Exploring models of information behaviour:The ‘uncertainty’ project

Tom Wilsonמאת: : יעל יוגבמגישה

הקדמה:

מאמר זה סוקר מספר מודלים של התנהגות מידעומציג מודל המבוסס על התנהגות מכוונת-מטרה

בהקשר של פתרון בעיות. במאמר שולטת התפיסה כי חלק עיקרי של תהליך פתרון-הבעיות הוא "הפחתת

אי-הודאות", והיבט זה של תהליך החיפוש )שכולל הן information seeking והן ,information

searching נחקר כעת ע"י המרכז למחקר )וחדשנות של הספרייה הלאומית הבריטית.

. מודלים של התנהגות מידע1

המחקר הקיים בתחום של התנהגות מידע עשוילהיתפס כמבוסס על מערך של מודלים "מקוננים" הכרוכים יחדיו, תלויים זה בזה, ומאופיינים בירידה

גדולה מאוד לפרטים באשר לחקר התנהגות החיפוש האנושי אחר מידע.

מודל פתרון הבעיות בחיפוש רציף

המשך המודלים של התנהגות מידע

נראה שיש מעט מודלים המתארים התנהגות מידע באופן(- בעוד שיש 1981כללי-ביניהם ניתן למנות את המודל של וילסון )

מידע: המודל של דרווין חיפוש מספר מודלים שמתייחסים ל(1983, Dervin) המודל ההתנהגותי של אליס המתאר ;

(; 1993 ועמיתים, Ellis, 1989; Ellisאסטרטגיות לחיפוש מידע )המודל של קולטאו המתייחס לשלבים של התנהגות חיפוש המידע

(Kuhlthau,1991( והמודל של וילסון )Wilson, 1997 שמרחיב ,) באמצעות ניתוח ספרות בתחומים אחרים 1981את המודל שלו מ-

מלבד לימודי מידע. בעת שהמאמר הזה נכתב, וילסון היה בתהליך עבודה על מאמר שחקר את המודל המורחב שלו ומודלים אחרים

בניסיון לשלב אותם במסגרת הכללית שהתהוותה זה מכבר. על כל המודלים שהוזכרו לא מצאתי מקום להרחיב, מכיוון שהם מוזכרים במצגת שנמצאת באתר חומרי-הלימוד, וכן מכיוון שהם לא פורטו

במאמר, אלא הוזכרו שם בלבד.

. המודל של פתרון- הבעיות 2באמצעות חיפושים רציפים

בכל אופן, רוב המודלים שהוזכרו לעיל, מתייחסים לתהליך, יש 1יחיד של חיפוש- במסגרת המודל הכללי המוצג בשרטוט צורך בהבעת המבנה והתהליכים הכרוכים בחיפוש רציף

)חיפוש הכולל כמה חיפושים(. וילסון מציע שהבסיס למודל שכזה יהיה בעיה, ושמצב בו

קיימת בעיה מוגדר כמצב בו שוררת אי-ודאות. ניתן להגדיר "בעיה" במונחים פנומנולוגיים כדבר המתקיים בעולם-החיים

של היחיד. קביעה שהובילה במונחים של שוטץ ולוקמן ( Shutz -וLuckmann, 1974לסתירה בין)

מודל או צורה מייצגים או (typification :הטיפיפיקציה מאפיינים( המיושמת בעולם-החיים ובין תופעה שבמבט

ראשון לא מתיישבת עם הטיפיפיקציות הללו.

המשך על המודל ,ווילסון מציג במאמר דוגמה כדי לחזק את דבריו: הדוגמה היא עץ. לדידו

ברגע שאדם מסוים חווה עץ, הוא מפתח ציפיות מסוימות לגבי כל דבר בעל דמות של עץ, הקורה בעולם-החיים: הוא יהיה מושרש במקום אחד, ולא נייד,

עצם דמוי-עץ- יצופה שיהיו לו עלים, וכהנה וכהנה. באופן זהה, אנו מזהים את כל האירועים בעולם-החיים שלנו כדומים לאירועים שחווינו בעבר.

כתוצאה מכך, אם אנו מזהים משהו כעץ, אבל יש בו משהו ששונה מהדימוי של עץ, נוצרת אי-ודאות.

