כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשוויתגליון מספר 10 אוקטובר 2013מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.

תוכןהעניינים

על הדרך - כתב עת מקוון בנושא ספרות, אמנות ותרבות עכשווית מיסודו של המרכז לכתיבה יוצרת על שם שושנה מליק.

מערכת: יהודית מליק-שירןעיצוב ועריכה גרפית: סמדר מוניס

עריכה לשונית: יהודית ויוסי שירןניקוד והגהות: יהודית מליק-שירן, בת אור, הוצאה לאור

Touching the Spirit ,תמונת שער: עדנה רומם info@bat-or.com www.bat-or.com :כתובת המערכת

גליון מספר 10 אוקטובר 2013

שיריםפני כדור הא ר ץ יריב יחיא 4

שפת הגוף היא שפת אמת 5ד“ר נורית צדרבוים

כשסבא היה בער ך בן שבע 6סיגל מגן

יס, חלום והעיר הגדולה פר 7פנינה פרנקל

נשימות היער ר כות 8אירית וייסמן-מינקוביץ

חצר ילדות עצמון יניב 9בחיי יהודית מליק-שירן 10

שפה נושק ת ריקה ברקוביץ 11בק י בשפות חניתה רוזן 12

מלים של דממה עוזי שכטר 13שיר בשפה מד בר ת מיכאל רייך 14

עבר ית שפה ק שה טלי גבעוני 15

נא להכירמר א ת התבוננות דובב לביא 16

כשנשים אוהבות – 18כשמשפחות נסדקות הרצל חקק

סוד הקסם אירית וייסמן-מינקוביץ 20שק יפות - היא הטלת עגן 21

אדלינה קליין קדושתו של הפיל הלבן 23

יהודית מליק-שירן בין הממשות לבדיון דליס 24

הצורך האנושי לגעת סתיו מיכאלי 26

מר חוק תבוא התק וה 29יהודית מליק-שירן

כמה מילים על “לחיות את החיים“ 30שמואל יריב

על פרשת גבריאל תירוש 31מיכאל רייך

כתב העת "ב גלל" 33

כתבות נוגעת בחלומותיה 34

יהודית מליק-שירן יופי פנימי יהודית מליק-שירן 36

כרטיס ביקור גשר מוזיקלי בין מזרח למערב 38

יהודית מליק-שירן בין דמיון למציאות 39

יהודית מליק-שירן העולם הקטן של זיוה שגב 41

יהודית מליק-שירן ידי הזהב של אתי קרן 43

יהודית מליק-שירן

שגריר תרבותי הלב שלי כמו נר 45

גנין רותם, כתה ד', בי"ס גבעון נשר חלום על שלום 46

הלוי דניאל, כתה ו', בי"ס גבעון נשר קפלים של צבע 47

שי-לי ברנע, כיתה ו', בית ספר ע"ש א.ד. גורדון בחולון

ר קוד של אור 47ים אויסלנדר, כיתה ג', בית ספר

א.ד. גורדון בחולון נדין מסתדרת לבד, אך מתגעגעת 48

לאבא ואמא אלוהבאני נדין, כיתה ו', בית הספר

האורתודוקסי ברמלה האהבה מנצחת 48

דוידוב איריס, כיתה ה, בית ספר "בן גוריון" ברמלה

שיר לגלי הים 49שירלי אורקי , תלמידת כיתה ו', בית ספר

"אומנויות" ,אשקלון

היונים שבלבי 50אור בן יוסף, תלמידת כיתה ה', בית ספר

"ראשונים" נס ציונה

בת השירבר יא ה אלפרדו פרז 51

מספרדית: מרגלית מתתיהו

על המדף מסע בין המילים מרים סידי 52

קבלת האחר והשונה 54יהודית מליק-שירן

בייבי סיטר לגורת כלבים 54יהודית מליק-שירן

דמעות של גלידה 55יצאו בהוצאת בת אור 56

תערוכותאפוריזם - רות כרמי 57

אוצרת דר' דליה הקר-אוריון אמצע הדרך - חיליק סמדר 59

אוצרת דר' דליה הקר-אוריון צבי פורת - “בחזרה לתל-אביב 63

במצלמה ומכחול“ אוצרת דר' דליה הקר-אוריון

“התרשמויות“ חדוה פרנצי 65דר' דליה הקר-אוריון

יאנה גרבר “אימפרוביזציה“ 67אוצרת דר' דליה הקר-אוריון

כשפרוזה, פואטיקה ואמנות 68פלסטית נפגשות

איילת אמוראי בירן הגיגי ליל עדנה רומם 69

לגעת בך ברוח עדנה רומם 70

חוויה קסומהערבי השקת ספרים 71

בהוצאת בת אור

דבר העורכת

כתב- הומצא מאז שונים, גלגולים עברה העברית השפה

סיפורית למציאות עדות הוא התנ“ך ספר המרובע. היתדות

שפיתחה את השפה, שימרה אותה וכיבדה אותה. מחיה השפה

העברית, אליעזר בן יהודה, לא שיער בנפשו שהשפה העברית

תעבור גלגולים שונים אצל עם הספר, אבל אילוצי היומיום גורמים לשפה העברית

מדוברת שפה מוצאים אנו שבערבית וכשם המדוברת. השפה עבר אל להתפתח

)שפת-הרחוב( מדוברת להתפתח שפה התחילה בעברית גם כך ספרותית, ושפה

ושפה ספרותית )עברית תקנית(.

בשנים האחרונות מתפתחת השפה העברית כשפת קיצורים, כאשר לשפה הצה“לית

יש חלק גדול בהתפתחות הזאת. כידוע, צה“ל מנפק הרבה מונחים הבנויים מראשי–

השפעה לה שהייתה צה“לית שפה נולדה צה“ל של קיומו מהתחלת כבר תיבות.

גדולה על השפה העברית המדוברת. ראשי-תיבות כמו חבל“ז )חבל על הזמן(, בבל“ת

)בלבול ביצים ללא תכלית( וכיו“ב הן דוגמאות לשפה צה“לית מתפתחת, שפה שחוצה

דורות ותורמת למיזוג תרבויות. השפה הצה“לית קלטה גם מילים בערבית שהתאזרחו

בשפה המדוברת.

בצבעים, שונות, במראות משתקפת העברית השפה זה, בגיליון השירה במדור

בהדים וקולות.

אני מאחלת לכם חג שמח וקריאה מהנה. ניתן לשלוח חומרים לגיליון מס‘ 11 שיעסוק

במילה “ספר“.

4

פני כדור הא ר ץיריב יחיא

פני כדור הארץ

כפניו של ירח.

כשמתקרבים אליו אין סנוור

יש חיים על פני הכדור.

הצבעוניות מדברת בעד עצמה.

“שדות 4“, שמן, 130X100 ,2004 ס”מ, חיליק סמדר

5

שפת הגוף היא שפת אמתד“ר נורית צדרבוים

שפת הגוף היא שפת אמת

מדות לה ומחוות -

מאותתת בין סימן לאות - שוברת לבבות.

שפה שאין בה גופא איפה ואיפה,

אין פניה לגופים ראשון שני שלישי. כלם, בני מעיה, יפים,

מכונסים, איבר אחר איבר - על פיה ישק דבר.

משלחת מלה כברית בין בתרים

כולאת מוסר בין כליותיה, תולה עולה על צוארה,

נחה לפרקים, עשירה - אומרת שירה.

מדברת במגע חרישי כאומרת, עין תחת עין.

באותיות אלפבית עסקינן ובמלחמת תינוקות בית רבן.

שבה נא, אחת לדעת לך. בעודך נח לא נע - נם ישן.

אצים נצים להם זוגות – ראות, שדיים, גפים, עינים לראות

במבט עליונים גם, שן תחת שן.

6

ך בן שבע כשסבא היה בער סיגל מגן *לזכרו של סבא גבי

כשסבא היה בערך בן שבע

הוא היה חבר בגדוד.

גדוד שמצא מלים -

מלים שהלכו לאבוד.

למשל, כשמלה חשובה כמו “שלום“

נפלה לבאר עמקה,

הגדוד מהר להביא חבלים -

מתוך הבאר למשותה.

כשסבא היה בערך בן שבע

הוא יסד גדוד חשוב ביותר.

כי יש מלים בעברית

עליהן אסור לותר...

שקיעה, אירית הירשמן

7

יס, חלום והעיר הגדולה פר פנינה פרנקל

העיר הגדולה זורמת לתוכי

היא נפרשת במוחי ברצועות

רשת משבצות מקוים מקבילים

אותיות בוערות אוחזות בה מלמעלה.

ומספרים עקודים מותחים אותה מכל צד.

אני לכודה בתוך סורגיה בהמתנה מתמדת

עוד מעט יגיעו לצוד אותי לתוך הרשתות.

המוני אנשים נוהרים לרחבת העיריה

מכסים את אבני המרצפת בלבה רוטטת

כעדת אורבים שחרים הם מצטופפים -

לא לכאן התכונתי להגיע.

גם האחרים אבדו את דרכם

כלם ממתינים להבטחות

שהטמינו עבורם אתמול

בתוך היסודות הישנים

שערי הבנין מחיכים

ושומרים על הסוד.

8

כות נשימות היער ר אירית וייסמן-מינקוביץ

נשימות היער רכות.

רקפות על בהונותיהן, מציצות מבין האבנים.

העלים עדין שוכבים מתנמנמים על האדמה המפהקת

ליתו וכבר על גבול הבקר השחר עוד לא התנתק מש

צעדי עפר מטלטלים את השביל.

השקט נושם נשימה אחרונה בטרם ישיל את הליל.

מש לגלש לחיק העצים, ללקק טל שהבשיל יניח לש

ם. ועדין מקד

קול הכרמל דק.

פעימת הרוח, עדנה רומם

9

חצר ילדותעצמון יניב

חצר ילדות

קירות אבני כרכר

דבוקות בחמרה

ואניצים של קש

וטיח גס

וברז בפנה

בבית סבי וסבתי

דלת עץ

מתמזגת

ברצפת החדר

רק להסיט את השטיח

ולרדת

סלם של עץ

יורד לתוך מרתף טחוב.

מחביות אלון

ספונות בריח יין

דליתי

מכתבים של אהבה

גם אבותי

ואלה לפניהם

נבעו ברגש עז

ואני ילד

מציץ לתוך מילים

מבין ולא מבין

שכור מטחב

ומריח עץ אלון

ספון ביין

וממלים

שלא הבנתי

את פשרן.

10

בחיייהודית מליק-שירן

בחיאת עומרי

את בחי

לו היתה לשוני מתרגלת כישורי שפה

מזמן היה לה מעמד אחר

והיו בולשים אחריה

מרגלים

לבדק האמנם, ברגול עסקינן?

לרגל זה כמו לחזר

בדרכים סמויות.

ואז בלי משים מתגלה צבעוניות מחרידה

של דוברי שפה.

אלה שמדברים בשפת הגוף

מדברים עם העינים

עם הידים

עם הסערה שתרקיד להנאתה

מעים קוצפים

בטן נרגנת

ללא מלים.

צבעוניות

באה ממשפחה מכבדת

יש לה אילן יחסין

של צבעים, צבעים

צבועים

כלם עוסקים במלוי צבע

מוסיפים שכבת צבע

לאפר מציאות יומיומית.

בחיאת עומרי

בחיאת עיוני

בוא תראה מה קרה לאנשים?

11

ת שפה נושק ריקה ברקוביץ

את שפתותינו

נושקת שפתנו,

שפת קדש טובעת בחול

המחלחל, משבח ומחלל

את שפת האתמול

בצלילי יומיום

הנשמעים בדברינו,

בבתינו, ברחובותינו...

צלילי מלים המהבילים

ממטבחי שפתינו

נשאים מכתב ידינו

אל צגי מחשבנו.

מנגינת שפת אבות

מפזזת בלשונה

מלעיזה את מלותיה,

מציגה מפי בנים

את חדושי מחלצותיה,

משבצת בתכשיטיה

את ברקי חדושיה

וסובבת במעגליה

סביב בית כנסת

הרחק הרחק

מנוצה וקסת.

12

י בשפות בק חניתה רוזן

לחש לסוסים, דבר לפרחים

אלף כלבים בהולנדית

חזר בצרפתית, הגיה בספרדית

וזמר בקולו-יונית

בשל באמהרית, פזז בהדית

ואפלו סינית שנן

כעס באיטלקית, קלל ביידיש

לדינו-מוואל סלסל

צטט ארמית, נגע באספרנטו

כלן על לשונו החליק

רק אחת נבצרה ממנו

את שפתה שלה-לא הבין.

סתיו, אירית הירשמן

13

מלים של דממהעוזי שכטר

כשתפגש מלים של דממה

שחות לך עזוזן

האמן להן

חכה שתשבנה שוב

ובינתים, קח לך כוס ישנה

ושתה ממנה ריקותה בלכתך

ושבתך, וליד מטתך בלילות

עד תתכשר

כשתפגש מלים של דממה

תפור לך אהל גס בחדריך

ואסר בו דלילתך ביתרים

לחים עד תיבש, תגוע, אל

תשאה לתחנוניה

ואחריה את שאר דלילותיך

המסתלסלות ב D.N.A שלך

ומלות הדממה

ילאטו ממך געת

בנשמת כל אחת

בהויתה

עד יתמו נפתוליך עמן

עלוב וחוטא שכמוך

והן תאלמנה

באין

רק אתה והדממה נותרתם

אתה בה

והיא

בך.

14

שיר בשפה מד בר תמיכאל רייך

כל כמה שנסיתי לאלף אותה

היא התפרעה

צרחה והתפתלה

בעטה וזעקה

ר היה לי ואי אפש

להתחבר אליה

לא כל שכן

לבוא בתוכה.

שניתי טקטיקה

אגפתי מן הצד.

תקפתי מאחור

בדברי קלוסין

בשפה גבוהה

והיא –

שבה לסורה

הסמיקה וסרבהוכשכמעט כבר התיאשתי -

דברתי בשפת גוף

יום – יומית כזאתי

ה עד שהעברית התרצת

השירה מלבושיה

)איזו מטאפוריקה זולה! (

קה רגליה כאילו פש

וקרצה בשובבות

ש“יש מצב“ אפילו.

וכך הגיח לעולם

שיר שמבינים כלם.

15

שה ית שפה ק עבר טלי גבעוני

הכל עשר

כזה וכאלו

איך היה מבין ת‘רב שיח

מר בן יהודה אליעזר

אלו היה מתעורר מקבר אחים

שומע ת‘חברה שחים

פצצות לגבות)נשמע לוחמני( בטרוף

מי אתה מחיה השפה

נשרטת קשה מערוף

מאיפה באת לפלפון

לא..בלי פלאפון

מה זה אתה נראה שפוך

אוף סיד הפוך ב

רסמי קבל חם נשמה

הוא זקוק לרופא

לה בקטנה הוא רק התחרפן

בא לו על מישהי יפיופה עם פן

יודע מה אליעזר עלי כוס בירה

קטן עלי

כלה לירה.

תפס ראש, נראה מה קורה

תגיד לי אחי ספרים של רם ארן

אתה קורא.

אז מה היה לנו כאן

איזה שנוי יבבה

קח הכל בסבבה.

גנוב אחד אל תקח את זה אישי

תתעשת מה שהיה

אז

די טפשי

היום הבאג הוא בראש

לא במחשב

גם אם אתה לא בדיוק אוהב

זו שפה שנושמת וחיה אח שלי

היא אולי קשה לעכול

המממ

שחק אותה

קול !

16נא להכיר

ת התבוננות א מר דובב לביא

האישה האחרת מאת כוכבה סרנגה. שירים “בת אור“ 2012.

את המסעיר ספר מסעיר. ספר הינו האחרת“ “האישה החושים ובעיקר את המחשבה. יחד עם זאת, הדבר הראשון הספר. עמודי את המעטרים הציורים הם העין שקולטת כל קודם ומשוררת. כציירת עצמה מגדירה המחברת ציירת. ואכן לא ניתן שלא להתרשם מכישוריה האומנותיים. השירים, מילות בין יפה משתלבים הנפלאים הציורים ציור בין המתנהל לדיאלוג ותורמים האווירה את צובעים לתמונה. לעיתים הציור מוביל והמילים משלימות. לעיתים

אלו המילים הפוצחות בריקוד והציור מצטרף.

דיאלוג מתווסף לציורים המילים בין האומנותי לדיאלוג בין הדוברת לאישה האחרת. ספר יותר ועמוק משמעותי השירים הזה חושפני, דבר המאפיין ספרי ביכורים. בזה יופיו. מותירות הן בהוויה, ברגש, ישירות נוגעות המילים כאשר נולד האחרת לאישה היוצרת הדמות בין הדיאלוג חותם. השירים מתוך עצמית. ובחינה פנימית התבוננות מתוך

נחשף הפער בין המציאות לדמיון, בין ההוויה למאוויים.

השיר הפותח את הספר “פלש בק“ )עמ‘ 5( מגיע לתובנה שהדוברת אינה מוצאת את מקומה: “מנסה לחפש תשובה / מתוכי הוצאו קרבי / ואין נפשי תוככי בתוך חופרת /חרים עמקים בי נחפרו / כרסמו להן גם עצמותי “. התשובה הדוברת כאשר האחרת. האישה של בדמותה מגיעה מביטה בה היא רואה את מי שהייתה רוצה להיות. תחילה, היא מתוודעת לאישה האחרת מבלי להכירה. ההתבוננות נגלית מולי / בוחנת / כאן הינה הדדית: “האשה האחרת את פני את דמותי / בודקת מה נשתנה בחיי / מביטה בי דרכי / ... ואני המבקרת והצופה / ואני שואלת את השאלה

/ מי בא אל מי / האם היא תבקר אותי?“ )עמ‘ 14-16(.

עוברות האחרת והאישה הדוברת הדדית מהתבוננות למשחק מקדים בו הבחינה ההדדית מקבלת ארשת

ארוטית )עמ‘ 17(: “אני רוצה, שכשתבואי אלי תלבשי את עצמך / ללא מלים תבואי אלי / בלי הסתרת פנים / בלי קול תכנסי אל תוך החדר / תתקרבי אלי / ...אלטף אותך / אתחיל בשערך / אעבר אל פניך /... אנשקך /...ואת / הרגישי יה “. אכן, השירים בספר מבטאים את הרצון להשתחרר. חפש

הדוברת חושקת באישה האחרת, בחופש שלה.

כמוה, היא רוצה להשתחרר מכבלי המציאות, להשתחרר מהמוסכמות, ולצאת במחול נטול עכבות. החופש הזה, אף שהוא במרחק נשיקה, אינו קל להשגה. למשל, בשירה “והיא

יושבת“ )עמ‘ 18(, המחברת ערה למגבלותיה: “רוצה לשיר את שירתך / אבל, קולה לא נשמע.../מרגישה ריקה / רוצה ללטף ולא יכולה / ... רוצה להניח ראשה על אבל, אתה בתוך תמונה“. השיר הזה, / שבצוארך השקע עם דיאלוג מנהל הזה, המרתק בספר אחרים רבים כמו את ורואה בציור מתבוננת שהמחברת דומה אך ציור,

עצמה.

האישה של לדמותה אט אט נכנסת המחברת בשיריה האחרת. היא מוצאת עצמה בסצנת אהבה עם גבר שרירי )עמ‘ 26(, היא משמשת כדוגמנית בעדשת הצלם ושחום )עמ‘ 27(, ואז יורדת לשוח בשפת האגם )עמ‘ 28(: “קטיפה / אגם שפת על רגליה נושקות / וארגמן שני שמלתה מקשיבה מחרישה, / מחשבתה צלולה בבואתה, מביטה מאפקת נעלמות, בשלשלאות כבולה / לבה להלמות לא כבר זה בשלב לעצמה“. מתירה מתריסה, / עצורה הושלם. בין הדוברת לאישה האחרת. המיזוג ניתן להבחין מבעד האחרת לאישה הפכה הדוברת הושלו. הכבלים לציורים ולמילים, בזכות השירה. עם השלמת הגילוי העצמי, הדוברת “ רוקדת בשביל הנשמה“ )עמ‘ 32(: “רוקדת לטיני / נעות כתפים / שדים /...כבמחול עירמה / מראה / מול

...משתחררת / מחזית מעיקה “. אך כל ריקוד, סופו להסתיים. כשהצלילים דוממים, נותרת ממנה, מתנתקת האחרת האישה עצמה. עם המחברת האישה לבין בינה הזה החיבור האם השאלה, עולה ואז מנסה המציאות השירה. דפי בין להיוותר סופו האחרת המחברת המחברת. שיצרה האידיאלי בעולם להתמרד / עומדת שביל “על :)39 )עמ‘ דרכים“ ב“פרשת ניצבת

17נא להכיר

... בצמת דרכים / שני כוונים שונים / האם הצעד הבא ישנה את גורלה? / ... בהנף היד לפנים מתעופף המטבע נופל על צד “פנים“ לרגע קט, חג /הפניה זאת / עצובה מחיכת והיא /היתה בו ...במקום / האהבה לכוון כתובה / /“אהבה“ המלה רשומה כעת המלה השניה / “ביתה מבצרה“. אכן, ההתלבטות אינה קלה. מצד אחד הדוברת האהבה. שני מצד החופש. ספונה בביתה, במבצרה. המבצר מגן הדוברת בין מאידך חוצץ אך מחד,

לבין שאיפותיה וחלומותיה.

למסע תצא שאם יודעת הדוברת תהיה לא האחרת, האישה בעקבות שכשניסתה זוכרת היא חזרה. דרך לצאת את מבצרה, נפגעה. לכן יש לה “קוים אדמים“ )עמ‘ 40( “יש לי קוים / שנים. לפני היא אמרה כך אדמים. משנה לא הגבולות, את עוברת לא משחקים, לא המזל עם / גורלות / החלומות מסגרת בתוך נשארת בחלומות, רווי הספר אכן, הורדים“. ועדינה עדינה בארוטיקה בתשוקה, האישה השירים, מילות בין פחות. השיר, בתום ואז מרקדת. האחרת הדוברת נותרת. בעינה המציאות בריקוד האחרת לאישה מצטרפת לגעת “אוהבת היא התפר. קו שעל

.../ הנר ללהבת מעל היד אצבעות את להעביר / באש ולהרגיש את החמימות המתפשטת / בתוך כף היד / במדה והאישה הדוברת האם .)49 )עמ‘ להכוות“ לא נזהרת /הייתי / מגופי, יוצאת הייתי “לו בשנית?: יתמזגו האחרת עולה על ענן לבן / ומשיטת לי סביב העולם / בסירה ללא משוטים / נעזרת רק ברוח המלים / ...לו הייתי יוצאת מגופי / הייתי נעלמת ומתעוררת אולי בדמות אחרת / ואז, אולי והאישה שהדוברת דומה .)52 )עמ‘ אני“ הייתי לא אני /

האחרת לא יכולות להיפרד זו מזו, אך מקום מפגשן נותר בסוד החלום, בין מילות השירים.

