמ לש םילודגה םיגשיהה דחא תובבוגמה תונוש תויעב לשב ,קדקודמ חונעפל םישק הלא םימודק םיימייניב ימי תורוקמ .רקחמל סיסב

ךות בורל - םיטטצמה םיטוקיל יפסואמ ללכ ךרדב םיבואש וללה תורוקמה .וז יבג לע וז ,םהילע םש לש הטמשה ךות ,הפ לעב םהמו בתכב םהמ ,ישילשו ינש ילכמ - הכירעו םידוביעו םירוציק :ןוגכ( דבלב וראות ןויצ וא )המודכו ם״ביר ,מ״ר ,י״ר :ןוגכ( םשה לש תובית ישארב ותנפצה ,רמואה תוזימר תבורמו הרצק ,הדבכ זנכשא ימכח לש םהיפבש תירבעה ןושלה ).ונבר יפמ ,יבר יפמ = ׳ר״מ׳ ,וניפב לגרומה ןמ םינוש ריבחתהו קודקדה ,הדורי הקתעהה תמר .ידמל שלח םהלש העבהה רשוכו ףאו ,רחא דוביעבו הריסמו הכירע ייונישב תונוש תויתורפס תוליבקמב םיעיפומ תורוקמה ןמ םיברו

ןיב רחואמו םדקומ לש ןקותמ םינמז רדס עובקל דואמ השק הז םיניינע בצמב .תרדוסמ אל הקתעהב .הז גוסמ רקחמ לכ לש ותחלצהל יחרכה יאנת איהש העיבק ,תורוקמה גצומ אוהש יפכ םיירקיעה ויבלשל יתכלהה ךלהמה רדס תא ,רשפאה תדימכ ,הרצקב ראתל הסנא

,יתכלהה חותינה לש הרדשה דומע שמשמה טרופמה ןתמו אשמה ןמ טשפומ אוהשכ ,הז ןיוצמ רפסב .הז םוחתב תוירוטסיהה תויודעה ןמו םיילכלכהו םייאלקחה םינותנה ןמ קתונמו םירצונהש ףא ,םייוג לש םניי םתסב רחסמ רוסיא זנכשאב גהנ םודק ןמזמ .םירבדה רדס אוה ךכו אוה ףאש ,יוג וב עגנש לארשי לש ןייב רחסמה השעמל רתוה ,תאז םע .הזה ןמזב ללכ םיכסנמ םניא ,י״שרל םדקש ,הז םיניינע בצמ .םהיניב ינורקע יתכלה לדבה ןיאו ,ןידה רקיעמ ׳םניי םתס׳ רדגב ץליאש ,תילכלכה תואיצמה לש ץחלה ןמ האצותכ רצונ אוה .תיתכלהה הבישחה תניחבמ ינויגה וניא יבוטב ירכנה ןמ בוח תובגל ורשפא ףא םה הז חוכמ .וז תואיצמל תונחלסב סחייתהל ריתול ינומדק תא .ונממ חיוורהל ידכ הז ןייב רוחסל וריתה אל ךא ,בוחה דספה עונמל ידכ ,בוחה רועיש ידכ דע ןיי יוגש רוסיאה לע ורמשש םשכ ,רמשמ לכמ זנכשא ימכח ורמש םייוג לש םנייב רחסמה רוסיא לע

אל ךא׳ ,זנכשאב האנהב ורחסמ רתוה רבכש ,׳יוג עגמ׳ אלא וניא אוה ףאש ,לארשי יבנע ךורדי ותלועפ ביבס בבוס אבה בלשה 43). ׳מע(׳ותוא ךורדל וא ןייב עוגנל יוגל ידוהיה רמאיש ,הליחתכל

יתכלה סיסב רדעהב ,םיברב ןכ הרוה אל ךא ,םייקה בצמה םע םיכסהל הטנ הליחתמש ,י״שר לש תויבח ריתה׳ש ןוגכ ,׳תוידדצ׳ ,תוילוש תולקה המכ תורוהל ותעד המיכסה ןכ לע .רתיהל קדקודמ וב ועגנש ןיימ ךסנ ןיי ששח לכ׳ קליסו 52), ׳מע( ,ןהמ וניע םילעה לארשיש ףא יוג תברקב תוחותפ ,ונוצר תועיבשל ,הנושארל ססבל י״שר חילצה םימיה תוברב 53). ימע( ׳הבושתב ורזחש םירמומ

ביטב םיעדוי םניא הזה ןמזב םייוג׳ יכ תעבוקה םינואג תבושת אצמש רחאל ,םייקה בצמל יתכלה רתיה עודמ ,רבדה ךכ םאש אלא ).ב״ע בנ הרז הדובע ,ילבב(׳ומויךב קוניתכ האנהב רתומ םנייו ...ךוסינ - םושמ ,ךחרכ לע ?עבטמ ותוא לש רחאה ודצ אלא וניאש ,םייוג לש םניי םתסב םג רוחסל רסאיי

גהונה תא םג ודגנ ןה רשאכ ,תושדח תוגהנתה תומרונ עובקל קספה ותוא לש וחוכב היה אלש ושרדנ קספה תעפוה םע ,הברדא .ךנוח היכרב לעש ,זנכשא ידוהי לש תיתדה השוחתה תא םגו


אופא הארב רשקהה ךותמ ...וישעמו וירבד ימשור וידימלת ידימ האציש תורפסבו י״שר יבתכב /יוגל ךיישה ןיי׳ ושוריפ ,יוג לש ךסב ןיי׳ וליאו /יוג וב עגבש׳ ושוריפ ׳יוג וכסנש׳ יוטיבהש

.׳םביי־מתס׳ ונייה

עבקש אוה י״שרו /י״שר ינפלש הפוקתב תיגולונימרט הרקב תכרעמ רדעהב׳ הרק הז ינושל לוקלק ׳לולצו קצומ השענ יתכלהה חונימה׳ ךליאו ונממו ,תרקובמו תקדקודמ היגולונימרט תכרעמ הנושארל

ןיא ךא ,הבושחו הנוכנ תינשרפה היגולונימרטל י״שר לש ותמורת תודוא לע הרעהה ,הנהו 63). ׳מע( תובושת יתשב ןייעל יד ךכב חכוויהל ידכ .רקיעו ללכ לקולק ונניאש ,ונינפלש חסונה םע רשק הל ךסנ ־ןיי ןיב קוליח ןיא׳ :הנושל וז תחא הבושת 52-51). ׳מעב( ומצע רבחמה איבמש י״שר לש

ונימוקמב םייוגה ןיאש יפל האנה רתיה ןיינעל וב לקהל וליחתהש אלא ,רבד לכל ״םניי־םתס״ל יפל האנהב םייוג ןיי וישכע רוסאל יבלב ןיאש׳ :הנושל הז תרחא הבושתו /הרז הדובעל ןיי ןיכסנמ ולטלטש( םייוג ןייל ותנווכש יפ לע ףא ׳ךסנ ןיי׳ וארק הנושארבש ךל ירה .׳...ךסנל םכרד ןיאש הנכותש ,תרחאה הבושתב תאז תמועל .׳לקולקה׳ חוסינה אוה הזו ,ךוסינ תנווכ םייוגל ןיאש ףאו ),יוגה ךרוצ ןיאו ,ישוק לכ ןאכ ןיא תמאבו .רבחמה ירבד יפ לע רתוי קיודמה חוסינכ /םייוג ןיי׳ וארק ,ההז

,ןייה עונענ אלל טקשו עוגר עגמש תעדל ידכ הרז הדובע תכסמבש ךסנ ןיי יניד לכב יקב תויהל לכ לוכי הז רבד .תועדה לכל האנהב רתומ אוהו ךסנ ןיי ןיד ללכ וב ןיא ,לוטלטו ךושכש ומע ןיאש 3), הרעה 32, ׳מע(ומצע רבחמה איבהש )ב״ע טנ הרז הדובע ,ילבב( ארמגה ירבדמ תוארל דחא תיבחל לפנ גורתאש עריא׳ :םש רבחמה םחסינש יפכ תירבעל םמוגרתב םירבדה ןכות תא איבמ ינאו .ךשכשי אלש ודי סופת ,ישא בר והל רמא ,עקתשת אלש ןייה ךותב ]אגורתאל[ הזחאו ץפק ,ןיי לש

,רוסיא םוש אופא לעופ וניא ומצעל אוהשכ ינכטה עגמה .׳ךושכש ידי לע אלא ןיכסנמ ןיאש :י״שר ידי לע אלא ןיכסנמ ןיאש׳( אידהל ךכ שריפ י״שר ירה ,הזב םיקלוחה םינושאר שיש יפ לע ףאו

רוטב ואר(והשלכ עונענו ךושכש אלב ול רשפא יא םלועב עגמ לכ יכ םירמואה שיש ףאו ).׳ךושכש איה תרסואה הלועפה םתעדל םג ירה ),םילכה יאשונבו ,גי ק״ס ,דכק ׳יס ,העד הרוי ,ךורע ןחלושבו לארשי לש ןיי׳ .ומצעמ ׳לקולקה׳ חונימה ןבומ התעמ .ומצעל אוהשכ יטטסה עגמה אלו לעופב עונענה

הזה ןמזבש םושמ ,םייוגל ינובזל ןניגיהנ ןנא ,האנהב םימכח ורסאש יפ לע ףא ,יוג )וענענש־(וכסנש /יוג וב עגנש׳ ןושלה ומכ קוידב הבוט וז ןושל 41). ׳מע(׳...הרז הדובעל )ןיענענמ ץא־(ןיכסנמ ןיא

.וז ןושל םעפו וז ןושל םעפ טקונ ומצע י״שרש וניאר רבכו .תלקולק הניאו תולקב המע תפלחתמ ימיב אל םג ,ללכ האנהב רסוא וניא ,עונענ אלב ,ומצעל אוהשכ יוג עגמש תיתכלהה תורשפאה

םוקמ םושב ללכ הנודינ אלו התלעוה אל ,התומכ רבוס י״שרש הכלה ,םיסרפה תולילאבו דומלתה םושמ וב אהי אלש עגמ ןכתיי אל תימוימויה תואיצמבש היומסה החנהה לשב הארנכ ,הז רקחמב וז תינורקע הכלה םלואו ).תקולחמב ,רומאכ ,היונש המצע וז החנהו( ןייה לש והשלכ יסיפ עונענ

ונאש רקחמב הבר תובישח העדונ המצעלשכ הל םגו ,הב ןוידה לע רתוול ןתינ אלו ונניינעל הבושח .וב םידמוע ,ילאוטסקטה םינמזה רדסב ןושארו שארכ ׳הרואה רפס׳מ ליעל רכזנה רוקמה תדמעה :ךבל ןתו

רחואמה לכל עריא רפוסמהש אצמנ׳( ןכל םדוק הברה וליפאו ,י״שר םרטב א״יה האמל ותעיבקו ותופיפר יכ הנעטה חוכמ 48), ׳מע ;׳ןכל םדוק םיינש וא רוד אל םא תירישעה האמה עצמאב

ךשמה לכל תינויח וז העיבק ,ושרדמ תיבמ וא י״שר לש וטע תחתמ אצי אל יכ הדיעמ תיגולונימרטה

[4] תוריקס 504

...םיברב רוסיאה תא םסרפל אלש י׳׳ר תא םת וניבר ריהזה ,ומע יכרוצ תא תוארל החוקפ וניעש 125-124). ימע( ׳ןידיזמ ויהי לאו ןיגגוש והיש בטומ׳

הרשע־שולשה האמה לש היינשה תיצחמב7 ,ןכאו .םידמולה יניעמ םלענ אל הז יתכלה ןתמו אשמ ,ומוי־ןב קוניתכ םה וננמזב םייוגש ןוויכש ,גרובדגממ היקזה ׳ר עבק ,זא לש הינמרג חרזמ־ןופצב

םילודג וקספ ןכו 127-126), ,מע(׳הייתשב ףא רתומ הנווכב אלש רחא רבד ידי לע יוג עגמש אצמנ וניעב ראשנ ,ולא םירחואמו םידדוב ללכה ןמ םיאצויל טרפ םלואו .ד״יה האמב םירחא םיזנכשא .םייוג לש םנייב רחסמ לע םודקה רוסיאה

לש םנייב רימחהלו יוג לש עגמב לקהל זנכשא גהנמל סיסב אוצמל ןקזה י״ר לש םיפסונ תונויסינ ושודיח - ןורחאה ןויסינה ףא דמעמ קיזחה אל ,ןכו .ןאכ םהיטרפל סנכינ אלו ,םה ףא ולשכנ םייוג

