View
62
Download
6
Category
Preview:
DESCRIPTION
בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א. בעזהי"ת אמירה לנכרי = אסור בשבת או לכל התורה כולה Decir al goi = prohibido En Shabat, o en todo los temas del Torah ?. שולחן ערוך אדמוה"ז אורח חיים סימן רמ"ג סעיף א' - PowerPoint PPT Presentation
Citation preview
בעזהי"ת
הלכות שבתאמירה לנכרי
I
הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א
בעזהי"ת
אמירה לנכרי = אסורבשבת או לכל התורה כולה
Decir al goi = prohibidoEn Shabat, o en todo los
temas del Torah?
שולחן ערוך אדמוה"ז אורח חיים סימן רמ"ג סעיף א'אסרו חכמים לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה
ואע"פ שאומר לו בשבת בין בחנם בין בשכרמקודם השבת שיעשה בשבת ואע"פ שאינו צריך
שכשהנכרי לאותה מלאכה עד לאחר השבתעושה בשבת הוא עושה בשליחות
ואע"פ שאין אומרים שלוחו של אדם כמותו הישראלמן התורה אלא בישראל הנעשה שליח לישראל
שנאמר בתרומה כן תרימו גם אתם תרומת ה' ודרשו חכמים גם לרבות שלוחכם מכאן ששלוחו של אדם
אבל כמותו ומה אתם בני ברית אף שלוחכם בני בריתמכל מקום הנכרי אינו בתורת שליחות מן התורה
מדברי סופרים יש שליחות לנכרי לחומרא. (.בכל התורה כולה)
Nuestros sabios prohibieron decir al goi hacer para nosotros un trabajo en Shabat, ya sea por un favor o sea remunerado, aunque se lo
diga antes de Shabat, aunque sólo necesite el
resultado luego de Shabat. El goi lo hace por orden del Judio, aunque no se aplica la ley de “El emisario de una persona es igual a la persona misma” sólo entre los Judios, aunque
así también los sabios prohibieron el emisario goi en todos los andameintos del
la Torah.
ואם אומר ליהודי שיעשה לנו מלאכה ---- בשבת, אינו חייב!, "דאין שליח לדבר
עבירה, דאמרינן: דברי הרב ודברי תלמיד - דברי מי שומעים?" :
דברי הרב )הקב"ה – נותן התורה( ודברי תלמיד )אנחנו ישראל – לומדי תורה(
- דברי מי שומעים? )אין לחבר לקבל פקודה מחבירו שמנגד לדברי המפקד שעומד מעל
אבל אם אומר )מס' קידושין דף מ"ב עמוד ב'(, שניהם("לנכרי, כיון שאין לו איסור מדברי הרב
]שהרי אינו מצוה במצות[ הרי לא חל עליו דברי הרב, לכן הוא שומע לדברי התלמיד ]החבר[, ולכן הוי שלוחו, והמשלח חייב
. ----במעשיו
Si le pedimos a un Judío que haga algo prohibido, no somos culpables, porque preguntamos: por parte de quién debe recibir órdenes este judío, por parte de
Hashem (que nos enseñó la Toráh) o por parte de su semejante alumno de Hashem (nosotros que recibimos la Toráh)? Esto no se aplica cuando lo dijimos a un goi,
que no es alumno de Hashem, por motivo de que el no recibió los mandamientos,
por eso, que quien da la orden, es culpable por dar esa orden.
ויש רמז לאיסור זה בשבת ויו"ט מן התורה שנאמר ביו"ט "כל
�ָע�ש�המלאכה לא בהם" משמע יאפילו ע"י אחרים שאין מצווים על השביתה ביו"ט וקל וחומר לשבת ומכל מקום אין זו אלא
אסמכתא בעלמא.
Y esta prohibición se menciona en la Toráh, “todo trabajo no
sea hecho en estos” aunque sea a través de otros.
