1

ניות מדי למחקרי פלורסהיימר ן ניותמכו מדי למחקרי פלורסהיימר ן ניותמכו מדי למחקרי פלורסהיימר ן ניותמכו מדי למחקרי פלורסהיימר ן מכו

מפנה בחברה החרדית הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים

יעקב לופו

2003דצמבר , ירושלים

2

THE FLOERSHEIMER INSTITUTE FOR POLICY STUDIES

A Shift in Haredi Society

Vocational Training and Academic Studies

Jacob Lupu

שונמית קרין: עורכת אחראית נורית רונאל: עורכת לשונית זהבה דדון: הכנה לדפוס

מ"דפוס אחוה בע: הדפסה

No. Publication 4/17 'פרסום מסISSN 0792-6251

מ"מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע © 2003 02-5666252: פקס02-5666243: טל 96440ירושלים ', א9דיסקין ' רח

office@fips.org.il www.fips.org.il

3

על המחברעל המחברעל המחברעל המחבר

עוסק בחקר החברה . ר יעקב לופו הוא חוקר במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות"ד

: על הנושא, )סורבון (10בודת דוקטור באוניברסיטת פריז החרדית וסיים לאחרונה ע

ההשפעה הליטאית �המטמורפוזה האולטרא אורתודוקסית של בני תורה ממרוקו

.ס במדינת ישראל"מרוקו ועד לתנועת ש ב20-מתחילת המאה ה

על המחקרעל המחקרעל המחקרעל המחקר

חל מפנה ביחסה של החברה החרדית להכשרה מקצועית וללימודים , 1996מאז שנת

השתנו והתרחבו גם תחומי ההכשרה המקצועית , מאותה שנה. ים לגבריםאקדמי

ברחבי מדינת ישראל קמו מוסדות לימוד גבוהים לחרדים . ולימודים אקדמיים לנשים

במוסדות אלו לומדים . בהתאם לצרכים של אוכלוסייה זו, ולחרדיות במתכונות מגוונות

.השתלבות במשקומכשירים את עצמם אלפי גברים ונשים לחיי פרנסה ו

המתנהלת במכון , חברה ומדינה, המחקר רואה אור במסגרת תכנית המחקרים על דת

מתוך , המחקר סוקר). ראה רשימת פרסומים בעמוד הבא(פלורסהיימר למחקרי מדיניות

את המפנה שחל לאחרונה , חברתיות ופוליטיות, פרספקטיבות אידאולוגיות והיסטוריות

.על דרכים לביסוסו והרחבתובחברה החרדית וממליץ גם

על המכוןעל המכוןעל המכוןעל המכון

שנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותו של מחקר המכוון לסוגיות של ב

פלורסהיימר יזם את ייסודו של מכון שיתרכז בסוגיות מדיניות ' ר סטיבן ה"ד. מדיניות

ת מטרתו הבסיסית של המכון היא לחקור תהליכים יסודיים שיעסיקו א. ארוכות טווח

לנתח את המגמות ואת ההשלכות ארוכות הטווח של תהליכים , קובעי המדיניות בעתיד

תחומי המחקר . אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות של מדיניות ואסטרטגיה

ישראל ; יהודים וערבים בישראל; חברה ומדינה בישראל, יחסי דת: המתנהל במכון הם

.אלמרחב וממשל בישר, חברה; ושכנותיה הערביות

----עמיהוד בןעמיהוד בןעמיהוד בןעמיהוד בן' ' ' ' ייייד "עו, )ר"יו (פלורסהיימרפלורסהיימרפלורסהיימרפלורסהיימר' ' ' ' סטיבן הסטיבן הסטיבן הסטיבן הר "ד: חברי הוועד המנהל של המכון הם

עמית , הירש גודמןהירש גודמןהירש גודמןהירש גודמןומר , ל משרד האוצר"לשעבר מנכ, דוד ברודטדוד ברודטדוד ברודטדוד ברודטמר , )ר"סגן יו (פורתפורתפורתפורת

ראש המכון הוא . אביב-אוניברסיטת תל, מחקר בכיר במרכז יפה ללימודים אסטרטגיים

משנה . מחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושליםמן ה, עמירם גונןעמירם גונןעמירם גונןעמירם גונן' פרופ

מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שלמה חסוןשלמה חסוןשלמה חסוןשלמה חסון' לראש המכון הוא פרופ

.בירושלים

4

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותמכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותמכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותמכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות

חברה ומדינהחברה ומדינהחברה ומדינהחברה ומדינה, , , , רשימת פרסומים על דתרשימת פרסומים על דתרשימת פרסומים על דתרשימת פרסומים על דת

1996, המאבק על צביונה התרבותי של ירושליםהמאבק על צביונה התרבותי של ירושליםהמאבק על צביונה התרבותי של ירושליםהמאבק על צביונה התרבותי של ירושלים, שלמה חסון

1996, יישוב סכסוכים בנושאי דת בישראליישוב סכסוכים בנושאי דת בישראליישוב סכסוכים בנושאי דת בישראליישוב סכסוכים בנושאי דת בישראל: : : : הפוליטיקה של ההסדרההפוליטיקה של ההסדרההפוליטיקה של ההסדרההפוליטיקה של ההסדרה, יחיא-דוןאליעזר

1997, המתח התרבותי בין יהודים בירושליםהמתח התרבותי בין יהודים בירושליםהמתח התרבותי בין יהודים בירושליםהמתח התרבותי בין יהודים בירושלים, שלמה חסון ועמירם גונן

1997, דת ודמוקרטיה בישראלדת ודמוקרטיה בישראלדת ודמוקרטיה בישראלדת ודמוקרטיה בישראל, בנימין נויברגר

1997, מינהל וממשל בעיר חרדיתמינהל וממשל בעיר חרדיתמינהל וממשל בעיר חרדיתמינהל וממשל בעיר חרדית, יוסף שלהב

1998, פיקוח ובקרה פיקוח ובקרה פיקוח ובקרה פיקוח ובקרה,,,,תקצובתקצובתקצובתקצוב: : : : מערכת החינוך החרדי בישראלמערכת החינוך החרדי בישראלמערכת החינוך החרדי בישראלמערכת החינוך החרדי בישראל, ורדה שיפר

1999, מאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראלמאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראלמאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראלמאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראל: : : : בין שלוש רשויותבין שלוש רשויותבין שלוש רשויותבין שלוש רשויות, שמעון שטרית

1999, תסריטים ואסטרטגיות תסריטים ואסטרטגיות תסריטים ואסטרטגיות תסריטים ואסטרטגיות����חרדים וחילונים בירושלים בעתיד חרדים וחילונים בירושלים בעתיד חרדים וחילונים בירושלים בעתיד חרדים וחילונים בירושלים בעתיד , שלמה חסון

1999, הצעת מדיניות הצעת מדיניות הצעת מדיניות הצעת מדיניות����דחיית הגיוס של בחורי ישיבות דחיית הגיוס של בחורי ישיבות דחיית הגיוס של בחורי ישיבות דחיית הגיוס של בחורי ישיבות , שחר אילן

1999, חקיקה מול מציאותחקיקה מול מציאותחקיקה מול מציאותחקיקה מול מציאות ����יבור יבור יבור יבור תמיכת המדינה במוסדות צתמיכת המדינה במוסדות צתמיכת המדינה במוסדות צתמיכת המדינה במוסדות צ, הרטוך-אמנון דה

2001, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל����מהישיבה למעגל העבודה מהישיבה למעגל העבודה מהישיבה למעגל העבודה מהישיבה למעגל העבודה , עמירם גונן

2001, חילונים וחרדים בפוליטיקה העירוניתחילונים וחרדים בפוליטיקה העירוניתחילונים וחרדים בפוליטיקה העירוניתחילונים וחרדים בפוליטיקה העירונית: : : : המאבק על ההגמוניה בירושליםהמאבק על ההגמוניה בירושליםהמאבק על ההגמוניה בירושליםהמאבק על ההגמוניה בירושלים, שלמה חסון

2002, חילוני בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראלחילוני בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראלחילוני בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראלחילוני בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראל----השסע הדתיהשסע הדתיהשסע הדתיהשסע הדתי, לורה זרמבסקי

2002, תסריטים לישראל תסריטים לישראל תסריטים לישראל תסריטים לישראל����יחסי דת חברה ומדינה יחסי דת חברה ומדינה יחסי דת חברה ומדינה יחסי דת חברה ומדינה , מה חסוןשל

2002, 2001200120012001 לבחירות לבחירות לבחירות לבחירות 1999199919991999 יהדות התורה בין בחירות יהדות התורה בין בחירות יהדות התורה בין בחירות יהדות התורה בין בחירות ����" " " " יהודים העיירה בוערתיהודים העיירה בוערתיהודים העיירה בוערתיהודים העיירה בוערת", נרי הורוביץ

2003, "מפגש בין מודלים תרבותייםמפגש בין מודלים תרבותייםמפגש בין מודלים תרבותייםמפגש בין מודלים תרבותיים: : : : מאוהלה של תורה למאהל טירוניםמאוהלה של תורה למאהל טירוניםמאוהלה של תורה למאהל טירוניםמאוהלה של תורה למאהל טירונים", יוחאי חקק

2003, "לימודים אקדמייםלימודים אקדמייםלימודים אקדמייםלימודים אקדמייםהכשרה מקצועית והכשרה מקצועית והכשרה מקצועית והכשרה מקצועית ו: : : : מפנה בחברה החרדיתמפנה בחברה החרדיתמפנה בחברה החרדיתמפנה בחברה החרדית", יעקב לופו

5

תוכן העניינים

7 ררררדבדבדבדב תחתחתחתחפפפפ

9 םםםםעיקרי הדבריעיקרי הדבריעיקרי הדבריעיקרי הדברי 1111 9 ההיבט ההיסטורי�גישה ללימודי חול ה

11 ההיבט הכלכלי�הקהילה החרדית בישראל 12 המפנה

15 """"תורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץ""""לעומת לעומת לעומת לעומת " " " " תורה בלבדתורה בלבדתורה בלבדתורה בלבד " " " "����האידאולוגית האידאולוגית האידאולוגית האידאולוגית המחלוקת המחלוקת המחלוקת המחלוקת 2222 16 "תורה בלבד" 18 "תורה עם דרך ארץ"

21 רקע היסטורי רקע היסטורי רקע היסטורי רקע היסטורי����היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה 3333 21 מזרח ומרכז אירופה

25 ארצות האסלאם 26 בארץ ישראל" היישוב הישן"

31 חברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראל 4444 31 החזרה לישיבות

32 התפתחות התלות בקופה הציבורית 33 תמיכת המדינה באברכי הכוללים

35 בני עדות המזרח לחברת הלומדיםהצטרפות

38 המנהיגות החרדיתהמנהיגות החרדיתהמנהיגות החרדיתהמנהיגות החרדית עמדתעמדתעמדתעמדת 5555 38 עמדת הרב שך

41 עמדת הרב עובדיה יוסף

49 במגזר החרדיבמגזר החרדיבמגזר החרדיבמגזר החרדיאשיתה של הכשרה מקצועית ואקדמית אשיתה של הכשרה מקצועית ואקדמית אשיתה של הכשרה מקצועית ואקדמית אשיתה של הכשרה מקצועית ואקדמית ר ר ר ר����המפנה המפנה המפנה המפנה 6666 49 הרקע והגורמים למפנה

52 גילויי המפנה 52 המגזר האשכנזי 56 מזרחי-המגזר הספרדי

61 תגובת הנגד בקהילה החרדית

6

66 המעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבורית 7777 66 צעדים ראשונים�משרד העבודה והרווחה

69 וינט'פעילות הג 71 פעילות המועצה להשכלה גבוהה

74 הלימוד הלימוד הלימוד הלימודמוסדותמוסדותמוסדותמוסדות 8888 74 מאפיינים כלליים

77 מוסדות להכשרה מקצועית 77 מוסדות לחרדים בלבד

82 מסגרות לחרדים במוסדות דתיים 84 מסגרות לחרדים במוסדות כלליים

85 יםהמסגרות ללימודים אקדמי 85 מוסדות לחרדים בלבד

88 מסגרות לחרדים במוסדות דתיים 95 ים במוסדות כללייםמסגרות לחרד

97 סקנות ומבט לעתידסקנות ומבט לעתידסקנות ומבט לעתידסקנות ומבט לעתידממממ 9999 98 כיבוד ההשקפה של הציבור החרדי 99 פיתוח מסגרות ייחודיות לחרדים

99 חיזוק המוסדות הקיימים 99 תגבור הכשרה מקצועית ברמה גבוהה

100 הכשרת בנים לרכישת מקצוע מגיל צעיר�"הכנה לפרנסה"תוכניות 100 "בעלי הבתים"שדרוג מעמד

102 יבליוגרפיהיבליוגרפיהיבליוגרפיהיבליוגרפיהבבבב

7

תח דברתח דברתח דברתח דברפפפפ

שסיפרתי לאחדים מידידיי שאני עוסק במחקר על הכשרה מקצועית ולימודים כ

תקלתי בדרך כלל בהבעות של הפתעה ובשאלה שחזרה על נ ,אקדמיים בחברה החרדית

תגובה זו מעידה על הסטיגמה השלילית שדבקה בציבור !" ?יש דבר כזה, מה: "עצמה

. שהם הבסיס לרכישת מקצוע ולפרנסה, נוגע ליחסו ללימודי חולהחרדי ב

:נגד מרכזיות-הקשר זה ניתן להעלות שלוש טענותב

. בחברה החרדית זה למעלה ממאה וחמישים שנהבמחלוקת וי ננושא זה ש, אשיתר

במהלך ההיסטוריה התנסתה החברה החרדית בווריאציות מגוונות של שילוב לימודי חול

נסיגה �ואילו באחרות , בתקופות מסוימות ארעו פריצות דרך. ודשעם לימודי ק

. ם השנה הראשונות לקיום המדינהיכפי שקרה במדינת ישראל במהלך חמיש, והסתגרות

אמנם החברה החרדית בישראל לא התירה לימודים כלליים כהכנה לרכישת , ניתש

, לימודים כללייםאך היא מקיימת מזה שנים רבות מערכת של, מקצוע בקרב הגברים

. המכשירה את הנשים לחיי עבודה ופרנסה

חל מפנה ביחסה של החברה החרדית להכשרה מקצועית וללימודים 1996מאז , לישיתש

מעבר , הורחבו גם תחומי ההכשרה המקצועית לנשים�ובמקביל , אקדמיים לגברים

.להקניית מקצוע ההוראה המסורתי

כיום בחברה החרדית בישראל בכל הנוגע לשילוב טרת מחקר זה לסקור את המתרחש מ

בעיקר אלו �אולוגיים לאור תהליכים היסטוריים ואיד, ולבין לימודי קודש ללימודי ח

ככל שהעמקתי בחקר סוגיה זו הסתבר לי כי היא חובקת מגוון .שהתרחשו בעת החדשה

. ם היסטוריים אירועישורה שלוכי היא עוצבה על ידי , והלכתיותאידאולוגיות עמדות

כפי 1היחס של החרדים לנושא זה כיום מושפע מאוד מאורח החיים של חברת הלומדים

לעמדות פוליטיות , ליחס זה יש נגיעה לאינטרסים כלכליים. שהתגבש במדינת ישראל

".גדולי הדור"בעיקר אלו של הרבנים , ולעמדות הלכתיות

. מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. חברה החרדיתחברה החרדיתחברה החרדיתחברה החרדיתהההה). 1998(מנחם , רידמןפ 1

8

י הקובע את מידת שילובם בחברה מדת החרדים בנוגע ללימודי חול היא הגורם המרכזע

ממשלות ישראל לדורותיהן נטו להשלים עם העובדה שמרבית . ובכלכלה בישראל

. והיו נכונות לשלם את המחיר על כך, אינם מועסקים בשוק העבודהחרדיםהגברים ה

וצרו נ 2003לאחר הבחירות לכנסת בראשית שנת ; מצב זה נמשך עד השנים האחרונות

לתמיכות " נגמר הכסף"שאפשרו לממשלה לצאת בהצהרה ש, חדשותנסיבות פוליטיות

כיום נמצאת סוגיה זו . ובתוך כך נפגעו תלמידי הישיבות והכוללים, ישירות בציבור רחב

מנהיגי . והיא מעסיקה חילונים וחרדים גם יחד, במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי

חולל שינויים מרחיקי לכת באורח החרדים חוששים ששילוב לימודי חול בלימודי קודש י

עקב מצבם הכלכלי , הם אינם יכולים להתעלם מהצורך בשינוי, שנידמצ. החיים החרדי

רובם מקבלים בהשלמה מסויגת את המגמה לעידוד , כיום. הירוד של בני קהילתם

מנסים לקיים �ובמקביל , במגזר החרדיההכשרה המקצועית והלימודים האקדמיים

.על תהליך זהפיקוח ובקרה

מחקר זה ביקשתי להבהיר את התהליכים המתחוללים בשנים האחרונות בחברה ב

הדברים נכתבו . כלכלית ותרבותית, מפרספקטיבה היסטורית�החרדית בישראל

והם מיועדים בעיקר , מנקודת מבט של איש אקדמיה שאינו משתייך למגזר החרדי

לחרדים תהיה גישה םקוותי היא שגת, עם זאת. לעיונם של מקבלי ההחלטות במדינה

". הציץ ונפגע"בבחינת , וכי העמדות המוצגות בה יחלחלו למגזר זה, לעבודה זו

חושתי היא שבעת הזאת חברת הלומדים ואתה הקהילה החרדית מצויות בצומת ת

לעודד , דהיינו, 1996וכי עליהן להמשיך בכיוון שהתווה המפנה בשנת , דרכים היסטורי

מפנה זה חיובי הן מבחינת תרומתו . ר של לימודי חול עם לימודי קודששילוב מוגב

.לחברה החרדית והן מבחינת תרומתו למשק הישראלי

אשר חרש את התלם הראשון בספרו , עמירם גונן' ודתי נתונה בראש ובראשונה לפרופת

ודתי ת, כמו כן. גונן עודד אותי והנחה אותי בכתיבת מחקר זה' רופפ 2....הישיבה לעבודההישיבה לעבודההישיבה לעבודההישיבה לעבודהממממ

.לורסהיימר ולצוות עובדיו על הסיוע שהעניקו לי במהלך המחקרפנתונה למכון

מכון : ירושלים. הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל----הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה ממממ). 2000(עמירם , גונן 2

.פלורסהיימר למחקרי מדיניות

9

עיקרי הדבריםעיקרי הדבריםעיקרי הדבריםעיקרי הדברים 1111

ההיבט ההיסטורי ההיבט ההיסטורי ההיבט ההיסטורי ההיבט ההיסטורי����הגישה ללימודי חול הגישה ללימודי חול הגישה ללימודי חול הגישה ללימודי חול

, שראלדיון בסוגיה של עירוב לימודי חול בלימודי קודש מלווה את תולדות עם יה

רצף . חדשהאולוגיות השונות התחדד בעיקר בעת הוהפולמוס בין התפיסות האיד

" תורה בלבד"העמדות נע משלילה מוחלטת של לימודים כלליים והסתגרות בעולמה של

בתווך התפתחה גישת . לליים בלבדכועד נטישה מוחלטת של התורה ועיסוק בלימודים

.השואפת למצוא שילוב הולם בין שני הכיוונים, "תורה עם דרך ארץ"הביניים של

נאלצו יהודי התפוצות להתמודד עם בעיה 19-אז המחצית השנייה של המאה המ

קידמה , המבוססים על השכלה כללית, כיצד ניתן לשלב את החיים המודרניים: מהותית

קהילות שונות מצאו ? דתי-באורח החיים היהודי, טכנולוגית ומדעית והישגיות חומרית

קהילה להחברתיות והתרבותיות של כ, בהתאם לנסיבות ההיסטוריות, פתרונות מגוונים

ולא , בקרב יהודים מארצות האסלאם נמצאה הדרך לשלב בין קודש לחול. וקהילה

לצד , בקרב יהודים אשכנזים התפתחו. של ניתוק בין הקטביםאידאולוגיה התפתחה

ברמות גם גישות המאפשרות עירוב של החול בקודש , דחייה מוחלטת של לימודי חול

תחומים אך התיר, ם של לימודים כללייםיימ תחומים מסוחלק מגישות אלו שלל. שונות

גישות אחרות דחקו את לימודי החול למעמד נחות והתירו לעסוק בהם בשעות . אחרים

גם . וכן נמצאו גם אלו שהתירו עירוב מלא של החול בקודש, הפחות נוחות של היום

עמדתה של : לדוגמה. בקרב המתנגדים ללימודים הכלליים התפתחו גרסאות שונות

עשרים הייתה פשרנית יחסית ההעולמית במחצית הראשונה של המאה " גודת ישראלא"

".יישוב הישן"ב" אגודת ישראל"ישראלי של -לעמדה הבלתי מתפשרת של הסניף הארץ

שארית ("העקורים היהודים . אחר השואה והקמת מדינת ישראל נוצר מצב חדשל

אם �ניסיון לשקם את חייהם לקהילותיהם השונות נקטו דרכים מגוונות ב") הפליטה

שמוצאו , האסטרטגיה שבה בחר הפלג החרדי השמרני. בישראל ואם במדינות אחרות

הן במובן הפיזי , לאחר החורבן הייתה שיקום עולם התורה, בעיקר מהקהילה הליטאית

.והן במובן הרוחני

10

עם הבטחת קיומו של�היסטורי -לדור הנוכחי נועד תפקיד מטא, ל פי תפיסה זוע

יפרשו וינחילו , ישננו, יאגרו, אשר ישמרו, הישועה תבוא רק מתלמידי חכמים. ישראל

מתוך עולם לימוד התורה . לצאצאיהם את התורה בשלשלת אנושית בלתי פוסקת

האחריות . ראל בדרך הנכונהשעתידים גם לצמוח גדולי הדור שינהיגו את עם י

כולם גויסו �רים במגזר החרדי להמשכיות זו הוטלה אפוא על כל הגברים והמתבג

הזכות ללמוד תורה לשמה הפכה . למאמץ של שחזור עולם הישיבות שנחרב בשואה

. ודחקה את הדאגה לקיום הגשמי, לחובה כללית

הקיום הכלכלי יובטח בדרך כלשהי , על פי השקפת החרדים? הפרנסה מאין תימצאו

ההסתמכות על " (ביטחון"ת ההאוצרת בחובה א, כתוצאה מן ההתמסרות ללימוד התורה

הופנמה גם הנורמה " תורה בלבד"במקביל להפנמת הערך של ). האל שידאג לפרנסה

תפיסה זו חוללה ). פרנסה" (השתדלות"הפוסלת מכל וכל הקדשת זמן ללימודים לצורך

והאחריות על הפרנסה הוטלה על , תמורה מהותית בחלוקת התפקידים במשפחה

הקהילה הליטאית . אמור להתמסר אך ורק ללימוד התורהבעוד שהבעל היה , האישה

הן �ובמדינת ישראל נודעה לכך השפעה מכרעת , מיצבה את עצמה כמנהיגת השקפה זו

. צרות החסידים והן על בני התורה המזרחייםחעל

ומאוחר יותר , לקואליציה" אגודת ישראל"וכניסת 1977-ם המהפך הפוליטי שהתרחש בע

צברו המפלגות החרדיות כוח , והצלחתה הגדולה במערכות הבחירותס " עם ייסוד ש�

משנה זו ואילך הפכו . הן הפכו ללשון המאזניים בפוליטיקה הישראלית: פוליטי רב

לשותפות") ממשלות השמאל"ל" ממשלות הימין"ללא הבדל בין (ממשלות ישראל

: דהיינו, על פי הפרמטרים שקבעה האסטרטגיה הליטאית, בבניית עולם התורה

ודחייה מוצהרת של , "כולו קודש" בחרדיםהסתגרות דה פקטו של בני הנוער והגברים ה

.הקניית השכלה כללית והכשרה טכנולוגית

� ונושאי דגלה היו שני גדולי הדור, דרך זו אומצה על ידי כלל החרדים במדינת ישראל

וחייב את כל " הטוןנתן את"היה זה הרב שך ש. הרב אלעזר מנחם שך והרב עובדיה יוסף

חרף הבדלי הגישות , והרב יוסף אימץ עמדה זו, בני הקהילה להתמסר רק ללימודי קודש

, כל משפחה חרדית בישראל שואפת שבניה יהיו תלמידים ואברכים כל חייהם. ביניהם

. להיות מורי הלכה בישראל בתקווה שביום מן הימים יזכו

חברת . א מפעל חינוכי אדיר וחסר תקדיםיקומו של עולם התורה במדינת ישראל הוש

והיא מונה כיום אלפי ,20-הלומדים החרדית גדלה מאוד ברבע האחרון של המאה ה

שבהם לומדים אלפים , ישיבות גדולות וכוללים, ישיבות קטנות, תלמודי תורה: מוסדות

לצד חברת הלומדים פועלים מאות מכוני מחקר , יתר על כן. רבים של בני תורה

אולם דווקא היקפו העצום של מפעל זה הגביר את . עמותות וארגונים חרדיים, ייםתורנ

, ועדיין יש, להתגבשות מגזר לא יצרני בהיקף כה גדול היו. במדינהתתלותו הכלכלי

הן על הקהילה החרדית והן על , הן על המשק הישראלי�השלכות מרחיקות לכת

.החברה הישראלית בכללותה

11

ההיבט הכלכלי ההיבט הכלכלי ההיבט הכלכלי ההיבט הכלכלי����ראל ראל ראל ראל הקהילה החרדית בישהקהילה החרדית בישהקהילה החרדית בישהקהילה החרדית ביש

מותה הלאומית של החברה הישראלית התגבשה במדינה שבה ההשכלה והקידמה ד

במשך שנים רבות ניטשה מחלוקת . הבסיס לחוסנה הכלכליןטכנולוגית ה-המדעית

, בשאלה אם חברה זו יכולה להרשות לעצמה שחלק גדול מבניה לא יקחו חלק במערך זה

שנים האחרונות במלוא בשאלה זו עולה . בלבדויקדישו את חייהם ללימוד תורה

. עקב המצב הכלכלי הקשה שבו נתונה מדינת ישראל, חריפותה

, "מדיניות לעידוד תעסוקה: "הנושא את הכותרת, 2002ביולי 17ח בנק ישראל מיום "דוב

3:מופיעות העובדות הבאות

עבדו ברבע לא , נפש 2,450,000-שהם כ, כמחצית מהפרטים בגיל העבודה בישראל • 255,000-איש נמצאו מחוץ לכוח העבודה ו 2,150,000 �מביניהם , 2002הראשון של . היו מובטלים

מדינות (שיעור התעסוקה בישראל נמוך במידה ניכרת מזה שבמדינות המפותחות •OECD � Organization for Economic Cooperation and Development(.4 שיעורי

ח העבודה בולטים בעיקר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה ההשתתפות הנמוכים בכו. גברים בעלי השכלה תורנית ותושבים של אזורי פיתוח, ומאפיינים נשים ערביות

, שיעור ההשתתפות הממוצע בישראל נמוך במידה ניכרת מזה שבמדינות המפותחות .הביטחון גם כאשר נלקחת בחשבון השפעת התעסוקה בכוחות

שיעורי האבטלה . גבוה מהממוצע במדינות המפותחותשיעור האבטלה בישראל •בעוד שבקרב . גבוהים במיוחד בקרב מעוטי ההשכלה ובקרב האוכלוסייה המוסלמית

עולה , רק כשליש אינם משתתפים בכוח העבודה) 64-15גילאי (הגברים היהודים בגילאי העבודה העיקריים . 80%- בגילים אלו לכחרדיםשיעור זה בקרב הגברים ה

5. נמצאים מחוץ לכוח העבודהחרדיםמהגברים ה 68%) 64-25(

, חקרים על הקשר שבין ההשכלה לתעסוקה מראים שככל שרמת ההשכלה נמוכה יותרמ

מכיוון , יש להניח שבעתיד מגמה זו אף תתחזק. יורדת בהתאמה רמת ההשמה בעבודה

טה לטובת תהליך המו, שהמשק הישראלי מתבסס יותר ויותר על קידמה טכנולוגית

יגבר הביקוש לעובדים מיומנים ויפחת , וככל שהמשק יתפתח. העסקת עובדים מיומנים

. הביקוש לעובדים לא מקצועיים

בנק : ירושלים. מדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקה). 2002ביולי 17(, וניצה קסיר, אסנת ,פלד, דניאל, גוטליב 3

.ישראל, קוריאה, אוסטרליה, אנגליה, יפן, דהקנ, דנמרק, ניו זילנד, פינלנד, ב"ארה, שוודיה, נורוגיה, יסלנדא 4

.איטליה, יוון, ספרד, בלגיה, צרפת, אירלנד, אוסטריה, גרמניה, פורטוגל, הולנד חוברת ,בעון לכלכלהבעון לכלכלהבעון לכלכלהבעון לכלכלהרררר: בתוך". כוח העבודה בישראל מההיבט הבינלאומי). "2003יולי (דן , ן דודב 5

.90-72' עמ) 1 (50

12

יתן להעריך את נלכנס הרצליה " צוות חינוך ולאומיות"אור נתונים שהציגו חברי ל

ההשלכות העשויות להיות לשיעור גדול של לא מועסקים על משק המדינה ועל החוסן

היום כמעט מחצית מילדי מדינת ישראל הלומדים ש מנתונים אלו עולה6.הלאומי בעתיד

אם המגמות . לומדים במערכת החינוך החרדי או במערכת החינוך הערבי' בכיתה א

חלקם היחסי של שני מגזרים אלו במערכת החינוך יוסיף , הדמוגרפיות האלו יימשכו

מחצית : 2025בשנת 2001של שנת ' די כיתה אאפשר אפוא להעריך את הצפוי ליל 7.ויגדל

ישתייך לאותו פלח אוכלוסייה הנמצא מחוץ ) כמחצית מילדי ישראל, דהיינו(המחזור

יוצאות מכלל זה . למעגל התעסוקה או מתקשה למצוא תעסוקה עקב השכלה נמוכה

וחלקן ) במסגרת מגבלות מסוימות(אשר יוכשרו לשוק העבודה , הנשים במגזר החרדי

, מחוץ למעגל העבודה 2025ימצאו עצמם בשנת רוב הגברים במחזור זה. תלבו בויש

מכיוון שלא תהיה להם הכשרה מקצועית מתאימה והם יזדקקו לתמיכה ציבורית

יימצא המשק הישראלי במצב של פיגור יחסי גדול 2025צפוי אפוא שבשנת . וממשלתית

לכך עלולות להיות השלכות ; רבבהשוואה למשקיהן של מדינות המע, יותר מאשר כיום

. חמורות הן על החברה הישראלית והן על חוסנה של המדינה

מפנהמפנהמפנהמפנההההה

התדרדרה הקהילה החרדית , במקביל להצלחתו של המפעל החינוכי התורני, אמורכ

ולא בכדי הערים העניות ביותר בארץ הן ירושלים , למצב של מצוקה כלכלית חריפה

ונעשים , "עוני מרצון"גדרת על ידי ההנהגה החרדית כהמצוקה הכלכלית מו 8.ברק-ובני

עם . מאמצים להקל עליו באמצעות תרבות העזרה ההדדית המפותחת במגזר החרדי

גם מנהיגי הציבור החרדי מודעים לתמורות המתחוללות בחברה הישראלית, זאת

השאיפה ור זה גוברתבהם מכירים בעובדה שגם בקרב צי; ולהשפעתן על המגזר החרדי

וכי העזרה ההדדית אינה חלופה מספקת לכושר השתכרות ואין , להעלאת רמת החיים

. בה כדי להבטיח את קיומה הכלכלי של חברת הלומדים

לכי רוח אלו זרזו את המפנה בחברה החרדית בנוגע ללימודים כלליים ולהכשרה ה

לי משקף הגמשה משמעותית בעמדתם של גדו, 1996שחל בשנת , מפנה זה. מקצועית

היחס ללימודים כלליים ולרכישת מקצוע מקבל בשנים : התורה מאז קום המדינה

וההנהגה החרדית , ההכשר עודנו מסויג ולא מלא, עם זאת. האחרונות מעין הכשר

.דלת לנווט את ההתפתחויות בהתאם לתפיסת עולמהתמש

לדצמבר 18-16ראלי לדמוקרטיה והתקיים בין התאריכים זומן על ידי המכון היש � "כנס הרצליה" 6

.טחון הלאומייהכנס עסק במאזן החוסן והב. 2001כנס הרצליה . מסמך עבודה". החינוך הלאומי בישראל" ).2001צמבר ד18-16(ר צבי צמרת ואחרים "ד 7

. הישראלי לדמוקרטיהשל המכון 19.12.2000-מח הביטוח הלאומי על מצב העוני "וד 8

13

הנשים והם חלק אינטגרלי מתהליך החינוך של, ימודי חול אינם זרים לחברה החרדיתל

לאחרונה חלה התרחבות מואצת בתחומי ההכשרה המקצועית וההשכלה . החרדיות

. מעבר לתחום ההוראה, נפתחו בפניהן אפשרויות חדשות. הגבוהה של נשים חרדיות

שילוב של לימודי קודש , בישיבות אחדות, החברה החרדית מקיימת בשוליה, מו כןכ

תלמידי הישיבות ניגשים בתום . בוגריםולישיבות אלו יש כיום מאות , ולימודי חול

בדרך כלל הם משיגים בבחינות . לימודיהם לבחינות בגרות חיצוניות של משרד החינוך

. ם אינם נופלים מאלו שבמגזר הממלכתיבואחוזי ההצלחה בקר, אלו ציונים גבוהים

חרדיםשבה למדו מאות בוגרים , אביב-הוותיקה בתל" היישוב החדש"מדובר בישיבת

בבית " נהורא"בחשמונאים ו" מערבא"וכן בישיבות , לאומי-ד תלמידים מהמגזר הדתילצ

אך , "הגדולות"אמנם רוב הבוגרים מישיבות אלו ממשיכים ללמוד בישיבות 9.חורון

סטודנטים חלקם עוברים כעבור שנים אחדות ללמוד במוסד אקדמי או במכללה ל

ברק -או המכללה החרדית בבני) ט"בג(דוגמת בית הספר הגבוה לטכנולוגיה , חרדים

כליות ובשוק העבודה לא פחות ל צעירים אלו מסוגלים להשתלב במערכות הכ10.)ר"מבח(

. מצעירים אחרים בחברה הישראלית

חרדיםשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בעיקר בנוגע להכשרת גברים ב

ם בוגרי ישיבות מזה שנים אחדות לומדי, לדוגמה. במסגרות אקדמיות ומקצועיות

או במכללות , ואברכים בקורסים להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, מחשבים, גון משפטיםכשבהן הם רוכשים השכלה אקדמית בתחומים , להשכלה גבוהה

אף כי היא אינה , התפתחות זו היא תופעה חדשה בישראל. ראיית חשבון, ניהול, כלכלה

.הברית ובצרפת-זרה לאוכלוסייה החרדית בארצות

נשים וגברים 2,600-למעלה מ: ג מתקבלת התמונה הבאה"שנת הלימודים תשסב

שקמו מהקהילה החרדית השתתפו בקורסים להכשרה מקצועית במסגרות המיוחדותרוב הפעילות התבצעה במרכז החרדי להכשרה מקצועית בירושלים 1996.11לאחר שנת

ובמשך השנים הושמו , בוגרים ובוגרות 1,500במסגרת המרכז הוכשרו : ברק-ובבני

במסלולי ) ועדיין לומדים(נשים למדו 700-גברים וכ 450-כ, בנוסף 12.מהם 900-בעבודה כ

, במכללה החרדית בירושלים, )ר"מבח(ברק החרדית -הכשרה אקדמיים במכללת בני

בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה , )יהודה-קמפוס אור( קריית אונו �בקריה האקדמית

". 'שערי משפט"ובמכללת , )ט"בג(

האומרים בקהילה שישיבות אלו אינן חרדיות או המגדירים אותן כישיבות חרדיות מודרניות או יש 9

".חוצניקים"ישיבות לוכן את , מכון נווה ומכון טל בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים כולל את מכון לב 10

. גן לנשים-מכון לוסטיג ברמתאו מקצועות אחרים ברשת מוסדות /נשים העוברות הכשרה להוראה ונתון זה אינו כולל את ה 11

".בית יעקב" .2003תון זה נמסר על ידי הנהלת המרכז באפריל נ 12

14

בהכשרה ) תוך התמודדות עם קשיים רבים(צד ההערכה הרבה למערכות העוסקות ל

אי אפשר שלא להתרשם מהנתונים המספריים , מקצועית ואקדמית בקהילה החרדית

13.הדלים

די להעריך מצב זה נכונה יש לזכור כי התמורות שנזכרו לעיל מקיפות רק אותם בנים כ

, כמו כן. ם מסוגלים או שאינם רוצים להקדיש את חייהם ללימוד תורה בלבדשאינ

אחד המכשולים , שכן. 23 מעל גיל �התמורות מקיפות רק גילאים מבוגרים יחסית

בגילאי בית " צוואר הבקבוק"העיקריים להרחבת ההכשרה האקדמית והמקצועית הוא

הן . טכנולוגייםוא/ים כלליים ובגילאים אלו אין כל הכשרה ללימוד. יסודי-הספר העל

המנותקים , בישיבות הקטנות והן בישיבות הגדולות מתחנכים עשרות אלפי תלמידים

והמשיכו , ראל לדורותיהן השלימו עם המצב הקייםשממשלות י. לחלוטין מלימודי חול

אף כי אין בהן כלל , לתקצב את מסגרות החינוך החרדיות בגילאי בית הספר התיכון

אולם , חרדי נהוגים לימודי חשבון ועבריתה אמנם במערכת החינוך היסודי 14.חוללימודי

ניתוק זה מתרחש אפוא דווקא . ואילך 13הבנים מתנתקים לחלוטין מלימודים אלו מגיל

מכשירים את עצמם לרכישת מקצוע או חרדיםשבהן בני הנוער הלא , בשנים המכריעות

.תחומי דעת שיהיו בסיס לתעסוקתם בעתיד

.אלא הורחב מגוון האפשרויות שעמד עד כה לרשותן, כי לגבי הנשים לא חל מפנה, ש לזכורי 13 .ית ובצרפתהבר-היהודיות החרדיות בארצותבניגוד למה שקורה בקהילות 14

15

לעומת לעומת לעומת לעומת""""תורה בלבדתורה בלבדתורה בלבדתורה בלבד " " " "����אולוגית אולוגית אולוגית אולוגית המחלוקת האידהמחלוקת האידהמחלוקת האידהמחלוקת האיד 2222 """"תורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץ""""

אם היהדות צריכה להישאר רק באוהלה של תורה או גם להיפתח , ל השאלה העקרוניתע

. נתחברה ספרות רבת היקף, למדע ולחכמות חיצוניות

כאשר התחולל העימות בין התרבות , יטשה כבר בעת העתיקה נמחלוקת בנושא זהה

, מחד גיסא: ערכי כלפי תרבות יוון-בחברה היהודית התפתח יחס דו 15.יהודית להלניזםה

היא נתפסה כאיום על היהדות , ומאידך גיסא, לא ניתן היה להתעלם מהישגיה המדעיים

אלילי שלה לבין ההיבט המונותיאיסטי של -עקב הניגוד הבסיסי בין ההיבט הפולחני

שכבשו את יהודה , סטייםישל המלכים ההלנתרבות יוון הייתה תרבותם . היהדות

שצבאותיה החריבו את בית , והיא אומצה על ידי האימפריה הרומית, )אנטיוכוס הרביעי(

בקרב קבוצות מסוימות . החריפה העוינות בין היהדות לתרבות יוון, על רקע זה. המקדש

. בעם היהודי התגבשה שלילה טוטאלית של תרבות זו

השתלטות הנצרות על העולם הרומי ושימור התרבות הקלאסית ,אות שנים לאחר מכןמ

העמיקו את השסע בין התרבות היהודית , )תוך התאמות למסר המונותיאיסטי שלה(בה

השקפה זו הזינה את המאבק . שנתפסה כגלגול חדש של האלילות, לתרבות האירופית

, ם" כתבי הרמבהפולמוס על 16.צוניותים ועיסוקו בחכמות הח"המר שהתנהל נגד הרמב

המאבק הגיע . הבליט את הקיטוב בחברה היהודית, שבמרכזו עמדו כתביו הפילוסופיים

, ם"כאשר חכמי צרפת הצפונית הטילו חרם על ספרו של הרמב, 1232לשיאו בשנת

מחלוקת , ם למתנגדיו"החרם החריף את המחלוקת בין תומכי הרמב". מורה נבוכים"

.14-שנמשכה למעשה עד תחילת המאה ה

הייתה העמדה השוללת כל עיסוק במדע , מרכז היהודי שהתפתח במזרח אירופהב

חלוצת השילוב, אורתודוקסיה הגרמנית-גם בחוגי הניאו .20-דומיננטית עד המאה ה

,פרק המבוא. משרד החינוך: ירושלים. ת ומדע בהגות היהודית החדשהת ומדע בהגות היהודית החדשהת ומדע בהגות היהודית החדשהת ומדע בהגות היהודית החדשהדדדד). 1988(שלום ,וזנברגר 15

.15-7' עמחיבור לשם קבלת , דדדד""""וראת שני מקצועות הומניסטיים בחינוך הממוראת שני מקצועות הומניסטיים בחינוך הממוראת שני מקצועות הומניסטיים בחינוך הממוראת שני מקצועות הומניסטיים בחינוך הממהההה). 2001(דפנה ', מוסקוביץ 16

.269-266' עמ, האוניברסיטה העברית: ירושלים. ר לפילוסופיה"תואר ד

16

הושמעו בראשית המאה העשרים קולות שקשרו את , בין תורה למדע) המוגבל אמנם(

17.ת האותנטיות היהודית להתבדלות רוחנית מקסימלי

, העמדות העקרוניות של שתי הגישות, בקיצור נמרץ עקב קוצר היריעה, פרק זה יוצגוב

את התפתחותן של עמדות אלו בעת החדשה . בעיקר כפי שהתגבשו בדורות האחרונים

.נתאר בפרק הבא

""""תורה בלבדתורה בלבדתורה בלבדתורה בלבד""""