תמונות / במלים “ציור הוא האחרת“ “האישה הספר הוא “האישה האחרת“ )עמ‘ 84(. הספר בחיים“ נוף של דיאלוג בין המחברת לבין האישה האחרת שבה. הדיאלוג נולד מהתבוננות וממשיך בריקוד ארוטי שבסופו התנתקות

וקביעת גבולות. הדוברת “מרחפת בין דמיון למציאות /

18נא להכיר

מביטה אליה, מבישת / מסמיקה ממתח לקראת הבאות“. מעליה פושטת / גבולותיה את מודדת “מנסה, הדוברת את בגדיה / רואה את עצמה בתוכה“ )עמ‘ 114(. בסופו של תהליך הגילוי העצמי, הדוברת לומדת לחיות בכפיפה אחת עם האישה האחרת. היא יודעת ש“רק צריך לעבר ולגעת“ )עמ‘ 141(. האישה האחרת זו היא. היא תמיד הייתה שם. היא נמצאת במרחק מילה. במרחק חלום. היא כה קרובה. רק צריך לעבור את המחיצה הדמיונית הזו. מחיצת הלב.

לעבור, ולגעת.

השירים בספר נגעו בי, מאוד. אני משוכנע שהם יגעו בכל מי שיאמץ את הספר הזה. הכתיבה של כוכבה סרנגה רגישה ומרגשת. זהו ספר רווי בחוויות, תובנות, וציורים המחזקים את האווירה שיוצרות המילים. אני מזמין את כולכם לגלות

את האישה האחרת.

כשנשים אוהבות –כשמשפחות

נסדקותהרצל חקק

"כשנשים אוהבות", רומן. שמואל יריב על ספרו של “בת אור“ 2013.

משבר או פוליטי משבר רק היה לא ההינתקות משבר חברתי – בדיעבד, חלחלו אותם זעזועים וגירושים מן הבתים והפכו לזרמים תת קרקעיים. המצב החדש של המשפחות

העקורות יצר ואקום נורא, חלל שקשה היה למלא.התסיסה המשיחית והציפייה לגאולה – כל אלה התרסקו אל סלעי המציאות, מול הבולדוזרים שטלטלו ללא רחם חלומות בתים, של תכולה ודלתות, חלונות רעפים, גגות

שנותרו באוויר, תקווה לישועה שלא באה. ואין לכחד, שההדים וסבוך, יריב כתב ספר קשה שמואל הפוליטיים לא מניחים לך לרגע, והחשש שמא הספר יגלוש

למשנה אידיאולוגית או לפלקט, כל זה נמצא כל הזמן.העלילה אל מתנקז והכול – משנה עלילות בנה יריב קטיף, מגוש שגורשו משפחות של סיפורם המרכזית, מדי חדשה. מציאות על והאמונה השלווה מחיי שנקטפו שניסו מקטיף מגורשים על כתבה בחיינו מבליחה פעם ואנו אחר, באזור או בנימין ביד או לכיש בחבל להיקלט משברית, מציאות לאותה לאחור, אחת בבת נזרקים שהחברה הישראלית קיבלה אותה ברובה כמובנת מאליה,

כהכרח המציאות.

סיפורן של משפחות – סיפור של אומהשמואל יריב בונה סיפור של שתי משפחות ברדיוסים קרובים – ומנסה לטוות חוטים של קשרים בין הדמויות, כדי לבחון לחיים הינתקות אות עוללה מה חייהן סיפור באמצעות לאמונה ביניהם, לקשרים שלהן, הנפשי לרובד הפיזיים,

ולחלומות שלהן.מצד אחד בני משפחת אריאל אלישיב, פליטים מגוש קטיף, ויריב בחר לתאר הכול לא מיד לאחר השבר הגדול, אלא

19נא להכיר

לקח טווח זמן של כמה שנים, כדי לבדוק את זרמי התסיסה שפעלו בחיי הדמויות. למול משפחה זו נבנית משפחת אסף פלד – וכאן בחר יריב לבחור בדמות לא טיפוסית במיוחד למתיישבים סטריאוטיפיים, לאו דווקא אנשי חינוך או רבנים. לשעבר, כוכב מקצועי, צמרת כדורגלן הוא פלד אסף גיל מרחיקות והשבר הראשוני לא קשור לגירוש. מגבלות

אותו מן המגרש, אבל השבר הגדול עוד מחכה לו בפינה.איבוד מקומם, איבוד של תהליך עוברים הגברים שני העקורים שני ביניהם, מקרב ושברונם הקבוע, עיסוקם מחפשים חיבור, מבקשים למצוא נחמה זה בכאבו של זה.

אולי להתחזק מן החברותא.

אריאל המורה המצליח ליהדות אינו מצליח במקומו החדש וכאן נכנס לחייו אסף הכדורגלן לשעבר. יריב מצליח לבנות במגרש המשפחות נבחנות שבהן ומצבים משנה עלילות החדש, למצב להסתגל היכולת באי החיים, של החדש האמונות מן הרחק שנעקר, הבית מן הרחק בהישארות

שפרנסו את נשמותיהן.שינויים לפנינו חושפים המצבים בין והמעברים השיחות

מצבים לבנות ידע ויריב – בחייהם הגיבורים שעוברים למדים אנו בהמשך שונים. במבחנים ועמידה אמיתיים שאסף הופך לבעל חברת בנייה – והוא מעסיק את אריאל כמנהל החברה. לכאורה עלילה שמושתתת על עולם של בנייה ורצון ליצור משהו חדש, אך דווקא כאן מלמד אותנו

שמואל יריב, שמעבר לכול מחכה להם עולם הרוס.

תסריט שמוביל לכתב אשמההעלילה של הספר מזמינה במאי טוב שיסריט את הסצנות התרסקות בעקבות שבאו המין חיי משברי את הרבות, הכיוון והדרך, בעקבות שברון האמונה והציפיות. אנו עדים לבדיקת אופיים של גיבורים ברומן זה בסיטואציות משבריות – מחלה, התרחקות, התכחשות למחלה או לדברים שקרו.

ספרו של שמואל יריב “כשנשים אוהבות“ היה ראוי שיקראו לו בשם פחות אופטימי – “כשמשפחות נשברות“ האהבות הרוחנית העוצמה לכל ומעבר שמחות, אהבות אינן שמתרסקת ומחפש מרפא – כמו עולה ונרשמת באותיות אש ההאשמה נוראה כלפי המדינה שכה נכשלה בסיפור ההינתקות, בעצם הגירוש, באי יכולתה להיערך לבנות את

חייהן של המשפחות העקורות.

מי שראה את סרטו של רינו צרור על הנערות השרות שירי אמונה ומייחלות שתהליך ההינתקות לא יקרה, מרגיש את הרוח הזו שמחלחלת בין הדמויות, במתח בין העבר שכלל

הרס ושברון לבב, לבין ההווה שמגלה התרסקות אמתית.המשבר מתחיל בעקירה, עולה דרגה והופך להיות סדקים בחיי המשפחה, משברים כלכליים, אובדן דרך, אובדן כיוון,

שבירה של ערכים. יש גם קטעים

חושפניים מדי, כשהמחבר גולש לתיאורים של מצבים בחיי האישות, והשבר רב מנשוא.

מי שיקרא בין השיטין ימצא גם הדים לדרכה של החברה הדתית לאומית בעת ההינתקות, טיפוח הציפיות המשיחיות לפני השבר הנורא, העקירה והצער הנורא שבאו בהלם על המשפחות, תחושה שאווירה שבתאית התנפצה אל לשונות

הברזל של הבולדוזרים.

בין אותו מגלים כולנו אבל על, כמספר מופיע אכן יריב די קרוב לעולמם של הגיבורים, שלעתים הופכים השיטין,

20נא להכיר

את להם להמתיק מנסה יריב גיבורים. לאנטי בעינינו הגלולה, לגלות הזדהות, לעתים ללטף אותם, לשלוח להם

דברי נחמה. לתת להם להאמין בעצמם.שמואל יריב ניסה לערבב את חיי הדמויות המרכזיות כדי להוליך אותנו לשינויים שחלים בהם עקב השבר מצד אחד,

ועקב החיבור החדש ביניהן מצד שני.הקשר ביניהם גורם לתמורות בדרך שבהם הם חשים כלפי הם שלהם, ההתוודעות ורגעי עצמם, כלפי משפחותיהם,

רגעים מכוננים ברומן זה.

הסיפור את לספר שינסה הרומן יבוא מתי תהינו, תמיד לאותם לצלול שינסה סיפור ההינתקות, על סופר שלא זרמים תת קרקעיים, שינסה להציג לנו מראה שבה מסופר ויחפש במאי יבוא אם הרוחני. הסיפור הנפשי, הסיפור ימצא אותנו אל שבר ההינתקות, להוליך כדי כזה סיפור שלד מצוין לתסריט ולדמויות. החברה הישראלית עדיין לא סיימה לבחון את דרכה באותו שבר נורא. ספרו של שמואל

יריב, הוא הזדמנות לדו שיח מחודש בנושא.

סוד הקסםאירית וייסמן-מינקוביץ

גבעת הגמדים מאת יהודית מליק-שירן, ספר ילדים. “בת אור“ 2013.

“גבעת הספר ובשם הקסם. מן יש גמדים במילה כבר עצמה הגבעה שירן, מליק- יהודית שכתבה הגמדים“ מכניסה אותנו הקוראים, לתוך אותו עולם קסום שמאפשר הזאת בגבעה יש מה ומרעננת. שונה חיים תפיסת לנו ששובה את העין והלב? גבעת הגמדים“ מאפשרת לקורא לקחת חלק באותו קסם, ולחגוג. להציץ לתוך חלום ולזרום ואת למציאות - הדמיון את ולהפוך לחלום, חלום בין

המציאות – לדמיון.העולם הקסום, שיהודית משרטטת לנו כאן במילים, נרקם בגבעה וכמו בחיים, גם כאן הכול מתקיים. בעלי חיים לצד גמדים, מצבים לצד חלומות, ריקודים טיולים, תכונה ועשייה

שלמה.

יהודית מעניקה לגמדים פן חדש, שאופף אותם באור בהיר, טוב לב, נשמה, רגש ושמחה, הנצבעים בשלל צבעים של

המאיירת, אשר מוסיפים עוד מקסם לסיפור. הגמדים של הקטנה דמותם לבין הספר גודל בין הניגוד הילה לסיפור ומעניקה הגמדים של הקסם את מחדדת

מכשפת. גולשים הם אך הוויזואלי, בצד תחילתם הניגודים אומנם לתוך תוכן הסיפור, ומרכיבים אותו. וכמו במציאות, כך גם ההזוי בין התפר קו על בנויים החיים הגמדים“, ב“גבעת

לאמתי. בין החלום בהקיץ לבין ה – חלום.

במציאות שגם מקום המודיעין, ממשרדי מתחיל המסע מתחילים ממנו ומקבלים מפת דרך.

החרגול שאוחז במפה, הוא הראשון שפוגש בנו ולתחושתי מהמציאות הקפיצה את מסמל הוא עבורי במקרה. לא את שמציידת הנהגת, החרגולית ואילו ובחזרה. לפנטזיה היא השפות בכל באוזניות הסיפור, דפי בין המטיילים למעשה מציידת אותנו הקוראים, בכלים המאפשרים גם

למציאותיים שבינינו להתחבר לדמיון.

21נא להכיר

לתאונות לבנו תשומת את המחברת מסבה בהמשך שקיימות בשני העולמות. ומפגישה אותנו עם קליטת עליה, שחקנים אותם מבולבל וגמדון מטורלל גמדון אמונות, ומרכיבים הקיימים גם במציאות של בני האדם רגילים, מה בין החיבור החיים. והפנמת להבנה הקורא את שמכשיר גברת דמיון ואדון מציאות, תופר לנו את הניגודים ליריעה אחת ומשדר: כך הם החיים! ועל מנת שנשרוד אותם עלינו

לשלב בין הדמיון למציאות.

וכשקשה לנו עם מצבים ועובדות שאנחנו נקלעים אליהם במציאות שהם לא תמיד לרוחנו, אפשר ללכת לאותו מקום מכושף – הדמיון. ולהיות מלך בחלום. ואם נשכיל ונדע לקחת

את התובנות מהסיפור נהייה גם מלכים במציאות...

יפות - שק היא הטלת עגן

אדלינה קלייןעמוק האור מאת יהודית מליק-שירן,

שירים. “בת אור“ 2012

האלבום חובק את השקט, הרוגע, והגעגועים. יש האומרים עם ‘האני‘ של עמוקה הכי ההשתקפות הם ‘געגועים‘ כי מושאי האהבה שהוא מצפין בנבכי הנפש כדי לשלוף אותן

ברגעים שקטים ולהתענג עליהם במליאות.את רגעי השקט, לא ניתן למנות. כי הם ספורים, ולעולם לא ברגע שהאלמנט אולם מוחלטת. בטוטאליות קיימים יהיו ‘לשקט‘ - נמצא בקרבנו, או סביבנו, יש להעריכו ולמצותו עד תום ומדוע ‘השקט‘ אינו טוטאלי? כיוון שגם אם ‘המקום ‘הנפש‘, או ‘הגוף‘, כי יתכן אזי מסביבנו... שקט הפיזי‘ חסרות מנוחה. וכדי להגיע אל השקט הפיזי והנפשי, חשוב רגיעות רוח; אורך הבאים: האלמנטים אצלנו יתקיימו כי הן אלו כמובן )הרוחני(. הנפש ורגיעות )הפיזיולוגי(; הגוף

שאיפות, נדירות למימוש, ולרוב אינן מושגות.

הנה על-כך דנה המשוררת באלבומה כאשר הניסיון הוא לאחד את הפיזי והרוחני ולהביאו לרגיעה.

השירים ‘המתגעגעים‘ רצופים בפסיפס זיכרונות. וצירופם את מעצימות מהילדות, אותנטיות תמונות אל המכוון הן היוצרת. לא פעם בנפש ‘חוסר השקט‘ אשר מתעתע חומדות לצון והמשפטים השיריים באים במערבולת רגשות

בהן מעורבים הצדדים ‘המוארים‘, ‘והמוצלים‘ כאחד. על מנת להירגע מערבוביית ‘הרעשים‘ אנו דוחפים אותם להעצמה והם הופכים להיות מפלצתיים וחסרי תקנה. מכאן נשאלת השאלה האם שואפים אנו באמת למנוחה? היוצרת

)בדיעבד( מנסה להשיב על כך בכיווני חשיבה שונים. המשפטים כל תמידית. בסערה נמצא בשירה, החיפוש מול ‘הרגש‘ מחיר זהו כפולה. משמעות ובעלי טעונים לא בפתח/ואת כששמחה ...“עכשיו הבהירה‘: ‘המחשבה

אתי/הלב בוכה ואין שומע...“ ובשיר אחר: ...“צובעת מלותי/בצעיף של אור/ואז כשבאה

הדמעה/אני פתאום/מרגישה“... ק/ ד בימים של קיץ/תובעני/על חבל ...“מהלכת ובמשפט:

תופרת מלים“...

רצון המשוררת מליק-שירן למצוא את בבואתה הפנימית לשתי משתמע שאינו משווה קו אותו תחת והחיצונית, השנים עם הולך ביטחון, ומשרה אחיד כשמקצבן פנים וצובר תאוצה. אך כל אותם ניסיונות עולים בתוהו. הודפים

22נא להכיר

אל בית; אותו אל ההתחלות. אל היוצרת את ומשיבים אותה חצר; אל אותה ילדות מגוננת. כך, רואים את תמונת הבית, והחצר שבה ונשנית בין דפי האלבום: ...“ושקט סוער /

לא מוצא מנוח / בפער שהולידה השכחה“... גם בשיר אחר: ...“ואני כאותו אור של חסד / עוטפת מעשי

בחמלת האביונים“...

מתוך הנבירה והחזרה הבלתי פוסקת אל מחוזות העבר של ילדותה, ניתן להכיר בזיקתן המאושרת/כואבת, של בגרויות והתנסויות - שהוסיפו נדבכים משלהן לחלומות שבאו במגע ישיר עם המציאות עד שלמדו לחיות זה לצד זה מכורח הנסיבות. אליהן ניתן להוסיף את אוצרות התזונה הרוחנית-השורשית אשר ספגה המשוררת מבית הוריה, שהיוו גורם ולאמונה הבאים בריש זיקתה הטבעית לדת מחזק כלפי

גלי בשירתה: ...“השבתות של פעם/אינן שבתותי היום“... שואלת אני את עצמי - האם המשפט )שלעיל( – הינו

סתמי? או בא להביע ‘געגוע‘ למה שהיה וחלף? או שמא, מילות התרסה בהן, כלפי ההווה?

יש בו נטייה לראייה מופשטת אמנם המשפט פסקני. אך אל לשוב ונתגעגע ‘העבר‘ עם לנו טוב פעם, האומרת: עקבותינו באהבת אין קץ. ופעם, אומרת - נבוז לו ‘לעבר‘ ולא נרצה להיזכר בו כלל. לא תמיד נמצא דואליות בין ‘הרגש‘ ‘לחשיבה‘. אך בהרבה מקרים יש השקה לנאמר:

...“ואני מחלון ביתי/נוגעת בפעמי ילדותי“...כאן רואים את העבר חובק להווה במכנה משותף. למרות ‘שהנגיעות‘ עצמן אינן מבשרות לנו: לא על שלווה; לא על

רגיעה; ולא על ‘שביעות רצון.‘ במשפט )38-39(: ...“רואה ואינה נראית/אדרת חיי“... ישנה הצהרה שלא הכול שקוף בעיני המתבונן. ויש צורך להתעמק היטב בנאמר, כדי להשיל יריעה אחר יריעה על-מנת לגלות

מה עומד מאחורי המעטפת. האמירות שלעיל מעניקות אינדיקציה מאירת עיניים לתמונה מחשבותי/צפונית אל נאסף שלי ...“הגן בהמשך: שלמה משם געגועי חובקים/צמרות עצי תמר/דרומית משם זמזום וביצירה אחרת מסכמת, מילדותי“... שיר מזמזם דבורים

נאמר: ...“ואני אוצרת מראות זהורות/בנעלי ההווה...“

הבא: במשפט להלכה משתקף להווה עבר בין החיבוט

מכפות / מרוק שלבי עובר / שלי הגוף לניסן אדר ...“בין ולסיכום קלפות“... מעלי מסירה / לקדקוד /ועד הרגלים

נאמר: ...“ואני כל היום מכבסת/ותולה...“בדומה ביומיום האדם לגוף נדרש ‘ההיטהרות‘, מעשה לבגדים שהוא לובש, אשר נדרשים אף הם לכביסה תכופה. ניקיון הבית ותכולתו, ניקיון החצר והצד האסטטי של המקום, מהווים חלק מהריטואל הקיומי האנושי. אולם לפי המסורת חייבים למרק עד היסוד ניסן היהודית בתום אדר תחילת

את כל תכולת הבית, בנוסף להיטהרות הגוף והנפש.

האדם המאמין ואמונתו הם מאמות המידה הגבוהות אליו משירתה: ניכר חלק המשוררת משתיתה ועליהם ישאף. דעת האמונה“.../...“על שרשי בי תחזק / הבאר ...“כשירת

ההכרה / יבוא המקום...“ ...“אוספת עבר מאהב / ובשיר אחר, היא מחזקת דבריה:

אל הווה מתגעגע / המצמיח עתיד...“הארץ אהבת על המדברים משיריה רבים נמצא עוד הטבועה בה, וחרדותיה מהמלחמות המתנהלות באדמותיה בפסיפס ונטוע המובנה הפיך בלתי חלק הם כאשר אתמול / אחר במבטן הבהולות עוקבות ...“עיני יצירותיה: כוח לי מנוח“.../...“תני לי ואין / מתיפחת בדממה / פגוע להתעלם מהרוע הצוחק ברחובות עירי/תני לי כוח להאטם

משריקותיו הפרועות של פגז...“שינבטו / פיוס זרעי אשתל ...“ברגביך ובשיר אחר נאמר:

ים. / את לי ארץ...“ בברית חילי ...“סלחי בציטוט: מובא בנושא, מתריס לשיר ודוגמא אמא אדמה / שרגלי לא חשות יציבות בתוכך. / שהסופה טורפת מחשבותי...“כמו-כן מובאים באלבום שירי האהבה לטבע ...“על עמודי העלים מתגפפים צבעי הסתיו“...//...“רק המתפשט/בפליאה...“שירי המרחב אל מתבונן עין עלה העדן בגן המואר/אתעורר ...“בשקט הזוג: לבן אהבה לבי שאת היכן ...“אמא, להורים: אהבה גופך...“שירי של

מתגעגע...“ עיני אל //...“מביט בהפתעה“... קוראת אני / אבא“ / והולך בא / יורה כאותו / החוצה גולשות שהדמעות /זורמים השירים, אלה וכל אהבה“... של / סימן ומשאיר

בטבעיות ובאלגנטיות מופלאה ונחרטים. שפת את מדבר הזה והאיכותי המרשים השירים אלבום

23נא להכיר

ה / השירה גם כאשר: “ענפים חבוטים מתחבטים זה / בזשירה...“ כאשר, כל תכולתו של האלבום מזמרת אומרים צילומי נוף וטבע מרהיבי עין ונפש – השירה אינה נפסקת.

האמת את השופע העוצמתי האור משתקף לבין, בין כי בבבואת / עגן הטלת היא - ...“שקיפות והלא כולה: השמים.“)ע‘11(. ו‘המחילה‘ - טבועה בנפש היוצרת ומאיצה צעדיה להגיע אל הרגיעה )ולו החלקית(: ... “בהילת האור כמראה/בזהב והתבונה/ישתקפו ההגינות השוקע/יבואו ם הקולע בשערי רביד שלוה“...אלבום שירים מיוחד במינו היהמשרה על הקורא תובנות של עומק מפרה ואני ממליצה

עליו באהבה רבה.

קדושתו של הפיל הלבן

יהודית מליק-שירןהפיל הלבן, חניתה רוזן. רומן.

