4
פלאי תבל3 1 5 :ןויל ג(13/04/13) ג''עש הרייא ב' גערוצ מעירז ת:שתר פאטיל ששור אםול שצהר התואישנ בידוה יתי בלכ לןוליג ה חד מפלאי תבל, ולאו דווקא אלה שאתם מכירים, הוא... לשון הרע. אתם בודאי שואלים איך זה יכול להיות? ובכן, דעו, כי כל פעם ששומעים מישהו מדבר רע על אדם אחר הדבר הופך ל'אמונה שלמה', תורה באדם פתאום נכנס כי גדול! פלא – וזה שלמה ממש השומע כזה אמון באדם שאומר את לשון הרע, ובעיניו שהוא למה כי האמין ביותר בעולם, הוא נראה כאדם ישקר, הא? למה שימציא דברים אחרים על מישהו אחר? אין עשן בלי אש... וכן הלאה. נכון, יש הרבה נכונות להימנע מלשון הרע. אנו מתחזקים בשמירת הלשון הן על ידי לימוד, הן על ידי הסברה והגברת המודעות – ועוד ועוד הכל דברים טובים ומצויינים. אבל, וכאן נכנס אבל גדול – לרבים וטובים, עם כל הרצון הטוב, זה נראה ומרגיש כמו משימה בלתי אפשרית, שהרי ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל בלב האדם. הנה לכם הסבר נוסף למה לשון הרע היא אחד מפלאי תבל. קשה לומר שזה כל מה שצריך לעשות, רק להימנע מכיוון שהמציאות מוכיחה אחרת. העבודה על מידה זו צריכה להינצל מדיבורי לשון יוכל אדם כך להיות פנימית! רק הרע ומשמיעת דברי לשון הרע, הכוללים בתוכם את כל סוגי השנאה, קנאה, תחרות, מחלוקות וכדומה. והעבודה הפנימית והעמוקה, שנותנת לאדם את הכלים לא להיסחף להתפלל בכל א. היא הללו, הרוע דברי לתוך מערבולת הכוח שלא נאמין לשום דבר רע. ב. להסתכל על עצמנו בעין האמת! לפקח על דרכינו ולהבין עד כמה אנו רחוקים מהאמת ומהתשובה! לדעת שאנו פגומים וחסרים כל כך, וחובתנו בעולם היא עדיין גדולה מאוד, עוד לא סיימנו את הש"ס, בבלי, ירושלמי, שו"ע, זוהר, כתבי האר"י, עבודתינו את הזמן לנו יש עוד איך כך, ואם מאוד, ארוכה מאוד והאומץ להסתכל על אחרים ולדבר עליהם?! הסתכלות זו תעזור לנו לדעת את מקומנו באמת! ומקומנו, הוא לדעת שכל יהודי, יהיה מי שיהיה, כל זמן שיש לו קשר עם האמונה והיהדות, צריך לשמוח כל חייו אפילו אם עשה רק מצווה אחת, כל שכן יהודי שחי חיי וגם אם לא יתקן את חסרונותיו כל חייו, תורה ומצוות. עדיין יש לו לשמוח שמחת עולם על חלקו הטוב. ואם זה מה שמאפיין יהודי – אז הנה סיבה טובה להתרחק מלשון דעתו עליו זחה אבל, אם שנאה ותחרות. הרע ורכילות, והוא בטוח שאצלו הכל בסדר, לכן יש לו את כל הסיבות שבעולם להסתכל על אחרים, לחוות דעתו עליהם, להעביר ביקורת, וליהנות ממפלתו של זולתו – הנה סיבה טובה מאוד למה הוא צריך להתמקד רק בעצמו, להסתכל על עצמו עם טיפת אמת, לפחות, ולהבין שהוא... מסכן גדול, משום שאין לו בכלל במה להתגאות על אחרים. לא לחפש בשום אדם פגמים וחסרונות, שהרי הוא עצמו מלא בפגמים מכף רגל ועד ראש, והוא עצמו עדיין רחוק מאוד מכל טוב אמיתי. כשאדם רוצה לדבר לשון הרע או לשמוע דברי לשון הרע – זה אומר שהוא עדיין לא התקרב לתחילת הדרך בעבודה העצמית שלו על מידותיו, כל שכן לעבודת השם. מידת האמת, אפילו טיפה ממנה, גורמת לאדם להבין שהוא רחוק מהתורה כרחוק מזרח ממערב. ומה עם התפילה? תיקון המידות? קדושה? צדקה? אמונת חכמים? אתם עצמנו אנחנו את נראים? כדי לראות אנו יודעים איך על עצמנו להתבונן יומיומי, נפש חשבון צריכים לעשות בעין האמת, לראות לאן פנינו מועדות. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין – ה"חפץ חיים" זצ"ל, היה נוהג לעשות כל יום חשבון נפש על כל דקה ודקה בחייו. פעם אחת תלמידיו עמדו מאחורי דלת חדרו ושמעו אותו גוער בעצמו: 'ישראל מאיר! לאן נעלו חמש דקות? איפה החמש דקות?...' ואם זה מה שאמר הצדיק, מה אנו נאמר? כיצד נדע מה הכיוון הנכון ומהי העצה הטובה? איך עוד נחשוב לדבר או לשמוע דיבורים רעים על אדם אחר? הצדיקים שבכל דור ודור פועלים להבאת האדם לראות את האמת. ואל תחשבו שזו עבודה קלה. זו עבודה קשה מאוד להחזיר את האדם למוטב, לעזור לו להבין שיש לו יצר רע גדול ועצום שמסוגל לכל הרעות שבעולם, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב – אם היו מוציאים את יצר הרע מתוכנו נהרות של דם היו נשפכים מאיתנו... שלנו אלא גם עבודתנו עבודתם של הצדיקים, ולא רק האישית שלנו השיחה נפש, חשבון עשיית חשובה – עם בורא עולם בכל יום, אלה חלק מהדברים שיעזרו לנו לתקן את מעשינו ולעשות תשובה עליהם. ההתבוננות על מעשינו, תוך כדי התפילה האישית, גם אם היא קשה, לא נועדה להפיל או לייאש אותנו חלילה. ממש לא. אלא, לעזור לנו להתחזק בתיקון המידות, בלימוד התורה, בתפילה מעומק הלב, לדעת שאין לנו שום סיבה לדבר רע על שום אדם. כי זה ידוע, שכאשר אדם נותן את דעתו למומים והחסרונות של זולתו הוא, למעשה, מתבונן על מומיו וחסרונותיו שלו, כך מלמדים אותנו חז"ל. אם ראית מישהו נגוע בתאווה או מידה רעה זו או אחרת – זה מה שאתה רואה בעצמך! ויכול מאוד להיות שאתה נגוע בזה יותר מחברך. ואולי לא מנסים אותך בזה מכיוון שזה לא התיקון שלך, זה לא חלק מהעבודה שלך בגלגול הזה. אז למה להתגאות ולחשוב שאתה יותר טוב מחברך? ילדים, כמו שכולנו יודעים, הם המראה הכי טובה של ההורים. הורה שכועס על ילדיו בגלל מידה מסוימת אינו אלא טועה. מדוע? כי אם היה עושה חשבון נפש ובודק את עצמו, היה מבין שבורא עולם מראה לו דרך ילדיו מה עליו לתקן אצלו! כל מעשה שטות, אפילו הקטן ביותר, זה משהו שההורה צריך לתקן אצלו. כל שכן כשמדובר בדברים בעלי משקל וחשיבות רבה – מידות נפש, רצון להתפלל וכדומה..(הרחבה בנושא זה תמצאו בספר חינוך באהבה) כך הוא הדבר בכל עניין ותחום בחיינו. הצורך, או יותר נכון המידה, להתגאות על זולתך – אפילו על ילדיך או אשתך/ בעלך, נובע מהשקר שבו אדם נמצא. הוא בכלל לא מודע למקום בו הוא מונח וכמה הוא רחוק מתשובה ועבודה. זה, למעשה, העניין של "חטאתי נגדי תמיד" שאומר דוד המלך ע"ה בתהלים. זה היה משפט שליווה את דוד המלך לדרגות להגיע עזר לו עולם וגם כשבורא כל ימי חייו, הוא אחת שפעם לרגע לא שכח רוחניות גבוהות, הוא לו לגרום רגע בכל הרע שיכול חטא, שיש בו את היצר לחטוא, לכן לא התגאה מעולם על שום אדם ותמיד היה בהכנעה וביטול מול בורא עולם. את זה הוא ביטא בכל שורה ושורה בספרו – התהלים, בתפילות ובקשות שהשם יעזור לו וישמור עליו מהיצר הרע. כאשר אדם מודע ליצרו הרע ולעובדה שהוא רחוק מתיקון המידות, ואדרבה – שהוא קרוב מאוד למידות הרעות, אז אפילו בזמנים טובים, כשהשמש זורחת לו, הוא לא מפסיק להתפלל על העתיד ולהודות על העבר. הוא מבקש מבוראהוא עוזרו היה-ברוך- עולם שיעזור לו, כי אלמלא הקדוש נופל בידו! לכן הוא מבקש רק ממנו שישמור עליו מיצרו,, מקנאה,(על שום דבר כמובן) הזולת מהתחרות עם משנאה, מתאוות רעות, מדיבורי לשון הרע, רכילות ושאר מרעין בישין. ובעיקר – מודה לבורא עולם כל הזמן. על כל רגע, על כל ניסיון שעמד בו. אל תחסכו במילה הקטנה הזו שהיא ענקית ועצומה ויש בכוחה להשפיע על האדם שפע.(הרחבה, ראו בספר שעריו בתודה) וברכה רק אדם עם עין טובה על עצמו וזולתו לא ירצה לדבר או לשמוע רע על אף אחד. קל וחומר, לא להיכנס למחלוקות שנובעות מגאווה איומה שהיא סכנה גדולה לאדם. בימים אלה, ימי ספירת העומר, נתחזק עוד יותר בנושא של בין אדם לחברו. ראו מה קרה לתלמידיו של רבי עקיבא, שהיו תנאים גדולים ותלמידי חכמים עצומים, עד כדי כך שמידת הדין דקדקה איתם כחוט השערה –ולא מדובר בכבוד השפל והנמוך) שלא נהגו כבוד זה בזהעל דברי הגמ' יבמות) , ועיין במהרש"א( שאנו מכירים שהיה בין תלמידי ר"ע עניין של לשוה"ר. זה הזמן(: סב אישיות, המידות, תפילות יותר בתיקון להתחזק עוד ובכל הקשור בנושא שבין אדם לחברו, ביחסים שבין איש לאשתו ובחינוך הילדים. כי הכל מתחיל מהאדם עצמו – מההסתכלות שלו על עצמו בעין האמת, ולא על אחרים! יהי רצון שנזכה לראות את זולתנו בעין טובה תמיד, שנדע שהמשימה הזו אכן אפשרית, אם רק נרצה ונאפשר לצדיק האמיתי לכוון אותנו לתיקון שלנו, כך נזכה לתשובה אמיתית ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן. בגליון השבוע לשון הרע באפי תלתא2‘ שו"ת של חסד עמ ומרדכי יצא3' סיפור לשולחן שבת עמ משמעת באהבה פרק א4' חנוך לנער עמ א בברכת שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל

לבתיאלפ - breslev.co.il · 2013. 4. 11. · דוד רמואש "דימת ידגנ יתאטח" לש ןיינעה ,השעמל ,הז ךלמה דוד תא הווילש טפשמ

  • Upload
    others

  • View
    2

  • Download
    0

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: לבתיאלפ - breslev.co.il · 2013. 4. 11. · דוד רמואש "דימת ידגנ יתאטח" לש ןיינעה ,השעמל ,הז ךלמה דוד תא הווילש טפשמ

תבל פלאי הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת: תזריע מצורע ג' באייר ה'תשע''ג (13/04/13) • גליון: 315

שאתם אלה דווקא ולאו תבל, מפלאי חדבודאי שואלים אתם הרע. לשון מכירים, הוא...ששומעים מישהו כל פעם להיות? ובכן, דעו, כי זה יכול איךתורה שלמה', ל'אמונה הופך הדבר אחר אדם על רע מדברבאדם נכנס פתאום כי גדול! פלא וזה – ממש שלמהובעיניו הרע, לשון את שאומר באדם אמון כזה השומעשהוא למה כי בעולם, ביותר האמין כאדם נראה הואמישהו אחר? על שימציא דברים אחרים למה ישקר, הא?

הלאה. וכן אש... בלי עשן אין

אנו מתחזקים הרע. מלשון להימנע נכונות יש הרבה נכון,והגברת הסברה ידי על הן לימוד, ידי על הן הלשון בשמירת

ומצויינים. טובים דברים הכל ועוד ועוד – המודעות

הרצון עם כל וטובים, לרבים – גדול אבל וכאן נכנס אבל,בלתי אפשרית, שהרי כמו משימה נראה ומרגיש הטוב, זההנה לכם האדם. בלב שתתקבל הרע ללשון ברית כרותה

מפלאי תבל. אחד לשון הרע היא למה הסבר נוסף

מכיוון להימנע רק שצריך לעשות, מה כל שזה לומר קשהצריכה זו מידה על העבודה אחרת. מוכיחה שהמציאותלשון מדיבורי להינצל יוכל אדם כך רק פנימית! להיות כל את בתוכם הכוללים הרע, לשון דברי ומשמיעת הרע והעבודה וכדומה. תחרות, מחלוקות קנאה, השנאה, סוגילא להיסחף את הכלים לאדם הפנימית והעמוקה, שנותנתבכל להתפלל א. היא הללו, הרוע דברי מערבולת לתוך עצמנו על להסתכל ב. רע. דבר לשום נאמין שלא הכוחרחוקים אנו לפקח על דרכינו ולהבין עד כמה האמת! בעיןכך, כל וחסרים פגומים שאנו לדעת ומהתשובה! מהאמתאת סיימנו בעולם היא עדיין גדולה מאוד, עוד לא וחובתנועבודתינו האר"י, כתבי זוהר, שו"ע, ירושלמי, בבלי, הש"ס,הזמן את לנו יש עוד איך כך, ואם מאוד, מאוד ארוכה זו הסתכלות עליהם?! ולדבר אחרים על להסתכל והאומץ

מקומנו באמת! את לדעת תעזור לנו

זמן כל שיהיה, מי יהיה יהודי, שכל לדעת הוא ומקומנו,חייו כל לשמוח צריך והיהדות, האמונה עם קשר לו שישחיי שחי יהודי שכן כל אחת, מצווה רק עשה אם אפילוחייו, כל חסרונותיו את יתקן לא אם וגם ומצוות. תורהזה ואם הטוב. חלקו על עולם שמחת לשמוח לו יש עדייןמלשון להתרחק סיבה טובה הנה – אז יהודי שמאפיין מהדעתו עליו זחה אם אבל, ותחרות. שנאה ורכילות, הרעהסיבות כל את לו לכן יש הכל בסדר, שאצלו בטוח והואעליהם, דעתו לחוות אחרים, על להסתכל שבעולםסיבה הנה – זולתו של ממפלתו וליהנות ביקורת, להעבירלהסתכל בעצמו, להתמקד רק הוא צריך למה מאוד טובהמסכן שהוא... ולהבין לפחות, אמת, טיפת עם עצמו עללא על אחרים. להתגאות במה בכלל לו משום שאין גדול,שהרי הוא עצמו מלא וחסרונות, לחפש בשום אדם פגמיםמאוד עדיין רחוק עצמו והוא ראש, ועד מכף רגל בפגמים

אמיתי. טוב מכל

הרע לשון דברי או לשמוע לשון הרע לדבר רוצה כשאדםבעבודה הדרך לתחילת התקרב לא עדיין שהוא אומר זה –מידת השם. לעבודת שכן כל מידותיו, על שלו העצמיתשהוא להבין לאדם גורמת ממנה, טיפה אפילו האמת, התפילה? עם ומה ממערב. מזרח כרחוק מהתורה רחוקאתם חכמים? אמונת צדקה? קדושה? המידות? תיקוןאנחנו עצמנו את לראות כדי נראים? אנו איך יודעים עצמנו על להתבונן יומיומי, נפש חשבון לעשות צריכים מאיר ישראל רבי מועדות. פנינו לאן לראות האמת, בעיןכל לעשות נוהג היה זצ"ל, חיים" ה"חפץ – מראדין הכהןתלמידיו אחת דקה ודקה בחייו. פעם על כל נפש חשבון יום'ישראל בעצמו: גוער אותו ושמעו חדרו דלת מאחורי עמדוואם החמש דקות?...' דקות? איפה נעלו חמש לאן מאיר!הכיוון נדע מה כיצד נאמר? אנו מה שאמר הצדיק, מה זהלשמוע או לדבר נחשוב עוד איך הטובה? העצה ומהי הנכון

אחר? אדם על רעים דיבורים

לראות האדם להבאת פועלים ודור דור שבכל הצדיקיםקשה עבודה זו עבודה קלה. תחשבו שזו ואל האמת. אתלו שיש להבין לו לעזור למוטב, האדם את להחזיר מאודוכמו שבעולם, הרעות לכל שמסוגל ועצום גדול רע יצראת יצר הרע מוציאים היו אם – מברסלב שאמר רבי נחמן