,הפתרון לבעיה, שהוא גם יישוב הסתירה, ההתקדמות מאי-ודאות לוודאותהופכת אז למטרה של האדם וההתנהגות התוצאתית מאופיינת כהתנהגות

. ישנם שלבים בתהליך פתרון הבעיה שניתנים לזיהוי ולהכרה חיפוש-מטרה )כאשר בשלב זה האדם שואל את זיהוי הבעיהליחיד. שלבים אלה הם:

)"מהו בדיוק טבעה של הגדרת הבעיהעצמו "איזה סוג של בעיה יש לי?"(, )"איך אני מוצא את התשובה לבעיה שלי?"(, פתרון הבעיההבעיה שלי?"(,

)"זוהי התשובה לבעיה שלי." או, אם הצהרת הפתרוןולפחות בפוטנציה, נמצא פתרון פרגמאטי, בשונה מתיאורטי, לבעיה "זוהי הדרך בה אנו עומדים

לטפל בבעיה"(.

המודל של פתרון בעיות באמצעות חיפושים רציפים

בשונה מהמודל המקונן, זהו מודל המבוסס על היזון חוזר.

המשך המודל של פתרון בעיות באמצעות חיפושים רציפים

הצהרת לשלב זיהוי הבעיההמעבר בין שלב איננו חף מקשיים: ווילסון משער שא. הפתרון

בכל שלב מצטמצם אי-הודאות, וב. כאשר לא ניתן להתמודד עם תחושת אי-הודאות בכל שלב

משלבי התהליך, התוצאה עלולה להיות היזון חוזר לשלב הקודם להעמקה נוספת, למשל, אם מסתבר שהגדרת הבעיה לא מקדמת את חיפוש

המידע, ניתן לחזור ולהגדיר את הבעיה מחדש.

. פרויקט אי-הודאות3

המרכז למחקר וחדשנות של הספרייההלאומית הבריטית מימן פרויקט,

שמטרתו היא לחקור את התנהגות חיפוש המידע בהקשר הכללי יותר של התנהגות מידע, בהתבסס על המודל שהוצג לעיל, המציג תהליך פתרון-בעיות וכן בהתבסס

על המושג של הפחתת אי-ודאות.

. מטרות המחקר במסגרת 3.1הפרויקט

פרויקט זה מכוון לענות על שאלות מחקר המתקשרות לנקודותהבאות:

;הערכת מודלים של חיפוש מידע במערכות לאחזור מידע בחינה של השאלה האם המודל המוצע של חיפוש מידע בנוגע

לפתרון בעיות הינו תקף לאוכלוסייה הנחקרת )אליה אגיע בהמשך(; מענה על השאלה האם השימוש במודל של חיפוש המידע של

קולטאו כתהליך המורכב משלבים, תואם את המודל המוצע של חיפושים מרובים תוך שימוש באסטרטגיה של פתרון בעיות.

בדיקה האם המודל ההתנהגותי של אליס, המתאר גם הוא תהליךחיפוש, הולם יותר בהקשר של פתרון-בעיות.

,חקירת סוגיית ערכו של מושג ההבדלים האינדיבידואליים )כמו( באשר להסברת הבדלים Ford, 1993ו- Ford לדוגמה,

בהתמודדות עם פתרון בעיות ובהתנהגות חיפוש בתהליך החיפוש.

. מתודולוגיה3.2

במסגרת הלימודית הנורמאלית של המחלקה ללימודי מידע באוני' שפילד, כחלק מלימוד עלחיפושים מקוונים, ננקט המהלך הבא: נבחרים חוקרים מכל מחלקה אחרת באוני' ומצמידים

אליהם צוות של שניים עד שלושה סטודנטים-צוות אחד לכל חוקר. היתרון של הפרויקט , בנוסף למאגר של Dialogמבחינת הלקוח-החוקר הוא שהוא מקבל גישה למאגרים של

כתבי-העת האלקטרוניים שכבר יש ברשותו גישה אליו וכן בנוסף לאינטרנט הפתוח. ,כלי המחקר: לצורך הפרויקט המחקרי הזה נעשה שימוש בצירוף של ראיונות, שאלונים

אמצעים לאיסוף מידע, הקלטות שמע של האינטראקציות עם החוקר/לקוח, ויומנים המתעדים חיפושים מקוונים המשמשים ע"מ לאסוף מידע על הבעיה המקורית שהניעה

את החיפוש המסוים, אינטראקציות סביב החיפוש, תגובות למקורות המאוחזרים ולבסוף, ראיונות מעקב.

הראיונות הקיפו גם את הפרטים הקשורים בחקירה וגם את אלה שעמדו ברקע שלה, וכמוגם שילבו בתוכם בקשות לתגובות לשאלות באשר לאי-הודאות של הלקוח לגבי הבעיה,

השלב שבו נמצאה הבעיה, השלב של תהליך חיפוש המידע, והיבטים אחרים של שאלות המחקר.