“אופיר“ הוצאה לאור, 2011. סיפור מסעה של אישה מהמעמד העליון בחברה הגבוהה, של השני הספר זה קיומה. משמעות אחר המחפשת המחברת אותו אני קוראת. ספר זה הינו הראשון מבין ספריה. היא כתבה שלושה. מה המיוחד בכתיבתה של חניתה רוזן? יש בכתיבה שמות לועזיים לדמויות. העלילה עוסקת בעל זמן ועל מקום. הסוגיות בהן היא מתמודדת, הן סוגיות מהחיים. הדמויות אותן היא בוראת בעלילותיה, הן דמויות מהחיים. לגעת הדמויות, את להכיר האפשרות הקסם. סוד זה בהן ולהתאהב בהן. ונשאלות השאלות, למה אנו נמשכים כשאנו קוראים ספר? האם סגנון הכתיבה? האם אחדות הפסקה, הן אלה שיוצרות את הקשר בין הקורא לספר? יש בספר אווירה של מתח דרמטי שלא מאפשר להניחו מהיד. להבין ומאפשרים קריא, פרקיו קצרים, מאווררים הספר את הקורות בחיי הדמויות. זה לא רק סיפור מסעה של אם

המשפחה, זה סיפור הנוגע בדמויות שנמצאות בסביבתה.

יודעת למשל, היכן מקום מגוריה של סו מקניל. אני אינני המעברים שונות. לדירות פעמיים עברה שהיא יודעת

היא מקניל, סו בעצמה. לשלוט כדי לה נדרשו האלה חייה. את מימשה שלא שחשה בסיפור דומיננטית דמות מצוקתה. את רואים ולא מאליו כמובן אותה מקבלים היא לעומת סביבתה הקרובה משדרת אותות מצוקה אך בעלה רוב הממוקד בעצמו לא רואה אותן. יום אחד היא יוצאת מביתה ומגיעה לחנות מזכרות בכפר קטן. שם היא פוגשת את ג‘ייסון. היא רוכשת פסל פיל לבן ומשוחחת עם תפנית מהווה הלבן הפיל פסל קניית החנות. בעל ג‘ייסון גדולה בסיפור מסעה. גם בגלל העובדה שג‘ייסון סיפר לה שיש סיפורים מיסטיים סביב הפיל הלבן. בתרבויות הודיות הם מכירה, שאני הפילים רוב קדושה. לחיה נחשב הפיל פילים אפורים. הפיל הלבן נחשב כפיל מלכותי, רוחני וקדוש בחברה הגבוהה של מלכים ומלכות הודיים. בסיפור שלפנינו

הפיל מסמל תחילה של שינוי, שינוי והכרה בשינוי.

בצר לה, היא יוצאת לחפש את עצמה ביום גשום. אורזת מזוודה קטנה ונוסעת ללא יעד של כיוון. הלב לוקח אותה אל כפר פסטורלי הרחוק מהעיר. בכפר הזה היא שוכרת במקום לבד החיים זמן. פסק לעצמה ולוקחת בקתה החלטות, להחליט בעצמה, לגעת לה מאפשרים מרוחק לאהוב את עצמה ולתת מקום לעצמה. השהות בכפר היא לחצי שנה. בזמן הזה היא אוספת כלב נטוש וקוראת לו ג‘יי. הידידות בינה לבין ג‘ייסון היא ידידות אפלטונית גם בגלל העובדה שהיא אישה נשואה הקשורה לבעלה בקשר נצחי. המעבר הזה של הדמות הנשית הזכיר לי מעבר של דמות נשית אחרת שחוותה תהליך דומה ומתמשך שאינו חדל

להתהוות ולהשתנות, ממש כקו חוף חולי ומפותל בשפת

24נא להכיר

הים. “שנה ליד הים“ הוא סיפורה של אישה, שהעזה להיחלץ מכלא השגרה ולהיפרד לשנה ממחויבויותיה המשפחתיות, על מנת להתמסר לתהליך מרתק ומפרה של גילוי עצמי.

במשך השנים שבהן התרכזה ג‘ואן אנדרסון בתפקידה כאם אוהבת ותומכת, היא הזניחה את חלומותיה והמירה אותם חשה בגרו, שבניה לאחר משפחתה. בני של בצרכיהם שנישואיה וחייה נקלעו למבוי סתום, שאין לה עתיד, שהיא “גמורה“. כאשר בעלה קיבל הצעת עבודה נפלאה שחייבה - אותו הדהימה היא מגוריו, מקום את להעתיק אותו ובמידה רבה גם את עצמה - כאשר החליטה לא להצטרף

אליו, אלא לפרוש לבית חוף בקייפ קוד.

והשפל, הגאות למחזור קרובה הים, שפת על שם, ואת גמורה“, לא כ“אישה חייה את מחדש גילתה היא הקשה השנה מתוך בהם. הגלומות הרבות האפשרויות המתעד הים“, לים “שנה הספר צמח הזאת והמופלאה את ניסיונה המיוחד ומעניק לקוראיו אוצר נדיר של תקווה וחוכמה. שני הספרים האלה עוסקים במסע לגילוי עצמי-אחת שכל מהדרך חכמה תובנות לו שיש מסע פנימי. עושה. בניגוד לג‘ואן גיבורת הספר הזה, סו מקניל הופכת רעיון לרשת חנויות ומעסיקה את ילדיה בתפקידי מפתח. הסוד להצלחה היה אותו פיל לבן שנקנה מתוך איזה דחף

לא ברור ואשר שינה את חייה.

מהלכות סביבו לקדוש. נחשב הלבן שהפיל תרבויות יש את למאמיניהן המספקות –מיסטיות תרבותיות אגדות היכולת למזל טוב, לחיבור משמים. כאילו הגורל המתעתע הופך להיות שדכן ברומן הזה. המעמד שנותנת סו מקניל בן של מעמד הוא חנויותיה, וברשת בביתה הלבן לפיל בית, מעין שכיית מחמד. כשהוא נשבר מר מקניל מדביק אותו. הדבק של הפסלון מסמל איחוי זוגי של הזוג מקניל. כאשר הזוגיות מתפוררת עקב מוות בשיבה טובה הפסלון לבעלי חשוב היה הפסלון לפח. מושלך והמודבק הסדוק הבית וכשהם לא שם אין טעם להשאירו. אני לא אגלה לכם את סופו של הסיפור, אך חייבת לציין שאהבתי מאוד את האווירה הדרמטית שיצרה מתח תמידי בסיפור. מומלץ

לאוהבי הקריאה.

בין הממשות לבדיוןדליס

הספק מאת מרגלית מתתיהו, סיפורים קצרים. הוצאת וזהו ספר בת אור, 2010. מרגלית מתתיהו היא משוררת, הפרוזה הראשון שלה. שמונה סיפורים קצרים מכיל הספר. מתכתבת הגדול, בחלקה מתתיהו, מרגלית של שירתה ויוצרת זיקה עם יסודות אוטוביוגרפיים הקשורים לתרבות הרוחניים מניעיה סלוניקי. - יוון הוריה, של מוצאם ארץ אלו, ממקורות ניזון השירה אופי הוריה, מתרבות נספגו שזורים העכשוויים חוויותיה ההורים. של היווני השורש מן פרקי עבר של בית הוריה. אין אלו חוויות של מהגר, אין היא מעבירה הווי של מהגר, אלא דואליות תרבותית. שפת הלדינו ]שמשתבצת בתוך השורות[, הווי חיי יוצאי סלוניקי, השפה הספרדית, כל אלה הנחו את עבודתה של היוצרת, שהיא ועיתונאות[ ]ספרות היהודית חוקרת בתחום התרבות גם בסלוניקי, ותרבות ארצות דוברות ספרדית. יצירתה נפוצה

25נא להכיר

ומתורגמת ]וגם היא מתרגמת יצירות מן השפה הספרדית[ בארצות אלו: ארגנטינה- בואנוס איירס, מקסיקו, ספרד- יצירות אלו פרצו גם מעבר- ויטוריה ועוד, ולנסיה, טולדו,

ללונדון, ארצות הברית- וושינגטון וכן איסטנבול.

גם בסיפורים הקצרים, בספר זה, יש מן השיטה הזו. ישנו ‘האיש משדה התעופה‘, ביוונית, בסיפור בראשון- דיאלוג וכן הווי הבית האותנטי בסיפורים- ‘טיול השבת‘ ו- ‘הסכין‘.

מן יוצאת ערטילאית, נגיעה איזו מייצגים הסיפורים לקונקרטי, מעבר אל ומרחפת המציאותי, הרציונאלי,

למעשי, ליומיומי, אל עבר בדיון, הזיה, פנטזיה.

לסיפור, הפתיחה נקודת את יוצרים הממשיים החיים לשהייה הכותבת את מחייבת לא העלילתית ההובלה כיוון שהדמויות הן לא ברציו. אזורי אשליה באים בחשבון נימת נימת כאב, נוגעים באיזו גיבורי הסיפורים שגרתיות. חריגות, יש והן אובססיביות לרעיון ויש שהן מהלכות בתוך ישנן התלבטויות, החיים מתנהלים רווי בעיות. תמיד עולם איזו מגולמת סיפור כל בתוך שלווה. לטריטוריה מחוץ טרגדיה, אובדן, טראומה, מרקם של הגורל. ההולכה לכיוון בלתי להתנהגות לנורמה, מעבר אל חלום, אל האשליה,

צפויה, הוא פתרון.

הגיבורה בסיפור הראשון - ‘האיש משדה התעופה‘, יוצאת חייבת היא אובססיבי. באופן התעופה נמל - שדה אל אנרגיה מקור עבורה הוא הטיסות לוח במקום, לשהות ודמיון, טומן הרפתקה שתתפתח מן העוברים והשבים, אפילו אם תתרחש בחלום. המקורות המשפחתיים, כפי שהוזכר ספק דמיונית, הספק ההרפתקה את מובילים למעלה, ממשית, אל עבר יוון. העיר אתונה והעיר סלוניקי הם אתרי ההתרחשות. כמובן, בראשית מתוארים נמלי התעופה, אבל בהמשך מתוארים רחובות העיר, הווי החיים, אנשי המקום, וכמובן דיאלוגים בשפה היוונית. הרחובות מתוארים בצורה אותנטית, ההליכה הלירית - רגשנית בתוכם החזירה אותי בהשתתפות, בגעגוע, בנוסטלגיה, באהבה, אלו, לאתרים

שהרי מקורותיי, גם הם מאתונה, מסלוניקי.

יש בסיפור מתח עלילתי, יש אלמנט מרתק, יש אותנטיות, ויש, כמובן, את הנופך המדלג, בין הממש לבדיון.

בסיפורים יש לדמויות מפגשים מוזרים, עם מצבים ואנשים מפגש יש ‘הספק‘, - בסיפור החיים. מהלך את שמשנים כזה, שמתרחש בבית הבראה. בסיפור - ‘מדרגות של חצות‘ ישנה איזו נקודת איקס - חדר מדרגות, מן נגיעה בקצה של חוד מחט ומיד נסיגה, דקירה ובריחה, לא יותר מזאת. אנשים במפגשים אלה הם טיפוסים פחות פרגמטיים ויותר רוחניים. הם מחפשים תשובות להתנהלות חייהם, אך ישנה חזרה אל תוך הבית, אל הפנים הפרטי. הפגישה שמתרחשת תמיד תהיה בלתי מחייבת, בלתי אפשרית - ‘מדרגות של חצות‘ או - ‘הפגישה‘, בה מתוארת מערכת יחסים בין גבר ואישה שמסתכמת בבילוי קבוע, קצוב ומדוד בשעון, בחדר בבית מעמיקים אינם המפגשים אלה. ליחסים עתיד אין מלון.

להתקרבות רגשית, הכול נמסך רק ברובד החיצוני.

בתוך שחיה הגיבורה, בעיניי. מקסים ‘האוסף‘ הסיפור- משפחתה, בחיים טרוויאליים, היא בעלת אובססיה לאיסוף שקיות ניילון, של חנויות עם הלוגו של החנות שמוטבע בהן. ארונותיה צופנים בתוכם ערמות גדולות של שקיות. ישנה התנהלות אובססיבית סביב השקיות. הן יוצאות אל הרחוב והן מקשטות איזו אמירה אצל הגיבורה. ומודל, לפי צבע לה העבירה אותה כירושה, הדמות מושרש אצל האוסף

אמה, דור שני לאוסף הנכבד.

בסיפורים ישנה נגיעה נשית חזקה. ישנה אירוטיקה נרמזת, האמירה הזו. הנשית הנגיעה את אוהבת אני קיימת, אך הממשי, הקטן, הבית מן שיוצא מרחב פורשת בסיפורים אל עולם חיצוני, בו מתגלה חוסר עקביות, בסיס אמורפי. בתוך פעורות נשארות תרות, מחפשות, תמיד הדמויות

החיפוש.

כתיבתה של מרגלית מתתיהו מדוייקת לשון, מקפידה על בתיאורים, ניכרות השירה נגיעות מכובד. ספרותי ניסוח ורכות לטקסטים. השפה עשירה, עובדה שמוסיפה עדנה

מצביעה על רקע ספרותי נצבר.

26נא להכיר

הצורך האנושי לגעת

סתיו מיכאליסיפורים מליק-שירן, יהודית מאת תמרים חלבת

קצרים 209 עמ‘ הוצאת ‘בת אור‘, 2007.בו, לבטוח יכולה אני לרווחה. נפקחו המבולבלות “ועיניי באיש הזה. אבל הדיבור נעתק מפי וזרזיף של דמעות גולש על לחיי. אני רוצה לדבר, לשתף, לספר לו על התחושות בלילה, אותי שרודפים סיוטי-הבלהה על שלי, המעיקות ואני כחיה פצועה נרדפת ותרה אחר שביל לא ברור שיש בו חתחתים. רודפים אחריי. מצליפות בי מחשבותיי, ואני רצה, בנפתולי- לה מתעקלת מסתיימת, שלא הדרך אל רצה והד שריקות הכדורים נשמע לי ברור ומפחיד חיי השונים ומשיג אותי. זרזיף הדמעות הפך למפל אני בוכה מאלם. משהו בגרון לא מאפשר לקולות לצאת מתוכי.“ )עמ‘ 142(.

פתחתי את רשימתי בסיפור “יו-יו“.

פזית סובלת מסיוטים ומקרע נפשי עוצמתי ומטלטל, יובל בעלה והד“ר )בעל השם הקלישאתי בעולם( שהוזמן על ידו לבדיקה מעלים השערה שהמתח והחרדות של פזית חוזרים ילדה שהייתה עדה לאירוע טרור על עצמם כמו בהיותה משמעותי בשכונתה וריבת חלב נתנה לה כוחות להתמודד עם לעבודתה וחוזרת מתאוששת פזית ועכשיו. בזמנו נערות חוסות, אלא שברגע השיא מישהו גונב ובצורה מאוד דרמתית ולא קונבנציונאלית את ההצגה. מבלי להרוס עם ספוילרים אמנע מלפרט את הסוף, אבל הוא צרם לי מאוד )ולא כי אני כזו חובבת קיטש והפי אנד( ויכולתי להתנחם יובל וכמה הוא מסור לה בעיקר בכמה פזית סומכת על לאורך הסיפור כולו. אחד מתוך מקבץ הסיפורים שהרשים

אותי במיוחד.

יכול אני מי את אויבך. את לדו-קרב להזמין יכול “אתה איך יודע לא אני זהותו? את יודע לא אני אם להזמין, יודע איך הוא נראה? הרופאים אמרו לי, הוא תוקף? לא וחיידקים טובים חיידקים מצויים אדם של החי שבגופו החיידקים רדומים. כלל בדרך הרעים החיידקים רעים.

הטובים עוזרים לנו להתמודד עם בעיות ביולוגיות בתוכנו. וזה המניאק, התעורר לחיים וגילה שיש לו תאבון בריא. הוא חיסל בבת אחת את כל המנגנון של המערכת החיסונית של מירה. הוא יכול לדגור בגופה וכאשר המערכות החיסוניות כושלות, הוא מחפש בית אחר דרך מגע עם האוויר שאנחנו נושמים ונסחף אל מנוחה רגעית או זמנית דרך בית הבליעה

של גוף אחר.“

“כנפיים“ - הסיפור שהכי אהבתי עד כה, כנראה כי מירה, הדמות עליה מספר הגבר, היא מורה לחינוך מיוחד שהזכירה המיוחדים הצרכים בעלי לתלמידים ביחס עצמי את לי ובגישה לחיים. האהבה בין השניים פרחה בעוצמות רגשיות כששלח האוהבים זוג בין הפריד שהמוות עד מהפנטות, למירה נגיף קטלני. המוות שלה הותיר את בן זוגה מרוקן מחבבת אני אבל טראגי, ומנותק. שבור הרוס, אנרגיות, וגם בחיים האהבה שימור של לרעיון מאוד ומתחברת

אחריהם.ילדי בית-ספרה אל אותי מביאה שהייתה פעם “כל בעיניים איתם תקשרה היא אותה. מקיפים היו הדממה אליה נקשר שאני הרגשתי לאט-לאט הכובש. ובחיוכה ואל הילדים האלה שמילאו את כל עולמה. לפעמים הייתי אני חברות. של ארגון לענייני כיועץ עבודתי את מסיים מאמן אותן לגלות את עצמן לפי תחזיות השוק הכלכלי. אני מעין coaching. הייתי מתנדב בבית-הספר לעזור לצוות

27נא להכיר

יש מהצוות. כאחד אותי ראו הילדים שנדרשו. בכישורים כאלה שלא רואים אותי אפילו שאני שם, ויש כאלה שרואים ופתאום נצמדים אליך במן חיבוק לופת כזה שממלא את

הלב באהבה גדולה.“ )עמ‘ 109-110(.הסיפורים כל שאת אומר אם אשקר התחתונה בשורה אהבתי באותה המידה, הם לא היו אחידים ברמתם מבחינתי, היו כאלה שמצאתי בהם פגמים קלים במעברים בין הקולות המספרים וקצת התבלבלתי, כמו גם זה שהסיפורים אינם משאיר ולפעמים קצר מאוד והכול לשני אחד קשורים מאוד הכול הסיפור, לסיום כשמגיעים עגמומית תחושה קצר, מדוד ומדויק, ומטבעי אני אוהבת ללוות דמויות ובני מעיקות הכרחיות, כשהן גם ופרידות, זמן. לאורך אדם כל אלה ההנאה נשבר. אבל על אף בי עליי, כמו משהו הצליחה השפה - וכלל כלל נפגמה לא מהקריאה שלי לסחוף אותי למחשבות ולרגשות, הסיפורים נתפסו בעיניי כאוסף מרשים ומגוון של חוויות אישיות של אנשים, רובם היו מרתקים, שונים, אמתיים ויותר מהכול אנושיים ואמינים, מוכיח אך מילים במעט יחסית מסתפק שאולי מהסוג מצליחות המילים הכמות, ולא החשובה היא שהאיכות להבהיר בדיוק את התמונה המתחברת מחתיכות הפסיפס ועוצמתי גדול להיות יכול אכן שהשלם שמוכיחה בצורה מסך כל חלקיו, והכי חשוב - במהותי, אני צינית וחשדנית מלכתחילה לגביי סיפורים על אהבה, ופה, לשמחתי הרבה, הבנתי דיי מהר שאני שבויה, בזכות אותה הכנות שחשתי במהלך הקריאה, כנות שתרגמה במיומנות מרשימה לצד עדינות ורגישות את מה שמתחולל בלב לכדי מילים כתובות.“כל השנים אני יודע, שאלוהים שלי לא הכזיב. בני האדם אכזבו. בני האדם סוגדים לכוח, לשליטה חסרת מעצורים, הוא האלה השליליות העוצמות מחיר את שמשלם ומי האדם הפשוט כמוני שאין לי זכויות, שאני יושב על אדמה שאולה מהעם הרומני ושאני צריך להגיד תודה למפלצתיות שבאדם כדי לחיות. האמונה שלי בבורא רק התחזקה. עשר שנים הייתי במקום הזה שלקח חיים בשיטתיות. עשיתי את אלוהים. אל תפילותיי גברו יותר שקשתה וככל עבודתי במלחמה לי שיעזור רוחי. את ישבור ממנו שלא ביקשתי )“השיבה נפשי.“ שאהבה אל להגיע כדי שלי האישית התרגשתי שמאוד סיפור עוד .)118-119 עמ‘ מהכפור“, חיי לחיות הספיקו וגיזלה מיכאל הקריאה. במהלך ממנו

לגרמניה רומניה הצטרפה בטרם בלבד כחודש נישואים לשמש נשלח ומיכאל השנייה העולם במלחמת ואיטליה לו היו לא הרוסי-רומני. הגבול על כפייה במחנה כעבד החיצון מהעולם נותק הוא לאור, נחשפו לא עיניו זכויות, לגיזלה שיחזור המחשבות רק שלם עשור ובמשך ומחייו אהובתו הן שהעניקו לו תקווה לשרוד כל זוועה שניצבה מולו. הוא עובר מסע רגלי ואכן חוזר לזרועותיה של גיזלה, היא שבורה אבל אהבתה אליו נשמרת, מיכאל מגלה שגיזלה כתבה לו מכתבים רבים לאורך שנות היעדרותו, מכתבים ובהם פירטה ב“אוזניו“ מה עברה ליעדם, שסירבו להגיע ואיך הגיעה לעבודתה הנוכחית בבית החולים )מוטיב חוזר בספר, רבות מהדמויות עוסקות בתחום הטיפול, השיקום והרפואה( וכמה גם אצלה המחשבות והכמיהה לנוכחותו

האוהבת הן שהשאירו אותה חיה ושפויה.כדי להסביר לעומק את כוונותיי, אפרט בקצרה את הנעשה

בסיפורים, בתקווה שלא אהרוס יותר מדיי.

“שיחות בוקר“ - אישה מבוגרת חשה בדידות, ממנה היא מתאוששת בזכות קשר מיוחד שיצרה עם ציפור. הסיפור הזה היה מעניין נוכח העובדה שהבנתי את אותה האישה שלקרוביה לא תמיד יש סבלנות אליה ולהגיגיה וכמה סמלי הרעיון של קשר עם ציפור- קלילה, צייצנית ומסוגלת לעוף ולראות ממעופה את הכול בפרופורציה )בשונה מהאישה המבוגרת, הנאלצת להישאר נטועה במקום עקב מגבלות ציפור להישאר בסביבה בוחרת אותה ועדיין והגוף( הגיל שאינה השמיים... בגלל שחשבתי שמדובר בסיפור עלילתי ובקשר עם הציפור ניסיתי להתמקד באופי האישה רצוף כדי לקבל תמונה להמשך, אבל כאמור לא היה בזה צורך

ממשי ונפרדתי מהאישה והציפור בתום הסיפור.