רואה את " תורה עם דרך ארץ"טוענים כי עצם הגישה " תורה בלבד"דוגלים בגישת ה

גישה זו מבטאת כמיהה ? אחרת מדוע יש צורך במדע, כפגומה וכלוקה בחסרהתורה

, אבות" (הפוך בה והפוך בה דכולה בה"עתיקה לאוטרקיה רוחנית במשמעות האמרה

. בתורה מצויה כל החכמה שהועיד בורא העולם לעם הנבחר, יינוהד )ב"כ, פרק ה

בזמן שישראל עושים : "יוחאיעמדה זו מסתמכת על דברי רבי רבי שמעון בר , ין היתרב

כל עוד המאמין דבק , כלומר, "מלאכתם נעשית על ידי אחרים, רצונו של מקום

מכאן שהעבודה פוגעת . האל יספק את צרכיו ואת פרנסתו ואין לו לחשוש, באמונתו

יטחון של העובד ביכולת האל לדאוג בכיוון שהיא מצביעה על חוסר , באמונה באל

.לפרנסתו

נטו להתעלם מהמקורות בספרות ובמסורת ישראל המדגישים את " ה בלבדתור"סידי ח

בשום פנים לא ראו . בדקיומי בל-והציגו אותה כצורך במישור הפיזי, ערכה של העבודה

ההימנעות מראיית העבודה 18.אל או מצווה המחייבת את האדם היהודיבעבודה איד

. את הפער בין הקודש לחוליצרו , בד בבד עם הגדרת לימוד התורה כמצווה, כמצווה

: מתבססת על מספר יסודות" תורה בלבד"ישת ג

בעיקר , היסוד הראשון הוא החשש שהחשיפה למדע עלולה לסכן את שומרי המצוות .א

19.העלולים להגיע לכפירה בעקבות עיון בטקסטים אפיקורסיים, את הצעירים שבהם

, לדבריהם: סק במדעם ע"החוששים לכך מעלים טיעון זה גם כנגד הטענה שהרמב

.על כן הכללים הרגילים אינם חלים עליו, ם היה אישיות דגולה ויחידה במינה"הרמב

עם . בחכמות חיצוניות עלול לסכן אותועקב עליונותו הרוחנית לא היה העיסוק

. . . . אישים וכיווניםאישים וכיווניםאישים וכיווניםאישים וכיוונים, , , , " החינוכי של תורה עם דרך ארץאידאלפרקים בתולדות ה" ).1983(אליעזר , שטרן 17

.123-113' עמ. אילן-וניברסיטת ברא: : : : מת גןר, המקרה של האורתודוקסיה היהודית בישראלהמקרה של האורתודוקסיה היהודית בישראלהמקרה של האורתודוקסיה היהודית בישראלהמקרה של האורתודוקסיה היהודית בישראל: : : : ודש וחול בתפישת העבודהודש וחול בתפישת העבודהודש וחול בתפישת העבודהודש וחול בתפישת העבודהקקקק). 2001(נורית , שטדלר 18

.244-209' עמ .האוניברסיטה העברית: ירושלים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטורמינהל החינוך , ספריית אלינר ומשרד החינוך והתרבות: ירושלים. תורה ומדעתורה ומדעתורה ומדעתורה ומדע ).ז"תשנ(נחום , לאם 19

.53' עמ. הדתי

17

ק במדע עלולה להביאם לידי והכשרת העיס, כאשר מדובר באנשים רגילים, זאת

. יקו מהם במידת האפשרעל כן יש להרח, כפירה בעיקר

ה בעולמו "מיום שחרב בית המקדש אין לקב"היסוד השני קשור לאמרה התלמודית .ב

התורה , במילים אחרות )א"ע', ברכות דף ח ,בבלי" (אלא ארבע אמות של הלכה בלבד

לכן העיסוק בחכמות חיצוניות משמעותו שלילת , כוללת את כל החכמות שבעולם

וכל פעילות , לכה בלבד תקפה מבחינה דתית ורוחניתהה. היקפה של סמכות התורה

, רשנות זו מעוגנת במסורת עתיקה פ.אינטלקטואלית אחרת היא בבחינת איסור

ם "בהקשר זה יש לציין כי הרמב(, שתחילתה בתקופת התלמוד והיא רווחת עד ימינו

). הוכיח בניתוח מפורט דווקא את המשמעות ההפוכה לפרשנות זו

וא התפיסה שכל שעה שאינה מוקדשת ללימוד תורה היא בגדר היסוד השלישי ה .ג

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך "תפיסה זו מסתמכת על הפסוק . עברה של ביטול זמן

אולם גם במקרה זה ניתנו פירושים שונים ). 'ח', א, יהושע" (והגית בו יומם ולילה

.סה חיצוניים לצורך פרנםועל פי חלקם מותר לעסוק בלימודי, לפסוק

מסתמכים על כתביו ודבריו של הרב אליהו דסלר " תורה בלבד"בים מהדוגלים בר ברק -בבני' ראש כולל בגייטסהד באנגליה ומנהל רוחני בישיבת פוניבז, )1953-1892(מסתמך הרב דסלר על ) 'חלק א, "ביטחון והשתדלות("כתב מאליהו כתב מאליהו כתב מאליהו כתב מאליהו ממממבספרו . 1948-ב

היא . אלא קללה, העבודה אינה מצווה כללוקובע כי , המקורות ועל ספרות המוסר

, בהיותה עונש על החטא שחטא, וכרוכה בסבל פיזי, נקשרה לגירוש האדם מגן עדן

ורח הכרוך טרק מי שקולל מחוייב ב). ט"י', ג, בראשית" (בזעת אפיך תאכל לחם: "ככתוב

בע הפיכת המלאכה לעיסוק של ק. בעוד שלימוד התורה מטהר את העוסקים בו, בעבודה

עמדה זו . והיא עלולה להרחיק את האדם מהממד הרוחני, יש בה משום טומאה גדולה

וכי מי שחייב , מובילה באופן בלתי נמנע להשקפה שיש להמעיט בעבודה ככל האפשר

.ה הראוי שיעשה זאת בצנעןמ, )עבודה" (השתדלות"לעסוק ב

עו יהודים לשאוף שהני, רב דסלר מותח ביקורת חריפה על החברה המערבית וההשכלהה

הוא מביא . לדידו זו עבודה זרה. להישגים אקדמיים בתירוץ שהם נדרשים לצורך פרנסה

אחד כלדוגמה את העובדה שהנאצים שלחו פרופסורים לעסוק בעבודות כפיים פשוטות

. וטוען שיהודים רבים לא למדו את הלקח, האדם

דבריו מצוטטים בתחום זה ו, ישתו זו של הרב דסלר מקובלת במגזר החרדי בימינוג

, עם זאת יש לציין כי הוא התיר באופן מסויג ומוגבל עיסוקים מסוימים. חדשות לבקרים

.היתר זה ניתן לאנשים שיכולתם השכלית או הרוחנית דלה. מעשיים ולא אקדמיים

18

""""תורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץתורה עם דרך ארץ""""

ואה התבססה גם הגישה הנגדית הר, עומת הגישה השוללת את המדע ולימודי החולל

הביאו מן התלמוד נימוקים מוסריים , תומכי העיסוק במלאכה בצד התורה. אותם בחיוב

יפה תלמוד : היה אומר, בנו של רבי יהודה הנשיא, רבן גמליאל: "כגון, להצדקת עמדתם

ה מלאכה סופה מוכל תורה שאין ע, תורה עם דרך ארץ שיגעת שניהם משכחת עוון

...כל האומר אין לי אלא תורה: "או, )'משנה ב', רק בפ, פרקי אבות( "בטלה וגוררת עוון

נראה שמחייבי לימודי החול חששו ).ב"ע, דף קט, יבמות" (אפילו תורה אין לו

.מהיווצרות תלות של תלמידי החכמים במפרנס חיצוני

תקופה ההלניסטית נפוצה ההתייוונות בקהילות יהודיות באגן הים התיכון לא רק בשל ב

ם ג. אלא גם בשל עניינה של תרבות זו במדעים, יסטיים של תרבות יווןההיבטים ההדונ

בימי הביניים גילתה העילית האינטלקטואלית של יהודי ארצות האסלאם עניין רב

כתבים רבים בתחומים אלו תורגמו . רפואה, ביולוגיה, קוסמוגניה: במדעים השונים

בתיווכם ובתרגומם של או הגיעו לידיעת היהודים המשכילים , מיוונית לעברית

ד מדע כדרך הכרחית ום אף ניסח בפירוט את ההצדקות ללימ"הרמב. פילוסופים ערבים

20.לחיזוק האמונה וכידע שתלמיד חכם חייב להיות בקי בו

והתעצם הקשר בין המדע , חלה התפתחות מואצת בכל תחומי המדע 18-מן המאה הל

שפות , ר אנשים פנו ללימוד מדעיםיותר ויות. והטכנולוגיה לבין המערכת הכלכלית

מצב זה אילץ את החברה היהודית . ומקצועות מגוונים במטרה לרכוש מקצוע

יצוניות במוסדות החינוך ולבחון חהמסורתית לשקול הענקת לגיטימציה ללימוד חכמות

הם לא יכלו להעלים עין מן . את האפשרויות לשילוב לימודי חול בלימודי הקודש

וגבר הצורך שלהם ליישב יסודות , ים שהציב לפניהם המדע המודרניהאתגרים העיוני

.אלו עם השקפת עולמם כמאמינים

שהעלו נימוקים מגוונים לשילוב תורה עם , מהלך ההיסטוריה התגבשו גישות שונותב

:מדע

21.ם"שמייצגו הבולט הוא הרמב, דגם הרציונליסטידגם הרציונליסטידגם הרציונליסטידגם הרציונליסטיהההה .א

ם היא החיובית ביותר " הרמבזו של, מכל הדעות המחייבות שילוב בין תורה למדע

ורק אציין , ם"מובן כי בעבודה זו אין מקום לדיון מעמיק בגישת הרמב. והמקיפה ביותר

. אלא שאף מצווה לעסוק בהם, לא זו בלבד שמותר לעסוק בלימודי חול, כי לדבריו

שנה שנה שנה שנה ממממוכן בפסקי הלכה המופיעים בספרו , ורה נבוכיםורה נבוכיםורה נבוכיםורה נבוכיםממממם ביטא השקפה זו בספרו "הרמב

, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי הטבע, אסטרונומיה: וא מחייב לימוד מדעים כגוןה ....תורהתורהתורהתורה

נימוקו העיקרי הוא שחובת המאמין להכשיר את עצמו . וכן דקדוק ואטימולוגיה, רפואה

.66-61' עמ, שם, לאם 20 .61' עמ, שם, לאם 21

19

לדעת . כי רק באמצעותה יוכל להבין את יחס העולם לבורא העולם, במלאכת ההיגיון

. המצוות המעשיות םלימודי החול אף הכרחיים לקיו, ם"הרמב

אל תעשה עטרה להתגדל בה ולא : "ם אוסר להתפרנס מהתורה"הרמב, לצד גישה זו

וכל תורה . אהב את המלאכה ושנא את הרבנות: ועוד ציוו ואמרו. קרדום לחפור בהם

" וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון

איסור זה זכה לפרשנויות ). 'ג הלכה י"למוד תורה פהלכות ת, משנה תורה, ם"רמב(

צידוק " תורה בלבד"במציאות הישראלית מצאו חסידי . שונות וסותרות של מתנגדיו

.לעקיפת איסור זה ולעיסוק בתורה כמקור פרנסה

22.)1888-1808(המובהק הוא הרב שמשון רפאל הירש שמייצגו, הדגם התרבותיהדגם התרבותיהדגם התרבותיהדגם התרבותי ....בבבב

ונחשב לאבי , "תורה עם דרך ארץ"כונה הרב הירש הוא מכונן השיטה המ

ביקש , כיהודי מאמין שהוא גם בן לתרבות המערב המודרנית". האורתודוקסיה הנאורה"

הוא ניסה לבסס את התיאוריה לפיה שורשי . הרב הירש לשלב בין שתי ההשקפות

�" תורה עם דרך ארץ "�ית כמשנתו החינו. ההומניזם האירופי מקורם ביהדות

המאלצים לבחור , לא קיימים ניגודים בין תורה למדע, לטענתו. השקפה זוהתבססה על

עדיפה התורה על פני , ואם בכל זאת היהודי ניצב בפני הכורח לבחור, באחד הכיוונים

ל שהרב הירש גרס כי לימודי החול מסייעים להבנה מעמיקה יותר . ההשכלה החילונית

. התורה

, "תורה עם דרך ארץ"פעל לביסוס הגישה של ) 1899-1820(גם הרב עזריאל הילדסהיימר

הוא גם התיר ללמוד . בעיקר באמצעות ייסוד בית מדרש גבוה לרבנים בברלין

גישה אורתודוקסית זו התפתחה בגרמניה נוכח התפשטות ההשכלה . באוניברסיטאות

דמה יהתמחות וק, שיצרו קשר גובר והולך בין הצלחה כלכלית לבין ידע, והמודרניזציה

.טכנולוגית

23.שהתגבש לאור השקפתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,הדגם המיסטיהדגם המיסטיהדגם המיסטיהדגם המיסטי .ג

אינה במישור ) מדע(הבעיה של שילוב תורה וחכמה , )1935-1865(לדעת הרב קוק

היא , מעצם נגיעתה בסוגיות של קודש וחול: מטפיזי-אלא במישור המיסטי, התרבותי

ס בין קודש לחול דומה ליחס שבין היח. חברתיים גרידא/חורגת מגבולות תרבותיים

-למסקנות מרחיקות הרב קוק הגיע. ואילו קודש הוא צורה, חול הוא חומר: חומר לצורה

, דהיינו, "לדעת שאין אמת חול מוחלט בעולם: "באמרו במפורש, לכת מבחינה מטפיזית

נמצא ) שודהעדיין לא ק(בסופו של דבר כל החול . קיים רק קודש והעדיין לא קודש

מכאן נובע כי ביסודו של דבר לימודי החול אינם חסרי קדושה . תורה ומתקדש על ידהב

אם כל פעולותיהם יחולו בתחום הקדושה , וכי לימודי הקודש יהיו עקרים ,לנצח מטבעם

.81' עמ, שם, לאם 22 .91' עמ, שם, לאם 23

20

אלא מפני שזוהי הדרך שבה , לימודי החול חשובים לא למרות העדר קדושתם. בלבד

.מתאחדים בסופו של דבר, ההוויה כולה, הדעת כולה, החיים כולם

הבא לידי ביטוי 24,"טבחות ואופות, רקחות"מכונה גם ה הדגם האינסטרומנטליהדגם האינסטרומנטליהדגם האינסטרומנטליהדגם האינסטרומנטלי .ד

).א"הגר(בהשקפת הגאון מוילנה

ובכל , זוהי פעולה שאינה בעלת ערך דתי". הכשר מצווה"דגם זה נגזר מהמושג ההלכתי

גישה זו מכירה .זאת יש לה חשיבות מאחר שהיא מאפשרת לקיים מצווה או לחזק אותה

נעשה ) או פעילות חילונית אחרת(אם הלימוד : ו כמכשירא בערכו של המדע כאמצעי

, כך לדוגמה. אזי הוא עשוי לקבל פן של קדושה, לשם שמים, דהיינו, לשם קיום מצווה

מותר ללמוד , בדומה לכך. מלאכה וכיוצא באלו, שתייה, ניתן לייחס ערך דתי לאכילה

לאור . וללימוד תורהתם לסייע בסופו של דבר לשמירת מצוולימודי חול אם מטרת

אמנם אין כאן תמיכה . לימודי החול אינם בבחינת עברה של ביטול תורה, השקפה זו

אך ניתנת לגיטימציה לעסוק בהם בהיותם בעלי ערך , גורפת בלימודי חול

. אינסטרומנטלי

.109' עמ, שם, לאם 24

21

רקע היסטורי רקע היסטורי רקע היסטורי רקע היסטורי����היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה היחס ללימודי חול בעת החדשה 3333

מרכז אירופהמרכז אירופהמרכז אירופהמרכז אירופהמזרח ומזרח ומזרח ומזרח ו

לפני המאות . בקרב יהדות מזרח אירופה ומרכזה העיסוק בלימודי חול היה מועט, כללכ

שכן רוב , התייחסה המחלוקת בנושא זה לחינוכם של בני העילית בלבד 19- וה18-ה

הציבור היהודי עסק ממילא במלאכות שלא הצריכו הכשרה מקצועית או שנדרשה להן

תכניות הלימודים . בסדנאות של בעלי מלאכהרק הכשרה במסגרת המשפחה או

שון העברית זכו לך וה"ואפילו לימודי התנ, והכשרת החכמים התמקדו בתלמוד ובהלכה

הרי במרבית , אף כי היו ניסיונות בודדים לפריצת הגדר. לתשומת לב מועטה בלבד

. הקהילות נאבקו במגמות אלו

ופה תהליכים שהביאו להתפוררות התחוללו בקרב יהודי מזרח איר 19-מהלך המאה הב

. החברה המסורתית ולקרע גובר בין נאמני המסורת לבין חסידי ההשכלה והמודרניזציה

התמורות בעת החדשה התרחשו בפרק זמן קצר יחסית לעומת השנים הארוכות שבהן

תודעת היציבות םהתערערה ג, בנוסף. הצליחה החברה המסורתית לשמור על צביונה

והתערערה אחיזתם באורחות החיים מורשת הדורות , שומרי המסורתוהרציפות של

המודרניזציה והתחזקות התודעה הלאומית האיצו את ההשכלה והחילון של . הקודמים

.החברה האירופית בכלל ושל החברה היהודית בפרט

קרע בין שומרי המסורת לבין שוחרי ההשכלה נבע גם מהדרך שבה ניסתה תנועת ה

במערב אירופה התפשטה ההשכלה בקרב היהודים בד . חברה היהודיתההשכלה לחדור ל

בבד עם האמנסיפציה שהוענקה להם ועם העלייה במעמדם החברתי והכלכלי בעקבות

והחדרת ההשכלה , מנסיפציהאבמזרח אירופה לא זכו היהודים ל, לעומת זאת. זאת

.הודיםבדומה ליתר הגזרות שהטילו השלטונות על הי, לבשה אופי של כפייה

הצאר נקט ). 1855-1825(חצים אלו באו לידי ביטוי בעיקר בימי הצאר ניקולאי הראשון ל

במגמה לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה וכך לפרוץ את , שתי פעולות משמעותיות

. חומות הגטו היהודי ולבטל את התבדלותם כמיעוט בחברה הרוסית

שני סמינרים להכשרת רבנים הוקמו ": רבנות מטעם"עולתו הראשונה הייתה ייסוד פ

והרבנים שהוסמכו בסמינרים אלו היו במעמד של פקידים , )1847(יטומיר 'בוילנה ובז

.ולא נבחרים מטעם הקהילה היהודית, הכפופים למדינה, ממשלתיים

22

כיוון שכוחם של המשכילים היהודים ". ההשכלה מטעם"פעולה השנייה הייתה הפצת ה

לא היססו האקטיביסטים שביניהם לתבוע מן הממשלה , ביותרבמזרח אירופה היה דל

בשיתוף פעולה עם משכילים , הממשלה. הרוסית לכפות את ההשכלה על היהודים

הילות היהודיות בתי ספר חדשים קניסתה להקים ב, יהודים דוגמת יצחק בר לווינזון

. הישנים" חדרים"במקום ה

נידון לכישלון עקב , )בתי ספר" ( השקאלעסגזרות"שנצרב בזיכרון היהודי כ, יסיון זהנ

' הרב מנחם מנדל מליובאוויץ(התנגדותם העזה של הרבנים הבולטים בציבור היהודי

וככל , העמיק הקרע בין המשכילים לנאמני הדת, בעקבות זאת). ין'ורבי יצחק מוולוז

ם של המתנגדים לה יותר רדיקליות ופחתה ההפכו עמדותי, שנפוצה רוח ההשכלה

עצם העובדה שהמשכילים היהודים היו מוכנים להיעזר בשלטון הזר . כונותם לפשרהנ

. הגבירה את המגמה ללחום בהם עד חורמה, כדי לקדם את ההשכלה

גרמה , "התיקונים"המאופיינת כתקופת , )1881-1855(תקופת הצאר אלכסנדר השני ב

. ת ולאוניברסיטאותדווקא ההקלה בעול השעבוד לנהירה גדולה של יהודים לגימנסיו

בקרב המשכילים . ההשכלה התגבשה כגורם המרכזי שקבע את מצבו הכלכלי של הפרט

והמעבר מעולם המסורת , היהודים דחקה התרבות הרוסית את ערכי התרבות היהודית

. המודרניים היה מהיר ביותר לחיים

מבצר נגד ששימשה , ווהלין וגליציה שלטה החסידות, פודוליה-מרבית אזורי פוליןב

אף כי , אולם דווקא אל ליטא חדרה ההשכלה בקלות יחסית. מגמות ההשכלה והחילון

ריכוזם של התלמידים , לכאורה. ושכן בה מרכז תורני גדול, הייתה מעוזם של המתנגדים

מה גם , שוי להגן עליהם מהשפעות חיצוניותעבמקומות מבודדים דוגמת הישיבות היה

חדרו הלכי הרוח , עם זאת. משמעת ופיקוח חמוריםשבישיבות היו נהוגים סדרי

מצב . ורבים מהתלמידים הושפעו מהם ונטשו את הישיבות, החדשים גם למקומות אלו

שנכתב בעקבות שהותו בישיבת , "לבדי", נ ביאליק"זה מתואר בדקות רבה בשירו של ח

:בעת ההיא 15 והוא בן �ין 'לוזוו

כולם סחף האור, כולם נשא הרוח" ה חדשה את בוקר חייהם הרנינהשיר

נשתכחתי מלב, ואני גוזל רך .תחת כנפי השכינה

..."בדד נשארתי והשכינה אף היא...

-אל חינוכיהחדש הייתה להפוך את הישיבה לאידגובת הרבנים ונאמני הדת למצב ת

תוך , עולם הישיבות הפך למקום שבו מתמסרים בלב ונפש ללימוד תורה. חברתי

אף כי גישה מחמירה זו הייתה נחלת העבר �" חכמות חיצוניות" מהתנזרות מוחלטת

23

רוב הניסיונות להכניס לימודי חול 25.ותלמידיו) 1797-1720(א "כבר בתקופת הגר

בקרב . מאחר שהרבנים ראו בהם איום על עצם קיומו של עולם התורה, לישיבות נכשלו

פתחה אווירה של המתנגדים לשינויים בתקופה זו ובתקופות מאוחרות יותר הת

גישה זו מתמצה בדברי רבי . תוך דבקות קנאית בשמירת הדין והמנהג, התבדלות נוקשה

למה לנו לבקש חדשות אשר לא שיערו ): "1840-1762, ם סופר"החת(ופר סמשה

."חדש אסור מדאורייתא ...אבותינו

דחו , "תורה עם דרך ארץ"כאשר גיבש הרב שמשון רפאל הירש את שיטתו ,19-מאה הב

, אחד הבולטים שבהם. בעיקר הרבנים הליטאים, אותה הרבנים נאמני התורה מכל וכל

שלל אף את לימוד לשון המדינה ) 1919-1853 ,"הרבי מבריסק("יק 'הרב חיים סולובייצ

.ריאת עיתונים או ספרים שאינם קודשק ואסר

,ב"הנצי(הודה ברלין נפתלי צבי י' מל ההתנגדות בא לידי ביטוי בסיפור המיתולוגי על רס

, הרב ברלין סגר את הישיבה. שנה 30ין במשך 'שעמד בראש ישיבת וולוז, )1893-1816

לכלול בתכנית הלימודים של 1881כיוון שסירב להיכנע לדרישת שר החינוך הרוסי בשנת

מעשה זה מוצג באתוס של החברה . הישיבה לימודים כלליים לצד לימודי הקודש

26.צחון במאבקה נגד ההשפעות החיצוניותהחרדית כמופת לני

תנועת "והחברתית מפני השפעת ההשכלה הסתייעה רבות בהאידאולוגית הסתגרות ה

התנועה התגבשה כבעלת אופי ). 1883-1810(מיסודו של רבי ישראל סלנטר , "המוסר

חווייתיים וערכיים של , ובמסגרתה הושם דגש על היבטים רגשיים, שמרני ולוחמני

בניסיון לעקור כל רמז לפתיחות , התנועה התבססה בעיקר בישיבות. תורהלימוד ה

מרכזה של התנועה בעיר קובנה . ולמגמות לאומיות שעשו להן נפשות בקרב התלמידים

27.שנאבק בהשכלה ובלאומיות, די קיצונירהפך למבצר ח

נעשו ניסיונות לשלב בכפיפה אחת לימודי , מרות ההתנגדות בקרב הציבור החרדיל

העשייה , בדיון אודות הדגם התרבותי, פי שתואר בפרק הקודםכ. קודש ולימודי חול

�החשובה ביותר בתחום זה הייתה זו של הרב שמשון רפאל הירש ושל ממשיך דרכו

ראש בית המדרש , ביקש הרב יחיאל ויינברג 1934בשנת . הרב עזריאל הילדסהיימר

עם . ת בית המדרש מברלין לארץ ישראללהעביר א, לרבנים מיסודו של הרב הילדסהיימר

וכן בשל הכרעתו מהלך זה סוכל בשל התנגדותם של החרדים הקיצוניים בירושלים, זאת

נסקי היה מוכן להשלים 'הרב גרודז). 1940-1863(נסקי מוילנה 'של הרב חיים עוזר גרודז

. בתנאי שהן נועדו לסייע בהבנת התורה, "חכמות חיצוניות"א לא ראה פסול ב"הגר, ילאמור לעכ 25

וכן גילה עניין רב במוסיקה , אוגרפיה כוחו בכתיבת ספרים במתמטיקה ובגהוא עצמו ניסה את .אף כי היה רחוק ביותר מהשקפות ההשכלה, ובתורת הרפואה

. מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך, יית אלינרספר: ירושלים. ורה ומדעורה ומדעורה ומדעורה ומדעתתתת). ז"תשנ(נחום , אםל 26 .37' עמ

, טקסא: אה גםר. 54-23' עמ. עם עובד, אפיקים: ל אביבת. . . . קבילים נפגשיםקבילים נפגשיםקבילים נפגשיםקבילים נפגשיםממממ). 1985(אהוד , לוז 27, ג"מ יוןיוןיוןיוןצצצצ". פרשת ההשכלה מטעם והתמורות במעמד תנועת ההשכלה ברוסיה)."ח"תשל(עמנואל

.מאגנס: רושליםי. נטר וראשיתה של תנועת המוסרנטר וראשיתה של תנועת המוסרנטר וראשיתה של תנועת המוסרנטר וראשיתה של תנועת המוסרבי ישראל סלבי ישראל סלבי ישראל סלבי ישראל סלרררר). ב"תשמ (טקסא. 313' עמ

24

באה אך סבר שהקמתו בארץ ישראל אינה, באירופה" מודרני"עם קיומו של בית מדרש

" תורה עם דרך ארץ"ניתן להשלים עם : האמביוולנטיות של עמדה זו ברורה. בחשבון

.אך לא ייתכן לאשר החדרת מגמה זו לארץ הקודש, באופן מסויג ובדיעבד

ממייסדי , הקים הרב יעקב יצחק ריינס ,20-ותחילת המאה ה 19-בסוף המאה ה, רוסיהב

ו הייתה להכשיר רבנים ומחנכים שיהיו מטרת. ישיבה ברוח זו בעיר לידא, "המזרחי"

בשלב מאוחר . ושעתידים לעסוק במסחר, עברית ולימודי חול, מסוגלים ללמד תלמוד

ישיבה זו , כצפוי". בעלי בתים"יותר פעל הרב ריינס גם להעלאת רמת ההשכלה של

בעקבות מלחמת העולם הראשונה . גה התקפות קשות מצד החוגים שהתנגדו לחידושפס

אולם עצם הכיוון החדש שהתוותה מציב אותה , של הרב חדלה הישיבה להתקייםומותו

. כתמרור היסטורי

והוא ראוי לציון מכיוון שהיוזם היה מייסדו של אחד , ם בלטביה נעשה ניסיון דומהג

הסבא "הידוע בכינויו , הרב שמחה זיסל זיו ברוידא�" תנועת המוסר"משלושת זרמי

מוד תורה שהקים בעיר קלם הוא כלל בתכנית הלימודים שלוש בתל). 1897-1823" (מקלם

מילי דעלמא הם מבוא למילי : "ונימק את השקפתו במילים אלו, שעות של לימודי חול

, ההשכלה הכללית מסייעת לאדם להבין את הטבע מעשה ידי השם, דהיינו, "דשמעיא

להיות מודרני מסוגל ולכן קידוש השם הוא להראות דווקא בתקופת ההשכלה שיהודי

להיות גם תלמיד חכם בעל תכונות �ובד בבד , בלבושו ובהשכלתו הכללית, בדרכיו

ועם בוגריו נמנו אישים , בית הספר הזה פעל כעשרים שנה 28.מוסריות ודתיות נעלות

שייסד זרם , "הסבא מסלובודקה("כמו הרב נתן צבי פינקל , ידועי שם מהעולם החרדי

29.פ ואחריםהרב נפתלי טרו, הרב משה מרדכי אפשטיין, )נוסף של תנועת המוסר

הייתה משמעות לעובדה , עם זאת. על ידי הישיבות הליטאיות, כאמור, ישה זו נדחתהג

ששלטה בעולם הישיבות , "תנועת המוסר"שהחידוש הזה הונהג בידי מייסדו של זרם ב

היה " סלובודקההסבא מ"העובדה ש, יתר על כן .20-ובתחילת המאה ה 19-בסוף המאה ה

, שמקורה, מצביעה ללא ספק על לגיטימיות מסוימת של הגישה, חניך האסכולה הזו

. היה בעולם החרדי, ככלות הכל

חוקקו הגרמנים חוק , ם כיבוש ליטא על ידי הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונהע

. יתחינוך חובה והועידו בתי ספר מיוחדים ליהודים שבהם הייתה שפת ההוראה גרמנ

: ומהם התפתחו שלושה זרמים, או יידיש/לאחר המלחמה לימדו בבתי ספר אלו עברית ו

זרם חילוני שבו הייתה השפה יידיש והזרם , תזרם חילוני ששפת ההוראה בו הייתה עברי

, בית ספר תיכון אוניברסלי לתורה ולמדע" יבנה"הקימה רשת 1928בשנת ". יבנה"הדתי

שהיו יותר משליש מכלל בתי , בתי ספר מטעמה 40-ד כולאחר מכן הקימה בליטא עו

. הספר היהודיים בליטא

.32' עמ,לאם שם 28 .32' עמ, שם, לאם 29

25

שבו נלמדו מקצועות חול לצד לימודי קודש , מו כן הוקם בקובנה בית מדרש למוריםכ

30.ראש ישיבת טלז, בהנהגתו הרוחנית של הרב יוסף לייב מלאך

ארצות האסלאם ארצות האסלאם ארצות האסלאם ארצות האסלאם

, וחר יותר מיהודי אירופההודי ארצות האסלאם נחשפו למודרניזציה בשלב מאי

גם עמדותיהם של חכמי התורה בקהילות המזרח . ובקונטקסט חברתי והיסטורי שונה

. בנוגע להשכלה ולמודרניזציה היו שונות באופיין

אלא גם ממעורבות , אזוריים-הודי המזרח הושפעו לא רק מתהליכי המודרניזציה הכללי

להגן על , ואילך 19- בערך מאמצע המאה ה,אלו האחרונים התגייסו. יהודי מערב אירופה

אחת . בארצות האסלאם ולשפר את מצבם" בלתי מפותחים"זכויותיהם של האחים ה

הפעילויות הבולטות של יהודי אירופה הייתה הקמת בתי ספר מודרניים על ידי הרשת

" אליאנס"מטרת בתי הספר של ). ח"היא כי, "כל ישראל חברים" ("אליאנס"הצרפתית

מאמצע המאה . על פי המודל הרווח בצרפת, ת לתלמידיםוה להקנות השכלה ותרבהיית

, )1862משנת , בעיקר במרוקו(הוקמו עשרות בתי ספר כאלה בצפון אפריקה 19-ה

. בארץ ישראל ובמדינות נוספות באגן הים התיכון, במצרים

שיפור ורמים נוספים שהגבירו את חשיפתם של יהודי המזרח לתרבות המערב היו הג

. במעמדם המשפטי והעובדה שהיו מרוכזים בערים המרכזיות ובערי החוף המפותחות

אולם עם , נהגו הורים אמידים להועיד את בניהם ללימודים תורניים19-פני המאה הל

לא , עם זאת. גברה נטייתם להקנות להם השכלה מערבית, התפשטות הרוחות החדשות

אלא גם רבים מן המעמד הבינוני ואף , עות אלורק שכבת העילית האמידה נחשפה להשפ

18-מזרח התמעט במאות ההמספרם הכולל של לומדי התורה בקרב יהודי . מפשוטי העם

הגיוון והמורכבות של משלחי היד בעת . למרות הגידול הדמוגרפי במספר היהודים, 19-וה

זמנם החדשה והצורך ברכישת השכלה דחפו את המוכשרים יותר להקדיש את עיקר

לימוד התורה כאופציה בלעדית . ורק מיעוטו הוקדש ללימוד תורה, ללימודים כלליים

שגם מספרם הלך , ם רק הזקניםילעת, חדל להיות נחלת הכלל והפך לנחלת מעטים

31.ופחת עם הזמן

קרב יהודי ארצות האסלאם לא באה לידי ביטוי התופעה שאפיינה את קהילות מזרח ב

במטרה לבודדם מהשפעות , בני תורה בישיבות מחוץ לקהילה ריכוז אלפי �אירופה

בשונה , כמו כן. חיצוניות ולהפכם לעילית תורנית שכל חייה מוקדשים ללימוד התורה

ית לשילוב לימודי נאולוגית עקרולא התפתחה בקרבם התנגדות איד, פהמיהודי אירו

בתנאי שאלו יקבלו חינוך כללי , ממשלת ליטא הסכימה לוותר על גיוס תלמידי הישיבה לצבא 30

.והרב נתן הסכמתו לכך, במקביל ללימודי הקודש .צג' ירושלים עמ, ביםביםביםביםאוצר המכתאוצר המכתאוצר המכתאוצר המכת ):ה"תשל, ח"תשכ(יוסף , רב משאשה 31

26

כישת השכלה החשש מפני פריצת גבולות הקהילה בעקבות ר. קודש עם לימודי חול

משום . לא העסיק אותם, העלולה להביא לידי התבוללות בקרב אוכלוסיית הרוב, כללית

, כך הם לא נדרשו להנמקות הלכתיות מורכבות או לפתרונות שהוצעו על דרך הפשרה

המעוגנים , יהודי המזרח נטו לאמץ פתרונות מעשיים". ץתורה עם דרך אר"דוגמת

ות לפתרונות אלו דמות של מצע א ראו צורך לשוול, בפשרות שנראו להם טבעיות

. אולוגיאיד

בית מדרש למורים לעברית מטעם 1946כאשר נפתח בקזבלנקה בשנת , דוגמהל

, כתבי משה מנדלסון ושירת ביאליק. לימדו בו ספרות עברית מודרנית, "אליאנס"

בניים החוגים הר. כל אלו היו חלק מתכנית הלימודים�היסטוריה ולימודי מסורת

נשיא בית הדין , אפילו הרב שאול אבן דאנן. המקומיים תמכו בפעילות בית המדרש

שיבח את בית המדרש ואת בוגריו שהחלו ללמוד במוסדות , במרוקוןהרבני העליו

. ם ממזרח אירופה היה נתפס ככפירה אצל רבנים חרדימעשה מסוג זה 32."אליאנס"

על ) 1952(ב "דיינים שהוקמה בשנת תשיוגמה נוספת היא המדרשה להכשרת רבנים וד

). הגוף שאיגד בתוכו את כל הרבנים המקומיים בשנות החמישים(ידי מועצת רבני מרוקו

ונכללו בה בצד לימודי , תכנית הלימודים למדרשה נכתבה על ידי רבני בית הדין הגבוה

33.הקודש גם לימודי חול

בארץ ישראלבארץ ישראלבארץ ישראלבארץ ישראל" " " " היישוב הישןהיישוב הישןהיישוב הישןהיישוב הישן""""

ץ ישראל התפתח מאבק על שיטת החינוך הראויה במחצית באר" יישוב הישן"ם בג

חוגי האורתודוקסיה ייחסו חשיבות רבה .20-ובתחילת המאה ה 19-השנייה של המאה ה

הקנאות הדתית . שנתפס כמרכזי בעיצוב אורח חייהם של יהודי ארץ ישראל, למאבק זה

וההנהגה , גדולי התורה העניקו את חסותם לקנאים. התפרשה על כל תחומי החיים

ראתה את הקנאות כתופעה לגיטימית שייעודה להלחם עד " היישוב הישן"הממוסדת של

בתחום זה התבלט בירושלים בעיקר הרב משה יהושע לייב . רמה בחינוך המודרניוח

, ח זוננפלד"י דיסקין והרב י" הרב י�לאחר פטירתו הנהיגו את המאבק בנו . דיסקין

. המחצית הראשונה של תקופת המנדט�" שוב הישןיי"שפעל בתקופה הקשה ביותר ל

המשורר ". אסורים"או " סוטים"בר בתקופה העותמאנית הוטל חרם על בתי ספר כ

אוסטרי לודוויג אוגוסט פרנקל הגיע ארצה במטרה להקים בית ספר שבו ישולבו -היהודי

, אבולעפיהחיים נסים' ר, אף כי ניתנה לכך הסכמת הרב הראשי הספרדי. גם לימודי חול

החרם על לימודים כלליים חודש ). 1856(פר זה סהטילו החרדים האשכנזים חרם על בית

. יד יצחק בן צבי: ירושלים. עמי מערבעמי מערבעמי מערבעמי מערבפפפפ: בתוך". החינוך היהודי במרוקו)."ג"תשמ(מיכאל , סקירל 32 . 182' עמ

מכון : מבשרת ירושלים ....ספר התקנותספר התקנותספר התקנותספר התקנות: : : : המשפט העברי בקהילות מרוקוהמשפט העברי בקהילות מרוקוהמשפט העברי בקהילות מרוקוהמשפט העברי בקהילות מרוקו .ועצת רבני מרוקומ 33 .292-289' עמ .למורשת יהדות מרוקו

27

שאף הרחיב אותו והחילו על כל שטחי ארץ ישראל ועל כל , )1878(על ידי הרב דיסקין

לא הייתה כל דרך לבטל את החרם או להחליש את . עד בוא המשיח, העולים לארץ

הוטל בניגוד לדעתם של אגפים שלמים בקרב האורתודוקסיה יש לציין כי החרם . תוקפו

.שתמך כספית במוסדות החינוך האשכנזיים, כמו האגף הגרמני, עצמה

אולם מאבקם המרכזי של , מגזר החרדי אמנם התחוללו עימותים בין קבוצות שונותב

. החרדים ניטש על עיצוב החברה החדשה שהתגבשה בארץ ישראל עם גלי העלייה לארץ

בני "ו בא לידי ביטוי בפרשת בית הספר של אגודת ז אחד השיאים במלחמת תרבות

בית הספר הוקם במטרה לתרגם הלכה למעשה את תורת ). 1896-1893(ביפו " משה

בין היתר הייתה כוונה להעביר את הדגש מן הדת אל . העם-של אחד" הציונות הרוחנית"

מגמותיה של תכנית . מודי קודשהלאומיות ולשלב בבית הספר לימודי חול לצד לי

מורים ללמד אולא פחות מכך התנגדו למורים שהיו , הלימודים עוררו את חמת החרדים

הם אף ביקשו לשוות לחינוך אופי �לא זו בלבד שהמורים לא הקפידו במצוות . בו

לימוד כתבי הקודש נועד רק לשמש אמצעי �וראו את הדת רק כמקצוע , לאומי-חילוני

34.ברית והיסטוריהללימוד ע

ותפה ליוזמה ראשונה להקמת בית ש") אליאנס"היא (ח "הייתה חברת כי 1867שנת ב

אירועים דומים . יוזמה זו למודרניזציה של החינוך נחלה כישלון. בירושלים" כללי"ספר

הכישלונות נגרמו עקב התנגדותם החריפה של הרבנים . התרחשו גם בטבריה וביפו

המחדשים לא השכילו לגייס תמיכה מספקת מצד הרבנים האשכנזים וכן משום ש

להשיג את , ח בירושלים"מייסד כי, הצליח נסים בכר 1882בשנת , עם זאת 35.הספרדים

כל "הוא הקים בירושלים את בית הספר . תמיכת הספרדים ליוזמות של המשכילים

לאחר . חרף התנגדות האשכנזים ולמרות החרם שהטילו על בית הספר" ישראל חברים

גי ובעיני ח. בהקמת בית הספר ביפו" בני משה"ח לשותפתה של אגודת "מכן הפכה כי

, נתפס בית הספר ביפו כאיום כבד על המשכיות היהדות האורתודוקסית" היישוב הישן"

. ולפיכך ראו בכל מי שהיה שותף בו את אויב היהדות החרדית

, בצפת, ח בירושלים" כיתחילת המאה העשרים כבר פעלו בארץ תשעה בתי ספר שלב

בבתי הספר שררה אווירה ". מקווה ישראל"ביפו וכן בית הספר החקלאי , בטבריה בחיפה

לימודי עברית , תכנית הלימודים כללה לימודי קודש. והחינוך היה דתי, של מסורת

36.ולימודים כלליים

. תח היו מהעדה הספרדי"ובם המכריע של התלמידים והמורים בבתי הספר של כיר

בעדה הספרדית לא היה �הוגבלה רק לחוגי האשכנזים " יישוב הישן"הקנאות הדתית ב

, הנוער הספרדי בירושלים קיבל את חינוכו בתלמודי התורה של הספרדים. לה ביטוי

.146-116' עמ. עם עובד: תל אביב. מקבילים נפגשיםמקבילים נפגשיםמקבילים נפגשיםמקבילים נפגשים ).1985(אהוד , וזל 3435 Paix et Droit - Organe de L’alliance Israellite Universelle. Averil: Jerusalem (1921). . . . . )עורכים ראשיים(גבריאל בך ומשה ליסק:תוךב ".1882-1918: י"חינוך באה"""" ).1990(משה , ינותר 36