. שיתוף פעולה בינ"ל3.3

חלק עיקרי של הפרויקט נבע מהשתלבותו בפרויקטPOWRE ( Professional Opportunities for Women in Research

and (Education של ד"ר אמנדה ספינק הנערך במסגרת אגודתטקסס, שמטרתו: המדע הלאומית, ומתקיים באוני' של צפ'

לחקור את הטבע, הביטויים וההתנהגות של חיפוש רציף כפי שהוא"מבוצע ע"י משתמשים בסביבות דיגיטליות, ולשאוב מכך קריטריונים לשימוש לגבי העיצוב של ממשקים לאחזור מידע ומערכות התומכות

(.Spink, 1996בהתנהגות הנוגעת לחיפוש רציף" ) ,שני הפרויקטים משתמשים באותם כלי מחקר, שפותחו במשותף

וישלבו את שני מערכי-הנתונים למטרת ניתוחם.

. ממצאים ראשוניים4

ליוני 1997מחקר הגישוש התבצע בין אוקטובר לקוחות )חוקרים מאוני' 22, והשתתפו בו 1998

שפילד, אליה משתייך גם כותב המאמר( (, חינוך 1מהמחלקות הבאות: ארכיטקטורה )

( 4(, מדע טהור )3(, רפואה )5(, הנדסה )2)(. לא ניתן במאמר מידע על 7ומדעי החברה )

מין החוקרים בכל אחת מהמחלקות. הנתונים SPSS.נותחו בעזרת תוכנת

המשך הממצאים

החוקר שב ומדגיש, כי הממצאים הםראשוניים ומבוססים על מספר קטן

מאוד של נבדקים )כך שיכולת ההכללה מהמחקר הזה היא מוגבלת מאוד(. הוא

מציין שבהמשך המחקר, עליו ידווח בעתיד, נעשו מספר שינויים ושיפורים.

. שלבי הבעיה בהם נמצאו 4.1הנבדקים/חוקרים

כצפוי, שני השלבים השכיחים ביותר היו הגדרת הבעיה ופתרוןהבעיה: אלו הנקודות בן ניתן לצפות שיתנהל חיפוש שיטתי, הכולל שימוש בעזרים מתאימים, בעוד שלגבי זיהוי הבעיה,

לדוגמה, הפעולות המצופות הן עלעול או סקירה שיטתית של מקורות שכבר ידועים וזמינים למחפש, ובשלב ההצהרה על פיתרון, סביר להניח שהפעולות שיתנהלו הן בדיקת הפניות

3ואישור נקודות מתוך מסמכים שכבר נמצאים בהישג יד. רק הנבדקים/חוקרים נמצאו בשלבי-ביניים או בשלבים 22מתוך

אחרים, וזאת ללא הבחנה בין הפקולטה אליה משתייכים החוקרים, או למגדר שלהם. לכאורה, המציאות פשוטה יותר

מהתיאוריה.

מספר נחקרים באחוזים

השלב בו נמצאת מספר נחקריםהבעיה

.זיהוי4.211

.הגדרה33.382.שלב-ביניים4.212.5

. פתרון45.8113

. שלב –ביניים4.213.5

. הצהרה על 0.004 הפתרון

סה"כ100.022

סגנונות קוגניטיביים

סגנונות קוגניטיביים הן נטיות המופעלות ע"י יחידים באופןעקבי ע"מ לאמץ סוג מסוים של אסטרטגיה לעיבוד מידע

(Brumby, 1982; Ford, 1995; Miller, 1987; Riding (. חוקרים מיינו לקטגוריות סגנונות Cheema, 1991ו-

קוגניטיביים במספר דרכים, שבד"כ התבטאו במיון בינארי: מתוך כך, קיימות החלוקות הבאות: להוליסטי/סיריאליסטי, לאי-תלות בשדה/תלות בשדה ולהיעזרות במילים/היעזרות

בתמונות. כל החלוקות הללו נבחנות בפרויקט זה באמצעות ( Ford, 1985שימוש ב"שאלון תהליך הלמידה" של פורד )

וב"ניתוח סגנונות קוגניטיביים" של ריידינג.