האישה של בנה כלת היא לילי לילי“- “המחרוזת של דאגה חמלה, של קרובים יחסים ביניהן ויש המספרת להן שמעניק הוא הקשר של כוחו אשר אמיצה, וחברות את היכולת לשרוד כשהחיים מספקים לימונים, המחרוזת לצורך העניין היא הסמל לחיבור החזק בין שתי הנשים על

אף פערי הגיל ביניהן.

תחת חייה את שחיה מישהי על סיפור - “ההבטחה“ מבית תשתחרר אמה בו היום שיגיע לאביה ההבטחה

28נא להכיר

המלווים ובלבול סיוטים אותם ומכל נפש לחולי החולים אותה מאז ניצלה מהנאצים. זה לוקח עשרים וחמש שנה,

האבא כבר אינו נמצא בין החיים, אבל ההבטחה נשמרת.מפורסם מוזיקאי של עצמית אהבה העבר“- מן “צליל גורמת לו להזניח את האחת שליבו כמה אליה, שנים אחרי הוא עליו בעיר, וראוותני גדול מופע נפגשים במהלך הם אחראי כמנצח התזמורת, אבל את האהבה למישהו אחר

מלבד עצמו והמוזיקה הוא לגמרי הפסיד...

מבורך ד“ר אדומה“- ועניבה אדום בתיק “מעשה מקבל שיחת טלפון מבית הספר של בתו, שירה, בטענה ברצף, שבועות שלושה מהשיעורים “מבריזה“ שהיא מבורך נזכר בעבר שלו כתלמיד ובאמו המנוחה ובאמצעות הזיכרונות מבין איך עליו להתמודד עם מעשי “ההברזה“

של בתו.

החום עם פעם של שאן בית - פעם‘“ של “מופלטה הסיפור שונות. אוכלוסיות בין והחיבור הפשטות האנושי, עוסק בזיכרונות של אישה בנוגע לשכנה שהיוותה עבורה שאר את גם האימהי ביחסה הזניחה )ולא אם תחליף שבעים יישארו שכולם שלה הדאגה בזכות התושבים(

ומאוחדים.

נפרדים בלתי היו ואמיר איתן עינת, - “חלבת תמרים“ בתיכון, כמו כל משולש תמיד יש שניים שקרובים יותר ואלה גם מההיבט לשני כשייכים אחד ועינת שנחשבו איתן היו הזוגי, אבל דרכם המשותפת של עינת ואיתן נגמרה סופית כשלעינת נמאס מהמשחקים של שניהם האחד עם השני. מה שאיחד אותם בעבר- מצליח לחבר ביניהם גם אחרי ארבע-עשרה שנה של נתק, שם השדכנית ‘חלבת תמרים‘. הסיפור הזה נושא גם את שם הספר כולו והוא אחד היותר ארוכים בו והראשון מבחינתי לפתוח רצף של כמה סיפורים

שבאמת אהבתי בקריאה.

“סתם סיפור אהבה“ - נדמה לי שמדובר בסיפור הארוך ביותר בספר ואחד המורכבים בו )אפילו אם באופן אישי במנכ“ל מדובר הכיסאות(. בין קצת נופל שהוא חשתי להתמודד הנאלץ שבאוניברסיטה, לאומנות בפקולטה עם מקרה חירום רציני בו נהרסות כל יצירות הסטודנטים רבים חודשים הסטודנטים עבדו עליהן יצירות לאומנות,

גדולה תערוכה לפני רגע האימה למרבה קורה וההרס אהבה עם המנכ“ל אותו מתמודד ומנגד מוזמנים, ורבת הכול ללבן הספיקו בטרם לקנדה לטוס שעומדת ישנה

ביחסים שלהם.

“הרדיפה“ - אמא מתנגדת לבחיר ליבה של ילדתה ללא האמתי פרצופו מתגלה שנים כעבור ממשיים, הסברים כלפיו, בחשדות צדקה האמא וכמה הבעל של והאכזרי מתמכר אלימות, לקורבנות משפחתו את הופך הבעל ואינו החיים את כולה לסביבה וממרר ואלכוהול לסמים הצליחו והילדים שהאישה כשנראה גם ממעשיו עוצר לפתוח דף חדש. גם פה הסוף מאוד טראגי, אולי אפילו קצת ידוע מראש מבחינתי, אני לא בטוחה כמה הייתה שם אהבה גדולה מלכתחילה, אבל הסיפור אמין במיוחד וצובט

בחוזקה את הלב.

“פירורי אהבה“ - רמי המתנחל שעומד להתפנות משטחו שלו הקרוב היחס על מונולוג מביא המדינה, בהחלטת

לאדמה ומציג אהבה עוצמתית ואחרת.

“פארנויה לילית“ - מרדף לילי מתרחש כשימית מסיימת זמן כל אליה נצמדת כסופה טויוטה חברות, עם מפגש בעיקר עולה, המסתורי מהעוקב הפחד ומפלס הנהיגה

כשלימית אין אויבים ושהעוקב אינו בעל עבר פלילי.

“כמו נסיך וסינדרלה“ - ליר ואיתי היו זוג ייצוגי של רקדנים מקצועיים שזכו להוקרה ולפרסים רבים במשך השנים. יום אחד כשסיימו תחרות, הבחין איתי בכדור מתגלגל בכביש ובילד שרץ אחריו, איתי לא היסס מלקפוץ אל מול עיניה של ליר אל הכביש ולהציל את הילד מפגיעת מכונית נוסעת אל מול עיני אמו, אך איבד את חייו עקב המעשה הנועז והאצילי שביצע, ועכשיו ליר הבודדה והשבורה, עומדת לפני תחרות ואינה יודעת אם תצליח לרקוד כסינדרלה כשהנסיך

הרוקד לצידה נלקח בטרם עת.

מחטטת אישה קופה. לעשות דרך זו גם - “הנדבנית“ בפחי זבל כחלק מעיסוק קבוע ותחליף לעבודה ממשית, בפחים היא מוצאת אוצרות רבים ומוכרת אותם תוך שהיא וניצול הפרטית ההנאה סתם )או האיסוף עבור מגלמת הזמן הפנוי( תפקידים שונים ועוטה על פניה מסכות מגוונות

29נא להכיר

בהתאם למצבים שמולה והעשייה הזו שלה משפיעה על כל הקרובים לה.

“זו מפלגה שלא יודעת לכבד את מבוגריה, פתאום בשביל את ליפות להתלכד, מוכנה הבוחרים קולות את לאסוף קודם בפתח. לשלום התקווה כי וורודים, בצבעים ההווה שיבוא שלום ויטהר את החברה החולה בה אני חיה. חברה שיודעת שיש לה כל-כך הרבה תחלואים ולא עושה דבר כדי לטפל בהם. ועל כל האחדות והלכידות מנצחת הצביעות )עמ‘ המזבח.“ בקרנות לאוחזים חוק לחם כמו הגועשת

.)179הספר מקבץ ששה-עשר סיפורים קצרים המכילים שיתוף העולם- את והמניע המעניין הנושא על אישיות עדויות כמיהה, של ברגשות המלאים יחסים, ומערכות קשרים אהבה הכול ומעל יצרים נאמנות, גורל, שותפות געגוע, למקומות למשפחה, לחברים, זוג, לבני צבעיה במלוא ואפילו חיים לבעלי לאדמה, עוד, ואינם שחלפו ותקופות לסתם חיבוק ענק כזה שעוטף את הגוף בחום, ממלא את

הלב ומשאיר את הפה נטול מילים.לדבר שיכול בספר מדובר לא אומנם הסקירה, לסיכום להמונים וגם אין בזה צורך מבחינתי כקוראת, אבל אהבתי אותו בזכות הכנות, האנושיות והפשטות שלו ויכולתו לספק לקוראים רגעים של הנאה, מה שבהחלט הופך אותו לשווה

קריאה לימי חג ובכלל.

חוק תבוא מר התק וה

יהודית מליק-שירןהוצאה שירים, זוריסט-כץ, אביה מאת תקוה חבלי

עצמית 2013.

הספר “חבלי תקוה“ משקף יומן תיעודי של שירים שנכתבו במהלך עשר שנים בהן ליוותה המשוררת אביה זוריסט-כץ את בעלה ואב ילדיה להשתלת כבד. בארץ אין השתלות כבד. ההשתלה מהסוג הזה מאוד מורכבת ומאוד מסובכת. על כן הפכו השירים לעדות רוחנית מול עיני הקוראים “את על חבלי התקוה“ חבלים / תליתי / הכאב, נוטפי / שירי המשפחה לחיים. העיקש המאבק את עבורה שסימלו בשירים לדוברת היו באהבתם שתמכו וחברים הקרובה שירים נכתבו השנים מרובת ההמתנה על ומלואו. עולם רבים. אב המשפחה עבר השתלה בניו-אורלינס בארה“ב.

כשהחיים חזרו למסלולם נאספו השירים האלה למחרוזת במחול לצאת והאהבה התקווה את המעודדת מלבבת החיים. ריקוד סולו שיש בו תאווה ותשוקה לחיים. ברחבת הריקודים כל השירים רוקדים את חייהם במיטב המחלצות.

30נא להכיר

ורדרדה מכוצת בקפלי אבדון... יש בגדי חיים כמו חצאית שבגדי אלא המתפספסים.“ חיי כמו מפספסת וחלצה לידתו. לאחר עולל של בכי אותו בכי. ע“י מונעים החיים

“בכי הבגדים“ הוא בכי החיים.האמונה. בזכות יחדיו להתממש יכולות ותקווה אהבה והספר מכיל שירים רבים העוסקים באמונתה של הדוברת בעצמה, בכוחן המרפא של המילים. היא כותבת להבריא את נפשה. הים מספק לה את השקט המבורך והרצוי לשקוע בו מסתם ישיבה על סלע מולו. מתוך המדיטציה מול הים על שלוותה, על השומרות מילים הדוברת מתוך מגיחות מגיחות /הן עמלניות נמלים כשורת כוחותיה:“ ועל רוחה אחת אחת,/זו אחר זו /אותיות מהדרות /בצבעוניות יחודית כל / דקות. / מהדקות נצמדות, מטופפות עקביהן /על אחת מהן - עולם!“ הים בשיריה מעניק לה כוחות והשראה לכתיבה. היא מצלמת את גליו ואבניו, היא עונדת לו פרחי שירה והוא משיב לה אהבה כמו מאהב אבירי, תומך בשעות הקשות, מאזין לרחשי לבה כמו פסיכולוג האוגר לתוכו את שיריה ומשיב לה בהנהון גלי. לא פעם רגשותיה מתחלפים והיא חשה הזדהות עמוקה עם סביבתה הקרובה “שמים היקום את הבוכה / בסגל הלילה את /צובעים נבוכים בשתיקה/ כמו שבכיתי אני.“ הבכי מטהר את מועקות הלב, פורק את הרגשות ומצמיח בה כוחות חדשים להתמודד עם תלאות החיים. “ השירה והים/מחזיקים אותי בחיים./כל עוד

אני חיה,/אמשיך לכתב /בים לצעד,/לספר את חיי.“

לחוויות לחבור המילים את המניע הכוח היא האהבה האמונה, התקוה, נולדו הלידה בחבלי שירים. ולהוליד האהבה והאופטימיות. הן סללו לדוברת בשירים את נתיבי בהם ושמחה שצעדה עצב ופחד, כאב של נתיבים חייה. לסירוגין ונצחה אותם בכוחן המרפא של המילים. הכתיבה המדממת הנפש את ריפאה הלב, מצוקות את שיחררה מחשבותיה את ערסלה באהבה. הדוברת את ועטפה מעץ נולדו מכן לאחר שנולדו השירים וכל באופטימיות חושניים אהבה שירי שהצמיחה זוגיות השורשית. הזוגיות החבוק את / אהבה באותיות “אנגוס/ האהבה. בגילוי “החזה אחר ובשיר חיי.“ בפרוזדור / אשמר / והנשיקה שלך עולה ויורד,/ מלא חיים /ושנינו נעים כך/ בין הנשימות.“ ההשתלה לפני בהתרגשות התמלא בחזה וכשהלחץ הבטיחה הדוברת לעצמה “היום מריחה מקרוב ריח הסתו

אחרת יראה הכל / התקוה תבוא מרחוק /- ש יודעת /הבא.“ הדוברת בשירים מנסה לתחום סתו / יהיה יהיה /כי מצליחה, איננה אך השירים, במשטרת רגשותיה את מעיין יצירתה עולה על גדותיו ומגיחות מתוכו תמונות שירה אהבה עם קוראיה את מפגישה היא כך חדשים. מחיים חדשה אל הנכד הראשון במשפחה שנותן לנתיב האהבה להמריא במקום שנעצרו הפסיעות. “מחזיקה אותך צמוד החוויה בגילוי החדווה עולמי.“ כל אתה /- מעתה ללבי הנכתבים השירים את ומנתבת הבית באי את מאחדת לצעדי מחול. מחול החיים נמשך ועל רחבת הריקודים לא רק זוג אחד מחולל אלא שלושה זוגות וילד קטן המחליף החיים בימת חייו. בימת על מהרוקדים זוג כל עם ריקוד של השירים, הצלילים והמילים. ספר מומלץ לאוהבי המילה

הכתובה.

כמה מילים על “לחיות את החיים“

שמואל יריבלחיות את החיים מאת אבישי לוי, הוצאת “בת-אור“

2013, 383 עמודים.

של חדשים ספרים של ההשקה בערב הוצג הזה הספר הוצאת בת-אור, שהתקיים בחודש מרץ 2013. באותו ערב נסיעה לממן מיועדות נאמר שההכנסות ממכירת הספר של בנו של הסופר, שכליותיו נגועות בחיידק טורף, ששנים יהיה ניתן שבה ארץ אל דיאליזה, בזכות חי הוא רבות

להשתיל לו כליה בריאה תרומה של אדם חי. הנער שכבר יגולל את סבלותיו של לכן חשבתי שהספר שנים רבות סובל ממחלת הכליות, שמקשה על חייו. ציפיתי מדכאים? ספרים לקרוא אוהב ומי ופסימי. עצוב לספר להפתעתי, הסופר אבישי לוי הצליח ליצור ספר שהחושך והאופטימיות שהאור כך לסירוגין, אותו ממלאים והאור של בכאביו המשתתף כאב הקורא. על להקל מצליחים ואת האכזריים הכאבים את לתאר מקפיד המחבר בנו, שתי לאחר החולה, הבן –אופיר אריאל של החיים קשיי

31נא להכיר

השתלות כליה שכשלו. ולמרות זאת מנסה הבחור להיאחז צמרת אנשי עם ידידות כגון, החיים, של העליז בצד בזמנים הקשים. לצדו להיות הבידור, המשתדלים מעולם לצד התיאורים המדכאים על המצב הבריאותי הנורא של המטפל המיוסר, האב של הסבל תיאורי מובאים הבן, משפחה חיי של בתיאורים עטוף זה וכל בנאמנות. בבנו שתחילתם באהבה בין הוריו של הנער החולה, הגבר החוזר יוכל לאהוב אישה מהמלחמה עם התחושה שלעולם לא

אחרת, והאישה השמחה לקבלו. אך בהמשך מתנפצת ההרמוניה שבין אבירן הבעל ואביבית האישה. ובכל זאת, עד לסופו של הספר גם כשנשים אחרות סועדות אותו, האישה החוקית ואם ילדיו אביבית, כובשת והוא ממשיך להיות צמא לחום גופה. אבירן אותו ביופייה הוא שחקן כדורגל שנשים נמשכות אליו והוא נמשך אליהן. כשהוא במחנה אימונים בחו“ל הוא בוגד באשתו. היא מגלה לכלכלת דואג אבירן הגדול. השבר נוצר ומכאן זה את הבית ולרווחת בני המשפחה, שלא יחסר הממון למלא את הצרכים של כולם. תחילה הוא מוצא פרנסה כנהג בחברת אוטובוסים. במקביל הוא מגלה יוזמות להגדלת הכנסותיו, עוסק בביטוח והמצב הכלכלי של המשפחה הולך ומשתפר. שם מוקם ספא ואפילו הבית, בחצר קמים מבנים עוד שבהמשך משמש לפרנסה של הבן החולה. אבל אביבית לא מרוצה שהוא נותן כסף לילדים, זה נראה לה שכך הוא מקפח אותה, והיא דורשת ממנו שליטה על כל העסקים

ולבת שבבעלותו. הוויכוחים בנושא העברת כספים לבנים מביא לכך שהם מתכוונים לנתק את הקשר הזוגי שביניהם. כמעט שהם נפרדים אלא שאביבית בהתרגזויותיה מפתחת מחלת לב מלווה בהופעה של כרישי דם בגופה ויש לאשפזה בבית חולים. אבל בעזרתו של צדיק מומחה בקבלה החיים

בחיק המשפחה מגיעים למעין שיווי משקל.האופטימיות הזו של המחבר באה לביטוי גם בתיאור תקווה בשם פרופסור אריאל-אופיר. הבן של בסבלו להקלה בשלבים הספר, סוף ולקראת חדשה, תרופה פיתח אור הניסיוניים של התרופה נראה שהיא מקילה על ייסוריו של

הבן.הספר מלא בהתרחשויות, שמקצתן הבאתי כאן, ומקצתן לבין עצמם בינם והבת, ביחסים שבין שני הבנים עוסקות ובינם להוריהם. על כן אתה קורא אותו בשקיקה ואינך יכול ראויה עצמה הכתיבה גם לסיום. עד מידיך אותו להניח לשבח. השפה יפה, המשפטים ברורים ופה ושם משתלבת רוגע מוצא אבירן והעיקר, הפרוזה. שורות בין שירה גם המחבר הזה הרותח ובספר רוח, אנשי אצל בלימודים

מצליח להעביר לקורא כמה מהגיגיו הרוחניים.

ומעוררת מהנה הספר קריאת מומלץ. ספר – לסיכום מחשבות, ושישים ושמונה שקלים הם תרומה להצלת חייו

של הבן אריאל-אופיר.

על פרשת גבריאל תירוש

מיכאל רייךהספר פרשת גבריאל תירוש מאת יצחק שלו נדפס 2011 בשנת החדשה, ובמהדורתו 1964 בשנת לראשונה

בהוצאת “עם עובד“.

לאחר הוצאתו לאור לראשונה, עורר כמה ויכוחים על מידת דיוקו ההיסטורי. כיוון שיודע, אני במה דברים אמורים, אצטט ציטוט קטן מתוך דברי תשובתו של המחבר כלפי ההיסטוריון המבקר מר יהודה סלוצקי : “אף על פי שהשתדלתי שלא עולה שהמסופר אתיימר לא עצמן, העובדות מן לסטות

32נא להכיר

של הרשמית ההיסטוריה עם בקנה אחד או “אצל“ של זו עם לא אף “ההגנה“, עם אחד בקנה עולה שהוא לי די “לחי“. באותה וחלומותינו שאיפותינו רשמים, לדעתי הייתה וזו ציטוט. סוף תקופה“. טעותו של ההיסטוריון שלא השכיל להבין שהמדובר הוא ביצירה ספרותית בה הכול מזיכרונותיו, המחבר, של בראשו מעובד מוגש ולא היוצר, מדמיונו ואף תחושותיו

לקורא כאיזושהי אסמכתא היסטורית.נערים חבורת על הספר מספרת עלילת ירושלמיים, חמישה במספר )תלמידי כתה

)גבריאל תירוש( משכנעם י‘א( שמורם החדש להיסטוריה להתקבץ יחד למה שהוגדר בספר לכל אורכו “חוג מצומצם ביותר“. חוג אקסקלוסיבי סודי ביותר, לשם לימוד שדאות, רימוני- לרבות נשק בכלי שימוש תצפיות, לילה, א“ש האיש לוחם. עברי כוח בקיצור: וכיו‘ב. תקיפה יכולת יד, הכריזמטי שהוא הדמות המרכזית בספר, מוציאם בסופה של סדרת אימונים ממושכת, לפעולות נגד פורעים ערבים.

בו )1936-1939( - תרצ‘ט ימי מאורעות תרצ‘ו הימים הם רצח יהודים הם דבר יום ביומו, והוא, מנהיגם ומורם גבריאל יכול לשאת עוד את מה שכינה “ההבלגה“, תירוש שאינו מן להיפרע כדי ובמים“ “באש אחריו ללכת משכנעם הרוצחים הבאים ברובם מן הכפרים הסובבים את ירושלים,

ומבקשים את דמם של היהודים.

לדעת החומות, בין והתגדרות לפסיביות עוד מקום אין תירוש. אין מקום להבלגה, שהיא מדיניות ההנהגה הציונית בארץ. יש לעשות מעשה שיבהיר לפורעים כי מעתה תהיה הסכנה אורבת להם בביתם הם. ארבעת הנערים והנערה

מוקסמים מאישיותו החזקה והסוחפת של מורם האהוב.החבורה מן אחת איה, מוצאת הללו, הפעולות באחת לאחר אחדים ימים מותה. את בקבוצה( היחידה )הבת יודע, כך עד סיומו הקודר ואין גבריאל תירוש נעלם מכן כי לספר יודעות השמועות בגורלו. עלה מה הספר, של נערכה איה, של רוצחיה יצאו ממנו שועפת הכפר על כעבור ימים אחדים לאחר מותה, התקפת אנשי מחתרת יהודיים )או שמא היו אלה אנשי “ההגנה“, אין איש אשר

במכונת השתמשו בה התקפה ידע(, של מותה על נקמה מעשה לשם ירייה, היהודיים מהתוקפים שאחד אלא איה. )גבריאל תירוש?(נחטף במהלך ההתקפה והוצא להורג בלינץ‘. על אף מאמציו של בוודאות לגלות בידיו עולה לא המספר, מה עלה בגורלו של גבריאל תירוש. בספר יחסו המחפיר של הצבא הבריטי מודגש הבריטי המנדט מתוקף בארץ השוהה של יחס היהודי, הישוב כלפי לו, שניתן שוויון נפש גמור כלפי דם היהודי הנשפך כמים במשך תקופה ארוכה, מבלי לנקוף

אצבע. עד כאן על העלילה. למרות האחווה הגדולה בקרב חברי החוג המצומצם ביותר, עולה ושוב שוב הספר. דפי כל על משוך עצב של דוק מגש על נקנית מדינה אין כי הרעיון, הקורא של בראשו של כסף. הספר משופע בהומור צברי של הימים ההם, ביותר. ישראל במובנה העמוק ונכתב מתוך אהבת ארץ הספר מדגים לכל אורכו מהותה של רעות אמת, של כנות, של נחישות ושל נכונות לתרום עד מוות. גם קטעי אהבה ר, אחד מן החבורה לאיה. וכן יש בספר. אהבתו של המספאהבתה של איה לגבריאל תירוש. גם זו וגם זו היו אהבות שלא הגיעו לכלל מימוש בתוקף הנסיבות. קטעי האהבה הללו מתוארים בעדינות רבה וברגישות.