.716-621' עמ,'כרך א. מוסד ביאליק: ירושלים. אז העלייה הראשונהאז העלייה הראשונהאז העלייה הראשונהאז העלייה הראשונהי מי מי מי מ""""תולדות היישוב היהודי באתולדות היישוב היהודי באתולדות היישוב היהודי באתולדות היישוב היהודי בא

28

ח "וכן במוסדות החינוך של כי" ציון דורש"בבית המדרש , "תפארת ירושלים"בישיבת

לימוד לשונות ומדעים יבוא על חשבון שמירת הספרדים לא חששו ש 37.לבנים ולבנות

38.המצוות

�בדומה לפעילותה בצפון אפריקה . ח לא הסתפקו בהקמת מוסדות חינוך"ציגיה של כינ

. יעל פי דגם האדם האירופ, התרבותיח את נס השינוי"גם בארץ ישראל נשאה כי

מסורת וחברה , בירושלים נוצרה אפוא שכבה חברתית שתפיסות היסוד שלה בענייני דת

שכבת המשכילים נמנו המורים םע". הישן יישוב"היו שונות בתכלית מאלו שרווחו ב

, הוא בית ספר למל�" עזרה"כמו ה(ח ובבתי ספר אחרים "והמנהלים בבתי הספר של כי

, פקידי הקונסוליות, אליהם נוספו רופאים). ובית הספר על שם אוולינה דה רוטשילד

בעלות משכילים אלו ייצגו לרוב חברות פילנתרופיות יהודיות. עובדי הבנקים ואחרים

בית . מבחינה כלכלית" יישוב הישן"ולא היו תלויים ב, עוצמה ויוקרה בעולם היהודי

של 80-החל משנות ה. ח היה החוליה המקשרת בין קבוצות המשכילים השונות"הספר כי

.שלטה בו רוח הלאומיות 19-המאה ה

שהחלו כאמור עוד בתקופה , אשכנזים לתמורות בחינוךהתנגדות של החרדים הה

מכיוון שבתקופה זו התערער , קיבלה משנה תוקף בתקופת המנדט הבריטי, העותמאנית

חל גידול מואץ במספר התלמידים בבתי הספר . קשות מעמדו של החינוך המסורתי

" הישןהיישוב" המסורתיים של רבעוד מספר התלמידים בבתי הספ, ציוניים/הלאומיים

" היישוב הישן"אפילו בניהם של רבים מהרבנים ומהמנהיגים הפוליטיים של . פחת והלך

מצב זה והצורך להרחיק את הנוער מהשפעת הגורמים ". אסורים"למדו בבתי הספר ה

39.החילוניים החריפו את מגמות ההתבדלות בקרב החרדים

ערכים אחרים של מכיוון שהיא סתרה, שגת ההתבדלות המיוחלת הייתה יעד קשהה

התלות הכלכלית , מלבד זאת. גורל משותף וערבות הדדית, כמו דת משותפת, היהדות

מגמות . והמדינית של הקהילה החרדית במוסדות היישוב הייתה בלתי נמנעת

ליחסם של החרדים רההתבדלות עודדו התפתחות של עמדות קיצוניות בכל הקשו

בעיקר בקרב נטורי �התפתחה גישה קיצונית בירושלים . לציונות ולהשכלה, לחילונים

ששללה לחלוטין כל קרבה לזהות תרבותית אחרת �קרתא וחרדים ממוצא הונגרי

קבוצה זו התנגדה אף לנוסח הלבוש האירופי של בני הישיבות . ולמקצועות חילוניים

למותר לציין כי הם שללו . כלפי לימודי חולוהליטאיות ולפתיחות היחסית שהם גיל

מנעו מהרב , משום כך". תורה עם דרך ארץ", חלוטין את גישת האורתודוקסיה הגרמניתל

שהיה אמור להקנות לילדים מעט השכלה , הילדסהיימר לפתוח בירושלים בית יתומים

נסגרה חודשים מספר לאחר שהבריטים כבשו את ירושלים במלחמת " תפארת ירושלים"ישיבת 37

.העולם הראשונה. מוסד ביאליק: ירושלים. ))))1840184018401840----1917191719171917((((ז ז ז ז """" תרע תרע תרע תרע----רררר""""העדה הספרדית בירושלים תהעדה הספרדית בירושלים תהעדה הספרדית בירושלים תהעדה הספרדית בירושלים ת ).ס"תש(נתן , אפרתי 38

.24' עמ ....1936193619361936----1918191819181918, , , , יה הלא ציונית בארץ ישראליה הלא ציונית בארץ ישראליה הלא ציונית בארץ ישראליה הלא ציונית בארץ ישראלאורתודוקסאורתודוקסאורתודוקסאורתודוקסהההה: ברה ודתברה ודתברה ודתברה ודתחחחח). ח"תשל(מנחם , פרידמן 39

.19' עמ. יד יצחק בן צבי: ירושלים

29

מים ואחת ממטרותיו של הרב הילדסהיימר בהקמת בית הית. כללית והכשרה מקצועית

אך , של מיסיונרים נוצרים שפעלו בעירהייתה למנוע מהילדים להתפתות לשידוליהם

הוא הואשם על ידי קנאי הדת דווקא בהשחתת הילדים ומסירתם לידי , למרבה האירוניה

40.)הנצרות" (=הזונה הזרה"

שבלטו בעיקר , הפגין גילויי קנאות והקצנה" אגודת ישראל"ם הסניף הישראלי של ג

" אגודת ישראל. "מיתהעול" אגודת ישראל"לאור עמדותיה המתונות יחסית של

התנועה שאפה . העולמית הייתה פלורליסטית וגילתה נכונות לאמץ גם גוונים מודרניים

שקבע , )1936-1858 ,הנודע" ובר'רוגוצ"ה(זן וכגון פסיקתו של הרב יוסף ר, להשיג פשרות

יש , אך אם הם נלמדים בנפרד, כי אכן חל איסור על ערבוב בין לימודי קודש ולימודי חול

תורה "גם באגודה העולמית הייתה התנגדות חריפה לגישת , עם זאת. התיר לימודי חולל

המתנגדים חששו שבפולין ובליטא יוקמו בתי ספר נוסח בית הספר ". עם דרך ארץ

י מדרש לרבנים בדומה לבית המדרש לרבנים של הרב תוב, הריאלי בפרנקפורט

יותר מתונה בקרב האגודה העולמית די היה בעצם קיומה של גישה . הילדסהיימר בברלין

. כדי ליצור אווירה עכורה

הזהיר אחד מראשי האגודה בירושלים את הנהגת התנועה העולמית מפני 1921שנת ב

יישוב "שתכנית הלימודים שלהם שונה מהמקובל ב, פתיחת בתי ספר בארץ ישראל

אנשי חינוך שלא אנשי האגודה בירושלים התנגדו גם למינוי מנהלים ו. האשכנזי" הישן

עוררו פולמוס ציבורי ש, שיותרבזיכרון ההיסטורי נחרתו מספר פ. היו קיצוניים כמותם

" בני ציון"ת "אוירבך למנהל ת. ר מ"כגון פרשת מינויו של ד, קשה באותם הימים

כדי לשפר את 1928-שהגיעה מגרמניה ב, נחמן. ק' ופרשת הגב, 1926בירושלים בשנת

במקרה האחרון מנעו הקיצוניים את מינויה . ינוך לבנות בירושליםרמת החינוך בבית הח

: דוגמאות נוספות היו. למשרת הוראה גם לאחר שהועברה לפריפריה בצפת ובטבריה

בשל , אביב-בתל) שהגיעו בעלייה הרביעית(התנגדות לפתיחת בית ספר של חסידי גור

התנגדות ; לי בית הספרשל מנה) מגולחי זקן(תם החיצונית עתכני הלימוד ובשל הופ

41.להנהגת לימודי אנגלית בתלמוד תורה של חסידי גור

לסניף התנועה " אגודת ישראל העולמית"בין 1929-1924מאבק על החינוך בשנים ה

כמו איומים בהפסקת התמיכות , בירושלים היה מלווה בהפעלת לחצים כלכליים

העמידה בסימן שאלה את האווירה העכורה שנוצרה אף. הכספיות מהאגודה העולמית

הקמת בתי ספר שלא יהיו נתונים לפיקוחה , מבחינת הירושלמים. אחדותה של האגודה

הייתה עילה �נהגה המקומית ושיסטו מן הדפוס החינוכי המקובל בקרבם השל ה

.39' עמ, שם, לאם 40: אביב-בתל הרב זוננפלד בהקשר לתלמוד תורה ק לאחר מאבק הסכימו החרדים לפשרה שניסחר 41

כדי לא לסטות מהעיקרון , ל מחוץ לכתלי המוסדהוא התיר להעביר את לימודי האנגלית אבמקביל לפשרה שהושגה , עם זאת. המקודש של איסור לימודי קודש וחול תחת אותה קורת גג

כדי למנוע את יישומו של , ם חרם על לימוד אנגלית בכל המקומות בארץיהטילו הרבנ, אביב-בתל .תקדים זה

30

אגודת "לדידם היה היתר כזה עלול לשלול את עצם הלגיטימיות של קיום תנועת . לפילוג

42."ישראל

, עבור ילדיהם" חורב"פתחו החרדים יוצאי גרמניה בירושלים את בית הספר 1934שנת ב

החינוך . ותכנית הלימודים שבו כללה לא רק לימודים תורניים אלא גם לימודים כלליים

, אף כי הבנים והבנות למדו בנפרד, ובכיתות הגבוהות, בכיתות הנמוכות היה מעורב

: התגובה לא איחרה לבוא. רט היה משותףוספהתקיימו הלימודים באותו בניין ומגרש ה

קללות וחרמות הציפו את כתלי , כרוזים שקוננו על חטאיהם של החדשנים הגרמנים

. הבתים בירושלים

אחר מלחמת העולם הראשונה נמשכה התפתחות החינוך העברי המתחדש במוסדות ל

וץ לחומות מח. ובסמינרים למורים) מיסודם של חובבי ציון בברלין" (עזרה"חברת

מוסדות אלו משכו רבים מהצעירים , ירושלים העתיקה הוקמו מוסדות חינוך חדשים

צעירים . שנות של ירושליםיהספרדים שגדלו בסמטאות העיר העתיקה ובשכונותיה ה

ורבים מהם שימשו כמורים , ספרדים ובני עדות המזרח הוסמכו להוראה במוסדות אלו

בוגרי הסמינרים הספרדיים הראשונים החלו . סבמערכת החינוך החדשה שהחלה להתבס

להחדיר בדרכי נועם את שיטות החינוך החדשות במוסדות החינוך המסורתיים של

הרבנים הספרדים . חוללו מפנה בדרכו של הנוער הספרדי הלומד וכך, העדה הספרדית

.ואחרים) אבישר(דוד אגאבאבא , התקשו להתמודד עם המורים הצעירים כיהודה בורלא

לוס מאיסטרוס "מורים צעירים אלו כונו בפיהם של תלמידי תלמודי התורה בשם

43.יםי המורים האירופ�" פראנקוס

שכן היו , ואף לא נטשו לגמרי את המסורת המקובלת, "מהפך"ורים אלו לא חוללו מ

הספרדים חונכו ברוח המדעים הכלליים והרוח העברית . בעצמם שומרי דת ומסורת

סינתזה של ה .שמירה על הדת והמסורת וברוח ליברלית ולא קנאיתתוך , המודרנית

רבה הראשי , שילוב לימודי קודש וחול נתמכה גם על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל

.הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי�אביב ולימים -של תל

במגמה לנצלו , הסתדרות הציונית העולמית פעלה אף היא לפיתוח החינוך העבריה

הוקמו גם בתי . כמנוף לשילוב הספרדים ביישוב היהודי החדש שהתבסס בארץ ישראל

. אשר הקנו הכשרה מקצועית לנוער ממשפחות דלות אמצעים, ספר מקצועיים רבים

לימוד , לדבריהם. הצהירו על כך בגלוי ואף, הספרדים ייחסו לחינוך המקצועי ערך סגולי

, שתלב בחיי המעשה והכלכלה של היישובמקצוע יאפשר לצעירים הלומדים לא רק לה

44.אלא גם לקדם את השתלבותם החברתית והתרבותית

.264' עמ, שם, רידמןפ 42בטאון בטאון בטאון בטאון �מערכה מערכה מערכה מערכה בבבב ".המעבר מתלמודי התורה לבתי הספר העבריים ").ב"ש תשמ"ערה (יעקב יהושע 43

. 48' עמ ....הציבור הספרדי ועדות המזרחהציבור הספרדי ועדות המזרחהציבור הספרדי ועדות המזרחהציבור הספרדי ועדות המזרחי והתנועה הציונית י והתנועה הציונית י והתנועה הציונית י והתנועה הציונית """"היהודים הספרדים באהיהודים הספרדים באהיהודים הספרדים באהיהודים הספרדים בא, , , , הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות,,,,הזדהותהזדהותהזדהותהזדהות). 2002(שלמה , אלבוחר 44

.154-139' עמ. הסיפריה הציונית. ירושלים. 1918191819181918----1948194819481948בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטי

31

חברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראלחברת הלומדים במדינת ישראל 4444

החזרה לישיבותהחזרה לישיבותהחזרה לישיבותהחזרה לישיבות

. חזרה לישיבות היא תהליך שצבר תנופה מאז תחילת שנות קיומה של מדינת ישראלה

ומגדיר , לכלי שלואולוגיים והרציונל הכעל מרכיביו האיד, מנתח תהליך זהמנחם פרידמן

במזרח אירופה ביטאה הבריחה 45."חברת הלומדים"אותו כהפיכת החברה החרדית ל

במדינת ישראל ; מהישיבות דחייה של אורח החיים הדתי ושל עליבות העיירה היהודית

שביקש להשתלב במדינה החדשה , שיקפה החזרה לישיבות מרד נעורים בדור ההורים

מכיוון שהיה כרוך בשינוי , תופעה חברתית משמעותיתמרד זה היה. ובחברה המערבית

במטרה להתמסר בכל , הצעירים פרקו מעליהם עול פרנסה: דרי החייםסקיצוני של

.מאודם ללימוד תורה

בכל טוטלית ללימוד התורה היו קיימים מתח בין קודש לחול והכמיהה להתמסרות ה

יטוי בחלוקת העבודה בין הלומד אך בעבר מתח זה הניב פשרה אשר באה לידי ב, הזמנים

שתמכה בהם , "בעלי הבתים"פרנסתם של לומדי התורה נשענה על קבוצת . לעובד

:ל דחתה פתרון זה בנימוקים שוניםאההנהגה החרדית במדינת ישר, עם זאת. כלכלית

מעבר . שואת העם היהודי הביאה להקצנת העמדות בקרב המגזר החרדי, אשיתר .1

, והחברתיים שביסוד הגישה המתירה לימודי קודש בלבדהאידאולוגייםלמניעים

הטראומה של השמדת הישיבות : גישה זו שואבת את כוחה גם ממניעים פסיכולוגיים

השאיפה לשיקום עולם התורה באה לידי ביטוי בהקמת 46.באירופה בעקבות השואה

ותה והדבקות בלימודי קודש בלבד גם עיצבה את דמ, עולם הישיבות במדינת ישראל

אחרי " הדור החי כיום בארץ נתפס כדור של 47.של חברת הלומדים במדינת ישראל

. על כן הוטלה חובת השיקום של עולם התורה על כל פרט ופרט בקהילה, "המבול

. להציל בדרך זו את עם ישראל�לכל הגברים בקהילה החרדית נועד תפקיד היסטורי

תם של כלל ווא בזכות התגייסההצלה אמורה לב, חרדיםלשיטתם של המנהיגים ה

שכן מקרבם יצאו גדולי התורה שמהם תבוא , הגברים בקהילה ללימוד התורה בלבד

.56-55' עמ, שם, פרידמן 45 .עוגן: ניו יורק. וסדות אירופה בבניינם ובחורבנםוסדות אירופה בבניינם ובחורבנםוסדות אירופה בבניינם ובחורבנםוסדות אירופה בבניינם ובחורבנםממממ). 1956(שמואל , מירסקי קץ 46 .מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. חברה החרדיתחברה החרדיתחברה החרדיתחברה החרדיתהההה). 1991(מנחם , פרידמן 47

32

מכיוון שגדולי התורה והדור יכולים לצמוח , החובה חלה על כולם. הישועה לכל העם

. רק בעקבות תהליך מיון ממושך של הגות ולימודים

על פי היררכיית , ונדהיי, "אחד יוצא �אלף נכנסים : "השקפה זו מבוססת על האמרה

אלף ("נכנסים לבית המדרש " אלף", הלמידה הפירמידלית המקובלת בחברה החרדית

10, "טובים למשנה "100, "טובים למקרא "900 �ומביניהם , ")כולם"במשמעות של

כדי שיוכל . ורק אחד הופך לגדול בתורה ולמורה הלכות בישראל" טובים לתלמוד"

מקדישה קהילת הגברים כולה את חייה לתהליך , ו אדם יחיד ומיוחדלצמוח אות

פרישות זו מגלמת התנגדות נחרצת לעולם ". פרישות הגותית"למידה ממושך ול

הצלת העם באמצעות �החובה הזו 48.תוך הגדרת החול כאיום על הקודש, החול

פיה ל, הצדיקה את חלוקת העבודה המחודשת במשפחה�ההתמסרות ללימוד תורה

חלוקת . האישה היא הדואגת לפרנסה ואילו הבעל מקדיש את עצמו ללימודים בלבד

. שהיה מקובל בעברהבהשוואה למ, התפקידים החדשה שיקפה שינוי ערכי משמעותי

הוא הסכנה האורבת מצד מדינת ישראל " תורה בלבד"ימוק נוסף לדבקות בגישת נ .2

. חותר לעקור את התורה מקרב בניהה, המדינה נתפסת כגורם עוין. חילונית-הציונית

אשר , החזרה לישיבות עמדה אפוא במרכז תהליך שיקומה של היהדות החרדית

לופי נוכח הציונות החילונית שאימצה את תרבות ח תרבותיאידאלשאפה להציב

, מיר', כמו ישיבות פוניבז, ישיבות עם מסורות לימודים ייחודיות. המערב הדקדנטית

.נפתחו במדינת ישראל מחדש, פרשבורג ואחרות,סלובודקה, קמניץ

התפתחות התלות בקופה הציבוריתהתפתחות התלות בקופה הציבוריתהתפתחות התלות בקופה הציבוריתהתפתחות התלות בקופה הציבורית

מאורח , הנתק של תלמידי הישיבות שהסתגרו בעולמה של תורה מהחברה הסובבת

יכל את יכולתו של הצעיר החרדי להשתלב ס �החיים המודרני ומהקידמה הטכנולוגית

במצב זה . היה לו כל סיכוי לכך ללא השכלה כללית או מקצועית לא�בכלכלה ובחברה

.הייתה תלותו הכלכלית של הצעיר החרדי בהוריו בלתי נמנעת

החלו , )מדובר בדרך כלל בהורים קשי יום(שקצרה יד ההורים לכלכל את בניהם מ

בשנות החמישים גייסו הישיבות סכומי כסף נכבדים מיהודי . הישיבות לדאוג לכלכלתם

הברית פיתחו -רבים מיהודי אירופה וארצות. רית בפרטהב-העולם בכלל ומיהודי ארצות

הישיבות הצטיירו בעיניהם . ההולך ונכחדםשאותו ראו כעול, נוסטלגיה לעולם הדתי

, הברית-חוקי המס בארצות. כמעין מוזיאונים שבהם משתמרת המורשת היהודית

לוף אולם בח. גם הקלו על גיוס כספים לישיבות, המקלים על תרומות למוסדות דת

: חול בתפיסת העבודהקודש ו :בתוך, "פרישות ההגותית"הפרקים הדנים ב ,)2001(נורית , שטדלר 48

. האוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת דוקטור. המקרה של האורתודוקסיה היהודית בישראל .164-120' עמ

33

כפי שחלה ירידה גם בכל המגביות האחרות בקרב יהודי , השנים הצטמצם מקור כספי זה

. תוהתפוצ

מקור כזה נמצא , ואכן�שיים אלו אילצו את הישיבות לחפש מקורות כספיים חדשים ק

הלכה וגברה , ככל שגדלה חברת הלומדים�להם בקרב ציבור משלמי המסים בישראל

בממסד " אגודת ישראל"החל משנות השבעים השתלבה . תלותה בקופה הציבורית

הצטרפה , עם המהפך הפוליטי שהעלה את מחנה הימין לשלטון, 1977ובשנת , השלטוני

לא יכלה יותר לשמור על " אגודת ישראל. "האגודה לקואליציה שהקים מנחם בגין

מכיוון שהדאגה לקיומה , התבדלותה מן החברה הישראלית ומהזירה הפוליטית

דה והאג. ווחתה של חברת הלומדים חייבה אותה לחבור למקורות הכוח בשלטוןולר

והסתפקה בחברות , יצאה ידי חובתה בכך שלא ביקשה להיות חברה מלאה בממשלה

כמו ראשות ועדת הכספים , אולם היא תפסה עמדות מפתח שלטוניות, בקואליציה

ה עוצמה והשפעה על עמדות אלו הקנו ל. וראשות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

ת של האגודה פעלו בתחומים סוחברי הכנ, חלוקת הכספים ועל החקיקה הסוציאלית

. אלו במגמה לענות על צרכי חברת הלומדים

מדובר על �דאגה לתחזוקה של חברת הלומדים חורגת מתמיכה כלכלית גרידא ה

רדי ואשר מלווה את הצעיר הח, מערכת סעדים מגובשת שהתפתחה במהלך השנים

ובדאגה , במניעת גיוסו לצבא, בדאגה לדיור, בנישואיו: לאורך התחנות השונות בחייו

סעדים זו גושפנקא תבמרוצת השנים קיבלה מערכ. לצרכי המשפחה שהוא מקים

גם אם עובדה זו לא , באמצעות חוקי הביטוח הלאומי והסדרים נוספים, ממלכתית

. צויינה במפורש בלשון החוקים והתקנות

כת המדינה באברכי הכולליםכת המדינה באברכי הכולליםכת המדינה באברכי הכולליםכת המדינה באברכי הכולליםתמיתמיתמיתמי

כולל הוא המסגרת המשחררת את הצעיר החרדי הנשוי מהצורך להפסיק את לימודיו ה

זוהי מסגרת לימודים שבה ממשיך הצעיר הנשוי ללמוד לאחר שסיים את . ולצאת לעבוד

אך אוכלים וישנים , במשך היוםהאברכים לומדים . בישיבה הגדולהחוק לימודיו

בתנאי (וכן קצבת הבטחת הכנסה , לל מקבל מלגת קיום מהכולללמיד כות .בבתיהם

כוללת של אברך ה הכנסתו. וקצבת ילדים לפי מספר ילדיו) שאין לו הכנסות נוספות

.במושגים ישראליים) אם כי צנוע(צעיר נשוי ואב למספר ילדים אפשרה לו קיום סביר

מו מתן אפשרות לתלמידי כ, דינת ישראל מסייעת לחברת הלומדים גם בדרכים נוספותמ

לתנאי זה יש ". אומנותםתורתם "בתנאי ש, ת את גיוסם לצבאישיבה ואברכים לדחו

גם , רוב הבנים הופכים בבגרותם לתלמידי ישיבה: השלכות מפליגות על החברה החרדית

שבו הם זוכים , 41רובם ממשיכים בלימודים גם לאחר גיל . ךכאם אינם מתאימים ל

המאפשר לאברך יציאה , 2002גם חוק טל שנחקק בשנת . ת צבאילפטור כללי משירו

34

סביר להניח שרוב תלמידי . משאיר את ההחלטה בידי האברך 22,49בגיל " שנת הכרעה"ל

אם בשל אמונתם ואם בשל אי יכולתם להשתלב בשוק , הישיבות יחליטו לחזור לישיבה

. לים זריםאו בעבודות המבוצעות בדרך כלל על ידי פוע, העבודה המודרני

בגישה כלפי יציאת הנשים גם שינוי, כאמור, מסגרת גיבוש חברת הלומדים חלב

בעוד הבעלים , על נשות האברכים הוטלה האחריות לפרנסת המשפחה: לעבודה

העיסוקים האופייניים שאליהם פונות הנשים הם בדרך כלל . התמסרו ללימוד תורה

למרות היותן . קהילההות במסגרת ורובן עובד, הנהלת חשבונות ופקידות, הוראה

הניזון מהשקפת , רובן עושות זאת ברצון ומתוך שכנוע פנימי עמוק, מטופלות בילדים

50.עולמן ומהחינוך שקיבלו

התגבש גם האינטרס הכלכלי האישי , עקבות שינויים מערכתיים אלו בחברת הלומדיםב

להוליד , וקדם ככל האפשרלהינשא מ: באופן סכמתי ניתן להציגו כך. של תלמיד הישיבה

למוד בכולל ולהקים ל ,)מה שמאפשר לאב לזכות בפטור משירות צבאי(שני ילדים

להשתלב באחת המשרות במערכת מוסדות �ולאחר שנים אחדות , משפחה גדולה

חברת הלומדים יצרה 52 ,51.החינוך או במסגרת שירותי הדת שמציעה החברה החרדית

שממנו מתפרנסות אלפי , קשור בלימוד ובחינוךבמגזר החרדי ענף כלכלי שלם ה

וכלה באברכים עצמם , וריםהמשגיחים ומרביצי השיע, החל בראשי הישיבות, משפחות

מרות האיסורים ל. החינוךהמועסקים בשירותים אחרים הנלווים לתחוםובחרדים

ע בעיקר בסיו, רבים מתפרנסים ממנה, במסורת היוצאים נגד ניצול התורה לצורך פרנסה

. השקפת העולם שגיבשה הקהילה סיפקה את הצידוק הערכי לכך. המימון הממלכתי

תלוי תלות כלכלית , צעיר החרדי כתלמיד ישיבה וכאברך צעיר נשוי ואב לילדיםה

. בתקציב המדינה, כאמור, ומערכת זו תלויה, מוחלטת במערכת הקהילתית שבה הוא חי

זוג צעיר זקוק . רך התמיכה הממלכתיך תלויים במעגם הוריו של האבר, יתר על כן

, "סידור מלא"לאברך המוגדר כעילוי נדרש . יתבלריהוט ולכלי , דהיינו לדירה, "סידור"ל

בהנחה . חל בעיקר על הורי הכלה" סידור"ה". חצי סידור "�ואילו לאברך רגיל

. חל באופן עקרוני על כולם" סידור"נטל ה, שבמשפחות רגילות יש גם בנים וגם בנות

חלק . שלא כולם מסוגלים לעמוד בה, מדובר במעמסה כספית כבדה, בכל מקרה

ומצבם הכלכלי אינו מאפשר להם הוצאות , ורים הם עצמם תלמידי ישיבות לשעברהמה

הדבר מצריך במהלך חיים רגיל , ואם המשפחה מרובת ילדים, כספיות כה גבוהות

אולם חברת הלומדים . ם בקהילהגברה גם תלותם של ההורי, משום כך. רבים" סידורים"

בתום שנת . שנה זו זכאי תלמיד הישיבה לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה בלי שיחוייב בגיוסב 49

ת לעבוד ולשרת בצבא או לצא, להישאר בישיבה: ההכרעה יוכל לבחור באחת משלוש האפשרויות .לצאת לשירות לאומי למשך שנה וחצי

.מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. 4' פי דיון מסד. . . . האישה החרדיתהאישה החרדיתהאישה החרדיתהאישה החרדית ).1988(מנחם , פרידמן 50 .75' מע ,מכון ירושלים לחקר ישראל: רושליםי. . . . החברה החרדיתהחברה החרדיתהחברה החרדיתהחברה החרדית ).1991(מנחם , רידמןפ 51ו הם השיקולים היחידים המניעים את האברך להינשא ולהביא אין להסיק מן האמור לעיל שאל 52

.הרציונל המוצג כאן הוא הכלכלי בלבד. ילדים רבים לעולם

35

לא . ילה לבדה אינה מסוגלת לספקהוהיא זקוקה למשאבים רבים שהק, גדלה והתרחבה

שיאפשר לה נגישות לתקציבי , ייפלא אפוא שהקהילה חותרת להשגת כוח פוליטי

.המדינה

הצטרפות בני עדות המזרח לחברת הלומדיםהצטרפות בני עדות המזרח לחברת הלומדיםהצטרפות בני עדות המזרח לחברת הלומדיםהצטרפות בני עדות המזרח לחברת הלומדים

אי חוללה בקרב צעירים אלו עולם הישיבות הליטלניסתם של צעירים מזרחיים כ

את סגנון , הם אימצו בדבקות את אורח החיים המקובל בישיבות. תמורות מפליגות

ההתנהגות והלבוש של האשכנזים ואת המסלול להקמת משפחה הנהוג בחברת

, כלכלי של חברת הלומדים/הצעירים המזרחיים אף השתלבו במבנה החברתי. הלומדים

53.ול מזה של הצעירים האשכנזיםספרם בישיבות אף גדמוכיום

יש לראות תמורות אלו בהקשר לקליטת העליות , בחינת הפרספקטיבה ההיסטוריתמ

ההגמוניה הפוליטית 54.הגדולות מארצות האסלאם בשנותיה הראשונות של המדינה

". אשכנזים" ה�והחברתית באותה תקופה הייתה נתונה בידי יהודי מזרח ומרכז אירופה

ל המערכת הכלכלית ושל שירותי הרווחה ומערכת החינוך לא פסחה על הפוליטיזציה ש

שהתחרו על , הם הפכו לזירת מאבק בין תנועות פוליטיות שונות�מחנות העולים

הבטיחו �ובתמורה לכך , המפלגות תבעו מהם תמיכה פוליטית. םינפשותיהם של העול

. דיור או בריאות, להם סיוע בתעסוקה

אלית החילונית לריכוזי העולים נתפסה על ידי החרדים כאיום על דירת התרבות הישרח

י בכך שהיא מעבירה את העולים "בזמנו הם אף האשימו את מפא. יהדותם של העולים

וכי בבתי הספר של תנועת הפועלים ובמוסדותיה אין שומרים על כשרות , על דתם

ל העולים תלמידי צוב תפיסת עולמם שיבשנות החמישים התגייסו למאבק על ע. ושבת

תלמידים מישיבות . של המחנה התורני" חבר הפעילים"וביניהם בעיקר , ישיבות רבים

להציל את בני העולים מן השמאל החילוני : הציבו לעצמם יעד" ' פוניבז"ו" מיר" "חברון"

וצאת התלמידי הישיבות פקדו את המחנות ופעלו ל. הציוני וכן מפני התדרדרות ופשע

מבחינתם הייתה . ת החינוך החילוני ולהעברתם ללימודים בישיבותילדים ממסגרו

חרדיםבשלב מאוחר יותר החלו הצעירים ה. ממש" סיכון נפשות"פעילות זו בגדר

העולים ששוכנעו להצטרף למגזר החרדי נאלצו . להעביר שיעורי תורה במושבי העולים

. דים כללייםתורה והתנזרות מלימו לקבל על עצמם את ההסתגרות בעולמה של

ההערכה . של המשרד לענייני דתות, 1999באוגוסט 27מיום , ח רשימת מוסדות לפי סמל מוסד"דו 53

י מפי מר אפרים בדבר מספרם הגדול יותר של תלמידים מזרחיים בחברת הלומדים נמסרה ל .2000בספטמבר 27-מי שהיה מנהל מחלקת הישיבות במשרד לענייני דתות ב, וינוגוד

אבי , היבטים תרבותיים ורעיוניים היבטים תרבותיים ורעיוניים היבטים תרבותיים ורעיוניים היבטים תרבותיים ורעיוניים----ס ס ס ס """"שששש: בתוך". העומק ההיסטורי-ס "ש). "2003(יעקב , לופו 54 ). בדפוס. (מרכז רבין לחקר ישראל: תל אביב. )עורך (רביצקי

36

הליכה למחנות והמאבק על כל ילד וילד יצרו אתוס חרדי הרואי שנחרת בזיכרון ה

אויב "ומאבק ללא פשרות ב" מסירות נפש", "הצלה"הקולקטיבי החרדי במונחים של

וזכה להערכה רבה לא , המאבק היה מלווה באווירה של שעת חירום ובלהט דתי". הציוני

שהיה , "החזון איש"תמך בו , למשל, כך. םיגם מצד הרבנאלא , רק מצד הציבור החרדי

55.גדול הדור בקהילה החרדית בעת ההיא

מכפירה " ניצלו"מזרחי אימץ את הדימוי של מי ש-כי גם הציבור החרדי, עניין לצייןמ

השיח הרווח בקרבם אודות . והחרדים המזרחיים היו אסירי תודה למציליהם, ושמד

, "אליאנס"חברת , ההשכלה": אויבים"מגוון שלם של כורך בנשימה אחת " הצלתם"

" הצלה"תפיסת ה. השמאל ומדינת ישראל, החילונים, הציונות, המודרנה, תרבות צרפת

וניסיונה " אליאנס" מול חברת �" שם"של המזרחיים אינה מבדילה בין מה שקרה להם

56.המדינה מול הציונות ו�לבין מה שקרה להם כאן , להקנות להם את תרבות צרפת

נוסדו ישיבות . בקרבת ריכוזי העולים, פריפריהב משך השנים קמו מוסדות תורנייםב

המזרחיים . בחדרה ועוד, באשדוד, בבאר יעקב, בנתיבות, באופקים, בבאר שבע, בנגב

בוגרי הישיבות הקטנות שאפו להמשיך את לימודיהם בישיבות הגדולות כשאר בני

דולות גלא הייתה קיימת תשתית של ישיבות , "יוסףפורת "אולם מלבד ישיבת , התורה

ם הישיבות החסידיות לא ג 57.וגם היא הייתה קטנה מכדי לענות על הביקוש, ספרדיות

מכיוון שהן ייצגו מסורת פרטיקולריסטית שחייבה נטישה , סיפקו פתרון מתאים

, ומניתהישיבות הליטאיות ייצגו חרדיות אק, לעומת זאת. מוחלטת של הזהות המזרחית

58.שגילתה סובלנות יחסית לזהות המזרחית

אולם , ישיבות במדינת ישראל החלו אפוא לפתוח את שעריהן בפני בני תורה מזרחייםה

נוהג זה נבע . מוגדרת של בני עדות המזרח) quota(הדבר נעשה תוך שמירה על מכסה

יטת ראשי הישיבות חששו שקל�מהרצון לשמור על מעמד הישיבה ועל יוקרתה

ת הטון והכיוון נתנה א .תלמידים מזרחיים רבים מדי תגרום להורדת רמת הלימודים

מנהיג , וממשיך דרכו, הרב יוסף כהנמן, בראשותם של מייסד הישיבה' ישיבת פוניבז

. הליטאים הרב אלעזר מנחם שך

צטיינותם של בני תורה מזרחיים והפנמת אורח החיים הישיבתי יצרה דינמיקה של ה

צעירים אלו נקלטו מלבד . צעירים בני עדות המזרח לישיבות היוקרה הליטאיותנהירת

צעירים אלו . בישיבות רבים מבוגרי הישיבות הליטאיות באירופה שעלו ארצה מצרפת

ההסתדרות הציונית .יוונים חדשיםיוונים חדשיםיוונים חדשיםיוונים חדשיםככככ". ניתוח היסטורי�ס והציונות "ש). "ס"תש(נרי , הורוביץ 55

.ירושלים. העולמית ).מאמר מערכת.(ט"ח באייר תשנ"כ. תד נאמןתד נאמןתד נאמןתד נאמןיייי 56 באחד הונהגה שיטת �ומשנות השישים התפצלה לשני מוסדות , התרחבה" פורת יוסף"ם ישיבת ג 57

, סדר היום, בישיבה זו אומצו שיטת הלימוד. לההלימוד הספרדית והשני פעל כישיבה ליטאית גדו . בהתאם למקובל בישיבות הליטאיות הגדולות" כולו קודש"ההופעה החיצונית והדבקות ב

.178' עמ, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. החברה החרדיתהחברה החרדיתהחברה החרדיתהחברה החרדית). 1991(מנחם , פרידמן 58

37

קבוצה אחרת כללה . ראשית שנות השבעיםבהגיעו בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים ו

ו ארצה והצטרפו לחברה החרדית הם על�יר במרוקו 'רבנים ותלמידים מישיבת טנג

. בעקבות סגירת הישיבה לאחר מלחמת יום הכיפורים

התעורר גם צורך במוסדות חינוך לבנות , מקביל לצורך בהקמת ישיבות מזרחיותב

, בבאר יעקב" בית יעקב"כמו סמינר , הוקמו עבורן מוסדות מיוחדים. מזרחיות חרדיות

" קרן הילד"ומוסדות , די לבנות בנתיבותהסמינר החר, ברק-בבני" אור חיים"מוסד

. בירושלים

. שהפכו למרכזים קהילתיים, ישיבות וכוללים, סמינרים לבנות, וקמו מוסדות חינוךה

במחצית הראשונה של שנות השבעים החלה לצמוח בשולי החברה החרדית בירושלים

להתגורר החלו משפחות אברכים לעבור, במקביל". חברת לומדים מזרחית"ברק -ובבני

, כמו כן. שי למצוא דיור זול במרכז הארץונבעה בחלקה מן הקשמגמה , בעיירות פיתוח

. נשים חרדיות התקשו להשיג תעסוקה מתאימה בריכוזי החרדים בערים הגדולות

מאפייני הקהילות . הבולטת מבין קהילות הלומדים המזרחיות התפתחה בעיירה נתיבות

הן מבחינת ההופעה �רת הלומדים הליטאית הללו דומים בעיקרם למאפייני חב

. והן מבחינת השקפת עולם ואורח חיים הפוסל מכל וכל לימודי חול לסוגיהם החיצונית

רבנים רבים ממוצא מזרחי מצהירים מפורשות שהם קיבלו עליהם את שיטת הלימוד

זו יש משמעות בפולמוס על " קבלה"ל. הליטאית ואת אורח החיים החרדי המחמיר

.ליטאית בחברה המזרחית החרדית/וב הזהות המזרחיתעיצ

מיון המוסדות על פי הזרמים השונים היא 59.מוסדות 2000-ולם הישיבות מונה כיום כע

מוגדר על ידי משרד הדתות ) קצת פחות(כשליש נוסף , שליש מהם ליטאיים: כלהלן

בכל 60.יתוהיתר קשורים לחצרות חסידים ולציונות הדת, כמוסדות לימוד ספרדיים

אין לומדים , אשכנזיות וספרדיות גם יחד, )מלבד שלוש(שיבות החרדיות בישראל הי

".תורה בלבד" ההשקפה השלטת בהן היא של �לימודי חול

. תותבדיווחי משרד הד, שהיקפן שונה, יימות רשימות שונותק 59

- ח המשרד לענייני דתות"ודו 27.8.1999 -ות ח המשרד לענייני דת"דו). 1998(ח מבקר המדינה "וד . מוסדות 2000-הממוצע הסביר נע סביב כ .2.8.2000

.27.8.1999, על פי רשימת ישיבות המשרד לענייני דתות 60

38

עמדת המנהיגות החרדיתעמדת המנהיגות החרדיתעמדת המנהיגות החרדיתעמדת המנהיגות החרדית 5555

התרת לימודי החול בצד לימודי הקודש היא סוגיה , פי שעולה מהפרקים הקודמיםכ

לאורך ההיסטוריה היו הדעות חלוקות . משמעית-חדשלא נפסקה לגביה הלכה , מורכבת

בכל דור , אי לכך. אלא גם בתוך הזרם החרדי עצמו, לא רק בין הזרמים השונים ביהדות

. עה מכרעת בקביעת עמדת קהילתו בתחום זהפודור נודעה למנהיג התורני של זמנו הש

ם וביצר את שקבע את מאפייני חברת הלומדי" החזון איש"היה זה , בשנות החמישים

, )2001-1894(בדור האחרון בלטה בעיקר דמותו של הרב אלעזר מנחם שך . עולם הישיבות

, הרב שך התנגד בכל תוקף לשילוב לימודי החול בישיבות .20-מגדולי התורה במאה ה

אולם לקראת ערוב ימיו . והוא גרף אחריו את חצרות החסידים ואת הישיבות הספרדיות

השקפתו של הרב עובדיה יוסף . צאה מראייה מפוקחת של המצבהתיר מפנה מסוים כתו

" ליישר קו"הוא נאלץ , אך עד שהתרחש המפנה, "תורה עם דרך ארץ"קרובה לשילוב של

לב זה ואילך התיר הרב יוסף לקיים פעילות שמ. עם ההנהגה הליטאית במשך שנים רבות

יהם של שני המנהיגים לתיאור עמדות. ענפה לשילוב לימודי החול עם לימודי הקודש

. יוקדש פרק זה

עמדת הרב שךעמדת הרב שךעמדת הרב שךעמדת הרב שך

תפתחות עולם הישיבות במדינת ישראל ועיצוב השקפת עולמם של בני תורה ה

מנהיג , אשכנזים וספרדים כאחד קשורים בדמותו ובמעשיו של הרב אלעזר מנחם שך

הרב שך שלט בקבוצה גדולה של ישיבות ובראשן הישיבות . הליטאים בדור האחרון

ועוד מאות ישיבות " מיר", "רהוקול ת", "עטרת ישראל", "חברון", "גרודנא", "'ניבזפו"

שארית ", בירושלים" אור ברוך"כמו כן שלט הרב בישיבות ספרדיות רבות כגון . קטנות

ברק וברבות מהישיבות הספרדיות הקטנות הפחות -בבני" אור תורה", בבאר יעקב" יוסף

מרביצי "ןשל הרבנים המזרחיים המאורגנים בארגוהרב שך היה גם מנהיגם . ידועות

ניתן אפוא לקבוע כי הוא . שהם מהדמויות המרכזיות בעולם הישיבות הספרדי, "התורה

גדול "הרב שך הוכר בקרב החרדים כ. היה מנהיגה של היהדות החרדית בדור הנוכחי

גזרה תד נאמןתד נאמןתד נאמןתד נאמןייייאף גזר העיתון , לאחר מותו. וסביב דמותו התפתח פולחן אישיות, "הדור