ועיקר האיסור אמירה לנכרי בין בשבת בין ביו"ט אינו אלא
מדבריהם כדי שלא תהא שבת קלה בעיני העם ויבאו לעשות בעצמן וכן ביו"ט ואפילו בחולו של מועד וכן בשאר כל איסורין שבתורה כמו שיתבארו במקומן:
La prohibición de decir a un goi de realizar trabajos en Shabat y Iom Tov: es derabanán, y así es en todas las prohibiciones
de la Toráh
והפליגו חכמים באיסור זה וגזרו .סעיף בבו גזרות כגון אם עשה הנכרי מעצמו בשביל ישראל אסרו ליהנות בשבת ממלאכתו ולמוצאי שבת עד בכדי שיעשה משום גזרה שמא יאמרו לו
לעשות בשבת.
Y los sabios ampliaron esta prohibición, de incluir también
cuando el goi lo hace sin orden del judío, está prohibido a nosotros tener beneficio de esta actividad
hasta que pase el suficiente tiempo después de Shabat para concluir
esta actividad.
וכן אם רואהו עושה מלאכה בשבת בשבילו
פעמים שצריך למחות כגון אם יגיע לישראל ריוח
ממנה אפילו לאחר השבת
Se el Judío ve que el goi hace un trabajo, el judío beneficiario debe advertirle y prohibirle
hacerlo. mismo si el benificio sea solo despues de Shabat
נכרי שהדליק את הנר בשביל סעיף א'.סימן רע"וישראל אסור לכל אדם להשתמש לאורו
אפילו למי שלא הודלק בשבילו שהחמירו בזה בשבת חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של התורה בשביל
וכן אם הבעיר מדורת עצים ישראל בשבתבשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל
הנכרי ואפילו אם להתחמם כנגדה בשבת כגון ששכרו הישראל וקצץ לו נתכוין לטובת עצמו
שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה או שקצץ לו בעד כלא הדלקה והדלקה
והבערה והבערה ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אעפ"כ אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו
אסור ליהנות ממלאכתו בשבת
שהואיל וגוף הישראל יהא נהנה בשבת מגוף המלאכה הרי עיקר המלאכה
נעשית בשבת בשבילו שהרי הנכרי אינו והוא נהנה מגוף המלאכה אלא משכרה
מתכוין בעשיית גוף המלאכה בשבת בשביל שיהנה הישראל ממנה בשבת
נמצא שעשיית מלאכת השבת היא בשבילו כשיהנה ממנה בשבת ויש לגזור
גזרה שמא יאמר לו לעשותה בשבת בשביל הנאתו אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשעיקר עשייתה בשביל הנאתו:
Un goi que encendió la luz o la calefacción en Shabat para beneficio del Judío, está prohibido para todos beneficiarse, aunque no fue encendido para él, los sabios lo prohibieron
por ser que se transgredió el Shabat en una actividad que la Toráh lo sanciona. Aunque el goi lo hizo para su propio beneficio, para cobrar más (para trabajar más), aunque el judío no le dijo nada, lo hace para
ampliar su beneficio. Pero él lo hace para satisfacer al judío que lo emplea, por eso prohibieron el beneficio del mismo. Por
motivo de que el goi no se beneficia del trabajo mismo, sino por la recompensa que lo
pague y por ese motivo el lo hace.
ומכל מקום לא הטריחו על '. סעיף בהישראל לצאת מביתו כשמדליק בו הנכרי נר בשבילו מדעת עצמו אף על פי שיש לו הנאה מאור הנר רק שלא ישתמש כלום לאורו וכן במדורה והוא הדין אם הוא
שובת במלון בבית הנכרי אינו צריך לצאת ממנו כשמדליק הנכרי נר בשבילו דכיון שהוא שובת בו נעשה כביתו וטורח לו לצאת ממנו ואם רוצה לעשות מדת
חסידות יהפוך פניו מאור הנר להראות שאינו חפץ בו:
Aunque se pueda quedar en su casa,
aun si el goi encendió la luz o la
calefacción, no debe usarlo, es mejor
darse le vuelta de la luz demostrando
que no quiere usarlo.