מאיתנו... נשפכים היו דם של נהרות מתוכנושלנו עבודתנו גם אלא הצדיקים, של עבודתם רק ולאשלנו האישית השיחה נפש, חשבון עשיית – חשובה לנו שיעזרו מהדברים חלק אלה יום, בכל עולם בורא עםההתבוננות עליהם. תשובה ולעשות מעשינו את לתקןקשה, היא אם גם האישית, התפילה כדי תוך מעשינו, עלאלא, לא. ממש חלילה. אותנו לייאש או להפיל נועדה לאהתורה, בלימוד המידות, בתיקון להתחזק לנו לעזורלדבר סיבה שום לנו שאין לדעת הלב, מעומק בתפילהאת דעתו נותן שכאשר אדם ידוע, כי זה אדם. על שום רעעל מתבונן למעשה, הוא, זולתו של והחסרונות למומיםאם ראית חז"ל. אותנו מלמדים כך שלו, מומיו וחסרונותיומה זה – אחרת או זו רעה מידה או בתאווה נגוע מישהושאתה נגוע בזה להיות מאוד ויכול שאתה רואה בעצמך!לא שזה מכיוון בזה אותך מנסים לא ואולי מחברך. יותראז הזה. בגלגול שלך מהעבודה חלק לא זה שלך, התיקון

מחברך? טוב יותר שאתה ולחשוב להתגאות למהשל טובה הכי המראה הם יודעים, שכולנו כמו ילדים,אינו מידה מסוימת בגלל ילדיו על הורה שכועס ההורים.נפש ובודק את חשבון עושה היה אם כי אלא טועה. מדוע?מה עליו דרך ילדיו לו מראה עולם מבין שבורא עצמו, היהמשהו זה ביותר, הקטן אפילו שטות, מעשה כל אצלו! לתקןבעלי בדברים כשמדובר שכן כל אצלו. לתקן צריך שההורהוכדומה. להתפלל רצון נפש, מידות – רבה וחשיבות משקל

בספר חינוך באהבה). תמצאו (הרחבה בנושא זה

נכון יותר או הצורך, בחיינו. ותחום עניין בכל הדבר הוא כךאשתך/ או להתגאות על זולתך – אפילו על ילדיך המידה,לא מודע בכלל הוא נמצא. אדם שבו מהשקר בעלך, נובע

ועבודה. מתשובה רחוק הוא וכמה מונח הוא בו למקום

דוד תמיד" שאומר נגדי "חטאתי של למעשה, העניין זה,המלך דוד את משפט שליווה זה היה בתהלים. ע"ה המלךלדרגות להגיע לו עזר עולם כשבורא וגם חייו, ימי כלהוא אחת שפעם לרגע שכח לא הוא גבוהות, רוחניותלו לגרום רגע בכל שיכול הרע היצר את בו שיש חטא,היה אדם ותמיד שום על מעולם התגאה לכן לא לחטוא,בכל ביטא הוא זה את עולם. בורא מול וביטול בהכנעהשהשם ובקשות בתפילות התהלים, – בספרו ושורה שורה

מהיצר הרע. עליו וישמור יעזור לו

מתיקון רחוק שהוא ולעובדה הרע ליצרו מודע אדם כאשראז הרעות, למידות מאוד קרוב שהוא – ואדרבה המידות,מפסיק לא הוא לו, זורחת כשהשמש טובים, בזמנים אפילומבקש מבורא העבר. הוא על העתיד ולהודות להתפלל עלעוזרו היה הקדוש-ברוך-הוא אלמלא כי לו, עולם שיעזורמיצרו, עליו שישמור ממנו רק מבקש הוא לכן בידו! נופלמקנאה, כמובן), דבר שום (על הזולת עם מהתחרות ושאר רכילות הרע, לשון מדיבורי רעות, מתאוות משנאה,כל על כל הזמן. עולם מודה לבורא – בישין. ובעיקר מרעיןבמילה הקטנה הזו אל תחסכו שעמד בו. כל ניסיון רגע, עלהאדם שפע על להשפיע בכוחה ויש ועצומה שהיא ענקית

בתודה). בספר שעריו (הרחבה, ראו וברכהאו לדבר לא ירצה וזולתו עצמו על עין טובה עם אדם רקלמחלוקות להיכנס וחומר, לא אחד. קל אף על רע לשמוע

לאדם. גדולה סכנה שהיא איומה מגאווה שנובעותבנושא יותר עוד נתחזק העומר, ספירת ימי אלה, בימיםרבי של לתלמידיו קרה מה ראו לחברו. אדם בין שלעצומים, חכמים ותלמידי גדולים תנאים שהיו עקיבא,– השערה כחוט איתם דקדקה הדין שמידת כך כדי עד והנמוך השפל בכבוד מדובר (ולא בזה זה כבוד נהגו שלאיבמות הגמ' דברי (על במהרש"א ועיין מכירים), שאנוהזמן זה לשוה"ר. של עניין ר"ע תלמידי בין שהיה סב:)אישיות, תפילות המידות, בתיקון יותר עוד להתחזקשבין איש לחברו, ביחסים אדם בנושא שבין ובכל הקשור– עצמו מתחיל מהאדם הכל כי ובחינוך הילדים. לאשתו

אחרים! על ולא האמת, בעין עצמו על שלו מההסתכלותשנדע תמיד, טובה בעין זולתנו את לראות שנזכה רצון יהי לצדיק ונאפשר נרצה רק אם אפשרית, אכן הזו שהמשימהאמיתית לתשובה נזכה כך שלנו, לתיקון אותנו לכוון האמיתי

ה ל ו א ג ל וה מ ל ש הה ר ה מ ב, ו נ י מ י ב

אמן.

השבועבגליוןבאפי תלתא לשון הרע

עמ‘2 של חסד שו"תיצא ומרדכי

3 עמ' שבת לשולחן סיפורא משמעת באהבה פרק

4 חנוך לנער עמ'

א

ומבורך שלום שבת בברכתישראל בית לכל

Page 2: לבתיאלפ - breslev.co.il · 2013. 4. 11. · דוד רמואש "דימת ידגנ יתאטח" לש ןיינעה ,השעמל ,הז ךלמה דוד תא הווילש טפשמ

קיץ זמן של בפתחו עומדים ואנו מאחר השלכות בעל יהיה הנראה שכפי זמן ה'תשע"ג,המדור ולומדיה, התורה עולם לגבי מהותיותבנושאים יעסוק לא הבא ובשבוע השבוענוכל כיצד והדרכות בעצות אלא הלכתייםהזמן למעננו במהלך התורה את לימוד לשפרמגנא ל"תורה ולזכות התורה עולם ולמען

[סוטה כ"א ע"א]. ומצלא"הנפלאים: מהספרים מלוקטות העצותהתורה" לבן "אגרת הזמנים", ובין "הזמןוספר שליט"א יוסף יצחק הג"ר מאתומאמרי רבותינו מדברי לקט – "חיזוק

בהוצאת דרשו. התורה" חיזוק לעמלי

בגמ' [נדה ע' ע"ב] תפילה. איתא א.יהושע ר' את אלכסנדריא אנשי ששאלו(בחכמת ויחכם יעשה אדם "מה חנניא בןוימעט בישיבה, ירבה להן: אמר התורה)?הועיל ולא עשו כן אמרו: הרבה בסחורה.שהחכמה ממי רחמים יבקשו אלא: להם!למה ליה למימר (רש"י: שלו... מאי קמ"להדבר וברחמים הואיל בישיבה, ירבה להוכלומר סגיא". לא הא בלא דהא תלוי)? על התורה, אהבת על להתפלל שיש את תעצב שהתורה כך על התורה, הבנתראויים באמת כך שנהיה ודרכנו מידותינולהתפלל יש ובעיקר תורה", "בני לתואר

ו' בגמ' [מגילה כדאיתא בתורה הזיכרון עלתשתכח שלא (רש"י: גירסא ש"לאוקמי ע"ב]

היא". שמיא מן סייעתא - ממנו)

שינה. ושעות בלילה תורה לימוד ב.נברא שלא ע"א] ס"ה [עירובין בגמ' איתאוהרמב"ם תורה, לימוד לצורך אלא הלילהעל ש"אף כותב הי"ג] פ"ג תורה תלמוד [הל'

אדם אין ובלילה, ביום ללמוד שמצוה פימי לפיכך בלילה. אלא חכמתו רוב למד בכל יזהר התורה, בכתר לזכות שרצה בשינה מהן אחד אפילו יאבד ולא לילותיואלא בהן, וכיוצא ושיחה ושתיה ואכילהפסקו וכך חכמה", ודברי תורה בתלמודומ"מ סכ"ג]. רמ"ו סי' [יו"ד והרמ"א השו"עהן כראוי, בלילה שיישן האדם ייזהרמכתבים בספר כמובא גופו בריאות מצדזצ"ל שך הגרא"מ ה'] בשם סי' ומאמרים [ח"ב