םושמ הריזג׳ םעטמ אלא ךסנ ןיי םעטמ רסאנ אל יוג לש ונייש ,ןקזה י״ר לש ירוקמהו ינורקעה יתכלה ןועיט .הזה ןמזב םג ןבומכ םייק ופקותש ),ב״ע זי תבש ;ב״ע ול הרז הדובע ,ילבב(׳ןהיתונב

יא וב השמתשה׳ אל היגוסהו ,ידומלתה ןוידב ילוש אוהש םושמ ,וימדוק ידיב םלועמ לעפוה אל הז תועמשמ ןיאש י״ר לש וימדוק וספת ךכיפל ...״םניי־םתס״ לעו ךסנ ןיי לע םיבורמה הינוידב םעפ

ונועיט 138). ׳מע( ״,ןהיתונב םושמ םניי״ - ארמגה לש תיבגאו הרצק העיבק התואל תיתכלה שיא בקעי ,רש המ תא וניבה׳ יכ ,וירחא םיאבה תעד לע לבקתנ אל ןקזה י״ר לש הרואכל־ירוקמה

ףא וריטפה ףוסב .תעדה תא תוחינמ ןניא םהיתונקסמש אוהו ,וניבה דימ תופסותה לעב קחצי ׳רו םת לתופמו ךורא יזנכשא גהונ 141). ,מע( ,,,ןידיזמ אלו ןיגגוש והיש בטומ״ ,םילודגה םהימדוק ומכ ,םה תורמל ,םייוג לש םניי םתסב רחסמה רוסיא לע ,ריחמ לכבו ,הנש תואמ שולשכ ,תונשקעב רמש הז

,הכלהב הז רוסיא ססבל תונויסינה לכ לש םנולשיכ ףא לעו שרדש דבכה יתרבחהו ילכלכה ריחמה ,ובאטכ ותמצעש רוסיאב רבודמ יכ לילעב חיכומ רבדה .יוג וב עגנש לארשי ןייב רוחסל רתיהה דצל

.םירכנ ןיי םע בורקה עגמה ןמ הדילסה קמועמ קנויה רקיעבו ,רקחמה לש תוירקיעה תודוקנה לכב רבחמה לש וחותינ םע תמכסמ יתעד יכ רמואו םידקא

הצחמל־מיימינונאהו םיימינונאה םירבחמל עבקש םייוהיזבו תורוקמה ןווגמל עבקש םינמזה רדסב תחכוהל רבחמה הלעהש םינושה םינועיטה םע חכוותהל ,יתעדל ,ןתינ תאז םע .קקזנ םהירבדלש םעו תורוקמה תצקמל תידוחייה ותונשרפ םע - ןמצעלשכ תונוכנ ןה ,יתעדל ,רומאכש - ויתועיבק

.רקחמה ידומע רתיבו אובמה קרפב ,וכוליה ךרדב עבקש תודבכנ תוראהו תורעה המכ תליחתב רבחמה איבהש ,,הרואה רפס׳ב ,ךסנ ןיי תוכלה׳ל החיתפה עטק ןושל תא המגודל חקינ

:ונידי תחת אצמנה תיגולונורכ הניחבמ ןושארה רוקמכ ועבקו 42-41), ׳מע(ינש קרפ

םושמ ,םייוגל ינובזל ןניגהנ ןנא ,האנהב םימכח ורסאש יפ לע ףא ,יוג וכסנש לארשי לש ןיי ]א[ ]ב[ .ןניליקמ אל יאה ילוכד ,רוסא יוג לש ךסנ ןיי והימ)ו( .הרז הדובעל ןיכסנמ ןיא הזה ןמזבש .םיבושחה יניעב רבדה השקוהו םייוגל ורכמו לארשיל ךסנ ןיי דחא יוג ןתנש ריתולב היה השעמו

:רבחמה לש ותעדל

י״שר־יבד־תורפסב הליבקמ םושב עיפומ וניאש ינפמ אוה יזנכשא ןושארה ףיעסה הארנה לככ רבחמהש יפכ ךוסינ תנווכ םירצונה לצא ןיא ירהש ,קיודמ וניא /יוג וכסינש ןיי׳ חוסינהש ינפמו ונריכי אל ומוקמ הז לקולק חוסינ .׳יוג וב עגנש ןיי׳ רמול ונוצרב אלא ,רובד ידכ ךות רמוא ומצע


הרזג־הנקתל ובל תתל ןקזה י״ר תא הררועש איה 138), ,טע(׳ךרע־תווש תויגוסה לכ - תינשמ היגוס וא ריעצה ונמז ןב ,ןושארה א״ביר ףא ירהו ?׳תיטקלאידה הבישחה׳ ילעבל היה ןושאר ןקזה י״ר יכו ?וז הביסהש המוד .םלועמ םירבד ויה רבכו 24), ימע(׳תיטקלאידה השיגב םת וניברל םדק׳ ,י״שר לש

האב וז הרזגש ךכב הצוענ םניי םתסב רחסמה תלאשב םינוידה ןמ וז הרזג לש הרדעהל הטושפה 138, ׳טע( ומצע רבחמה איבהש ם״במרה ירבדכ ,רחסמ תאנה אלו דבלב תפתושמ הייתש רוסאל ןהמע תותשל ורסא ...ם״וכעה ןמ קחרתהל ידכ םימכח ןתוא ורסא םירחא םירבד םש שיו׳ 57): הרעה םייוג לש םניי םתסב רחסמה לש רוסיאה וא רתיהה תלאש .׳ךסנ ןייל שוחל ןיאש םוקמב וליפאו

הייתשב תקסועה ,׳ןהיתונב׳ תרזגל תויטנוולר םוש ןיא ןכ לעו ,רחסמהו האנהה רוסיאל קרו ךא עגונ .דבלב תפתושמ רוסיא לולכלמ תומסרופמה ם״וש תונקת ינקתמ וענמנ עודמ הלאשה תא רבחמה הלעמ ג קרפב ׳םירכתשמ׳ ללוכ הז חוסינ .׳ךסנ ןיימ רכתשי אלו׳ :חוסינב וקפתסהו ,םניי םתסב רחסמה לע שרופמ - םהב זכרתהל עודמו ,םינוש

רוחסי אלו׳ :ןושלה הזב חסנל הלקנ לע ולכי תרכזנה הנקתה תא ?...ונממ םינהנו וב םירחוסב אלו תמאבש ינפמ םולכ ?הלא תונקתב םנייב רחסה לש ומוקמ דקפנ המל .׳וב רכתשי אל ףאו ךסנ ןייב 68-67). ׳מע?(וב רחסה תא עונמל רשפא היה אלש ינפמ ,ךפיהל וא וב ורחס אל

:וז ןושל רבחמה בתכ 2 הרעהב םלואו

...ךבריוא גילז ךלה ויתובקעבו ,ם״בשרו י״שר לש םרתיה דגנ תנווכמכ הנקתה תא ןיבה לטנזור ,׳רוחסי אלו׳ םוקמב ׳רכתשי אלו׳ חוסינה תנווכב הקייד הנקתהש האור רקוח ןיא .תנבומ םתועט היה ׳םניי־םתס׳ב בוח ןועריפש האורו ׳םניי־םתס׳ תשרפ לש הרוקה יבועב סנכנ ןכ םא אלא

םותח ומשש ה״יבאר אל ףא ,ורסאל שיא תעד לע הלע אלשו םינשב תואמ רבכ זנכשאב לבוקמ .הנקתה לע

רחסה לש ומוקמ דקפנ המל׳ תרכזנה הלאשל שי םוקמ המ ,ךכ םאש אלא .קפס ילב רבחמה קדצ הזבו רחסמה תא עונמל ולכי אלש ינפמ אלו וב ורחסש ינפמ אל דקפנ ומוקמ ירהו ?׳הלא תונקתב םנייב

הנקתה ןושל .׳הנקתה לע םותח ומשש ה״יבאר אל ףא ,ורסאל שיא תעד לע הלע אלש׳ ינפמ אלא ,וב ,וב רכתשהל ידכ ןייה תא תוהשהל אלו ,ובוח תא ליצהל אלא י״שר ריתה אל ירהש ,רתויב תקיודמ

םירחוסה רוביצ דמע םאה ,איה ןאכ גיצהל שיש הנוכנה הלאשה ןכ לע .הנקתה תנווכמ קוידב הזלו הנקתנ אל עודמ הלאשל םוקמ ןיאו ,הנממ םלעתהש וא ,הנקתה המשרשו י״שר ליטהש וז הלבגמב

.םניי םתסב רחסמה דגנ הנקת ,תוניינעמו תוירוקמ תורדגהו תונחבה ויתודג לכ לע הזה רפסה אלמ ,רפסה לש תיזכרמה הזתה דבלמ

,א״ביר תופסות לע ורבדב .רבד רמול שקבמ ינא ןהמ המכ לע .םיקרפה רתיב ןה אובמה קרפב ןה :וז ןושל רבחמה בתוכ ,ותודגנתה תא וררועו םת ונבר לש ולעפמל ומדקש

לע דמע והומכ ימ ךא ,ורוד ינב לכמ רתוי א״ביר לש ונוזח תא ןיבהל ביטיה )םת ונבר־( אוה ׳ויקוליח׳ו וישוריפ ונקי םא תחתפתמה הקיטקלאידל הנכס האר ףא םת ונבר .שיאה לש ונולשיכ

ברה ץריתש המו׳ ,וידימלת תא אופא ריהזה אוה .ריעצה רודה לש ותבישחב התיבש א״ביר לש

[6] תוריקס 506 יבא םג יכ יתרמאו יתמדקהש יפ לע ףאו .תכרעמה ןמ תירקיע ןייבב ןבא תטמוש הב הריפכו רקחמה ירמוחב הבורמ האירק לגרהמ ,םתסה ןמ ,תעבונה המותס השוחת יפ לע ,י״שרל םדוק הז רוקמש רובס המצע המומע השוחת התוא ךותמ .ךכל החכוה ןיא יתעד תויבעל ירה ,י״שר לש ושרדמ תיבמ הכלה הבושחו תפסוב היאר הב האור רבחמהש ,ןאכ ׳םיבושח׳ הלימב שומישב יתורפס דוחיי םוש האור יניא

3). הרעהו 42 ימע ואר( עטקה תומדקל עצמא תארקל רבחתנש ,ן״בארה רפסב םג תפקתשמ הזה םודקה רוקמה ירבדב וז הטושפ הנבה

ירחאש תורודב הכלהה לש התוחתפתהב ונודב 60), ימע(ומצע רבחמה איבהש םירבדב ,ב״יה האמה ]ךסנל :א״ז[ ךשכשל הזה ןמזב ךכב וגהנ אלד ןויכו׳ :ליעל אבוהש עטקב ן״בארה בתכ ךכו .י״שר ןושאר קרפ ,ליעל ואבוהש י״שר לש םינורחאה וירבדב ןוגכ׳ 50: הרעה 60, ימע ,רבחמה ריעהו( תעדל .׳האנהב רתומו ],ךוסינ תנווכ אלל :א״ז[ םתס - ועגמ יוה ,הרז הדובע םשל םנייב )׳3 הרעהב ןווכמ עגמ׳ :,הנווכב אלש עגמ׳ לש ישילש גוס ,תפסונ תיתכלה הגרדמכ ,ן״בארה ןאכ עבק רבחמה

תארקל הנושארל ץ׳בארה םדקתה ךכב יכ רבחמה קדוצ 60). ,מע( ,ךוסינ תנווכ לכ אלב ךא עודי ןייב ן״בארה םלואו .האנהב רסוא וניא הנווכב אלש יוג עגמ יכ תעבוקה ,תשרופמ ארמג לע רתיהה סוסיב ורידגה יאדווב ,הברדא - רבחמה תנבהכ ,,הנווכב אלש עגמ׳כ הזכ עגמ רידגהש ינפמ אל תאז עבק

וניא הנווכ אלל ךושכשש םושמ ,ונושלב ,םתס עגמ׳ ,יטטס עגמכ ורידגהש ינפמ אלא - הנווכב עגמכ םדקתה ךכ םג יכ ,ההז ,ןבומכ ,האצותה .ליעל ראובמכ ,האנהב רסוא וניא אליממו ךושכש יורק

ותנבה יפ לע( ךושכש־לוטנ עגמ הריתמה תשרופמ ארמג לע רתיהה סוסיב תארקל דואמ ן״בארה .אוה ותסיפת יפ לע ןוכנ־לא רבחמה שיגדהש יפכ ),ץ׳בארה לש תשדוחמה /,האנהב רתומ םתס ועגמ״ ,ן״באר ןושלכ םא׳ :ן״בארה תטיש לע רבחמה הלעהש ההימתל ןאכמו