הסבר החלוקות: א. הוליסטי/סיריאליסטי

א. הוליסטי/סיריאליסטי:אנשים "הוליסטיים" נוטים לאמץ לעיבוד מידע: הם מתרכזים בתחילה בבניית גלובליתגישה

סקירה מושגית, במסגרתה לכל פרט שהם מעבדים יש מקום בו הוא משתלב. הם לרוב מתייחסים לכמה היבטים של משימת

הלמידה באותו זמן, ומקשרים את אותם היבטים בקישורים מורכבים, וכן משתמשים רבות בחומר העשרה כאנלוגיות,

אילוסטרציות ואנקדוטות.

ב. תלות בשדה/ אי-תלות בשדה

החלוקה של "אי-תלות בשדה"/תלות בשדה" מתייחסת למידהבה היחיד יעסוק בניתוח ובהבניה מושגית בתחום מסוים. האדם

"שאינו תלוי בשדה" הוא אנליטי ביותר ומשתמש במסגרת פנימית של הפניות על מנת להבנות בעיות ולארגן מידע; האדם "התלוי בשדה" מסתמך יותר על מסגרות חיצוניות של הפניות

ופועל באופן הטוב ביותר היכן שמבנים וניתוח כבר זמינים לו Witkinבזכות העובדה שנעשו כבר ע"י אחרים לפניו )

(.1977ועמיתים,

ג. נעזר במילים/ נעזר בתמונות

"החלוקה ל"נעזר במיליםverbaliser)"נעזר בתמונות"/) (imager מתייחסת, כפי שרומזים המונחים הללו, לנטייה של )

האדם לייצג את מחשבותיו במילים או, לחלופין, בתמונות (Riding-ו Cheema, 1991.)

ממצאי המחקר לגבי הסגנונות הקוגניטיביים

:בוצעה מטריצת מתאמים בין המדדים הבאיםמורכבות הבעיההשלב בו נמצא הנבדק/החוקר בפתרון הבעיהחשיבות התקשורת הלא מילוליתמגדר שינוי בקריטריונים לרלבנטיות המידע.גישה סיריאליסטית/הוליסטית.סגנון קוגניטיבי של תלות בשדה/סגנון קוגניטיבי של אי-תלות בשדה)הביטחון בהגדרת הבעיה )טרום-חיפוש)הביטחון בהגדרת הבעיה )לאחר החיפוש

ממצאי המחקר לגבי סגנונות קוגניטיביים

לפי ממצאי המחקר קיים קשר מובהק בין המגדר לסגנוןהקוגניטיבי, כאשר גברים נוטים להיעזר בתמונות ולהשתמש

רבות בגישות הוליסטיות בלמידה וכן נמצא שהם נוטים לדרוש חיפוש מורכב יותר, כפי שאותו חיפוש נתפש ע"י הגבר

המחפש. נשים נמצאו כנוטות להיעזר במילים, לאמץ גישות סיריאליסטיות ללמידה, וכן הן נטו לחיפושים מורכבים פחות.

המשך ממצאי המחקר

כפי שצוין לעיל, הוליסטיים נטו להיות בטוחים פחות בהגדרתהבעיה שלהם מאשר הסיריאליסטיים, הן לפני החיפוש והן אחריו, וכן הפגינו השתנות גדולה יותר בקריטריונים שלהם

לרלבנטיות. בנוסף לכך, הם נטו לדווח שהבעיה אצלם נמצאת בשלב מוקדם יותר מאשר עמיתיהם הסיריאליסטיים.

המשך ממצאי המחקר

הנחקרים אשר נמצאו להיות "לא תלויים בשדה" נטו להחשיבאת ההיבטים הלא מילוליים של התקשורת בינם לבין עצמם ובין

מתווכיהם כפחות חשובים לעומת נחקרים המאופיינים כ-"תלויים בשדה" .אי-תלות בשדה נקשרה עם נטייה גדולה

לסגנון קוגניטיבי הוליסטי.

אי-ודאות .4.3

גורם נוסף שנלקח בחשבון במחקר הוא מידת אי-הודאות בהנתקלו הנחקרים במהלך תהליך החיפוש. גורם זה נמדד ע"י

שאילת הנחקרים את השאלות הבאות::עד כמה את/ה בטוח/ה"?שזיהית בעיה אמיתית הראויה להיחקר?שהגדרת את הבעיה באופן ראוי?שהבעיה יכולה להגיע לידי פיתרון?שיכולה להימצא דרך אפקטיבית להצגת התוצאות של החיפוש"?שמידע רלבנטי לפתרון הבעיה זמין וניתן לאיתור

המשך אי-הודאות

הדרך למענה על השאלות הללו נקבעה כסימון צלב על קו ס"מ. לאחר שנאספו התשובות לשאלות שצוינו לעיל, 8שאורכו

נקבעה רמת אי-הודאות לפי מיקום הצלב, כאשר אותו מיקום נע =מאוד בטוח/ה. 8=מאוד לא בטוח/ה עד 0בין הערך

:0.0הטבלה הבאה מקבצת את התשובות לשלוש קטגוריות-, ודאות 8.0 עד 6.0, ודאות מתונה; ו-3.0-5.9, ודאות נמוכה; 2.9

גבוהה.