לא והיינו האדם כפי צורכו, צריך ש"לישוןמזה ופחות שעות, שבע עד משש פחות מצד והן האדם"; של לבריאותו מזיק הוא כראוי של אדם שישן התורה שלימודזצ"ל וסרמן טוב יותר, כמובא בשם הגר"אשיש מ"ח,רכ"ז] עמודים ח"א אלחנן [אור הי"דיצליחו ואזי כוח להחליף המוח לכלי לתתמסוימת ובתקופה התורה, בלימוד יותרמאחרי רבים בישיבה שיש לו כשנודע הלילה, רוב שעות שמאריכים ללמוד שבתלחצות קרוב לילה בכל וסרמן הגר"א הלךבכדי הישיבה היכל אל מביתו ארוכה דרךהתלמידים את ולזרז האורות את לכבותסי' אה"ע בט"ז [ועיין כוח ויחליפו לישון שילכו

סק"א]. כ"ה

במשנה מובא הדעת. ישוב ג.הדברים ממ"ח שאחד מ"ה] פ"ו [אבותהדעת, ישוב היא נקנית התורה שבהם

כמה בשם ע"א] ס"ה [עירובין בגמ' ואיתא נגרם שכאשר ואמוראים תנאים וכמה– הדעת יישוב וחוסר הדעת היסח להםבירושלמי מובא וכן תורה, ללמוד יכלו לא

שודדים גנבו שכאשר ה"ד] פ"ח [תרומות

ר' של ארנקו את קניה" "בעלי בשם ללמוד תורה מפאת היה לא יכול יוחנן –כתב כ"ו] [אות טבא מרגינתא טרדתו. ובספרלחוץ להסתכל שלא הדעת לישוב עצהשלומד, במה רק אלא הלימוד באמצע

ע"א] שהדיינים י' [שבת בגמ' מובא גם וכךדין לדון שיושבים בשעה להתעטף צריכים

הוא הדבר רש"י שטעם שם ופירש תורהדעתם. ותוסח ואנה אנה יפנו שלא כדייוסף נוספת מביא הג"ר יצחק ועצה טובהשקודם ד'] פרק התורה לבן [אגרת שליט"א ואף עסקיו כל אל אדם יסיים הלימודויאכל מה בבית הכסא, וישתה ילך לצרכיולו תהיה לא הלימוד שבאמצע כדי שצריך,בריכוז ללמוד ויוכל והפסקה הפרעה שום

כדבעי.

תורה ללימוד מיוחדת מעלה ד.הלקט בשיבולי איתא העומר. ספירת בימיבציפייה יסודה העומר שספירת רל"ו] [סי'

את לקבל ישראל עם של ובהשתוקקות

סוף דוד לב [ספר והחיד"א הקדושה, התורהמסוגלים הם אלו שימים כותב ל'] פרק

וז"ל: רוחנית, והתעלות וטהרה לקדושה ביותר להיזהר צריכים העומר "בימישהם מפני במצוות, בתורה ה' בעבודתמטהרים היינו ממצרים, וכשיצאנו דין. ימיהקדושה. וכשם התורה לקבל בימים הללוהתעוררותישראל לטהר, שבימים ההםע"יעזרם להיותם קדוש שפע שלח ממרום ויקיץ לבו אל ישים אם עתה כן ומגינם,'הבא ליטהר כי עזר לו יהי מתרדמת יצרו,האלה הימים כי גם ומה אותו'. מסייעיןאבותינו ליטהר, שהגיעו עת מסוגלים לזהכמעשיהם לעשות חושים נחלץ ואנחנופלאג'י והגר"ח סדרי טהרה". ולהיזהר בכלכותב מ"ה] אות ד' סי' חי לכל מועד [ספר זצ"ללכל השנה כולה, הסימן שהימים הללו הםתראה כך אלו – בימים שילמד ויתנהג וכמוראוי וחרד, וז"ל: "האיש הירא כולה, שנתוה' בשם לשרת לעמוד וזריז זהיר להיותכל על יתר הפסח שלאחר האלה בימיםכל ה' וביראת ובטהרה בקדושה הימים, ויפחד וירא ושמאל, ימין יפנה ולא היוםבגחלתה יכוה שלא המתוחה הדין ממידתהאלה הימים כי הקדמונים ואמרו ח"ו.כי כולה, השנה לכל ולמופת לאות המה יהיה כן – בתורה ובמצות בהם ירבה אםוכן השנה, אחרית ועד השנה מראשית

בהפכו ח"ו".

ושבת. שישי בימי תורה לימוד ה.אמר ע'] עמוד ח"ד איש [מעשה זצ"ל החזו"א"מת בבחינת הריהו שישי שיום פעםזה, בזמן רבים לומדים שאין כיון מצוה"אייגר עקיבא ר' והגאון שהט"ז והוסיף בזמן הלימוד בזכות שהגיעו למה הגיעו

רבינו של [משולחנו זצ"ל שך והגרא"מ זה!בשם פ"ה] הביא עמוד ח"ב תורה של שימושה –

תורה שביטול זצ"ל סלנטר ישראל הג"רשהאדם כיון מבחול, יותר גרוע בשבתקודש ובשבת שלו הניסיון מידת לפי נמדדובענייני במלאכתו טרחה של ניסיון לו איןאז וא"כ דווקא בידו, זמנו פנוי וכל חוליןחי איש והבן לתורה; יותר להקדיש חייבעל מעלת לימוד כתב שמות] שניה ריש פ' [שנה

מלימוד אלף(!) פי שהיא בשבת התורההתורה בימות החול.

פוסק רם. בקול תורה לימוד ו.כרותה... רמ"ו סכ"ב] ש"ברית השו"ע [יו"ד סי'תלמודו, בשעת קולו המשמיע שכלהקורא בלחש, במהרה מתקיים בידו; אבלנחמן רבינו כותב גם וכך שוכח". הואאותיות "למוד" ערך המידות זיע"א [ספר מברסלב

ו-מ"ט]. ט"ז

איתא התורה. בלימוד שמחה ז.דברים ממ"ח מ"ו] שאחד פ"ו במשנה [אבותהשמחה, ואיתא היא בהם שהתורה נקנית"כך וז"ל: אליהו [רבה פרק י"ח אות כ'] דבי בתנאהזה בדברי בעולם דומין תלמידי חכמיםאת ושנו המקרא את שקראו כיון תורה,הוא ברוך הקדוש עליהם, ומתק המשנהובינה חכמה בהם ונותן עליהם מרחםותלמוד טובים ומעשים והשכל ודיעהשל המפורסמים דבריו וידועים תורה".

לספרו בהקדמה זצ"ל מסוכטשוב הגאון"ואדרבא, וז"ל: שבת, מלאכות על טל אגליהתורה לימוד מצות עיקר היא זה כיואז בלימוד, ומתענג ושמח שש להיות –שנהנה ומאחר בדמו, נקבעים תורה דבריגם וכך נעשה דבוק לתורה". תורה מדברינדרים [בחידושיו על כותב ר' אברהם מן ההרלצייר כדי הוא הציווי "ועיקר וז"ל: מ"ח]

ולשמח במדע וליהנות ולהתענג האמת[תהילים י"ט,ט'] 'פקודי כדכתיב ושכלו, לבבולומר שייך לא הלכך לב'. משמחי ישרים ה'ניתנו', ליהנות לאו 'מצות תורה בתלמודבמה ההנאה והתענוג מצוותו הוא שעיקרכותב גם וכך בלימודו". ומבין שמשיג ערך המידות [ספר זיע"א מברסלב נחמן רבינו שמחה ש"מחמת ו-כ"א] ב' אותיות "שמחה"

המוח תפיסת שמחה ידי ועל הלב, נפתחנתגדל".

העצות של ב' חלק יובא הבא בשבועהבעל"ט קיץ בלימוד התורה לזמן וההדרכות

כולל ההוראה ודומ"צ דקהילתנו. ראש שליט"א שלום אלגרוד ר' אלחנן הרה"ג של חסד" מאת "חוט הוראה בית ע"י המוגש דיון הלכתיח"א – ה'תשע"ג קיץ זמן לתחילת התורה בלימוד והדרכות עצות

שו"תשל חסד

הפרשה פניניהשבוע לפרשת חידושים רעיונות, פתגמים, פנינים,

או או ספחת שאת בשרו בעור יהיה כי "אדםאל והובא צרעת לנגע בשרו בעור והיה בהרת

ב) הכהן..." (יג- אהרןזיע"א, מליזנסק אלימלך ר' הרה"ק כתבבג' ה' לעבודת התעוררות לו שיהיה אדםאו התרוממות, לשון שאת או אופנים:או ה', בנחלת להסתפח שרוצה ספחתה', אבל בעבודת דרכו לו בהרת שמתבהרואין חיצונית רק היינו בשרו רק בעור זהזה כי האדם ידע פנימית התעוררות לו(ע"כ נעורים. חטאות בגלל זה צרעת לנגעצרעת כי לפרשו ויתכן אלימלך) מהנועםימי של ועוון נגע היינו צעירות לשון הואלצדיק שיבוא זה לכל והתיקון הנעוריםאהרון בחינת בדורו שהוא והגדול החכם

הגדולים) (בשם הכהן.