,םיכסנמ םירצונה ןיאש םושמ הזה ןמזב יתימא ךסנ ןיי ןיא םא ?...האנהב רוסא ״םניי־םתס״ המל וז ההימת 61-60). ,מע( ,ויל המל רוחס רוחס ,הזה ןמזב םרכ ןיא םא ?ומצע תא םדאה קיחרי הממ רתיב׳ ן״בארה לע הדיבכמ איה ךא ,י״שרד אבילא םג תמייק איהו הכלהה לש הנויגה דצמ הנוכנ דמועו םייק הז ןיי לש הייתש רוסיא ,תועדה לכלו ,םוקמ לכמש ךכמ תמלעתמ איה םלואו .,תאש ןייה רתומ לאומש ארומאה תעדל יכ רבדה ןוכנ .הנווכב אלש עגמב םג גהונ אוהו ,םימכח תנקתמ הרמחהה .,ירוסיאב ברכ׳ עבקנ הכלהלש ומצע רבחמה ריעה רבכ ךא ,הנווכב אלש עגמב הייתשל

רטא׳ הרזגמ תעבונ הניא ,ךושכש תנווכ םהל ןיאש ףא ,הזה ןמזב םירכנ ןייב רחסמה רוסיא לע רוחס רוחס הכילהמ אלא ,הנווכב עגמ וטא וא - אצמנב םויכ וניא ן״בארה תעדלש - רחא ךושכש

.הייתש תנכסבש רועיכה ןמ קיחרהל ידכ תספתנה ,וז הרזג יכ רבחמה ריעה קדצב .,ןהיתונב םושמ ןניי תרזג׳ב ןוידה רפסב עבוק ומצעל ןיינע דע ,זנכשא ינומדק םגו ,ךסנ ןיי ינידל רשקב דומלתב תרכזנ הנניא ,םניי םתס ןיד רקיעכ וניניעב

רבחמה .ונינפלש היגוסב םהינוידב וז הרזג לש הרכז תא ולעה אל ,ןקזה י״ר לש ליעל רכזנה ושודיחל וימדוק וספת׳ ,ולא םינותנ חוכמ ,ותעדל .ד חפסנ ,דחוימ חפסנ ול עבק ףאו ,הז ןיינעב םירבדב ךיראה

,״ןהיתונב םושמ ןניי״ - ארמגה לש תיבגאו הרצק העיבק התואל תיתכלה תועמשמ ןיאש י״ר לש ,ןה רבד ח״ימ ןלוכ ןהיתונבו ןנייו ןנמשו ןתיפ׳ ירה :תדמוע המוקמב ןיידע הלאשהש אלא 138). ,מע(

/הרצק העיבק התואל תיתכלה תועמשמ ןיא׳ םאו ,דואמ ןה תומודק תונקתו ),ב״ע זי תבש ,ילבב( ףא ,םיקסופה ןיב ללכ הלוע הרכז ןיאש דע איה תועמשמ תרסח הכ םאה ,וניבהל דואמ השקש רבד תחדינ היגוס ןיאש ...תיטקלאידה הבישחה תחנה׳ קר יכו ?רבד הב רמול וא התוחדלו הב ןודל ידכ אל


ןיאש םירבדה ןמ איה וז תערכמ הלאשו ,וב ןותנ אוהש - לופלפה :רתוי קיודמה ומשב וא - ןוידה .םמצע דעב םירבדמ םניא םלועל תורוקמהו ,יביטקייבוא ערכה ,רעצה הברמל ,םהל

יפלכ הדילסהו בועיתה תשגרה יכ ,רבחמה תנקסמכ ,רוריבב הלוע ונינפלש רקחמה ןמ ,ףוסבלו לש ובאט הדימעה איה .םינש תואמ ךשמב תפרצבו זנכשאב לארשי תוליהקב הטלש םייוג לש םניי

האנשה תא םדדועב ,םשפנ תא ףא הבר הדימבו םנוממ תא תוליהקה ינב ורסמ ומויק לעש ,שממ המוד בועית תשגרה יכ ,ןייצל דואמ ןיינעמ ןכ לע .רפסב בטיה רבסומכ ,םהיפלכ תיתרבחה

תניחבב אוהש רוסיאל תקהבומ המגוד ןאכ שמשמה ,ומצע ריזחה רשב ללוכ - םירכנ ילכאמ יפלכ הרוצ השבל ,םירכנ ןיי לש וזמ התוחפ אל המצעב תיטננימוד תויהל הרומא התייהש השגרה - ובאט

רונתב הייפאהו לושיבה רתיה תלאשב רבודמ .הפוקת התוא ךלהמבו ןמצע תוצרא ןתואב הרוצ הטשפו עגמ אלל ,דחא רונתב הז דצל הז םיחנומ לארשי לישבתו ירכנה לישבת רשאכ ,ירכנה םע ףתושמ

התוחתפתה תא יתראית 4רחא רמאמב .,אתלימ אחיר׳ לש ךבוסמ יתכלה בצמבו ,םהיניב רישי יסיפ האמב זנכשא ילודג יכ יתיארהו ,ונינפלש רפסב תראותמה וזל הליבקמה הביבסב תאזה הכלהה לש

ףא ,הז ףתושמ לושיב יפלכ טלחומ בועית לש סחי וליג ב״יה האמה לש הנושארה תיצחמבו א״יה םע ,ב׳׳יה האמה ךלהמב הגרדהב הנתשנ הז סחי .ףרוג רוסיא וילע וליטהו ,ןידה רקיעמ רתומ אוהש

ג׳׳יה האמה לש ןושארה עברבו ,םיירוביצ םירונתב שומישל םייטרפ םירונתב הייפאו לושיבמ רבעמה תא םהילע ולביקש ,וירבחו חקורה לעבכ םירימחמ םיקסופ ידיב ,הליחתכל ףא הז לושיב רתוה רבכ םירונתב שומיש - וללה םירקמה ינשב םיצוליאה תא תוושהל תורשפא ,ןבומכ ,ןיא .תואיצמה חרוכ .עדיי ימ חורה ךרדו ,ןיינע תררועמ וז האוושה םוקמ לכמ ךא - ךסנ ןייו

עמש־את ,מ לארשי

).סופדב( חי ,ארדיס ,,םייניבה ימיב הכלהה לש התוחתפתה ךרדל - ״אתלימ אחיר״׳ 4

[8] תוריקס 508 וכמסת אלו ,ומש לע םוארק םיקיתעמה ,תופסותה םתוא השע אל אוהו ץרית אל אוה א״בי ,ר

הצרעה בורמ ךא ,א׳׳ביר לש ותרותב שממ ןיאש זירכהל ץלאנ םת ונבר /תויוגש םבור יכ םהילע 24). ׳מע( םיקיתעמב רלוקה תא תולתל גאד לשכנה ץולחל

תופסות לש יטקלאידה הנבמה ןיב םילדבהה תא תונוש תורוצב רידגהל ןתינ .ןבומ ןיא וז הכרעהל [!]׳הנכס׳ המ ןיבהל ןיא םלואו 2.ןכ תושעל רבעב יתיסינ ימצע ינאו ,םת ונבר דסיש הלאל א״ביר

םג ?תוחפ ךכוסמ׳ ןקזה י״ר לש וא םת ונבר לש ולעפמ יכו ?א״ביר לש ותדובעב םת ונבר האר תובקעב .א״בירה לש ויתופסות ןכותל דגנתה םת ונבר יכ רורב ?א״בירה ׳לשכנ׳ המב ןיבמ יניא

קתתשנ ,הינמרגב יתבישיה דומילה ףצרב ערקהו ,תפרצל הינמרגמ ינרותה זכרמה רבעמו ו״נתת תורזג הרוכבה הנתינ ךכו .׳השדחה הדותמה תא םישגהל וחוכב היה אל׳ ןכלו תויזנכשאה תופסותה לש ןלוק

הכפהמה םצע ףא ילואו ,םת ונבר לש ויגשיה׳ ירהו .הומישגה רשא םהו וידימלתלו םת ונברל לע ןילנ יכ ונל המו ),םש(׳רייפמדמ קחצי ׳ר ונייחאו ודימלת אלול היישנל םינודינ ויה ,תיטקלאידה

?זנכשא תובישי לש ןנברוח ברע לעפו יחש ךכב ,א״בירה ׳לשכנ׳ המב ?א״בירה לש ׳ונולשיכ׳ הכשמנ׳ ךורב ונבר ידיב ׳המורתה׳ רפס תביתכ יכ וב רמאנ .תוהימת המכ הלעמ 146) ׳מע( ב חפסנ

רפס ]ד״סקתת :ל״צ[ ד״סתת תנשבש״ תרסומ םיכיראת תמישר הבו הקינורכ םנמא .ךשוממ ןמז ותייהש ךלהמב תוליגמ תוליגמ בתכנ המורתה רפס .םויסה ךיראת הזש הארנ ךא ...״דסוה המורתה

ןויעה ןמ םיבייחתמה םינושה םיכיראתה תא בשחמ רבחמה .׳י״ר לש ושרדמ תיבב ךורב ׳ר לש ךסנ ןייו הרז הדובע תוכלהב םינמיסה תביתכש׳ הנקסמל עיגמו /המורתה׳ רפסב ךסנ ןיי תוכלהב תנשב רטפנ ןקזה י״רש ןוויכמ ,םלואו 1202. תנש רחאל דע 1184 תנש ינפלמ ,׳לבוי יצחכ הכשמנ םייתסנ ןכ םא /י״ר לש ושרדמ תיבב ךורב ׳ר לש ותייהש ךלהמב׳ בתכנ ׳המורתה׳ רפסו 3,1189 אל עודמ ,רבחמה תהימת תא בשייל אב הז םיכיראת הנבמ :ללכבו 1190! תנש ביבס חרכהב רפסה הז שודיח ירהש /ןהיתונב םושמ הרזג׳ ןיינעב ןקזה י״ר לש ושודיח תא ׳המורתה׳ רפס לעב איבה שקיב ןכ לע 1184. תנשב םשה שודיק לע גרהנש ,ןקזה י״ר לש ונב ןנחלא ׳ר תופסותב רכזנ רבכ

תא י״ר שדיח םרטב ,איהה הנשה ינפל והשלכ ךיראתב וז ׳הליגמ׳ לש הרוביח דעומ תא עובקל לש ושודיח תא ףיסוהלמ ךורב ׳ר ענמיי עודמ יכ ,הלאשה לע הנוע וניא הז בושיי םלואו .ושודיח

המוקממ זוזת אל הנשי הנשמ יכו ?ןמז ותואב בתוכ אוהש ׳הליגמ׳ לע ,שדחתנש תעב ,ןקזה ורומ ?םינשה ךלהמב רבד הב שדחתנש רחאל םג ,םלועל

,ןוידה לש םייזכרמה םיתמצב תויתכלהה ויתוגצה לכ תא לבקל הטונ ינאש ,ונינפלש הז תפומ רפס קימעהל ךרוצה תא ונינזואב שיגדמו ,םייניבה ימיב הכלהה תודלות תא רוקחל שי דציכ ונינפל םיגדמ סחיב תונקסמ הנממ קיסנ םרטב ,היתופוקתל החוסינ יכרד לאו תיתכלהה הבישחה תודוסי לא בטיה

דימת רוכזל ונילע ,תאז םע .םינושה תורוקמב ןויעה ןמ תבייחתמה - רומישה וא - שודיחה תדימל רצעיי ןכיה רבד לש ופוסב עירכמה אוה רקוחהו ,ףוס םהל ןיאש םימכ אוה הכלההו דומלתה םי יכ

71-70. ׳מע ,ט״נשת םילשורי ,א ,דומלתל תינשרפה תורפסה ,ירפס ואר 2 תועטב הארנכ 26), ׳מע(םשרנ ונרבחמ לצא 253. ׳מע 4,ם״שת םילשורי ,תופסותה ילעב ,ךברוא א״א 3

.חפסנבש םירבדה וררגנ וז תועטמש רשפאו ,ךורב ׳ר לש ותריטפ תנשכ 1198 ,סופדה

AJS Review 29:2 (2005), 355-360

REVIEW ESSAY

TOSAPHISTS AND TABOO:

A REVIEW OF HAYM SOLOVEITCHIK'S "YEINAM"

by

Elliott Horowitz

Haym Soloveitchik. "Yeinam ": sahar be-yeinam shel goyim 'al gilgulah shel halakhah be-olam ha-ma'aseh. (Principles and Pressure: Jewish Trade in Gentile Wine in the Middle Ages.) Tel Aviv: Am Oved, 2003. 184 pp.