שפתו של יצחק שלו עשירה, מדויקת ובמקומות מסוימים בספר, אף פיוטית. ניכר על המחבר שיד לו בשירה עברית איכותית.

המשורר הזאת, היצירה מחבר על עובדות כמה לסיום, והסופר יצחק שלו: יצחק שלו נולד בשנת 1919 בטבריה, גדל והתחנך בירושלים, ובה התגורר עד מותו בשנת 1992. הקים דורות של מורים בבית המדרש למורים ע“ש דוד ילין בירושלים, וחידש את הוראת התנ“ך בדרך הטיול. פרסם חמים“, אנוש “קולות שקד“, ענף “אוחזת שירה קבצי העשור שנת ,1958 בשנת ועוד. לוחמים“ הנושק “אלוהי למדינה, נטל חלק בחידון התנ“ך העולמי שהתקיים בבירה וזכה במקום השני אחרי עמוס חכם. יצחק שלו הוא אביו

של הסופר מאיר שלו.

33נא להכיר

גלל" כתב העת "ב לא תמיד יוצא לי לעיין בהנאה רבה בכתב עת מקוון

העשוי לעילא ולעילא. כתב עת משובח, עתיר ושופע

שבועיים במשך רבים. בתחומים מרתקות כתבות

מועשרת ממנו ויצאתי האחרון הגיליון את קראתי

ספרותית חברותא של מופלאה יוזמה זו ומרותקת.

משוררים, לתוכו ואיגדה ביצועי רעיון לה ששמה

ממליצה אמתי. תענוג ומוזיקאים. ציירים סופרים,

חודש כל המתפרסם גלל" "ב העת לכתב לחבור

בנושא אחר.

תיקה, ל הש גלל האורך ש ב

צעקה, גלל הצורך ב ב

ני הריק, חד מפ גלל הפ ב

יק, חד הלא-מצ גלל הי ב

שוני, גלל השוני הל ב

מוני, אך לא אני", גלל "כ ב

ל הגורל, טע ש גלל הק ב

גלל". תע - ויש "ב נו פ ש נפג

34כתבות

נוגעת בחלומותיהיהודית מליק-שירן

את בר סביר פגשתי בחופשתי באילת ממש לפני קורס צלילה בריף הדולפינים. ילדה דעתנית היודעת בדיוק מה נצצו עיניה בפניה, ברק ראיתי עמה בשיחתי רוצה. היא סביר בר ועשירה. רהוטה הייתה עמי, שפתה וכששוחחה היא נכדה של חברים, המגשימה את חלומותיה. באילת היא הגשימה את חלומה לעבור קורס צלילה. היא הפתיעה אותי, לא ידעתי שיש קורס צלילה לילדים הלומדים לצלול מתחת למים במקום בו שוחים הדולפינים ידידי האדם. אחרי תדרוך של שעה ראיתי את בר ואת המדריכה הצמודה אליה עושות מאוד התרגשתי למים. מתחת בצלילה ראשונים צעדים כשחוויתי יחד איתה את מסע הצלילה כשבסופו מקבלים

תעודה ו D.V.D על השתתפות בקורס צלילה.

ש. “ספרי קצת על עצמך?“ בר מחייכת ומספרת על ביתה ואורחותיו.

“קוראים לי בר סביר ובחודש הבא ימלאו לי 12 שנים. יש לי שלושה אחים גדולים: אחי- בן, בן 30 והוא עובד עם אבי אחותי- שחקנית, 27 בת לורן אחותי- המשפחתי, בעסק ביהוד גרה אני בבית, הקטנה ואני חיילת 20 בת מאי בקריית הסביונים. והשנה התחלתי ללמוד בחטיבת הבניינים “סביונים“. אני יכולה לספר על עצמי שאני אוהבת להיות עסוקה והדבר שאני הכי שונאת זה להתבטל או לא לעשות כלום. אני חייבת להתעסק במשהו , או בחוגים, או בעיתון, או חברים ואם אין ברירה טלוויזיה ומחשב. אני רוקדת מגיל ארבע- בלט, ג‘אז והיפ הופ... בשנה שעברה התחלתי פונייט

והשנה אתחיל גם מודרני.אני אוהבת מאוד בע“ח! לצערי אין לי בע“ח בבית. אבל, יש לנו אקווריום קיר עם דגים חמודים שאני מאכילה...ואני גם רוכבת על סוסים שנתיים, אני אוהבת לצייר ויש לי קלסר

עם ציורים שציירתי.עוד דבר שאני אוהבת זה בימי שישי לבוא לסבא וסבתא

לקידוש ולהכין חידונים ומשחקים למשפחה.

זמן לך יש שלך, היומיום בחיי עסוקה כך כל “את ש. לחלום?“

להיות חולמת אני חלומותיי, הם מה אותי “שאלת

35כתבות

את אוהבת אני לורן. אחותי כמו שחקנית להיות יכול שאתה זה את המשחק, תחום מישהו אחר. אני גם מכינה ובוחנת את אחותי לאודישנים. בעצם כבר מגיל 4 אני מתלוות אליה לכל ההצגות. בגיל 5 התחלתי לדבב.. וכשלמדתי לקרוא בגיל 6 דיבבתי כבר דברים כמו סדרות, סרטים ומסובכים ארוכים יותר שרק“, “החתול בפרסומות)כמו וקריינות “פלאנט 51“,“הנסיכה והצפרדע“ ועוד רבים אחרים( . החיבור למשחק החל מהדיבוב אני אני כזה. בחוג הייתי ולא לא למדתי משחק ההתנסות היא האמתית שהלמידה חושבת עצמה ואני כבר התנסיתי כמה פעמים. ללא

ספק אני נהנית מכל רגע והשנה הגיע משהו שלא חלמתי המוזיקה“. “צלילי בהצגה לשחק מוקדם. כך כל שיקרה אני משחקת בתפקיד של גרטל כשראיתי את הסרט מזמן

קיוויתי להשתתף בו אבל לא ידעתי שבקשתי תתממש“.

ש. “מה ההבדל בין דיבוב למשחק?“בשבוע פעמים רקדתי 4 ו‘ בכיתה הייתי “בשנה שעברה ועזרתי לשכבות הגיל הקטנות לקראת סוף השנה. רכבתי על סוסים פעם בשבוע ופעמיים הייתי ב“צופים“, בין לבין דיבבתי דיבובים בסדרות שונות לילדים. דיבוב ומשחק שונים לגמרי. בתאטרון צריך לעשות הכול גדול יותר וגלוי. בדיבוב צריך לעשות הכול בצורה משכנעת, כאילו המציאות היא עכשיו. הדיבוב הוא חיבור למיקרופון מאחורי הקלעים. איש לא רואה אותי ובוחן את מעשיי. אני יכולה ברוח הטקסט השתתפתי המיקרופון. עם ולהשתגע להשתטות אפילו בתוכנית “ממלכת טוביהו“ עם טוביה צפיר. מאוד נהניתי לעבוד אתו ועם השחקנים בימי הצילום. והנה הגיע התאטרון. אני מאוד מאושרת שהתמזל מזלי לשחק בהפקה גדולה תורמים והאנשים השחקנים שגם לציין וחשוב ומושקעת

לאווירה. הדבר הכי חשוב בכל המקצוע הזה הוא ליהנות!

מאוד מחוברת שאת והרגשתי שרה אותך “שמעתי ש. לצלילים, האם את מנגנת על כלי מוזיקלי?“

“החיבור למוזיקה שלי נמצא בכל מקום. מגיל צעיר מאוד לכמה הלכתי גם אני מוזיקה. ולשמוע לשיר אוהבת אני הופעות של שלמה ארצי, עידן רייכל, אייל גולן וכוורת. לפני

שנה למדתי לנגן על פסנתר. אבל, זה לא התחום שלי. אני בשירה לא בנגינה ולכן פרשתי. אני עדיין זוכרת לנגן תווים, אז אני ממשיכה עצמאית אצל בת דודה שיש לה פסנתר.

ש. “את ילדה מאוד עסוקה, האם יש לך זמן לשיעורים?“לא אני בלימודים. פוגעות לא לשמחתי שלי “הפעילויות אני שלי. הצפופה הפעילות מתאימה ילד שלכל חושבת אוהבת שהלוח שלי עמוס. אני קובעת את סדר היום שלי. הוריי אומרים לי, שאני שאפתנית והישגית. אני רואה בלימודיי את הרף הכי גבוה. אני אוהבת ללמוד ולקבל ציונים גבוהים בכיתה. כשאני חוזרת מבי“ס אני חייבת להכין את השיעורים עד סוף היום והאמת אני גם לא אוהבת לדחות אותם. אלא מעדיפה להכין אותם. צריכה להיות סיבה טובה למה לא עשיתי את השיעורים באותו היום. סדר היום שלי הוא להגיע לחזור לחוג, ללכת שיעורים, להכין לאכול, הספר. מבית

הביתה עייפה אך מרוצה.

ש. “ומה את עושה בימים אלה?“מידי ובנוסף המוסיקה“ “צלילי בהצגה משתתפת “אני פעם אני נקראת לאולפן ההקלטות לדובב סידרת טלוויזיה לילדים או דיבוב לסרט קולנוע. למשל, ביום חמישי האחרון חזרתי מביה“ס והלכתי לשיעור ג‘אז מ15.00-16.00 ומשם נסעתי עם אמא לת“א לדיבוב באולפן מ17:00-19:00 אני נהנית כל כך... חוזרת מלאת סיפוק ועניין הביתה...ביום שישי הקרוב יש לי הצגה וגם ביום ראשון... זה בערך הלו“ז שלי. אני כל הזמן מחפשת תעסוקה...לא מסוגלת להיות חסרת

36כתבות

מעש. אחותי לורן היא שחקנית ומופיעה בהצגה “ריצ‘ארד השלישי“ בקאמרי )בה היא משחקת( ביקשתי ממנה שתיקח אותי לצפות בהצגה. לורן לקחה אותי ומאוד נהניתי למרות הרגשתי פשוט. ולא ארוך שייקספירי במחזה שמדובר

והרגשתי העלילה אל נסחפתי אותי, מהפנט שהטקסט כשאהיה אולי בהצגה. צפיתי שרק למרות מתוכה חלק גדולה אשחק גם בהצגה שייקספירית. שתהיה שנה נפלאה

לכולם!“

יופי פנימייהודית מליק-שירן

היא אריאלה. בבית חרט לירון את פגשתי בדקה עם האיפור שלי נכון לצילום וידאו. היא “שלעתים לי: הסבירה ואז בעיניי. מומחית לטשטש רק הצילומים לסט נקראת היא ברק מהפנים. כי המפגש בין הברק לעדשת היא אותו למנוע כדי סינוור. יוצר המצלמה צריכה להיות שם.“ היא נראית צעירונת כבת מוסיקאי לעידן “נשואה .32 בת היא אך ,17ויוצר ואנחנו מתגוררים בהרצליה. גדלתי בבית

עם אהבה גדולה לאומנות ואופנה. סבי היה צייר ולמשפחה של סבתי היה “אטלייר“ סטודיו לאופנה וכבר בגיל צעיר

התחלתי לצייר ולאייר תחביב שאני מתחזקת עד היום.“

“במקום לצייר על הבד את מציירת על פנים?“ אני שואלת ולירון מחייכת. “זה לא מובן מאליו. למען האמת לא חשבתי שאעסוק באיפור. נרשמתי לשיעור הדגמה בבי“ס לאיפור כדי לספק את סקרנותי כאישה בעולם המודרני שאיפור מקצוע לגלות ונדהמתי שלה, הטיפוח משגרת חלק הוא שהוא אומנות נפלאה, מלא יצירה, יופי ואינטליגנציה ופשוט התאהבתי. למדתי איפור בביה“ס לאיפור ביוטי ואופנה של נטשה דנונה. ההתמחות שלי היא באיפור לצילומי סטילס ובחידושים בטרנדים קבע דרך מתעדכנת אני ואופנה. שעולם האופנה והאיפור מציעים. שאיפותיי הן לעבוד עם בתי האופנה הגדולים בחו“ל על האיפור לקולקציות שלהן.“ היא מראה לי מזוודות איפור. איפור יום ואיפור לילה בגוונים שונים. מברשות להבלטת עצמות הלחיים ולהבלטת צוואר. אמנית “ואני היום. לשעות פסטלי ואיפור מבליט איפור במכללה אופנה עיצוב לימודי בוגרת וסטיילינג. איפור לאומניות בת“א , בוגרת סטודיו עדה לזורגן , מורה לאיפור

ומאפרת בצוות “סטודיו עדה לזורגן“.בעלת ניסיון מקצועי מגוון מעל 7 שנים באיפור וסטיילינג להפקות סטילס, צילומי וידאו טלוויזיה ואיפורים. בין עבודותיי the voice ישראלי, ביה“ס למוסיקה, בנק לאומי, הארץ,

מגאזין מנטה ועוד.

מזמינה אני אחרת, כלה את ומיוחדת יצירתית את אם אותך לבחור שיק ייחודי לך: הכלה הווינטג‘ית ברטרו רומנטי, הכלה הקלאסית טבעית וזוהרת , הכלה האופנתית עדכנית

מתמיד, הכלה הרוקיסטית“.

“מה היית ממליצה לנערות המטפחות בגיל העשרה את פניהן?“

“בעיני חשוב מאוד להקנות ידע וכלים לנערות בכל הקשור כבר להשתמש להקפיד ממליצה אני וטיפוח. לאיפור מגיל צעיר במוצרים איכותיים כדי לשמור על עור הפנים, ולסגל שיגרת טיפוח טובה. יש מודעות מאוד גדולה לאיפור בזכות האינטרנט, נערות בימינו מתאפרות מגיל צעיר, הן רואות את הכוכבות הנערצות עליהן מתלבשות ומתאפרות ורוצות “כזה“. בהדרכות שאני מעבירה אני שמה דגש על

37כתבות

איפור עדכני. שימוש בטכניקות מודרניות, ומעבר לכן, חשוב והביטחון העצמי של כל לי לחזק את ההערכה העצמית

נערה ואישה.“

בין עצום יש הבדל האישית. המודעות חוזרות אל אנחנו נערות המתגוררות במרכז הארץ לבין נערות המתגוררות הפנים טיפוח או פנימי איפור על הדגש שם בפריפריות. מאוד רחוק מהמודעות במרכז הארץ. למה לדעתך נוצרו הבדלי טיפוח בעניין והאם יש משמעות בין איפור פנימי או

איפור חיצוני ?“כיוון שאיפור בא להדגיש יופי אני מוצאת שכשאני יושבת כדי שלה הפנימי ליופי אותה לחבר עלי מאופרת מול מנותק אינו והוא רגשות איפור משקף יפה. יהיה שהחוץ

את האישה של והחוויה מהתחושה עצמה. אני מאמינה שכל אישה יפה, אני מיד מזהה את היופי של המאופרת שלי בתהליך החוצה אותו “מושכת“ וכמו הנושא, את להרחיב רוצה אני האיפור. זה נכון שבמרכז הארץ המודעות לטיפוח מאזורים מאפשר יותר גברי או נשי אחרים בארץ. אבל, בל נשכח את יסודות התפתחות האיפור. גברים ונשים באזורים

שלמדו מה את מגורם למקום הביאו מהמרכז מרוחקים בארצות מוצאם וכך העבירו לילדיהם שבגרו. איפור שימש גברים ונשים כאחד הן כאמצעי לטיפוח והן כסמל למעמד ההיסטוריה בדפי משובצות היפות הדוגמאות חברתי. ופופולארי והיה מקובל ויוון העתיקות שלנו, כבר במצרים בקרב אנשי אצולה, באירופה עד ל 1837 תחילת התקופה הויקטוריאנית. ישנם טקסטים עתיקים המעידים כי שגרת יומית הייתה חשובה ביותר בעת העתיקה. המלכה טיפוח ויקטוריה למעשה הוציאה את האיפור “מחוץ לחוק“ והוא הפך להיות מנת חלקם בעיקר של שחקני תיאטרון ונשים

העוסקות בזנות. פופולארי נעשה איפור מתחזקת, זו מגמה 1900 משנת לשימוש בקרב נשים מכל שכבות האוכלוסייה, ומתפתחת המתמקדת וטיפוח איפור של במיוחד משומנת תעשייה המודרני החיים וקצב בעולם כיום בלבד. לנשים בשיווק עור עם מטיבים לא האקלימיים והתנאים שלנו התזונה הפנים שלנו ולכן איפור נועד כדי לתקן פגמים וליפות. מוצרי האיפור מפותחים בטכנולוגיות מתקדמות ובאופן כללי יש שיפור מהותי. אם בעבר השתמשו בחומרים רעילים ונשים שהן או השפתון למות מהחומרים שבמסקרה יכולות היו

השתמשו כיום אין תופעות כאלו לשמחתנו.“

יש לה. ומחוצה במה על משחק לתפקידי נועד האיפור שבטים שהאיפור משמש להם הסוואה במלחמה ויש כאלה שהאיפור משמש להם אות למזל להבאת ילדים. במה את

מאמינה?“איפור מאז ומתמיד נתפס בעיני כאביזר משלים לטוטאל לוק, ממש כמו תכשיט או נעל, וככזה הוא מעצים את יופייה אמצעי באיפור רואה אני אותו. הלובשת של ואישיותה להעביר מסר, הלך רוח, לספר סיפור ובעיקר להשתעשע“.

38כרטיס ביקור

גשר מוזיקלי בין מזרח

למערביהודית מליק-שירן

של הכפול הדיסק המשווה“ “קו המוזיקאי המלחין אבנר שטראוס אהוב מאוד על תלמידיי ומטופליי בסדנאות יש והביבליותרפיה. היוצרת הכתיבה בו מגוון סגנונות של בלוז, ג‘אז, בוסה בין אתניות של מחבר שילוב נובה, מוזיקליים קטעים 31 למערב. מזרח אהבת החיים. באהבת שנוגעים המפגש אל אותי מחברת הצלילים הזה שנקרא אנשים ותרבויות. הכרתי ומספר כסופר שטראוס אבנר את

סיפורים לילדים. מבין ספריו: “קיפוד שהתאהב במברשת“, “מר צפרדע“ ו“החברים של הקרנף“.

אבנר אריה שטראוס )נולד בשנת 1954( הוא זמר, מלחין, תרבות אירועי מפיק ישראלי. ומשורר פזמונאי גיטריסט, ואמנות ועומד בראש מיזם “סל תרבות שטראוס“. שטראוס נכדו שטראוס, מיכה הפילוסוף של בנו בישראל, נולד למד בובר. מרטין של ונינו שטראוס לודוויג המשורר של מספר שנים בארצות הברית, בוגר מכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון. לאחר לימודיו שב לישראל ולימד ג‘אז באקדמיה

למוזיקה ומחול בירושלים.

יש בדיסק הכפול הזה, צלילי גיטרה וכלים הנלווים אליה, ומטופליי באהבה נכנסו תלמידיי אל העולם הקסום הזה רבה. עולם שיש בו הדברות בשפה בינלאומית. שפה צלילית

הנוגעת בכל אחד מאתנו, בדרך זו או בדרך אחרת. ומגרשת אותנו לפקוד שבא השורר העצב את מרחיקה

מחיינו ימים מבולבלים ונוטעת בלבנו אושר ושמחה לעולם. אלינו המדברת צלילית הרמוניה בו שיש קוסמי לעולם בשפה מוכרת. הקטעים המוזיקליים מהמזרח לקחו אותנו למסע צלילי מרתק ומאיר. בזכות הצלילים נגענו בתרבויות שיודעות שמוזיקה היא שפה מחברת ומגבשת עולמות שונים. האלבום הזה “קו המשווה“ הוא אלבום כפול. המיוחד בו שצליליו מובילים את המאזין לאוורסט המוזיקלי. התחושה היא של עונג צלילי הנושא על כתפיו בשורה לעולם שגם מזרח ומערב יכולים לנוע ביחד בצלילים המרחיבים את הלב והנשמה. הדיסק הנוגע במזרחו של קו המשווה ממש עושה הנשזרים מקומיים קולות עמו ומביא צלילי סיור למאזין היטב באוכלוסיית העולם. צליל מקומי חובר לצליל אזורי הזה. הדיסק אמתי תענוג אלוהית. סימפוניה משם ויוצר מיועד לאוהבי הגיטרה, לאוהבי המוזיקה, לפגישות בטבע עם מטופלים ולסדנאות יצירה בהבעה. דיסק שמדבר לא

רק בשפה אחת אלא בכמה שפות וזה אולי ייחודו.

39כרטיס ביקור

בין דמיון למציאותיהודית מליק-שירן

הייתה היא שנים. שמונה מכירה אני דומבה, חני את נוכחותה אור“. “בת בהוצאת שלי הראשית הגרפיקאית קיימת בהוצאה בדפי הלוגו, במעטפות, בספרים ובעיצוב כתב העת “על הדרך“)9 גיליונות(. שמונה שנים עבדנו יחד איננו ועימודם ספרים שעיצוב ידעה תמיד אך בהוצאה.

החלום שלה.