ומכל מקום אם הנר הוא סעיף ג.של ישראל צריך הוא למחות בידו לכתחלה שלא ידליקנו בשבילו
וכן במדורה מטעם שנתבאר בסי' רנ"במעצים של ישראל )ואם לא השגיח בו והדליקו מותר לו
ליהנות להשתמש לאורו ובלבד שלא יערים במחאתו(
Si la lámpara o la electricidad pertenecía al judío, debe
advertirle al goi prohibiéndole tocar su luz en Shabat, y si el goi
no le obedece, esta permitido usar la luz que encendió en
Shabat
ואם מיחה בנכרי המשרתו בביתו ולא )אע"פ שמותר לו להשתמש השגיח בו
חייב לאור הנר שמיחה בו מכל מקום(הוא לגרש מביתו את הנכרי הזה שאינו שומע לו ומדליק או מבעיר
ואע"פ שהוא מתכוין בשבילו בשבת לטובת עצמו כדי להרבות בשכרו שקצץ
לו בעד כל הדלקה והבערה והרי זה כקבלן שאין צריך למחות בידו אף שעושה המלאכה בחפצים של ישראל כמ"ש שם מכל מקום אסור לו להניחו שיעשה בביתו
מפני מראית העין כמו שנתבאר שם:
Se el Judío advirtió al goi de no transgredir el Shabat, y el goi no le
obedece, (aunque está permitido usar esa luz), debe despedir a este goi de
su casa, por falta de obediencia .
בקצת מקומות נהגו רבים להקל סימן רע"ו סעיף ח'באמירה להנכרי להדליק נרות לצורך סעודה
כשנכבו הנרות ואי אפשר לאכול בחשך ויש שלמדו זכות על שלא מיחו בידם חכמים לפי
שסומכין על מי שאומר שלא גזרו על שבות של אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו לומר לו
ומכל מקום לעשות מלאכה גמורה של תורה עדיין ויכולים לאכול אצלואם נר אחד דלוק
שאין כאן מצוה אסור לומר לנכרי שידליק עוד כל כך לדחות בשבילה שבות של אמירה לנכרי )ואם הדליק מעצמו מותר ליהנות ממנו אף
לאחר שכבה הראשון כיון שעונג שבת תלוי בזה כמו שיתבאר(.
En algunos lugares se acostumbró permitir decirle un goi que encienda las luces en el salón de la cena de Shabat, por ser imposible
comer en la oscuridad, y hay algunos sabios que encontraron un mérito en esa conducta y - por eso lo advirtieron – ya que hay una opinión que dice que en caso de haber un impedimento de cumplir un
mandamiento, se le puede pedir a un goi que transgreda el Shabat para posibilitar el
cumplimiento del mandamiento. Pero si ya hay una luz encendida, no se le puede decir al goi prender más luces, ya que se puede comer
con la poca luz que hay.
אבל כל אדם צריך להחמיר לעצמו שלא לומר לנכרי להדליק נר אע"פ
שיושב בחושך ואינו יכול לאכול סעודת שבת לפי שרבו האומרים
שלא התירו שבות במקום מצוה אלא כמו שיתבאר בסי' ש"זשבות דשבות
ודבריהם עיקר לפיכך אין להקל כלל בזה אפילו לצורך גדול אלא שאין למחות בהמקילין שמוטב שיהיו
שוגגים ואל יהיו מזידים:
Pero nosotros debemos cuidarnos de decir al goi que encienda la luz, aunque
estamos en la oscuridad y no se pueda comer la cena de Shabat, porque la
mayoría de los sabios opinan que aun si es para cumplir un mandamiento está
prohibido a decirle al goi que transgreda el Shabat (sólo se puede pedirle que haga solamente algo que la Toráh permite y los
sabios prohibieron, por eso, cuando se debe cumplir con un mandamiento de la Toráh
puede decirle al goi que lo haga)
y así es la Halajáh, y no se debe permitir decirle al goi aunque sea
para cumplir un mandamiento y haya gran necesidad ,
solamente no se debe advertir a aquellos que permiten, porque es
mejor que lo hagan sin saber, y no que transgredan el Shabat con
intención.
כל האסור משום "פסיק רישיה" מותר לומר לנכרי לעשותו.
Todo lo que está prohibido por “Psik reshé”, está permitido
decirle a un goi que lo haga en Shabat.