Among the stranger assertions made by Werner Sombart in The Jews and Modern Capitalism was that "it can be proved with great certainty that the Jew's freedom from the evil effects of alcohol (as also from syphilis) is due to his religion."' Yet, the Jewish religion, unlike Islam, never prohibited alcohol per se,2 and even when "kosher" wine-untouched by gentiles-was in short supply, beer or more potent beverages could be found by those so inclined. More to the point is S. D. Goitein's trenchant remark in the final (and posthumously published) volume of his A Mediterranean Society that "the proverbial sobriety of East European im- migrants to the United States should not be taken as inherent to the genes of the race."3 Although Maimonides in his Guide memorably described "gatherings with a view to drinking intoxicants" as "more shameful than gatherings of naked people ... who excrete in daylight sitting together," he was clearly speaking there more as philosopher than halakhist.4 In the medieval "Geniza society" in which he lived, as we learn from Goitein, all "important matters, such as sending a son overseas or promising a bequest, would be arranged at a drinking bout."5

Unfortunately, we have no Geniza for the Jews of medieval Europe, but through his stethoscope-like sensitivity to the nuances of halakhic discourse, Haym Soloveitchik brings alive for us, in his recent monograph (rooted in his 1967 master's thesis at the Hebrew University), the complex realities of a Jewish world in which the production, consumption, and especially trade of wine were central fea-

1. Werner Sombart, The Jews and Modern Capitalism, trans. M. Epstein (Transaction Books: New Brunswick, 1982 [German original, 1911]).

2. See, for example, A. Z. Itzkovitz, Shetiyah ve-shikhrut ba-halakhah (Mazkeret Batya, 1982). 3. S. D. Goitein, A Mediterranean Society: The Jewish Communities of the Arab World as Por-

trayed in the Documents of the Cairo Geniza, vol. 5, The Individual (Berkeley: University of Califor- nia Press, 1988), 38.

4. Maimonides, Guide of the Perplexed, III, 8. 5. Goitein, A Mediterranean Society, 38-39.

355

This content downloaded from 192.114.7.2 on Thu, 27 Oct 2016 10:28:54 UTCAll use subject to http://about.jstor.org/terms

Elliott Horowitz

tures. In his careful treatment of the reciprocal relations between halakhah and so- cioeconomic realties, Soloveitchik follows in the pioneering footsteps of his late teacher, Jacob Katz, to whom this book, like its predecessor, is dedicated.6 He has also made excellent use of recent studies by such contemporary German scholars as Alfred Haverkamp, Annegret Holtmann, Franz Irsigler, Gerd Mentgen, and Franz- Josef Ziwes, not to mention Roger Dion's classic Histoire de la vigne et du vin en France des origines au XIXe siecle (1959). Thus, like the Jewish wine trade in the high Middle Ages, Soloveitchik's book reflects the combined efforts-sometimes cooperatively and sometimes independently-of Jews and gentiles. And, like some of the best wines of all ages, it is complex and bold, with subtle traces of acidity.7

Its complexity stems from the fact that it combines economic and agricul- tural history with the history of halakhah, and even throws in, for good measure, some homespun anthropological theorizing. And the history of medieval halakhah, as Soloveitchik has already demonstrated in previous studies, can be meaningful- ly pursued only by meticulously comparing both printed editions and manuscripts, and by seeking what he has called "the crucial angle of deflection that is necessary for any demonstration that extraneous factors were impinging on the course of im- manent developments."8 At first, in the eleventh century, the rabbis of the Rhine- land, which was famous for its wines, reluctantly permitted the acceptance of gentile wine as payment in kind, but prohibited entrepreneurial trade in what was for them (according to Soloveitchik) not only a ritually prohibited but abhorrent commodity. Abstention from such lucrative trade by Jews who lived in proximity not only to the best vineyards but to the largest river in the region was no simple matter. (Imagine modern Swiss Jews abstaining from working in the banking industry on account of the biblical prohibition of taking interest on loans!) Medieval European rabbis, some of whom figure prominently in the book under review, found ways, as Soloveitchik masterfully demonstrated in an earlier study, of over- coming halakhic obstacles that stood in the way of Jews engaging in loan-banking.9 When it came to trade in gentile wine, however, he now shows us that Franco-German scholars of the eleventh and twelfth centuries almost willfully ig- nored intellectual solutions that virtually beckoned, and that were later "discovered" by rabbis of no greater intellectual distinction. Through what he calls "the law of unintended consequences," Soloveitchik argues, the earlier reluctance of halakhists to permit trade in gentile wine caused their coreligionists to became in-

6. Haym Soloveitchik, She'elot u-teshuvot ke-makor histori (Jerusalem: Merkaz Zalman Shaz- ar, 1990).

7. Note, for example, the absence from the bibliography of Abraham Grossman's Hakhmei zarfat ha-ri'shonim (Jerusalem: Magnes Press, 1995) although that work contains an enormous chapter, of more than a hundred pages, devoted to Rashi and his writings. It is only fair to note, however, that

Grossman's discussion of Rashi's position regarding "wine of the gentiles" (155-56) omits any refer- ence to Soloveitchik's seminal article on the subject (see next note).

8. Haym Soloveitchik, "Can Halakhic Texts Talk History?" AJS Review 3 (1978): 176. 9. Idem, Halakhah, kalkalah, ve-dimui 'azmi (Jerusalem: Magnes Press, 1985). For an English

summary of the book under review see now idem, "Halakhah, Taboo, and the Origin of Moneylend- ing in Germany," in The Jews of Europe in the Middle Ages (Tenth to Fifteenth Centuries), ed. C. Cluse

(Turnhout: Brepols, 2004), 295-303.

356


Review Essay

volved in this lucrative business through the "back door"-by lending money, as savvy investment bankers, to those involved in the wine trade, and effectively sharing their considerable profits (68-90).

The boldness of the book lies not only in its broad theses on the interrelations between halakhah and economic history, but in its attempt to reveal-and take am- ple cognizance of-the distinct personalities of its dramatis personae, especially those who were members of the northern French dynasty originating with Rashi, the Jewish commentator par excellence. These include Rashi's "tempestuous" grandson, Rabbenu Tam of Ramerupt-a dazzling dialectician with a crippling writing block-and the latter's nephew (and Boswell), R. Isaac of Dampierre, whose unassuming introversion Soloveitchik, who knows a thing or two about dy- nasties, compares to that of Ri's great-grandfather (24-25). In an earlier study Soloveitchik described Rashi as resembling "more than any other figure of the [Jewish] Middle Ages ... Keats' poet, in that he seems 'to have no self, to have no identity, but to be constantly informing and filling another body.' " Rabbenu Tam, through whom flowed, according to Soloveitchik, "the imperious sense of bringing a freshly wrested vision of truth to the world," was also colorfully described there as having a "leonine personality."' Some readers of the present study may also feel that through its author flows "the imperious sense of bringing a freshly wrested vision of truth to the world." This often makes for stimulating reading, but it may also be responsible for some unfortunate omissions, which will hopefully be rectified in the larger study to which this book is a prolegomenon (13, 63, 67).

Soloveitchik argues, as he did already in 1978,11 that those rabbis who avoid- ed finding halakhic solutions for Jewish trade in gentile wine were influenced by such psychological factors as disgust and revulsion (32, 43, 61, 65, 80, 95, 98- 100, 102, 113-15, 118-19), especially, he now asserts, during the decades after 1096 when, following Gavin Langmuir, he sees European anti-Judaism as having become less "rational" and more "pathological" (115-18).12 He does not explain, however, why these same mental barriers did not prevent leading medieval Euro- pean rabbis (including R. Eliezer b. Nathan, who took a highly conservative stand on the question of trading in wine) from permitting not only the acceptance as pawns, but actual trade in, a range of ritual objects closely related to the "idola- trous" Christian religion-chalices, ecclesiastical garments, and candles for light- ing in church.'13 Would these objects not have aroused no less disgust than wine produced (or touched) by gentiles?

Moreover, in his new book he goes a step further to assert that the Jews (or at least rabbis) of medieval Germany and northern France regarded wine touched by gentiles as virtually "taboo" (see 16, 59, 61, 63, 74-75, and especially 113-

10. Idem, "Can Halakhic Texts Talk History?" 171, 179.

11. Ibid., 188. 12. See Gavin Langmuir, Towards a Definition ofAntisemitism (Berkeley: University of Cali-

fornia Press, 1990), 13-15, 305-306. 13. See, for example, Teshuvot Rabbenu Gershom Me'or ha-Golah, ed. Shlomo Eidelberg (New

York, 1955), 75-77; Eliezer b. Nathan, Sefer Raban (Warsaw, 1904), 131 (no. 229); Sefer ha-'eshkol, ed. H. Albeck (Jerusalem, 1938), 134; E. E. Urbach, Bahalei ha-tosafot (4th enlarged edition; Jerusalem: Mossad Bialik, 1980), 177, 235.

357


Elliott Horowitz

15)-a Polynesian word (sometimes spelled "tabu") introduced into Western par- lance by Captain James Cook late in the eighteenth century, which subsequently became quite popular in anthropological and psychoanalytic writing of the late nineteenth and early twentieth centuries.14 When William Robertson Smith, in his Lectures on the Religion of the Semites (first published in 1889), made use of the word "taboo," he immediately cited the entry on the subject by his Cambridge col- league James Frazer in the ninth edition of the Encyclopedia Britannica. And Sig- mund Freud, in Totem and Taboo (first published in 1913), prior to setting out his own powerful theory linking taboo with emotional ambivalence, summarized the recent discussions of N. W. Thomas (in the eleventh edition of the Britannica) and the German scholar Wilhelm Wundt, who regarded the essence of taboo as the fear of demons. Soloveitchik, however, who mentions none of these worthy predeces- sors, offers his own "scientific" definition: "Separation from or aversion to some- thing beyond the degree required by a society's own rational postulates," that is, by those postulates a particular society accepts as rational (16).

By this definition using a timer to listen to the radio or watch television on the Sabbath (as opposed to merely turning on the lights) would be considered taboo among modem Orthodox Jews, because the logic of using the timer to circumvent the prohibition should apply (at least in the Diaspora) to radio and television as well. Yet, the early twentieth-century scholars have stressed "the immanence of the sanction" normally attributed to the taboo. As Margaret Mead put it: "If the term is to be employed effectively in comparative discussions," it must be restricted to situations of where the prohibition implies "such inherent danger that the very act of participation will recoil upon the violator." The recoil, in Mead's view, can also be psychological, so that the term would also apply to "those aspects of behavior which are rooted in the individual personality to such a degree that they are so au- tomatic and emotionally charged that the personality suffers inevitably from their infringement."'15

Applying this to the Middle Ages we might say that a Jew who discovered that a piece of meat he ate was actually pork (or even rabbit) rather than beef might indeed have recoiled in horror, just as-to move closer in the Freudian direction- he would upon discovering that the somnolent woman with whom he had sexual relations on returning home late one night after a long trip was his sister rather than his wife. But would this have also been the reaction of a medieval French Jew on

discovering that the excellent Burgundy he had just sipped had been taken from the wrong barrel, or had been poured by his new Christian servant? I think not, and I suspect that Soloveitchik would agree. If so, why the great reluctance on the part of halakhists to permit trade in gentile wine side by side with trade in chalices and ecclesiastical garments?

14. See R. R. Marett, "Tabu," in the Encyclopaedia of Religion and Ethics v. 12 (1921), 181- 82. On Soloveitchik's problematic use of the term "taboo," see also Yisrael Yuval's review in Haaretz, 15 September, 2004.

15. Marett, "Tabu," 183; Margaret Mead, "Tabu," in Encyclopaedia of the Social Sciences v.14 (1934), 501-5. On the connection between taboo and the "likelihood of some minor or major misfor- tune" befalling the transgressor see also A. R. Radcliffe-Brown, "Taboo," in Structure and Function in Primitive Society (Glencoe, IL: The Free Press, 1952), 134-35.

358


Review Essay

Perhaps Freud can be helpful. In his view taboos are "prohibitions of primeval antiquity, which were at some time externally imposed upon a generation of primitive men," and which "concerned activities towards which there was a strong inclination." The persistence of a taboo, he argued, indicates that "the original desire to do the prohibited thing must also persist among the tribes concerned. They must therefore have an ambivalent attitude towards their taboos." At the un- conscious level "there is nothing they would like to do more than violate them, but they are afraid to do so; they are afraid precisely because they would like to, and the fear is stronger than the desire."16 The triumph of fear over desire, and the ambivalence which often yokes them uncomfortably together provide, I would argue, a useful perspective from which to observe developments in the history of halakhah-both in the Middle Ages and more recent centuries.