ש. מה משך אותך מגיל צעיר?ת. “מגיל צעיר נמשכתי לעולם של דמיון ופנטזיה, ציירתי דמויות ויצרתי עולמות. תמיד סיקרן אותי כל מה שנמצא בגבול שבין הדמיון למציאות. בתיכון למדתי במגמת אמנות חזותית ב“אסכולה ועיצוב. אחרי הצבא למדתי תקשורת לעיצוב תל-אביב“. הלימודים כללו אמנות, עיצוב וקולנוע. בתקופת הלימודים התחלתי לצלם בובות ופרויקט הגמר שלי היה אופרת סבון ששחקניה בובות ראווה. לאחר הלימודים התחלתי לעבוד בעיצוב גרפי, בהתחלה כשכירה במשרד פרסום ובהמשך כעצמאית. אחר כך עברתי לתחום עיצוב יותר אמנותי, פנים וחלל, אבל עדיין חיפשתי ליצור משהו

לגעת יותר ברגש ובדמיון וגם לספר סיפור.“

ש. מה מיוחד ב“לספר סיפור“?ת.. “לפני כשלוש שנים פניתי ללימודי עיצוב תפאורה בבית הספר לאומנויות הבמה של רקפת לוי. שם נחשפתי לעולם כשמעצבים ודמויות. עולמות יצירת פנטזיה, של חדש תפאורה לתיאטרון ומחול בונים אותה תחילה בדגם מוקטן )מקט(. עם הזמן הבנתי שאני נהנית לעבוד יותר על המקט מאשר על התפאורה עצמה. העולמות הקטנים האלה מאוד קסמו לי. לקראת סוף הלימודים היה לנו קורס של עיצוב בובות לתיאטרון. זה החזיר אותי אחורה לתקופה שצילמתי בובות, רק שעכשיו אני גם יוצרת אותן. בסיום הקורס ידעתי סרט בעצם שזה בובות, עם סרט לעשות רוצה שאני

.)stop motion ( אנימציה בטכניקת סטופ מושן

לא הכרתי מספיק את תחום הסטופ מיני בכל להתנסות והתחלתי מושן חומרים וטכניקות. למדתי המון לבד – איך לכתוב תסריט, לעשות אנימציה, בתהליך אותי ליוותה רקפת לצלם. של בניית הדמות, הסיפור ועיצוב הסט נמשכה הסרט על העבודה לסרט. כשנתיים, האנימציה והצילומים נמשכו כמה חודשים, אחר כך היה שלב ארוך

של עריכה ומוזיקה.“

ש. מה הולידה ההתנסות בחוויה?ת. “מאוד נהניתי מהעיצוב של הבובות עם לעבוד אוהבת מאוד אני והסט. הידיים, עם חומר, לכן גם בחרתי בסוג כזה של אנימציה )סטופ מושן(, שכבר

40כרטיס ביקור

אינו נפוץ כמו פעם, היום רוב האנימציה נעשית במחשב. נהניתי גם לעבוד על התסריט, להיכנס לראש של הדמות ולדמיין. אבל הכי אהבתי את הבימוי, כלומר לחבר את כל

המרכיבים יחד.“

נוגעת בזיקנה, בחיים במעגל השלישי, איך ש. בסרט את נוצרה הנגיעה הזאת?

ת. “הסרט נקרא Fading Note)בעברית “תו אחרון.“(זקנה, אישה של עולמה לתוך הצופה את מכניס הסרט שחיה בבדידות בדירה מזרח אירופאית בה נדמה כי הזמן עמד מלכת. האישה עסוקה בעבודות הבית והמפלט היחיד שלה מהמציאות האפורה הוא זיכרונות נעוריה עם אחותה: המשותפים הפסנתר לימודי ההורים, בבית המשחקים נגדעו אלה כל הזרקורים. באור יחד לזכות והחלומות

בתקופת השואה.נסחפת שהיא עד אותה, ומציפים הולכים הזיכרונות מתחלפת המציאות הבית. עבודות את וזונחת לדמיונות

בפנטזיות על מה שהיה ומה שיכול היה להיות. אנשים מבוגרים תמיד סיקרנו אותי. עניין אותי מי הם היו פעם ואיך הגיעו ככה לרגע הזה, האם בסוף הדרך אתה אותו אדם בפנים, האם החלומות שלך משתנים? כשאתה ועם צעיר אתה מאמין שהכול אפשרי, שהשליטה אצלך, הזמן אתה מבין שכל כך הרבה יכול לקרות, ובעיקר - הסוף

הבלתי נמנע.

שלישי, לדור כבת בבית. לתוכו שגדלתי משהו זה שואה אין שבה קשה מציאות של חוויות אותן כל את ספגתי לאדם שליטה על הנסיבות, המתבטאת באובדן של אנשים, מקומות וגם חלומות. בזה בחרתי להתמקד בסרט - באובדן החלום. בנקודה שאדם מגיע כמעט לסוף הדרך. מה נשאר

לו? האם הוא עדיין יכול להגשים את החלום?הדמות שבסרט עברה חיים שלמים בהם נאלצה לעזוב את חלומות נעוריה, אך לקראת סוף חייה היא חוזרת אליהם. שהחיים הרגשתי אני גם הזאת, לדמות התחברתי מאוד עוברים ואני עדיין לא חיה את החלום שלי מבחינה מקצועית.

הסרט הזה הוא למעשה הגשמת חלום עבורי.ht tp : / /www.ha i fa f f . co . i l /Mov ie%20In fo .

php?id=7170זה הקישור לסרט של חני דומבה בפסטיבל חיפה.

/http://www.fadingnote.com :אתר הסרטhttps://www.facebook.com/pages/ פייסבוק:

Fading-Note/416473281775615?ref=hlטריילר:

h t t p s : / / w w w. y o u t u b e . c o m / w a t c h ? v =kBsTAb0M5Qo

41כרטיס ביקור

העולם הקטן של זיוה שגביהודית מליק-שירן

מיניאטורות הן ציורים קטנים, פסלונים, תבניות מבנה מוקטנים דגמים יד, המהווים בכתב אות מקושטת או הגודל( )יחסי הפרופורציות על ושומרים המקור, של לרוב משמשות מיניאטורות מידה. בקנה המקוריים את להציג ניתן לא כאשר חזותית המחשה לצורך זיוה שגב ראיתי בתערוכת המקור. את עבודותיה של עתיקה. לאמנות יפו במוזיאון שהוצגה ארט מיני ב-16 לאילת הגיעה ארט, מיני המדוברת התערוכה באוגוסט ותוצג בה עד ה 31 בדצמבר 2013. מי שלא ראה ביפו מוזמן לאילת. מיני ארט הינה מפגש מעורר אמנים של מיניאטוריות יצירות עם וקסם, פליאה תרבות חווית המבטיחה ומהעולם, מהארץ נחשבים מגוונות מזוויות המיניאטורה, עולם עם תחומית, רב ומעשירות: מודלים “room box“ הלקוחים מהשראות ספרי ותרבויות, מדינות חיים, וסגנונות תקופות של

ילדים וקלאסיקות ועוד... בכל מיצג מתכנס עולם שלם ואינטימית. יחידנית אחר, מסוג צפייה חווית המייצר זיוה שגב היא פנסיונרית. בעברה הייתה מורה לספרות והתאהבה האמנות דרך ספרותיות יצירות שלימדה תכנית בנתה היא ספרה בבית האמנות. של ברזיה למידה משותפת בין היצירה הספרותית לבין דיוקנו של היוצר שכתב אותה. הנגיעות באמנות הביאו להרשמה שנים. שלוש במשך התוכנית אל תלמידים של רבה כשנלמדה יצירה של ש“י עגנון למשל, תלמידי התכנית ויצרו קשר בנו את העיר בוצ‘ץ עיר מולדתו של עגנון בירושלים עגנון מבית בארץ. החיים העיר תושבי עם

42כרטיס ביקור

בית הספר קיבל תרומה על החיים הקהילתיים שיצרו היא אמא שגב זיוה עגנון. של סיפוריו לפי התלמידים פלוס 64 בת נכדים. לשבעה וסבתא ילדים לשלושה האמנות שעולם “ידעתי המיניאטורות. בקסם נשבתה מושך אותי אליו בצעדי ענק. בהתחלה חשבתי שאתמקד ברקמה. יצירת הנושאים ועבודה עליהם מאוד מרגיעים אותי. אולם, בעקבות חוברת על מיניאטורות של גולדי במה אעסוק וידעתי קסום עולם אל נשאבתי הולנדר עכשיו כשיצאתי לפנסיה.“ החדווה ליצור עולמות חדשים זעירים נתנה בה יצירתיות שלא הכירה. אחרי הדרכתה של גולדי הולנדר הרחיבה את אופקיה עם שרית אשד

מגוריה מקום לציון מראשון מיניאטורות אמנית שהיא למחשבותיה דרור נתנה שרית של בסטודיו ושם היצירתיות. היום היא יכולה להגדיר את עצמה כאמנית עם ארט מיני בתערוכה משתתפת היא מיניאטורות, אמנים חשובים מהארץ ומהעולם. היא מקבלת הזמנות להולדת הזמנות למצוא ניתן שלה בסטודיו לעבודה. בן/בת של הולדת לימי שהתחתן, צעיר לזוג תינוק,

במשפחה.

ניתן ליצור עמה קשר טלפוני 054-7694345zivali@netvision.net.il

43כרטיס ביקור

ידי הזהב של אתי קרן

יהודית מליק-שירן רפלקסולוגיה היא טיפול הוליסטי )מרפא( לגוף. הקשר בין הנקודות בכפות הרגליים לאיברים הוא הדדי, כלומר כאשר ישנה פגיעה באיבר מסוים, הנקודה המתקשרת אליו ברגל תפגע גם, וכן להפך. יש קשר חזק בין אזורי המגע בכפות

הרגליים והאיברים התואמים להם בגוף האדם.הרפלקסולוגיה היא טיפול 10.000 של הגוף. צריך לטפח אותו, להקשיב למיחושי הכאב ולהבין שמשהו לא בסדר. אם יש איתותים כאלה צריך להקשיב לגוף. להגיע לטיפול עזרה ראשונה, לאבחן את מקור הכאב. להתחיל בסדרת טיפולים ואחרי שזו תסתיים להגיע פעם בחודש לתחזוקה שומרת גוף בידי הזהב של אתי. הקליניקה במסגרת רפואה משלימה נמצאת בחולון והקליניקה הפרטית בראשון לציון

בביתה.

נכדים. 5 ל וסבתא ילדים +3 נשואה 64 בת קרן אתי הרפואה אלטרנטיבית, )לא המשלימה הרפואה אל הרפואה את משלימה רק לכלום אלטרנטיבה לא שלנו הקונבנציונאלית(, הגעתי בעקבות מחלת האסטמה ממנה סבלתי מגיל 3 ואחרי לידת בני הצעיר שהוא היום בין 35 והחלטתי לחפש משהו אחר. שונה החמירו לי ההתקפים מטפל אל הגעתי וכך חולים בקופת לי שהוצע ממה במקצועו ושהיה ברפלקסולוגיה והן בדיקור הן שטיפל למרות טיפולים אצלו לעשות התחלתי גריאטרי. רופא רק ההתקפים כי לטיפול, סקפטית מאד הייתי שכבר החמירו. אבל לאחר כ- 3 חודשים בטיפולים רציפים של הלכו ההתקפים טוב. להרגיש התחלתי בשבוע פעמיים ופחתו, ועברתי לטפול של פעם בשבוע. עם הזמן הרגשתי

הוטבה ועברתי לטיפול פעם בחודש.הרגשתי. שאני מה את לחוש כדי ולהאמין לחוות צריך הבראתי לחלוטין מהאסטמה שממנה סבלתי למעלה מ- 35 שנים !!! זה לא כל כך ברור לאנשים שחולים במחלה. חיים אורח הוא ואנלציות לתרופות משועבד חיים אורח קבוע ומוקפד. וכך הרגשתי צורך לעזור לאחרים בטיפולים

יכולה להגיד שהרפלקסולוגיה והלכתי ללמוד אני האלה ברפלקסולוגיה היום מטפלת ואני חיי את שינו והדיקור במסגרת קופת חולים ובדיקור גם בקליניקה הפרטית שלי

בראשון לציון.הרפלקסולוגיה באה לתת מענה רחב ביותר עבור כל מיני בעיות גופניות ונפשיות כאחד , כאשר אדם נמצא במצב , או שהוא מרגיש קצת בדיכאון ברוב המקרים ירוד רוח לדוגמה, מטופלת ולהפך. בגוף גם מכאובים יסבול הוא , לא עזרו ביותר שהגיעה אלי בגלל כאבי ראש חזקים חולים, בקופת לטיפול והגיעה שלקחה הכאבים משככי הייתה מאד מדוכאת מהעניין לא רצתה ללכת לאף מקום . תומכים וחברים משפחה בבני מוקפת שהייתה למרות לאחר כחמישה טיפולים של פעם בשבוע התחילה לדווח שהתחילה לישון קצת יותר טוב. היו מטופלים שבאו בגלל מצב רוח ירוד במיוחד בגלל אובדן בן משפחה קרוב והחילו ולאחר מספר ועליון, בגב תחתון גם ממכאובים לסבול עם ויחד הרוח במצב שיפור על לדווח התחילו טיפולים

זאת גם בירידה בכאבים.ניקוז בעיסוי גם מתעסקת אני לרפלקסולוגיה מעבר לימפתי, דיקור, ובנוסף אני גם פדיקוריסטית לחולי סוכרת

שעובדת ללא סכינים.“ש. מה זאת אומרת ללא סכינים?

ת. “אחד המקרים שהיו לי ואותו אני לא אשכח לעולים, הוא שמטופל הגיע אלי לעיסוי ואני ראיתי כתם שחור שנראה לי כמו נקודת חן לא רגילה ולשאלתי מה זה הכתם הזה? יודע, ושאל אותי מה עליו לעשות הוא ענה לי שהוא לא

44כרטיס ביקור

מי אותו ששאל עור... לרופא מיד אותו שהפנתי כמובן שלח אותו לבדוק את השומה והוא סיפר לו שזו המטפלת ועיסוי שהוא עושה אצלה את הטיפולים. ברפלקסולוגיה גידול והתברר שזה הרופא החליט לבדוק את השומה סרטני. המטופל נותח מיד והודיעו לו שאין גרורות,, וביקשו ממנו למסור לי שהצלתי את חייו. יש הרבה סיפורים אבל אני חושבת שתפקידי הוא לעזור לאנשים חולים מבוגרים, ולא שלהם החיים איכות את לשפר מנת על צעירים להתעסק בכל מיני דברים שוליים. הגעתי אליה ממקום אתי של ידיה לי. לעזור הייתה יכולה לא שהפיזיותרפיה הן מסתובבות בסיבובים יודעות לקחת ממני את הכאב. בקולי ששר לכאב מודעות שהצטנן. העצב ליד מהירים קולות כאילו הוא מתמודד ב The Voice. הרגל הימנית

מחושמלת בברק כאב תזזיתי.מעסות הן תחילה מלאכתן. יודעות אתי של אצבעותיה בשמן חם וארומטי על האזור ואחר כך לוחצות ומעסות. כזה כאב שהרגשתי זוכרת לא ככדור. מתכדרר הכאב בעבר. שלושה שבועות ברק מחשמל לי את הרגל מהירך

ועד לקרסול. ככה הלכתי לעבודה. ההליכה המהירה שלי נעשתה אטית אך בטוחה. בפיזיותרפיה נודע לי כי הכאב הזה לא בא סתם, הוא אורח קבוע בקבוצת המתעמלות. שבועיים. נורית אצל שהה ופעם שוש את מבקר פעם לא פעם אף שאני אלא נשאר. הוא לו שנעים איפה נכנעת לכאב שלי. תמיד נלחמת בו. מצליפה בו ללא הרף. תמיד מפתיעה אותו עם מכה מתחת לחגורה. ברגע שלא יכולתי להניח רגל על רגל הבנתי שהטיפול הפיזיותרפי זז הצידה וזו תורה של הרפלקסולוגיה. כמו בתזמורת איברים ואני משמיעה קולות של אי אצבעותיה של אתי לוחצות זה כואב...ואתי בידי הזהב שלה משחררת את הכאב. אם נתקלתם בבעיה של כאב ראש, צוואר, ידיים ורגליים, אתי

היא הכתובת.

לאתי באת כואב ומתש

ממנה יצאת אחר וחדש.

טלפון לקביעת טיפולים : 054-7645329

התכנסות, עדנה רומם

45

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

הלב שלי כמו נרגנין רותם כתה ד‘ בי“ס גבעון נשר

תמיד הנר אתה איתי, בוער בתוך לבי.

פעם אתה גדול, ופעם אתה קטן.

חור, ופעם אתה לבן. פעם אתה ש

ט את העוגה. יום הולדתי אתה מקש ב

ובחג חנכה דולק בחנכיה.

ך שמחה ועצב, יש ב

אתה מרצד תמיד בקצב.

אתה משתתף בשמחת כל חג,

ומרומם את המצב רוח עד לגג.

בימי הזכרון אתה גם משתתף

והחלב שלך כדמעות מטפטף.

אני אוהבת את הלהבה הצבעונית שלך

ומתחברת גם לעצב שבך.

כי הלב שלי הוא כמוך הנר,

וכמו השלהבת שלך תמיד בוער.

* תלמידה מהסדנא לכתיבה יוצרת בהדרכת אירית וייסמן-מינקוביץ. מתוך הספר “אני כותב מהלב“.

46

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

חלום על שלום קשת הלוי דניאל כתה ו‘ בי“ס גבעון נשר

אני חולם שיהיה שלום בעולם

וישמחו כל האנשים כלם.

כל העמים יהיו חברים,

רים. כך כלם יהיו מאש

רות אני אסע לבקר בארצות לא מכ

ואכיר אנשים שהיו פעם אויבים

ולא יהיו יותר מלחמות,

ולא יהיו יותר אסונות.

אני חולם שיהיה שלום בעולם

לא רק בין ארצות ועמים

גם בין האנשים סתם.

לם ונחיה בשלום עם כ

גם אני עם עצמי...

47

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

קפלים של צבעשי-לי ברנע, כיתה ו‘ בית ספר ע“ש

א.ד. גורדון בחולון.משוטט בקפלים של צבע.

לפעמים נופל לתוכם משעשע.

לפעמים הם בועטים אותי החוצה

אל פסי המסגרת

מרגיש תלוי על חבל כביסה נוטף צבע.

מרגיש שאני צבע מערבב.

מרגיש שאני שלולית צבעונית.

מרגיש שאני צבע מתחלף,

רגש שלא מתעיף.

לרגע חודר אל העינים הסגלות

מנסה לתקשר אתן

אך הן רואות אותי

ולא עונות.

*תלמידה בקבוצת “אות ועוד“ בהדרכת יהודית מליק-שירן.קוד של אור ר

ים אויסלנדר כיתה ג‘ בית ספר א.ד. גורדון בחולון.

רקוד של אור לא שגרתי

פורץ מצג המחשב

בוא אתי, בוא אתי

אני שומע קול רך ואוהב.

אותיות מקפצות

מתחברות להברות.

יוצרות מילים

נוצרים חבורים.

ואני מצטרף

איתן רוקד ומשחק

ואני רוקד ומתחבק.

*תלמיד בקבוצת “אות ועוד“ של יהודית מליק-שירן.

אמא גדולה עתיקה , ד"ר נורית צדרבוים

48

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

נדין מסתדרת לבד, אך מתגעגעת

לאבא ואמאאלוהבאני נדין – כיתה ו' בית הספר

האורתודוקסי ברמלה.באחד הימים, כשהייתי ממש גוזלית קטנה וזה עתה

למדתי לעוף, יצאתי לטיול עם הוריי ועם להקה של

ציפורים. נהניתי כל כך מהנוף שסביבי ולא שמתי לב

שהוריי והלהקה כולה, נעלמו מעיניי והתרחקו.

והתחלתי לבכות אבל אף אחד לא גוזל קטן הייתי

זעיר כל-כך היה שלי הציוץ קול גם אותי. שמע

ובלתי-מורגש.

כשהגיע הלילה פחדתי מאוד ולא ידעתי לאן ללכת

התחלתי ובבוקר, ומפחד מקור רעדתי לישון. והיכן

מאמציי כל אך הכיוונים, בכל אותם ולחפש לעוף

עלו בתוהו.

הזמן חלף ואני גדלתי. הצלחתי להסתדר לבד אבל

התגעגעתי כל כך להוריי. שאלתי כל ציפור שעברה

תשובות וקיבלתי הוריי את ראה מישהו אם בדרכי

שונות ומשונות, אך את הוריי, לא מצאתי.

עייפה בוכייה, עץ, של ענף על כשנחתי אחד, יום

גדולה ששאלה אותי מדוע ציפור ומיואשת, פגשתי

אני עצובה כל-כך. סיפרתי לה את סיפורי והיא ביקשה

ממני שאספר לה עליהם, על צבעם, על מראם ועל

מה שמאפיין אותם ויכול לעזור לה אולי לדעת אם

הם ניקרו בדרכה. ככל שנתתי לה יותר פרטים, פניה

אורו והיא חייכה ואמרה שהיא יודעת היכן הם.

עפתי בעקבותיה עד שהגענו להוריי. התרגשות רבה

הציפה אותי וזה היה היום המאושר בחיי.

* מתוך הספר “ציפורים, סיגל ובכלל.“ מאת סיגל מגן, בשיתוף עם ילדי בתי-הספר ברמלה, שיצא לאור בהוצאת “רימונים.“

האהבה מנצחתדוידוב איריס, כיתה ה', בית ספר

“בן גוריון“ ברמלהנפוח חזה עם גדולה, ציפור אמרה ציפציף, שמי

לי היה נדמה נחליאלי. של כמו ארוך וזנב מגאווה

שאפילו ראיתי סינור צחור על החזה שלה.

רציתי לספר לכם סיפור על מקום שביקרתי בו לפני

כשנתיים, בארץ האגוזים.

הרוח סחפה אותי חזק לשם ולא יכולתי לעצור בעדה.

תמיד שמעתי שמי שהגיע לארץ האגוזים, לא חזר

משם, חוץ מהסנאים כמובן.

שמערתי רק סיפורים על המקום הזה, אבל כשהגעתי

לשם, עמדתי נדהמת, לא מאמינה למראה עיניי.

49

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

הכול שם היה עשוי מאגוזים והיו שם עשרות ומאות

סנאים שכל היום עבדו.

על והבטתי אותי יראו שלא כדי להתחבא ניסיתי

כולם מלמעלה. לפתע ראיתי סנאי אחד יפה-תואר.

רציתי אהבה. ממש ראשון. ממבט אהבה הייתה זו

לא אבל יותר, מקרוב אותו ולראות אליו לרדת

יכולתי. גם משום שאצלנו, הציפורים, אסור להתאהב

במישהו שהוא לא ממשפחתנו, כלומר, בחיה אחרת

או בעוף אחר, ודבר שני, אם הוא יראה אותי, הרי הוא

יוכל להרוג אותי.

רגשות בסערת ממש הייתי לעשות. מה ידעתי לא

ומאוד מבולבלת.

הוא מסתכל לב שגם זמן-מה שמתי לאחר שחלף

פחדתי הצלחתי. לא אבל להתחבא ניסיתי עליי.

שיהרוג אותי והתחננתי על נפשי. שרקתי לו וביקשתי

ממנו שיבוא אחריי לארצי שלי. אין לי מושג מה גרם

לו לשנות את דעתו אבל הוא עקב אחריי עד שעזבנו

את ארץ האגוזים וכשהגענו לארצי, היה ברור לשנינו

שאנו מאוהבים.