מעמדו אינו נופל מזה של , ומבחינת תלמידיו וקהל חסידיו, שווה בינו לבין משה רבנו

39

, מעמד זה הוא ללא תקדים בהיסטוריה הרבנית של המאות האחרונות 61.הגאון מוילנה

במישרין את ניווטהוהשפעתו של הרב שך חרגה מגבולות היהדות החרדית ולעתים אף

. טית במדינת ישראלדרכה של ההנהגה הפולי

התנזרות מוחלטת מלימודים : שקפתו של הרב בנוגע ללימודי חול הייתה נחרצתה

עמדה זו היא אשר הכריעה את הכף . כלליים בישיבות הקטנות והגדולות ובכוללים

. בעולם הישיבות בדור האחרון

את . פרנסהגם כאשר היה מדובר בצרכי משך שנים רבות התנגד הרב שך ללימודי חול ב

אך ניתן ללמוד עליהן גם מתשובותיו על מכתבים שקיבל , עמדותיו הביע בעל פה

שראש הישיבה , ל"באחד המכתבים שאלו לדעתו תלמידים מחו. מרבנים ומתלמידיהם

שאלתם הייתה אם מותר לתלמידי ישיבה . תושלהם התנגד לרצונם ללמוד באוניברסיטא

התלמידים . השתלמות באוניברסיטהבעודם לומדים להקדיש חלק מצומצם מזמנם ל

משום שהתואר האקדמי עשוי להקל עליהם לרכוש מקצוע , טענו שכוונתם לשם שמים

שכן פרנסתם תהיה , וכך יוכלו להמשיך ללמוד תורה שעות אחדות בכל יום, בעתיד

וכי , הוא הדגיש שלימוד התורה הוא חזות הכל: הרב שך שלל גישה זאת לחלוטין. צויהמ

את החכמות האלו הגדיר . ות אורבת לכל מי שעוסק בחכמות החיצוניותסכנת מינ

ל שבא "לכן יש להחזיק טובה לראש ישיבה הנ: "וכסכנה לקיום היהדות" מרעילי שכל"כ

62...."ות כפופים להתקנה הזאתיועליכם לה. לחזק הדבר ולגדור גדר בזה

כאשר פנו אליו , השובה דומה נתן הרב גם לרבנים ראשי ישיבות ספרדיות בפריפרית

:בשאלה בנידון

בדבר שנשאלתי בעניין המתיבתות אשר רוצים להקים בכמה עיירות "

באתי בזה . ובהם גם באשדוד ובתכנית שילמדו גם לימודים כלליים

, בתותילחוות את דעתי בהחלט שאין להכניס שום לימודים אחרים במת

טהרת הקודש ה אלו מתיבתות שישנן ומתנהלין על "והניסיון הראה שב

...ואין להכניס שום נטע זר במתיבתות ובפרט באשדוד, עשו והצליחו

ולזה אני באתי בתשובתי זו לעודדו ולחזקו לעמוד בפרץ ולהתנגד בכל

63."תוקף לעניין זה

בעיקר עקב המפגש , רב שך חשש ביותר מהשפעתן המזיקה של האוניברסיטאותה

מכאן הייתה לדעתו הדרך קצרה . ודיםשיתקיים בהן בין סטודנטים יהודים ללא יה

חשש זה הביאו אפילו להסתייג מכריתת שלום עם מדינות . להתבוללות ולאבדן הזהות

:בטענה שהשלום עלול להגביר את ההתבוללות, ערב

.4-3' עמ, )9.11.2001(ב "ג בחשון תשס"כ, וסף זיכרוןמ, , , , תד נאמןתד נאמןתד נאמןתד נאמןיייי 61לקט מקורות בעריכת אביעד כהן שהוצא לכבוד יום העיון . שךשךשךשך ....ממממ.... הרב א הרב א הרב א הרב א----ועד יד אליהו ועד יד אליהו ועד יד אליהו ועד יד אליהו ' ' ' ' פוניבזפוניבזפוניבזפוניבזממממ 62

-מוזאיקה " מרכז המידע של -מידת . בירושלים21.10.02-שך ב. מ.במלאת שנה לפטירתו של הרב א ".חברה ומדינה, המרכז לחקר דת

. ה"ח כסלו תשל"ק תולדות ר"עש' מכתב מיום ו, שם 63

40

אם כי כולנו חפצים ומשתוקקים שיהיה שלום , ואגלה לך מה יש בלבבי"

אבל מאוד . שלוםלמנוע הרבה שפיכות דמים במצב של אי, עם שכנינו

כי במצבנו כעת אנחנו בטוחים שצעירים , מאוד אני חושש משלום הזה

, וצעירות מעמנו לא נוסעים לביירות וקהיר ללמוד שם באוניברסיטאות

עירות ממצרים ומארצות ערב לא באים בירושלים ללמוד צוגם צעירים ו

אבל כשיהיה שלום עם , ונמנע בזה הרבה התבוללות, באוניברסיטא

, שכנינו בטח שצעירים וצעירות מישראל ייסעו לביירות וקהיר ללמוד שם

וכן יבואו משם ללמוד באוניברסיטא בירושלים ומה יהיה המונע שלא יהי

64....."?תמנע את זה וכי הלאומיות, התבוללות

, אנואר סאדאת, ותו מוטיב חוזר גם במכתב שכתב לאחר ביקורו של נשיא מצריםא

כי תיכף בהתחלה היה קריאה מהסטודנטים , יגורתי בא ליואת אשר: "בישראל

כמה התבוללות , בירושלים לסטודנטים בקהיר להתאסף ביחד ואוי לקירוב לבבות כזה

65...."יוכל להיגרם על ידי זה

נראה שלמנהיגותו של הרב שך , הנחרצת נגד לימודי החולהאידאולוגית מרות עמדתו ל

שגילם את עמדתו החינוכית , משמעי-ן הציבורי החדלצד הפ. פרגמטי, היה גם פן נסתר

. הדורשות פתרון, גילה הרב הבנה מסוימת כלפי בעיות של יחידים, בנוגע למותר ואסור

והרב , שעמד על המשמר, הרב שך הנחרץ�" םישני רבנ"בחוג מקורביו מספרים על

זו הייתה דרכו . רהמבין והמתי, העוזר, )כינוי של הרב ששמו הפרטי היה אלעזר" (לייזר"

.של הרב להנהיג את הציבור ולהטיל עליו את מרותו

, 1996שחל בשנת , ם המפנה בגישה כלפי בני תורה שאינם מסוגלים להמשיך ללמודג

ולאחר שהתייעץ , התרחש למעשה רק לאחר שהרב נתן את הסכמתו מאחורי הקלעים

דוגמה נוספת . ים יותרבאמצעות מקורביו עם עשרה ראשי ישיבות וכן עם רבנים צעיר

שהכינה את , שבחשמונאים" מערבא"תיכונית -היא סיפור הקמתה של הישיבה החרדית

, ויה של הרב שך להקמת המוסדללאור התנגדותו הג. תלמידיה לבחינות הבגרות

מייסד ) חייט(ייט 'ובעקבות מסע תעמולה חריף שהתנהל בעיתונות החרדית נגד הרב צ

. בישיבה בשאלה לרב שך אם עליהם להתפטר) שי מתיבתותרא(ם "פנו הרמי, הישיבה

.יעזבו תלמידיה את הקהילה, אם ישיבה זו תיסגר: ונימוקו, תשובתו הייתה שלילית

התנתק הרב בהדרגה ממעמדו כמנהיג , הגיעו לזקנה מופלגת וכאשר התרופפה בריאותוב

סף שלום אלישיב דוגמת הרב יו, לחלל שהותיר נכנסו מנהיגים אחרים. הציבור החרדי

רבנים אלו פחות כריזמטיים מהרב שך מבחינת מעמדם . והרב אריה לייב שטיינמן

.ר פרגמטיותתאולם עמדותיהם נוטות להיות יו, בציבור החרדי

.ז"א תשל"ג מנ"י' מכתב מיום ה, שם 64 . ח"א כסלו תשל"כ' מכתב מיום ה, שם 65

41

עמדת הרב עובדיה יוסף עמדת הרב עובדיה יוסף עמדת הרב עובדיה יוסף עמדת הרב עובדיה יוסף

רוב ימיו עסק . חכם הספרדי הידוע והבולט ביותר בדור האחרון הוא הרב עובדיה יוסףה

ס עוסק הרב גם בענייני "מאז הקמת ש. בכתיבה ובענייני רוח, וראתהבלימוד התורה ובה

, הרוחני�מזרחי בכל המובנים -והוא מנהיגו של הציבור החרדי, ציבור ובפוליטיקה

ס וכן יהודים רבים "מנים מאות אלפי מצביעיה של שנעם חסידיו . ההלכתי והפוליטי

לים את סמכותו ההלכתית אך מקב, ממוצא מזרחי שאמנם מצביעים למפלגות אחרות

. והתורנית

שקפת עולמו הדתית ההלכתית של הרב עובדיה יוסף באה לידי ביטוי תמציתי ה

ה היא גישתו של הרב לשילוב לימודי חול עם מ66."להחזיר עטרה ליושנה: "בקריאה

? ס בסוגיה זו"ומה היא עמדתם של יתר הרבנים בש? לימודי קודש

ס "ב להבחין בין המעגלים השונים המרכיבים את שדי להשיב על שאלות אלו חשוכ

שעמדותיהן השונות עוצבו בהתאם להתנסויות , אלו הן קבוצות נבדלות�וחכמיה

.השונות שעברו

מעגל הראשון מורכב ברובו מתלמידי ישיבות שהפנימו לחלוטין את אורח החיים ה

שלאחר השואה ,ל"עם צעירים אלה נמנים תלמידים מחו. הנהוג בישיבות הליטאיות

וכן , הברית ובמרוקו-בארצות, עברו את תהליך החיברות בעולם התורה הליטאי באירופה

לאחר גלי העלייה הגדולים , תלמידים שעברו את תהליך החיברות במדינת ישראל

, כאמור, פי שתלמידי הישיבות הללו נטו-על-אף. 60- וה50-מארצות האסלאם בשנות ה

רבים מאלה שהם רבנים כיום למדו , הליטאיםלאמץ את גישתם המחמירה של

, אוגרפיהג, מתמטיקה, צרפתית: מקצועות כמובצעירותם במוסדות התורה במרוקו גם

אשר , "אליאנס"מוריהם במקצועות אלו היו מורי בתי הספר של . מוסיקה וחינוך גופני

יכו חלק מהתלמידים המש. הרבנים למרות הבדלי ההשקפות ביניהםםשיתפו פעולה ע

באקס לה " חכמי צרפת"ישיבות ב:בלימודי חול במקומות שונים במקביל ללימוד התורה

לקםח. יר שילבו לימודי חול בלימודי הקודש'שבטנג" עץ חיים"בן שבצרפת ובישיבת

שבהן התקיימו לימודי קודש , משיכו בלימודיהם בישיבות הליטאיות במדינת ישראלה

" מיר"ובישיבת , בבריטניה"גייטסהד"ו" תורת אמת", בצרפת" אור יוסף"בישיבות . בלבד

היתוך בקרב אלו שנטמעו לחלוטין בכור ה. למדו על טהרת הקודש בלבדהברית -ארצותב

67.אולוגית לעירוב לימודי חול בקודשהליטאי התפתחה התנגדות איד

. . . . עיונים במשנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף עיונים במשנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף עיונים במשנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף עיונים במשנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף----" " " " להחזיר עטרה ליושנהלהחזיר עטרה ליושנהלהחזיר עטרה ליושנהלהחזיר עטרה ליושנה""""). ב"תשס(בנימין , לאו 66: אה גםר. המחלקה לתלמוד, אילן-אוניברסיטת בר: רמת גן. יבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיהח

.הקיבוץ המאוחד: תל אביב ....אירו פני המזרחאירו פני המזרחאירו פני המזרחאירו פני המזרחהההה). א"תשס(צבי , זוהרחיבור לשם .La Metamorphose Ultra Orthodoxe Des Jeuns Juifs Du Maroc). 2002(יעקב , לופו 67

הצלת ", )ט"תשנ(, לופו יעקב: אה גםר .מחלקה לסוציולוגיה ה:10פריס . קבלת דוקטור לפילוסופיה, )80(עמים עמים עמים עמים פפפפ". הוצאת תלמידים ממרוקו לישיבות הליטאיות אחר השואה-יהדות מארקא לתורה

.יד יצחק בן צבי: ירושלים

42

אלא , מעגל השני מקיף מזרחיים רבים שזיקתם ליהדות אינה למדנית אינטלקטואליתה

למסורת בית אבא ולזיכרונות מארץ מוצאם יש תפקיד מרכזי בזיקתם . שית וחווייתיתרג

בעיקר , זיכרונות אלו קשורים ללימודי הקודש בתלמודי התורה אך גם ללימודי חול. לדת

ערכת הגדולה ביותר לחינוך היהודי בארצות משהיו ה" אליאנס"בבתי הספר של

. האסלאם

שכל אחת מהן מושפעת , הות שתי עמדות מובחנותצל הרב עובדיה יוסף ניתן לזא

.אחר" מעגל"מ

, הזהה לזו של בן תורה מבית היוצר הליטאיהאידאולוגית האחת היא העמדה .1

הרב נתן ביטוי לעמדתו זו . השוללת השכלה כללית ומחייבת רק עיסוק בקודש

תלמיד : "כאשר השיב על השאלה הבאה, )ו"סימן נ' חלק ה (חווה דעתחווה דעתחווה דעתחווה דעתייייבספרו

חשקה נפשו בתורה וברצונו לעבור מבית הספר לישיבה קדושה שעוסקים בה ש

והוריו דורשים ממנו בכל תוקף לעבור לישיבה תיכונית , בתורה במשך כל שעות היום

קת מבתום תשובה מנו" ? האם חייב להישמע להוריו משום מצוות כיבוד אב ואם�

ולה מצוות תלמוד תורה יותר שגד, לכן אין לבן לציית להוריו בדבר הזה: "פוסק הרב

בהמשך דבריו הוא מנמק מדוע אסור לערב את לימודי ". ממצוות כיבוד אב ואם

שמתחילה מתערבב בחכמת , מגיע לחילופי הדברים, וכשמאבד זכותו: "החול בקודש

אם בתחילת לימודו לומד גם לימודי שומכל שכן ... ואחר כך שוכח תלמודו, העיון

... " חול עם התורה

כאשר הדברים , המתירה את מסלול הקודש בלבד, רב תומך בעמדה הליטאיתה

, כסימוכין הוא מביא את עמדתו של הרב משה פיינשטיין. אמורים בחברת הלומדים

כי הרוב נוהרים לישיבות שבהן , שטען שאין כל כך צורך בייסוד ישיבות תיכוניות

ניות אף אם ישנם תלמידים ואסור לייסד ישיבות תיכ, לגירסתו. לומדים תורה בלבד

בעקבות חורבן הישיבות , לדעת הרב עובדיה יוסף. מעטים הרוצים ללמוד בהן

חייב כל בן תורה בדור הזה להקדיש את עצמו ללימודי התורה בלבד , בשואה

במובן זה הוא אכן תומך בעמדתם הנחרצת של 68.ולהשתדל להיות גדול בתורה

.הליטאים

פורת "יוסף ספג בילדותו גם לימודי חול כשלמד בישיבת יש לזכור כי הרב , עם זאת .2

מקצועות שנלמדו בהסכמת ראשי �הוא למד חשבון ועברית . 14בהיותו כבן " יוסף

בניגוד לעמדה המונוליטית במגזר הליטאי בישראל . הרבנים עטיה והדס, הישיבה דאז

תם בני ס"לבין , עושה הרב הבחנה ברורה בין בן תורה אשר חשקה נפשו בתורה

טל אף מדברי בסופם להת, אם לא יעסקו בדרך ארץ, כדבריו, סתם בני אדם". אדם

לכן צריך לנהוג בה , "וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון..."תורה

.א"רנ' עמ, ו"ימן נס, , , , חווה דעתחווה דעתחווה דעתחווה דעתיייי). ג"תשמ(עובדיה , יוסף 68

43

אלא חפצים , הרב מכיר בעובדה שרבים מן הצעירים אינם בני תורה. מנהג דרך ארץ

.להם להתפרנס בכבודהשקפה שתאפשר , "תורה עם דרך ארץ"ב

הוא ביע אומרביע אומרביע אומרביע אומרייייבספרו . גישה פרגמטית זו של הרב משתמעת גם ממקורות נוספים

הדברים . כותב תשובה המדגישה את חשיבות ההשכלה הכללית כהכנה לחיים

משום שרכישת השכלה עשויה לשפר את מצבם , אמורים בייחוד בהקשר לבני עניים

צ אבא שאול חוזר הרב יוסף על "לרב ב ור לציוןור לציוןור לציוןור לציוןאאאאגם בהערותיו לספר . הכלכלי

69.ההיתר ללמוד חשבון וכתיבה בכיתות התלמוד תורה

ד " רב ראשי ואב�בתגובה לשאלתו של הרב יצחק משה , התשובה שחיבר הרב יוסף

שמונים מתלמידיו של הרב משה . מצביעה על גישה דומה, בואנוס איירס מארגנטינה

ביוזמת " בבתי ספר של נכרים"ו ללמוד אנגלית ס איירס נשלחובבואנ" בית דוד"בישיבת

בבתי ספר " כל מיני נכרים ונכריות"הרב משה חשש מהמפגש של תלמידיו עם . הוריהם

, הוא שקל את האפשרות להביא מורה לאנגלית שילמד במסגרת הישיבה, לדבריו. אלו

ספר " (חיבן איש "עו ביונסתי, אך יצאו עוררין על כך משום שהדבר אסור על פי ההלכה

על כן הם , שאסר ללמד שפות זרות בישיבה, )ההלכות שחיבר הרב החכם יוסף חיים

הרב משה טען שאם ילמדו אנגלית בישיבה לא יפסידו , מצד שני. נמנעו מלעשות כן

הנהגת לימודי אנגלית , יתר על כן. שיש בו משום ביטול תורה, התלמידים זמן מיותר

פה תלמוד תורה יבראותם כי ", ח אליה את ילדיהםבישיבה תעודד הורים אחרים לשלו

וכי , בין היתר ציין הרב שהוא עצמו למד צרפתית בישיבה בחלב שבסוריה". עם דרך ארץ

תשובתו . הוא פנה אל הרב יוסף וביקש את עצתו בשאלה זו. לא הייתה בכך כל בעיה

ר ללמדם הכא נמי יש להתי: "והוא כותב מפורשות, של הרב יוסף ארוכה ומפורטת

ובהמשך דבריו הוא מתיר , "ב לצורך פרנסתם"יועיל להם כיושכתיבה וחשבון וכל מה

:ללמד אנגלית בישיבה ומנמק את הכרעתו כלהלן

תורה -שאם יימנעו מללמדם את השפה האנגלית בחדרי התלמוד"

, יצטרכו בהכרח ללכת אל בתי הספר החילוניים למטרה זו, והישיבה

ולצאת לבתי , ת השיעור של לימודי קודש באמצעויהיו נאלצים לעזוב א

ואין לך ביטול , ל מוקדם כדי להגיע בזמן הקבוע ללימוד השפה"ספר הנ

וזאת מלבד עצם התקלה שלומדים שם בצוותא עם , הזתורה גדול מ

70...."נכרים ונכריות ופירצה קוראת לגנב

. עובדיה יוסףאירוע שיתואר להלן ממחיש אף הוא את גישתו הפרגמטית של הרב ה

נחתם הסכם בין ועד העדה הספרדית ובני עדות המזרח בירושלים 27.6.79בתאריך

.9, 8הערות , 21' עמ, שם, לאו בנימין 69 .ט"מ' עמ, א"סימן כ, לק שביעיח. . . . ביע אומרביע אומרביע אומרביע אומריייי). ג"תשנ(עובדיה , וסףי 70

44

בדבר הקמת בית מדרש , אילן-והפדרציה הספרדית העולמית לבין אוניברסיטת בר

71:עיקרי ההסכם היו. לרבנים ודיינים

בית מדרש לרבנים ומדריכים מוכשרים"הוועד יקים בית מדרש בירושלים שייקרא • ".לתפקידי רבנות ומנהיגים לקהילות

.ג עובדיה יוסף"הרה, כנשיא כבוד של בית המדרש יכהן הראשון לציון • החכם �בראש בית המדרש יעמוד המנהיג הרוחני של הקהילות הספרדיות בעולם •

.ר ועדת החינוך של הפדרציה הספרדית העולמית"המשמש יו, ר שלמה גאון"דר "פי תכנית שתיקבע על ידי הראשון לציון והחכם דהלימודים התורניים יהיו על •

. גאוןשלמה .1979/80מ "הלימודים במתיבתא יתחילו בתחילת שנת הלימודים תש •תכנית להאוניברסיטה תפנה בבקשה אל המועצה להשכלה גבוהה לקבלת אישור •

שתהיה משולבת עם הפקולטאות למדעי הרוח ומדעי ... מודים מיוחדת כלליתיל .א.שם קבלת תואר ראשון בל, היהדות

תנאי לקבלת תלמידים לתכנית לימודים זו לשם קבלת תואר ראשון הוא תעודת ה •בשיתוף עם אילן-או קריטריונים אחרים שייקבעו על ידי אוניברסיטת בר/בגרות ו

. מועצת המתיבתא

הרב שלום , רב עובדיה יוסףה: סכם זה נחתם במעמד חגיגי בנוכחות האישים הבאיםה

ראשי , מר דוד סיטון ומר אליהו אלישר�ראשי הפדרציה הספרדית בארץ , שמשא

ר שלמה גאון "החכם ד, מר נסים גאון ומר ליאון תמן �הפדרציה הספרדית העולמית

' הרב הפרופ�אילן -נשיא אוניברסיטת בר, שאמור היה לנהל את בית המדרש, מאנגליה

ל שלה " מר פליכס סטולמן והמנכ�טה חבר הנאמנים של האוניברסיר"יו, עמנואל רקמן

.מר מתתיהו אדלר �

, שר שנים רבות קודם לכן פתחאגוף שיזם הסכם זה היה ועד עדת הספרדים בירושלים ה

בית מדרש לרבנים ודיינים בבית הרב , בשיתוף עם הרב יוסף כאשר כיהן כרב ראשי

�שמשים בקודש מבית המדרש הזה יצאו עשרות רבנים ודיינים המ. הראשי בירושלים

ולצד , ועד העדה הספרדית החליט לחדש את פעולתו של המוסד. בארץ ובתפוצות

ודים תורניים לכלול בתכנית הלימודים גם לימודים כלליים ממערכת מקיפה של לי

אילן וקיבלו את עצותיו והדרכתו -אנשי הוועד באו בדברים עם אוניברסיטת בר. ושפות

כך הוחלט על הקמת בית המדרש החדש לרבנים . יוסףהרב עובדיה, של הראשון לציון

. אילן-ודיינים בשיתוף עם אוניברסיטת בר

ביטאון הציבור הספרדי ועדות ביטאון הציבור הספרדי ועדות ביטאון הציבור הספרדי ועדות ביטאון הציבור הספרדי ועדות ; ; ; ; מערכהמערכהמערכהמערכהבבבבההסכם ותיאור טקס החתימה מופיעים בכתב העת 71

.223גיליון , 1979יולי , ט"תמוז תשל. המזרחהמזרחהמזרחהמזרח

45

46

47

שאמר , הרב עובדיה יוסף�ראשון המברכים היה נשיא המתיבתא ובית המדרש החדש

אני מסכים לתכנית ...תשועת עולמים' מי כמוך עם נושע בה, אשריך ישראל: "בין השאר

' חיזקו ואימצו ותהי ברכת ה� רבנים ולשגר לתפוצות ומתפלל שנצליח להכשיר

72".עליכם

החוגים הקיצוניים במגזר החרדי . מפעל חינוכי זה לא הוגשם מעולם, מרבה הצערל

במטרה לבטל את מימוש , הפעילו על הרב יוסף מכבש כבד של לחצים ואיומים

ה הבאה הופיעה הכתב, כשבועיים בלבד לאחר טקס החתימה על ההסכם. הפרויקט

.ע מתנגד להקמת ישיבה אוניברסיטה בארץ"גרה: תחת הכותרת מודיעמודיעמודיעמודיעההההבעיתון

צ הגאון רבי עובדיה יוסף מסר אתמול לפרסום גילוי דעת חריף ובו "הרב הרשל"

כי כביכול הוא יעמוד , מכחיש נמרצות ידיעה שפורסמה בעיתונות החילונית

רושלים ביוזמת ועד בנשיאות הישיבה אוניברסיטה העומדת לקום בקרוב בי

, הברית-ארצותמדובר בהקמת מוסד כעין זה הקיים כבר ב. העדה הספרדית

ואשר פתיחתו בירושלים עלולה להיות תקדים מסוכן ללימוד התורה על טהרת

לפי . להחדרת ההשכלה הארורה לתוך כתלי הישיבות הקדושות, הקודש

א זה על ידי מר המסתייע בנוש, הידיעות שפורסמו הרי ועד העדה הספרדית

בה אוניברסיטה ימתכוננים לייסד בירושלים שלוחה של היש, נבה'נסים גאון מז

הללו . תוך שילוב לימודי קודש במשך חצי יום הראשון, אילן בירושלים-של בר

נימקו זאת בצורך להכשרת רבנים לכהן כרבנים בתפוצות הגולה הסובלת

הללו לא הסתפקו . המהדרדרות רוחנית גדולה ומסכנת בהתבוללות קש

לים ישיבה שוהם מתכננים לייסד בירו ,בהקניית שפה לאותם רבנים

ובמשך חצי היום השני ישמעו התלמידים הרצאות מפרופסורים ,אוניברסיטה

וד נאמר כי הרב עובדיה יוסף יכהן כנשיא ע פרסומיםב. וילמדו לימודי חול

שפירסם אתמול הרב בגילוי דעת. המוסד וכאמור אין לפרסומים אלו כל שחר

הנני להודיע בזה בשער בת רבים אודות ': ע יוסף נאמר בין היתר"הראשי הגר

השמועות שמפיצים חוגים מסוימים כאילו אני עומד להקים מוסד כדוגמת

כאן בעיר הקודש ירושלים ושאני אפעל הברית -ארצותשל ישיבה אוניברסיטה

יתברך יזכני להמשיך ' וה, אין לשמועה הזו כל שחר, ל"כנשיא המוסד הנ

להגדיל תורה , לשמור ולעשות, בהרבצת התורה על טהרת הקודש ללמוד וללמד

73."' כמים לים מכסים' ומלאה הארץ דעת את ה'. ולהאדירה

ש ניגוד ברור בין עמדתו הראשונית של הרב יוסף בנושא לבין העמדה שהוצגה י

מגזר החרדי האשכנזי ואיומיהם שהיא פרי לחציהם של החוגים הקיצוניים ב, מודיעמודיעמודיעמודיעההההב

בעקבות זאת נקט הרב מהלך טקטי ונסוג מעמדתו . להטיל חרם על הרב יוסף

. הראשונית

.24' עמ, שם 72 .10.7.79 -ט "ו בתמוז תשל"ט ,,,,מודיעמודיעמודיעמודיעהההה 73

48

ס "שעודדה את פעילי ש, "צא ולמד"שנים האחרונות תמך הרב יוסף בפעילות העמותה ב

הרב גם תומך בפעילות המכללה . 'להירשם ללימודים אקדמיים במסגרת טורו קולג

' הגב, בראש המכללה עומדת בתו של הרב. המקנה תארים אקדמיים לבנות, החרדית

". מועצת חכמי התורה"יכה מלאה של מוהיא פועלת תחת פיקוח ות, עדינה בר שלום

בר שלום קיבלה מאביה את ברכת הדרך להנהיג במכללה בעתיד הקרוב גם לימודים ' הגב

.ים בלבדקורסים המועברים כיום לנשעל נוסף , אקדמיים לגברים

מציין כי , חיבר עבודת דוקטור על הרב יוסף ומפעלו ההלכתי, ר בנימין לאו"רב דה

לאור . במבחן המעשה בכך שעמדותיו הפרגמטיות מנצחות התנהלותו של הרב מאופיינת

הערכה זו ניתן אפוא לקבוע שדרכו של הרב עובדיה יוסף קרובה במהותה לתפיסת

.ם"כבמשנתו של הרמב, "עתורה ומד"או " תורה עם דרך ארץ"

49

ואקדמית ואקדמית ואקדמית ואקדמית ראשיתה של הכשרה מקצועית ראשיתה של הכשרה מקצועית ראשיתה של הכשרה מקצועית ראשיתה של הכשרה מקצועית����המפנה המפנה המפנה המפנה 6666 במגזר החרדיבמגזר החרדיבמגזר החרדיבמגזר החרדי

הרקע והגורמים למפנההרקע והגורמים למפנההרקע והגורמים למפנההרקע והגורמים למפנה

מסגרת מחקר זה ניהלתי שיחות עם דמויות מפתח הקשורות לנושא הלימודים ב

מציינת 1996משיחות אלו עולה כי שנת . האקדמיים וההסבה המקצועית במגזר החרדי

. שבשנה זו החלה הפתיחות ללימודים כלליים לתת את אותותיהמכיוון , נקודת מפנה

, כלכליים ופוליטיים, עקב מכלול גורמים חברתיים, פתיחות זו גברה בשנים שלאחר מכן

.שאותם אתאר בפרק זה

מחצית השנייה של שנות התשעים במאה הקודמת היה המגזר החרדי בשיא כוחו ב

ורים לאחר כניסתם לממשלת בגין התבססו שני עש. הפוליטי והכלכלי מאז קום המדינה

. במרכז העשייה וההשפעה של הפוליטיקה הישראלית� ספרדים כאשכנזים �החרדים

שבעקבותיהן הוקמה קואליציה בראשות בנימין , 1996-ב 14-בבחירות לכנסת ה, לדוגמה

17-ל, 1999בבחירות של , וארבע שנים מאוחר יותר, מנדטים 10-ס ל"זכתה ש, נתניהו

. בכך הפכה מפלגה זו לשלישית בגודלה במדינה. מנדטים

ישג בולט אחר של החרדים היה השגת רוב במועצת עיריית ירושלים ובבחירת אהוד ה

כאשר נבחר אורי לופוליאנסקי , מהלך זה שירת אותם מאוחר יותר; אולמרט לראש העיר

. לראש העיר ירושלים לאחר שאולמרט הצטרף לממשלת שרון

וי הבולט ביותר להתעצמות החברה החרדית היה הגידול העצום שחל בחברת ך הביטא

. עשרות אלפי בני תורה הצטרפו לישיבות ולכוללים: הלומדים בשני העשורים האחרונים

, שחיזקו את כוחו והשפעתו של המגזר החרדי, במקביל להתפתחויות אלו, ם זאתע

של המגזר צפנה בחובה את ההתחזקות , מבחינה מסוימת: התפתח תהליך דיאלקטי

ההתרחבות של חברת . שאיימו על חוסנה של הקהילה, זרעיהם של תהליכים מפוררים

הלומדים וגידולה המהיר גרמו באופן פרדוקסלי להיווצרות סדקים בלכידות של הקהילה

.החרדית בכלל ושל חברת הלומדים בפרט

ו אינם רוצים ללמוד א/לחברת הלומדים הצטרפו אלפי תלמידים שאינם מוכשרים ו •

תלמידים אלו רואים בישיבה מקלט מהשירות הצבאי ומהצורך לדאוג �רק תורה

50

על רקע זה . הגודל והכמות באו על חשבון האיכות, במילים אחרות. לפרנסה

כדי 74. לומדי התורהלשפגעה קשות במוניטין ש, "שבאבניקים"התפתחה תופעת ה

שאורח החיים בהן , )קטנות וגדולות(דות הוקמו ישיבות מיוח, להילחם בתופעה זו

שיבות אלו י. ברק ובבית שמש-בקריית הרצוג שבבני, באור יהודה: היה משוחרר יותר

שפחתה המוטיבציה שלהם ללימוד תורה והם הפכו לנוער ם נועדו לצעירים חרדי

גם מהן נפלטו תלמידים : חלקי לבעיהןהישיבות הללו סיפקו רק פתרו. שוליים

אולם התופעה של תלמידים . וחלקם אף הדרדרו לפשע, רחובות ולא עבדוששוטטו ב

, "שבאבניקים"לימוד התורה חרגה מעבר לתופעת ה" עול"שאינם מסוגלים לשאת ב

וגם ) אשכנזיות וספרדיות(שכן תלמידים כאלה נמצאו גם במשפחות רגילות

. עלות ייחוסבבמשפחות אמידות ו

רבים ההכרה שעדיף להפנות חרדיםנהיגים גברה בקרב מ, אור תמונת מצב זול

מה גם שהם חשו כי חולשתה הגוברת , צעירים אלו למסלול של הכשרה מקצועית

. של חברת הלומדים החלה גם לאיים על מעמדה של העילית התורנית הצרופה

לשאת במימון של מגזר לא יצרני גדל , הצורך של אזרחי המדינה משלמי המסים •

ביקורת שרק התעצמה , הם למתוח ביקורת קשה על החרדיםהביא רבים מ, והולך

. בשל העובדה שבני תורה פטורים משירות צבאי ולכן אינם נושאים בנטל הביטחון

חדים מאגפי הקהילה אהביקורת הציבורית החריפה עם גילוי מעשי שחיתות ב

. החרדית

תקשורת המרכזיות הגוברת של אמצעי ה. ביקורת לא הוגבלה רק למגזר החילוניה •

משפחהמשפחהמשפחהמשפחהההההכמו , בחברה הכללית הביאה להתפתחות עיתונות חרדית עצמאית

, ספוגי תרבות ישראלית, כתבי עת אלו נוהלו על ידי יזמים צעירים ....קהילהקהילהקהילהקהילהבבבבו

הכתבות בעיתונות החלו לעסוק גם בבעיות פנימיות . הדוברים עברית רהוטה

ידי ההנהגה בעיות שהושתקו במשך שנים על , המעסיקות את החברה החרדית

חשי רהעיתונות החרדית עסקה רבות בביקורת עצמית וביטאה . הרוחנית הוותיקה

ובהשפעתו החל להסתמן שינוי , הדבר יצר לחץ על הרבנים. לב של הציבור החרדי

דוגמת הנהגת לימודים כלליים או שימוש , מסוים בעמדותיהם בנושאים שונים

.במחשבים

מדדים כלכליים . כלכלי ונבלמה הצמיחה במשקבשנים האחרונות גם גבר המיתון ה •

התמעטות מקומות העבודה , הקטנת היצוא, כמו הגרעון הגדל במאזן התשלומים(

אותות המיתון החלו . הצביעו על עתיד כלכלי קודר) בענפים רבים במשק ועוד

ואין ספק שהוא בעיצומו כיום והוא פוגע ישירות , 1997-1996 להסתמן כבר בשנים

.ם וכמו כן פוגע בקצבאות הילדיםימשאבים למוסדות החינוך החרדיבהקצאת ה

אי אפשר ) ברק-כגון רחוב השומר ורחוב כהנמן בבני(הדברים הגיעו לידי כך שברחובות מסוימים 74במקומות רבים שבהם היו ריכוזים של ). םיבגלל היטפלות של בריונים חרדי, היה לטייל בלילות

.שהיו אמורים לשמור על הסדר והביטחון, נוער שוליים חרדי אף הוצבו מאבטחים

51

ויש להן תפקיד לא מבוטל , שלכות המיתון על החברה החרדית הן מרחיקות לכתה

:נהגה החרדית כלפי לימודים כללייםכמחוללות המפנה ביחסה של הה

העבירו לגדולי התורה מסר ברור לפיו פחתה מאוד האפשרותחרדיםחברי הכנסת ה •

. לגייס משאבים ממשלתיים עבור מערכות החינוך החרדיות

, המיתון גרם גם לצמצום דרסטי במספר משרות ההוראה הפנויות לנשים חרדיות •

. השכר שקיבלו היה נמוך ביותר�וגם במקרה הטוב שבו הצליחו להשיג משרה כזו

נפגעו מכך �מאחר שבחברת הלומדים הנשים הן המפרנסות את המשפחה

קב העלייה ע, צרכי המשפחות דווקא גדלו, במקביל. ת חרדיות רבותמשפחו

כל אלו יצרו מועקה כלכלית לצד מועקה פסיכולוגית . בסטנדרטים של רמת החיים

". עוני מרצון"והתרופפה במידה משמעותית הדבקות בעקרון ה, כבדה

. המצטיינים בלימודיהם נקלעו למצוקה כלכליתבני תורה רבים , עקב המיתון •

מכיוון שהם רואים , לא יפנו להכשרה מקצועית, לרבנים היה ברור שתלמידים אלו

הסכנה הייתה שהם ינסו לרכוש מקצוע . כעילית אינטלקטואלית) ובצדק(את עצמם

.המחייב לימודים אקדמיים, יוקרתי ומאתגר

מושם דגש , בין היתר; שש זה החריף לאור שינוי הערכים שחל בחברה הכלליתח •

בסוף שנות התשעים שררה אווירה . חומרנות וקידמה טכנולוגית, הישגיותגובר על

חל גידול מואץ במספרן של חברות הזנק ". היי טק"של שגשוג והתלהבות בתחומי ה

)start-up( ,במגזר החרדי השתררה התחושה . שחלקן זכו להצלחה כלכלית אדירה

חינגה "הצטרף ליכולים ל, ודווקא המעולים שביניהם, שגם בחורי הישיבות

נרכשו בלימודיהם שבעלי כישורים אנליטיים גבוהים ביניהם היו ": הטכנולוגית

שעם מחשב ניתן היה משוםהם לא היו צריכים לשנות את אורח חייהם בישיבה ו

טק בלי להיזקק -הם יכלו ללמוד את תחום ההיי, יתרה מזו.לעבוד בלי לצאת מהבית

ראיית חשבון או , קצועות דוגמת רפואההנדרשת למ, להשכלה פורמלית קודמת

וינטשו את , הרבנים חששו שחלק מטובי האברכים יפנו לכיוון זה 75.משפטים

. גם לתופעות אלו היה אפוא חלק בהכשרת הלבבות לקראת המפנה. הישיבה

ובשאר , רוב שעות היממה ישן�לקה הרב שך בדלקת ריאות חריפה 1996בתחילת שנת

אך , הוא התאושש 18.6.96-סמוך לבחירות שנערכו ב. ם סביבתוהזמן התקשה לתקשר ע

כאשר היה . לאחריהן חזר ושקע בתרדמת ממושכת והתנתק לחלוטין מהנהגת הציבור

משמעית נגד שילוב לימודי -לא העזו הרבנים לנסות לשנות את עמדתו החד, במיטבו

הציבור הסירה את ויש הטוענים כי דווקא פרישתו בפועל מהנהגת , חול בלימודי קודש

. לימודים כלליים ואקדמיים בחברה החרדיתתהמחסום האחרון בפני הנהג

.לא בכדי זוהה המרכז החרדי להכשרה מקצועית באותם ימים כמרכז למחשבים 75

52

וטוענים כי דווקא הרב שך היה הראשון שנתן , יש המציעים פרשנות הפוכה, הקשר זהב

כאשר החלה להתגבש , לדבריהם. את הסכמתו להקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית

, לצעירים שלא נועדו להתמסר ללימוד תורהשיש לאפשר הכשרה מקצועית , ההכרה

. י לפני שמתחילים ביישום התכניתדעלה גם הצורך להכשיר את הרעיון בציבור החר

הרב . לבקש את עצת הרב שך, הרב ירחמיאל ברוייאר, ברק-בנילשם כך פנה ראש עיריית

ר עם וכאשר חזר אליו הרב ברוייא, שלח אותו לקיים התייעצות עם עשרה ראשי ישיבות

. נתן הרב שך את הסכמתו לתכנית�תגובות חיוביות

גילויי המפנהגילויי המפנהגילויי המפנהגילויי המפנה

המגזר האשכנזיהמגזר האשכנזיהמגזר האשכנזיהמגזר האשכנזישקמה , כלול הגורמים שתוארו בסעיף הקודם פעל את פעולתו על ההנהגה החדשהמ

אם ביוזמתם ואם בשל האילוצים שפעלו , החלוחרדיםמנהיגים . לאחר פטירת הרב שך

מול העמדה העקרונית שהתנגדה , תח לשינויהפותחת פ, לנקוט מדיניות שונה, עליהם

, פתרונות שיאפשרו הנהגת לימודים אלויהרבנים תרו אחר. נחרצות ללימודים כלליים

הוא מתן היתר ללמוד רק , לדוגמה, פתרון כזה. אך בלי לפגוע בערכים המקודשים להם

ק כאמור בפר. מקצועות שהתיאוריה שבבסיסם אינה עומדת בסתירה לתורה ולאמונה

, שעמדתו בנושא זה הייתה הרדיקלית ביותר בדור האחרון, אפילו הרב שך, הקודם

.שר בערוב ימיו שינוי בכיוון האמורפאי

המפנה בא לידי ביטוי בשינוי יחסה של החברה החרדית לבנים אשר אינם , הותיתמ

בשלה , לגבי תלמידים אלו. רוצים או אינם יכולים להקדיש את עצמם לחיי תורה בלבד

במסגרת קורסים להכשרה , בקרב הרבנים ההכרה שעדיף כי הם יפנו ללימוד מקצוע

אם כי זהירה (הקמה : אכן החל המפנה בעקבות הכרה זו. מקצועית או במסגרת אקדמית

של קורסים להסבה מקצועית ושל מסלולים אקדמיים סלקטיביים במגזר ) והדרגתית

בכך ללמוד מקצוע או להירשם הרבנים אמנם אינם מעודדים את מי שחפץ. החרדי

.אך הם גם אינם מציבים מכשולים בפניו, לאוניברסיטה

כבר הותר בעבר , כמפרנסות של המשפחה, לנשים�מפנה הורגש בעיקר אצל הגברים ה

מקצועות אלו נלמדים . גם בתקופה שהדבר נאסר על הגברים, ללמוד מקצועות כלליים

בקרב הנשים בא המפנה לידי ביטוי ". עקבבית י"לצד לימודי הקודש בסמינרים של

, כמו כן". בית יעקב"ם מחוץ לסמינרים של יאו לימודים אקדמי/בעיקר בלימודי מקצוע ו

, כדי להקל עליהן להיקלט בשוק העבודה, הורחב מגוון המקצועות שהותר להן ללמוד

.בעיקר לאור המחסור החמור במקומות עבודה בתחום ההוראה

53

תלמיד חכם עדיין נתפס כעדיף אפילו על : רכים הבסיסיים לא השתנוכי הע, יש להדגיש

גם בתקופה שבה מיעוט הפרנסה הפך לבעיה קריטית 76.כהן גדול שהוא עם הארץ

אף אם הוא �) העובד למחייתו" (=המשתדל"עדיין נותר מעמדו של , ולעילה לשינוי

יה הזו אין עוררין בכל על ההיררכ. נחות לעומת האברך הדבק בלימודיו�עשיר ומצליח

מי שהולך ילמרות הסובלנות היחסית שמגלים לאחרונה כלפ. אגפי החברה החרדית

והם , על נטישתם" בושה"האברכים הנוטשים עדיין חשים , ללמוד מקצוע לשם פרנסה

). 'חלק ג (כתב מאליהוכתב מאליהוכתב מאליהוכתב מאליהוממממכהמלצת מרן רבי אליהו דסלר בספרו , העושים זאת בצנע