Jacob Katz, in his classic Exclusiveness and Tolerance, argued that the rela- tive leniency of Rabbenu Tam regarding the permissibility of trading in gentile wine in contrast to his instinctively stricter position against drinking it derived from the fear, buttressed by Talmudic sources, that drinking wine with Christians would lead to closer social and sexual ties than were desirable.17 Although Soloveitchik now takes issue with his late teacher on this matter, arguing that Rabbenu Tam and his nephew R. Isaac were simply concerned with the danger that a time-honored stricture would collapse (108-12), the question is not so much what these rabbis had reason to fear, as what the logic of taboo (as understood by Freud) would cause them to fear-namely, what they and their coreligionists most desired. Soloveit- chik has aptly quoted Keats on the elusive poet behind the poem, but there is room also to quote Shelley, who in Epipsychidion (1821) described his heart as "wrecked in that convulsion / Alternating attraction and repulsion."'8

Medieval European Jews, like their Christian neighbors, consumed, as we learn from Soloveitchik, large-and sometimes enormous-quantities of wine (37-39), which like coffee in modern times was not merely a popular beverage, but a conduit of sociability. Wine symbolized, then, the narrow line that ultimate- ly separated Jews from Christians, even if and when ties of friendship developed between them-a line, paraphrasing Freud, that there was nothing they would like to do more than cross, but which they were afraid to cross, and they were afraid "precisely because they would like to." Chalices and ecclesiastical garments, precisely because they were so closely associated with an abhorrently alien religion, did not give rise to the same level of ambivalence, and therefore did not need to be

16. Sigmund Freud, Totem and Taboo: Some Points ofAgreement between the Mental Lives of Savages and Neurotics, trans. James Strachey (London, 1950), 31.

17. Jacob Katz, Exclusiveness and Tolerance: Jewish-Gentile Relations in Medieval and Mod-

ern Times (Oxford: Oxford University Press, 1961), 46-47. For an incisive analysis of the book in both its English and Hebrew (1960) versions see David Berger, "Jacob Katz on Jews and Christians in the Middle Ages," in The Pride of Jacob ed. J. M. Harris (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2002), 41-63. Regarding Katz's discussion of Rabbenu Tam's position on gentile wine, see esp. 59- 60.

18. The Complete Poetical Works of Percy Bysshe Shelley ed. T. Hutchinson (London, 1947), 419. See also Richard Holmes, Footsteps: Adventures ofa Romantic Biographer (London: Hodder and Stoughton, 1985), 161.

359


Elliott Horowitz

distanced by means of a taboo on trade. But the simple sociability of sharing a bot- tle of wine with a Christian neighbor-and perhaps also his wife-was in some ways more seductive (despite, I would argue, the rise of pathological anti-Judaism), and therefore, following Freud, more frightening. By denying themselves, at great expense, more than a marginal role in the lucrative wine trade,19 the Jews of France and Germany-and especially their rabbis-allowed, Freud might say, their deep fear of intimacy with the Christian world to triumph over the dangerous desire to achieve such intimacy.

I mention this only as an alternative thesis to the one Soloveitchik has ad- vanced so eloquently in his scintillating book. Perhaps in his forthcoming study he will reconsider or amplify some of the arguments he has made in this briefer one. We have reason to look forward to a work that will be not only bold and complex, but also full-bodied. Whether it will be certifiably kosher, however, is less certain.

Elliott Horowitz

Bar-Ilan University Ramat-Gan, Israel

19. To the many sources Soloveitchik cites on the profitability of the wine trade may be added the comments of the Franciscan friar Salimbene de Adam in the mid-thirteenth century. Passing through

Auxerre, in the northern reaches of Burgundy, Salimbene, who was a native of Parma, was surprised to find that "the men of this land do not sow or reap, nor do they store anything in barns, but they send

wine to Paris, because they have a river right at hand ... and they sell it for a good price, which pays entirely for their food and clothing." These comments, from Salibene's Cronica, are quoted in both George Duby, Rural Economy and Country Life in the Medieval West, trans. C. Postan (London: Ed- ward Arnold, 1968), 140, and L. K. Little, Religious Poverty and the Profit Economy in Medieval Eu- rope (Ithaca, NY: Cornell University Press, 1978), two books that Soloveitchik might have added to his bibliography, which also contains, as is inevitably the case, some typographical errors. The English title of Ariel Toaff's Love, Work, and Death: Jewish Life in Medieval Umbria is garbled, and on the same page (171) the title of the German journal Aschkenas is misspelled. "Jews' College" is the correct punc-

tuation of the London institution referred to on pp. 103, 173. Finally, the Oxford college referred to on

p. 14 is Christ Church rather than Christ College, as fans of Brideshead Revisited might recall.

360


276 Ivan G Marcus JSQ 17

ology moved Yuval to posit an earlier German case in W?rzburg, actu ally a murder, not a ritual murder, in 1146, just prior to William of Norwich written up in the 1150s.67

But the inventor of the first ritual murder accusation, Thomas of Monmouth, explicitly says that the Jews did to William of Norwich what no Jew would do to their own children and no Christian would do

it to their own children. Jews would do it only to a Christian child: "for it will not seem probable that Christians would have wished to do this kind of thing to a Christian, or Jews to do it to a Jew" ("Non enim verisimile videtur quod aut christiani de christiano, aut iudei talia fieri aliquatenus voluissent de iudeo.")68

Nor is there any evidence that Thomas was aware of the Jewish par ents' behavior in 1096 when he sat down in the 1150s to write the Wil

liam account. Thus Yuval's thesis is not supported by any hard textual evidence, and it is actually contradicted by the text in which Thomas of

Monmouth invented the first ritual murder accusation.69

Yuval agrees with the founding nationalist historians that Jewish re ligious behavior, by its very existence as collective Jewish behavior, pro voked Christian anti-Jewish resentment and behavior. But the link he

proposes between Jewish martyrdom in 1096 and the ritual murder ac cusation reflects the scholar's own attitude that Jewish fanatical reli

gious behavior under duress stimulated even more Christian fanatical religious behavior. The formerly positive function of Jewish religious "national" solidarity expressed in the martyrs' collective Jewish behavior is now gone. Yuval finds nothing praiseworthy in their acts of sacrifice. For him, the Jewish response to the Christian persecution in the 1096 riots was not heroic but cruel and even criminal.

Unlike the positive assessment of the 1096 martyrs in the writings of Baer, Dinur, Ben-Sasson, and Katz, Yuval posits a tragic link between

67 Another weakness in the argument is that no episode in the anti-Jewish attacks by Crusaders or other Christians in connection with the second Crusade, just prior to the invention of the ritual murder accusation, refers to a ritual homicide of Jews killing their own families, and there is only one case of a Jewish woman drowning herself. See Rabbi Ephraim b. Jacob of Bonn, Sefer Zekhirah, in ed. A. M. Habermann, Sefer Ge zeirot Ashkenaz ve-Zarfat (Jerusalem, 1945), 115-123; English translation in Shlomo Eidelberg, ed. and trans., The Jews and the Crusaders (Madison, 1977), 117-133.

68 Augustus Jessopp and Montague Rhodes James, eds., The Life and Miracles of St. William of Norwich by Thomas of Monmouth (Cambridge, Eng., 1896), 24-25, as pointed out by Willis Johnson, "Before the Blood Libel: Jews in Christian Exegesis After the Massacres of 1096" (Master of Philosophy diss., Cambridge University, Au gust, 1994), 60-61.

69 See Gavin Langmuir, "Thomas of Monmouth: Detector of Ritual Murder," in his Toward a Definition of Antisemitism (1984; reprinted, Berkeley, 1990), 209-36.


(2010) Israeli Medieval Jewish Historiography 277

irrational Jewish behavior followed by irrational Christian behavior. Ga vin Langmuir had distinguished between "rational" anti-Semitism or anti-Judaism, those attacks on Jews for practicing Judaism, and irra tional or chimerical anti-Semitism, such as the ritual murder accusation, that Christians accused Jews of doing that they never actually did. Yu val's thesis falls in between: his is the completely unproven claim that Christian irrational anti-Semitism was stimulated by Jewish irrational acts that Jews actually did to their own children.70

This judgment makes the Jewish martyrs the "unwitting accomplices" of the Christian cleric who invented the ritual murder accusation. Blam

ing the victims takes on a new meaning and understandably enraged some scholars who replied vigorously to the original article. He had clearly touched a nerve.

At the very least, Israel Yuval's thesis represents an anti-religious and anti-nationalist strain in Israeli medieval Jewish historiography. On the other hand, Yuval's work does build on the part of Katz's and the foun ders' candid assessments that north European Jews looked at Christians with a superior and hostile gaze, and for this alone it is important.

Haym Soloveitchik's Expansion of Katz's as Halakhic Historian

An extension of Jacob Katz's focus in medieval Jewish studies on the

history of Jewish law is seen in the work of Haym Soloveitchik. Although he spent recent decades in New York, Soloveitchik makes it a point that he received is Ph. D. from Jacob Katz and dedicated one of two recent books "To the memory of Jacob Katz, my teacher and rabbi in history."71 He also spent the first decades of his teaching career at the

Hebrew University and as such he should be considered among the Israeli medieval Jewish historians.

In Haym Soloveitchik's recent two book-length treatments of how the Tosafot viewed European medieval Jews' attitude to Christian wine, one can see the limitations of Katz's medieval social history.11 Bein Yehudim la-Goyim is basically an argument that economic factors were responsi ble for stimulating rabbinic rationalizations of change in Jewish law. The

70 See Gavin Langmuir, "Toward a Definition of Antisemitism," in his Toward a Definition of Antisemitism, 311-352.

71 Haym Soloveitchik, "Yeinam: Sahar be-Yeinam shel Goyim eal Gilgulah shel Ha lakhah ba-Olam ha-Ma'aseh" (Tel Aviv, 2003), [5].

72 Soloveitchik, Yeinam and Haym Soloveitchik, Ha-Yayin bi-Mei ha-Beinayim: Yein Nesekh: Pereq be-Toledot ha-Halakhah be-Ashkenaz (Jerusalem, 2008).


278 han G. Marcus JSQ 17

detailed focus is in the rabbinical academies, not the Jewish street. This

is also fundamentally true of Soloveitchik's two books, despite his sig nificant additions about medieval viniculture.

Writing in the first decade of the twenty-first century, Soloveitchik tells his readers that his two books derived from his Hebrew University

M. A. dissertation written under Jacob Katz in 1967.73As vastly ex panded and brought up to date, the two books deal with two aspects of how the Tosafist Talmud commentaries rationalized the legal anom aly that Katz had pointed out. Even though the medieval rabbis, like the rabbis in the Talmud, generally considered their contemporary Chris tians to be pagans, the Jews of northern Europe refrained from drinking

Christian wine but engaged in aspects of the equally prohibited trade in it. Since both were prohibited in the Talmud as far as pagan wine was concerned, the medieval rabbis needed to explain this historical differ ence casuistically, and Soloveitchik follows Katz in mapping out how the Tosafists tried to explain this anomaly.74

Soloveitchik added in his book, Yeinam, that new medieval German scholarship about Jewish credit in the Christian wine industry in late

medieval German lands raised a new problem. Why was Christian so ciety willing to let Jews invest their money in Christian winemaking, at the very center of their regional economy, even though they hated Jews and otherwise drove them to the economic margins of making small consumer loans? He inferred from the German research that Jews shifted from their early medieval concentration in international trade to credit, at least in Germany, because Christian vintners needed Jewish loans to keep their businesses operational, despite their religious antag onism toward them, an important thesis that relates medieval Jewish and German economic history.

Moreover, even though the Jews refused to drink wine even touched by Christians enraged Christians and provoked anti-Jewish attitudes and behavior, Jews persisted in avoiding it. It would have served Jewish self interest for them to enjoy Gentile wines as well as trade in them, since there was no halakhic difference between the two in the Talmud. But

Jews acted as though there was a fundamental difference, again, some thing Katz had noted. The Tosafists had to explain the theory under lying the fact that Jews lent Christian winemakers money but then acted as though Christian wine was "taboo," a term Soloveitchik introduces, though without anthropological rigor, and apparently equivalent to

73 Soloveitchik, Yeinam, 11-13 and Soloveitchik, Ha-Yayin bi-Meiha-Beinayim, 19 26.

74 Katz, Bein Yehudim la-Goyim, chapter 4.



Katz's ideas about Jewish emotional attachment to Jewish tradition de

spite social pressures to assimilate.75 Soloveitchik's two books offer much new manuscript data about the

layers of Tosafist thought as well as comparative Christian economic information that take us beyond Katz's succinct treatment and make important contributions to various aspects of medieval legal and eco nomic history. But for whom were they written and what is their central focus? A clue is offered by the fact that Soloveitchik devotes half of each book to a detailed presentation of the German and French wine indus try, respectively. The abundance of information about wine making is interesting, though known to medievalists and other specialists, but So loveitchik introduces it in detail for a reader who is assumed not to be a

medieval historian but someone very different and one who can read difficult rabbinic Hebrew in legal texts. The abundant secondary Ger man and French sources are background information or "realia" that serves a certain strategic purpose in the two books that are clearly and admittedly about the history of medieval Jewish law.