החלטנו ללכת למועצת הציפורים וביקשנו מהם שלא

יאסרו עלינו להיות עם חיות אחרות. הם נתנו לנו את

רשותם בצעד יוצא דופן ומאז אנו חיים באושר ועושר,

אני וסאני הסנאי שהתחתן אתי והיום הוא בעלי.

* מתוך הספר “ציפורים, סיגל ובכלל.“ מאת סיגל מגן, בשיתוף עם ילדי בתי-הספר ברמלה, שיצא לאור בהוצאת “רימונים.“

שיר לגלי היםשירלי אורקי תלמידת כיתה ו‘, בית

ספר “אומנויות“, אשקלון.

הים אל החוף נע לו בשקט

גל ועוד גל שוטף, סוחף ואוסף

חולות וצדפים - כמו במגל.

כל גל עובר וחולף מהר,

מהחוף אל הים הוא חוזר

ומסתתר בכחול העמק המשכר,

ואיש אותו אינו זוכר.

לידי חולות זהבים

נשטפים באור זוהר.

מי הגלים מנצנצים

ואני מביטה

במראה המסנור,

בוהה לי כך סתם,

יושבת ובוהה בים.

מרגישה מהפנטת

מכל גל שהים אלי שולח.

ורק בצאת הכוכבים

כשהירח זורח,

אני נרדמת לי על החול

מול הים הגדול.

*זוכה בתחרות הכתיבה הארצית של ריקה ברקוביץ.

50

שגריר תרבותיהמלצות ילדים ונוער

היונים שבלביאור בן יוסף, תלמידת כיתה ה‘, בית

ספר “ראשונים“ – נס ציונה

יש כל מיני יונים בעולם:

יונה של שמחה,

יונה של עצב,

של כעס, של אשר

של אהבה ותקוה...

ובלבי יש יונים רבות

שרוצות לעזר,

להקשיב, לחשב,

לדבר, לתת,

לתרם, לאהב...

כשאני שומעת

ילד בוכה ביללה,

יונה מרגיעה

יוצאת מלבי לפעלה.

כשאני רואה ילד

שזקוק לעזרה

יונת הלב שלי מגיעה

ובמהרה אותו מרגיעה.

כשאני רואה ילד מאשר

יונת האשר שלי מתעופפת

ובשמחה מרחפת.

ואני אומרת ליונים שלי

שהן רבות מספור,

הלואי שתמשיכו

לפעם ממני החוצה

ורק לעזר...

*זוכה בתחרות הכתיבה הארצית מיזם של ריקה ברקוביץ.

51בת השיר

ה יא בר אף

לחישה של אשה

ליותה

את הבדידות הנחשקת

של ימי נעורי.

אף צלע לא פרצה

מתוך חרסי.

ואז נשר עלה

ניחוחו עדין

והיה בחזי

לבשר נאהב,

להבה רוטטת,

ערוי תוך ורידי

לתמיד.

ואז החלה

הפריתו של היחיד.

עוטף אותך ברירי

אשה,

ולש אותך בי.

מספרדית: מרגלית מתתיהו

CREACIÓNNingún susurro de mujeracompañó la deseante soledadde mis días adolescents.Ninguna costilla salía de mi barro.Entonces cayó una hojade exquisita fraganciay en mi pecho se hizo carne amantísima, vibrante llama, vena de transfusión para siempre.Luego empezó la fecundación del unigénito.Te ensalivo, Mujer, te amaso a mí.

אלפרדו פרז אלנקארטמשורר ומסאי, נולד בפרו, חי מילדותו המוקדמת בספרד.

משנת 1987 פרופ‘ למשפטים באוניברסיטת סלמנקה, ספרד. משנת 2005 חבר באקדמיה לשירה של קסטילייה לאון.

פרסם 9 ספרי שירה.

פרסים:פרס בינלאומי לשירה - “מדליית וינסנטה גירבסי“

פרס “חואן דה באניוס“ ועוד.שיריו תורגמו ופורסמו בשפות רבות. ביניהן:

אנגלית, יפנית, איטלקית, גרמנית, הולנדית, ערבית, רומנית, ויטנאמית ועוד.

52

על המדףבקורת ספרי ילדים ונוער

מסע בין המיליםמרים סידי.

Miriam Sidi מביאה הנה את המלצתה החמה של

יהודית יקרה,ספרך נפלא.

שכבתי בצהריים בספה,למנוחה קצרה.

לקחתי את הספר “גבעת הגמדים“,ויצאתי למסע בין המילים.

כתבת בחרוזים,תובנות על החיים.בשמחה בחגיגה,

נגעת בכול תחום בחברה.

בשיתוף באחריות,הראית מהי דרך של איכות.לימדת דרך ארץ ואחריות,

להוביל אליה במתינות.

שונים וזרים,הפכו להיות חברים.

בעשייה משותפת,בנשפיה תפארת.

והגמדים,קסומים.

טוב טוב הגמד הטוב,ללמוד ממנו רק לאהוב.

החיות הרבות,בעלי הכנף הגחליליות.הכול ביחד בחברותא,

יצרו תורה שלמה לחיים בצוותא.

ספר נהדר,ללמוד וללמד ממנו המון אפשר.

כול שיר ותובנה משלו,לקרוא להפעיל את השומע אותו.

הציורים, איורים מדהימים,קוראים לגשת לגעת בדפים.

הכול באיכות משובחת להפליא כתבת,להאיר עולם את בהחלט הצלחת.

לדעתי להכניס את הספר ללמוד בבית הספר,ללמד לדלות את המסר הוא עשר ותשר.

כה לחיי ובהצלחה,יהודית חברה שלי יקרה.

אני ... מרים.

53

על המדףבקורת ספרי ילדים ונוער

54

על המדףבקורת ספרי ילדים ונוער

קבלת האחר והשונהיהודית מליק-שירן

ריקי אוגול, יצא בהוצאה קשת של צבעים מאת להוציא לנו קל חברות. על מדבר הספר .2013 עצמית. ילד מחברה, לדחות אותו ולא לחשוב על רגשותיו. מסופר על קופסת צבעים שבה הצבע הלבן לא מוצא את מקומו מחוץ לקופסא. הוא מבקש לחבור לכל הצבעים והחיבור המאפשר מפגש קסום. צבעוני למפגש הופך ביניהם לצבע הלבן למצוא את מקומו. רק שיתוף פעולה בין ילדים צוות לעבודת מקום לתת יכול והשונה האחר בקבלת

מופלאה.“

הצבע הלבן נשאר על הקפסא שעל המדף ורק הגירים הצבעוניים צירו על הדף

התעצב הלבן, דמעות זלגו לו כלם מצירים, רק אני לא...

למרות שהוא הרגיש לא מזמן נסה לציר על הניר הלבן

הצבעים אמרו: אין לך צבע, ואין מה להוסיף אותך מהקפסא צריך פשוט להעיף....“

הספר מיועד לפעוטות בני 3-5. מומלץ באהבה עם דפי צביעה.

בייבי סיטר לגורת כלבים

יהודית מליק-שירןלביא. נעמה איורים רותי שקד. פיצי קפיצי מאת

הוצאת דני ספרים 2013.חודשים. שבעה בת לכלבה חיבה שם הוא קפיצי פיצי היא פיצי קפיצי עילאי הכלבה עבור עילאי. הכלבה של כמו אחות קטנה ושובבה. אהבתי בספר את ציוריה של נעמה להב. רואים שהתחברה לסיפור מכל הלב. כשאמא ועילאי הולכים לקנות מגפיים חדשים לעילאי הם מביאים את פיצי קפיצי לביתם של סבתא וסבא כדי שישמרו עליה. בזמן הזה הם קונים לה מעיל גשם ורוד שלא תרטב. אמא של עילאי מכינה לפיצי מטעמי כלבים ומשאירה בביתה של סבתא וזו מתנדבת לשחק איתה ולשמור עליה. ספר שובה לב ועין. מומלץ באהבה רבה לגני הילדים המטפחים שם אהבה לבעלי חיים וגם לאנשים האוהבים לגדל בעלי

חיים המכניסים למשפחתם אור ואהבה.

55

על המדףבקורת ספרי ילדים ונוער

דמעות של גלידהסקרנות בי שעורר ספר שם גלידה“ של “דמעות רבה. האם לגלידה יש דמעות? ואיך נוצרות הדמעות? כדי להשיב על שאלותיי פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא. ארחיב ואכתוב כאן שאת הספר המיוחד הזה כתבו שתי משוררות ידועות ביחד. שושנה ויג מו”לית חברה מההוצאה. משוררת בנצל, וחיה “פיוטית“ במילים חיים שהפיחה הולנדר ענבל הציירת אליהן

והם הפכו לציורים שובי עין ולב.

גיבורת הספר היא ילדה קטנה בשם רקפת. ילדה שלא אוהבת סלט ולא מרק. גלידה היא אוהבת מאוד. גם ילדים גדולים שהפכו להורים אוהבים ללקק גלידה. שמו המיוחד, “דמעות של גלידה“, רומז על התכנים שבהם הוא עוסק. מקובל לחשוב שעולם הילדים הוא עולם עולם למעשה, חביבים. דובונים ושל פיות של קסום הילדים הוא כעין מיקרוקוסמוס של עולם המבוגרים. הוא מכיל, בזעיר אנפין, מלבד הטוב והיפה שבחיים, גם בעיות, התלבטויות וקונפליקטים. בעולם דואלי זה יש גם דמעות וגם גלידה. יש קשיים ויש הצלחות. בסופו לגיבורת עוזרים כאחד, והדמעות הגלידה דבר, של

הספר, רקפת, להגיע לבחירות וההחלטות הנכונות.

כולו עטוף הסיפור לחלום. מציאות בין נודד הספר באיצטלה קסומה של חלום אבל נאחז במציאות ביד איתנה. החלום מהווה כלי שרת בידה של המציאות. קמטי את ומחליק המרכך הפלאים מנגנון הוא המציאות ויחד עם זאת מצליח להתוות לרקפת את הדרך הנכונה בה עליה לנהוג. הוא אוחז בידה ומוביל הדמעות הנכונות. וההחלטות הבחירות אל אותה הניגרות על לחייה, מול הרי הגלידה החלומיים הניצבים בפניה ושאין ביכולתה לטעום מהם, הן גם דמעות של הבנה, המפתח להחלטות הנכונות.

רקפת שבחלום מושיטה יד לרקפת שבמציאות ועוזרת יותר את דרכה. הדרך קצרה ולראות טוב לה להבין ובתנאי להשגה ניתן הכול הגלידה. אל מהדמעות שיתבצע בדרך הנכונה.

56

על המדףבקורת ספרי ילדים ונוער

יצאו בהוצאת בת אורכשנשים אוהבות

מאת שמואל יריב

68 ש“ח

האישה האחרתמאת כוכבה סרנגה

89 ש“ח

גבעת הגמדיםמאת יהודית מליק-שירן

68 ש“ח

לחיות את החייםמאת אבישי לוי

68 ש“ח

57תערוכות

אפוריזם - רות כרמיאוצרת דר‘ דליה הקר-אוריון .18.4-12.5.13 אביב בתל האמנים בית

תערוכת ציורים לזכר בעלה המנוח.

חודשים מספר רק כרמי רות האמנית נפטרה בינתיים אחרי שחוותה את ההצלחה הרבה שזכתה לה התערוכה. התערוכות במקבץ ביותר הטובה כתערוכה צוינה היא

שהוצגו באותה עת בבית האמנים בתל אביב. רות של התערוכה חלל את שגדשו הרבים האורחים כרמי בבית האמנים בתל אביב התרשמו מאד מהעבודות קטנות הממדים אך מלאות העוצמה. אסתטיקה צורנית ייחודית עולה מציוריה של רות כרמי בדרך של כיסוי וגילוי.

נגיעות עם ואפור כחול תכול, בלבן, חזותיות סימפוניות עקביות בווריאציות מתנגנות אוכרה, וצהוב אדום של מסתיר ניגודים, ממזג מרגיע, האפור המתבונן. לעיני בשלל ומועלה והרגש הצבע סערות את מאחוריו

דר' דליה הקר-אוריון אוצרת התערוכה

יתומה בברשאד, גובה 37 ס"מ, רוחב 37 ס"מ

58תערוכות

בתחילת אותן שאפיין הצבעוני העושר ואריאציות. וכרומטי. צורני לאיפוק מקומו ופינה נעלם הדרך מבעד מציצים המודפסים הטקסטים עם הרקעים לשכבות העליונות ומעשירים את האיכות המרקמית של

העבודות.

וניסיון חוויות של רבדים מעלים הממדים קטני ציוריה חיים. פרשות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בזמן ותקומה. עליה נדודים, עקירה, השנייה, העולם מלחמת של דרכו ממשיכי של יצירות עם מתכתבות עבודותיה הגיאומטרית, המופשטת האומנות מייסד מונדריאן פיט בשנות בארה“ב וושינגטון אסכולת אמני עם בעיקר החמישים של המאה העשרים. ההרמוניה החזותית נוצרת על ידי מחברים של משטחים ריבועיים בצבעי אפור, כחול ידי הצבעוניות מופג ולבן. התיחום הגיאומטרי הנוצר על על ידי קוים ישרים החוצים את הגבולות ועל ידי שירבוטים

אקספרסיביים.סוסים על רוכבים מופיעים מהעבודות בחלק

לשכבות מבעד מבצבצות ערטילאיות ודמויות הצבע.

הנפש וסערת ביצירותיה נוכחים הנעדרים מבצבצת המאופקים הפנים מאחורי המסתתרת בשירבוטים או אדומים צבע בכתמי לעיתים כמו שמות ילדות, זכרונות אקספרסיביים. מהעבר דמויות ונעלמים, מגיחים וברשד צרנוביץ על ורוכבים מההווה דמויות עם משתלבות הקווי. חותמם את ומשאירים שועטים סוסים שמות העבודות מעידות שהינן פיסות חיים הקשורות קשר עמוק לחייה בעבר ובהווה. כמו: “הזקנה קופצת

מהר“ או “החלל שהשארת אחריך“. מנבכי העולות הערטילאיות הדמויות בין הבדל יש העבר ששפת גופן מחד והקוים המהוססים מאידך, כמו בטוחים בקוים בארץ שמצוירות הדמויות לבין כמו וברורים עזים ובצבעים נכדיה של בציורים

ב“ילדים משחקים בתל-אביב“. נערכת לגבי האמנית שבית האמנים בה משמעותי התערוכה שוכן בעיר תל- אביב בה הייתה תקומתה האישית. משרד עורכי הדין של בעלה שנפטר, בו לא יום אחד של עבודה, מצוי בסמוך למשכן בית הפסידה האמנים. באמנותה כמו בחייה קיימים: עקביות, קוהרנטיות

ומיזוג של ניגודים.

ילדים בשואה, גובה 32 ס"מ, רוחב 23 ס"מ

רוכב על סוס, גובה 24 ס"מ, רוחב 23 ס"מ

59תערוכות

אמצע הדרך - חיליק סמדר

ד“ר דליה הקר-אוריון, אוצרות ומבוא לספר

חזותית בצורה העלאתן האישיות, החוויות בין הקשר בהווייתו יסודי מרכיב מהווים המתבוננים אל והעברתן רחב הסטודיו סמדר. )יחיאל( חיליק הוותיק האמן של ניתן שאליה מרתף, בקומת שוכן חיליק של הידיים להשקיף מן הרחוב. חלונות הזכוכית הגדולים מאפשרים לאמן לשמור על קשר עם הרחוב ועם העוברים ושבים, ולהם מתאפשר לראות את הציורים גדולי הממדים ואת

הפסלים המוצבים בחללו.

את עבודותיו הייחודיות ניתן לראות גם בדירתו המרווחת בצפון תל אביב, שבה הקשר בין הנוף האורבני שבסביבה אורגני. הנו מוצבות הן בהם, הפנימיים החללים לבין האמן, של חייו דרך את מאפיין לפנים חוץ בין קשר המשלב את הגשמי עם הרוחני, את העסקי עם האמנותי ומתבטא בעולמות המועלים ביצירותיו. את מנציחים סמדר חיליק האמן של ופסליו ציוריו אהבותיו וממחישים אותן בצורה חזותית. קיים קשר הדוק מתקופות מתאר הוא אמנותו: ובין הפרטיים חייו בין ללבו. הקרובים ואנשים מקומות נופים, בחייו שונות ואל הנופים אל אהבה מבטא שלו היצירה מעשה הדמויות ואל הנשים אל מתאר, הוא שאותם הטבע בריאת של הפלא ואל מפסל מצייר הוא שאותן עולמות חדשים שבו הוא משקיע את מיטב זמנו והגיגיו. ופיצוי ורגשות מאוויים לביטוי כלי לו משמשת האמנות על חסכים רגשיים: “מה שחסר לי בנפש הופיע על הבד...בעיקר ביצירתיות, ויותר יותר מצאתי החום מקור את מבטא מראות, מתעד הוא האמנות באמצעות בציור.“ ודמויות שהוא נופים במסגרת נסיעותיו ומנציח תחושות

פוגש במהלכן. בתקופת שהותו בחו“ל מצא בתהליך הציור מרפא לגעגועיו אינטרברטיים יותר ציורים לצייר החל לאחרונה ארצה. סמלים באמצעות הפנימיות תחושותיו את המבטאים וצבעים.

עד שנת 2012 נהג להפריד בין ציורים של סצנות ימיות בתקופה בהן. המתרחש על “יבשתיים“ ציורים לבין ויבשה. ים אחת ובעונה בעת משלב הוא האחרונה על עקבות של ציור ידי על מתבטא הסמלי האלמנט מלמדים אלה ציורים ידוע. בלתי ליעד המובילים החול על האחדת שני העולמות שביניהם חילק את זמנו מחד גיסא ועל חיפושי דרך מאידך גיסא. אינטרברטי יותר כיוון על המעידה נוספת דוגמה בסוף שצויר שלו עצמי דיוקן היא ואקספרסיבי קודמים עצמיים מדיוקנאות שונה הוא .2011 שנת של במתארים ומתאפיין ועוצמה ביטחון המלאים סינרו. על אדום שכתם יותר ומבוגר רזה אדם ויתקין, גילה משיכה ליצירה מגיל צעיר חיליק, יליד כפר ויצר מאז שהוא זוכר את עצמו. כישרונו לא נעלם מעיני לציור. בנטייתו מורתו הבחינה א‘ בכיתה וכבר מוריו,

רוקדים עם כוכבים ברונזה, 2011, 45 ס"מ

60תערוכות

ברג, דר ון שלמה הידוע האמן אותו טיפח שבע בגיל שהיה מורה למלאכה בכפר ויתקין ולימד אותו, בין היתר, לעצב אותיות כדי שיוכל להכין כרזות. “מוכרת הגפרורים צייר שאותה אנדרסן כריסטיאן הנס של הקטנה“ התנסותו באירופה. לתחרות נשלחה ג‘, בכיתה בהיותו הראשונה במפגש עם חמר ועם פיסול הייתה בהיותו בן בקלמניה- המושבים תנועת של סמינרים במסגרת 11תנועת מרכז אל הועברו שיצר החמר פסלי ברל. בית קורן. יצחק היו“ר קישטו את משרדו של והם המושבים, עודדו ולא כישרונו את טיפחו לא משפחתו ובני הוריו אותו, כי דעתם הייתה שחשוב לרכוש מקצוע פרודוקטיבי. במסגרת לימודיו בבית הספר “כדורי“ הפסיק את עיסוקיו האמנותיים, כי באותן השנים לא הקדישו מקום לאמנות יצר, זו לא זו. אבל למרות שבתקופה במסגרת חינוכית ולימים אותם הפנים התחתון, הגליל נופי את קלט הוא העלה אותם בווריאציות שונות בציוריו. שונות מיומנויות רכש הצבאי שירותו במסגרת

אוויר. צילומי כולל צילום של שונים בתחומים את תיעד לצלם, המשיך הוא השנים במהלך לפניו. שנתגלו והסצנות המראות ואת עבודותיו .U.C.L.A באוניברסיטת ללמוד יצא 1961 בשנת בניו-יורק קולג‘ Pace ב למד כמו-כן שבקליפורניה. במקומות .Nabisco בחברת ועבד עסקים מנהל האמנות, תולדות ציור, ריקוד, במקביל למד האלה וכשחזר רבים ציורים צייר הוא ועוד. אמנות הערכת מהמטען. חצי שלו המצוירים הקנבסים היוו ארצה האפשרות להעלות על גבי בדים את נופי הארץ כמו בציור )1968(, סייעה “מראה מעל הר הארבל לעבר הכינרת“ והגוונים השמן צבע “ריח געגועיו. את להפיג במעט לו הישראליים עשו לי את זה.“ ראוי לציין שגם בתקופה זו לא זכה לתמיכה ולעידוד מצד חבריו. בהמשך דרכו, כשנסע לארצות וליבשות שונות, הנציח את המראות שראה על יותר, מאוחר אנשים. לתיאורי גם נמשך הוא בדיו. גבי של בברונזה תלת-ממדיים ייצוגים יצר לפסל, כשהחל

גלים בדמדומים, שמן על בד, 200X150 ,2011 ס“מ

61תערוכות

חלק מהדמויות המצוירות ושל דמויות נוספות שאותן יצר רק במדיום זה.