או או ספחת שאת בשרו בעור יהיה כי "אדםב) (יג, בהרת..."

ששמעו "כיון ד) טו, (רבה במדרש מובאמשה א"ל נתייראו, נגעים פרשת ישראלאבל העולם לאומות אלו תתייראו אלשנאמר ולשמוח, ולשתות לאכול אתם

לרשע מכאובים רבים לב) (תהליםיסובבנו." חסד בה' והבוטח

ישראל? נתייראו בדיוק ממה להבין וצריךבצרעת? הלא אמר יחלו שכולם הודיעם וכייבואו ויתגאו הרע לשון ידברו שאם הקב"הידברו ולא יתגאו שלא וא"כ נגעים, עליהםמשיב ע"ה רבינו משה ועוד הרע? לשון העולם, לאומות נועדה שהצרעת לישראלעור מחלת אינה צרעת והרי הוא, כך אכן האםרוחני, מזיהום אלא מזיהום, כתוצאה הבאה

בלבד? ישראל בעם שייכת והיאשמעו ישראל עם המדרש כוונת כך אלאכך ומתוך צרעת, של אפשרות שיש מתוך את ה' לעבוד החלו נתייראו, כלומרהעונש היא דרגא יראת יראה, אמר להםאתם העולם, לאומת שנועדה פחותהבשמחה אלא לעבדו צריכים לירא אינכם

זכרון ספר בשם האור (ומתוק הרוממות. ביראתיצחק)

פרמים..." יהיו בגדיו הנגע בו אשר "והצרועמה) (יג,

אז , בפנימיות הנגע בו אשר האישהנגע ובאמת פרומקייט, בלבוש מתלבש

הוכחה אינה פרומקייט מעטה כי בתוכו, טהורות) האדם. (אמרות לפנימיות

לד) (יד, אחזתכם" ארץ בבית צרעת נגע "..ונתתיא') "ונתתי נגע פי"ז במדרש (ויק"ר מובא שאמר זה אחוזתכם". ארץ בבית צרעתלישראל טוב "אך ע"ג) (תהלים הכתוב

אלקים לברי לבב."טוב דין, גם כן שהוא לפרש כי אלקים ישמה כל שמו אוהבי לישראל כי לישראל,הם אם זו רק עביד, לטב רחמנא דעבידנכון ולבם באמונה לבם זך דהיינו לבב, בריעקיבא ר' כמו לטובה, שהכל בה' בטוחכ"א איש גם זו (תענית ונחום ע"ב), ס' (ברכות

לטובה, והבן. הכל נהפך באמת ע"א), אזהנגע נתינת לזה וראיה המופת והנהמכה שהיא דנראה הבית, בקירותקצף, בשצף הטבע כדרך שלא משולחתהוא כי ביארו רז"ל (ויק"ר פי"ז ו') ובאמתשהטמינו שימצאו מה ישראל כדי לטובתהמדרש. יתבאר זה פי ועל האמוריים,

משה) (ישמח

קיום עת ב לומנו י-ש אנש ין ב היה ש ההתעוררות גדלספירה ליל ב פרט ב עור, ש לאין היה העמר ספירת מצותתם תפל ב אז כים פ ת מש לומנו י-ש אנש היו ש האחרונה,וכו'. וכו' וטמאותינו" לפותינו מק "לטהרנו מאדהיקרים החסידים לראשונה יעו הג ש עת ב ש רים ומספזכרונו- רוך אפרים ב י רב וחברו לי ליטוואק מנד י רב ה"הי- אנש את מעו וש חל", הנ י אב "ב ר המחב על ב לברכה "אם לזה: זה ואמרו לאו התפ העמר, ספירת עת ב לומנו שעסק זה כ לעשות יכולים לומנו) ש י אנש על נם ו התכ (ב הםלו וקב הו". מש אן כ ש י ש אי וד ב העמר, פירת מס וענין

תכ) (שיש"ק ד- להתקרבותם. רב תקף ה עוד מז

התורה ש ברים ד מונה וש עים ארב י כ ז"ל מוהרנ"ת אמרעים ארב נגד כ הם אבות] כת מס ב [המבארים הם ב נקניתהוא ע ותש עים הארב ה ד והמ פירה, הס ימי עה ותש

כ). סימן אמונה (נחלי ה. פל ת

ערי ש מ''ט נגד כ הם פירה הס ימי עה ותש עים ארביה, בטי ש מות ש ב ש אותיות מ''ט נגד כ הם ש שובה תאליו לשוב צריכין אנו ערים והש האותיות אלו על-ידי ש

עג-ב) ח"ב (ליקו"מ רך. יתב

רים מדב הם פירה הס ימי כל ב רים מדב העולם ש מה ל כיוכל מבין הוא ש ומי היום, אותו ל ש פירה מהס רקבריהם ד היטב לספורי אזנו ה יט זאת, אם ולידע מע לשהיום: אותו ל ש פירה מהס רק רים מדב הם ש מע יש

קפב) (ליקו"מ

פניני חסידות ברסלב

חסד" של שו"ת למדור ולתגובות לשאלותאימייל: לכתובת להפנות יש

[email protected]

Page 3: לבתיאלפ - breslev.co.il · 2013. 4. 11. · דוד רמואש "דימת ידגנ יתאטח" לש ןיינעה ,השעמל ,הז ךלמה דוד תא הווילש טפשמ

סיפורשבת לשולחן

שידוך משמיםליהודי לו, קראו כך יששכר,

המבורך שמים, וירא חכם תלמידביותר. דחוקה ופרנסתו בילדיםבפרנסה ודחוקים קשים ימים אליו הגיעוועליו נפש, עד מים שהגיעו כך כדי עדחשב בדבר, הרהר פרנסה, מקור למצוא לעסוק שהחליט עד ביתו נוות עם והתייעץ

העגלונות. במקצועמקצוע היה התגורר, בה העיר בז'יטומיר, העיר ובשוק היהודים, בחזקת ברובו זהסוסיהם עבור מיוחד מקום עבורם הוקצהסוס ושכר יששכר ר' הלך ועגלותיהם. על את המקצוע למד מאחד הנכרים, ועגלהבשוק, העגלות בעלי ברחבת ונעמד בוריו,

ללקוחות. ממתיןאחד את שאל ממושכת, המתנה כדי תוךמעט להשיג יוכל היכן הותיקים, העגלוניםוהראה בידו הצביע הלה נפשו. להשיב אוכל

מבוקשו. להשיג הדרך את לוהחדש עמיתו לו שהסביר כפי יששכר ר' הלךהיישר רגליו הוליכוהו בטעות אך למקצוע,וכי בסמיכות מקום. שעמדה הכנסיה אל…בין היה ימיו ספון שכל ר' יששכר, יידע מנייןסמטאותיה בין ולא הכיר המדרש בית כתלי

תיפלתם?! בית כאן שוכן כי עיירתו, של

כמרים קבוצת קידמו המבוהלות פניו אתבנחת פסעה אשר שחורים לבושי לראות לעונג הכנסיה, היה להם במסדרונותבתוך משוטט ופיאות זקן עטור "אורח"בעיניהם, ניצת מרושע זיק תיפלתם! ביתגדי צעיר, על זאבים כעדר עטו לקראתו הםהבל בדברי אותו משדלים והחלו הקיפוהו

... דתו את להמירידע כיצד לא זה ביש למצב האברך שנקלעמידם, להתחמק ניסה הוא ממנו. להיחלץ בכל מזדמן אינו שמן כה טרף הועיל. ללא אךפתחו לנפשו, לצאת לו הניחו לא הם יום.על ה"אושר" ומשכנעים בתיאורים מפתיםעליו את לקבל יסכים כאשר לו הרב הצפוייעיז לבל עליו איימו מאידך, הנצרות. הדת

להצעתם. לסרבהוא נתון כי וירא וכה, כה יששכר ר' הביט בהחלטת פתע, לנימלט. לאן לו במיצר ואיןכיס מעותיו את הוציא ידו לאמתחתו, שלחשיניחוהו ובלבד הכמרים, לידי ומסרו

לנפשו.הכמרים הרפו היהודי, של כספו למראהלא דעתם, ומשכך ממנו לרגע והסיחו ממנורגליו נשא רגע קט, יששכר אפילו ר' המתין

המקום. חיש מן ונמלטמשערי צאתו וברגע מזלו, שאיתרע אלאכיון העגלונים. חבורת בו הבחינה הכנסיההמתחרה על התרעמו לכן קודם שעודאת בני שונא ש"אומן לפי להם, החדש שקםעליו… לטפול עלילה עתה מצאו אומנותו",