Katz wrote in English as well as in Hebrew for readers interested in the relations between Christians and Jews in medieval Europe, and a European medieval historian can make sense out of what he writes as part of the history of medieval Jewish-Christian relations, even if the focus is on rabbinic legal activity. The history of Jewish law is part of medieval Jewish history, and others who work in the history of Roman law or Canon law can follow Katz's arguments from their familiarity

with some similar types of sources and arguments. Soloveitchik seems to be writing, only in Hebrew thus far, as though

his reader is a smart yeshiva student or rabbi or student of Jewish law, for learned insiders so that he comments: "Anyone who studies a page of Talmud" or "from the way of thinking that we grew up on" or "accord ing to our halakhic way of thinking."76At the center of his two books are the halakhic texts analyzed clearly and in great detail; on the margins or periphery is the historical context that is meant to shed light on the Talmudic commentators' discussions, humanize them, and explain them in a new way.

Despite his insistence that his studies depart from the traditional yes hiva quest for new textual interpretations, he actually does present his reader with historical hiddushim based on the realia. Like Katz, Solo

75 Compare Katz, Bein Yehudim la-Goyim, chapter 4 ("deveiqutam le-datam") and Soloveitchik, Ha-Yayin bi-Mei ha-Beinayim, 370 ("ha-regesh ha-dati"). On taboo, see Solovietchik, Yeinam,l6-\1 and 113-115.

76 Soloveitchik, Yenam, 10.


280 Ivan G. Marcus JSQ 17

veitchik argues that the halakhists responded to their own time, but So loveitchik adds that you should also read the manuscript evidence and the Latin economic research, two bodies of evidence Katz had not used.

The result is less a nationalist positivist reading of medieval Jewish history than an historicizing of Talmudic law designed to show reli giously observant Jews today that Talmudic law has a history as well as a human side. It adopts Katz's religious apologetic stance, since at bottom the result is to historicize the interpretation of Jewish law about Christian wine in medieval France and Germany.

Soloveitchik's books also share Katz's conservative assumptions about Jewish law in a functionalist Jewish traditional society. For Solo veitchik, as for Katz, although there may have been regional rabbinic legal cultures in medieval European societies, behind them all is "the halakhah," a uniform system of rules that rabbis use when acting as jurists when they make halakhic decisions today or teach rabbinic jur isprudence. For Soloveitchik, a student of the history of Jewish law must approach it first as a jurist. This is a functional equivalent to Katz's ideal type of the traditional society approached as a sociologist.77

Soloveitchik then assumes a constant jurisprudential system at all times and goes on to argue that historical information can be drawn from halakhic texts only when they "deviate" from how the rules of Jewish jurisprudence are supposed to operate. His method assumes that Jewish law as a historical fact operates only the way it is supposed to. If there are no uniform set of rules and practices in historical fact, there can be no meaning to the term "deviation." Soloveitchik's rule of inferring historical realia in "deviations" from a universal halakhic norm, is an application of Katz's sociological and religious paradigm that Soloveitchik shares and develops. His view is a continuation of

Katz's own debate with Haim Hillel Ben-Sasson about how historians should read halakhic sources. Ben-Sasson's counter-arguments that his torians should read all sources as historians are worth rereading, a point

Moshe Rosman recently made in a different context.78 A good example of this kind of historical reading is the way Jeremy

Cohen analyzes Hebrew narratives about the martyrs of 1096 as texts

77 Ibid. 78 "Can Halakhic Texts Talk History?" AJS Review 3 (1978): 153-196 and Haym

Soloveitchik, Shu"t ke-Maqor His tori (Jerusalem, 1990) and compare Haim Hillel Ben Sasson, "Concepts and Reality in Late Medieval Jewish History" (Hebrew) Tarbiz 29 (1960): 297-312 and Jacob Katz, "On Halakhah and Preaching as Historical Sources," (Hebrew) Tarbiz 70 (1961): 62-68 and the reply by Ben-Sasson, ibid., 69-72 as well as Rosman, How Jewish is Jewish History? 155-167 for the historian as reader of all kinds of sources (see below).



that are deeply embedded not only in earlier Jewish biblical and rabbinic associations but also as echoes of and responses to contemporary Chris tian motifs and images in twelfth-century Europe. This kind of reading is in part about how the acts were interpreted and constructed in the early twelfth century, not about the motives of the actors themselves. But it seems likely that we will gain better understanding of how the acts themselves were accepted or rejected by consulting the near contem porary Jewish writers, rabbinic and non-rabbinic alike, than from impos ing absolutist juridical standards on the martyrs.79

Toward an Israeli Medieval Cultural History

The rising generation of Israeli medieval historians has moved into new areas of cultural and social history that leave behind nationalist ideolo gies and positivist assumptions or religious apologetics about the chan ging nature of medieval Jewish law. The promise of G?demann and Baron, Baer, Dinur and Ben-Sasson to study the society of Jews inter acting with non-Jews is being realized in new ways in the work of Ephraim Shoham-Steiner, a student of Avraham Grossman, and espe cially that of Elisheva Baumgarten, a student of Reuven Bonfil, whose own work has developed new approaches to Jewish cultural and social history based on historical anthropology. Although Bonfil has written mainly on early modern Jewish history, some of his most important work has been in articles written about Jewish cultural change in early Christian Europe. His applying the approach of the French Annales School medieval historians has been very important in my own work as well as in that of his students at the Hebrew University.80

The new model of some of the younger historians looks at Jews and Christians living in Christian Europe as essentially participating both in the same society but also in different cultural spheres. Shoham-Steiner

79 See Jeremy Cohen, Sanctifying the Name of God: Jewish Martyrs and Jewish Memories of the First Crusade (Philadephia, 2004), and compare Haym Soloveitchik, "Religious Law and Social Change: the Medieval Ashkenazic Example," AJS Review 12 (1987): 205-220, accepted as an appropriate approach by Israel Yuval, "Vengeance," 74, and compare Avraham Grossman's useful approach in "The Roots of Martyrdom in Early Ashkenaz" (Hebrew) in eds. Isaiah Gafni and Eliezer Ravitzky, Qedushat ha

Hayyim ve-Heiruf ha-Nefesh: Qovez Maamarim le-Zikhro shel Amir Yekutiel (Jerusa lem, 1993), 99-130.

80 See, for example, Robert Bonfil, "Myth, Rhetoric, History? An Examination of Megillat Ahimaaz" (Hebrew) in eds. Robert Bonfil, Menahem Ben-Sasson, and Joseph Hacker, Tarbut ve-Hevrah be-Toledot Israel be-Mei ha-Beinayim, (Jerusalem, 1989), 99 135.


135 םייניבה ימיב םידוהיה תודלות לש היפרגוירוטסיהה [27]

,תמצעומ תועמשמ ןאכ לבקמ ןברקה תמשאה לש גשומה .ןחלופ תורטמל חצרב המשאה ובלמ

תופירחב ביגהל םתוא האיבהו םירקוח המכ לש םתמח תא וז הנעט הררוע עודמ ןבומ ןכ לעו

.ףושח בצעב קפס ילב עגנ אוה .לבוי לש ורמאמל

ימי לש תילארשיה היפרגוירוטסיהב ימואל יטנאו יתד יטנא ביתנ תגציימ לבוי לש הזתה

רקח ידסיימ לשו ץ"כ לש הנכה םתאדוה לע וקלחב ססבתמ ורקחמש ףא ,םיידוהיה םייניבה

תואשנתהב עוגנ היה םירצונל הפוריא ןופצ ידוהי לש םסחיש ,םייניבה ימיב לארשי תודלות

.ותובישח הצוענ ,תוחפה לכל ,ךכב .תוניועבו

הכלהה תודלות רקחב ץ"כ לש וכרד ךישממ קי'ציבולוס םייח .ה

יזכרמה םוקמל סחיב ץ"כ בקעי לצא יוטיב ידיל האבש המגמה תא חתיפ קי'ציבולוס םייח

םירושעה תא הליב קי'ציבולוס ,םנמא .םייניבה ימיב תידוהיה הירוטסיהב הכלהה תודלות לש

לש ותכרדהב טרוטקודה תדובע תא בתכש דימת שיגדמו בש אוה ךא ,קרוי וינב םינורחאה

יברו ירומ ץ"כ בקעי לש ורכזל' םינורחאה וירפס ינשמ דחא תא שידקה ףאו ץ"כ בקעי

הבש ,תירבעה הטיסרבינואב השע אוה הארוהב וכרד תישאר תא ,ןכ לע רתי 71/הירוטסיהב

םייניבה ימי לש ילארשי ןוירוטסיהכ ותוארל שיש רובס ינא ,ןכ לע .םירושע ינש ךשמב דמיל

.םיידוהיה

תא תופסותה ילעב ובציעו וסחייתה דציכ םינחוב קי'ציבולוס לש םינורחאה וירפס ינש

תולוע הלא םירקחמב האירק ךותמ .םייניבה ימיב םירצונה לש םניי יפלכ תידוהיה השיגה

םייוגל םידוהי ןיב רפסה 72.ץ"כ הוותהש תימייניב ימיה תיתרבחה הירוטסיהה לש תולבגמה

םייוניש קידצהל ושרדנ הכלהה ילעבו םייתכלה םייונישל וליבוה תוילכלכ תוביסנש ןעוט

יבגל םג ורקיעב ןוכנ רבדה .ידוהיה בוחרב אלו שרדמה יתבב השענב דקמתמ ונויד .הלא

.םייניבה ימיב ןייה תיישעת לע בר עדימ םהב עקיש אוהש ףא ,קי'ציבולוס לש וירפס ינש

ויארוקל קי'ציבולוס עידומ םתליחתבו ,תחאו םירשעה האמה תישארב ורבוח םירפסה ינש

בקעי תייחנהב הבתכנש ,ךמסומ ראותל ולש הדובעה לש ןוכדעו חותיפ םה םירפסה ינשש

דציכ :הלאשה לש םיטביה ינשב םיקסוע םירפסה 73.1967 תנשב תירבעה הטיסרבינואב ץ"כ

דמע רבכ ץ"כש םיטביה ,זא דע תולבוקמה תומרונה ןמ תויטסה תא תופסותה ילעב וקידצה

.הרז הדובע ידבוע ללכ ךרדב םירצונב ואר ,ל''זח ומכ ,םייניבה ימיב תופסותה ילעב .םהילע

תולועפ לע .וב ורחס םה ,ךסנ ןיי תייתשמ וענמנ הפוריא ןופצב םידוהיהש ףא ,תאז לכבו

ךרד לע הז ירוטסיה יוניש קמנל תופסותה ילעב ושרדנ ךכ םושמו ,יתכלה רוסיא לח הלא

הכלהה ךרדמ הלא תוגירח ץרתל תופסותה ילעב לש םנויסינ רחא בקע קי'ציבולוס .לופלפה

74.ץ"כ לש וכרד תא ךישמה ךכבו

ביבא לת ,השעמה םלועב הכלה לש הלוגלג לע - םייוג לש םנייב רחס :םניי ,קי'ציבולוס םייח

.5 ימע ,ג"סשת

.ח''סשת םילשורי ,זנכשאב הכלהה תודלותב קרפ :ךסנ ןיי - םייניבה ימיב ןייה ,ל"נה !םש ,קי'ציבולוס

.26-19 ימע ,םש ,ץיה ,ל"נה !13-11 ימע ,(71 הרעה ,ליעל) קי'ציבולוס

.56-46 ימע ,ד קרפ ,(38 הרעה ,ליעל) םייוגל םידוהי ןיב ,ץ"כ


[26] סוקרמ (לארשי)ןביא 134

םידוהיהש שרופמב בתכ ,הנושארה םדה תלילע תא וחורמ הדבש /תומנוממ סמות ,וזמ הרתי

אל ירצונ ףאו וידליל תושעל זעמ היה אל ידוהי ףאש השעמ 'ץירונמ םאיליווב ועציב

ירצונש הארנ אל ןכש' :ירצונ דליב קר ךכ עוגפל םילוכי ויה םידוהי .וידליל תושעל זעמ היה

Non enim verisimile)'ידוהיל ןכ השעי ידוהיש וא ,ירצונל הלאכ םירבד תושעל ףאשי

videtur quod aut christiani de christiano, aut iudei talia fieri aliquatenus voluissent