פיתוח קריירה מוצלחת כיזם וכאיש עסקים בארץ ובחו“ל מנעה ממנו להקדיש את כל זמנו ליצירה, אך הוא תכנן מוקדמת. לפנסיה לצאת או מהעבודה לחופשה לצאת ההזדמנות הראשונה נקרתה בדרכו בשנת 1974 כשהתחיל לעבוד ב“עוף ירושלים“ במשרה מלאה שרוכזה בשלושה ימים בשבוע. כך התאפשר לו לממש את שאיפתו, והוא ימים בשבוע משש בבוקר עד תשע צייר בלהט ארבעה בתל-אביב האמנים בבית למד תקופה באותה בערב. נחושת אצל אריה רוטמן. שנתיים קודם ותחריט רישום לכן )בשנת 1972 ( הקים חברה להנדסה ועיסוקו זה הביא סין, רוסיה, ביניהם: העולם, ברחבי רבים למקומות אותו עסק במקביל ועוד. פולין אמריקה, דרום הודו, וייטנאם, ועיבוד מזון Agro Industry בהקמת מפעלי במסגרת והפנים העולם למראות נחשף הוא חקלאית. תוצרת פרש בדרכו שנקרתה הראשונה ובהזדמנות אותם, מעבודתו והחל להקדיש את זמנו אך ורק לעולם היצירה. אל ואווירה. מוטיבציה לו בחוגים שסיפקו הוא השתתף לימודי האמנות שהתחיל בארה“ב ונמשכו בשנים -1975

נוספו רוטמן, אריה אצל 76בסטודיו והשתלמויות לימודים 2004- מיגל תומר בשנים של 2011. כמו-כן למד אצל מנחם מזרחי ז”ל בשנים 2007-2008 לחמן, צביקה אצל פיסול ובשנים 2008-2009 אצל נחום ולמד עבד זו בתקופה ענבר. פרימרמן רבקה של בסטודיו ברמת השרון. מכל מורה למד את הצד הטכני, ובמקביל גיבש האמנותית שפתו את ושכלל עבר 2011 בשנת הייחודית. בשכונת משלו לסטודיו מגיע הוא שאליו פלורנטין, מזג ובכל יום בכל באדיקות

אוויר. ציוריו של המיוחדת האיכות שלו, שבהן המיוחדות בעיקר מהנחות השפכטל נובעת לשרטט נוהג אינו הוא מוחלטת. שליטה שולט הוא מתווים, אלא לעבוד בשפכטל ישירות על הבד, והנחות ומרתקת. מאוזנת קומפוזיציה לכדי מצטרפות הצבע וים, גלים תיאורי בציוריו מעלה הוא הנושאים, מבחינת מראות ובארץ, בחו“ל במסעותיו נתקל בהם נופים הנשקפים מבעד לחלונות דירתו ברמת-אביב המשקיפה

חלק מתוך טריפטיקון עצים, שמן, 100X120 ,2010 ס“מ

בד על שמן ג‘, אביב ברמת דירתי מחלון מראה שפכטל, 100X120 ,2011 ס“מ

62תערוכות

על שטח רחב ידיים, אירועים כמו השרפה בהר הכרמל, דמויות בעיקר של נשים, פורטרטים עצמיים ופורטרטים של בני משפחה כמו אחיו ז“ל, בעלי-חיים, פרחים ועוד. מתעמעמת יבשה וציורי בין ים ציורי בין הדיכוטומיה ובציוריו משנת 2012 הוא משלב בין שניהם. עם השנים, חיליק, של העיקריים מעיסוקיו הוא אחד השיט ספורט ולכן מהווים מראות הים והדינמיות של הגלים חלק בלתי נפרד מנופיו האמנותיים. כמו-כן הוא נחשף באמצעותו לנופים ולמקומות רבים באפריקה ובאירופה.

חלק על חותמו והטביע עמוקות עליו שהשפיע אירוע במשט השתתף הוא .2005 במארס התרחש מציוריו לים התיכון הים מן משט מד-רד, של הראשון השלום שונות. ממדינות וסירות ישראלים השתתפו ובו סוף במהלכו נקלע המשט לסופה חזקה, וכלי השיט שלו היה בסכנת טביעה. מראה הגלים הגבוהים והספינה הטובעת צייר מכן לאחר שנים ובמשך ובזיכרונו, בנפשו נחרתו

וגלים. ים של שונות וריאציות עם ממדים גדולי בדים לדוגמה לכן, קודם גם בציוריו הופיע שהים לציין ראוי הפך במד-רד האירוע מאז אך הכינרת, בציורי .2005-2011 השנים בין בעיקר יותר, דומיננטי להיות את מוצא הוא הסוער בים שגם סמדר לחיליק אופייני השלווה ואת הפסטורליה והוא מעלה את היופי ואת צורתו המונחים גוונים שילובי באמצעות המשתנה הריתמית עבודות של סדרה לצייר נוהג הוא אמן. ביד בשפכטל על אותו נושא או צמדים של עבודות הנבדלים זה מזה בניואנסים מינוריים של איכויות כרומטיות ואור וצל.

לרגשותיו לעצמו, שנאמן אמן הוא סמדר יחיאל בין שנע הציור בסגנון מתבטא והדבר ולתחושותיו, מתחושותיו, נובעת הצבעוניות גם לאקספרסיבי. נאיבי את מבטאה ולעתים מציאות תואמת לעתים והיא ישנן וכו‘. העליזים הקודרים, הסוערים, רוחו הלכי הרבה המכילות ואחרות מינימליסטיות יותר עבודות הצבעוניות על משפיעים רוחו ומצב תחושותיו פרטים. השפכטל. והנחות המכחול משיכות גודל ועל העבודה לאנשי הנשי, לגוף אהבתו על מעידים פסליו השורשיים, שאותם הוא זוכר מכפר ויתקין, העומדים ליד כדי החלב.

הוא שוזר את עולמו הפרטי בעולמו האמנותי ומפסל את הצייר, את הפסל ואת המנצח השקוע בעולם המוזיקה וליצור הנגנים כל את להפעיל ידיו בתנועות ומצליח

סימפוניה אחידה.

הוא רואה אנלוגיה בין המנצח היוצר יצירה רוחנית יש מאין לבין הצייר או הפסל המנצחים על הצבעים ועל החומרים מבחינה חדשה. יצירה יוצרים ביותר קסום ובאורח בשרביט המיוצג האנכי האלמנט בין דמיון יש חזותית המנצחים ובין המכחול שהצייר חבוש הקסקט מחזיק בידו. הריקוד, הוא בעבודותיו המומחש נוסף אמנות תחום מנציח הוא חיליק סמדר. של מעיסוקיו הוא אחד שגם הריקוד הזוג. תחרות בני בין והקשר התנועה נושא את הולידה אחרים ומפורסמים טלוויזיה אנשי בהשתתפות את הפסל של דליה מזור ובן זוגה. הקפאת תנועה ברגע זוגות בודדים, של רבים בפסלים גם מונצחת מסוים

חופש-סוס בטבע, שמן על בד שפכטל, 52X65 ,1975 ס”מ

63תערוכות

מאפריקה. האישה של הידיים בתנועת כמו וקבוצות והבין-אישי האישי הקשר מודגש הקבוצתיים בפסלים

כמו בפסל הזוג.מהווה הספר הדרך“, “באמצע הכותר שמעיד כפי סיכום של תקופה. הוא מעלה מקבץ מעבודות האמנות

ובפסליו. האמנות בציוריו חיליק סמדר המתבטאת של לפניו הנפרש נתיב חיים, דרך עבורו מהוות והיצירתיות ובו הוא פוסע בבטחה, בנאמנות ובהתמדה ומזמין את

המתבוננים לקחת חלק בזה עמו.

צבי פורת “בחזרה לתל-אביב

במצלמה ומכחול“ד“ר דליה הקר-אוריון, אוצרות וטקסט

במשכן המוצגות פורת צבי של הססגוניות העבודות לאמנויות הבמה, מייצגות רק פן אחד מיכולותיו היצירתיות

של היוצר והאדם רב המעשים צבי פורת.העבודות המוצגות כאן צוירו בשנתיים האחרונות מאז

חזר ארצה לאחר שהות ארוכה ומגוונת מאוד בארה“ב.המורכבת אישיותו על מלמדים אכן עיסוקיו מגוון והרבגונית הבאה לידי ביטוי בעומק הידע וביכולת השליטה והיכולת אינטרדיסיפליניריות ציור, של שונות בטכניקות להתייחס למצבים, רגשות, קשרים אנושיים ולטבע- האמן

הגדול מכולם.

)השראה הסינרגיה היא בעבודותיו במיוחד מאפיינת מתחום אחד על משנהו( הבאה לידי ביטוי בנתינת צורה אנושיות, יחסים ולמערכות ופתגמים לאמרות חזותית

בתחכום, אנושיות ושמץ של הומור.ציורים ומכחול“ כוללת “בחזרה לתל אביב עם מצלמה יפו אותם צייר האמן מאז חזרתו לגור מסדרת ת“א – בעיר זו. מקום מיוחד בציוריו תופש הירקון בו הוא מנציח להתעכב המוזמנים הצופים להנאת רבות חמד פינות

ולקלוט מחדש את הנופים..

בציורים באה לידי ביטוי יכולת השימוש בצבע בצורה דשנה וחופשית, העברת ניואנסים של אור וצל והשתקפויות

במים. היציאה להתרשם, לצלם ולעיתים גם לצייר באוויר הנוף עם ההתמודדות את ממחישה )פלנריזם( הפתוח ועם והדומיננטי החזק השמש אור עם ובפרט המקומי

כחול השמים מול האפרוריות לה הורגל בציוריו בחו“ל.היציאה החוצה מתבטאת בפרץ של צבעוניות הממשיכה בחלק קיים אשר צבעים של האקספרסיבי הביטוי את מעבודותיו הקודמות. למרות שהצבעוניות בה הוא מצייר הרי המציאותיים, הגוונים את בהכרח תואמת אינה

הדימויים עצמם מועלים בצורה פיגורטיבית.

מוצאים ומים עצים מחברי השנה, עונות השתקפויות, את ביטויים על גבי בדי הציור. החיבור לנופים המקומיים הטבע תיאורי של המשך מהווה הנוכחית בתערוכה בכלל ובעלי החיים בפרט, התופשים מקום מרכזי בהרבה

מציוריו .

צבי פורת והאוצרת מסבירה ליד הציורים באופרה

64תערוכות

יצירתו ותהליך מחשבתו דרך את המאפיינים הציורים לכל המדברת בצורה נושאים המדגימים אלה הם להתחבר לצופה ומאפשרים אדם הוא באשר אדם אישית. – אמוציונלית בצורה הרעיון את ולקלוט הנשיא בית באוסף הן נמצאת אשר העבודה כדוגמה:

בוותיקן ברומא –“פעימת לב והן בירושלים המעבירה הדורות“ “מפגש או הדורות“ מסר ברור של מפגש בין-דורי ללא שייכות לראות )ניתן מסוים. מגזר או דת, ללאום,

באתר(.למד הוא הקלאסי הציור טכניקות את ממוצא רב-אמן עם שנים ארבע במשך יווני – אנטוניוס קריפילקיס אמן מהאסכולה האירופאית אשר השאיר רושם עצום על צבי האהובים עם האמנים נמנים ובנוסף פורת עליו: בוריס שץ, אבל פן, לודוויג בלום והאמן

האמריקאי – נורמן רוקוול.את הזמן הפנוי עם פרישתו הוא הדגים בחוש של חזותית במחשה לו, האופייני ההומור

האמרה )באנגלית( “ועתה אני אצא החוצה בכדי להריח להנאתו האמן( אשר )שם צבי של בציור הפרחים“ את

מריח פרחים......)ניתן לראות באתר(.בכל ציוריו באה לידי ביטוי סבלנותו, רגישותו, הקוהרנטיות שלו והרצון לשתף ולהעשיר את קהל הצופים בהבחנותיו.

www.northparkgallery.com

הירקון, 2013, שמן, 70X50 ס“מ

צבי מריח פרחים, 2010, שמן, 70X50 ס”מ

65תערוכות

“התרשמויות“ חדוה פרנצי

ד“ר דליה הקר-אוריוןגלריה עמליה ארבל רחוב בן יהודה 100 )בחצר( תל אביב. 2013 לספטמבר ה-7 שבת במוצאי החגיגית הפתיחה

בשעה 20:00. סיום התערוכה ב 18.9.13. לאמנות האקדמיה את בהצטיינות סיימה פרנצי חדוה

בבודפסט.הציגה בארה“ב, באנגליה ובארץ.

וליצנים, המוסיקה הריקוד, מעולם סצנות נושאיה בין יודאיקה, נופים וציורי דיוקנאות.

בארץ הטובות הדיוקנאות מציירות אחת היא חדוה המתארים את הן קווים במספר להעביר ומשכילה

החיצוניים והן את הדיוקן הפסיכולוגי.

בתערוכה “התרשמויות“ של הציירת חדוה פרנצי מוצגים עשרות ציורים המעידים על כשרונה, יכולותיה האמנותיות אקדמיים, לימודים מולד, כשרון של שילוב ורגישותה. חריצות וניסיון רב שנים מולידים חדשות לבקרים סדרות יכולתה חולפות. לאופנות נכנעים שאינם ציורים של לחדור לעומק ולהעלות ביד בטוחה את מראה עיניה באה לידי ביטוי הן בדיוקנאות המעבירים לא רק את המתארים הפסיכולוגי האיפיון את גם אלא הדמויות של החצויים

הממצה של כל אחת מהן. גלריה מגוונת של דיוקנאות הכוללת: בני משפחה, דתיים מההווה-פוליטקאים, ודמויות מהעבר דמויות וחילוניים, אמן. ביד להנצחה זוכים כולם ועוד, מדענים שחקנים, צבעוניות בקומפוזיציות להעלות משכילה היא בנופים מרהיבות, את המאפיין של המקומות ברגע מסוים. נושא ממלאים אוויר ומזג שעה של ניואנסים והשפעת האור תפקיד מרכזי בציורים אלה.

עכו, פסטל, 75X90 ס“מ

66תערוכות

קוקטיל נוצר לדוגמה ירושלים מעל שקיעה בציור של האור גווני השפעת את הממחיש ויזואלי המתוארים. האובייקטים כל על השוקעת השמש מנציחים והתיאטרון המוסיקה המחול, מעולם סצנות רגעים מאחורי הקלעים ועל הבמה. תפישת הרגע חשובה או עצמו במופע מדובר כאשר מידה באותה בעיניה

בשלב ההכנות. ציורים אלה מתכתבים עם הציורים האימפרסיוניסטים של סוף המאה

ה-19 בכלל. האקדמיה בוגרת פרנצי חדוה האמנית סיימה אותה בבודפסט. לאומנויות והציגה גרה השנים במהלך בהצטיינות. בלונדון, ארה“ב ומאז עליתה ארצה גם בארץ.

בין נושאיה: פורטרטים, נופים וסצנות מעולם המוסיקה, הריקוד והתיאטרון.

השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתיות וזכתה ראשון פרס ביניהם בינלאומיים בפרסים במרילנד. פסטל לציורי החברה מטעם ציוריה נמצאים באוספים פרטיים וציבוריים לאמנות המוזיאון היתר בין נמנים עימם יהודית בפריז ורוקפלר סנטר בניו-יורק. הם מוצגים דרך קבע בגלריות ברחבי העולם, בין היתר בגלריה Windwood -NY:J. Richards -Engelwood, Nj, c. Schwatz-Philadelphia PA, Kertes-San ,.Francisco, CA, L. Richards-Greenwich, CTתל שטרן בירושלים, סוזנה וז‘אק אנגל בגלריה בארץ

אביב ועוד.

נגנית הנבל, שמן, 104X104 ,2013 ס“מ

תחתון מאחורי הקלעים, פסטל, 90X75 ס“מ

67תערוכות

יאנה גרבר “אימפרוביזציה“

ד“ר דליה הקר-אוריון, אוצרת התערוכה

בתערוכה באשקלון. החאן במוזיאון תערוכה “אימפרוביזציה“ של יאנה גרבר, המוצגת במסגרת אירועי כ-20 מוצגים באשקלון, החאן במוזיאון וצבע“ “צליל צילומים וציורים, המהווים רק חלק קטן ממכלול עבודותיה. כציורים הנראים צילומים הם המוצגות העבודות רב מלאי קסם ודמיון. מעט הציורים שהוצגו נראים כצילומים ומוצקות. דיוק וצל, אור בין חדים בניגודים ומתאפיינים היופי את ולהראות החולף הרגע את להנציח מטרתה עולם מגלות בצילומים, הצבעוניות הקומפוזיציות שבו.

קסום עם הקשרים לא שגרתיים.

היופי שנוצר מתכתב עם הגדרתו של אנדרה ברטון : “יופי חייב להיות מעווות או לא להיות בכלל ובלתי שגרתי כמו הניתוחים“. ומכונת תפירה על שולחן מפגש של מטריה שהתפעלו אורחים עשרו נכחו התערוכה בפתיחת מהצילומים יוצאי הדופן. בין האורחים היה איש העסקים

מר רוברט הרוש שמייצג את “סלון הסתיו“ בישראל.צילום שדרך העובדה היא עבודותיה את המייחד השתקפויות מנקודות מבט וזוויות צילום שונות, מופיעים אימאז‘ים סוראליסטיים ומונצחת האקראיות של שילובי האובייקטים השונים.

צבע, עשירות דינמיות קומפוזיציות מוצגות בתערוכה המועלות דרך צילומים של השתקפויות בשלוליות, מבעד לחלונות, בתוך פסלים ועוד. “גאודי“ בסדרת היתר, בין מומחשות האימפרוביזציות שצולמה בעיירה בריאנסון בצרפת. שם היא מצלמת מידי גארי האמן של פסל בתוך בתים של השתקפות שנה המוצב בכיכר המרכזית של העיירה.

בכל פעם נוצרות קומפוזיציות צבעוניות מרתקות השונות השפעת את המחיש מונה שקלוד כמו מהשניה. אחת תנאי מזג האויר על הצבע בסרת “הקתדרלה ברואן“, היא המחישה את השונות והיופי של האקראיות בהשתקפויות

הרוכב 70X100 ס“מ

דואט, 100X180 ס“מ כל אחד

68תערוכות

שגרתית הבלתי התבוננותה דרך בצילומיה. המונצחות שנה משלושים למעלה במשך לעבודתה קשורה כמומחית לזיהוי כתבי יד במשטרת ישראל. הרצון ליצור שקינן בקרבה גרם לה לפרוש מעבודתה ולהקדיש זמנה היא ממשיכה היצירתית הענפה, לצד פעילותה ליצירה. משפט. בבתי יד כתבי לזיהוי מומחית כעדה לשמש לא היא ומאז 2006 בשנת החלה ליצור חדשים. תחומים ולגלות ליצור ללמוד, מפסיקה את פרי יצירתה הכוללת היא מציגה במסגרת תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, מאז שנת 2008. עם המקומות בהם הציגה נמנה בית האמנים בתל אביב, שם היא תציג פעם נוספת בחודשים הקרובים גם עבודות מהסדרה חדשה של צילומים שצולמו בוונציה. שם הציגה

הקיץ במקביל לאירועי הביאנלה.ונציה - בין ערביים, 40X40 ,2013 ס”מ

כשפרוזה, פואטיקה ואמנות פלסטית נפגשות

איילת אמוראי בירןענת אדר, דורון אבישר, דרורה המשתתפים: האמנים בלקינד, אורנה בן שושן, אתי פ. בשביץ, בתיה גזית, ריקה

נילי לוקמיש, ויטוריו לב, אתי יעקובוביץ, עירית מרקס, איתן מוסט, תמנע ללום, עשת-מור, סיגל קרומר, עדנה רומם, שושי

רימר, מיכל שטרית.אדגר ורחל, גולדברג לאה ביאליק, שירי נחמן רבי רומי, הסופי המשורר פו, אלן מברסלב וקטעי שירה והגות רבים נוספים, הישראלית היצירה וממיטב מהמקורות הקלסית והמקורית , הם השראה ליוצרים ,פיסול ציור הפלסטית: האמנות בתחום חלקם המילים, בין דיאלוג שיצרו וצילום האובייקטים לבין כתבו עצמם שהם

החזותיים.

התערוכה שתיפתח ב-3.9.13 בשעה 19.00 נוצרה במיוחד בתיאטרון שיתקיים סיפורים מספרי פסטיבל לרגל

גבעתיים במהלך כל חודש סוכות.

והשירים שהציורים רומם, עדנה כמו מהיוצרים, אחדים והגות במיוחד לתערוכה שלה מצ“ב, כתבו קטעי שירה יוצגו לראשונה ליד הפסלים, הציורים והצילומים. זו והם ויחסים, אהבה התערוכה: עוסקת בהם הנושאים קשת

אמונה, נשיות ואימהות, שכול ועוד.

69תערוכות

הגיגי לילעדנה רומם

ומבוע הגיגים בוקע והמוח לא קודח.

ומחשבה מהסה מחשבה

ועולה על רעותה ולוטה גופה.

זו מעפילה ומרהיטה צעדה

ויוצאת חלציה נאחזת בזנבה.

זו נסה, מוחלת על זכותה

ושבה ומקשה ערפה.

ואין הגיג ממשיל

ואין מחשבה מולכת

ובמשכן המוח אנרכיה ואין תכלית.

אנושיות, עדנה רומם

פעימת הרוח, עדנה רומם

70תערוכות

לגעת בך ברוחעדנה רומם

אלהים תוהה ושואל:

על מה הרעש

וכל המהומה?

על מה הזעקה הגדולה

ועל מה את מבכה?

אם מונע אני ממך לגעת בגוף;

איני חשך ממך לגעת בו ברוח:

לא עוצר בעדך לגעת בו במלים;

ולא שולל ממך לגעת בו בצבעים.

הוא פזור לך עתה בכמיות;

מתגלה לך בכל המראות.

התערוכה תוצג מה-25.8.13 ועד ה- 28.9.צעיפי אור, עדנה רומם

סדנת כתיבת סיפורי ילדים מיוחדת המותאמת להורים, המעוניינים לכתוב סיפור לילדיהם. סדנא בת שמונה מפגשים שבועיים בלבד, בני שעתיים בימי א‘ 21:00-19:00 ועוסקת בהכרת הכלים הבונים סיפור לילדים, קריאת טקסטים, כתיבה בגובה העיניים.

מחיר: 1200 ₪.בתום הסדנא יאוגדו סיפורי הילדים לספר מיוחד אותו תוכלו להעניק לילדכם כמתנה!

בהנחיית: יהודית מליק-שירןסופרת, משוררת, מבקרת ספרותית, מו“לית בת אור, הוצאה לאור

כלת פרס ינקלוביץ לספרות יפה על מכלול יצירה לשנת 1993.מנכ“ל המרכז לכתיבה יוצרת ע“ש שושנה מליק.

לפרטים: 052-2331389

נפתחה ההרשמה לסדנת כתיבה יוצרת בספרות ילדים, מחזור שני בתחילת נובמבר

71חוויה קסומה

ערבי השקת ספרים בהוצאת בת אור

יהודית מליק-שירן, מו"לית "בת אור"

הזמרת מיכל טל ב"פגישות מהחיים", מדיטק חולון

הזמרת רחלי וולשטיין ב"נגיעות של אהבה", מדיטק חולון

השקת "גבעת הגמדים" מרגלית מתתיהו מראיינת את יהודית מליק-שירן, בבית היוצר של אקו"ם בת"א

72חוויה קסומה

יהודית מראיינת את מרגלית מתתיהו במדיטק בחולון

יהודית מראיינת את כוכבה סרנגה בבית היוצר של אקו"ם בת"א

הסופרת מרגלית מתתיהו

הזמרת חופית מסיקה ויהודית מליק-שירן בבית היוצר של אקו"ם בת"א

הזמר יוסי סרנגה ותומר חכם מלווה בגיטרה בבית היוצר של אקו"ם בת"א