זמינות המידע

הצגת הפתרון

פתרון הבעיה

הגדרת הבעיה

זיהוי הבעיה

ניקוד

346230.0-2.9

923503.0-5.9

10161315196.0-8.0

סה"כ2222222222

הטבלה מראה, א"כ, שהרמה הגבוהה ביותר של אי-הודאות נחוותה ביחס לשאלה האם הבעיה יכולה

להגיע לידי פתרון וביחס לשאלה האם מידע רלבנטי זמין וניתן לאיתור.

ממצאי ניתוח גורמים מגשש

לגבי הסגנון הקוגניטיבי של המשיבים, מהלך סטטיסטי של כולל הראשוןניתוח גורמים מגשש מצא שני גורמים עיקריים:

משיבים בעלי ניקוד ודאות נמוך, שנטו להיות "מגוונים" )ז"א, כאלה שעושים שימוש גם בגישות הוליסטיות וגם בגישות

סיריאליסטיות, אך עם נטייה לכיוון ההוליסטי(, וכן משיבים אלה נטו להישפט ע"י המחפש ככאלה המנסחים שאלות לא

ברורות ומורכבות יחסית. הם גם נמצאו להיות בד"כ גברים אנליטיים המשתמשים בתמונות ע"מ לייצג את מחשבותיהם,

.imagersיותר מאשר במילים-

המשך תוצאות ניתוח הגורמים

הגורם השני כלל משיבים שגם הם נטו להיות מגוונים )לפי ההגדרהשניתנה בשקף הקודם בסוגריים(, אך הם, לעומת הקבוצה הקודמת

שזוהתה, נטו לאמץ גישות סיריאליסטיות יותר. לעומת חבריהם המתוארים לעיל, המחפש נטה לתפוס את שאלותיהם של

המשיבים הללו כפשוטות, ספציפיות ומובעות בבהירות וכן חברי הקבוצה נטו להיות נשים )צעירות יותר מהגברים בקבוצה הקודמת(

ולהיות אנליטיים/ות המשתמשים/ות במילים ע"מ לייצג את .verbalisersמחשבותיהם/ן, יותר מאשר בתמונות -

נמצאו בניתוח עוד שני גורמים, שעוצמתם הייתה פחותה יותר ולכןמצאתי לנכון שלא להביאם כאן.

מגבלות המחקר

חשוב להדגיש, כי עמדה לרשות המחקר כמות נתונים קטנהיחסית, ולכן יש להתייחס לרמת הניתוח שלהם כהתחלתית

ומגששת בלבד, ואולי גם ניתן להתייחס אליה כהדרכה לחיפוש ראיות במידע האיכותני, ע"מ שהוא יימצא כתומך בניתוח

שנעשה במחקר הנוכחי. אם יתאפשר לחוקרים לגבש אוכלוסיית לקוחות, יהיה מעניין לראות האם 150מחקר של, נאמר,

הממצאים לגבי היחסים בין המשתנים שנחקרו יעמדו בתקפותם, או שיחסים חדשים יתגלו כבעלי תוקף חזק יותר.

. סיכום ומסקנות5

לסיכום ניתן לומר, שניתן יהיה לקחת את המחקר האיכותני שתוארבמאמר ולתכנן לפיו פרויקטים של מחקר, בכל הרמות, שמטרתם

תהיה לחפש אישור אמפירי לתובנות איכותניות. בעת כתיבת שורות אלה במאמר, הזכיר הכותב שהוא ועמיתיו עובדים על פרויקט חדש

נוסף, שבעודו משמר יסוד של מחקר איכותני של ראיונות הקדם-חיפוש וראיונות המעקב המפורטים, שהושגו למחקר שנסקר במאמר הנוכחי, החידוש באותו פרויקט חדש הוא נכונותו לעשות זאת ע"י איסוף גדול מאוד של נתונים כמותיים העוסקים בהיבטים

information מגוונים הנוגעים לתהליכי חיפוש מידע )הן במובן של seeking והן במובן של (information searching.