מה זה "פסיק רישיה"?מי שאוכל בגינה צריך .סימן של"ו סעיף ט
ליזהר שלא ליטול ידיו על העשבים מפני שמשקה ומצמיח אותם, ואף שאינו מתכוין להשקות ולהצמיח
אותם, אלא לנקות ידיו, מכל מקום ברור שהמלאכה נעשית גם בלי
כונתו, ולכן חייב להיזהר בזה. וזה הנקרא "פסיק רישיה ולא ימות"
פירוש תחתוך הראש ולא ימות הבעל חי, כוונתו רק לחתוך ולא להמית
הבעל חי. מכל מקום כיון שהאיסור נעשה גם בלי כוונתו לכן אסור.
El concepto de “Psik reshe” es el siguiente: una persona que está comiendo en un jardín, debe cuidarse y no lavarse las
manos sobre el pasto, el motivo es porque el agua riega y hace crecer la vegetación. Aunque la intención de él sea limpiarse las manos, el trabajo se logra aun contra
su intención, por eso está prohibido lavarse las manos, indistintamente de cuál
sea su intención. Este hecho de que la intención no es hacer un trabajo, pero es imposible que el trabajo no se haga, es
denominado “pesik reshe.”
]ואם הקדירה נוגעת בגחלים כגון שעומדת סימן רנ"ג סעיף י'על גבי גחלים אף שהן עוממות וקטומות[ אסור
לפי שעל ידי לישראל ליטול הקדרה משם בשבתנטילת הקדרה הוא מחתה את הגחלים העליונות ונופלות על התחתונות ומכבות אותן והעליונות הן נבערות מאליהן על ידי
ואף שהוא אינו מתכוין לחתות מכל מקום חיתוי זה שאי אפשר ליטול הקדרה פסיק רישיה ולא ימות הוא
ומכל מקום מותר לומר לנכרי שלא יחתה הגחליםליטלה ואף שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לנכרי לעשותו מכל
נעשה מאליו בלא מתכוין מקום כאן שהאיסורוהישראל אינו אומר לו כלל לעשותו אלא שולחו לעשות דבר המותר אם כן אף שמאליו נעשה
האיסור הרי לא נעשה בשליחות הישראל שהישראל לא צוהו על ככה והנכרי אינו מוזהר כלל על השבת אלא שאסור לנו לשלחו לעשות
איסור
En el caso de que una olla está apoyada sobre brasas, el Judío no puede mover
o levantar esa olla, por ser que este movimiento obliga a que las brasas
superiores se enciendan más fuertes y las brasas internas se apaguen por estar tapadas con las superiores, y
aunque esta no es la intención de él, pero por ser “psik reshe” está
prohibido.
Pero puede pedirle a un goi que lo retire, ¿ sea correcto que todo que yo no puede hacer no debo decir a un goi en hacerlo ?
la explicación es : el goi es apoderado nuestro de retirar la olla, pero no tiene nuestra orden de prender o apagar las
brasas y lo hace sin intención y sin nuestra orden, y el goi no tiene el
mandamiento de Hashem, sólo esta prohibido que nosotros le pidamos
transgredir, y en este caso no hay pedido nuestro, por eso está permitido.
ואילו הם הדברים שלנו אסור לעשות, ומותר לצוות לנכרי לעשותו:
Estas son las actividades prohibidas hacer en Shabat, pero está permitido
decirle a un goi que lo haga.
.לפתוח המקרר ]כשאין בו מנורה[Abrir la heladera (cuando no hay
lámpara)
.לפתוח תנור דלוקAbrir un horno encendido
.לפתוח דלת נגד נר דלוקAbrir una puerta (al exterior) frente a
una vela encendida
.לנגב עם בד ]סמרטוט[
Secar o limpiar con un trapo húmedo
.לשטוף הכלים עם ספוג וסבון
Lavar los vajillas con esponja y detergente
Conclusión:
Prohibidos: Decir o hacerle señas al goi para que haga
algo prohibido en Shabat.Tener beneficio de trabajos realizados por
un goi, aunque lo hizo sin nuestra indicación.
Debemos advertirle al goi que si hace algo prohibido en Shabat, y si no
obedece debemos despedirlo.
Aunque sea con el propósito de cumplir un mandamiento.
Permitido: decirle al goi que haga algo permitido, sin intención de él de realizar un trabajo prohibido en
Shabat.
Recommended