הם . ם עם הצורך בשינוי הייתה מלווה חששות כבדיםדיהשלמה של הרבנים החרה

מאחורי כותרות . מפני סחף ערכי מהותי בציבור החרדי, ועודם חוששים, חששו

פרנסה "או אפילו " האוניברסיטאות החרדיות", "אקדמיה בהכשר: "אטרקטיביות כמו

.הם מושתתת חברת הלומדיםי אורבת סכנה לשינוי מקיף של הערכים שעל�" טובה

השתלבות אברכים במעגל העבודה עלולה ליצור דינמיקה שתגרום בסופו של דבר

. לפריצת גדר מוחלטת

: התמודדות עם חששות אלו נעשתה בדרכים אחדותה

צעיר חרדי המבקש ללמוד אינו . על הפרויקטים השונים הופעל פיקוח הדוק, אשיתר

באופן . בלבד" נטלייםאינסטרומ"אלא מקצועות , רשאי ללמוד כל מקצוע שלבו חפץ

ובעידן המודרני המקבילים , "טבחות ואופות, רקחות"מסורתי הוגדרו מקצועות כאלה כ

מנגנון הפיקוח . יית חשבון וכדומהאר, משפטים, ניהול/ כלכלה, להם הם מחשבים

הפונים ללמוד מקצוע או לימודים ). ראה להלן" (הוועדה הרוחנית "מרכזי הואה

ההיתר ללימודים ניתן , מעבר לכך. אישור של סמכות רבניתאקדמיים נדרשים להציג

2377ואשר גילם הוא לפחות , 13לאברכים שסיימו לפחות עשר שנות לימודי קודש מגיל

. והם נשואים ובעלי משפחות

ומונעת , וועדה מפעילה פיקוח גם על דרכי הפרסום של המוסדות וקורסי ההכשרהה

השיקול . דיים בדבר קיומם של מוסדות אלופרסומת בולטת באמצעי התקשורת החר

78. ככל האפשרההוא שעדיף לפעול בתחום זה בצנע

המגמדת את המקצועות , נוקטת ההנהגה תעמולה, ד בבד עם הפיקוח הצמודב, שנית

ומנסה לגרוע מן ההילה ) משום שהם דורשים רמת חשיבה גבוהה(הנחשבים ליוקרתיים

ועות אלו כמקביליהם של מקצועות המלאכה נעשה מאמץ להציג מקצ. האופפת אותם

". ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ- חכם וכהן גדול עם הארץ אם היה ממזר תלמיד" 76

)א"ע, דף יג', דמשנהמשנהמשנהמשנה, מסכת הוריות(אך בדרך כלל לא , ישנם אברכים המקבלים מראש הישיבה שלהם היתר ללמוד גם בגיל צעיר יותר 77

.23-22לפני גיל או כל מקצוע העשוי להביא את , בפועל נאסר ללמוד מקצועות מתחומי מדעי הרוח והחברה 78

.האברך לידי אפיקורסות

54

במגמה למתן ככל האפשר את כוח המשיכה , )נדלרותסכגון חייטות או (המסורתיים

. בעיקר האינטלקטואלים שביניהם, חרדיםשלהם לגבי הצעירים ה

כתבו הבכיר של , ניתן למצוא בכתבתו של זאב גרוסמן" מפחיתת ערך"וגמה לתעמולה ד

:תד נאמןתד נאמןתד נאמןתד נאמןייייהעיתון

אין כאן כל . למלאכה כזו או אחרת' חשיבות'יהודי מאמין אינו רוחש "

אלא לכל היותר אמצעי להביא טרף הביתה למי שלא הצליח ' אידאל'

היחיד אידאל שהוא בעינינו ה�להקדיש כל ימיו ושעותיו ללמוד התורה

אין צורך לומר שהרצון למצוא פרנסה דווקא . הנחשב כערך מצד עצמו

שראוי להימחק , מושג מגוחך ומקומם�כביכול ' יוע יוקרתצמק'ב

לימודי תארים ' אינו מתיר פריצת גדרים של �מהלקסיקון החרדי

אם פעם היו יהודים שרצו לעסוק במלאכת החייטות או . 'אקדמיים

צריכים לפנות לחיט ולסנדלר המקומי כדי שילמד אותם דרכי , הסנדלרות

רנס מהמחשב לבעל ניסיון הרוצים להתפאלוהיום פונים , האומנות

79...." ותו לא�שילמד אותם דרכי מלאכה זו

מבשרת המפנה הייתה הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית " הסנונית הראשונה"

טרות המוסד הוגדרו במונחים של הכשרה מקצועית לצורך פרנסה והקלה מ .1996בשנת

בל הכשרה במסגרת באותו שלב הותר רק לבעלי משפחות לק. על המצוקה הכלכלית

וכי היא תפקח על דרך , ן התקבלה החלטה שאת המוסד תלווה ועדה רוחניתכ. המרכז

ר הוועדה מונה "כיו. ז אויערבאך והרב שלום אלישיב"יוזמי הוועדה היו הרב ש. פעולתו

: ולצדו פעלו שני רבנים שייצגו פלגים אחרים, ראש כולל רחובות�הרב יוסף ישראלזון

ש "והרב מ, "ם סופר"חוג החת"ישיבת נציג הפלג ההונגרי וראש� א שטרן"הרב ש

.ברק-בבני' וראש כולל ויזניץ' נציג הפלג החסידי של ויזניץ�שטיינמיץ

הוסמכה , שהוקמה במטרה לפקח על המרכז החרדי להכשרה מקצועית, וועדה הרוחניתה

, )ר"מבח(רק ב-בהמשך הזמן להפעיל הכוונה ופיקוח גם על המכללה החרדית בבני

כל הקורסים . שהושתתה על הבסיס הארגוני של המרכז החרדי להכשרה מקצועית

לרבות , ר התקיימו אך ורק בסמכותה ובפיקוחה של הוועדה הרוחנית"והפעילויות במבח

. פרסום מידע על המכללה

הפכו הרבנים אלישיב ושטיינמן למנהיגי , ז אויערבאך"אחר פטירת הרב שך והרב של

הרב שטיינמן נחשב למנהיג המודרך גם על ידי שיקולים . ליטאי ועולם הישיבותהפלג ה

לאחר שהרב אלישיב הצטרף למהלך הראשוני של מתן היתר לקורסים . פרגמטיים

ההנהגה של היהדות החרדית העשת, להכשרה מקצועית בפיקוח הוועדה הרוחנית

כתבו שלושת הרבנים )7.6.1999(ט "ג בסיוון תשנ"בכ. הממוסדת צעד נוסף קדימה

תפנית היסטורית בעלת השלכות : "גרוסמן נתן זאב/במבט בוחן, יתד השבוע ....)25.2.2000(תד נאמן תד נאמן תד נאמן תד נאמן יייי 79

".חברתיות מרחיקות לכת

55

הרב , הרב יוסף שלום אלישיב�החברים בוועדה הרוחנית מכתב בשמם של גדולי הדור

מכתב זה התיר קיום לימודים לתואר ראשון . והרב אריה לייב שטיינמן, שמואל וואזנר

מדעי : ההיתר ניתן רק למקצועות מסוימים. אישור המועצה להשכלה גבוההבלגברים

במכתב הודגש כי קיים איסור מוחלט על מקצועות מדעי . ומינהלחשבונאות, המחשב

ספרות או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות , הגות, לא יהיו לימודי מחשבה: "הרוח

ש שאתם עוסקים בה לעזור לאנשים דהרינו מחזקים את ידכם בעבודת הקו. חס ושלום

80...."ה חרדיתהחפצים והזקוקים לכך לרכוש מקצוע ברמה גבוהה ובאוויר

)לשתול מכתב(

.ב"ראה צילום המכתב המצ 80

56

ר קדמה יוזמה להנהגת לימודי עבודה סוציאלית לחרדים "פעילות האקדמית במבחל

סטודנטים 17דווח על ארץארץארץארץההההבכתבה שהופיעה בעיתון . אילן-באמצעות אוניברסיטת בר

הלימודים נערכו . 1998אילן מאז - הלומדים עבודה סוציאלית באוניברסיטת ברחרדים

81.והם אף התירו לפרסם את קיומה, תכנית מיוחדת שזכתה לאישור הרבניםבמסגרת

אשר הבינו את החשיבות של הכשרת עובדים , יזמו את התכנית גורמים מהמגזר החרדי

ילדים : הטיפול בבעיות כגון. המודעים לצרכיהם הייחודיים של החרדים, סוציאליים

עד אז על ידי אנשי מקצוע הזרים אפוטרופסות וכיוצא באלה נעשה, שלום בית, בסיכון

ובתי המשפט נטו לפסוק תוך , ם המנחה אותהילקהילה החרדית ולעולם הערכ

, "ברק-בניהליכות עולם "עמותת . הסתמכות על הדוחות וההמלצות של אנשים אלו

יזמה את גיוס ומיון המועמדים לקורס העבודה , אילן-בסיוע אוניברסיטת בר

14שמתוכם , תלמידים 23אך לאחר המיון התקבלו , עמדיםמו 180נרשמו . הסוציאלית

.סיימו את הקורס

, הרב סילמן(שמנתה שלושה רבנים , ם קורס זה פעל תחת פיקוחה של ועדה רוחניתג

רבנים אלו ייצגו למעשה את המנהיגות שנתנה את ההיתר ). הרב שטיין והרב שפרן

זוכה להערכה רבה הן מצד ועבודתם, בוגרי הקורס מועסקים כיום בקהילה. למהלך

רם הוכרז על גיוס מחזור נוסף טבשלב זה . הגורמים המקצועיים והן מצד הקהילה

ר והמכללה החרדית "אולם מתקיימים מחזורי לימוד לנשים במסגרת מבח, לגברים

פעמי של גברים לצורך פתרון דחוף של -האם היה זה מחזור חד). ראה להלן(בירושלים

ימים ? והקורס יבשר דרך חדשה, מא יגוייסו מחזורים נוספים בעתידאו ש, בעיה בקהילה

.ויגיד

מזרחי מזרחי מזרחי מזרחי ----המגזר הספרדיהמגזר הספרדיהמגזר הספרדיהמגזר הספרדיכי פלח , מודרני בנוסח אמריקאי,יהודי חרדי, ר לנדר"דכבר בשנות השבעים הבין

, Yeshiva University-יורק מסתייג מלימודים ב-אוכלוסייה ניכר בקהילה החרדית בניו

גם הלימודים המעורבים . די הקודש היו נהוגים שם גם לימודי חולמכיוון שבנוסף ללימו

, מצד שני. ים ברובע ברוקלין וברובע קווינס לא היו מקובלים על אוכלוסייה זו'בקולג

בעקבות זאת הקים . הוא זיהה בקרבם נכונות פוטנציאלית לרכוש השכלה לצורך פרנסה

ולאחר מכן הוא ייסד את הטורו "המכון לפרנסה"יורק מוסד לימודי בשם -לנדר בניו

והוא גרר התנגדות חריפה שבאה , ינבזמנו היה זה מהלך מהפכ. הברית-ארצותב' קולג

. לידי ביטוי בפשקווילים נזעמים ואף באיומים בהטלת חרם

ולשם , ר לנדר זיהה גם בישראל את הצורך של חלק מהחרדים ברכישת השכלה גבוהה"ד

בשנים הראשונות . 1987בשנת ', ישראלי של טורו קולגכך הקים בירושלים את הסניף ה

בשנים . לקנות לו אחיזה במגזר האשכנזי בארץ' לקיומו נכשלו כל הניסיונות של הקולג

� מן המגזר האשכנזי חרדיםר לנדר להיעזר בעניין זה בפוליטיקאים "ניסה ד 1993-1992

". ילןא-חרדים מן המניין באוניברסיטת בר 17", ראלי, סער ,)10.3.2000 (ארץארץארץארץהההה 81

57

עמם משא ומתן בהיתר סביר להניח שהוא ניהל . מנחם פורוש האב ובנו מאיר פורוש

עקב החשש של , לא התרחשה פריצת דרך בנושא, כן-פי-על-אף. של סמכות רבנית

. מ מפני תגובת האגף החרדי הקיצוני"הצדדים למו

אולם גם ניסיון זה, קורס לדוגמה' נעשה ניסיון לפתוח במסגרת טורו קולג 1994בשנת

מכיוון שלא הושגה הסכמה אפילו בנוגע לזהות הרבנים שהיו אמורים , נגדע באיבו

אמנם התקיימו בנושא זה עשרות מפגשים עם . להשתתף בוועדה הרוחנית המפקחת

אך הם נסוגו בכל פעם ברגע , רבנים ליטאים ועם נציגים של חצרות חסידים שונות

. ההכרעה

לאחר שניתן . ס ותומכיה הספרדים"ת שהמצב היה שונה בתכלית בכל הנוגע לעמד

פנו, ההיתר העקרוני של הרבנים הליטאים לקיים הכשרה מקצועית ואקדמית לחרדים

. ' של טורו קולגלכיוונוס בהתלהבות "פעילי ש

: להיענות חיובית זו היו סיבות מגוונות

והן הן ילידי ארצות האסלאם�בקרב יהודים ממוצא מזרחי , כפי שכבר צוין, ראשית .1

רבני . מעולם לא היה ניתוק טוטאלי מלימודים כלליים�בעבר " היישוב הישן"יוצאי

התנסו כבר בארץ מוצאם , "אוצר התורה"שלמדו עוד במרוקו ברשת , ס הוותיקים"ש

חלקם אף המשיכו . לצד לימודי הקודש) לרבות השפה הצרפתית(בלימודי חול

שיבות הליטאיות הגדולות באירופה בלימודי חול במסגרת לימודי ההמשך שלהם בי

) יר'בטנג" עץ חיים"באקס לה בן שבצרפת או בישיבת " חכמי צרפת"דוגמת ישיבת (

, בלונדון" תורת אמת"ישיבת , בצרפת" אור יוסף"אמנם היו ישיבות כמו מוסדות

אולם ניתוק זה , שבהן הקפידו על לימודי קודש בלבד, הברית-בארצות" מיר"וישיבת

כבר בארצות מוצאם בצפון אפריקה הפנימו . גוד לרצון הורי התלמידיםנעשה בני

רבים מתלמידי . הורים אלו את ההכרה שהשכלה כללית חיונית להשגת פרנסה

עתידם כשהלכו תשלא כך צפו א) אם כי לא באופן מוצהר(ישיבות אלו מודים כיום

. ללמוד במוסדות הליטאיים

לאחר (הספרדית " מועצת חכמי התורה" של על רקע זה נראה כי ההיענות המהירה

מבטאת למעשה שחרור ממועקה שהכבידה על , )שההיתר ניתן על ידי הליטאים

והם לא נתנו לה ביטוי פומבי מכיוון שחששו מתגובות האגף , הספרדים שנים רבות

. החרדי הקיצוני

רה אפש1999, 1996ס בבחירות לכנסת וברשויות המקומיות בשנים "הצלחתה של ש .2

בחלק ניכר . לפעילי המפלגה נגישות למגוון גדול של משרות בשירות הציבורי

ס לא חסרו"בש. ר"בכפיפות להוראות התקשי, ממשרות אלו נדרש תואר אקדמי

גם במשרות , יתר על כן. אך רק למעטים היה תואר אקדמי, קופצים על המשרות

זכה לתנאי שכר הוא �אם התקבל אדם בעל תואר , שבהן לא נדרש תואר כזה

, ס לאחר שעקיבא אטון"המודעות למציאות זו התחדדה בקרב פעילי ש. משופרים

58

בשל העדר השכלה " בזק"ר "נפסל לתפקיד יו, מבכירי המנהיגות הצעירה של המפלגה

ס ועסקניה גם הבינו שאם אנשיהם יזכו במשרות ממשלתיות "רבני ש. מתאימה

ולא , ידים בתארים ובכישורים הנדרשיםמשום שהם מצו, דהיינו, וציבוריות בדין

. הדבר יקנה להם לגיטימציה בעיני הציבור�בשל השתייכותם הפוליטית

ס היו זקוקים לכוח אדם "ופעילי ש, התרחבה מאוד" מעיין החינוך התורני"רשת גם .3

. מיומן בדרג של מנהלים ומפקחים בתחום החינוךומקצועי

השפיעו על נכונותם של פעילי , אריה דרעי, ס"גם שאיפותיו הפוליטיות של מנהיג ש .4

דרעי שאף לפתוח את המפלגה לפני ציבורים . המפלגה לרכוש השכלה אקדמית

שיקול זה הביא אותו להקים מטה . חדשים ומשכילים מטעמים אלקטורליים

דרעי גם היה נתון ללחציהם של חוגי . 1996 לאקדמאים ערב הבחירות בשנת

ס לנקוט דרך ליברלית יחסית ופחות "שלחצו על ש, פתמשכילים מקרב יהודי צר

. חרדית

ס לפתוח בדיונים עם נציגי האוניברסיטה "ל הסיבות שפורטו לעיל הניעו את מנהיגי שכ

בבית הספר הגבוה ( בנוגע לפתיחת קורס לעובדים סוציאליים ועם מכון לב �העברית

עקב המורכבות שהייתה . בנוגע לפתיחת קורסים במחשבים ובניהולו �) לטכנולוגיה

ס "כך שלבסוף החליטו היזמים בש, נוצרה סחבת מייגעת, כרוכה בארגון קורסים אלו

על . שהתארגנותו לפתיחת קורסים מתאימים תהיה מהירה יותר, לפנות לגורם חיצוני

. 'רקע זה הם פנו לסניף הישראלי של טורו קולג

לספק את התנאים המיוחדים הדרושים והיה נכון, נענה בזריזות ליוזמה זו' טורו קולג

, לתלמידים הקצאת מורות לתלמידות ומורים, הפרדה בין המינים: לאוכלוסייה החרדית

לימודי ערב �ולא פחות חשוב , ערך ללימודים כלליים-הכרה בלימודים בישיבה כשווי

82".תורתם אומנותם"שיאפשרו לאברכים להמשיך לשמור על מעמד ', על חשבון סדר ג

לטורו לגיוס תלמידים , ס בפעילות ציבורית נמרצת"בעקבות התפתחות זו החלו בש

בגיבויו ". צא ולמד"ראש עמותת , מחולל התנופה באותה תקופה היה גבי בוטבול. 'קולג

ס לפתיחת המגזר החרדי ללימודים "של אריה דרעי הפך בוטבול לרוח החיה בש

ורתמו לפרויקט גם , לצורך גיוס כספיםי בצרפת "רשיעו בקרן הפעילים הסתי. אקדמיים

. משרד החינוךתא

לתכנית זו . ז"בשנת הלימודים תשנ, כך נפתחה תכנית הכשרה בתחום ניהול החינוך

ובסיומה קיבלו , משך הלימודים בה היה שלוש שנים. מורים ומנהלים 40-נרשמו כ

, לם החרדיהייתה זו הקבוצה הראשונה של תלמידים מן העו. הבוגרים תואר ראשון

הלימודים נפתחו באווירה . שלמדה כקבוצה בצורה מסודרת ומוסכמת על דעת מנהיגיה

תפילת � 7:00: סדר הזמנים הרווח בישיבות הוא. הוא חטיבת הלימוד בשעות הערב' סדר ג 82

, )'בקיאות'לימוד (' סדר ב� 19:00-15:30, )כולל שיעור, לימוד בעיון(' סדר א� 13:00-09:00 ;שחרית . רצון הלומדכפי, לימוד חופשי', סדר ג� ועד לשעות המאוחרות 21:00; לאחר מכן מוסר וערבית

59

רוח חיובית . מזרחי/של התלהבות והכרה שלימודים אלו הם לטובת הציבור הספרדי

רמים ולמרות התנגדות קשה מצד ג, ס"נשבה גם מכיוון המנהיגות הרוחנית של ש

, לעידוד הלימודים הורחבה לקהל העסקניםילות הפע .קיצוניים במגזר החרדי האשכנזי

. רשויות המקומיות ועודבפקידים בכירים , ס"בעלי תפקידים בש

שהחלו בלימודי מינהל עסקים והתמחו , תלמידים 80-התארגנה קבוצה של כ 1998שנת ב

פריצת הדרך . בקבוצה זו השתתפו גם תלמידים בודדים ממוצא אשכנזי. בתחום הניהול

והם החלו לגייס , ס חוללה שינויים מסוימים גם בקרב העסקנים האשכנזים"על ידי ש

-דתיים, ספרדים, אשכנזים�החלו להתגבש קבוצות מעורבות . מועמדים מהמגזר שלהם

ומהתנחלויות וקבוצה שהוגדרה " מרכז הרב"תלמידים מישיבת , ")לים"חרד("לאומיים

. נפרדים עבור הקבוצות השונותהחל לארגן ימי השתלמות' טורו קולג 83."תורניים"

, תלמידות 45ונרשמו אליה , מנהלותנשים כבאותה תקופה נפתחה גם תכנית להכשרת

והן חיפשו דרך , נשים אלו נשאו בעול פרנסת המשפחה. ס"מחוגי ש, רובן נשואות

300-כ' סך הכל למדו במסגרת טורו קולגב .להשיג קידום בעבודה ושיפור ברמת השכר

ס וחלקם נושאי "שרבים מהם מוכרים כפעיליה המרכזיים של ש, סטודנטיותסטודנטים ו

. משרות בכירות בשירות הציבורי

חשיבות הגוברת של תפקיד אמצעי התקשורת בחברה המודרנית חלחלה גם לתודעת ה

גובשה . והחלו נשמעים דיבורים על הקמת אקדמיה לתקשורת עבור חרדים, החרדים

בשיתוף עם הגורמים , חודית לנבחרי ציבור מהשלטון המקומיתכנית לימודים אקדמית יי

אילן שארגנה את - המדינה באוניברסיטת ברעהמחלקה למד, משרד הפנים: הבאים

המכון לשלטון "התכנית באמצעות היחידה לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטה ו

דים לימו, לימודי תעודה: כנית זו הייתה אמורה לכלול שלושה מסלוליםת". מקומי

. לתואר ראשון ולימודים לתואר שני

משרד הפנים היה , אך בפועל, ס"מנם לא נאמר במפורש שהפרויקט מיועד לפעילי שא

המשרד פעל לעידוד הרשויות , ואכן�ס "באותה תקופה בידי השר סוויסה מש

. ואף התחייב לסייע במימון התכנית, המקומיות לשלוח את עובדיהן למסלולי לימוד אלו

היה גבי , לן למשרד הפנים בשם המשרדיא-האדם שתיווך בין אוניברסיטת בר, על כןיתר

אך עצם העלאת , תוכנית זו לא יצאה אל הפועל.ס"מש" צא ולמד"ראש עמותת , בוטבול

ועמותה , אוניברסיטה מוכרת, הרעיון וההכנות לביצועו באמצעות משרד ממשלתי

ה שהתחולל בימים ההם במגזר החרדי מצביעים על המפנ, חרדית שקידמה את הרעיון

ס להעלות בדרגה את היקף "ווירת ההתלהבות הניעה את היזמים מש א.הספרדי

.ג"הפעילות ולחתור להקמת מכללה חרדית ספרדית באישור המל

החומרה (" פרומקייט"מדובר באנשים שבתחום ה. הבחנה הזו מקובלת כיום בקרב הציבור הדתיה 83

". דעת תורה"אך אינם חיים במסגרות המכפיפות את עצמן ל, קרובים לחרדים) בשמירת מצוות . נוטים לתאר אותם באמצעות מונח זה דתי-כבר בגני הילדים של הזרם הממלכתי

60

במכתבם של (שניתן האור הירוק להכשרה מקצועית ואקדמית לאברכים אשכנזים כ

ס להתיר "של ש" מועצת חכמי התורה"חלט בהו, )הנזכר לעיל, גדולי התורה הליטאים

וגם , הסתייגות בודדת הועלתה רק על ידי הרב שלום כהן(הקמת מכללה חרדית ספרדית

כי אם לאפשרות שבנות חרדיות יצאו , הסתייגות זו התייחסה לא לעצם הלימודים

יה או תולדות פפילוסו). ממסגרת הבית והקהילה ויהיו נתונות להשפעות שליליות

לתחומי פרטאך , נות לא נכללו כמובן ברשימת המקצועות שזכו להיתר המועצההאמ

ובראשם הרב , התירו הרבנים הספרדים, הדעת שצוינו במכתבם של הרבנים האשכנזים

, רפואיים-מקצועות פארא, ללמוד גם תחומים דוגמת עבודה סוציאלית, עובדיה יוסף

ועות זו מלמדת על הפתיחות הרבה רשימת מקצ. אופטיקה ואפילו פסיכולוגיה-אלקטרו

. יחסית שהפגינה ההנהגה הספרדית החרדית

ביקשה לאחד ) בפרק השביעי, ג ראה להלן"דיון במדיניות המל(מועצה להשכלה גבוהה ה

בטענה , הרבנים הליטאים התנגדו לאיחוד, עם זאת. את שני המוסדות העתידים לקום

, לטענתם. והפיקוח שלהם רופף, השמחויבותם הערכית של הספרדים אינה חזקה די

רחבים , שתמע או בעצימת עיןמב, ההיתרים להשכלה גבוהה שמעניק הרב עובדיה יוסף

. מדי

ס פרסום נרחב "נתנו גורמים בש, אחר פרסום המכתב מטעם גדולי התורה הליטאיםל

, תוך שנים ספורות, כותרות בולטות בעיתונות בישרו שהשאיפה היא להקים. לתכנית זו

בירושלים סטודנטים חרדים 20,000-ל 15,000מוסד להשכלה גבוהה שבו ילמדו בין

שתעניק גם , חרדיתוכי לטווח ארוך יותר מתוכננת הקמה של אוניברסיטה, ברק-ובבני

כשהמטרה היא לקדם את שילוב החרדים בחברה �תארי מוסמך ותכלול מכוני מחקר

הניסיונות של פעילי . בלשון המעטה, ותותרות אלו היו רחוקות מהמציא כ84.הישראלית

�ס להשיג שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית בנוגע להקמת המכללה החרדית "ש

. ושיתוף הפעולה המיוחל לא נוצר, לא עלו יפה

למדו בפועל לא ,בתקופת השיא של פעילותו, בירושלים' יש לציין כי גם בטורו קולג

וזאת , תלמידים חרדיםכיום לא נותרו בו כלל . ס"פעילים מרכזיים בש 300-יותר מ

ג "ואילו המל, ל"המוסד הוא שלוחה של אוניברסיטה מחו, ראשית. מסיבות שונות

ג "המל. הפועלות במדינת ישראל, הקשיחה את עמדתה כלפי פעילותן של שלוחות כאלה

, בעקבות זאת. העניקה אקרדיטציה רק למוסדות ישראליים המקבלים את אישורה

שהתארים שהעניקו לא היו , וממוסדות דומים' מידים הדירו את רגליהם מטורו קולגתל

המתאימות , בארץ הוקמו לאחרונה מסגרות אקדמיות מוכרות, שנית. מוכרים בארץ

היה אפוא אפיק לימודים ' לתלמידים שנטשו את טורו קולג. תלמידים חרדיםל

שורתית שיצרו גורמים המהומה התק, לבסוף. שאליו יכלו לפנות, אלטרנטיבי

ובאשר לעתידה המזהיר של ההשכלה הגבוהה ' אינטרסנטיים באשר להצלחת טורו קולג

). 25.2.2000(דיעות אחרונות דיעות אחרונות דיעות אחרונות דיעות אחרונות יייי ,)18.2.2000 (רץרץרץרץאאאאהההה 84

61

וגרמה , היא פגעה קשות באמינות המוסד: לאפקט שלילי, כאמור, גרמה�בקרב חרדים

.גם תגובת נגד חריפה מצד הקהילה החרדית לא איחרה לבוא. לו נזק לטווח ארוך

חרדיתחרדיתחרדיתחרדיתגובת הנגד בקהילה הגובת הנגד בקהילה הגובת הנגד בקהילה הגובת הנגד בקהילה התתתת

האווירה שיצרה התקשורת בדבר האוניברסיטה החרדית העתידית והפרסום , אמורכ

המוגזם והמסולף אודות המפנה בחברה החרדית בכלל ובתחום הלימודים הגבוהים

תחושת . יצרו באגף האשכנזי של החברה החרדית תחושה של פריצת גדר סוחפת, בפרט

לפיה , )1998, דצמבר(ימים באותםשהתקבלה , ץ"האיום הוחרפה בעקבות קביעת בג

וכי על הכנסת לחוקק תוך שנה חוק , ההסדר של דחיית גיוס בחורי הישיבות אינו חוקי

אושר 2002וביולי , צבי טל) בדימוס(לצורך זה מונתה ועדה בראשות השופט . בעניין זה

ים וגים מסוימח. שעורר התנגדות קשה בעיקר בקרב הקנאים שבמגזר החרדי, "חוק טל"

הם פתחו . במגזר החרדי תפסו את המצב כמהפכה שבאה לשים קץ לעולם התורה

, חרמות, בפשקוויליםתוך שימוש , עת הלימודים הכללייםבמלחמת חורמה נגד תופ

.איומים ואלימות

קידום הלימודים הכלליים וחוק -פשקווילים שהופצו כרכו יחדיו את שתי התופעות ה

הפרוצה ' חברה'להביא להתבוללות ושילוב ברחבי ה"ה ולפיהם שילוב זה צפוי הי, טל

גם איומים ". והמופקרת ולהישטף בזרם העכור של לאומיות ציונית ורוח ההשכלה

ניאלץ לצאת , ם לא יטו אוזן לקול קריאתנו זואו: "מפורשים לא נעדרו מפשקווילים אלו

הרב .... "אלבחרב ובחנית על כל הנותנים ידם לתהפוכות וכישלונות אלו לבית ישר

הוא הוזהר לשוב . ל החרדי"בעיקר בתכנית הנח, שטיינמן זוהה כמי שתומך בתכניות אלו

שיצאו ראשונים כמלאכים שלא ניאלץ לצאת נגדו כדרך", מדרכו המסוכנת וההרסנית

85...."נגד פורצי גדר ומחדשי חדשות בישראל

הם של התומכים בחוק נערכו גם הפגנות סוערות מול בתי, נוסף להפצת הפשקוויליםב

. שזוהה כתומך נלהב בחוק, )יד ימינו של הרב אלישיב(בייחוד נגד הרב אפרתי , טל

הרב �" יהדות התורה"ההפגנות לא פסחו גם על בתיהם של הרבנים המרכזיים של

תגרות ידיים . על חייהם ועל חיי קרוביהםםוהם אף קיבלו איומי, אלישיב והרב שטיינמן

. ידיהם של הרבנים לבין המפגיניםהתפתחו בין תלמ

.64-62ים ראה כרוזים בעמוד 85

62

63

64

65

ם קבוצה של קיצונים חרדי�" בריסקרס"ילויי ההתנגדות הבריונית באו בעיקר מחוגי הג

יק ' הרב יצחק זאב הלוי סאלאוויצ�שזכתה למעמד בזכות המוניטין של רבם

הרב �ובנו , הרב יחיאל מיכל פיינשטיין�ובראשם עמדו חתנו , ")בריעסקר רב"ה(

חו תשגם הם פ, יורק-די סטמאר בניויהמתנגדים נעזרו במאבקם אף בחס. ם דודמשול

.והפיצו פשקווילים בנושא, בהפגנות ובעצרות עם

נאלצו הרבנים מייצגי היהדות החרדית הממוסדת לסגת , עקבות התגובות הקשותב

עמדה שהתאפיינה , ים וכלפי חוק טלמעמדתם הראשונית כלפי לימודים כללי

אולם הן הרב , משמעי-אמנם הם לא חזרו בהם באופן חד. ובמתינותבפרגמטיות

תעים מלקשור את שמם רוכיום שניהם נ, "הורידו פרופיל"שטיינמן והן הרב אלישיב

במידה שהם תומכים . בנושא ההכשרה המקצועית והקניית השכלה גבוהה לחרדים

ים היתרים גורפים והם אינם מעניק, "אד הוק"התמיכה היא , בהסדרים כלשהם ברוח זו

גם הגופים הפעילים בתחום ההכשרה המקצועית והלימודים האקדמיים . ומתוקשרים

. ככל האפשרהכתם נעשית בצנעאומל, נמנעים כיום מפרסום

ובן כי מצב זה פגע הן בפיתוח תכניות הלימוד והן ביכולת לגייס תלמידים למסגרות מ

ים ובפתיחת קורסים חדשים בכל עקבות המומנטום הראשוני ברישום תלמידב .אלו

לא �סביר להניח שמכלול גורמים הביא ליצירת קיפאון זה . המוסדות נוצר קיפאון יחסי

כי אם גם המאמץ להפעיל בקרה פנימית על , רק התגובות הקיצוניות של מתנגדי השינוי

ב שיים אובייקטיביים ביישום התכניות עקק, גילויי המפנה כדי שלא יצאו מכלל שליטה

קושי במציאת מועמדים מתאימים להכשרה מקצועית , דרישות אקדמיות מחמירות

. ועוד, צמצום שוק העבודה, ואקדמית

66

המעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבוריתהמעורבות הממלכתית והציבורית 7777

החלו להתגבש פרויקטים של הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים , אז תחילת המפנהמ

הכשרה המקצועית היו אלו בתחום ה. בשיתוף פעולה עם גורמים ממלכתיים וציבוריים

ובתחום הלימודים , וינט שנרתמו לביצוע הפרויקטים'משרד העבודה והרווחה והג

מעניין ביותר לבחון את עיצוב ). ג"המל(האקדמיים הייתה זו המועצה להשכלה גבוהה

מכיוון שהם נאלצו , המדיניות של גופים אלו ואת היערכותם לפעילות במגזר החרדי

דרכי , היה עליהם להתאים את הנהלים, מצד אחד: יתות מנוגדותלהתמודד בשתי חז

וחנית רהארגון ואופני הביצוע של התכניות לאיסורים ולהיתרים שהטילה המנהיגות ה

הם היו אמורים לפעול בהתאם לקריטריונים המחייבים , מצד שני; על התלמידים

.בשירות הציבורי

בין הגופים הממלכתיים והציבוריים בהדרגה התגבשו דפוסי פעולה ועבודה משותפים

שיתוף פעולה זה התפתח בתהליך של ; לבין הגורמים המעוניינים בכך במגזר החרדי

. הנכונים" תמהילים"עד אשר הושגו ה, תוך הפקת לקחים לאורך הדרך, ניסוי וטעייה

צעדים ראשונים צעדים ראשונים צעדים ראשונים צעדים ראשונים����משרד העבודה והרווחה משרד העבודה והרווחה משרד העבודה והרווחה משרד העבודה והרווחה

מנקודת ראותם של . כשנת המפנה 1996ם במשרד העבודה והרווחה מציינים את שנת ג

האיצה , ס"שר העבודה והרווחה מטעם ש, תחילת כהונתו של אלי ישי, אנשי המשרד

את המפנה עקב המוטיבציה שהייתה לו לסייע לאוכלוסייה החרדית להשתלב בשוק

, משרד מפעיל באופן שיטתי מערך של קורסים להכשרה ולהסבה מקצועיתה. העבודה

86.קורסים אלו מיועדים לציבור הרחב. כשרה מקצועיתבאמצעות האגף לה

, הקורסים שהציע האגף להכשרה מקצועית לאוכלוסייה החרדית היו מוגבלים, 1996עד

השר ישי . 'שוחטים וכד, עובדי מקוואות, ם"סופרי סת: לתחומי הקודש, רובם ככולם

חלה עלייה משמעותית 1996בשנת . יזמים שונים מארגנים קורסים מסוג זה גם במגזר הפרטי 86

ובסיומם היה , חלק מהקורסים שהם הציעו נערכו תחת פיקוח ממשלתי. במספרם של יזמים אלוקורסים אחרים היו . במבחני הסמכה שעליהם קיבלו תעודה ממשלתיתעל התלמידים לעמוד

.ונוהלו ללא כל פיקוח, פרטיים לחלוטין

67

, ות כללייםביקש להרחיב את ההכשרה המקצועית לחרדים ולכלול במסגרתה גם מקצוע

. ל העוניגבמגמה להגדיל את הכנסת החרדים ולהוציאם ממע

לא היו הניסיון והמסגרות במשרד העבודה מתאימים , חרף הכוונות הרצויות, ם זאתע

תורתם "המשרד אינו ערוך לטפל באופן פרטני בתלמידים ש. לטיפול באוכלוסייה חרדית

במעגל העבודה ומעוניינים פעילותו מתמקדת באנשים המצויים כבר�" אומנותם

. ם השואפים לחזור ולהשתלב בשוק העבודהיוכן במובטל, בהכשרה או הסבה מקצועית

ועל כן אינם , אינם נמצאים מלכתחילה במעגל העבודה" תורתם אומנותם"אברכים ש

,על פי תקנות הביטוח הלאומי למובטל זכאי לדמי אבטלה. באים במגע עם המשרד

יש לשלם דמי אבטלה עד תום לימודיו , לשכת העבודה בעודו זכאינשלח לקורס על ידיה

כך שהמוטיבציה , אינם זכאים לדמי אבטלה" תורתם אומנותם"התלמידים ש. בקורס

במסגרת קורסים רגילים מאיימת , יתר על כן. שלהם ללמוד בקורסים אלו נמוכה ביותר

".אומנותםתורתם " המעמד של דל כתוצאה מאיבו"עליהם חובת הגיוס לצה

למדו אנשי המשרד לבנות את התמהיל הנכון ולהציע , אחר ניסיונות ראשונים שנכשלול

המיועדים למובטלים , הסתבר שקורסי הבוקר, למשל, כך. תכניות המתאימות לחרדים

. ואכן נוכחות החרדים בהם הייתה דלה, אינם מתאימים לאברכים, הזכאים לדמי אבטלה

מכרזים לקיום קורסים להכשרה מקצועית לחרדים 1997גם כאשר פרסם המשרד בשנת

מכיוון שהמוסדות שניגשו למכרזים היו , לא צלחה פעולה זו, )לצד המכרזים הרגילים(

ולא נעשתה בהם עבודת ההכנה הדרושה כדי להתאימם , אלו שניגשו למכרזים הרגילים

ת ובעי כמהבמשרד העבודה התגבשה ההבנה שחשוב לפתור . לאוכלוסייה חרדית

הקורס צריך , ראשית. אם אכן יש כוונה לגייס אברכים לקורסים של המשרד, מרכזיות

הדוחה בין היתר את שירותו " (תורתו אומנותו"לאפשר לאברך לשמור על מעמד

יש , שלישית; יש לאתר מוסדות הכשרה המתאימים ספציפית לחרדים, שנית; )הצבאי

מכיוון שההכשרה המקצועית טרם , להצורך בפעילות הסברה להכשרת הלבבות בקהי

. זכתה ללגיטימציה מקיפה בציבור החרדי

קבץ נוסף של מכרזים לקיום קורסים להכשרה מקצועית לחרדים התפרסם רק כעבור מ

, והמשרד, בינתיים הופקו הלקחים מהכישלונות הראשונים. 1999בשנת , שנה וחצי

נערך לפעילות הסברה , )לן ראה לה�על כך (וינט 'בשיתוף פעולה עם ארגון הג

פעילות שכללה גם פנייה לרבנים ולמנהיגי הקהל לתמוך , אינטנסיבית במגזר החרדי

. בהכשרה מקצועית

התכוננו מוסדות הלימוד לקליטת חרדים לפי , 1999כאשר פורסם המכרז בשנת

הונהגה הפרדה בין בנים לבנות וגובשו צוותי הוראה מתאימים: הקריטריונים הנדרשים

, מזכירות רפואית, מקצועות מינהל, גרפיקה ממוחשבת, מחשבים: במגוון מקצועות

. שרטוט אדריכלי ושמאות מקרקעין

לקורסים אלו הייתה דלה " תורתם אומנותם"ההרשמה של אברכים ש, כן-פי-על-ףא

לקורסים שנערכו בשעות ) חרדיםלא (ולעומת זאת נרשמו מובטלים רבים , מהמצופה

68

מכיוון שהדבר היה , שאברכים לא רצו ללמוד בקורסי הכשרה בבוקרהסתבר . הבוקר

יה עליהם לעזוב את הכולל ולוותר ה �מחייב אותם לשנות את אורח חייהם מן היסוד

".תורתו אומנותו "מעמדעל

כזה שלא יפגע באורח חייו , שרד העבודה חיפש אפיק אלטרנטיבי להכשרת אברכיםמ

' אפיק זה נמצא בלימודי ערב על חשבון סדר ג". תותורתו אומנו"של האברך ובמעמד

שהוקדש בעיקרו , קורסי הערב לא חוללו שינוי מהותי בסדר יומו של האברך. של האברך

בד בבד ללמוד מקצוע , להמשיך ללמוד תורהםכך יכלו משתתפי הקורסי. ללימוד תורה

. ל"ולהסיר מעצמם את איום הגיוס לצה

עלה בידם לגייס עד היום שני מחזורי , בשו תפישה זואחר שאנשי משרד העבודה גיל

הסדר זה זכה . אברכים 1000-אשר כללו בסך הכל כ, "תורתם אומנותם"אברכים ש

, מכיוון שהוא לא הביא לצמצום מספר האברכים הלומדים תורה, לתמיכת הרבנים

. הכוללים לא נפגעו וגם אורח חייהם של האברכים לא השתנה מעיקרו

�עקב ניסיונו רב השנים בעבודה במגזר זה , וינט'ייע בגיוס החרדים נבחר הגארגון מסכ

וינט נרתם לנושא הגיעו רק חרדים מעטים להכשרות המקצועיות הרגילות 'לפני שהג

, וינט לפעול בשותפות עם משרד העבודה והרווחה'החל הג 2000שנת מ. שהפעיל המשרד

מסגרת הפרויקט הוגדרה . הצדדיםושיתוף פעולה זה מוגדר כמוצלח על ידי שני

כדי . שים במשקכהכשרת אברכים בתקופת היותם תלמידי כוללים למקצועות הנדר

ברכי אהוגבל הפרויקט רק ל, אולוגית בקרב המנהיגות החרדיתלמנוע התנגדות איד

והצורך שלהם לדאוג , רוב האברכים בגילאים אלו נשואים. ומעלה 23כוללים בני

. כורח המציאותלפרנסת משפחתם הוא

מקפיד על התנהלות הקורסים בהתאם , באמצעות זרועותיו המקצועיות, שרד העבודהמ

אך גם תוך התחשבות מיוחדת בצרכים הייחודיים של , לקריטריונים המקובלים במשק

זוכים התלמידים להקלה בתנאי הקבלה והם מתקבלים גם ללא , לדוגמה, כך. האברכים

וד במסגרת מכינה מקדמית למכינה של מרד מאפשר להם ללהמש, כמו כן. תעודת בגרות

מתמטיקה , במקצועות אנגלית) מדעית-המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית(ט "מה

