אחדות• الوحدة• Unity • Единство ארגון אנרכו- קומוניסטי• سلطوي وعي تنظيم شي עקרונות הארגון ומטרות יו אנו ארגון אנרכיסטי קומוניסטי הפועל בשטח פלסטין/ישראל. מה פירוש הדבר, עבורנו? נרכיזם הוא ההיבט הארגוני ־ ה פוליטי של תפיסתנו אודות אופיה הרצוי של החברה האנושית. אנרכיסטיות מתנגדות למנגנונים סמכותניים והיר א רכיים בחברה, ובראשם מוסד המדי נה. מנגנונים כאלו– בין אם הם רשמיים או בלתי ־ רשמיים– מפקיעים מפרטים ומקבוצות את כוח ־ ההשפעה החברתי. הסמכות, השלטון והמשמעת מדכאות אותנו במחשבה ובגוף; ומונעות מאיתנו הגשמה העצמית ב פעילות חברתית רצונית, מתוך אחווה במעגלי חיינו וסולידריות אנושית כללית. במקום מבנים אלו אנו מבקשות לכונן חברה המתאפיינת בניהול ־ עצמי, בריבוי קבוצות וארגונים בתחומי החיים השונים, לה ן גישה נאותה למשאבים החברתיים ־ הכלכליים. אנו מאמינות כי המבנים החברתיים הרחבים– אשר חשיבותם מכרעת– יכולים וצריכים להתנהל באופן פדרטיבי, מבוזר . זאת, החל בר מת הקהילות המקומיות ועד לרמת הפדרציה העולמית, תוך תיאום ושיתוף ־ פעולה ברמות השונות. הכוח לקבל ולבצע החלטות החלות על פרטים וקבוצות– לא יופקע מידיהם לידי מנגנון ייצוג של נבחרים או ממונים, המחליטים וקובעים מדיניות בשם שולחיהם. בכל החלטה וביצועה ישתתפו אלו המו שפעים ממנה. לעומת זאת, אנו שוללות את ה ריבונות– את ניהול החברה באמצעות שליטה מרכזית ומנגנוני אכיפה כוחנית של החלטות וחוקים ; אנו שוללות את כלי הריבונות: צבאות, משטרות ובתי ־ כלא; ואנו שוללות את עקרונות הצדק והמוסר של מדינות, כגון שלטון החוק והציות לסמכות . אלו סותרים ערכי ־ יסוד אנרכיסטיים– חירות, שוויון, סולידריות וניהול ־ עצמי– אשר ראוי שינחו את החברה. ומוניזם הוא ההיבט הכלכלי בהתארגנות החברה הרצוי ה בעינינו. הדפוסים החברתיים היסודיים והחזקים ביותר נטועים ב' תחום הכלכלי,' ב יחסי הייצור ההפצה והצריכה בחברה. החברו ת האנושיות ברובן המכריע מחולקות חלוקה מעמדית לפי התפקיד ביחסים אלו;)ובעלי ההון( ובחברה הקפיטלסטית המודרנית, החלוקה העיקרית הינה, בניסוח גס, בין ההון. הראשונים מנכסים לעצמם את עיקר עושר העולם, אך גרוע)והעובדות השכירות( לעבודה השכירה מכך– מונעים מן האחרונ ים, ומכלל החברה כמעט, להבטיח לעצמם קיום מספק ועשיר ברווחה חומרית, רגשית ו גופנית . להמוני העובדות /יםוהמובטל( ות , ובחברות מסוימות גם האיכר ות לא) מתאפשרת הפעלת יכולות הייצור, התכנון, ההפצה והארגון האדירות בחברה המתועשת, הממוכנת והדיגיטלית לספק את צרכיהם הקבוצת יים והאישיים. בלב עושר זה נמצאות רובנו במאבק להתפרנס, להבטיח את עצם הקיום הבסיסי. תחת זאת, אנו דוגלות בהפקעת אמצעי הייצור וההפצה על ־ ידי החברה בכלל, והעובדות בכל מקום עבודה בפרט . המערכות הכלכליות המחוברתות צריכות להיות מופעלות שלא באמצעות כסף, ללא שכר, רוו ח או הפסד; מוצרים ושירותים לא יימכרו או ייקנו בשווקים; ומיזמים כלכליים יאוישו, יופעלו ו ינוהלו בשיתוף פעולה בין העובדים, צרכני התפוקות, יצרני התשומות והקהיל ות הסובב ו ת. בחברה הקומוניסטית יסופקו צרכי הן הבסיסים של הכל בלא תלות בתרומתן או בהערכת הסביבה כלפיהן– שכן המציאות החומרית מאפשרת זאת, והמבנים החברתיים לא יסכלו זאת. באשר לעדפי המשאבים, הזמן והיכולת– אלו יוקצו באמצעות מנגנוני התיאום המבוזרים, לשם סיפוק הרצונות וההעדפות של ה פרטים, הקבוצות החברתיות ו החברה כולה. עבורנו, גישה קומוניסטית זו מהווה מימוש בתחום ה כלכלי של ע קרונותינו הארגוניים האנרכיסטיים. למעשה, הכיוון הנסיבתי הוא גם הפוך: מתוך הבנת יחסי ־ לבין החברו הכוח בינינו ת בהן רובנו א ק