68.(de iudeo םידוהיה לש םהישעמ תא ריכה סמותש ךכ לע העיבצמה תודע לכ ןיא ,דועו תאז

אופא תכמתנ הניא לבוי לש הזתה .'ץירונמ םאיליו לש ורופיס תא בותכל אבשכ 1096 תנשב

69.התוא ךירפמ 'תומנוממ סמות לש ורוביח ,הברדא :שממ לש םיילאוטסקט תורוקמב

לצא וררוע ,תלדבנ הצובקל םיידוחיי ויהש ,םיידוהיה םייתדה םיגהנמהש ,לבוי לש ותנעט

לע תלבוקמ התייה וז הנעט - תידוהי יטנא תוגהנתהו םידוהיה יפלכ הביא םירצונה

שודיק לע תוומה ןיב רצי אוהש הקיזה םלואו .תימואלה השיגה ילעב םידסיימה םינוירוטסיהה

םייתדה םישעמהש ,תישיאה ותעד תא תפקשמ םדה תולילע ןיבל ו"נתת תורזגב םשה

ףא הפירח תירצונ תיתד תואנקל וליבוה הקוצמו ץחל לש בצמב םידוהיה ועציבש םיינוציקה

תיביטקלוק תידוהי תוגהנתה םשה ישדקמ לש םהישעמב התארש ,תיבויחה השיגה .רתוי

לש םשה שודיקה ישעמ ,לבוי יניעב .הנניאו המלענ ,תיתדה 'תימואלה' תוירדילוסל תמרותה

ו"נתת תורזגב םירצונה לש תופידרל םידוהיה תבוגת ,הברדא .חבשל םייואר םניא םידוהי

.תעשופ ףאו תירזכא אלא תיאורה התייה אל

.ו"נתת תורזגב םשה ישדקמ לש םהישעמ לא בויחב וסחייתה ץ"כו ןושש־ןב ,רוניד ,רעב

תירצונ תוגהנתהל תילנויצר אל תידוהי תוגהנתה ןיב יגרט רשק רשק לבוי ,םהילא דוגינב

תפידר ומכ ,'תילנויצר' תוימשיטנא ןיב ןיחבה ריומגנל ןיווג .היתובקעב האבש תילנויצר אל

ידיל האבש ,'תבזוכ' וא 'תילנויצר אל' תוימשיטנא ןיבל ,תודהיה תווצמ תרימש לשב םידוהי

הזתה .לעופב ועציב אל םידוהיהש םישעמ ,םידוהי לע םירצונ ולילעהש םדה תולילעב יוטיב

האבש ,םידוהי לש תילנויצר אל תוגהנתהש ותנעטו ,תואסיכה ןיב אופא תלפונ לבוי לש

70.החכוהל תנתינ הניא ,תילנויצר אל תוימשיטנא הבוגת הררוע ,םהידלי תגירהב יוטיב ידיל

הדבש ירצונה ריזנה םע 'םתעידי ילב הלועפ יפתשמ'ל םשה ישדקמ תא תכפוה וז הסיפת

ינב תא םידוהי וחצר םהבש םירקמ לש רוכזא לכ ןיא ,םדה תלילע תאצמה ינפל תוטעמ םינש ,ינשה

'ר :ואר .המצע תא העיבטהש היידוהי השיא לש ,דחא הרקמל טרפ ,םשה שודיק לע םהיתוחפשמ

,ןמרבה ריאמ םהרבא תכירעב ,תפרצו זנכשא תוריזג רפס /הריכז רפס' ,אנובמ בקעי ר"ב םירפא

.גכק-וטק ימע ,(ה"שת) א"לשת םילשורי

Augustus Jessopp and Montague Rhodes James (eds.), The Life and Miracles of St.William of Norwich by Thomas of Monmouth, Cambridge 1896, pp. 24-25. דמע ךכ לע Willis Johnson, 'Before the Blood Libel: Jews in Christian Exegesis :ורקחמב ןוסנו'ג םילד

after the Massacres of 1096', Master of Philosophy diss., Cambridge University, August

1994, pp. 60-61 Gavin Langmuir, 'Thomas ofMonmouth: Detector ofRitual Murder', Toward a Definition

of Antisemitism, Berkeley 1990, pp. 209-236

idem, 'Toward a Definition of Antisemitism', ibid., pp. 311-352



תורוקמ לש םימוד םיגוס םע הרכה ךותמ ץ"כ לש וירבד תא ןיבהל םילוכי ינונקה קוחה וא

.םינועיטו

םידמולמ ליבשב רמולכ ,תירבעב קר וירפס תא הכ דע בתכ ,ץ"כ תמועל ,קי'ציבולוס

ךכ .הכלהה תודלותב םיקסועה םידימלת וא םינבר ,םימכח ידימלת םה ויארוק וליאכ ,םידוהי

'ונלדג היכרב לעש הבשחמה ךלהממ' ,'ארמג ףד דמולה לכ' :ויתורעה תא ןיבהל ןתינ

ביבס .בר טוריפבו ריהב ןפואב תוכלה םיחתנמ וירפס ינש 76.'ונלש תיתכלהה הבישחב'ו

ילעב לש םהירבד רוריב לע רוא ךופשל דעונש ,ירוטסיהה עקרה םקרנ םג הלא םיניינע

.השדח ךרדב םהיתושיג תא ריבסהלו ישונא דממ םהל קינעהל ,הכלהה

רחא הבישי ידימלת לש יתרוסמה שופיחה ןמ ירמגל םינוש וירקחמש ןעוט קי'ציבולוס

עקרה בולישמ םיעבונה םיירוטסיה 'םישודיח' ארוקל שיגמ אוה ,םלואו .םיינשרפ םישודיח

םיאנתל וביגה הכלהה ילעבש רובס קי'ציבולוס םג ,ץ"כ ומכ .יתכלהה ןוידב יללכה ירוטסיהה

םירקחמ ריכהלו די יבתכ אורקל שי ןוידה ךרוצל ,קי'ציבולוס יפל ךא ,םנמזב םימייק ויהש

.םהב שמתשמ וניא ץ"כש תורוקמ ,םיילכלכ־מיירוטסיה

םיסנמ אלא תימואל־תיטסיביטיזופ השיג םיפקשמ םניא קי'ציבולוס לש וירקחמ ,יללכ טבמב

ונימיב תווצמ ירמוש םידוהיל תוארהל ידכ ,תמלוהה תירוטסיהה תרגסמב הכלהה תא ביצהל

תא ץמיא אוהש אופא הארנ .םיישונא םיטביה שי היתודלותלו הלשמ הירוטסיה שי הכלהלש

תופסותה ילעב לש קודיצה תא תירוטסיהה תרגסמל וסינכהב ,ץ"כ לש תיתדה הקיטגולופאה

.םייניבה ימיב הינמרגבו תפרצב םירצונ לש םנייל תועגונה תוכלהב ולחש תורומתל סחיב

הרבחב הכלהה תובישח רבדב ץ"כ לש תינרמשה הסיפתהש ,דוע רכינ הלא םירקחממ

.קי'ציבולוס ודימלת לע םג תלבוקמ ,ילנויצקנופה־יגולויצוסה םגדה יפ לע ,תידוהיה תיתרוסמה

ךא ,תוימוקמ תויתכלה תורוסמ ויה םייניבה ימיב הפוריאב תוידוהיה תורבחבש אופא ןכתיי

תכרעמ - 'הכלהה' דימת הבצינ הלא םיימוקמ םיסופד לש םסיסבב ,קי'ציבולוסו ץ"כ תעדל

הארנ .התארוהו הכלהה תקיספ םשל םינבר תושרל םויה םג תדמועה םיקוח לש הדיחא

.ןטפשמכ לוכ תישאר הילא תשגל ךירצ הכלהה תודלות לש רקוח יכ רובס קי'ציבולוסש

הניחבה ןמ הליחת ןוחבל שי תיתרוסמה הרבחה תאש ,ץ"כ לש ותשיגל הלוקש וז הבשחמ

77.תילנויצקנופה־תיגולויצוסה

לכ ךרואל ףקותב התייהש ,העובק טפשמ תכרעמ לש המויק תא אופא חינמ קי'ציבולוס

הכרדמ 'םיטוס' םה םא קר םייתכלה תורוקממ ירוטסיה עדימ קיפהל רשפאש ןעוטו ,הפוקתה

תמייק הניא םיגהונו םיקוח לש הדיחא תכרעמ םא ,ןכא .תידוהיה םיקוחה תכרעמ לש הליגרה

תקסה לש הטישה ,השעמל .'הייטס' חנומל תועמשמ תויהל הלוכי אל ,תירוטסיה הדבועכ

המגידרפל יוטיב איה תיתכלהה המרונה ןמ תויטס ךותמ תירוטסיהה תואיצמה יבגל תונקסמ

לש וכרד תא הכישממ ותפקשה .חתיפו לביק קי'ציבולוסש ,ץ"כ לש תיתדה־תיגולויצוסה

.םייתכלה תורוקמ אורקל םיכירצ םינוירוטסיה דציכ הלאשב ןושש־ןב םע תקולחמב ץ"כ

.10 ימע ,(71 הרעה ,ליעל) קי'ציבולוס 76

.םש ,קי'ציבולוס 77



ןתובישח רבדב ,ינמרגה רקחמב התלעש היעבה תא קי'ציבולוס ןחב ,םניי ,ןושארה רפסב

הריתה עודמ :םייניבה ימיב תירצונה ןייה תיישעתל םידוהי וקינעהש תיבירב תואוולהה לש

יזכרמ ףנע התייהש ,תירצונה ןייה תיישעתב םפסכ תא עיקשהל םידוהיל תירצונה הרבחה

םיילושל ללכ ךרדב םתוא הקחדו םידוהימ הדלס וז הרבחש ףא ,הינמרג תוזוחמ לש הלכלכב

וחינה םידוהיהש ינמרגה רקחמה ןמ קיסה קי'ציבולוס .תוריעז םיפסכ תואוולהל - םיילכלכה

ןתמב קוסעל ונפו ,םימדקומה םייניבה ימיב וסנרפתה ונממש ,ימואלניבה רחסב קוסיע ןמ םדי

תוניועה תורמל ,םידוהימ תואוולהל וקקזנ ,הינמרגב תוחפל ,םירצונ םימרוכש תויה ,יארשא

וידחי תרשוקה ,הבושח הנקסמ יהוז .םהיקסע תא םייקלו ךישמהל ידכ ,םהיפלכ תיתדה

.םייניבה ימי לש תינמרגו תידוהי תילכלכ הירוטסיה

תא םהילע ררוע םבוריסש ףא ,וב ועגנ םירצונש ןיי תותשל אלש ודיפקה םידוהיה ,םלואו

ויה ונממ האנהו ךסנ ןיי תייתשש ןכתיי .םתוגהנתהב יוטיב ידיל האב וזו םירצונה תאנש

היה אל תידומלת־תיתכלה הניחבמ ןכאו ,םהל ליעוה וב רחסהש יפכ ,םידוהיל ליעוהל םילוכי

ץ"כ רבכש הדוקנ - הלא תולועפל יתוהמ לדבה וסחיי םידוהיה ,םלואו .ןהיניב לדבה לכ

דצמ ,םירצונ םימרוכל םיפסכ וולה םידוהי המל ריבסהל וצלאנ תופסותה ילעב .הילע דמע

יכ םא ,הז גשומב שמתשה קי'ציבולוס .רחא דצמ /ובאט' לאכ ירצונ ןייל וסחייתה ךא ,דחא

ץ"כ לש ותסיפתל המודמכ לוקשה ןויער עיבהל ידכ ,תיגולופורתנאה ותרדגה יפל קוידב אל

75.תיללכה הביבסב בלתשהל יתרבח ץחל ףרח תרוסמב םידוהיה לש תישגרה תוקבדל עגונב

םינוש םידבר לע רוא ךפושה ,די יבתכמ בר שדח עדימ םיליכמ קי'ציבולוס לש וירפס ינש

ןכ לע .תיללכה תירצונה הביבסה לע בר ילכלכ עדימ ןכו ,תופסותה ילעב לש םתבשחמב

םינוש םיטביה תרכהל םיעייסמו שממ לש המורת ץ"כ לש יתיצמתה ורקחמ לע םיפיסומ םה

.םייניבה ימי לש תילכלכהו תיתכלהה הירוטסיהה לש

תיצחמ שידקמ קי'ציבולוס ?םיקסוע םה הבש תיזכרמה הלאשה המו הלא םירפס ודעונ ימל

וז רואיתל רחאה ורפסמ תיצחמו תינמרגה ןייה תיישעת לש טרופמ רואיתל דחאה ורפסמ

לש םינוירוטסיהל עודי רבכ אוה ךא ,דואמ ןיינעמ ןייה תיישעת לע ברה עדימה .תיתפרצה

םיארוק רובעב טוריפב הז רואית איבמ קי'ציבולוס .םירחא םיחמומ םירקוחלו םייניבה ימי

םילגוסמה הלא - ירמגל םירחא םיארוק ליבשב אלא ,םייניבה ימי לש םינוירוטסיה םניאש

,םיינשמה םייתפרצהו םיינמרגה תורוקמה .תיתכלהה תורפסה לש השקה תירבעה תא אורקל

הבוגתב ולעפו ובשח הכלהה ילעבש תואיצמה וא עקרה תגצהל םישמשמ ,עפשב םיטטוצמה

ינש דוסיב תדמועה הרטמה תא תתרשמ וז ךרדב וללה תורוקמה תא גיצהל הריחבה .הילא

.הכלהה תודלותב רוריבבו עדומב םיקסועה ,קי'ציבולוס לש וירקחמ

הפוריאב םידוהיל םירצונ ןיב םיסחיב םיניינעתמה םיארוק ןעמל תירבעבו תילגנאב בתכ ץ"כ

םייניבה ימי לש ןוירוטסיה לכ לוכי ,הכלהה תוחתפתהב דקמתהל רחבש ףאו .םייניבה ימיב

תודלות .םייניבה ימיב םירצונ-פידוהי יסחי לש תיללכה הירוטסיהה ןמ קלח ורקחמב תוארל

ימורה קוחה לש םירקוחו ,םייניבה ימיב תידוהיה הירוטסיהב םיבר ינמ דחא ביכרמ ןה הכלהה