כדי שהתלמידים לא ייאלצו ', לימודים אלו מתקיימים במקביל ללימודי שנה א 87.ולשון

קצה שעות משרד העבודה מ, בנוסף. לעבור מסלול לימודים שיארך יותר מחמש שנים

שעות הלימוד הנדרשות כדי להגיע 2200-מעבר ל � חרדיםנוספות רבות לתלמידים ה

.לתואר

עקב הירידה . ם עבור נשים חרדיות גיבש משרד העבודה והרווחה מדיניות חדשהג

סייע המשרד ביצירת אפיקי תעסוקה , המשמעותית במספר משרות ההוראה במשק

נפתחו קורסים לקבלת תואר הנדסאית " עקבבית י"במסגרת הסמינרים של : חדשים

. יחידות לימוד 3-תנאי לקבלת התואר נדרשים התלמידים להיבחן לבגרות ברמה שאינה נמוכה מכ 87

69

נערכים במקביל ללימודי קורסים אלו. אדריכלות ועיצוב פנים, בתחומי המחשבים

. ההוראה הרגילים בסמינרים

מבחינת היחס בין מספר הנשים למספר הגברים " מהפך"שנים האחרונות מסתמן ב

באופן מובהק על ז עלה שיעור הנשים"עד שנת תשנ. ט"המשתתפים בקורסים של מה

בשנת . 66% ואחוז הנשים על 34%ח אחוז הגברים עמד על "בשנת תשנ. שיעור הגברים

בקרב הנשים וכך היה גם בשנה 46% לעומת 54%ס אחוז הגברים עמד על "תש/ט"תשנ

47%ב חלה ירידה קטנה בקרב אחוז הגברים והוא עמד על "בשנת תשס. שלאחריה

במסלול : חל גידול משמעותי במספרם המוחלט, כןיתר על . בקרב הנשים54%לעומת

אחוז מכלל 0.5%-שהיו כ, במכללות הייחודיותסטודנטים חרדים 113-מ, הנדסאים

המגמות . מכלל הלומדים 4%-שהם כ, סטודנטים 1184-עלה המספר ל, הלומדים

תעשייה , ותוכנה, המרכזיות שבהן למדו הסטודנטים הן אלקטרוניקה ומחשבים לגברים

תון זה מצביע על מפנה משמעותי במגזר החרדי ביחס לחשיפת נ88.ניהול לנשיםו

. הגברים להכשרה מקצועית

עקב המחסור , ההנחה במשרד העבודה היא שבעתיד יהיה קשה יותר לגייס אברכים

החשש הוא שגברים רבים ישובו מסיבה זו להסתגר בעולמה . במקומות עבודה במשק

על כן , עדיין יש ביקוש לבעלי מקצוע האוכלוסייה החרדיתבריכוזי , עם זאת. של תורה .ניתן עדיין לגייס תלמידים להכשרות מקצועיות מתאימות

וינטוינטוינטוינט''''פעילות הגפעילות הגפעילות הגפעילות הג

וינט לסייע בתחום ההשמה וההכשרה 'נרתם גם הג 1996מאז שנת , אמור לעילכ

וינט יש היכרות ממושכת עם עולם הישיבות ועם 'לאנשי הג 89.המקצועית לחרדים

הסתבר כי הממשלה לבדה אינה , כמו כן. הן בישראל והן מחוצה לה �גזר החרדי המ

וינט היטיב 'והג, מסוגלת להתמודד עם הצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית

.למלא את הנישה הפנויה שנוצרה בתחום זה

כוח המשימה ". פרנסה בכבוד"שכונה בשם , וינט הקים כוח משימה לטיפול בפרויקט'גה

והם מסייעים בהפצת המידע ובגיוס , לל רכזים שהם עצמם אנשי הקהילה החרדיתכו

והפעילות מתבצעת , וינט גם הקים ועדה רוחנית מקרב מנהיגות הקהילה'הג. מועמדים

.בהתייעצות עם חברי הוועדה

לות שבפיקוח המגזר החרדי במכל-) ט"מה(מדעית -נתוני המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית 88

.2003 מרץ ,ט"מהי נערכים "במט). מרכז טיפוח יזמות(י "וינט מקיים פעילות ענפה לחרדים גם במסגרת מט'גה 89

השוקלים פתיחת עסק עצמאי ומעוניינים לרכוש ידע וכלים , לנשים ולגבריםקורסים מגוונים .הדרושים לשם כך

70

. ניסה לעניין בפרויקט זה גם גורמים ממשלתיים�ובמקביל , וינט לבדו'בתחילה פעל הג

חלוקת העבודה . גם משרד העבודה והרווחה�ובעקבותיו , ר נענה לפנייהמשרד האוצ

וינט מתמקד בגיוס התלמידים ובהשמתם 'הג: וינט למשרד העבודה היא כדלקמן'בין הג

שלב ההכשרה המקצועית נתון בידי משרד העבודה ואילו, ואחראי על ביצוע הפרויקט

וינט לבין משרד 'ת בין הגבהתאם לכך נחתם הסכם שותפו. והגורמים המקצועיים

. יעקב נאמן�עורבותו של שר האוצר דאז מ בגלל" הסכם נאמן"המכונה , העבודה

:בהסכם זה מוצג הרקע לשיתוף פעולה בין הצדדים

הרחבת שילובו של המגזר החרדי במעגל התעסוקה במשק מהווה כיום "

הון והוא אחד האתגרים החשובים במיצוי פוטנציאל ה, יעד לאומי מרכזי

במקביל לכך אותרה נכונות ומוכנות גם במגזר זה . האנושי במדינת ישראל

להשתלבות במסגרות של הכשרות מקצועיות שתהיינה תואמות למגזר זה

ל בפעילות ישירה "נעשו ניסיונות ראשוניים בתחום הנ. לות עליובומקו

אך לאור העובדה כי לאגף להכשרה מקצועית אין כיום , של המשרד

תוך הכרת הזרמים , דרשת על מנת לבצע מערך שיווק כוללתשתית נ

הוכח הצורך בהסתייעות בגורם ביניים בעל , השונים במגזר החרדי

על מנת ליצור ממד עומק בנגישות לסקטור , אהתמחות ומעורבות בנוש

ממשלתי הופכת אותו -וינט בעל אופי אוניברסלי חוץ'היותו של הג. זה

ע למגזר זה בהקשר הנדון ולארגון ההכשרה לגוף המתאים לסייע בכל הנוג

25%וינט לממן מתקציבו 'בנוסף לכך התחייב הג. המקצועית המתאימה לו

90".והוא בעל עניין בעצמו לקידום הנושא, מהעלות הכוללת של הפרויקט

וינט 'הופסקה גם התמיכה הרוחבית של הג 2000מסגרת שינוי המדיניות משנת ב

ילך השקיע הארגון כספים בפיתוח התכניות ובמימון ומכאן וא, במוסדות היזמים

לכל המוסדות להכשרה מקצועית . ההכשרות על פי קריטריונים שפורסמו במכרזים

:בתנאי שיעמדו בדרישות הבאות, הותר להשתתף במכרזים) ר"גורם עסקי או מלכ(, על המגזר החרדי, וינט'לדעת הג, המקובלת, קיום אישור של סמכות תורנית חרדית .1

כי תנאי הלימוד המוצעים במוסד אכן , בין היתר, אישור זה יקבע. או על חלק ממנו

.מתאימים לדרישות המגזר החרדי .יכולת מוכחת לאיתור ולגיוס תלמידים .2 .יסיון ניהולי ופדגוגי בתחום ההכשרה המוצענ .3 .מבנה ומתקנים המתאימים לפעילות עם אוכלוסייה חרדית, צוות הוראה מיומן .4 . לאתר מקומות עבודה מתאימים לבוגרים ולשבץ אותם בעבודהיכולת .5בתנאים , צ והערב"יכולת לקיים את הלימודים הן בשעות הבוקר והן בשעות אחה .6

. המתאימים לציבור הלומדים .הגשת הצעה מפורטת לתכנית לימודים בתחום הנלמד .7

.19.9.2002-וינט ב'חה לגמתוך הסכם שנתי שנחתם בין משרד העבודה והרוו 90

71

". רתם אומנותםתו"הוגדרה אוכלוסיית היעד כתלמידי כוללים ש 2000מסוף שנת , אמורכ

תלמידים אשר סיימו את 1000-מקרב תלמידים אלו נרשמו במחזורים הראשונים כ

(רוב הפעילויות נערכו בשיתוף עם המרכז החרדי ). או קרובים לסיים אותה(הכשרתם

וחלקן עם גופים פרטיים שהיו בעלי ניסיון בהעברת , ט"חלקן עם מכון נווה בבג, )55%

.ם באשדודכמו מכללת הדרו, קורסים

פעילות המועצה להשכלה גבוההפעילות המועצה להשכלה גבוההפעילות המועצה להשכלה גבוההפעילות המועצה להשכלה גבוהה

�ציון לב נחמיה ' בנוכחות פרופ, נערך דיון בלשכת ראש הממשלה נתניהו 1998מרץ ב

ומר זוהר ) ג"מל(של המועצה להשכלה גבוהה ) ת"ות(ר הוועדה לתכנון ותקצוב "יו

צפוי בדיון זה הוצגו נתונים על המחסור ה. ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה" יו�זיסאפל

ת במכתב בזו "כסיכום לדיון פנה ראש הממשלה לות. בבוגרים במקצועות הטכנולוגיה

:הלשון

ת תתכנן ותתקצב את המוסדות להשכלה גבוהה כך שמספר "אני מצפה שות"

. הבוגרים במקצועות הטכנולוגיה העילית יהיה תואם לביקושים הצפויים

קצועות הטכנולוגיה בהמלצתכם אנא תנו דעתכם גם על קידום הלימודים במ

:העילית בשני תחומים .גם בין הנשים, רב אוכלוסיית החרדיםקכשרת כוח אדם במקצועות אלו בה .1 .לנגב ולגליל, יזור הלימודים במקצועות אלו לירושליםב .2

מו עם אגף התקציבים לאחר שתתא, יום 60אני מבקש שתגישו המלצותיכם תוך

91".במשרד האוצר

גורמים ממשלתיים לנסות לנתב את המגזר החרדי לקורסים יה זה הצעד הראשון של ה

.בתחום הטכנולוגיה

, 1999רק בשנת ג בנוגע למגזר החרדי החל להסתמן למעשה "ינוי מדיניות המלש

" צא ולמד"מותת ע. ג"בתקופת כהונתו של השר יוסף שריד כשר החינוך וכראש המל

. ם בהקמת מכללה חרדיתבבקשה לסייע לה, פנתה בספטמבר של אותה שנה אל שריד

והביע נכונות לסייע בנושא , השר גילה אהדה כלפי יוזמות שבאו מתוך הקהילה החרדית

ג לשנות את "גישתו האוהדת דרבנה את המל. הקניית השכלה אקדמית לחרדים

כלה גבוהה לציבור החרדי עשויה להיות אמצעי יעיל שמתוך הכרה שהקניית ה, מדיניותה

. ה בישראללשילובו במשק ובחבר

שהצביעו , ג גם נתונים סטטיסטיים על מצב העוני"אותה שנה עמדו לעיני חברי המלב

ג היו ערים לסימני הפתיחות "חברי המל, כמו כן. על תפוצתו הרחבה במגזר החרדי

. 11וטף ש-023 -דו, מ"משרד רוה 1998במרץ 27ת מיום "ר הות"כתב ראש הממשלה ליומ 91

72

ג לא הייתה בקרב חברי "בקדנציות הקודמות של המל(לשינוי שהחלו להסתמן במגזר זה

). ייחודיות למגזר מסויםדות לימוהמועצה פתיחות להקמת מסגר

ובשיתוף פעולה , סימלה את הרוח החדשה, ת"ר הות"יו, נחמיה לב ציון' ישתו של פרופג

ר הוועדה המלווה המיוחדת לעניין לימודים אקדמיים "יו(יחזקאל טלר ' עם פרופ

, הכניסה של אוכלוסייה חרדית ללימודים אקדמיים": ואחרים נפתח עידן חדש) לחרדים

שלה השלכות חברתיות וכלכליות , היא תפנית היסטורית, אחר כך למעגל התעסוקהו

לב ' כך נפתח המסמך שחיבר פרופ � 92"מרחיקות לכת בציבור החרדי ובחברה בישראל

קיום לימודים אקדמיים מחוץ . בנושא זה 1999ג בשנת "ציון לקראת הדיון הראשון במל

הפרדה בין : כגון, אם לנורמות חרדיותלמסגרת הקמפוס חייב התאמות ושינויים בהת

הצורך לפתור את בעיית , קיום לימודי ערב, הנהגת כשרות מיוחדת, גברים לנשים

הבדלים שנוצרו בשל שהותם במסגרות �ההבדלים בהשכלה יסודית בין גברים לנשים

. וכיוצא בזה, נוך שונותיח

אך , ת מתוך הקהילהבחינה מעשית התבטאה הרוח החדשה במדיניות שעודדה יוזמומ

. הקפידה שמוסד אקדמי מוכר יפקח על הרמה האקדמית של תכנית הלימודים, במקביל

המעטפת : הפתרון האסטרטגי אשר אפשר את פריצת הדרך נמצא בשילוב הבא

היזמים הם �שבמסגרתה נערכים הלימודים היא חרדית ונתונה לאחריות היזמים

להשגת אישור מן , ד לאורח החיים הדתי המוסתלהתאמ, האחראים לגיוס תלמידים

תפקיד המועצה הוא לאשר או לא לאשר . בקהילה וכדומה" שקט תעשייתי"ל, הרבנים

ולעלות בקנה אחד , התכנים אמורים להיות אקדמיים מובהקים, עם זאת. יוזמות אלו

אם הפעילות מתבצעת בתוך . עם הקריטריונים הנהוגים במוסדות להשכלה גבוהה

, התכנית היא באחריותו של המוסד: אזי הוא סוברני בהחלטותיו, קדמיהקמפוס הא

נדרש אישור לגבי , אולם אם היא מתקיימת מחוץ לקמפוס. והוא המוציא אותה לפועל

. עם הוועדה לתכנון ולתקצובטהרמה האקדמית מטעם המועצה וכן אישור תקציבי מ

שמקצועות או תחומי , ולמועל פי השקפת ע, דיניות זו מאפשרת לגוף היוזם להחליטמ

מקצועות שאושרו כמתאימים , מצד שני. דעת מסוימים לא ייכללו במסגרת הלימודים

והוראתם אמורה להיות נתונה בידי גוף אקדמי , חייבים לעמוד בקריטריונים אקדמיים

) ר"מבח( החרדית ברק-בניודה סוציאלית במכללת בהתלמידות בחוג לע, לדוגמה. מוסמך

לומדות במעטפת חרדית המותאמת לערכיהן ולאורח , החרדית בירושליםאו במכללה

-ולמעשה הן תלמידות בר, אילן-אך תכנית הלימודים היא של אוניברסיטת בר, חייהן

אם בעתיד יבקשו המוסדות החרדיים לבנות תכנית אקדמית עצמאית . אילן לכל דבר

תעמוד בקריטריונים ורק אם התכנית , ג"יהיה עליהם להגישה לעיון המל, משלהם

אולם עד שתוקם מכללה חרדית שרמתה . היא תזכה לאישור המועצה, אקדמיים נאותים

להשיג תואר סטודנטים חרדיםג ל"מאפשרת המל, לבוגריה גבוהה דיה להעניק תארים

. אקדמי באמצעות אחד המוסדות המוכרים הקיימים

. 8.7.1999צבי וינברג מיום ' מכתב מנחמיה לב ציון לפרופ. ג"המל 92

73

ל בהיבטים השונים של שתפקידה לטפ, המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה מיוחדת

על מידת , ועדה זו מפקחת על תנאי הקבלה של התלמידים. הלימודים במגזר החרדי

על הספרייה במוסד הלימודים ועל ביצוע התכנית , ההתאמה של הסגל האקדמי

התקבלו גם החלטות , לאחר שהוגדרה המדיניות. האקדמית בקרב האוכלוסייה החרדית

הנזכרות ,תלמידים חרדיםובשו המסגרות הייחודיות לובסופו של דבר ג, אופרטיביות

. לעיל

בית הספר הגבוה : בשלב זה בולטת בעיקר מעורבותם של שני מוסדות מוכרים

העובדה ששניהם מקפידים על אווירה דתית מסבירה . אילן-לטכנולוגיה ואוניברסיטת בר

. את היותם יעד לביקושים של המגזר החרדי להשכלה גבוהה

ר והמכללה החרדית בירושלים עם "החוזים שנחתמו על ידי מבח, ג"לדעת המל

אילן מגבילים את המגוון הרצוי של מוסדות אקדמיים ומצמצמים את -אוניברסיטת בר

המועצה מעדיפה . התחרות בין המוסדות הללו על בניית תכניות המותאמות לחרדים

קלינאיות תקשורת דוגמת המסלול ל, לפני גופים נוספיםםשהפרויקטים ייפתחו ג

שהוא פרי שיתוף פעולה בין המכללה החרדית בירושלים לבין , הלומדות לתואר ראשון

".הדסה"מכללת

העלולות למנוע או לעכב הקמת מוסדות , משקל-כבר עתה מתעוררות שאלות כבדות

חוסר היציבות ביחסה של , לדוגמה. המותאמים למגזר החרדי, אקדמיים מוכרים

שהוא חיוני , שכלה הגבוהה אינו מאפשר תכנון יציב לטווח ארוךהקהילה לנושא הה

לא ברור היקפו של מאגר , כמו כן. כאשר מדובר בבניית תכנית לימודים אקדמית

וגם הפרשנות בציבור לגבי , לגדולי התורה אין עמדה ברורה בנושא, המועמדים לגיוס

משמעית של קשת -ה חדהעדר הגדר: בעיות נוספות הן. עמדותיהם אינה אחידה וברורה

ומוטיבציה חלשה של , )יותר ברור מה הם המקצועות האסורים(המקצועות המותרים

.התלמידים ושל אגפים מסוימים בקהילה החרדית בכל הנוגע ללימודים גבוהים

ג כיום יהיה גם הפתרון האופטימלי "יש להניח שהפתרון שנוקטת המל, לאור מצב זה

והיענות , התייחסות ליוזמות נקודתיות שמקורן בקהילה:דהיינו, ראה לעיןתיד הנבע

אקדמי לביצוע " קבלן"יש להניח כי גם בעתיד תמצא המועצה . חיובית במידת האפשר

תכנון ארוך טווח לא יהיה אפשרי עקב . הפרויקט וכי הפעילות תוסיף להיות ספורדית

ה ושאיפת החל בהלכי הרוח בקהיל�התנודתיות של מכלול הגורמים המעורבים

המשך במצב שוק העבודה וכלה במידת היישום של חוק טל , "לצאת לעולם"האברכים

היוצרים בלבול ואי בהירות במדיניות , או של תקנות הממשלה העוקפות אותו

93.הממשלה

בסעיף הדן בשילוב האברכים 24.3.2003של משרד האוצר מיום " בתוכנית להבראת כלכלת ישראל" 93מבלי שיחשוש , המאפשרת לתלמיד הישיבה להשתלב בשוק העבודה, תוקנה תקנה, שוק העבודהב

תקנה זו נותנת לו פטור ". תורתו אומנותו"לאבד את ההטבות המוקנות לו מתוקף מעמדו כ .27משירות ביטחון עד גיל

74

מוסדות הלימודמוסדות הלימודמוסדות הלימודמוסדות הלימוד 8888

כלליים כלליים כלליים כללייםמאפייניםמאפייניםמאפייניםמאפיינים

בית : ם הסטודנטים חרדיםהכוללים כיום מסגרות ייחודיות ל, גבוההלהשכלה המוסדות

; )לנשים( לוסטיג ומכון באמצעות מכון טל �) ט"בג (לטכנולוגיההספר הגבוה

המיועדת הן , ר"מבח(ברק החרדית - באמצעות מכללת בני�אילן -בר אוניברסיטת

המיועדת בשלב זה לנשים (ובאמצעות המכללה החרדית בירושלים , )לנשיםלגברים והן

�" הדסה"המכללה האקדמית ; )שים ולגבריםלנ(קריית אונו � האקדמיתהקריה ; )בלבד

, לצידם).לגברים ולנשים" ( משפטשערי" החרדית בירושלים ומכללת המכללהבאמצעות

, )ט"בג(מכון נווה , המרכז החרדי: יש לציין את המכונים העוסקים בהכשרה מקצועית

.ועוד, מכללת הדרום באשדוד

מקצועיתהביקושים להכשרה המוסדות שקמו במגזר החרדי כדי לענות על בחינת

החרדים אינם מקשה 94.וללימודים אקדמיים מוכיחה שמדובר בציבור הטרוגני ומגוון

העדפתושוני זה מכתיב גם , אורח חיים שונהבעלות הם נחלקים לקבוצות �אחת

. מסגרות לימוד שונות

לא לללמוד רוצים ואינם" תורהדעת"אברכים הרואים את עצמם כפופים ל, לדוגמה

במוסד זה אמנם נהוגים לימודים ). ט"בג(לא יפנו לבית הספר הגבוה לטכנולוגיה , פיקוח

אברכים אלו . התורהגדולי כפוף לוועדת הפיקוח של אינו הואאך , לאוכלוסייה החרדית

, )ר"מבח(ברק החרדית - להכשרה מקצועית ואת מכללת בניהחרדייעדיפו את המרכז

לא כל תלמיד חרדי : דוגמה אחרת. ח וסרים למשמעתה הפיקוועדתהמקבלים את מרות

שערי" יעז לפקוד את המכללה למשפטים במשפטיםשנפשו חשקה בתואר אקדמי

היא אינה מוסד בעל אופי , תלמידים מהמגזר החרדיבהמשום שאף כי לומדים , "משפט

. חרדי

הןם שקלטו תלמידים מהמגזר החרדי היו צריכים אפוא להתאים את עצמהמוסדות

והן לדרישות האגף להכשרה מקצועית , הם המיוחדים של התלמידים השוניםילצרכ

. והרווחה או לדרישות האקדמיות של המועצה להשכלה גבוהההעבודהבמשרד

. העונות על מגוון הביקושים, רות של מסגמגווןהתמהילים השונים יצרו

.ג" הלימודים תשסלשנת המופיעים בפרק זה נכונים הנתונים 94

75

: משותפיםפרמטרים למוסדות אלו מספר יש, ככלל לשניבמוסדות המקיימים לימודים . ולם נהוגה הפרדה בין בנים לבנותבכ, ראשית

. נפרדים או בימים נפרדיםבמבנים הלימודים נערכיםהמינים כללי התנהגות מתאימים מבחינת סגנון עלבכל המוסדות הללו יש הקפדה , שנית

. שעות תפילה, כשרות, הלבוש הפתרון מיושםעל כן , עם לימודי חולבקרב הבנים אין עירוב של לימודי קודש, שלישית

פתרון אחר הוא הנהגת לימודי חול . של האברכים' גסדר חשבון על �של לימודי ערב

מסתבר שגם שיטה זו מקובלת על חלק ; ערב מבוקר עד �רק ביום אחד בשבוע

. קודשללימודימהחרדים כהסדר שאינו מערבב בין לימודי חול הדברים. תלמידים חרדיםים קריטריונים מקלים לקבלת בכל המוסדות נהוג, רביעית

וכן לגבי הקורסים להכשרה מקצועית של האגף להכשרה , אמורים בעיקר לגבי הגברים

.וינט' במשרד העבודה והמסגרות שמפעיל הגמקצועית

וקורסים להכשרה מקצועית לנשים מאשר אקדמיותיש יותר מסגרות לימוד , ככלל

הכשרת הנשים מתבצעת גם . הגבריםות אלו גדול ממספר ומספרן במסגר, לגברים

. הרגילבמסלול להכשרתן כמורות במקביל" יעקבבית"במוסדות

בלבד בלבד בלבד בלבדלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מוסדותמוסדותמוסדותמוסדות

המוסדות החרדיים היחידים , " יעקבבית" המתקיימות בסמינרים של ההכשרות מלבד

צועית המרכז החרדי להכשרה מק: לימודים רק לאוכלוסייה חרדית הםהמקיימים

החרדית והמכללה) ר"מבח(ברק החרדית - מכללת בני� שלו האקדמיותוהשלוחות

ר"המרכז החרדי ומבח". תורה דעת"מוסדות אלו פועלים תחת פיקוח של . בירושלים

, התורה הרב שטיינמן והרב אלישיבגדולימטעם ) ועדה רוחנית(כפופים לוועדת הפיקוח

פועלת בהשגחתו ) רק בנותעתהבה לעת שלומדות (והמכללה החרדית בירושלים

.ובברכתו של הרב עובדיה יוסף

אולם תכנית הלימודים חוברה , חרדית אלו מקיימים מסגרת ארגונית באווירה מוסדות

"הדסה"אילן ומכללת - ברכאוניברסיטת, או אקדמיים מוכרים/על ידי גופים מקצועיים ו

במוסדות אלו התלמידיםיהם יקבלו לכשיסיימו את חוק לימוד. והאוניברסיטה הפתוחה

. את התארים מידי המוסדות האקדמיים המוכרים

. אילן אינה יוזמת את תחומי הפעילות אלא נענית לפניות מן הקהילה-בר אוניברסיטת

הוא הרצון מצד האוניברסיטה לסייע למגזר החרדי באותם זומדיניות הנהגת השיקול ל

.לחברה בפעילותה זו תרומה רואה סיטההאוניבר �תחומים שבהם הוא מעוניין

עבודה : אילן הם- סטודנטים מהמגזר החרדי באוניברסיטת ברשלומדים המקצועות

מאז פתיחת הלימודים למגזר החרדי קלטה האוניברסיטה . ומחשביםכלכלה , סוציאלית

, ניתנו להם הנחות מבחינת סף הקבלה ללימודים. ממגזר זהותלמידות תלמידים 216-כ

76

עליהם לעמוד בדרישות זהות לאלו שנדרשו מכלל היהמהלך הלימודים אך ב

.הסטודנטים

במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרות

אך , מסגרותיו השונות הוא מוסד אקדמי מוכר המתנהל באווירה דתיתעל ט"הבג

המוסד מקיים מסגרות ". תורהדעת"עדת פיקוח מטעם ו לוכפוףהוא אינו , כאמור

בהתאם לצרכי , חרדים וחרדיות במסלולים שוניםפיםמשתתלימודיות שבהן

עם התלמידים חרדים סטודנטים וסטודנטיות לומדיםבמכון לב ובמכון טל . התלמידים

. בלבדחרדים לומדים סטודנטים וסטודנטיות לוסטיגאולם במכון נווה ובמכון , האחרים

ישור סמכות לומדים באט" במכונים של בגחרדים והסטודנטיות ההסטודנטים רוב

מוסד היא" משפטשערי"גם מכללת . כי המוסד אינו מצוי תחת פיקוח דתיאף, רבנית

חלקם � סטודנטים חרדיםובכל זאת לומדים בו , שהאווירה בו דתית ולא חרדיתאקדמי

לכלמוסד זה אינו מתאים . אישור מסמכות רבנית וחלקם לומדים על דעת עצמםקיבלו

. לקבוצה ייחודית מביניהםאלא , חרדים ההסטודנטים

במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כללייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרותשבהם , מוסדות כללייםהן הדרום באשדוד ומכללתקריית אונו � האקדמית הקריה

. מתקיימות מסגרות לימוד לחרדים

מעניקה לבוגריה תואר אקדמי ) סטר'לשעבר שלוחה של מכללת מנצ (האקדמית הקריה

בקמפוס (וסד זה הקים מסגרת ייחודית לחרדים מ. ג" ידי המלעלבתחומים שאושרו

. בנפרד משאר התלמידיםלומדיםשבה הם , )נפרד

שהתמחה בהכשרות , האוכלוסייההפתוח לכלל , הדרום באשדוד היא מוסד פרטימכללת

המכללה ענתה על . מקרקעיןייעוץ מס ושמאות , ראיית חשבון: מקצועיות מסוימות כגון

היא מקיימת קורסים זוובמסגרת , וינט' משרד העבודה והגהקריטריונים שצוינו במכרזי

. סטודנטים חרדיםנפרדים ל

אך התלמידים , " תורהדעת" אלו אינם כפופים לוועדת הפיקוח של מוסדות אמנם

ובמובן זה , הלומדים בהם פנו אליהם רק לאחר שקיבלו היתר מסמכות רבניתחרדיםה

. לפיקוח אישינתוניםהם

שלתיאור קצר : הסקירה כוללת. ה תמציתית של המוסדות השונים תובא סקירלהלן

תולדות ההקמה של כל מוסד והמקצועות הנלמדים , הפרופיל החברתי האופייני למוסד

להעל הבעיות האופייניות , זו עשויה ללמדנו על ההטרוגניות של הקהילהסקירה. בו

צרכי התלמידים בהתאם ל, ועל הפתרונות הייחודיים שסיפקו מוסדות הלימוד

.או האקדמיים הנדרשים/ המקצועיים וולקריטריונים

77

להכשרה מקצועית להכשרה מקצועית להכשרה מקצועית להכשרה מקצועיתמוסדותמוסדותמוסדותמוסדות

לחרדים בלבד לחרדים בלבד לחרדים בלבד לחרדים בלבדמוסדותמוסדותמוסדותמוסדות

מקצועיתמקצועיתמקצועיתמקצועית החרדי להכשרה החרדי להכשרה החרדי להכשרה החרדי להכשרה המרכזהמרכזהמרכזהמרכז. . . . 1111

הוא המוסד , 1996שנוסד בשנת , החרדי להכשרה מקצועיתהמרכז: המוסדתולדות

, ברק-בני, ירושליםושלוחותיו מתפרשות ב, החרדי הראשון בתחום ההכשרה המקצועית

. אשדוד וקריית ספר

שהיה הראשון להשקיע , הברית- תושב ארצותיהודי, אברהם פוסר" הפרויקט היה דיוזם

95. לשעברלבנשיא מכון , הרב צבי ויינברגראת הענייןהוא גייס לטובת . בכך כספים

, בירושליםברק ואחד - אחד בבני�בתחילה נפתחו שני קורסים להכשרה מקצועית

, זמן רבמעמדקשר זה לא החזיק . בירושלים) ט"בג(בשיתוף פעולה מקצועי עם מכון לב

מטעם הרוחניתמכיוון שהנהלת מכון לב סרבה להכפיף את המוסד לפיקוחה של הוועדה

) קודש וחצי יום חוליוםחצי (מכון לב משלב לימודי קודש עם לימודי חול ". תורהדעת"

ואווירה זו לא , במגזר החרדיגרמניה את יוצאי מאפיינתה" עם דרך ארץתורה"במסורת

". תורה דעת"התאימה לחרדים הסרים למרותה של

רב , ישראלבוגר ישיבות במדינת , הקמת המרכז וניהולו גויס הרב יחזקאל פוגללצורך

לרב פוגל היה גם רקע בתחום מינהל . הקבעבצבא צבאי ורבהברית -קהילה בארצות

ניסיוןוכן היה לו , ובמכון תורני גבוהלבנותבאולפנא , תיכוניותהחינוך בישיבות

.בהוצאה לאור בתחום המחקר

: הבאיםהעקרונות החרדי להכשרה מקצועית הוקם על יסוד המרכז: יסודעקרונות

; על הפרדה בין לימודי חול ולימודי קודשהקפדה • ; ולבנותלבנים על לימודים נפרדים הקפדה • מתקבליםאולם לפי היתרים מיוחדים , 23 לגיל נקבעהתלמידים המינימום של גיל •

;גם תלמידים יותר צעירים ;בלבד' חשבון סדר געל מתקיימים בערב הלימודים • ;במוסד חרדית אווירה על שמירה • ". תורהדעת" מוחלטת לוועדה הרוחנית ולכפיפות •

למשרד מתקיימים מרבית הקורסים המשותפים במרכז: ותנאי הקבלההתלמידים

מפעילהוא , בנוסף". אומנותםתורתם"וינט עבור אברכים ש' והרווחה ולגהעבודה

מתקבלים , למעשה. קורסים לגברים ולנשים מהמגזר החרדי החפצים ללמוד מקצוע

או אינם יכולים להמשיך /אשר אינם רוצים ו, כל המבקשים ללמוד מקצועלמרכז

ראה פרק , שהובילו להקמת המרכז החרדי, הרב שךשלגזר החרדי ומעורבותו האירועים במעל 95

.שישי

78

מה ממוחשבים שבוצעו על ידי חברה הונהגו מבחני מיון והתא. בלבדתורהבלימודי

, מאחר שהתלמידים מגיעים ללא תעודת בגרות וללא ידע מקדמי. חיצוניתמקצועית

כפי שהדבר נעשה , שלפיה מסווגים המועמדים, רמת ידעבודקיםמבחני הקבלה אינם

ונבדקים בה כישורים , הבחינה היא רוחבית. לאוניברסיטאותבתהליך הקבלה

ויש צורך לבדוק מאפיינים נוספים , לצורך מיוןמספיקיםים אינם המבחנ. ופוטנציאל

. טיב הישיבה שבה למד ועוד, עצמאותו, התלמידמידת החברותיות של : כמו

שהם מכיוון, התלמידים אין משקל משמעותי בהפנייתם למקצוע מסויםלהעדפות

לל מבקשים ובדרך כ, מגיעים בגיל מבוגר יחסיתהם. מתקשים להגדיר את רצונותיהם

הלימוד וההכוונה נעשים על ידי הנהלת מקצועותמשום כך בחירת . עזרה והכוונה

. המוסד

. אחריםוהוא נמוך בהשוואה לקורסים מקבילים , הלימוד ברוב הקורסים מסובסדשכר

. סיוע מקרן מלגות מטעם המוסדאו הלוואההתלמיד זכאי לקבל , בנוסף

לאחר חג מתחילסמסטר הקיץ . קיץ וחורף�ם לשני סמסטרינחלקת : הלימודיםשנת

סמוך עדסמסטר החורף מתחיל לאחר סוכות ונמשך . הפסח ונמשך עד ערב יום כיפור

. לחג הפסח

הענקת הכשרה עלהדגש הוא . מציע מגוון גדול של קורסיםהמרכז: הקורסיםהיצע

וד המטרה היא לאפשר למסיימים לעמ. מקצועית שתאפשר קליטה בשוק העבודה

או /ולקבל תעודה ו, מטעם משרד העבודה או משרדים ממשלתיים אחריםבבחינות

המרכז מקיים מכינה , כללית שרוב התלמידים חסרים השכלה מאחר. מקצועיסיווג

גם קורסים ניתניםבמרכז . עברית והכרת המחשב, אנגלית, במקצועות מתמטיקה

.דהוהוא מסייע לתלמידים בהתמחות ובמציאת עבו, להעשרה

: מגווניםקורסיםבמסגרות השונות של המרכז מוצעת רשימת

.התמחות מוצעים שישה מסלולי �המגמה למחשבים .1 .מסלולים מוצעים שני �המגמה לגרפיקה ומולטימדיה .2 . 3 סוג ח" דרגת הנהעד מוצעים שלושה מסלולים �המגמה לחשבונאות .3 . מוצעים חמישה מסלולים�יעוץ מס י .4 מוצעים קורסים בחשמלאות מעשית ובשרטוט �טכניים למקצועותהמגמה .5

. אדריכלי .ן"סים לניהול וארגון ושיווק נדלקור .6

המפקחת, אילן- נערכים בשיתוף עם המחלקה ללימודי חוץ של אוניברסיטת ברהקורסים

תעודות משותפות עם המרכז לאלה ומנפקתמאשרת אותן , על תכניות הלימודים

79

סיימו , 1996 נפתח המרכז בשנת מאז המנהללדברי . צלחהשסיימו בו את לימודיהם בה

96.בעבודה הושמו 900-ומביניהם כ, תלמידים ותלמידות1500-אותו כ

להנדסאים ספר בית �המרכז נחלק לשתי מסגרות , מבניתמבחינה: וארגוןמבנה

. ובית ספר גבוה ללימודים מקצועיים לנשים, ולהנדסאיות

יעמדו אישור לקיים קורסים שבסיומם ט"קיבל ממה. ים בית הספר להנדסא� "מסילהמסילהמסילהמסילה""""

בספריוענקו להם תארים מקצועיים והם יירשמו , התלמידים בבחינות ממשלתיות

של (אלקטרוניקה: תכנית לימודים לתואר הנדסאי במגמותמקיים" מסילה. "ההנדסאים

הלימודים .שיווקבנייה ותעשייה וניהול , אדריכלות ועיצוב פנים, תוכנה, )מחשבים

בבחינותמתקבלים תלמידים שרמת הישגיהם . לתואר הנדסאי נמשכים כשלוש שנים

תלמידים הלומדים לתואר עבור .המסוגלים לעמוד בתנאי הלימודים, המיון גבוהה

שבה מלמדים , הנדסאים- קדםמכינההנדסאי וחסרים תעודת בגרות המרכז מקיים

זו נועדה לאפשר מכינה. ת לימוד יחידו3אנגלית ועברית ברמה של , מתמטיקה

.לתלמידים להשתלב מאוחר יותר בלימודים מקצועיים גבוהים

אדריכלות ועיצוב , תוכנההנדסת : גם מסלול להנדסאיות במגמות הבאותמציע" מסילה"

.תעשייה וניהול שיווק, פנים

יד מגן מוגדר כמכון גבוה ללימודים מקצועיים לנשים שעל מכון ���� מגן לנשים מגן לנשים מגן לנשים מגן לנשים מכוןמכוןמכוןמכון

בכיתות ובמעבדות של , הלימודים מתנהלים במתקנים. להכשרה מקצועיתהחרדיהמרכז

הקריטריונים לקבלת נשים . נערכים בדרך כלל בשעות הבוקרוהם, המרכז החרדי

מעל גיל ( ומעלה 20תלמידות מגיל . שנקבעו לגבריםמאלהללימודים יותר גמישים

מתקבלות רק 20-18ואילו נערות בנות , בלהאו ועדת ק/ומתקבלות על ידי רבנית ) סמינר

, גם במכון מגן שכר הלימוד מסובסד. תורניחינוכיאם הן לומדות במקביל במוסד

.וסיועולרשות התלמידות עומדת מערכת מלגות

, למחשביםהמגמות . בשינויים קלים, המוצעים דומים לאלו המיועדים לגבריםהקורסים

במגמה למינהל מוצעים , ונאות זהות לחלוטיןגרפיקה ומולטימדיה והמגמה לחשב

בצד , משרד מתוקשב, מזכירה רפואית, מזכירה בכירה: המיועדים לנשים כגוןקורסים

כמו כן מוצעים קורסים . גם לגבריםהמוצעים, ן" ושיווק וניהול ושיווק נדלארגוןניהול

. וכתיבה טכניתאנגלית עסקית, )סוכן נסיעות(פקיד מורשה : בלבד כגוןלנשיםנוספים

.2002 נכונים לחודש ספטמבר הנתונים 96

80

""""יעקביעקביעקביעקב ביתביתביתבית"""" מקצועית בסמינרים של מקצועית בסמינרים של מקצועית בסמינרים של מקצועית בסמינרים של הכשרההכשרההכשרההכשרה. . . . 2222

המסלולנציג תחילה את , מנת להבין את השינוי שחל במסלולי הלמידה של הנשיםעל

.הרגיל שבו למדו בעבר הלא רחוק את מקצוע ההוראה בלבד

שגם בו , תיכון החינוך היסודי הבנות עוברות לבית ספר בתום: המסלול המקובלתיאור

התיכונייםלחלק מבתי הספר . נמשך השילוב של לימודים כלליים עם לימודי קודש

אולם , "יעקב בית סמינרי"כל המוסדות מכונים בהכללה . יש סמינר המשך) כשליש(

הבנות ובסיומם, הלימודים בתיכון נמשכים ארבע שנים. קיימות גם מסגרות אחרות עמידה 97.מקבילות לבחינות הבגרותניגשות לבחינות המופקות על ידי מכון סאלד ו