הרכלנות, במידת והשתמשו העגלונים הלכושהתפרסם עד לזה מזה מרכולתם והולכועיניהם במו כי יששכר. ר' של המביש סיפורוטומאתם של יששכר יוצא מבית ר' ראו את

בעיר. הגוייםכנפיים, חיש פרשה המסעירה השמועה

ומחוסר יששכר מובטל ר' נותר מהרה ועדיאות וישר כשר יהודי איזה וכי עבודה;

ה'משומד'?! של בעגלתו לנסועמנת היו אשר הביזיונות לתאראת קשהטענותיו הועילו לא יששכר. ר' של חלקוהתיפלה. לבית נקלע בטעות כי והסבריווכולם אטומות אוזניים על נפלו דבריו

בהם. כמתעתע חשבוהו

כפי ורצוץ יששכר שבור היה ר' ימים, באותםהצדיק לפני בא לו, בצר מימיו. היה שלאוואלף זאף רבי בעירו, שהתגורר הקדושאת לו וסיפר המאיר'. 'אור בעל מזיטומיר,לבו: מקירות בזעקה וסיים כולו, הסיפור

רחוב בכל חרפתי? את אוליך אנא "רבי! מי מאין אתפרנס? שחים אודותיי, וסימטה

עימי?" להשתדך ירצהרכות, וולף זאב רבי אליו פנה לי", נא "אמורשקשרו מהחשדות אתה נקי אכן "האם

אליך?"מחשבת ליבי על עלתה לא מעולם "רבי!בקל אמונתי את להמיר שכזו נוראה אוון שכל עלילת שווא זוהי בעבודת אלילים! חי

בטעות!" יסודהנענה כדבריך", מאשמה אתה נקי "אםאחד עם להשתדך תזכה "עוד הצדיק,חפותך. את הכל יראו וכך הדור, מגדוליוחפש את משרת העגלונות, עזוב זה בשלב

עיסוק אחר לפרנסתך". אחר

הוא וולף. זאב רבי כדברי יששכר ר' עשהפנים, לו פרנסה אחר, מזלו האיר מקור מצאהלך ליום מיום בעסקיו. שרתה הברכה

כגביר בעמיו. שהתפרסם והתעשר עדהנורא הכתם זו, אחר בזו נקפו השניםוצדיקים כליל, כמעט נמחה בשמו שדבקהרה"ק רבי גם בביתו. להתאכסן רבים נהגולמקום יששכר ר' בבית בחר ממז'יבוז' ברוך

לזיטומיר. כל אימת שהגיע שלו, האכסניההבחין אצלו, ברוך רבי של מביקוריו באחדבתורה שקוע ורובם ראשם אשר מארחו בבניעיניו מפניהם. אלוקים קורנת ויראת ועבודה,מאד חן מצאו והליכותיו מהם, אחד על נחוברוך לרבי הייתה העת שבאותה כיון בעיניו.מאחד ביקש לפרקה, שהגיעה צדקת בת

מלאכת השדכנות. את ממקורביו לבצעברוך הקדוש רבי שהצדיק בטוח הנך "האםיששכר ר' מאן עימי?!" להשתדך מעונייןכי לו ונודע היטב שברר לאחר אך להאמין.נותר לא רבי ברוך, ידי נשלח על השליח אכן

להצעה בשמחה. אלא להסכים לוכדת וכדין. נערכו ה'תנאים' כך ובין כך בין

ובליבו האירוסין, לאחר קצר זמן חלףבאשר מחשבות התעוררו ברוך רבי שלבלא השידוך, את גמרתי זה "כיצד למחותנו:ויחוסו?!" המחותן של טיבו אחר היטב לבררלשית ידע לא התנאים, נערכו שכבר כיוון אך

לנפשו. עצהשל זוגתו לרבנית, לפנות ברוך רבי החליטעולמו, לבית נסתלק שכבר וולף, זאב רבי

ומקור חוצבו. יששכר ר' על ולשאול אותהלה זכורים היו המאורע פרטי שכל הרבנית,הרבי, של ברכתו את לראות וציפתה היטבאת הרבנית לו סיפרה מתקיימת, בעלה,הבטיח שבעקבותיו נושן סיפור אותו כלמאשמה, אתה נקי 'אם יששכר: לר' בעלההדור'. מגדולי עם אחד להשתדך תזכה אזיבעלי הבטחת "נתקיימה סיימה, "והנה",

להשתדך עמכם!" זכה הצדיק, והואפנה המעשה, את סיפור ברוך רבי כששמעאשרינו "אכן, בשמחה: לו ואמר מחותנו אל

מחותנים!" להיות שזכינו

הכהן אל והובאהבאים: הדברים ובו מצאנו את המדבר, דור בן מצרים, מיוצאי נער לידנו יומנו של שהגיע נניח

העזתי לא במקום המבודד. כאן אני מזה שבעה ימים האוהל. ליד על סלע אני יושב היקר- "בודד יומניוהגאווה גיסא מחד עצמי הכעס על הצורב, העלבון העת. באותה המחנה שכן שם מערבה, להביטלהתנתק עלי שנגזר גם ידעתי ידעתי לכיוון ההוא. היכולת לצפות את מנעו ממני אפפוני, אשר מאידך,

צערי". היה וגדול הרבים, ומחברי משפחתי מבני מהורי, מה לזמןאת אקדים לא אך הפרידה. ברגע בהיזכרי היום גם בי עוברת צמרמורת מהמחנה. הורחקתי "כן, רופא לא חליתי. עור שבה במחלת החל הכל התרחשותם. סדר לפי את הדברים אספר אלא המאוחר,על נראו דאגה ממושך. סימני זמן פצעי את הכהן, אשר בחן מיודענו את אם האוהל, כי אל אבי הזמיןדי היה יותר, מוקדם בשלב לי קראתם ואמר: 'אילו אל הורי פנה בנגע, לבן שיער שגילה ולאחר פניו,

למחנה'". מחוץ אל הנער את ברירה אלא לשלח נותרה לא עתה קל. בטיפולשלפתע עד ומהורהר, נכלם נבוך, עמדתי אני רועמת. שתיקה שתקו נוראה...הורי היתה "ההרגשהיושב על ואני... המחנה, אל ושב עזבני למחנה, מחוץ אל לכאן והובילני בעקבותיו לבוא אבי רמז לי

ומהרהר". הסלעשאר עם להפגש לי מרשים אין בא לבקרני, לי כשנה. איש לא נראים כאן שהייתי של הימים "שבעתאת שיחזרתי ולהתבונן. לחשוב רב זמן לי ויש עצמי, עם לבד בודד למחנה. מחוץ הנמצאים הטמאיםעל לשון-הרע דיברתי כיצד נזכרתי בפני. התמונה נצטיירה אט ואט האחרונים, השבועות מאורעותבלבד, ספורים ימים בחלוף אך לשוני. לנצור את עצמי קבלתי על ואני כך, על לי העירו אמנם חברי.דברים ראובן לחברי ספרתי הגזמתי: ואף רכיל הלכתי הפעם נוספת. פעם ונכשלתי בנסיון עמדתי לאידי. בעור כן הבחנתי בשינוי שחל זמן קצר אחר חברו שמעון, וגרמתי לפירוד בין ידידים. עליו שאמר

ידוע..." כבר וההמשך הבחין בו אבי, הלך ושפה. אז מהורי, אך הנגע זאת להסתיר ניסיתיהפסוק "מי האיש רעהו. מעל איש פירוד של המר טעמו את וטועם למחנה, מחוץ בדד "כעת, אני יושבוליל. יום בעצב לי מתנגן ורדפהו" – שלום מרמה...בקש מדבר מרע ושפתיך לשונך חיים...נצור החפץהסלע על עתה יושב אני הלשון. שמירת הרע והוגה בעיני לשון הלכות את ימים שאני משנן שבוע זהאשוב או-אז הצרוע'. מן הצרעת נגע נרפא 'הנה שיאמר: הכהן לבוא עיניים בכליון ומצפה האוהל, לידורודף שלום 'אוהב הלשון', שמירת 'בעל חיים', 'חפץ לתארים: ראוי להיות נחושה בהחלטה המחנה אל

לתורה'". ומקרבן הבריות את אוהב שלום,מצרות נפשו". ולשונו, שומר "שומר פיו ואחתום בשם:

נגעי וכן ובגדים היו נגעי בתים כתיקונם, כאשר הרע בזמנים אדם מחטא לשון בני נרפאים היו כךהנגע וה"טיפול" בו. בעקבות שבאה על ידי ההתעורות נרפא היה הוא אז אדם "מאותתים" לחוטא.הכהן – הכהן" אל והובא באדם, תהיה כי צרעת "נגע רמז: בדרך אמרו ונביא, כהן לנו כשאין עתה,ומלמד חיים" מעורר ו"חפץ הלשון" זצ"ל, שבספריו "שמירת הכהן מאיר ישראל הוא רבי שבימינו,