.(יתדה שגרה) 370 ימע ,(72 הרעה ,ליעל) קי'ציבולוסל ,(םתדב םתוקבד) ד קרפ ,םש ,ץ''כ ןיב וושה 75

.115-113 ,17-16 ימע ,(71 הרעה ,ליעל) קי'ציבולוס :ואר 'ובאט' לע



ידוהיש תנעוט ,הב םישמתשמ וללה םיריעצה םינוירוטסיהה ןמ המכש ,השדחה השיגה

־םהש .תונוש תויתוברת תוריפסב םג ךא ,תחא הרבחב ינורקע ןפואב ויח תירצונה הפוריא

תיתרבחהו תיתוברתה הירוטסיהה רקחל ויתוכלשהבו הזה לדומב ושמתשה ןטרגמואבו רנייטש

םיזכרתמ םניאש ,םיינורכאידו םיוושמ םירקחמ םה הלא .םייניבה ימיב הפוריאב םידוהיה לש

ילכלכ ,יתרבח עדימל רוקמכ תינברה תורפסב םישמתשמ םהש ףא הכלהה לש הירוטסיהב

.םייגולופורתנא־םייתרבח םירקחמ רמולכ ,יתוברת וא

ויהש הדבועב הצימא האדוה אוה ,םחרוכ לעב םיגירח ,רנייטש־םהש םירפא לש ורקחמ

ימיב תיפוריאה הרבחב םינוש םיגירחב קסוע ורפס /םירחא'כ וספתנש םייניבה ימיב םידוהי

ןופצמו הינמרגמ תינבר תורפס לש עפש לע ססובמ אוה 81.םיכנו םיעגושמ ,םיערוצמ :םייניבה

יתרבח עקר ךותמ ןחוב ךכו ,תירצונה בורה תרבח לש הירוטסיהל םג סחייתמ ךא ,תפרצ

ישנא םיגירחב האור אוה .םיגירחה הינבב תידוהיה הרבחה הלפיט הבש ךרדה תא בחר

הפוריאב םייתרבחה םיילושב יוצמ היה ומצעלשכ אוהש ,ידוהיה טועימה ברקב םיילוש

,םיגירח םידוהיל יתרבח םוקמ אוצמל םידוהיה םיגיהנמה ושקיב הבש ךרדה חותינ .תירצונה

םידוהי ןיב הררשש תיתרבח הקימנידה תא ףקשמ ,תירצונה הרבחה תועורזל ולפיי אלש ידכ

ןפואב לבגומ הזה רקחמה .תולדבנ תויתד תוליהקל וכייתשה ךא תחא הרבחב ויחש ,םירצונל

,תאז םע .םמצע םיגירחה תניחב לע רשאמ תינברה תורפסה לע רתוי ךמתסמ אוה יכ ,יסחי

ראותמ םימשונו םייח םידוהי רחא רנייטש־םהש רת ותרגסמבש יתוברתהו יתרבחה םלועה

.תפלאמ ירוטסיהה םעקרב םירבדה תא עטנ הבש ךרדהו ,הצרעה ררועמ ןפואב

תונוש תויעבב וב תקסוע איהו ,רדגמ ידומילמ עפשומ ןטרגמואב עבשילא לש הרקחמ

הסחייש תיתרבחה תועמשמה תלאשב הנד איה ,המגודל .םייתרבח תוחוכ ןיב םיחתממ ועבנש

,תויטסינימפ תוירואת לע תכמתסמו ,םידלילו תוהמיאל ,החפשמל תיזנכשאה תידוהיה הרבחה

רקיעב ורבוחש םיירבע תורוקמ לעו ,תירצונהו תידוהיה הרבחה לש הוושמ ירוטסיה רקחמ לע

םהרבא םסרפ ,הרפס תא המסרפש ינפל תורופס םינש 82.םינבר בור יפ לע ,םירבג ידיב

הרקחמ 83.םייתכלהה תורוקמה ךותמ תורייטצמ ןהש יפכ תוידוהי םישנ לע ףיקמ רקחמ ןמסורג

,ןכא .יטרואת םוכחת ול ףיסומו תוידוהיה םישנה תודלות לש ירקחמה ץמאמה תא םדקמ

וארנ דציכ אלא ,תויארקא תובושתב םישנ לע םימכח ורמא המ תררבמ הניא ןטרגמואב

םקמועל תורוקמה תא תארוק איה ךכ םשל .םירצונו םידוהי םידלי לשו םישנ לש םהייח

הפוריאב תידוהיה הרבחב םיערוצמו םיעגושמ ,םיגירח - םחרוכ לעב םיגירח ,רנייטש־מהש םירפא

David Malkiel, Reconstructing Ashkenaz: The Human :וושהו ;ח"סשת םילשורי ,םייניבה ימיב

Face of Franco-German Jewry, 1000-1250, Stanford, CA 2009, pp. 148-199 ('Deviance'):הירמאמו .ה''סשת םילשורי ,םייניבה ימיב זנכשאב החפשמ ייח - םידליו תוהמא ,ןטרגמואב עבשילא

ימע ,(ס"שת) הס ,ןויצ ,'ג"יה האמב זנכשאב תודליימו תודליימ :"תומכחה תודליימה תורמוא ךכ'"

Elisheva Baumgarten, '"Remember that Glorious Girl?" Jephthah's Daughter in ;74-45

Medieval Jewish Culture', Jewish Quarterly Review, 97 (2007), pp. 180-209; eadem,

"'A Separate People?" Some Directions for Comparative Research on Medieval Women', Journal of Medieval History, 34 (2008), pp. 212-228

.א"סשת םילשורי ,םייניבה־ימיב הפוריאב תוידוהי םישנ - תודרומו תודיסח ,ןמסורג םהרבא



היואר ,ןוירוטסיה לש םייניעב תורוקמה לכ תא אורקל ךירצ ןוירוטסיהש ,ןושש־ןב לש ותנעט

78.רחא רשקהב ןמסור השמ הנורחאל הלעהש יפכ ,תרזוח הניחבל אופא

ימר'ג לש וחותינ איה ןוששךב לש ותשיג תא תפקשמה תירוטסיה האירקל הבוט המגוד

הלאה םיטסקטה ,ןהכ תעדל .ו"נתתב םשה ישדקמ לע תורפסמה תוירבעה תוקינורכה תא ןהכ

םידה םג םהב שי אלא ,תינברה תורפסה ןמו ך"נתה ןמ םיחוקלה םייומידב קר אל םישמתשמ

וז האירק .הרשע םיתשה האמב הפוריאב וחוורש םיירצונ םייומידלו םיביטומל תובוגת ףאו

,הרשע םיתשה האמה תישארב ורזחושו וספתנ םשה שודיק לע תוומה ישעמ דציכ תפשוח

וא וספתנ דציכ ןיבהל ביטינש המוד .םמצע םשה ישדקמ לש םהיעינמב תוחפ תניינעתמ איהו

- םירחאו םימכח - םידוהי םיבתוכ לש םהירוביח תא ארקנ םא הלא םיינוציק םישעמ וחדנ

79.םיטלחומ םייתכלה םילוקיש יפל םשה ישדקמ תא ןחבנ םא רשאמ ,םיעוריאה ירחא טעמ ויחש

לארשיב םייניבה ימי לש תיתוברת הירוטסיה לא .ו

לש םישדח םימוחת רוקחל הנפ םייניבה ימי לש םילארשיה םינוירוטסיהה לש ריעצה רודה

תויטסיביטיזופ תוסיפתמ ,תימואל היגלואדיא לש םייוטיבמ לדחו תיתרבחו תיתוברת הירוטסיה

,ןמדיג לש םתחטבה .םייניבה ימיב הכלהה לש הנתשמה הביטל סחיב תיתד הקיטגולופאמו

תכלוה ,םידוהי אל םע עגמב האבש תידוהיה הרבחה תא רוקחל ,ןושש ־ןבו רוניד ,רעב ,ןוראב

םהרבא לש ודימלת ,רנייטש־םהש םירפא לש םהירקחמב תושדח םיכרדב םויכ תשממתמו

,תושדח תושיג חתיפ ומצע ליפנוב .ליפנוב ןבואר לש ותדימלת ,ןטרגמואב עבשילאו ,ןמסורג

בתכ אוה .תידוהיה הירוטסיהה רקחל ,יגולופורתנא חותינ לע תודסוימה ,תויתוברתו תויתרבח

םייתוברת םייונישב םיקסוע רתויב םיבושחה וירמאממ המכ ךא ,הנרדומה תישאר לע רקיעב

םינוירוטסיהה לש םתטישמ עפשוה אוה .םימדקומה םייניבה ימיב הפוריאב םידוהיה ברקב

לעו ילש ירקחמ לע תוקומע עיפשהו ,תיתפרצה (Annales) לנאה תלוכסאמ םיימייניב ימיה

80.תירבעה הטיסרבינואב וידימלת לש םהירקחמ

Haym Soloveitchik, 'Can Halakhic Texts Talk History?', AJS Review, 3 (1978), pp.םיגשומ' ,ןושש־ןב ללה םייח :וושהו .א"נשת םילשורי ,ירוטסיה רוקמכ ת"וש ,ל"נה !153-196

לעי ,ץ"כ בקעי !312-297 ,(ך"שת) טכ ,ץיברת ,'םייניבה ימי יהלשב תידוהיה הירוטסיהב תואיצמו

ימע ,םש ,ןושש־ןב לש ותבוגתו !68-62 ימע ,(א"כשת) ל ,ץיברת ,'ירוטסיה רוקמכ שורדו הכלה

.167-155 ימע ,(2 הרעה ,ליעל)ןמסור !72-69

Jeremy Cohen, Sanctifying the Name of God: Jewish Martyrs and Jewish Memories :ואר

2004 of the First Crusade, Philadephia. וושהו: Haym Soloveitchik, 'Religious Law and

205-220 .Social Change: the Medieval Ashkenazic Example', AJS Review, 12 (1987), pp.םהרבא לש הרופה תירוטסיהה השיגל וושהו .ותשיג תא לבקמ ,74 ימע ,(60 הרעה ,ליעל)םקנה ,לבוי

םירמאמ ץבוק - שפנה ףוריחו םייחה תשודק ,'המודקה זנכשאב םשה שודיק לש וישרוש' ,ןמסורג

.130-99 ימע ,ג"נשת םילשורי ,יקציבר רזעיבאו ינפג והיעשי תכירעב ,לאיתוקי רימא לש ורכזל

הרבחו תוברת ,'ץעמיחא תליגמב ןויע ?הירוטסיה ,הקירוטר ,סותימ' ,ליפנוב ןבואר :לשמל ואר

,ליפנוב ןבואר תכירעב ,ןושש־ןב ללה םייח לש ורכזל םירמאמ ץבוק - םייניבה־ימיב לארשי תודלותב

.135-99 ימע ,ט"משת םילשורי ,רקה ףסויו ןוששךב םחנמ