ובסיומן , סמינרי המשךבמסגרת 98בבחינות אלו מאפשרת לבנות ללמוד שנתיים נוספות

. לקבל תואר של מורה מוסמכת

מבחינהכשלמקצועות הקודש עדיפות הן , הלימודים כוללת מקצועות קודש וחולתכנית

תחומי הלימוד ניתן לחלק את . ערכית והן מבחינת היקף השעות המוקדשות ללימודים

רשימת המקצועות בתחום . כישורי שפה ולשון ותחומי ידע כללי: לשנייםבהכללה מקצועות הידע 99.וספרות פ" בעהבעה, דקדוק ולשון, הבנת הנקרא: אתכוללתהראשון

, אוגרפיהג, מולדת, הכרת המחשב, מדעים, אנגלית, חשבון והנדסה :הכללי הם

. ואמנותמוסיקה, התעמלות, ) ייחודית של המגזר החרדימנקודת ראות(היסטוריה

מה שמוציא אותן זמנית , זה בחייהן ויולדות ילדיםבשלב שבנות רבות נישאות מכיוון

על , להן האפשרות ללמוד שנה נוספת לאחר הפסקהניתנת, ממעגל הלימודים והעבודה

450- הראשונות כ צוברות במהלך השנתייםהןלמעשה . (מנת לקבל תואר מורה בכירה

את לימודיהן לתואר מורה בכירה לסייםהיקף לימודים זה מאפשר להן . שעות נוספות

חלק קטן יותר מהבנות ממשיכות בשלב כלשהו בחייהן ללמוד שנה ). הזמןבמחצית

) בתום ארבע שנות לימוד (הניתן B.E.D לזכות בתואר המקביל לתוארבמטרה, נוספת

אך הוא מוכר , התואר המקביל אינו מוכר אקדמית. מוריםלהכשרתבסמינרים הרגילים

, " יעקבבית"משרד החינוך איפשר לסמינריסטיות של . החינוךכדרגת שכר במשרד

עם תחנות , לימודים לא רציפים, ינר במהלך השנים הראשונות בסמכללהנישאות בדרך

. זכויותיהן ברצף הלימודיםעלתוך שמירה , ביניים

ניגשותהבנות , ברק-שרובם נמצאים מחוץ לירושלים ובני, ספר מבתי הבכמחצית

שונההדבר נובע מהתפתחות היסטורית ). בסמינר בחיפה, למשל(לבחינות בגרות רגילות

אינן הן � בלבד "יעקב בית� המשך בהוראה בסמינרים של לימודיעמידה בבחינות אלו מאפשרת 97

.לאוניברסיטה קבלה זכות מקנותבתי ספר אלו ; שש שניםפני נפרשת על התכניתסמינרי המשך ספר תיכוניים שיש בהם בבתי 98

.ברק ובירושלים- בבניבעיקר נמצאיםבהתאם להשקפות ולערכים , של הספרים הנלמדיםקפדנית הספרות נהוגה ברירה במקצוע 99

.המנחים את החברה החרדית

81

עם תורה"שהשקפתם קרובה לגישת , שורשיהם בחרדים יוצאי גרמניה: של מוסדות אלו

משלימות הבגרותמבחינות בנות הניגשות רק לחלק . הירשר" של הרשמיסודו" דרך ארץ

מבין הבנות העומדות במלוא . להן לקבלת התעודההחסרלעתים באופן עצמאי את

; פונות ללימודי המשך במוסדות להשכלה גבוההבודדותרק , הדרישות לקבלת תעודת בגרות

מערכת זו הייתה יכולה לעבור . "בית יעקב" של בסמינריםרובן ממשיכות בהכשרה להוראה

.לפועל אפשרות זו לא הוצאה � אידיאולוגיתאך מתוך בחירה , קדמילמסלול א

רבות החלו, הצמצום הרב באפשרויות התעסוקה בהוראהעם: חדשיםאופקים

ואם אם במוסדות להכשרה מקצועית �מתלמידות הסמינרים להתעניין בלימוד מקצוע

הבנותליגת זאתבמטרה למנוע . במוסדות להשכלה גבוהה המתאימים לבנות חרדיות

המחסור בעיית להתמודד עם �ובמקביל , פיקוחללא" למחנהמחוץ"למוסדות ש

" יעקבבית"הוקמו מסלולי לימוד מקצועיים מקבילים בתוך מוסדות , במשרות הוראה

המקצוע להוראתההכשרה המקצועית אמנם מכינה את הנערות ). או במוסדות אחרים(

העבודהלהן לגשת למבחני הסמכה של משרד היא גם מאפשרת , אך מעבר לכך, שרכשו

לבחור רק אפשרות ניתנת לא" יעקבבית"בסמינרים של . לתואר הנדסאיט"או של מה

זאת משום . משני משליםמסלולעל כן מסלול זה משמש רק בבחינת , במסלול המקצועי

במסגרת . הוא להכשיר את תלמידותיהם להוראה כלליתהסמינריםשייעודם של

הכרת המחשב : כמו, מקצועותעוד הנערות ללמוד יכולותהמקצועי הנוסף המסלול

�עיצוב אופנה ועוד , שרטוט גרפי ואדריכלות, חשבונותהנהלת , ומשרד ממוחשב

. ההוראה שלהם רבה יותר מזו של מקצוע האטרקטיביותמקצועות שכיום

במישוריםות מספק פתרונ "בית יעקב" המקצועי הנוסף במסגרת הסמינרים של המסלול

לעתים גם , אפשרויות תעסוקה מגוונות יותרהתלמידות לפני הוא פותח, ראשית: שונים

במסגרת הקהילה ואינן יוצאות ללימודים נשארותהבנות , שנית; בשכר גבוה יותר

תרופה להקדים" מאפשר לבנות הוא, שלישית; בסביבה שאינה מתאימה להשקפתן

הלימודים מאשר בגיל מבוגר בתקופתל משלים קל להן יותר ללמוד מסלו�" למכה

להשגת שידוך טוב אינם סיכוייהן, רביעית; כשהן נשואות ומטופלות בילדים, יותר

נתפסת מוניטין לו שיש "בית יעקב"שכן בבורסת השידוכים בוגרת סמינר , נפגעים

ממשכורתהאף אם השכר במקצוע הנלמד גבוה , מקצועללמוד שפונה מיכעדיפה על

. מורהלש

של אפיקים קיומם ולמרות" בית יעקב" קשיי ההשמה בהוראה לבוגרות למרות

עדיפות מקנה העולם של הקהילה החרדית תפיסת ,ומענייניםאלטרנטיביים מגוונים

המטופלת, מקצוע זה נוח לאישה ואם) 1: (למקצוע ההוראה משתי סיבות עיקריות

להואילו מחוצה , ועית במסגרת הקהילהיש קושי רב להשיג תעסוקה מקצ) 2(; בילדים

. רדית מגבלות רבותמוטלות על האישה הח

82

מזרחיותמזרחיותמזרחיותמזרחיות לנערותלנערותלנערותלנערות מקצועית מקצועית מקצועית מקצועית הכשרההכשרההכשרההכשרה. . . . 3333

במציאותאולם , רשמי אין בסמינרים הבחנה בין תלמידות מזרחיות לאשכנזיותבאופן

מתפצלים "בית יעקב�גם הסמינרים של , מזה שנים אחדות. המוסדות הומוגניים למדי

, גור � לחסידויות הגדולות. חסידים וספרדים, אם לחלוקת המחנה החרדי לליטאיםבהת

. פועלים סמינרים לבנות מהמחנה הליטאיולצדם, יש סמינרים משלהן� ובעלזניץ 'ויז

נערות של קשייהן. הנחשבים לטוביםלסמינריםקשה לנערות המזרחיות להתקבל , ככלל

ים וכן בעיית המחסור במשרות הוראה הביאו ממוצא מזרחי להתקבל לסמינרים הליטאי

המתמקדות בהכשרת נערות מזרחיות למקצועות , רשתות לימוד נפרדותלהקמת

.טכנולוגיים

תכניות מפעילה �טכנולוגית ארצית הנמצאת בבעלות פרטית - רשת מדעית�" עתיד"ודה אלו נמצאות בפיקוח משרד החינוך או משרד העבתכניות 100. בתי ספר15-לימוד ב

. ולמגזר החרדיהערביוהן מופנות למגזר , והרווחה

. שבע-ובבארברק -בבני, בירושלים: החרדי מפעילה הרשת שלושה בתי ספר לבנותבמגזר

. קודשלימודיבבתי ספר אלו יש שילוב בין לימודים עיוניים ולימודי טכנולוגיה לבין

ודים העיוניים ולמקצועות שעות שבועיות וללימ15- ל12 בין מוקדשותללימודי הקודש

חלק מהתלמידות ניגשות לבחינות הבגרות . שבועיות שעות 30- ל28 בין �הטכנולוגיה

: המקצועות הטכנולוגיים המוצעים הם. סאלדבמכוןוחלקן למבחני הסמינרים המופקים

כמו . ותורת המינהל) 2 וסוג 1 סוג ח"הנה (חשבונאות, עיצוב המוצר, גרפיקה ממוחשבת

להשתמש מחשב על מגוון תוכנות וחל עליהן איסור הפעלתל הבנות לומדות כ, כן

המקבילה , גמר כיתות הבנות זוכות לסיווג מקצועי ולתעודת ב" יבגמר .באינטרנט

.לתעודת הסמכה של משרד העבודה והרווחה

רוב הנערות הן מרובד . תלמידות 150-70 ישנן ב"י-' טבכיתות מבתי הספר אחד בכל

.ורבות מהן חוזרות בתשובה, נומי נמוךאקו-סוציו

במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרות

))))טטטט""""בגבגבגבגבמסגרת במסגרת במסגרת במסגרת (((( נווה נווה נווה נווה מכוןמכוןמכוןמכון

כחלק מבית הספר הגבוה לטכנולוגיה 1998מכון נווה הוקם בשנת : המוסדתולדות

המכון הוקם במטרה לענות על . בירושלים על בסיס מגמה אחת של מדעי המחשב

ט הייתה מודעות לשינוי שחל "בבג. ד במכון לבצרכיהם של חרדים שלא יכלו ללמו

עם זאת היה ברור לראשי . במגזר החרדי בכל הנוגע ללימודים כלליים לצורך פרנסה

אלי , ה והרווחה לשעבראשת שר העבוד, ציפורה ישי' ידי הגבעל 1999-1998 החלה בשנתהיוזמה 100

. ישי

83

, "דעת תורה"שלא היה כפוף ל, )ט"המכון המקורי של בג(המוסד שהלימודים במכון לב

ים ללימודתודות לחלון ההזדמנויות. יםנם מתאימים למרבית המועמדים החרדאי

המקיים לימודים בתחומי , ט מכון נווה"הוקם בבג, שנפתח בקהילהאקדמיים

מה שמאפשר , הלימודים נערכים בשעות הערב. הטכנולוגיה והמנהל לתלמידים חרדים

ולשמור הן על אורח החיים המקובל עליהם והן על ' לאברכים ללמוד על חשבון סדר ג

".תורתם אומנותם"סטטוס

האחת בירושלים ואחת בגוש דן , של מכון נווהי מסגרות נפתחו שתס" תשבשנת

ברק פעלה בשנה הראשונה - הקבוצה בבני�) ברק-במתקנים של המרכז החרדי בבני(

.עד שדרכיהם נפרדו, החרדיהמרכזבשיתוף עם

, ומערכות מידעניהוליתחשבונאות : הנלמדות במכון נווה הןהמגמות: הקורסיםהיצע

. גיה ומחשביםטכנולו, ניהול ושיווק

, ד"וחב' ויזניץ, דוגמת גור, מחצרות חסידים: מגיעים מכל החוגיםהתלמידים: התלמידים

אין . ספרדיםרוב התלמידים ממוצא אשכנזי ומיעוטם ". תורניים" וחלקם ליטאייםחלקם

או / הישיבות ולרמתולדעת מנהלי המכון ייתכן שהיא קשורה , הסבר ברור לתופעה זו

הממוצע של גילם . גבוהה יותר במגזר האשכנזישרמתםחה היא ההנ�הכוללים

. לילדים נשואים ואבות המכריעורובם , שנה30-התלמידים כ

250-נרשמו למכון כ, קיומו עד היוםשנות בארבע : המוסד לקליטת חרדיםהיערכות

במכון . מהמצופהתלמידים חרדיםבסך הכל לומדים במכון פחות . תלמידים חרדים

בתחילת , לדוגמה. שלא נערכו באופן מתאים בשלב מוקדם יותרבכךם זאת מסבירי

על כן רבים מהם נמנעו , שלא התאימו לחרדים, בשעות הבוקרהלימודיםערכו נפעילותו

וכיום התלמידים לומדים במשך , שונו הנהלים, התבררה הבעיהכאשר. מלהירשם למכון

. ערבלימודיארבעה ימים בשבוע

חליטה לערוך הן שינויים מבניים והן שינויים מהותיים על מנת להתאים הט"בג הנהלת

עומדת להיפתח במסגרת ד" תשסבשנת, בהתאם לגישה זו. החרדיםלצרכי נווהאת מכון

משרד העבודה עםבשיתוף (אשר תציע הכשרה מקצועית , אקדמית- מכינה קדםט"בג

" תחנות"עיון הוא לקיים מעין הר. גם מכינה אקדמית לאברכים�ובמקביל לה ) והרווחה

מקצוע יהיו בידו , שגם אם התלמיד יפרוש במהלך לימודיוכך, מסלול הלימודיםלאורך

בלימודיו האברך ימשיך אם. אפשרויות פרנסה לפניושיפתחו, ותעודה מקצועית מוכרת

קורסים המקנים כייחשבו חלק מהקורסים שלמד במכינה , במטרה להשיג תואר אקדמי

. הכוונה היא להפוך את המכינה ליותר אטרקטיבית לציבור החרדי. דות זכות נקולו

84

במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כללייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרות

הדרוםהדרוםהדרוםהדרום מכללתמכללתמכללתמכללת

הקשר של המכללה עם משרד . 1996מכללת הדרום באשדוד פועלת מאז : המוסד תולדות

ה המכלל. 2000וינט נוצר במכרז שפרסם משרד העבודה ביולי ' והרווחה ועם הגהעבודה

תוך הקפדה על , וקיבלה על עצמה לפתוח קורס לשמאות מקרקעין, במכרזזכתה

. וינט לקליטת תלמידים מהמגזר החרדי' העבודה והגמשרדהקריטריונים שקבעו

עשרה שנות לימוד -די היה בשתים: הקבלה למכללהבסף ניתנה הקלה תלמידים חרדיםל

שעות של למספר רב זכוהם , כמו כן. ללימודיםבישיבה כדי לאפשר להם להתקבל

תלמידים להיקף השעות שהוקצה לומעבר מעל �נוספות לצורך השלמת פערי השכלה

. חילונים

" אומנותם תורתם"המכללה מפעילה כיום מספר קורסים לאברכים ש: הקורסים היצע

:וינט' הפרויקט המשותף למשרד העבודה ולגבמסגרת

, בפועל. במסלול ערב, טריםהנמשך כארבעה סמס, לשמאות מקרקעיןקורס .א ובסיומם ניגשים הבוגרים לבחינות הסמכה ורישוי של כשנתייםהלימודים נמשכים

. משרד המשפטיםבתום . שמתכונת הזמן שלו דומה לזו של הקורס לשמאות מקרקעין, לייעוץ מסקורס .ב

. ונציבות מס הכנסההאוצר הסמכה של משרד לבחינות הבוגרים ניגשיםהקורס , חשבוןכרואיהעובדים , גם חרדים בעלי משפחותפרטיזה הגיעו באופן לקורס

.במטרה לשדרג את עיסוקם לייעוץ מסדרישות הקבלה לקורס זה נמוכות יותר . הנמשך שנה, בניהול ושיווק נכסיםקורס .ג

בניהול למבחןבתום הקורס ניגשים הבוגרים . בו פחות תובענייםהלימודיםוגם . בודה העמשרד מטעםמכירות

משך הלימודים , בפועל. במסלול ערב, לראיית חשבון הנמשך כשבעה סמסטריםקורס .דבתום הקורס ניגשים . כולל שלב ההתמחות, כארבע שנים ומחצההואהכולל

. מועצת רואי החשבוןשלהבוגרים לבחינות הסמכה

ומבנה אורכם שבהם מתמחה מכללת הדרום יקרים מאוד בשל ההכשרה קורסי

ואילו , וינט'והגאת רוב העלויות מכסים משרד העבודה . ים המיוחד שלהםהלימוד

גבוהה הקורסעלות (לשנה ₪ 3000-מהאברכים נדרשת רק השתתפות עצמית בסך של כ

). פי ארבעה מסכום זה

85

ללימודים אקדמיים ללימודים אקדמיים ללימודים אקדמיים ללימודים אקדמייםמסגרותמסגרותמסגרותמסגרותהההה

בלבד בלבד בלבד בלבדלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מוסדותמוסדותמוסדותמוסדות

))))רררר""""מבחמבחמבחמבח((((ברק החרדית ברק החרדית ברק החרדית ברק החרדית ---- בני בני בני בנימכללתמכללתמכללתמכללת. . . . 1111

וקמה על הבסיס הארגוני של המרכז החרדי להכשרה המכללה ה: המוסד תולדות

מטרת ההחלטה הייתה ליזום הקמת . 27.7.1999 מיום ג"בהתאם להחלטת המל, מקצועית

מאשרת המועצה: " בגוש דן לקידום ההשכלה האקדמית במגזר החרדיחרדיתמכללה

ים אשר יחולו עליה כלל, להקמת מכללה אקדמית חרדית בגוש דןהרעיוןעקרונית את

לפי הקריטריונים ת"והיא תהיה בתקצוב הות, גבוההלהשכלהשל חוק המועצה

אשר התקנון , נפרד מכל ארגון קיים, תקום כתאגיד חדשהחדשההמכללה . המקובלים

". על ידי המועצה להשכלה גבוההיאושרושלו והמוסדות המנהלים שלו

במגבלות המצוינות התאפשרה לאחר שגדולי התורה נתנו את הסכמתם ר"מבח הקמת

בזמנו לצורך שהוקמה" הרוחניתהוועדה. ")55' ראה עמ (ט" סיון תשנב" כמיוםבמכתבם

.ברק-הוסמכה לפקח גם על מכללת בני על המרכז החרדי להכשרה מקצועית פיקוח

על ידי העמותה שהקימה את המרכז החרדי להכשרה מקצועית הוקמה המכללה

: כגון, העמותה נמנים אישים מעולם האקדמיהחברי עם .פוס אברהם ר"בראשות ד

-יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר' פרופ, העבריתהלל פורסטנבורג מהאוניברסיטה ' פרופ

, מעולם העסקים והטכנולוגיהאישים; גוריון-משה טרופ מאוניברסיטת בן' אילן ופרופ

חשבהמ "ל" מנכ�שלמה אונגר , " טכנולוגיותנס "ל" סמנכ�שלמה אריאל : כגון

הבנק הבינלאומי ל"סמנכ מי שהיה � שמשון הלפרין ומר יעקב וינט ד"עו, "טכנולוגית

. יחזקאל פוגל ועודהרב, הרב יוסף רייכמן: כגון, ואישים מהקהילה החרדית; הראשון

מתמטיקאי חרדי שזכה להכרה , מאיר ברוקהיימר' הראשון מונה פרופהמכללה לנשיא

ברוקהיימר כיהן ' פרופ. טה הפתוחה בבריטניה ובישראל האוניברסיממקימי, בינלאומית

ופרש מתפקידו זה כאשר מונה , להוראת המדעים במכון וייצמןהמחלקהבעבר כראש

פיזיקאי חרדי , מיכאל שיבר' לאחר מכן מונה לתפקיד זה פרופשנתיים. לנשיא המכללה

. באוניברסיטה העבריתיישומימהמחלקה למדע

בתחומים הוא להכשיר אקדמאים בעלי מקצוע ר"כזי של מבחהיעד המר: המוסד יעדי

יושגיעד זה . אשר יוכלו להשתלב במוסדות ובעמדות בכירות במשק הישראלי, שונים

אשר יעבוד בשיתוף פעולה עם , באמצעות הפיכת המכללה למוסד אקדמי עצמאי

פים תוך קיום קשר הדוק עם מוסדות ציבוריים ועם גו, בישראלאקדמייםמוסדות

. לתעסוקה ולטכנולוגיה, גבוהההקשורים להשכלה

86

מבחינה מתבססת ר"מבח, עד שתקבל מעמד של מוסד אקדמי עצמאי: וארגון מבנה

הלימודיםותכניות , ניהולית על ניסיונם של מפעילי המרכז החרדי להכשרה מקצועית

- ברסיטתאוניברעל ידי , ואילךא"משנת הלימודים תשס, שלה לתואר הראשון מוכתבות

לתקנותיהוהם כפופים , תלמידי המכללה הם תלמידי האוניברסיטה לכל דבר. אילן

כפוףוהוא , אילן-סגל ההוראה נמנה עם סגל ההוראה של בר. במישור האקדמי והניהולי

. אקדמית לתלמידים- מכינה קדםמפעילה המכללה .ישירות למחלקות האוניברסיטה

. רים נחלקת לשלושה טרימסטהאקדמית השנה

כחוג כלכלהצירוף של , מדעי המחשב: מסלולי הלימודים המוצעים הם: הקורסים היצע

לומדיםבמסלולים אלו . לוגיסטיקה ועבודה סוציאלית, ראשי ומדעי המחשב כחוג משני

. תלמידים100- קצת למעלה מג"בשנת הלימודים תשס

החרדית בירושלים החרדית בירושלים החרדית בירושלים החרדית בירושליםהמכללההמכללההמכללההמכללה. . . . 2222

ירושלים הוקמה על יסוד החלטת המועצה להשכלה המכללה החרדית ב: המוסד תולדות

להפעלת תכניות לימודים אקדמיות ומכינה אישור נתנה ג"המל. 28.11.00 מיום גבוהה

החל , מוסדות מוכרים להשכלה גבוההידיעל , אקדמית בירושלים למגזר החרדי-קדם

ה את סמכותה של הוועדה המלוואת ג"הרחיבה המל, במקביל. א"משנת הלימודים תשס

. החרדית בירושליםהמכללהברק לכוון גם את פעילותה של -המכללה החרדית בבני

, ס" לשהמקורבת" ולמדצא" המכללה החרדית הייתה של ראש עמותת להקמת היוזמה

והציע לה ) בתו של הרב עובדיה יוסף(שלום -עדינה בר' הוא פנה אל הגב. בוטבולגבימר

מוסד , דהיינו, שו המייסדים להקים אוניברסיטהכתחילה ביקלמ. בראש המכללהלעמוד

, עם זאת. שהלימוד בה מבוסס על מחזור חיים של קורסים, ולא מכללה נוספת, קבעשל

האובייקטיביים והמורכבות של הנושא ובשל הפער העצום בין נקודת הקשייםעקב

נאלצו היזמים בסופו של דבר להסתפק , לכת- המרחיקותהשאיפותההתחלה לבין

. אקדמייםאכסניה חרדית ללימודים ב

" התורה חכמי מועצת" של חברי בית הדין העליון, בפיקוח רבניםהוקמה המכללה

ניסיוןבשלב מאוחר יותר הצטרפו לפרויקט רבנים בעלי . הרב עובדיה יוסףשבראשה

.המכוונים את דרכה של המכללה החרדית לצד הלימודים האקדמיים, בחינוך

) שנמשך כשנה וחצי(ומתן -התנהל משא, לה במתכונתה הנוכחית המכללפתיחת קודם

על שירטון עקב ניגודי מ"ערב הפתיחה עלה המו. בירושליםהעבריתעם האוניברסיטה

, ואף כי התקבלו כבר מועמדות, של התלמידות היה אז בעיצומוהמיוןתהליך . השקפות

וביכולתה לגייס מכללהה זה פגע במוניטין של דבר, ההנהלהלדברי. הלימודים נדחו

.תלמידים

פנתה המכללה החרדית , טה העבריתיומתן עם האוניברס- המשאכישלון לאחר

הוועדה לתכנון ותקצוב . תעניק לה חסות אקדמיתשזואילן בבקשה -לאוניברסיטת בר

87

ואפשרה , מדיניותהליך שהיה מבחינת הוועדה שינוי , לשנות נוהלנאלצה) ג"של המל(

לסטודנטיםאילן לפתוח בירושלים מערך של קורסים אקדמיים -לאוניברסיטת בר

23-ו, מנקודה זו ואילך התקדם תהליך ההתארגנות במהירות וביעילות. מהמגזר החרדי

.אקדמית- הקדםבמכינהתלמידות חרדיות החלו בלימודיהן

מעטפת חרדית לבין תוכן וסטנדרטים בין מבוססת על שילוב המכללה: וארגון מבנה

נביא את האקדמיה אלינו ובתנאים , לאקדמיה שבמקום שאנחנו נלך החלטתי. "יםאקדמי

' הגב כך התבטאה �" ואורחותינועקרונותינותוך עמידה והקפדה על , בלא פשרה, שלנו

.ראש המכללה, שלום-בר

וכי , מדגישה כי היא הוקמה ללא זיקה מפלגתית וללא זיקה עדתיתהחרדית המכללה

. מכל חוגי האוכלוסייה החרדית בישראליותחרדלומדות בה בנות

למדו ג"בשנת הלימודים תשס. בלבדבשלב זה מיועדת המכללה לנערות : התלמידות

עומד לסיים את שנת הראשוןהמחזור . בנות130-במכינה ובמסלולים השונים במכללה כ

בוגרות המכינה וחלקן הןחלק מהתלמידות . הלימודים הראשונה בעבודה סוציאלית

, )ט"אין לזהות בית ספר זה עם מכון נווה של הבג (בירושלים" נווה"וגרות בית הספר ב

הברית-ארצות מטעם אוניברסיטת תומס אדיסון בסוציאליתהמקנה תואר בעבודה

).ישראלתואר זה אינו מוכר במדינת (

לפנות לציבור האברכים , בברכת הרב עובדיה יוסף, שלום-בר' הגבמתכננת בעתיד

. שייפתחו במכללה לכשיוכשרו התנאים לכךהלימודים למסלולי להירשם

עבודה : המכללה החרדית מקיימת לימודים במסלולים הבאים: הקורסים היצע

כלכלה , )ג"המל י"המוכרת ע" (הדסה"מדעי המעבדה באמצעות מכללת , סוציאלית

. ומינהל באמצעות האוניברסיטה הפתוחה

קורס , קורס למחשבים: חת קורסים נוספים מתוכננת פתיד" תשסהלימודים בשנת

למורות) תואר ראשון במינהל החינוך( נוסף שיקנה תואר אקדמי וקורסלחשבונאות

". יעקבבית"מהסמינרים של

". הדסה"באמצעות מכללת , אפשרות לפתוח מגמה לקלינאיות תקשורתנשקלתעוד

ה לואפשר , תקשורת להעניק תואר אקדמי בקלינאותג" קיבלה אישור מהמלזומכללה

. המכללה החרדית בירושליםבמסגרתקורס מקביל גם לתלמידות חרדיות להעביר

88

במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתיים במוסדות דתייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרות

))))טטטט""""בגבגבגבג(((( הגבוה לטכנולוגיה בירושלים הגבוה לטכנולוגיה בירושלים הגבוה לטכנולוגיה בירושלים הגבוה לטכנולוגיה בירושלים סססס""""ביהביהביהביה. . . . 1111

אין זה מוסד , דהיינו, המתנהל באווירה דתיתאקדמי הוא מוסד ט"בג: וארגון מבנה

: הבאיםהתאריםהעניק את הוא מוסמך ל. לחרדים בלבד

זכאי להירשם .אופטיקה-אלקטרו/ לפיזיקהבחוג" ומדע שימושיבטכנולוגיה בוגר" .1

.בפנקס המהנדסים והאדריכליםזכאי להירשם בפנקס . אלקטרוניקהלהנדסת בחוג" ומדע שימושיבטכנולוגיה בוגר" .2

.המהנדסים והאדריכלים .המחשב למדעי בחוג" בטכנולוגיה ומדע שימושיבוגר" .3 .תוכנה ותקשורת/בחוג להנדסת להנדסת מחשבים" בטכנולוגיה ומדע שימושי בוגר" .4

.זכאי להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים זכאי להירשם בפנקס .הנדסה רפואית/ בחוג לפיסיקה שימושיתB.Sc" במדעים בוגר" .5

.המהנדסים והאדריכליםשבונאות ניהולית ומערכות במגמה לח" בוגר בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע" .6

.מידע ".בוגר בניהול ושיווק טכנולוגיה" .7 .בחוג להנדסת תעשייה וניהול" בוגר בטכנולוגיה ומדע שימושי" .8

ברוב החוגים יש לסטודנטים אפשרות לשילוב לימודי המקצוע עם לימודים לתעודת

דיים את יסו-תעודה זו מקנה להם זכאות להורות בבתי ספר על. הוראה אוניברסיטאית

.פיזיקה ומחשבים, המקצועות מתמטיקה

: נחלק לארבעה מכוניםט"בג

לצד לימודי חול ) בשעות הבוקר( מתקיימים לימודי קודש בו � בירושלים לב מכון • ;)בשעות הערב(

; )המיועדת בעיקר לנשים חרדיות(לנשים ברמת גן � לוסטיג מכון • ;)חרדיותלומדות בו גם נשים (לנשים בירושלים � טל מכון •, בו מתקיימים לימודי ערב לאוכלוסייה חרדית�לגברים בירושלים � נווה מכון •

101.בתחומי הניהול וההנדסה

ט תכנית להכשרה מקצועית לחרדים "מפעיל בג, בנוסף לפעילות במסגרת המכונים

.בשיתוף עם משרד העבודה

.82' עמ ראו, נווהפירוט על מכוןל 101

89

מכון לב מכון לב מכון לב מכון לב ••••

ה בירושלים נוסד בשנת בית ספר הגבוה לטכנולוגי: והיצע הקורסיםהמוסד תולדות

30-ב. 1977-ט זכה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה כבר ב"בג. זאב לב' על ידי פרופ1969

לב והיה מיועד ' על שם פרופ" מכון לב"ט היה ידוע גם כ"השנים הראשונות לקיומו בג

כוונת המייסדים . תכנית הלימודים משלבת בין לימודי קודש ללימודי חול. לגברים בלבד

תוך השתלבות במגמות המתפתחות בעולם , ה להקים מכון אקדמי עם דגש פרקטיהיית

לב היה להכשיר מהנדסים ומנהלים בני ' חזונו של פרופ. התעשייה במסגרת תורנית

, אופטיקה-אלקטרו: אותרו שלוש מגמות מתאימות. תורה שישתלבו בתעשייה בישראל

, הנדסת מחשבים :נוספותבמשך הזמן נפתחו מגמות . מדעי המחשב ואלקטרוניקה

הנדסת , ניהול ושיווק טכנולוגיה, חשבונאות ניהולית ומערכות מידע, הנדסה רפואית

.אינפורמטיקה-ביו, תעשייה וניהול

אחוז ניכר של ת כוללהיא. במכון לב הטרוגנית ביותרהתלמידיםאוכלוסיית : התלמידים

מצפון מאתיופיה מצרפת , וסיהמרעולים , "חוצניקים", הסדרישיבותבוגרי , בוגרי צבא

האווירה אינה , מבחינה דתית. אינדיווידואליבאופןוגם חרדים המגיעים אמריקה

כי קשה להבחין בינם לבין התלמידים המכונים אף, מחמירה דיה בעיני חלק מן החרדים

, אלה האחרונים מקפידים ביותר על מצוות הדת" (תורניים"בעגה של המנהלים והמורים

מנקודת מדי" נועזת" לב במכון מסגרת הלימודים .)נם שייכים למגזר החרדיאך אי

, דהיינו, החיים המקובל עליהםמאורחמכיוון שהיא חורגת , ראותם של חרדים רבים

". אומנותותורתו "מעמד קודש עם לימודי חול ומחייבת נטישה של לימודיהיא משלבת

מכון נווה נערך , ואכן. ת מכון נווה א� מסגרת מתאימה לחרדים ט" בגהקיםמשום כך

).89-88 'ראה לעיל בעמ (חרדים יותר לקליטת התלמידים המתאימהבצורה

))))טטטט""""באחריות בגבאחריות בגבאחריות בגבאחריות בג(((( לוסטיג לנשים לוסטיג לנשים לוסטיג לנשים לוסטיג לנשים מכוןמכוןמכוןמכון •

קיים , " יעקבבית"המשתייך לרשת החינוך של , לוסטיג הספר התיכון בית: המוסד אופי

ומגיעות אליו תלמידות , תייוקר נחשב למוסד הואו 1948 בשנת נוסד , שנים55 מזה

אחרים ברשת ספר מבתי בהשקפתו הוא קרוב יותר. החרדיבמגזרמהשכבה האמידה

אוכלוסייתו הייתה מזוהה בעבר עם מפלגת " ( עם דרך ארץתורה"לגישה הדוגלת ב

בהנהגת , חרדי מתפתח בכיוון ס" שנה ביה35-מזה כ). י" פאג�" אגודת ישראלפועלי"

הספר בית � שמירה על רמת לימודים גבוהה תוך נעשהלם הדבר או, מצגריונההרב

הבוגרות היא להינשא שלשאיפתן . מכין את תלמידותיו למסלול של בגרות מלאה

.ישיבהלתלמיד

" יעקב בית"הסמינרים של . הדרישה ללימודי המשך באה מצד הבוגרות: המוסד תולדות

והאפשרות , ללימוד מקצוע כמעט יחידה כאלטרנטיבה מסלול ההוראה את הציעו

90

בעבודת השכר, על כןיתר 102. חשבוןראייתהיחידה מלבד ההוראה הייתה במסלול

המשפחותורוב , מאחר שהנשים הן המפרנסות במשפחה החרדית. ההוראה נמוך יחסית

להשתכרהיו הבנות מודעות לכך שעליהן לרכוש מקצוע שיאפשר להן , מרובות ילדים

. בהוראה מהמשכורת המוצעת יותר

לפתוח בבית ספר לוסטיג מגמה ניסיון נעשה )1984(ד "לימודים תשס הבשנות כבר

, 1996בשנת . לכךבשלו טרםאך הניסיון נכשל מאחר שהתנאים , ללימודי מחשבים

נעשה מהלך לקראת פתיחת מגמה , טק- ההייבענףשנת הפריחה , כזכור, שהייתה

הוצע , נוך ומחשבים בעל ניסיון אקדמיאיש חי, לרב צבי אילני. בבית הספראקדמית

, הגישושים הראשונים היו עם המחלקה ללימודי חוץ של הטכניון. המגמהבראשלעמוד

עקב צירוף , נוצרה הזדמנות להגשמת הרעיון1999אך רק בשנת , הנדסאותמגמת

ועידוד נוסף , החרדי שררה אז גישה חיובית ללימודים אקדמייםבמגזר: נסיבות מוצלח

בהחלטה זו ניתן אישור , כזכור. 27.7.99 מיום ג" להחלטת המלתודותישה זו ניתן לג

עקרוני להקמת מכללה אישורוכן ניתן , אקדמיים למגזר החרדילימודיםלהנהגת

אופרטיבית של הוועדה לתכנון בהחלטהההחלטה לוותה גם . ברק-אקדמית חרדית בבני

אישור זה . סטיג מסלול אקדמי לנשים לפתוח בבית הספר לוט"לבגשאישרה , ולתקצוב

והוא ישתלב במלואו , שמסלול זה ישמש שלב בהקמת המכללה החרדיתבתנאיניתן

. כאשר זו תקוםהחרדיתבמסגרת המכללה

החלו ט"בשנת הלימודים תשנ. אפשרה את תחילת ההתארגנותזוהחלטה : התלמידות

לומדות ) ג"ת הלימודים תשסשנ(כיום . לימודי המחשבבמסלול בנות את לימודיהן 20

הסמינרים מן 60%-ו בוגרות תיכון מהן 40%, סטודנטיות230-כבמסגרת מכון לוסטיג

אך , באות מבתים חרדיים אדוקיםהתלמידותמרבית . רחבי הארץמכל" יעקבבית"של

צבאי סדיר וכן סמינריסטיות שירותנערות לאחר , מצויות ביניהן גם בעלות תשובה

בשנת . למסלול הלימודים האקדמיהצטרפו" יעקבבית"לימודים בסמינר שלאחר שנת

.חדשות תלמידות 76 במכון נקלטו ג"תשס

תואר ראשון במחשבים הנקרא לוסטיג מכון מעניקכיום : והתאריםהקורסים היצע

כל . מקנה זכות להירשם בפנקס המהנדסיםזהתואר ". בטכנולוגיה ומדע שימושיבוגר"

הענקת תואר . הסיום הושמו בעבודהבבחינותהמחשבים הראשון שעמדו בוגרות מסלול

. ג"המלשני במחשבים נמצאת בתהליכי אישור של

שעם סיומה זכאיות , במכון גם מגמה לחשבונאות ומערכות מידענפתחה, בנוסף

יש לציין כי בוגרות ". בוגר בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע"הבוגרות לקבל תואר

. הבחינות שעורכת לשכת רואי החשבון15 מתוך 12-יות לקבל פטור מהמגמה זכא

והכין חרדיות לתלמידות קורסים" גבוה לראיית חשבוןמכון" שנה פתח מוסד פרטי בשם 30-כ לפני 102

ורבות מהן , אלומאות תלמידות סיימו מבחנים . אותן לקראת בחינות של מועצת רואי החשבון . אקדמיאף כי התואר שקיבלו אינו מוכר כתואר , בפועלמועסקות כרואות חשבון

91

לוסטיג מתכננת להוסיף למקצועות הנלמדים בו גם מגמות לקלינאות מכון הנהלת

. רפואיסיעוד ולמינהל

את להפסיקברק - ביקשה המכללה החרדית בבניא" שנת הלימודים תשסלקראת

ניגודי השקפות בשל, רושלים ביה עם בית הספר הגבוה לטכנולוגיההתקשרות

- ברלאוניברסיטת) 7.11.2000 מיוםבהחלטתה (ג"אישרה המל, במקביל. אולוגייםאיד

נראה בעליל . ברק- תכניות לימוד אקדמיות במסגרת המכללה החרדית בבנילהציע, אילן

לפתח תכניות לימודים ולסייע בהקמת המכללה ט"שאישר לבג, ג"המלשהחלטת

ברק לאחר - יפסיק לקיים הוראה בבניט" תוך התחייבות שבג,ברק-בבניהחרדית

מכון . לא תעמוד במבחן המציאות, תוכר כמוסד להשכלה גבוהההחרדיתשהמכללה

ואין צופים שהוא יתאחד ויהפוך לחלק ט" אינטגרלי של הבגחלקלוסטיג הפך להיות

.ברק-שבבנימהמכללה החרדית

טל לנשים טל לנשים טל לנשים טל לנשים מכוןמכוןמכוןמכון ••••

המכון ייסד את). 1999 (ט"אל בשנת תשנ-וקם ביישוב ביתמכון טל ה: המוסד הקמת

הוקם ללא הכוונה דתית המכון. והוא זכה להכרה כמוסד אקדמי, ג" באישור המלט"בג

כדי , להעבירו לירושליםדרשה ג"המל. פוליטי מסויםלזרם השתייךאולוגית ולא איד

. שישרת גם את הציבור החרדי

בו גם נערות ולומדות, זרמים ביהדות הדתיתמכון טל פתוח לכל ה: המוסד אופי

ובהתאם לכך הוא אינו , בראש ובראשונה כמוסד אקדמיעצמוהמכון מגדיר את . חרדיות

ללימודי במקבילמתקיימים בו לימודי קודש . לוועדה רוחניתאוכפוף לגוף רבני כלשהו

. אולם האווירה במוסד דתית מאוד, חול

עם דרך תורה"חנך את התלמידות לדרך חיים המשלבת ל: נוסחו כדלקמןהמוסד מטרות

טק ובמערכות הניהול - מהנדסות ומנהלות דתיות בתעשיית ההיילהכשיר; "ארץ

לתעודת לעסוק בחינוך ובהוראה להשיג זכאות המעונינותלאפשר לאלו ; בישראל

.הוראה אוניברסיטאית

הכרעה אישית ובאופן החרדיות הלומדות במכון הגיעו מתוך הנערותרוב : התלמידות

. רבניתסמכות באישור הגיעו מיעוטןורק , אינדיווידואלי

: כדלקמןהם הלימוד מסלולי: הקורסים היצע

" בוגר בטכנולוגיה ומדע שימושי"במסלול זה לומדים לתואר �החוג למדעי המחשב .1

.במדעי המחשברות תואר בסיום הלימודים מוענקים לבוג. תקשורת/החוג להנדסת מחשבים תוכנה .2

.וזכאות לרישום בפנקס המהנדסים" בוגר הטכנולוגיה ומדע שימושי"יום הלימודים מוענקים סב. אופטיקה-הנדסת אלקטרו/החוג לפיסיקה שימושית .3

.וזכאות לרישום בפנקס המהנדסים" בוגר בטכנולוגיה ומדע שימושי"לבוגרות תואר

92

בוגר במדעים "ות לתואר בו זוכות הבוגר, הנדסה רפואית/החוג לפסיקה שימושית .4

B.Sc) וזכאות להירשם בפנקס המהנדסים ) ג"בתהליכי אישור סופיים של המל

.והאדריכליםבסיום הלימודים מוענק לבוגרות תואר . החוג לחשבונאות ניהולית ומערכות מידע .5

".בוגר בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע"בסיום הלימודים מוענק ). ג"טרם קיבל אישור המל(החוג להנדסת תעשייה וניהול .6

".בוגר בטכנולוגיה ומדע שימושי"לבוגרות תואר בוגר בניהול "בסיום הלימודים מוענק לבוגרות תואר . החוג לניהול ושיווק טכנולוגיה .7

"ושיווק טכנולוגיה

המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה

צוע עם לימודים ברוב החוגים במכון טל יש לסטודנטיות אפשרות לשילוב לימודי המק

-תעודה זו מקנה להן זכאות להורות בבתי ספר על. לתעודת הוראה אוניברסיטאית

לצד הלימודים השוטפים מפעיל . פיזיקה ומחשבים, קצועות מתמטיקהיסודיים את המ

".בית מדרש להוויה רוחנית"מכון טל

, אולפניותת ווכוללת בוגרות אולפנו, אוכלוסיית התלמידות הטרוגנית ביותר: התלמידות

. וכן נערות ונשים חרדיות, תיירות ועולות חדשות, יסודיים דתיים-בוגרות בתי ספר על

, בהקשר זה מן הראוי לציין כי מלבד סיוע לתלמידות באמצעות מערכת של מלגות

מתוך מודעות לצרכיהן , מפעיל מכון טל גם מעון יום לתינוקות, ב"ות וכיוהלווא

.האימהות-המיוחדים של הסטודנטיות

שנת (במחזורים האחרונים . תלמידות300-במהלך ארבע השנים האחרונות למדו במכון כ

. בנות במחזורים הראשונים25 בנות בשנה לעומת 100-מתקבלות כ) ג"הלימודים תשס

יש המכנים אותן (בוגרות אולפנות , לאומי-רוב הפונות משתייכות לזרם הדתי

אך , "בית יעקב"רדי מגיעות בעיקר מהסמינרים של התלמידות מהמגזר הח"). ליות"חרד"

כמעט שאין . ד"ניתן למצוא ביניהן גם קבוצה גדולה למדי של נערות מחסידות חב

בנות 25-אך ישנה קבוצה ייחודית של כ, תלמידות מקרב החצרות החסידיות גור או בעלז

בסך ). ל"שהחלו את הכשרתן עוד בחו, עולות חדשות מחבר העמים(מחסידות קרלין

. מכלל התלמידות25%-30%-הכל הבנות החרדיות מונות כ

הסטודנטיות מקבוצת . 18עם קבוצת שוליים של נערות בנות , 24-20רוב הנערות בנות

.לאחר שנתיים של שירות לאומי, 20מגיעות בגיל " ליות"חרד"ה

אחוז בין הבנות החרדיות . ומחציתן אשכנזיות, צית מהסטודנטיות ממוצא מזרחיכמח

ייתכן שתופעה זו מקורה בהכשרה המעולה לה זכו במוסדות �האשכנזיות גבוה במיוחד

חלקן עזבו את הסמינרים להוראה שבהם למדו כדי ללמוד ". בית יעקב"האיכותיים של

, נראה כי יותר ויותר נערות מקבוצה זו פונות ללימודים אקדמיים במכון טל. במכון טל

93

אה במגזר החרדי והן משום שהן שואפות להשיג בעתיד הן בשל המחסור במשרות הור

.בהיותן מפרנסות המשפחה, משרות שהשכר בהן גבוה יותר

""""משפטמשפטמשפטמשפט שערישערישערישערי " " " "���� ללימודי משפטים ללימודי משפטים ללימודי משפטים ללימודי משפטים המכללההמכללההמכללההמכללה. . . . 2222

ואף לא אכסניה , המכללה ללימודי משפטים אינה מוסד אקדמי חרדי: המוסד תולדות

מוסד זה הוא בעל אופי , אתעם ז. שבה מתקיימים לימודים אקדמיים לחרדיםמיוחדת

. בו את מקומםלמצוא סטודנטים חרדיםהמאפשר גם ל, ייחודי

על ידי עמותה של אנשי ציבור דתיים מתחומי 1985 הוקמה בשנת "משפט שערי"

בתחילת דרכה פעלה המכללה בתוך הקמפוס של . והאקדמיההכלכלה , המשפט

. רטה וזכתה לעצמאות יותר היא הופמאוחראך בשלב , אילן-אוניברסיטת בר

בוגריה : להכרה מטעם הוועדה המוסמכת לפי חוק לשכת עורכי הדיןזכתה המכללה

לקבל רישיון , עורכי הדיןלשכתלאחר תקופת התמחות ועמידה בבחינות של , זכאים

המכללה . משפט בישראלללימודילעריכת דין בדומה לשאר בוגרי הפקולטות והמכללות

מעמדה זה והיא מוסמכת ובתוקף, כמוסד להשכלה גבוההג"מוכרת גם על ידי המל

. להעניק תואר ראשון במשפטים

עברו את בחינת , המחזורים הראשונים סיימו תקופות התמחותשלושת תלמידי

מאז הקמתה סיימו , בסך הכל. וקיבלו רישיון לעריכת דיןהדיןההסמכה של לשכת עורכי

-מספר התלמידים הנקלטים בה מדי שנה הוא כו, במכללההלימודים בוגרים את 2000-כ

400-300.