החמורים. הרע לשון ענייני אתמאוד מעוררת והתשובה עליהן אחת, שהן שאלות שתי מובאות "שמירת הלשון" לספר בהקדמהנפשו" מצרות שומר ולשונו פיו "שומר אומר הכתוב הראשונה: השאלה הלשון. בחטאי לזהירותעל עצמה בקשר חוזרת והשאלה הנפש? את מצילים והלשון הפה שמירת דווקא (משלי כא), מדוערק האם – לד) מרמה" (תהלים ושפתיך מדבר מרע החפץ חיים..נצור לשונך האיש "מי לפסוק:אך הדגש טוב", ועשה מרע "סור גם נאמר בהמשך אמנם לאדם? חיים נותנת והלשון נצירת הפה

על שמירת הלשון. הואומתפתחים הניזונים גידים, ושס"ה איברים רמ"ח יש שלאדם לכל ידוע הנה חיים": ה"חפץ אומררמ"ח – לא תעשה מצוות ושס"ה עשה ישנם רמ"ח מצוות במקביל אוכלים. האוכל שאנו ידי עלבאיוב – דברים של ביאורם תעשה. לא הם כנגד מצוות הגידים ושס"ה עשה, מצוות כנגד האיבריםוהעצמות הגידים וכן והבשר העור ובעצמות וגידים תשוככני", תלבישני, ובשר "עור נאמר: י) (פרקהרוחנית. לנפש גשמי וסכך לבוש להיות הוא שתפקידם למדים אנו מכאן וסכך. לבוש כאן נקראיםאחד כל כנגד הגידים. גם וכך בשמו, הקרוי רוחני לאיבר לבוש הינו האדם, מאיברי איבר כלאדם וכאשר שכנגדה. האיבר עם מצווה הקשורה ישנה והגשמיים הרוחניים והגידים מהאיבריםהאיבר על אותו לשרות ה' אור עתיד לתפילה, ברגליו רץ שהוא כגון מאיבריו, מצווה באחד מקייםכל את מקיים שכאשר אדם איפוא, ונמצא, ומקדשו. האיבר את המחיה הוא האור הזה, לבוא. לעתידלהגיע רוצים אנו לפיכך אם בכל איבריו. לבורא השלם המקודש האדם אזי הוא מצוות עשה, רמ"חכראוי, המצוות תרי"ג כל את לקיים עלינו הרוחניים, איברינו בכל ולשמים בריאים האמת לעולם

רוחניים ח"ו. מומים ובעלי פגומים הבא לעולם אחרת נגיעבדיבורו הלוקה מראה שאדם המציאות והאוזן. הפה הם האדם, של החשובים ביותר האיברים שניגודל את לשער אין חרש ואילם, האדם כאשר וחומר קל וביזיון. מצער רב מאוד סובל ובשמיעתו,רב הרוחניים שלו. מה ובאוזן בפה פוגע הוא הרע, לשון ושומע מדבר אדם סיבלו. נמצא שכאשראדם של לאותה בושה פגומים? אוי יהיו ואוזני ופיו הבא, לעולם כאשר יבוא איפוא, סבלו יהיה,

ואילם! כחרש עדן לגן שיכנסלשון שומע גם בודאי הוא הרע לשון שמדבר הנ"ל. מי השאלות שתי את חיים" ה"חפץ מיישב בזהישמע אם לא הלאה. מעביר ה"סחורה" שאותה הוא שהוא שומע, הם הרע לשון שכן דברי הרע,הפה על היטב לשמור הפסוקים אותנו מזהירים לכן לספר. מה לו יהיה לא הרע, לשון לסיפורי

ובזיונות. צרות תגרום והפקרתם חיים לנו תביא שמירתם כי והלשון,

בנתיבי הפרשההשבוע לפרשת מוסר לקחי

ר'

Page 4: לבתיאלפ - breslev.co.il · 2013. 4. 11. · דוד רמואש "דימת ידגנ יתאטח" לש ןיינעה ,השעמל ,הז ךלמה דוד תא הווילש טפשמ

חסד" מוסדות "חוט של יו“ל ע“י

י-ם ת.ד. 57669 13 ירושלים הנביא שמואל רח'פקס 02-5812252 02-5812210 טל‘

לנו: כתבו ולתגובות בדוא“ל לקבלה להצטרפות[email protected]

כתובתינו באינטרנט

חנוךלנער

"אתה פעמים", כמה לך להגיד צריך דבר "כלמה שאומרים לך"... לא עושה פשוט

אצלכם גם נאמרים אלו מעין משפטים בוודאי,יום. מידי ואפילו בבית

ברוב לצערנו נפוצה המשמעת" "חוסר תופעת את לשפר בכדי עושים מה והשאלה הבתים.

המצב?!

לציות בקשהולהבהיר, להקדים רוצה הייתי יקרים, הורים"משמעת של הנוכחית הסדרה שבמהלךאל במושג "משמעת" אנו נתייחס באהבה",מה הילד דהיינו ההורה. לבקשת תגובת הילדמטלה לבצע ההורה מבקש ממנו כאשר מגיב

משהו. לעשות אובכל הילד להתנהגות נתייחס ולא כמעט של החוקים במערכת ל"עמידה הקשור"חיים של סדרה שלמה זה יש על כי הבית"

במסגרת".אנו הבית בכל הקשור לחוקי הילד לעמידת

לציות. בקשה מאל שונה באופן מתייחסיםמשמעת- "חוסר על דיברנו שעבר בשבוע

ההורים". של סמכות מחוסר שנובעשל המשמעת חוסר רבות שפעמים הזכרנו,להיות ההורים שלנו מהקושי נובע הילד,

משמעת". "יוצריאיננו עצמנו שאנו היא: העיקרית הבעיהעצמנו אנו לנו, שיש בסמכות משוכנעיםהילד של המוחלטת בחובתו בטוחים איננו מקשיב הילד שכאשר חושבים אנו לנו, לציית

בקולנו, הוא "עושה לנו טובה".

משמעת! יוצרי להיותבמה בטוחים היינו שאילו לדעת, עלינויוצאות היו החלטותינו אילו אומרים, שאנוברורות במילים נאמרות והיו מחשבה מתוךבוודאי הילדים, של המשמעת וסמכותיות-

הייתה במצב הרבה יותר טוב.כמה ונחשוב סמכות" "בדיקת נעשה שלנו, הסמכות על מרצון "וויתרנו" פעמיםאת האמהות) (במיוחד אמרנו פעמים כמה לי אין רוצה, שהוא מה "שיעשה המשפט:

כח אליו" כברמעצמה, תגיע לא המשמעת כי להפנים, עלינוכגזירה עליו אותה יקבל לא מעצמו הילדממושמעים, ילדים לקבל כדי משמים.במשמעת, המעוניינים הורים להיות עלינולהחליט עלינו משמעת" "יוצרי להיות עלינוההורה אני בע"ה מהיום ברורה: החלטהאהיה ספקן, להיות אפסיק הזה, בביתסומך יתברך ה' ואזגזג. אתבלבל לא נחוש! ואכן מחנך והורה אחראי הורה שאהיה עליאת ואעשה סמכותי אהיה בידי, יסייע ה'והילדים הכללים את אכתיב אני תפקידי.

למשמעתי. יסורו בע"הלא בדרך, אכנע לא אבל זמן ייקח אמנם זהוכמובן בדעתי, ואיתן חזק אהיה אתרשל,בנחישות נועם, בדרכי רק ילדי את אחנך

אך מתוך רגישות. ברזל

ומכאיבה מעליבה משמעת,איך להשרות ויודעים לומדים בו ההורים בביתאת ומבצעים מורגלים כבר הילדים משמעת,זה בבית וויכוחים, מריבות ללא ההורים רצוןנעים וכיף זה בבית והאהבה, שוררת השלווה

בו. לחיותגם יש בד"כ חוסר משמעת, יש בו בבית אךכל על המילה. במובן ה"רגוע" של רוגע, חוסרצעקות, מחלוקות ולהתווכח. צריך לריב דברובינם לבין להורים הילדים בין ושנאת חינם

היומי". מ"התפריט חלק זה עצמם,לשני נעים אינו בוודאי משמעת, חוסראת סמכותו מטיל בהורה, פוגע הצדדים. הואההורה בין מיותר למתח וגורם בספק הילד עלשקורה מה כי בילד, פוגע גם הוא לילד.שההורה המשמעת, על מריבה של בסופהרצונו. את יבצע שהילד בכדי "לפעול" נדרש

מעליבה ומכאיבה. זו בד"כ משמעתמגן לעלות לבנה קוראת האם לדוגמא:מעדיף אימו את ששומע הילד השעשועים.לשחק. וממשיך שומע אינו כאילו להתעלם תגובה. אין אך – לילד לקרא ממשיכה האם

לא הינה, הילד להתעלמות האם תחושתמשפילה, אותה מכנה הייתי ואפילו נעימהלדרוש כבודה, על לשמור מעוניינת האםלהיות ולחנכו רצונה את לעשות מהילד"לפעול" ממנה נדרש ולכן ממושמע.כמו: להמשיך נעימות לא ולהשתמש בדרכיםלרדת ואח"כ, עוד מס' דקות מהחלון ולצרוחלבזות גם ובד"כ הילד אחרי לרדוף לגינה,

לו. ולהרביץ אותו

וברח פגע"יישוב את מאבדים אנחנו רבות פעמיםבורח הילדים בכעס, וחינוך נכשלים הדעת",

נפגעים. אנחנו כי מהידיים לנוומעליבה פוגעת בצורה כלפינו מתנהג הילדלמעלה) בסיפור ההתעלמות (כדוגמת מוציאים אנחנו הביתה לבסוף מגיע וכשהואכאן מי לו ו"מראים שלנו התסכול את עליו

קובע".שונה. מגיב לחוסר ציות ילדיו באופן הורה כלכרצונם, לעשות לילדיו ונותן אחד-מתעלםמעניש מאיים, מבזה, גוער, אחד-צועק,מחפשת אני (שעה מכה. לפעמים ואפילו מוכרת היית? ו...– הסיטואציה איפה אותך?

לכם)חס גורמות וברח" "פגע בסגנון אלו תגובותשל טוטאלי להרס בילדים, לפגוע ושלוםובמקום ההורים של הסמכותית המערכתמזה וכתוצאה בהם רודים אנו אותם לחנך מתנהגים אנחנו מהידיים. לנו בורח החינוךואנחנו הילדים מהתנהגות נפגענו כי כךשישנם לדעת עלינו אולם מתוסכלים,לשפר לילד בע"ה שיגרמו חינוכיות שיטות

ומחונך. ממושמע ולעשותו התנהגותו את

המשמעת קונפליקטציות" "חוסר כל שלא להבהיר מאוד חשוב

מרד. הואהילד, להתנהגות מה גרם לבדוק, מאוד חשובלגופו. מקרה כל על להגיב איך לדעת בכדיבע"ה נוכל הילד של המניעים את נבין כאשר

להתמודד איתם. חכמות למצוא דרכיםשגם בלב, עמוק להפנים עלינו ראשיתלשחק אוהב והוא וחשקים רצונות יש לילד

ילד. ולהשתולל- כי הואלא או אוהב שהוא דברים ישנם לילד גםמרגיזים שמאוד דברים ואפילו לעשות אוהב

אותו. ומכעיסיםמגיבים הייתם אתם כיצד חשבו לדוגמה:

במקרים הבאים:פח לרוקן את מכם דורש היה הזוג אילו בן .1נמצאים באמצע כאשר אתם האשפה, בדיוקמדוע אתם יתרגז ועוד חבר עם שיחת טלפון

הבקשה. מבצעים מיד את לאחפץ לו להביא מכם דורש הזוג בן אם .2של לחתונה האיפור באמצע בדיוק מהחדר,או מצדכם משמעת תהיה לדעתכם: השכנה.

מובנות. שהדוגמאות חושב אני לא?!

מכשול עיוור לא תיתן לפניאו מוגזמות קצת שלנו והדרישות פעמים

מתאימים. כך כל לא בזמנים נאמרותממנו לדרוש אפשר שאי זמנים ישנם לילד גםשדורש הורה למשל: מסוימת, מטלה לבצעבאמצע האשפה פח את להוריד מילדושעד יודע כשהילד בלגו, ההרכבה משחק תפרק הקטנה אחותו מלמטה, יעלה שהואסבירה לא בקשה זו לדעתי המגדל, את לותיתן לא על איסור "לפני עיוור עובר וההורההניסיון את לילד לתת למה נחשוב: מכשול",

שביקשנו. מה את לבצע לאלבצע מהילד שדרשנו שבשעה לדעת עלינו לקונפליקט: אותו הכנסנו מסוימת, פעולהאבל רצוננו, את לבצע רוצה הוא אחד מצד

להמשיך ולשחק. רוצה שני הוא מצדהאם לחשוב- דרישה כל לפני ננסה לכן, עכשיו הבקשה אותה את מבצעים היינו אנחנוהאם המטלה הזו או- לא. הלכה למעשה אואם לא. או הילד של ליכולות / לגיל מתאימהנוריד פשוט השנייה, היא הנכונה התשובה

היום. מסדר הבקשה אתשדרש אב ליד בביה"כ, בשבת פעם ישבתי

במשך בסידור אצבע לשים ה-8 בן מבנוהילדים כל שכמעט בשעה בו התפילה כל

בחוץ. שיחקומסכים, הילד אם טוב הגיוני??? לכם נשמעמחייבו, והאב מתנגד הילד אם אך מצויין.התפילה בנושא הילד עם אח"כ יקרה מה

לכשיגדל.לעבור צריכה מהילדים שלנו דרישה כל לכן,ברמה להתמודד יוכל הילד האם בדיקה:

לא. או שביקשנו מה עם סבירה

בהפסדו שכרו יצאשלא ילד ואין כמעט נוסף, דבר לדעת עלינורצונם לספק את הוריו, דברי לבצע את רוצהוטוב. ממושמע ילד הוריו בעיני שהוא ולדעתשלו ביחסים לילד את הדימוי לנו להרוס חבלמתאימות כך כל לא דרישות ידי על איתנו,

מצידנו.זמן, לאחר מבצע מבצע, או לא הילד כאשרלא זה לרוב רצוננו- את חלקית מבצע אוממושמע לא הוא כי או רוצה, לא שהוא בגללפס. שם או מצפצף שהוא בגלל לא ובטח כך כל לא שהעיתוי אלא רוצה, והוא פעמיםהעשייה לזמן את דוחה קצת והוא מתאים לו

אחר.את לאסוף מהילד נבקש כאשר לדוגמה:הערב, לארוחת לשולחן ולגשת המשחקיענה עוד הוא ואעפ"כ רעב שהוא סביר להניחאת מסיים רק אני בא, כבר אני רגע, מעט,המטלה, את לבצע רוצה -הילד וכדו' ובא זהשלו הרצונות עם מתנגש הזה שהזמן אלאולכן במשחקו שקוע הוא המשחק ובשעת כפי את המטלה, בדיוק לבצע מיד מתקשה

לנו. שקורההילד אינה שהתנהגות אף על הורים יקרים!של הצד את להסביר טורח אני צודקת,ח"ו אינה הילד שהתנהגות שנבין בכדי הילד,התגובה ולכן ההורים בנו למרוד או להרגיזמחנכת בדרך בהתאם, להיות צריכה שלנו

נקמה. של בדרך ח"ו ולאאת לשמור ממליץ אני הבא. בשבוע בע"ה המשך

הבא. מנת להבין את ההקשר בשבוע על הקטע

ופנה פסיכיאטר של למשרד נכנס משוגע בדחיפות חייב "אני למזכירה: בהיסטריה מהר!" שיותר כמה הפסיכיאטר, את לראות"הפכתי המשוגע: הבעיה?" "מה המזכירה:ממנו ביקשה המזכירה נראה..." לבלתי "יש לרופא: ופנתה ההמתנה, בחדר לחכותבדחיפות..." אותך לפגוש שצריך לקוח כאןבדרך ואני היום, סיימתי בדיוק "אני הרופא:"הוא המזכירה: שלו?" הבעיה מה החוצה,הרופא: "מצויין. נראה..." שהוא בלתי טוען

לראות אותו..." יכול לא לו שאני תגידי

הדעת בדיחותדשטותא מילתא ע“י כי אם שמחה לבוא לידי א“א כמעט

ב משמעת באהבה פרקבנייך“ בת“ת ”שלום חינוכי ומחנך יועץ אבוחצירא. יצחק הרב מאת

פגישה לתיאום תשלום/או ללא טלפוני לייעוץ16:00-22:00 שעות ב-ג-ד בימים קשר צורנייד: 0548-434-435 073-727-0000 נייח:

[email protected] מייל:

התשע"ג זמנים|שמיני

בא“שחיפהת“אי-ם

18:3018:4618:3818:48כניסה

19:4419:4719:4719:46יציאה

20:2420:2120:2420:23ר"ת

ד) הפטרה: וארבעה אנשים (מלכים ב,המתענים בה"ב את זו בשבת לברך אשכנז מנהג בני

������������������������������

�������������������������������������������

02-5816585������������02-5825719������������

���������

������������������������

������������������������

����������������������������������������������������

��������������������������������������������������������������

����������������������������������������������������������������

��������������������������������

���������

דינים ולהמתיק גזרות לבטליתפלל מהישיבה ותיק אברךלמשך התבודדות שעה עליך

. תקופה

שנושעו: לרבים הצטרף050-4162046