הקבלה למכללה מותנית בזכאות לתעודת בגרות ישראלית עם ציון : הקבלה דרישות

אולם במקרים מסוימים מאשרות ועדות החריגים גם קבלת תלמידים , 85 משוקלל

עמדים וניתנת עדיפות למו, אין חובת היבחנות במבחן פסיכומטרי. יותרשציונם נמוך

מדיניות �מבוגרים מתקבלים גם ללא תעודת בגרות . יהדותבעלי רקע בלימודי

. חרדים במועמדיםהמיושמת בעיקר כשמדובר

הנתונים לבחירתו של , הלימודים במכללה מתנהלים בשני מסלולים: הלימוד מסלולי

ם והתלמידי, משך הלימודים הוא שבעה סמסטרים. מסלול יום ומסלול ערב� התלמיד

במסלולי הערב בוחרים בדרך כלל . לסיים את לימודיהם תוך ארבע שניםמתחייבים

ביום וחצי בשבוע לימודיהם אתהמרכזים , תלמידים בעלי תארים. המבוגריםהתלמידים

.וערבלומדים במסלולים משולבים של בוקר ) שעות שבועיות20-כ(

רבים מהם לא . מגוונות התלמידים מייצגת קבוצות חברתיותאוכלוסיית: התלמידים

מאלה האחרונים מקצתם � באוניברסיטאות למשפטיםהתקבלו ללימודים בפקולטות

אך האוניברסיטאות , תואר במשפטיםלהשיגהם אנשי עסקים ובעלי ממון השואפים

.סגורות בפניהם

94

בעלי , ניתן למצוא אנשים שנשלחו ללמוד במכללה מטעם מקום עבודתםהתלמידים בין

מועסקים בשוק , שונים המבקשים להשיג גם תואר במשפטיםמקצועותבתארים

במשפטים במטרה לשפר את סיכוייהם לקידום ולהעלאת בתוארהעבודה המעוניינים

בעיקר נשים ( אתגר נוסף בחיים המחפשות, נשים חרדיות מבוגרות ומשכילות, שכר

אנשי , י עריםראש: הציבורימהמגזררבים מהלומדים באים . ועוד) ממוצא מזרחי

. מוסדות ביטחון ואנשי מנגנון

זוהי קבוצה . מכלל התלמידים בכל מחזור5%-8%- במכללה מונים כחרדיםה התלמידים

הם לומדים עם שאר . צרכיהם המיוחדים אף מונה להם רכזולאור, בולטת למדי

ם הפריווילגיה היחידה שה. ללא הפרדה בין גברים לנשים, מעורבת תהסטודנטים במסגר

. הם מתקבלים ללא תעודת בגרות: בתנאי הקבלהמסוימתזכאים לה היא הקלה

בגילם המבוגר יחסית והן לאור כישוריהם התחשבותפריווילגיה זו נקבעה הן מתוך

מדי שנה פונים . הרבנייםובטוענות בעיקר אמורים הדברים בטוענים �המקצועיים

במשפטים ורישיון לעריכת תואריג השואפים להש, למכללה טוענים וטוענות לא מעטים

גם במערכת בתי המשפט הכלליים לקוחות שני אלה מקנים להם את הזכות לייצג �דין

. במדינה

?"שערי משפט"מדוע בחרו סטודנטים אלו ללמוד דווקא במכללת : השאלה נשאלת

במסגרת הלימודים בה מושם . לזקוף זאת לזכות אופיה הייחודי של המכללהשיש נראה

ניתנת הקלה תלמידים חרדיםל, כן כמו. והאווירה בה דתית, עברימשפטדגש חזק על

העדיפו אותה " משפטשערי"ב הלומדים סטודנטים חרדים. כאמור לעיל, בתנאי הקבלה

כיוון שלא רצו , )קריית אונו �הקריה האקדמית (סטר 'על פני השלוחה של מכללת מנצ

אלו לא סטודנטים, מצד שני. אך ורק בחרדיםללמוד במסגרת חרדית נפרדת המאוכלסת

הם היו אלומכיוון שבמוסדות , גן או מכללת נתניה-היו מעוניינים ללמוד במכללת רמת

103. מתאימהדתית אווירה וללא, עתידים להיות מבודדים

צעד שהוא , צעד נועז למדי מנקודת ראותםנקטו" משפטשערי" ללמוד בשבחרו החרדים

להיפתחהמכללה מספקת לסטודנטים אלו אפשרות ". רכה" אם כי , פריצת גדרבבחינת

מעגלוכך להרחיב את , מחוץ לעולם החברתי והערכי שאליו הם מורגלים, למעגל חיצוני

יש במוסד הקפדה על �הם אינם חשים מבודדים , מצד שני. ההיכרויות האישי שלהם

מאחר שרבים . וירה דתיתעל ימי צום ועל או, על הופעה מתאימה, שעות התפילהכיבוד

, מסוימת" חריגה"הם יכולים להרשות לעצמם , הם מהשכבות המבוססותמהלומדים

תלותם הכלכלית מאפשרת להם ללמוד במוסד שאיננו בעל אפיונים חרדיים -ואי

.טהורים

.מכללות למשפטים לציבור החילוני 103

95

במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כלליים במוסדות כללייםלחרדיםלחרדיםלחרדיםלחרדים מסגרותמסגרותמסגרותמסגרות

אונואונואונואונות ת ת ת יייי קרי קרי קרי קרי���� האקדמיתהאקדמיתהאקדמיתהאקדמית הקריההקריההקריההקריה

אוניברסיטת אונו פועלת כממשיכה של שלוחת תי קרי�הקריה האקדמית : המוסד אופי

מבקשת לפתוח את שעריה בפני כל רובדי הקריהלדברי מנהליה . סטר בישראל'מנצ

ולאפשר להם נגישות ללימודים , מתן פתרונות לאוכלוסיות שונותתוך, האוכלוסייה

בשוק העבודה , גבוהים ולקחת חלק פעיל כתוצאה מהלימודים האקדמייםאקדמיים

.אליהישר

המגוון של אוכלוסיית החברתי זו מדגישה הנהלת המוסד את ההרכב מדיניות במסגרת

סטודנטים , חבר העמיםמדינות עולי , מאתיופיהעוליםאוכלוסייה זו כוללת . התלמידים

המכללה . ואנשי כוחות הביטחוןסטודנטים חרדים, פיתוח ומשכונות מצוקהמאזורי

תוך גמישות מרבית מבחינה , וא בה את מקומו לכל פרט למצומאפשרתפתוחה לכל

התכנים והסטנדרטים על תוך שמירה � אך בד בבד, הלימודיםתכניותארגונית ומבחינת

.האקדמיים

ומייסד ס" לשילוב החרדים בקריה האקדמית היה פעיל ששפעלהיזם : המוסד תולדות

בל המוסד על עצמו רקם מאז קייהתכנית החלה לה. מר גבי בוטבול, "ולמד צא"העמותה

.חרדים ארגוניים המתאימים לצרכי התלמידים הפתרונותלספק

מטעם , לתלמידים מסלול לימודים לתואר ראשון במינהל עסקיםהוצע תחילה

שלב תפקדה הקריה האקדמית כשלוחה של באותו. סטר'אוניברסיטת מנצ

. עסקיםשלמדה מינהל, הראשונההכיתה כבר נפתחה א"בשנת תשס. האוניברסיטה

, קרית אונו�סטר לקריה האקדמית 'מנצ הפכה אוניברסיטת ב"בשנת הלימודים תשס

סטודנטים. לימודים לתואר ראשוןלקיים, ג"בתוקף אישור של המל, והיא מוסמכת

ייאלצו להשלים , ללמוד במסגרת הקודמת והרוצים להצטרף למסלול הישראלישהחלו

.ם שייקבעובהתאם לתנאי, שוניםבקורסיםאת הנדרש

אך כל סטודנט , " רוחניתועדה" האקדמית אינם נתונים לפיקוחה של בקריה הלימודים

".שלו" שניתן לו באופן אישי על ידי הרב בהיתרלומד

המוסד ניצבה בפני הצורך לפתור שורה של בעיות הנהלת : המגזר החרדילצרכי התאמה

היותם חסרי , מספקת של הפוניםרמת השכלה לא אחידה ולא : כגון, למגזר זהייחודיות

התנגדות של גורמים , שמירת כשרות, הצורך להפריד בין גברים לנשים, בגרותתעודת

. ועוד החרדית בקהילהשונים

ם פטורים מהצורך הסטודנטים החרדי, למשל, כך. ונות הוצע מגוון פתראלו לבעיות

רד החינוך בשיתוף האגודה לקידום החינוך במש. כתנאי לקבלהבגרותלהציג תעודת

בבחינות בתום ועמידה, אקדמית- קדםבמכינה להיקלט לסטודנטים מאפשרת ג"המל

זה הובאה בהקשר. הלימודים במכינה פוטרת את הסטודנט מהיזקקות לתעודת בגרות

96

על פני יתפרש, כולל מכינה ושיעורי עזר והכשרה, העובדה שמסלול הלימודיםבחשבון

. ארבע שנים

היא נפתרה באמצעות � חרדים לחילונים ןעירוב בין גברים לנשים ובי הלבעיית אשר

ואשר בו נהוגים שיעורים , נפרד המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבדקמפוסהפעלת

, על כןיתר). הלימודים של כל קבוצה מתקיימים בימים שונים (ולנשיםנפרדים לגברים

. נשים בלבד� הנשיםים לפני ואלו המרצ, המרצים בקורסים לגברים הם גברים בלבד

עליו להיות , החרדיותהסטודנטיותמרצה גבר לפני , לדוגמה, גם במקרים בודדים שבהם

בקמפוס הונהגה כשרות גלאט : הכשרות נמצא פתרוןלבעיית גם .לילדיםנשוי ואב

. מתאימה

לוח מועדי הלימודים והחופשות הותאם לאורח החיים המקובל על החרדים , כן כמו

גם הגברים וגם הנשים , להסדר זהתודות 104."ים הזמנבין" הקיץ בחופשתלל לימודים כו

למעשה אין . אינם זונחים את לימוד התורהוהגברים, אינם מתנתקים מאורח חייהם

מרוכזים ביום במכללהשכן הלימודים , חול עם לימודי קודשלימודיכאן כלל עירוב של

עברה על האיסור משוםואין בו , ם חרדיים רחביםפתרון זה מקובל על חוגי. אחד בשבוע

מוקדש רק יום הכללייםהעובדה שללימודים , יתר על כן. של עירוב לימודי החול בקודש

ואין כל , הקודש נחות בהשוואה ללימודי במעמדמותירה לימודים אלה , אחד בשבוע

. פגיעה בסדרי החיים הרגילים של הלומדים

עסקים ראשון במינהל לתואר מציעה את המסלולים מיתהאקד הקריה :הקורסים היצע

. פתוחים לפני גברים ונשים גם יחדהמסלוליםשני . ראשון במשפטיםולתואר

מתכננת הנהלת המוסד לפתוח קורסים נוספים למגזר החרדי במקצועות ד"תשס בשנת

. קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק�הבריאות

' ט-מ. 1 ": הזמניםבין"בישיבות נהוגות שלוש תקופות חופשה מלימודים הקרויות - " הזמניםבין" 104

.ןבמהלך חודש ניס. 3, חודש חשווןראשממוצאי יום כיפור עד . 2, באב עד ראש חודש אלול

97

מסקנות ומבט לעתידמסקנות ומבט לעתידמסקנות ומבט לעתידמסקנות ומבט לעתיד 9999

באיזו מידה יש להתחלות שתוארו בעבודה זו סיכוי להתפתח בעתיד : אלהנשאלת הש

האם אכן נפתח עידן חדש בגישת המגזר החרדי להשכלה גבוהה ? באופן משמעותי

?מה הן המסקנות שניתן להסיק לאור הניסיון הקיים? ולהכשרה מקצועית

ד מטעם מופק, אילן-באוניברסיטת ברדיקן הפקולטה למדעי החברה , מניס' רופפ

אכן מתחולל שינוי רדיקלי , לדעתו. האוניברסיטה על הטיפול בלימודים למגזר החרדי

אך הוא סבור כי תהליכי השינוי , בכל הנוגע ללימודי חול ולהשכלה גבוהה, במגזר זה

הוא מביא . קיצורי דרך לא יהיו יעילים בתחום זה. יימשכו זמן רב ובקצב איטי ביותר

קיים הבדל מהותי , לדעתו105.הברירה של המועמדים ללימודיםדוגמה מתהליכי המיון ו

הבנות מגיעות ממערכות לימודים מסודרות . במוכנות ללימודים גבוהים בין בנים לבנות

ולעתים הן אף מצוידות בתעודות , "בית יעקב"לאחר שלמדו שנים במוסדות החינוך של

550-הקבלה נקבע לסף (נה פסיכומטרית הן מתקבלות לאחר שעמדו בבחי. בגרות

לאחר שנת המכינה עליהם . לבנים אין רקע של לימודים סדירים, לעומת זאת). נקודות

הראיונות אינם . לעמוד בשני ראיונות שבהם נבדקת התאמתם למסלול לימודים

ההליכים . טרם נמצא תהליך מיון יעיל לבנים, ולמעשה, נחשבים לכלי מיון מהימנים

ורק לאחר שיסתיימו מחזורים אחדים ניתן יהיה לגבש , יםהנהוגים כיום הם ניסיוני

מניס לפיה ' דוגמה זו מאששת את טענתו של פרופ. הליכי מיון ודרישות קבלה יעילים

106.יידרש זמן ממושך עד שיגובשו הסדרים המתאימים לצרכי החרדים ולמאפייניהם

מהלך הלימודים ב, אילן-המרכז את הנושא מטעם אוניברסיטת בר, ר דב לויטן"לדעת ד

אין , מלבד קושי מסוים בלימוד השפה האנגלית, )לאחר שנת המכינה, כלומר(הרגילים

וביצועיהם אינם נופלים מאלה של יתר , לסטודנטים מהמגזר החרדי בעיות מיוחדות

107.הסטודנטים

מכיוון שחשוב למנוע מתלמידים שאינם מתאימים ללימודים , לשלב המיון יש חשיבות מכרעת 105

על האוניברסיטה לנקוט , משום כך. גבוהים לבזבז על כך את זמנם ואת משאביהם הכספיים .זהירות רבה בכל הנוגע למיון הפונים

.אילן- ברבאוניברסיטת ,2003מניס בינואר ' איון שערכתי עם פרופר 106 .אילן-באוניברסיטת בר ,2003 ר לויטן בינואר"איון שערכתי עם דר 107

98

תלמידים אין עדיין מסה קריטית של , ג"ר הוועדה המיוחדת במל"יו, טלר' דעת פרופל

מכיוון שמדובר בתופעה , על כן קשה להעריך את שילובם מפרספקטיבה סבירה, חרדים

.חדשה

הושם דגש על , 2003שעליה הכריזה הממשלה בקיץ , "תכנית להבראת כלכלת ישראל"ב

מדיניות זו דוגלת בהמרצת הצטרפותם של הבלתי מועסקים ". מדיניות לעידוד תעסוקה"

: את לעבודפחיתות את המוטיבציה לצלשוק העבודה באמצעות צמצום התמיכות המ

בקצבאות להבטחת הכנסה ובתמיכות למיניהן שניתנו , קיצוץ בקצבאות הילדים

". ומנותםאתורתם "לישיבות שסייעו לאברכים ש

, מדיניות זו פוגעת פגיעה רב מערכתית במגזר החרדי ובעולם לומדי התורה, ם זאתע

, ראשית.ישה לעבודה בקרב החרדיםוספק אם היא מסוגלת לחולל שינוי משמעותי בג

ויש מחסור חמור במקומות , במיתון עמוק) 2004-2003(המשק הישראלי שרוי כיום

108,הוריות-בעיה זו עלתה במלוא חריפותה בהקשר למחאתן של האמהות החד. עבודה

, שנית. ואין ספק שהיא תחמיר אם חלק מהציבור החרדי יחפש את דרכו לשוק העבודה

והיא עלולה לעורר התנגדות , מושתתת על כוחה של הממשלה ועל חקיקהמדיניות זו

109.מטעם השלטון" גזרות"אשר יראה בה , ור החרדיבבצי

תוך שיתוף פעולה מרבי עם , ל כן יש לנקוט מכלול של צעדים נוספים ומשלימיםע

במטרה לחולל שינוי ביחסה של החברה החרדית ללימודים כלליים , גורמים חרדיים

: צעדים אפשרייםכמהלהלן יפורטו . רה לעבודהולהכש

יבוד ההשקפה של הציבור החרדייבוד ההשקפה של הציבור החרדייבוד ההשקפה של הציבור החרדייבוד ההשקפה של הציבור החרדיככככמהלכים המכוונים לפגוע , במכוון או במשתמע, ין להפעיל שום תכנית הכוללתא

יש להבהיר היטב שמדובר בצעדים שנועדו להגדיל את . בהשקפותיו של הציבור החרדי

עליון של התמסרות מוחלטת ללימוד הערך ה. סיכויי הפרנסה עבור אלו החפצים לעבוד

ולא ניתן , המתבגרים בחברה החרדית התורה ימשיך להנחות את תהליך החיברות של

למרות תחושת הדחיפות , כמו כן. לשנותו באמצעות צעדים מינהליים או גזרות כלכליות

יש לפעול באופן הדרגתי : אין לבצע שינויים מהירים מדי, עקב המצב הכלכלי הקשה

יע מאמצים בהשגת שיתוף פעולה עם גורמים בקהילה החרדית המראים נכונות ולהשק

.ךלכ

". לא נחזיר קצבאות,הוריות- נעודד עבודת חד:נתניהו",בסוק מוטי , ליס יונתן15.7.2003 הארץהארץהארץהארץ 108

". אמא נגד נתניהו", בן סימון דניאל, 18.7.2003 הארץהארץהארץהארץ . ם בשכונות החרדיות מאז הוכרז על התכנית הכלכליתילים ברוח זו כבר תלוייושקופ 109

99

יתוח מסגרות ייחודיות לחרדיםיתוח מסגרות ייחודיות לחרדיםיתוח מסגרות ייחודיות לחרדיםיתוח מסגרות ייחודיות לחרדיםפפפפ. שיפעל לצד לימודי הקודש, ש לפתח מסלול משלים של הכשרה מקצועית ואקדמיתי

המיועד למי שאינו מסוגל או , חשוב להדגיש שמסלול זה אינו מסלול חלופי אלא משלים

בנושא זה חשוב לשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים . סר ללימוד תורה בלבדמוכן להתמ

ולהכפיף מסגרות אלו לפיקוחה של המועצה 110,שאינם משתתפים כיום במאמץ

.להשכלה גבוהה

:ומתכונתן תותאם לנהוג אצלם בתחומים הבאים, סגרות אלו יהיו ייחודיות לחרדיםמ

.הפרדה בין גברים לנשים .1

יש אפשרות לרכז את ( כדי לא לפגוע באורח החיים של האברך, ימודי ערב לגבריםל .2

.)מה שמקובל גם על החרדים, הלימודים ביום אחד בשבוע

ספרות או כל תחום דעת שיש בו היבטים , תכניות הלימוד לא יכללו לימודי הגות .3

יש להתמקד במקצועות המקובלים על . המתנגשים עם השקפת עולמם של החרדים

. אנגלית, עברית, מטיקהכמו מת, הקהילה

.על כשרות והקפדה על סגל מורים מתאים, שמירה על אווירה דתית .4

.הקלה במבחני הקבלה הנערכים לגברים המועמדים ללימודים .5

יזוק המוסדות הקיימיםיזוק המוסדות הקיימיםיזוק המוסדות הקיימיםיזוק המוסדות הקיימיםחחחחש להמשיך לחזק את המוסדות הקיימים המקנים הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים י

המכללה , )ר"מבח(ברק החרדית -מכללת בני, צועיתהמרכז החרדי להכשרה מק: לחרדים

והקריה ) ט"הפועלים במסגרת בג(מכון לוסטיג ומכון טל , מכון נווה, החרדית בירושלים

חשוב להיענות בחיוב לביקושים וליוזמות שמקורם בקהילה . קריית אונו�האקדמית

). ועודפיים לסייע בהשגת מקורות כס, לאשר הקלות בתנאי הקבלה ללימודים, כגון(

תגבור הכשרה מקצועית ברמה גבוההתגבור הכשרה מקצועית ברמה גבוההתגבור הכשרה מקצועית ברמה גבוההתגבור הכשרה מקצועית ברמה גבוהההמשותפים למשרד העבודה , ש לתגבר את הקורסים להכשרה מקצועית ברמה הגבוההי

כך שבסופה יוכלו , יש להאריך את משך ההכשרה ולהעלות את רמתה. וינט'ולארגון הג

ידה שעמ, )ט"מה(הבוגרים לגשת למבחני המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית מדעית

האיכותית יחסית מתבקשת ההעדפת סוגי ההכשר. בהם מקנה תואר טכנאי או הנדסאי

למשק השרוי במיתון וחותר להשגת צמיחה כדאי להשקיע . לאור מצבו של שוק העבודה

, כדי שיוכל לתפקד ביעילות בעתיד, בתקופה זו בהשבחת כוח האדם העומד לרשותו

ממילא מסנן באופן טבעי את הנקלטים במצב של מיתון המשק . בימים טובים יותר

אוניברסיטת חיפה והטכניון , גוריון-אוניברסיטת בן, אביב-אוניברסיטת תל, האוניברסיטה העברית 110

.אינם לוקחים חלק במאמץ

100

תלמידים שעברו קורסים ברמה נמוכה עלולים להתקשות , ךכמשום . בשוק העבודה

כדאי אפוא להשקיע את . וחבל להשקיע משאבים בקורסים מסוג זה, במציאת עבודה

. גם אם עלותה גבוהה יותר בטווח הקצר, הכספים בהכשרה מקצועית איכותית

כשרת בנים לרכישת מקצוע מגיל צעירכשרת בנים לרכישת מקצוע מגיל צעירכשרת בנים לרכישת מקצוע מגיל צעירכשרת בנים לרכישת מקצוע מגיל צעירהההה ���� """"נסהנסהנסהנסההכנה לפרהכנה לפרהכנה לפרהכנה לפר""""תוכניות תוכניות תוכניות תוכניות הלימודים . ש לקדם הכשרה מקצועית בקרב תלמידי ישיבות במקביל ללימודי התורהי

במטרה למנוע עירוב לימודי חול , במסגרת תכניות אלו לא ייערכו בישיבות עצמן

ריכים גם מקומות הלימוד וסגל ההוראה צ. בלימודי הקודש וניתן גם להנהיג לימודי ערב :אפשר ליישם את התכניות בשני שלבים. להיות מקובלים על החרדים

לתלמידי הישיבות הקטנות (בשלב ראשון תינתן הכשרה מקצועית לגילאים צעירים .אהכשרה זו תיעשה במקביל ). ות גדולי תורה וללמוד רק תורהשאינם מיועדים להי

רג המלאכות והמקצועות לתלמידים אלו יהיה סיכוי טוב להקלט במא. ללימודי תורה .ם עובדות מקומיותישהמשק תמיד זקוק להן ומשווע לידי

, )מישיבות גבוהות ומכוללים(בשלב השני תינתן הכשרה לתלמידים מבוגרים יותר .ברשימת המקצועות יכולה לכלול לימודי . שאינם מתעתדים ללמוד רק תורה

ול הלימודים יוכלו בסוף מסל 111.ישראל-אנגלית ולימודי ארץ, עברית, מתמטיקההכנה זו תגביר . לעמוד בבחינות המקבילות לבחינות הבגרות) אם ירצו(התלמידים

בקורסים להכשרה מקצועית או במסגרת , את סיכוייהם להיקלט בעתיד בעבודה 112.אקדמית

""""בעלי הבתיםבעלי הבתיםבעלי הבתיםבעלי הבתים""""דרוג מעמד דרוג מעמד דרוג מעמד דרוג מעמד ששששל ש דםאם ישודרג מעמ, כל המסלולים שתוארו לעיל יהיה סיכוי גדול יותר להצליחל

אמצע המאה (של הישיבות בליטא " תור הזהב"בתקופת . בחברה החרדית" בעלי הבתים"

אף כי רק חלקם עסקו בלימוד (כאשר הרוב המכריע של הגברים למדו בישיבות )19-ה

היו אלה יהודים 113."בעלי בתים"הם זכו לתמיכה כלכלית של , )תורה באופן בלעדי

והקדישו רק את הערבים ללימוד , ן לפרנסתםשעסקו במלאכת חולי, מבוססים יחסית

ותדמיתו התדרדרה ככל שגדלה חברת , מעמד זה נשחק בהדרגה במדינת ישראל. התורה

בעלי "מן הראוי שהנהגת החברה החרדית תפעל לשדרוג מעמדם החברתי של . הלומדים

אוגרפיה וכן להקנות ידע על החברה והמשטר ישראל עשויים לכלול את מקצוע הג-רץלימודי א 111

-אך בשיתוף, צפויה התנגדות מצד החרדים להיבטים מסוימים של מקצוע זה. אלבמדינת ישר .פעולה עמם ניתן לבנות תכנית לימודים מוסכמת

הנמצאות בפיקוח אדמינסטרטיבי של (בכל הישיבות החרדיות הקטנות , בקהילה היהודית בצרפת 112וכל , ש לימודי חול"ש 28חובה לקיים מינימום ) משרד החינוך הצרפתי ומתוקצבות על ידו

. פועלים מסלולים כאלה בקהילות החרדיותהברית-בארצותגם . תלמידיהן ניגשים לבחינות בגרותמכון : רושליםי. . . . הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל����הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה הישיבה לעבודה ממממ). 2000(עמירם , גונן: ראה

.94-90' עמ, פלורסהיימר למחקרי מדיניות ".תיםבעלי הב"רי הישיבות נהגו להתארח ולסעוד בביתם של בחו": ימים"ה שהוגדר כמ 113

101

הוא עשוי לחזק בקרב תלמידי , כה להערכה ולכבודזשכן אם מודל זה י, "הבתים

ת אמותיה של "ולא להגביל את עצמם לדל, בות את השאיפה להתפרנס מעמלםהישי

.תורה

ייתכן שניתן יהיה לחולל בהדרגה שינוי של ממש , אם אכן ייושמו הצעדים שהוצעו לעיל

שינוי זה עשוי . ביחסה של החברה החרדית כלפי הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים

, לצמצם את העוני בקרב משפחות חרדיות הוא עשוי �להיות מבורך מבחינות רבות

חילונים �להפחית את המתח ביחסי חרדים, לתרום מבחינה כלכלית למשק הישראלי

תוך שמירה על , ולקדם את השתלבותה של הקהילה החרדית בחברה הכללית, בארץ

. ייחודה ועל תפיסת העולם שלה

102

ביבליוגרפיהביבליוגרפיהביבליוגרפיהביבליוגרפיה

התמורות במעמד תנועת ההשכלה ו'ההשכלה מטעם' פרשת). ח"תשל (עמנואל, אטקס

.313-264' עמ .גגגג""""ממממ, ציוןציוןציוןציון, ברוסיה

: ירושלים. של תנועת המוסר של תנועת המוסר של תנועת המוסר של תנועת המוסרוראשיתהוראשיתהוראשיתהוראשיתה ישראל סלנטר ישראל סלנטר ישראל סלנטר ישראל סלנטר רבירבירבירבי). ב"תשמ (עמנואל, אטקס

. מאגנס

יייי"""" היהודים הספרדים בא היהודים הספרדים בא היהודים הספרדים בא היהודים הספרדים בא����הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות הסתגלות והסתייגות , , , , הזדהותהזדהותהזדהותהזדהות). 2002 (שלמה, אלבוחר

.הספרייה הציונית: ירושלים. 1948194819481948 ----1918191819181918,,,, בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטי בימי השלטון הבריטיהציוניתהציוניתהציוניתהציוניתוהתנועה והתנועה והתנועה והתנועה

: ירושלים. ))))1917191719171917----1840184018401840 ( ( ( (זזזז""""תרעתרעתרעתרע----רררר"""" ת ת ת ת���� הספרדית בירושלים הספרדית בירושלים הספרדית בירושלים הספרדית בירושלים העדההעדההעדההעדה). ס"תש(נתן , אפרתי

. ביאליקמוסד

) 1 (50 לכלכלה לכלכלה לכלכלה לכלכלהרבעוןרבעוןרבעוןרבעון. כוח העבודה בישראל מההיבט הבינלאומי). 2003יולי (דן , דודבן

.90-72' עמ

.הארץהארץהארץהארץ ".אמא נגד נתניהו ").18.7.2003 ( דניאל,בן סימון

. מדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקהמדיניות לעידוד התעסוקה). 2002 ביולי 17(קסיר ניצה אסנת ו, פלד, דניאל, גוטליב

.מחלקת המחקר, בנק ישראל: ירושלים

: ירושלים. הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל הניסיון האמריקני ולקחים לישראל���� לעבודה לעבודה לעבודה לעבודה מהישיבהמהישיבהמהישיבהמהישיבה). 2000 (עמירם, גונן

. פלורסהיימר למחקרי מדיניותמכון

. נאמן נאמן נאמן נאמןיתדיתדיתדיתד. השבוע במבט בוחןיתד). 2000 בפברואר 25 (זאב, גרוסמן

כרך, המדרשיה המדרשיה המדרשיה המדרשיהניבניבניבניב. העוליםבמחנות על החינוך המאבק). ה"תשמ (אליעזר, יחיאדון

.222-198' עמ.ט"י-ח"י

.61-30' עמ,2 חדשים חדשים חדשים חדשיםכיווניםכיווניםכיווניםכיוונים. ניתוח היסטורי: והציונותס"ש). ל"תש (נרי, הורוביץ

. מי על מצב העוני בישראלמי על מצב העוני בישראלמי על מצב העוני בישראלמי על מצב העוני בישראל הביטוח הלאו הביטוח הלאו הביטוח הלאו הביטוח הלאוחחחח""""דודודודו). 2000 בדצמבר 19( לאומי לביטוח המוסד

.המחבר: ירושלים

.המחבר: ירושלים. תקציבהצעת). 2000( דתות לענייני המשרד

.המחבר: ירושלים. תקציבהצעת). 2003( דתות לענייני המשרד

103

.המחבר: ירושלים. ישיבותרשימת). 1999 באוגוסט 27( דתות לענייני המשרד

.הקיבוץ המאוחד: אביב-תל. פני המזרח פני המזרח פני המזרח פני המזרחהאירוהאירוהאירוהאירו). א"תשס(צבי , זהר

���� במערכהבמערכהבמערכהבמערכה . המעבר מתלמודי התורה לבתי הספר העבריים).ב"תשמ (יעקב, יהושע

.49-48' עמ,בטאון הציבור הספרדי ועדות המזרחבטאון הציבור הספרדי ועדות המזרחבטאון הציבור הספרדי ועדות המזרחבטאון הציבור הספרדי ועדות המזרח

.ירושלים. אומר אומר אומר אומריביעיביעיביעיביע). ג"תשנ (עובדיה, יוסף

.ירושלים. דעת דעת דעת דעתיחווהיחווהיחווהיחווה). ג"תשמ (עובדיה, יוסף

שהוצא ליום העיון מקורותלקט � שךשךשךשך ....ממממ.... הרב א הרב א הרב א הרב א����ו ו ו ו ועד יד אליהועד יד אליהועד יד אליהועד יד אליה' ' ' ' מפוניבזמפוניבזמפוניבזמפוניבז. אביעד, כהן

:ירושלים. 21.10.02ג "בחשון תשס' טו-שך ב. מ.במלאת שנה לפטירתו של הרב א

.חברה ומדינה, לחקר דתהמרכז �מוזאיקה

עיונים במשנתו ההלכתית של הרב �" עטרה ליושנה להחזיר ").ב"תשס (בנימין, לאו

. אילן-בראוניברסיטת : גן-תרמ. דוקטור עבודת. יוסףעובדיה

, ספריית אלינר ומשרד החינוך והתרבות: ירושלים. ומדע ומדע ומדע ומדעתורהתורהתורהתורה). ז"תשנ(נחום , לאם

. החינוך הדתימינהל

. עם עובד: תל אביב. נפגשים נפגשים נפגשים נפגשיםמקביליםמקביליםמקביליםמקבילים). 1985(אהוד , לוז

הוצאת תלמידים ממרוקו לישיבות �הצלת יהדות מארקא לתורה ). ט"תשנ(יעקב , לופו

.128-112' עמ, יד יצחק בן צבי: ירושלים ,80, פעמיםפעמיםפעמיםפעמים. השואהאחרות הליטאי

היבטים היבטים היבטים היבטים : : : : סססס""""שששש ,)עורך( אבי רביצקי :בתוך. העומק ההיסטורי� ס"ש). 2003(יעקב , לופו

. ישראללחקרמרכז רבין : אביב-תל). בדפוס( תרבותיים ורעיונייםתרבותיים ורעיונייםתרבותיים ורעיונייםתרבותיים ורעיוניים

לא נחזיר , וריותה- חדנעודד עבודת: נתניהו"). 15.7.2003(בסוק ומוטי , יונתן,ליס

.הארץהארץהארץהארץ". קצבאות

פעמיפעמיפעמיפעמי ,)עורך( בצלאל יצחק :בתוך. החינוך היהודי במרוקו). ג"תשמ (מיכאל, לסקיר

.191-168' עמ. בן צבייצחקיד : ירושלים. מערבמערבמערבמערב

.המחבר: ירושלים. וחשבון וחשבון וחשבון וחשבוןדיןדיןדיןדין). 1999 (המדינה מבקר

עבודת . ד"חינוך הממ שני מקצועות הומניסטיים בהוראת). 2001 (דפנה', מוסקוביץ

.האוניברסיטה העברית בירושלים, דוקטור

מבשרת. ספר התקנות ספר התקנות ספר התקנות ספר התקנות���� מרוקו מרוקו מרוקו מרוקו בקהילותבקהילותבקהילותבקהילות העברי העברי העברי העברי המשפטהמשפטהמשפטהמשפט). מ"תש (מרוקו רבני מועצת

. המכון למורשת יהדות מרוקו: ירושלים

.עוגן: יורק-ניו. ובחורבנם ובחורבנם ובחורבנם ובחורבנםבבניינםבבניינםבבניינםבבניינם אירופה אירופה אירופה אירופה מוסדותמוסדותמוסדותמוסדות). 1956( שמואל , קץ מירסקי

. ירושלים. המכתבים המכתבים המכתבים המכתביםאוצראוצראוצראוצר). ה"שלת-ח"שכת (יוסף, משאש

104

.המחבר: ירושלים . תקציבהצעת). 2003( והתרבות החינוךמשרד

בית המדרש הגבוה לרבנים ודיינים של ועד עדת הספרדים מחדש ).1979יולי ( שי,נחמני

ביטאון הציבור ביטאון הציבור ביטאון הציבור ביטאון הציבור ���� במערכהבמערכהבמערכהבמערכה .אילן-את פעילותו בירושלים בשיתוף עם אוניברסיטת בר

.223גיליון , חחחחהספרדי ועדות המזרהספרדי ועדות המזרהספרדי ועדות המזרהספרדי ועדות המזר

.הארץהארץהארץהארץ. "אילן- חרדים מן המניין באוניברסיטת בר17"). 2000 במרץ 10 (ראלי, סער

.מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. החרדית החרדית החרדית החרדיתהאישההאישההאישההאישה). 1988 (מנחם, פרידמן

. למכון ירושלים לחקר ישרא: ירושלים. החרדית החרדית החרדית החרדיתהחברההחברההחברההחברה). 1991 (מנחם, פרידמן

. ))))1919191918181818----1919191936363636(((( יייי"""" האורתודוכסיה הלא ציונית בא האורתודוכסיה הלא ציונית בא האורתודוכסיה הלא ציונית בא האורתודוכסיה הלא ציונית בא����דת דת דת דת ו ו ו וחברהחברהחברהחברה). ח"תשל (מנחם, פרידמן

. יצחק בן צבייד: ירושלים

.משרד החינוך: ירושלים. ומדע בהגות היהודית החדשה ומדע בהגות היהודית החדשה ומדע בהגות היהודית החדשה ומדע בהגות היהודית החדשהדתדתדתדת). 1988 (שלום, רוזנברג

עורכים ראשיים משה ליסק . 1882-1918 � בארץ ישראל החינוך). 1990 (משה, תורינ

: ירושלים. ישראל מאז העלייה הראשונה ישראל מאז העלייה הראשונה ישראל מאז העלייה הראשונה ישראל מאז העלייה הראשונה היישוב בארץ היישוב בארץ היישוב בארץ היישוב בארץתולדותתולדותתולדותתולדות :בתוך ,וגבריאל כהן

.621-716' עמ,' כרך א.מוסד ביאליק

המקרה של האורתודוקסיה : העבודה וחול בתפיסת קודש ).2001 (נורית, שטדלר

. בירושליםהעבריתהאוניברסיטה , דוקטורעבודת. היהודית בישראל

����" " " " עם דרך ארץעם דרך ארץעם דרך ארץעם דרך ארץ תורהתורהתורהתורה"""" של של של של החינוכיהחינוכיהחינוכיהחינוכי אידאלאידאלאידאלאידאל בתולדות ה בתולדות ה בתולדות ה בתולדות הפרקיםפרקיםפרקיםפרקים). 1983 (אליעזר, שטרן

.אילן- בראוניברסיטת: גן-רמת. אישים וכיווניםאישים וכיווניםאישים וכיווניםאישים וכיוונים

: ירושלים . פיקוח ובקרה פיקוח ובקרה פיקוח ובקרה פיקוח ובקרהתקציבתקציבתקציבתקציב ���� החינוך החרדי בישראל החינוך החרדי בישראל החינוך החרדי בישראל החינוך החרדי בישראל מערכתמערכתמערכתמערכת). 1998(ורדה , שיפר

.מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות