ראשון פרק

עצמו את מחפש אדם

בשעה חייהם משמעות על התוהים יש. החיים משמעות את מחפשים רבים אנשים ויש, במותו ומסתיים האדם לידת עם המתחיל, החיים מעגל על חושבים שהם

אלו. הבריאה בנפלאות, בטבע מתבוננים שהם בזמן החיים משמעות את המבקשים המרב את מהם ולהפיק החיים את לחיות הנכונה הדרך מהי לדעת מבקשים ואלו

.והמיטב נחשפות בו אשר, לחייו העשרה בשנות, צעיר בחור שכתב ממכתב בקטע להלן נעיין

.נצלםל הדרכים ועל משמעותם על, החיים על מחשבותיו

מבוא

מטרה ללא חיים

בר לומד ואיני – לומד אני. והרוס שבור בעולם אבל – חי אני" .ד לא. השאר לככ שאיני, עצמי על מצר אני? אחר ולא כזה אני מדוע על חשבתי פעם , חי, נולד אני: כך . מת ולבסוף – יוצר ואפלו אהפך

, אחרים של רגלם למדרס, לעפר כדי הם גם שימותו להמשיךים של, סוף לו שאין, מעגל ות לשם קים אני ואם, ומות חי – המ להולד שלא, היה יותר טוב הרי? נולד אני מדוע? בכלל חי אני מדוע.כללים כח בה אולי. ולהתקים להוסיף אותי דוחף החי שאני, היחידה הס...לי ציקותהמ לשאלות תשובות למצא לנסות היא, חי

של במצב אני. וזועק כואב, תכלית ללא חי אני. מבפנים נאכל אני.יאושם עוד. לישון שוכב אני זה ברגע ם. מקד י מקד רוצה איני מדוע. מד

בר לי שאין מפני? ער להשאר לשם? – ללמד. ער בעודי לעשותו ד טעם רואה איני? מה מה? מה לשם? לקרא מה? לקרא. בכך

,רעיונותיהם, עניניהם על כותבים הם? כותבים שאחרים ממה ארויח

>? קיום שאלות אילו (1

את טרידוה עיקריותהכותב?

>? לדעתכם, מהו (2

החיים" – "ניצולוהדגימו. הסבירו

>? אדם מסוגל ( האם3

תשובה לענות מאמין לכותב מספקת

את המכתב? – נמקוהתשובה.

לשונית. הגהה לפני כתובים המקורות

יהם אין. חי י בעית את לפתר כדי בכך .חי על זרולח מחר לקום כדי? מה לשם? – להרדם, כן אם" התהליך

. כלל עיף אני אין הרי? לשינה אני זקוק האם. שנית של רגע זהו...נצחי רגע. כלום בו שאין רגע ריקנות

שחיית, להאמין את מסגלת האם. עשרה שש בת כמעט כבר... תקופת מכל רבע כמעט כבר יך ,מועטים ימים רק החי, לחרק? חי

אי נדמה בה אולי. עצומה זמן תקופת חי שהוא וד נראה זו מס ,לנו שיש ים של שלם נצח עוד לנו .חי

ת לנצל ועליו לעולם חי אינו האדם יו תקופת את יכלתו כמד עליו. חיל לומר יכל איני, אותם למצות כיצד. תמם עד אותם למצות להשתד

. לך ים מחידת שמחצית הרי, בברור יודע הייתי אלו היתה החי סביב להסתכל, מסים לגיל להגיע רוצה שאיני, יודע רק אני. נפתרתבר יצרתי שלא פתאם ולגלות שאצים האדם בני שאר לככ שאני, דבר עושים אינם ולעולם ,בושו אצוא, חרקים כמו ורצים חוזרים, ד

יהם שגרת על שרק, צאצאים בהשאירם קבר אלי ויורדים חי יחזרוות-לא'ה על ."עצמם שלהם' כלומי

21-16, עמ' יוני מכתביי', נתניהו

מחבלים בידי שנהרג, ל"מטכ סיירת מפקד(, ד"הי להלן) דמו יקום' ה, נתניהו יוני בדבר העיקריות השאלות אחת את בדבריו חשף תשל"ו(, )בשנת אנטבה במבצע?החיים כליתת מהי: האנושי הקיום

בשאלות לעסוק ולא להנות, לישון, לאכול, החיים עם" לזרום" לאדם נוח אחד מצד חיים כי מרגיש אדם, אחר מצד. ותכליתם החיים מהות שעניינן עמוקות פילוסופיות

"סתם" לחיות מסוים במובן פירושם, אידיאלים ללא, משמעות ללא, מטרה ללא ולעולם ,ושוב אצוא, חרקים כמו ורצים אצים :לעיל כנזכר, וההרגל השגרה מכוחבר עושים אינם יהם שגרת על חוזרים, ד ,צאצאים בהשאירם קבר אלי ויורדים חי שרק ות- לא'ה על יחזרו .עצמם שלהם' כלומי

לדיון שאלותוהרוס"? שבור ב"עולם חי הוא כי הכותב סבור מדוע (1 אדם בני מאותם אחד של ומחשבותיו תחושותיו את אחדים במשפטים הביעו (2

היום סדר רץ? מהו הוא האדם? לאן רץ חרקים". )מדוע כמו ורצים ש"אציםדבריכם. את כזה?( נמקו חיים אורח בתוך מרגיש הוא שלו? כיצד

"האישית: היצירה חשיבות את הכותב מזכיר בדבריו(3 ולגלות סביב להסתכל בר יצרתי שלא פתאם מהי," ד להעניק עשויה היא ביצירה? כיצד החשיבות

לחיים? משמעות?לחייו משמעות חוסר להרגיש אדם עלול, בחייו מסוימות בתקופות, מדוע(4

משאלות מוטרדים שאינם אנשים שיש העובדה את להבין אפשר כיצד הסבירו הקיום

.מנוח להם נותנות אינן אלו ששאלות אחרים ויש, חייהם של והמשמעות

מענה, להלן המובאים, לשאו-בר אלימלך הרב של בדבריו למצוא ננסה.לשאלותינו

.חוץ ואנשי פנים אנשי :בכותרת דבריו את להכתיר אפשר

49-47' עמ", ולב מצווה, "*שאול בר אלימלך הרב בעולם שקוע החוץ איש". החוץ איש"ו" הפנים איש: "אנשים סוגי שני קיימים

החיצוני ובאמצעותו נפשי-הפנימי בעולמו שקוע הפנים איש, הפנימי עולמו את ומזניח

הואבעולם. . מתבונן

ים – פנימיות דים והמעשים החי מלמ , אותנו פנים אנשי שנםשי – החוץ איש. אלה יסוד טפוסי לשני מבהקים וסימנים. חוץ ואנשי

פתוח)= ומפלש פתוח. חוץ עולם כלפי מפנה רבו או שכלו זה הוא. הרבים לרשות( צדדיו משני בר לכ מתרחשים שהם, וקטן גדול ד

עד סקרנותו את מותחים, לו ומעבר האפק בקצה או בסביבתו ויותר, מלאים" עולמות, "רב ענין בהם מוצא והוא, האחרון הגבול

אותו מענינת אינה אחת" פנה" ורק. כלו הוא עולמו את: מזהל ורועש מהומה הומה תמיד הוא. הוא נפשו פנת: רעק כ

ל אצל וגועש י ואינו – הכ לא נפשו כתבת על. צמוע אצל מצו ולא נראהו עם. נמצאהו ן העולם לכ מ זד הוא לו המ שנפג

אינו עצמו ועם, ומשתעשע ן שנפג נים עד נפשו במחצת השהיה. ועד בורח והוא, מוםשע עליו מטילה אי זה איש. ורצונו כחו בכל הימנו וד רחוק שהוא מפני – תשובה של הממפנ מצבו לפי רחוק שהוא

יה התשובה ואין. מנפשו י במי אלא מצו . נפשו אצל שמצו הוא ואפלו 'ןכ לא כסילים ולב': "נאמר שעליהם מאלה שהוא אפשר, תורה בן – בית, מדרשים לקוטי")מבפנים ואינה מבחוץ שתורתן אדם בני אלו

)תורה של לחלוחית" בו אין ולכן (162, חמישי חדר, המדרש .(שם" ונפשו, בנפשו נספגה לא תורתו. יבשה שנפשו משום יבשה תורתו

.פנימה נכנסה ולא נשארה הנפש ןמפת על. בתורתו בלהט לא בפנים עקרו, הוא .לחלוטין שונה טפוס הוא ניםהפ איש ברם בצאתו וגם. יוצא אינו הפנימי מהיכלו הוא. לחוץ נוטה גופו ורק

ורק, היא מקצתו יציאת – רחוקים לפרקים רך מכנס כלו. עראי ד

>? ואילו מעלות אילו( 4

למנות אפשר חסרונותהחוץ"? "איש אצל

>? מתגבש ( מדוע5

של אופי לאדםחוץ"? "איש

>? לדעתכם מהו(6

החוץ" "איש של יתרונוהפנים"? "איש על

?> אדם הוא בוגר ( אדם7

את לאבחן שיודע או את אישיותו. האם

פנים" או "איש אתה – חוץ" )ואולי "איש

משולב."...(? "טיפוס התשובה את בססו –

דוגמאות. על

וישיבת" חיים עץ" בישיבות למד (:1964 – 1911, ה'תשכ"ד- ה'תרע"א) שאול - בר אלימלך הרב * של כרבה 1951 בשנת ונבחר ברחובות" הדרום" בישיבת ומחנך כרב שימש. בירושלים" חברון"

:המפורסמים ספריו. הצעיר הדור עם מיוחדת קשרים מערכת וטיפח פיתח. הדין בית ואב רחובות(.והלכה בהגות עוסקים ספריו) מים ריח, הבאר מן, לב מערכי, ולב מצווה

אצל היותו מאשר גדולה שמחה לו ואין ,שלו היחיד ברשותבר שום ואין, צמוע בה. הוא נפשו מאשר יותר אותו מענין ד

וה עולמו את רואה הוא ה הוא הנ בלבד זו ולא. ועשיר גדול כ אלא, לו זר החוץ עולם שאין נפשו שמתוך הוא נפשו ודרך .וצלליו אורותיו לבכ, צבעיו בשלל כלו העולם כל את רואה ,ומשמע מראה ללכ הפקר סתם ואינם, לנפש קרובים שהם חושיםדים, ממרקים הריהם בהם מתלבשת והנפש, ביותר וממרטים מחד

.כמה פי כחם את ומכפילהי שהוא זה ואדם , נפשו אצל קרוב מצו אם אפלו )= נפרמו (נפתחוות מחמת נפשו קרומי עות של סטי , ומעשים ד אם ואפלו בהם חלו

ים קרעים פרימות באותן מיד ירגיש ולכן. הוא נפשו אצל, רציניעזע והוא, קרעים ובאותם בהם שיש אלה תופעות נוכח עמקות יזד

ום לצלל סופו, רוחנית למפלת אי ולהעלות נפשו מעמקי לתוךות מתוכם י עד ומרפא ארוכה כדי, פנימית חי .למהוהש אחו

לעומתו. באישיותו ולהתעמק הפנימי בעולמו לעסוק זמן מוצא אינו" החוץ איש" הטיפוסים שני. נפשו כוחות את ומפתח הפנימי בעולמו שקוע" הפנים איש"

הרוחנית והמחשבה התשובה לעולם אולם, אותם הסובבת ובהוויה בעולם מתעניינים איש" יותר קרוב, אדמות עלי האדם וייעוד החיים משמעות שאלות את גם הכוללת

" . החוץ איש"מ" הפנים

כדי – מתחבא הבורא: "הלב חכמת ...".אחריו יחפש שהאדם

(מברסלב נחמן רבי)

לחייו תוכן מחפש האדם אודות על משמעות מחפש האדם בספרו כתב *פרנקל ויקטור היהודי הפסיכולוג

הציבו אנשים אותם. החיים רצון את איבדו ולא השואה את לשרוד שהצליחו אנשים לחייהם נתנה במטרה דבקותםו ,לחיות להמשיך רצו שלמענה מטרה לעצמם

.משמעות

.משברים עם להתמודד לאדם עוזרת לחיים משמעות הענקת מתיחות לעורר עלולים וערכים שרפ אחר האדם חפושי, מתא

ישו להשרות ולא פנימית היא עצמה זו מתיחות אולם. פנימי משקל ו אין כי, לומר מעז הריני. הנפש לבריאות הכרחי קדם תנאי בר לך ד

י, בעולם כמו, למכ הגרוע על אף להתגבר לאדם לעזר שעשויו שרפ יש כי הידיעה גנוזה חכמה הרבה. לחי מי": הש'צנ רמאמב

כל כמעט לשאת יוכל הוא, יחיה למענוש למה לו שיש ."איך .פסיכותרפיה לכל יפה שכחה ססמה אני רואה אלה במלים

ים הרכוז במחנות הנאצי ריםטפסיכיא ידי על רנתאש זה ודבר) ראינוים אלה כי(, ובקוראה ביפן אמריקני תפקיד להם מצפה כי שידעו

, לקימו שעליהם ים מהם לצאת מסגלים היו .חי, עצמי אני כתב הפקרתי, באושויץ הרכוז הנמח אל אותי כשהביאו יד כתב מחדש לכתב העז רצוני כי, ספק אין. לפרסום מוכן שהיה ידיע הוא זה חנה בתלאות לעמד נישס ,בטיפוס כשחליתי, למשל. המ

רבות רשומות קטנות ניר פסות גבי על שרבטתי לי לעזר שנועדו .השחרור יום עד לחיות אזכה אם, מחדש היד כתב את לכתב

המחנ של צריפו בחשכת האבוד ידי כתב של זה שחזור כי בטוחניר לי עמד באוארי רכוז .ההתמוטטות סכנת על לגב

(126עמ' משמעות, מחפש האדם) ו' פרנקל,

>?מדוע8 אחרי החיפוש (

ומשמעותם החיים פשרפנימי? מתח לעורר עלול>? מסייעת כיצד(9

ה"מ"ל השאלה "איך"? – כל לשאתתשובתכם. את פרטו

?> לדעתכם, מדוע( 10

תוכן האדם מחפשלחייו?

,ינהובו ופעל חינודע, יהודי ופסיכולוג רופא (:1997 – 1905ה'תשנ"ז, – )ה'תרס"ה פרנקל ויקטור * זו, גישה ה. לפילוגותראפי – מיוחדת טיפולית גישה פיתח ריכוזה ותבמחנ חייו בעקבות. שואה ניצול

פרנקל מציג" משמעות מחפש האדם" בספרו לחיים. משמעות מציאת היא נפשית לבריאות המפתח ממנה. הפסיכולוגיות מסקנותיו ואת בשואה חוויותיו את

אלוקים ברא אשר: "הלב חכמת ברא הקב"ה–ב', ג'( לעשות" )בראשית

עצמו, את יתקן שהוא כדי האדם את.עצמו" את ויעצב שיעשה

לדיון אלותש?החיים הנאותמ זה מושג שונה ? במההחיים משמעות המושג הגדרת מהי(1לחייו? משמעות להעניק הצורך באדם קיים מדוע(2 לחייו? משמעות חיפוש לבין אדם של העצמית הזהות בין קשר קיים האם(3

?לחייו משמעות אדם מחפש מדוע או רוחנית, חומרית) ומשמעות תוכן לחייו להעניק האדם של המתמדת החתירה

אנשים יש. זו לחתירה המקור מהו השאלה את מעוררת( יחד שניהם של שילוב הצלחה, טובה ארוחה, מחקר) לחייהם תוכן שתעניק משמעות לעצמם המייצרים על המוטלת והמשימה החיים בעומק קיימת המשמעות כי הסבורים ויש( בלימודים

של מניעיה על נעמוד, מקורות מגוון באמצעות, להלן. אותה לחשוף היא האדם. החיים משמעות לחיפוש החתירה

.בשואה שנספה יהודי דעות הוגה, צייטלין הלל של בדבריו תחילה נעיין

42 – 41' עמ", עולמות שני גבול על" *צייטלין הלל

בעוונות לשקוע לו מניחה איננה הטהורה האדם תנשמ אין. תשובה והרהורי כליות מוסר .שליליים ובמעשים לך

אין. אמר הנשמה תביע לא שבו, יום תמצא לא שבו, יום לך פי על אף, אדם של בלבו מקום החרטה ן שאיננו מתכו .כלל לכך

אין , תשובה הרהור איזה בו יעבר לא שבה, שעה לך , קל גם ולו ולו.כלל נתפס שאינו כרפרוף גם

– אלה כל מאין ות? הגדולה אלהים מאמרת הן פזורות אותיוצאת הקול בת הד; והצרופה : ומכריזה יום בכל הי יםנב, שובו

?> מקור ( מהו11

הנפש וכליון הגעגועיםהאדם? של

>?

הלל רצה ( מה12 על ללמדנו צייטלין

החיים? ותשמעמ

בקונגרס כציר שימש, וסופר דעות הוגה (:1942 – 1871, ה'תש"ב- ה'תרל"א) צייטלין הלל ר' *

בסוף. חייו במהלך אמונה בענייני בעצמו והתלבט אמונה בנושאי רבים מאמרים כתב, החמישי הציוניהגרמנים. ע"י ונרצח וורשה בגטו גר חייו

בת שהיא, עצמה הנשמה הד; שובבים תוכל ולא טבעה לפי מלךים רפש נשוא .החי

הכליות למוסר, ביותר ותאנושי' – ובכלל, ותסוציאלי סבות מבקשים של העקשות זו ,התמידות זו מאין אבל. התשובה והרהורי הקול אותו מאין? אדם של ושכלו רצונו למרות הפועלת, החרטה

חזר: "פוסק שאינו חזר, בך "?בך להשתחרר' מבקשים, בו גוערים, הקול את משתיקים אדם בני

עת מסיחים, חדשים חטאים ידי על ממנו ד עושים הם. ממנוים בתועבות יותר עוד שוקעים, שומעים כלא עצמם אבל, החי

הוא ף פוסק איננו .מנוחה ומלהדריכם אותם מלרד מאין? לחטא בבואו אדם על הנופלת היראה באה מאין: זאת אף

ההרגשה כאלו גנים מעשיו את רואה מישהו ?הממיון' על אדם בני' מתגברים' אמנם סוף אבל, לחטא ומוסיפים זה' ד

? בא הוא מאין – זה חדפ – סוף בעצם, לו אזנים אם, שומע האדם איןה? האלהים חסד זה כל איןה

"?...זאת תעשה לוא, בני, דלח: "החטא רתיחת מקורם הצימאון והגעגועים לעולם רוחני, וחוסר הסיפוק מתענוגות העולם,

בנשמת האדם החצובה מעולמות עליונים.

,הלב את הקורעים הגעגועים מאין. עולם-וגעגועי הנפש-כליוןום לאדם דומי תתן לא אשר ההמיה אשר הצמאון מאין? ובלילה בי

לשד את השותה צמאון, עולמי צמאון, נפש בעל איש כל ירגישפי הטוב, הענג כל, שבעולם האוצרות כל אשר צמאון, האדם והי

לא, שבעולם ?האדם לב יהמה מה על? המעט מן במעט אף ירוהו כל שואף הוא מה אל ומה? מבקש הוא מה? עורג הוא מה אל? כך

זה הוא כל גדולה תוגה האדם בלב המוסך אשר', רהשחו מרה, 'כך וחורגת שפורצת - נכון יותר או, תגרשנה לא שבעולם שמחה כל

סגרותיה וקא ממ ותר השמחה בשעת ד ?עצומה הי אל היטב שהסתכל מי, הגעגועים טבע אל לב ששם מי: ועוד תוך

ן הגנוז אל, עצמו שכאן מה אל לא כי, ידע הוא, נפשו בכליון וטמו מה אל, כאן שלא מה אל כי, מתגעגעים אנו לכנות יכולים שאיננו שלא מה אל, בשם טועים אשר יש. ודברים אמר עליו יחולו הננו

שעקר, וחושבים בר איזה אל הוא חשקנו כיון ואולם, חיצוני ד שנמלא שהש כיון, חשקנו בר את גנו הד מיד, בו שחשקנו ,רואים אנו

>? להיזכר נסו( 13

בוש מסוים אירועב ל"קול הקשבתם

הפנימי" שלכם.האירוע. את תארו

>? בין הקשר מהו(14

במובאה צייטלין דברי לבין םשקראתהחיים? משמעות

אותו לא בעקר כי שפנ ערגה אליו אל, חפצנו איזה אל אם כי, נובר וה. אחר ד הש הנ בר את גם גנו לא עריגהוה – ההוא האחר הד

מתחבטים. חדלה אינו והצמאון – קץ אין ותשוקות בתאוות אנו תחלה לו שיש מה אל לא: אומר הוה. המעט מן במעט פוסק

, ותכלה ר מקף משהו וקרוב בטבעו ומגד לחושינו ותפיסתנו שנמצא, ותכלה תחלה לו שאין מה אל אם כי, מתגעגעים אנו

מעבר', טבעי'וה' אנושי'ה לכל מעבר. הגבולים לכל מעבר .והנתפס' קים'וה' יש'ה לכל

נמצאת שבגופו מאחר, לחייו משמעות מחפש האדם כי בדבריו הדגיש צייטלין הלל ומתגעגעת שואפת אלא רגעית חיצונית במשמעות מסתפקת שאיננה גדולה נשמה

. סופי-אין" משהו"ל לחיים משמעות היעדר .הרוחנית לרמתה שתתאים למשמעות זקוקה הנשמה

רוחני סיפוק-אי של מצב ובעיקר(, שמחה הגורמת משמעות למציאת בניגוד) .שלימות וחוסר תסכול תחושת לידי( מסוימים במצבים) להביא עלולים, לנשמה לחייו משמעות לחפש האדם רצון את מזהה, ישראל תפארת בספרו ,ל"המהר אחר חיפושה מקור ל"המהר לדעת(. דורנו בשפת" )עצמי מימוש"ל מהרצון כחלק

שטמון הרוחני הפוטנציאל את בפועל לבטא האדם של צורך הוא החיים משמעות. השלמות אל להגיע - הפוטנציאל מימוש ובאמצעות, בו

ג' ישראל, פרק , תפארת*מהר"לל.ועח אל הפומהכו י שטמון בניא את הפוטנציאל הרוחצפקיד האדם להות

כבר אשר, האלהית נפשו מעלת עם האדם נפש לו יש כי אמרנו הנבראים)= התחתונים נפשות בכל נמצא שלא בפרט אלהית מעלתו לו יש כי, לומר בעצמו אונאה יקבל אל(, הזה בעולם

'בנפשו ויחשב, בפעל האחרונה אני אם אף לי יהיה שלום: על, עליו יגן ומדרגתו שלו המעלה הרי, 'כלל לעמ מבלי בטל יושב

מקומו כנו ועל ישיבנו ואין לו יתן משלו כי, יחזירנו לו לקנות צריךבר. מעלה שום יחשב ולא ירצה לא; פגול מחשבתו זה ד הוא כי, כך

האחרונה נפשו מעלת אין כי בנפשו טעות לידי באה אינה)= פעלבי שאין ותחתונים עליונים הנמצאים כל מבין מיחד והוא ,(מעשי בטו

עת על יעלה וכי. בפעל האחרונה מעלתו נמצא שיהיה האדם ד כי, בפעל האחרונה מעלתו לאדם בפעל שהם העליונים מדרגת זהו

יים)= חמר בעלי שהם התחתונים אבל .בפעל אינם( מחמר עשו שנחשב עד האחרונה מעלתו לאדם אין כי, יכריח זה ודבר

העומדים בין מהלכים" לו ויהיה, העליונים בין מדרגתו מעלתו לו שאין, בפעל ואינו בכח שנברא רק", האלה

.בפעל האחרונה לשון אדמה, ממנה נברא האדם, מלמדת על דברים גנוזים )כגון: צמחים,

)בה לבהמה בנגוד הפועל, אל מהכח היוצאים שאין -אילנות( מה(

. בפנימיותה כחות נסתרים הזקוקים לממוש

שיש ונמצא התחתונים הנמצאים כל ובין האדם בין שיש ההפרש לך להוציא צריכים ואינם בפעל שלמותם העליונים כי. ועליונים יציאה כן גם להם אין, האדם זולת, והתחתונים, הפעל אל שלמותם

מה כי, הפעל אל .בהם לפעל ויציאה השתנות אין עליו, שנבראו בר על מורה ששמו ויראה. הפעל אל ויוצא בכח הוא האדם אך ד

על אדם נקרא שהוא וזה ,מכל האדם בו מיחד שהוא, לו העצמי אינם הנמצאים שאר כל וכי לשאל יש ועתה. האדמה מן עפר שהוא

מן שנברא שם על אדם בשם ביחוד האדם שיקרא האדמה מן האדמה כי וזה, האדמה אל ביותר מתיחס האדם ןעני אבל. האדמה

?> בין ההבדל ( מהו15

העליונים לבין האדם )מלאכים( ושאר

)התחתונים( הנבראים עצמי מימוש בענייןהשלימות? אל והגעה

>? בין הדמיון ( מהו16

אדמה? לבין האדם>?

משמעות מהי( 17 "בהמה" השם

מימוש בהקשרשלימותה?

>? בין ההבדל מהו (18

הבהמה לבין האדם אל ההגעה ןיבעני

השלמות?

>? שמת תינוק ( מדוע19

לעולם זוכה בינקותו אשל למרות הבא

אפשרות לו הייתה את בחיים ממשל

הרוחני הפוטנציאלבו? טמוןה

>? שלמות המילה (20

מצב בלשוננו מבטאה ניתן מוחלט., שאינו

להפחתה. או להוספה המהר"ל. בלשון כן לא ו, יכולדברי לפי מתי

אל להגיע אדם? השלמות

ספרי כתב. פראג של כרבה שימש (:1619 – 1520, ה'שע"ט- ה'ר"פ) ל " המהר , ליוואי יהודה בי ר * ועוד. ספריו ס"הש על אגדות חידושי, עולם נתיבות', ה גבורות, ישראל תפארת: רבים מחשבה

המחשבה. עולם על רבות והשפיעו חז"ל במדרשי והעמקה עיון על מבוססים

שהיא בזה מיחדת היא ברים כל של לפעל יציאה בה ויש כחב הדנה יוצאים אשר ברים כל ארשו ואילנות צמחים ממ בכח והיא הד, זה לכל הפעל אל שלמותו ויוצא בכח שהוא האדם ןעני וזהו

י שמו ולפיכך מיחדת שהיא האדמה עם משתתף שיהיה לו ראו אשר וכל וצמחים בפרות הפעל אל הכח מן לצאת וכן ,אליה שיך

.הפעל אל כחו יוצא האדם הוא,הבא לעולם זוכה, מהעולם ונפטר ותיולכוי את לממש הספיק שלא אדם

גופניותו. היא המימוש אי וסיבת לנשמתו מיועד שהשכר כיוון נאה והוא לו נאה, אדמה שם על אדם בשם שנקרא שמו, ולפיכך

כי לומר רצה. ה"מ ה"ב על בהמה בשם נקראת והבהמה. לשמובר שלמות ,גמור שלמות שאינו גב על אף בה נמצא עליו שנברא ד

בר מקום מכל ה נמצא זה ד עמ בר כי, מה בה וזהו נמצא מה ד. עליו שמו יורה אחד שכל הרי. עמה

בדברים תטעה אל אמנם י השלמות לשלל אלו לו אפשר שאי ממוציא אשר, הפעל אל שלמותו שי שלמות שהוציא קדם לעולמו הלך

אין, הפעל אל שלו הבא העולם שוללים אנו נו בו יש אם, כלל ממ ,לפעל שלו שלמות הוציא שלא היה שאנוס ומת השלמות אל הכנה

רשכ זה על לו יש ונאנס מצוה לעשות חשב( 'ו ברכות) ל"ז כאמרם וכאשר, לנשמה הוא לעתיד השכר כי מצד וזה. המצוה עשה כאלו

לגוף רק הנשמה מצד זה עכוב היה לא אנוס הוא נותנין ולכך רשכ לנשמה ת.וצהמ עשה כאלו

שבו הזה בעולם ולא המוות אחרי רק למימוש ניתנת העליונה השלימות

.(גופו) החומר אל מחובר האדם שהוא ועם כלל למהוהש שביתה לו שאין, לעמל נברא האדם כי

שלמותו נמצא היה שאם, בכח תמיד עוד רנשא הפעל אל יוצאבר על בא עמל לשון כי עמל זה נקרא היה לא בפעל לא שאין ד, הנחה תכלית אל יבא ולא( מנוחה)= הנחה

בפעל בשלמות אינו החמר עם מחבר היותו זמן כל אדםה וכןדרש. בפעל נמצא ואז החמר מן נפרד הוא אשר עד קהלת) ובמ

תיגע אשר שכל יודעת שהנפש לפי", תמלא לא הנפש גם( "ו"פ רבה, תיגע צמהלע . טובים ומעשים תמצו שבעה אינה ולפיכך

י שהיה לעירוני משל: לוי רבי אמר פי על אף, מלכים בת נשואכילה מעדני כל שמ בת שהיא? למה. חובתו יוצא אינו, מלך

. מלכים .חובתו ידי יוצא אינו פשונ עם האדם שיפעל מה כל כך.מלמעלה שהיא לפי? למה

ועומדת מלמעלה שהיא הזאת הנפש כי, זה ענין ובאור במה המצות ואל התורה אל משתוקקת היא תמיד, בתחתונים

שהיא ,לה נחשב מדרגה לחסרון זה ודבר. בתחתונים שהיא עומדת מלמעלה אלהי נפש עצם בר וכל, חתוניםתב שהוא ד אל למההש הם והמצוה והתורה, למההש אל משתוקק חסר

ובשביל הנפש המצות ואל התורה אל הנפש משתוקקת כךעל אל לצאת . משלם ולהיות הפ

הרצון בפני העומד דבר - אין חייו ומשמעות אדם

עם שהתמודד ,ארץ דרך עם תורה שיטת מייסד ,הירש רפאל שמשון הרב בניגוד, קבע בגרמניה והרפורמה ההשכלה תנועות של הרוחניות מגמותיהן החיים את ולזכך עצמו את לתקן הוא האדם של ייעודו כי, הנצרות להשקפת .השלמות אל ולהגיע עצמו את לתקן מהאדם מונע אינו" הקדמון חטא"ה. הגשמיים

בזעת ":ט"י', ג בבראשית לפסוק פירושו תמצית להלן עד לחם תאכל אפיך שובךנה כי האדמה אל ".תשוב עפר ואל אתה עפר כי לקחת ממ

ט"י', ג בראשית לספר פירוש, *הירש רפאל שמשון הרבחטא אדם הראשון )"החטא הקדמון"( אינו מונע מן האדם למלא את תפקידו

חטא"לטהר את עצמו ולהגיע לשלימות, זאת, בניגוד לנצרות הסבורה כי

טבוע בנו לעולם והאדם אינו יכול להינצל מקללתו."אדם הראשון

ין ; הנחש ועל האדמה על קללה גזר האלהי הד רמז בו אין אך נתקלל לא האדם. האדם על שנאמרה לקללה בר. רעק לכ לא ד התנאים רק. יעודו את למלא ובכשרו הנעלה ביעודו נשתנה

ים החיצוני ירה נתחלפה; ולטובתו למענו – נשתנו ימלא שעליה, הז. תפקידו את ,למלאו וכשרו האלהי יעודו, עצמו התפקיד ואלו לא אדם כל נברא היום גם. נימה כמלוא נשתנו – טהרהב

נולד היום גם; בשעתו הראשון כאדם ילד לכ למען, כמלאך ישראל תורת של היסוד ותדמנק אחת זו הרי, לאדם ויהיה יחיהי ועיםמשט, האדם תקות נואשת מה, אולם. היהודי וחי כפרו

עדן גן המעש יסוד על, הנה. בטהרתו ב תחת החותר, שקר להם דו מכאן. האדם של המוסרי עתידו ;הקדמון החטא אמונת את למדו

זה יסוד על .מהותו מעצם לו מתנגד היהודי אשר, רוחני בנין בנו

>? המחלוקת מהי( 35 והנצרות היהדות בין

)"הטועים"( בענייןהקדמון"? "החטא

>? תפקיד ( מהו36

לפי בעולם האדםהירש? רש"ר דברי

של ומנהיג מייסד(: 1888 – 1808ה'תרמ"ח, – ה'תקס"ח) הירש רפאל שמשון הרב * העולם עם גם קשר מקיימת המצוות, אך של מלא בקיום הדוגלת השקפה) החדשה האורתודוקסיה

עבר1850 בשנת בגרמניה. הרפורמה בתנועת (, שנאבקההמודרני רב לשמש כדי לפרנקפורט על והתבסס חזונו לפי יהודי, שפעל ספר בית וניהל הקים גם ישורון", ושם - "עדת חדשה בקהילה את טיפח הירש כלליים. רש"ר ולימודים קודש לימודי " - שילובארץ דרך עם "תורה של העיקרון הכלליים. רש"ר בחיים ומעורבות כללית והשכלה קפדני דתי חיים אורח וחול, של קודש של השילוב

שני גם פרסם כך על תהלים, ונוסף ולספר תורה חומשי לחמישה ביאור חיברו לגרמנית תרגם הירש."חורב"ו צפון" היהדות: "איגרות על השקפותיו את המציגים ספרים

:בתכלית חדש תפקיד אדם צאצאי לכל הוריש הזה החטא, אמתנה שנטלה, באדמה לחיות עליהם שכן; האדם עם ההרמוניה ממ לאדמה האדם בין הנגוד ובעצם: עת בכל ונשנה חוזר הזה החטא

יים" ההתנזרות אמוני"וב , בו התלו השלמות לקראת האדם יתחנך את שתסלל, המוסרית רך . עדן גן אל לשובו הד על סבורים אם אך

,טוב להיות כשרו את שאבד, באדם" טבוע" שהחטא, זה יסוד על מוחה היהדות הרי- לחטא מעתה שנאלץ מחאה כך לחזר עת בכל יכולים, ככלל והאנושות כפרט האדם. נמרצת

לשם. אדמות עלי עדן לגן ולשוב' ה אל צר אין כך יבאמצע ך לשם. לה מסגל אדם שכל, לחובה לנאמנות פרט- אחר אין כך צרך על. לתחיה וקם שמת במתוך כך מהן. ישראל תולדות כל יעידו

, טהור אדם אל קרוב' ה כי, למדנו אדם אל קרוב שהיה כדרך, משה, אברהם. החטא קדם הראשון ישעיהו לא וירמיהו זכו של הראשון העקר. לחובתם נאמנותם בזכות אלא' ה בקרבת בצדו; החפשי היחיד האל הוא היהדות :השני העקר לו ובסמוך של מצערת טעות היא הקדמון החטא תורת; החפשי הטהור האדם החטא מן כתוצאה באדם טבוע שהחטא הם כסבורים. זרה אמונה

האמונה בזכות אלא, החטא ללתקמ להנצל מסגל האדם ואין; הזהה על האמורה ללהלק עדן גן הבמעש זכר אין, אולם. מסימת בעבדום וגם. האדם ה הי טהורה בי שנתת נשמה': "ה לפני יהודי כל מתוד

בר ואין"; היא י הד ולהחזירה בטהרה בקרבי לשמרה – בי אלא תלו . בטהרה לידך וכך הורו "חכמינו בו שאין דור אין, כאברהם בו שאין דור אין:

)כשמואל כמשה, כיעקב ובכל דור בכל(. ט, נו, רבה בראשית" .והרוח המוסר לפסגת לעלות האדם יכול תקופה

?החיים משמעות מהי חייו משמעות שאלת היא" החושב האדם" את המעסיקות העיקריות השאלות אחת

החיים הנאות של מרבי ניצול היא הםחיי מטרת כי הסבורים אנשים יש. ותכליתם בהנאות מסתפק אינו באדם הטמון הרוחני הפוטנציאל כי מבינים רובנו. לסוגיהן המשמעות לשאלת באשר מגוונות גישות מוצאים אנו ולפיכך, בלעדית כמטרה החיים

. אדם לחיי להעניק שיש:זו בשאלה העוסקים ישראל גדולי של מדבריהם מקורות ארבעהב נעיין להלן;המשנה פירושל בהקדמה- ם"הרמבא(;ישרים מסילת בספרו- ל"הרמחב(;מאליהו מכתב בספרו- דסלר אליהו הרבג(.אביך מוסר בספרו- קוק ה"הראיד( ם"הרמב עסק המשנה פירושל בהקדמתו .ם"רמבה מדברי במובאה נפתח ומה האדם)=קיים( נמצא למה: "בשאלה ובעיקר" בעולם הנמצאים תכלית"ב

".יצירתו כוונת הייתה

"משנהה פירושל ההקדמה" – *ם"רמבא( ,ידועה לתכלית נוצרו מלאכה כלי. מטרה לו יש במציאות דבר כל

.יצירתם תכלית את לדעת נוכל תמיד שלא לנבראים בניגוד

הקדמונים כי עד החכמה מן להם נתן באשר – עצומה חקירה חקרו: אצלם שנתקים עד – המחשבה וטוב בר לשכ נמצא ד על יצטרך היתה בשבילה אשר( מטרה)= תכלית לו להיות פנים כל

ריק לדבר לא כי, מציאותו נתקים וכאשר. איםהנמצ נמצאוין זה להם , הכללי הד כל תכלית לדעת איםהנמצ כל לחלק התחילו

ינים מן מין , המ ,לומר רצוני, מלאכותי שהוא נמצא כל כי: וראו

וההוגים הפוסקים מגדולי (:1204 – 1138 ,תתקס"ד ד'- )ד' תתצ"ח ם " הרמב , מימון בן משה בי ר * הלכה ספרי חיבר. התורה בעולם ביותר הנערצים האישים אחד, ומנהיג רופא, מדען, הדורות בכל

תחומי כל על מקיף הלכתי חיבור– "תורה משנה"הם: ביניהםמ בולטיםה חשובים, כאשר ומחשבה"אחריו. שנכתב ההלכה עולם לכל בסיס ההלכה, מהווה חיבור– "נבוכים מורה העוסק הגותי

"הנשר לכינוי זכה הנדירים והישגיו האינטלקטואלית עוצמתו עלהיהדות. של הפילוסופיים ביסודות חייו תנאי מימון[". ]בן כמשה קם מימון[ לא ]בן משה ]רבנו[ עד "ממשה כי לקביעה הגדול" וגם

מקיפים ספרים ולכתוב ליצור ממנו מנעו לא תלאות, אך ורצופי קשים היו רמב"ם של ועבודתו מנהיג ולשמש עם ופשוטי מנהיגים עם היהודית, להתכתב והפילוסופיה ההלכה בתחום וחדשניים.המזרח ובארצות במצרים ישראל לקהילות

י ואין ידועה תכליתו, מלאכה ידי על העשו .לחקירה ההוא בענין צרך והמשל. בנפשו מצירת תכליתה אין אם מלאכה יעשה לא שהאומן

חשב אשר אחרי אלא הנפח עשאו לא שהמשור: שאמר כמו, בזה, בלבו בקי להפריד יוכל איך ,המשור צורת ללבו שנגלה עד? העץ ד כדי לעשותו והחל להניפו – המשור כונת כי, נדע כן אם. בו לחתך

ם וכונת, העץ על – הקרד בגד בו לחבר – המחט וכונת, בו לחתךברים לכל וכן, לבגד מה אבל. מלאכית מציאה הנמצאים הד

מיני: כגון, הטבעית והחכמה האלהית המלאכה שהמציאתוות ומיני האבנים ומיני, האדמה מחצבי ומיני, והעשבים האילנות ,החי

,כלל אותה יודע ואין נעלמת מציאותו תכלית אשר – מהם יש בחקירת אבל: העתידות בכח או, בנבואה תודע כן אם אלא

עת דעוי שיבין עד לחקר האדם ביכלת שאין מפני. אפשר אי הד בלי – ומהן, בכנפים הנמלות קצת הטבע המציא טעם לאיזה ואחרים, רגלים מרבי תולעים כן גם המציא טעם ולאיזה; כנפים אבל? הנמלה וזו התולעת זאת תכלית היא ומה; רגלים מעוטי

י יותר ופעלם מאלה גדולים שהם בדברים בידיעת, אמנם – גלו חכם יותר שיהיה פי ועל; החכמה אנשי יתרון יגלה בריאתם תכלית

וז התשוקה וגדל – ללמד הרעיון ך .גמורה יותר ידיעתו תהיה כך הקדוש כשנתן כן ועל שהבטיחו מה החכמה מן לשלמה הוא ברוךינים אלה בריאת מסודות ידע – בה לדעת לאדם שאפשר מה המ

רך ומיני והעשבים האילנות יצירת תכלית על ודבר, אדם שהוא מדים בלבנון אשר הארז מן העצים על וידבר: "הכתוב שאמר כמו, החי

הרמש ועל העוף ועל הבהמה על וידבר בקיר יצא אשר האזוב ועדגים ועל .אלהית רוח בו שהיתה דעל זה והיה ( ג"י ',ה', א מלכים)" הד

אחר ואמר : "כך ויבאו ,שם )"שלמה חכמת תא לשמע העמים למכ(.ד"י

.האדם לתועלת נוצרו הנבראים כלל על אך רך הירח גלגל שתחת איםהנמצ שכל: לדעת יש כלל ד

ות מיני וכל לבדו האדם בשביל נמצאו יש: החי בזולת לתועלתו םמה ויש: וזולתם ובקר כצאן, למאכלו – םמה

אכלים יוכל שלא מה עליו לשאת – החמור כמו, המ ;בידו להוליך בהם להגיע – והסוסים מהלך רך – םומה. מועטים בימים רחוקה ד

יכיר ולא, לאדם תועלת בהם ויש תועלת להם נדע שלא מינים

>? המשפט את ( הסבירו21

הנמצאים "הדבריםמלאכית". מציאה

>? דברי ( לפי22

ההבדל הרמב"ם, מה ובין האדם יצירות בין

האלוקית? היצירה

?> לדעתכם ( מדוע23 נבראה המציאות כל

האדם? עבור דווקא

>? תכלית הי( מ24

לפי האדם בריאתהרמב"ם? דברי

>? האמור ( לפי25

היחס במובאה, מהווהנפש? הגוף בין

לרפאתו – םומה, למאכלו – םמה: והצמחים האילנות וכן. אותהינים ושאר עשבים וכן. ממחלותיו ות מן שתמצא מה וכל. המ החי לפי – מזון בהם ואין תועלת להם שאין והצמחים ע – מחשבתך ד

בר לחלשת ההוא שהד ולכל, פרי ולכל עשב לכל אפשר -ואי; שכלנוים מבעלי מין בהם יהיה שלא – התולעים עד הפילים מן – החי

...לאדם תועלת לאילנות ולבעלי חיים נועדו יכולות פעולה, אחת או שתיים בלבד, בניגוד

יכולות פעולה רבות. תכלית האדם היא: הכרת העניינים לו לאדם שיש

הרוחניים.

כאשרו כל שתכלית מצאו מציאות היא – הענינים אלו האדם, הצרכנו יצירתו? וכאשר כונת היתה האדם? ומה נמצא כן: למה כמו רלחק

זה בענין רקלח האריכו שהרימאד. רבים פעלים לאדם מצאו כל ים בעלי מיני או אחד פעל להם יש והאילנות חי שני בלבד,

כמופעלים: רואים שאנו להוציא אלא פעל להם קלים, שאיןהדות: נמצא האילנות. וכן שאר התמרים, וכן מי מהם החי בלבד, רגאשי

ומי כמו נונית שיבנה, כמו העכביש, רור צפור )והיא הס קננת ד המ מעשים יעשה האדם אבלכאריה. שיטרף ם(; ומיחה בזמן בבתיםמזה. זה משתנים רבים וחקרו לדעת פעל פעל פעלותיו כל על

הפעלים מאלה בריאתו תכלית בלבד אחד פעל תכליתו כי – ומצאוושאר ובשבילו בו שישלם כדי עמידתו לקים רק הם פעליו נברא;

ההוא. האחד הפעל לצירהוא הזה עלהפו סודות בנפשו : ציור עם אבל עליו... שהן מה כפי האמתות ולדעת המשכלותכי התענוגים רב להרחיק יתחיב המשכלות ים. תחלת הגופי

שחרבן השכל ן הנפש יציר: ן הגוף בתקו בחרבן הנפש ותקורגשות ומגביר תאוות רודף כשיהיה שהאדםהגוף. המשכלות על המ

תציר לא אשר כבהמה להיות שיחזר עד לתאוותיו שכלו ומעבידע לא בו – והתשמיש והשתיה האכילה אלא לנפשה הכח אז יתוד

אז לומר: השכל, וישוב האלהי, רוצה שוחה גזורה בריה הוא כאלו ולי. )ופירוש ים בתוך ולי ים ההי תהו(. – הי

ו"במעשה" )תיקון )עניינים רוחניים( שלימות האדם מתבטאת "בחכמה"

המידות(. כדי להגיע אל השלימות צריך לפרוש מתענוגות העולם הגשמיים.

נתברר מות מאלו קד מות)= המ אשר וכל העולם תכלית כי(, ההקדין שהוא לאיש יתברר וכאשר. וטוב חכם איש: הוא בו – האדם ממ

אמתות בשכלו לציר" – החכמה: "לומר רצוני, והמעשה החכמהברים ;להשיגו לאדם שאפשר מה כל ולהשיג עליו שהם כפי הד

ן הוא" – המעשה"ו ברים וישור תקו ים הד שטוף יהיה ושלא, הטבעין בו שיהיה מה אלא מהם יקח ושלא, בתענוגים ן גופו תקו ותקו

והוא התכלית הוא – זה ענין על שיהיה האיש, כן ועל; כלן מדותיו.החפץ

ומטרת חובתו אל ישרים מסילת בספרו התייחס ולוצאט חיים משה רבי- ל"רמח על להתענג" היא ומטרתו האדם חובת כי ל"רמח הדגיש' א בפרק. האדם של חייו

בחיי העיקרית המטרה כי קבע ט"י בפרק, זאת לעומת". שכינתו מזיו ולהנות' ה. בעולם ה"הקב של כבודו הגדלת למען ועבודתו פעולתו היא האדם

'א פרק, ישרים מסילת( ל"רמח) *לוצאטו חיים משה רביב( בעולמו האדם חובת כלל בבאור התמודדות באמצעות הבא לעולם הכנה מהווה הזה העולםעליהן. והתגברותו חומריות תאוות עם האדם

אצל ויתאמת שיתברר, הוא התמימה העבודה ושרש החסידות יסוד ולמה ,בעולמו חובתו מה האדם בכל ומגמתו מבטו יםשיש צריךיו ימי כל מלע הוא אשר מה הנהו. חי זכרונם החכמים שהורונו

ולהנות' ה על להתענג אלא נברא לא שהאדם, הוא לברכהיו , שכינתו מז ן האמתי התענוג שזהו העדונים מכל הגדול והעדו

ן ומקום, להמצא שיכולים ,הבא העולם הוא באמת הזה העדו הוא כי בר המצטרכת בהכנה ראהנב . הזה לד אך רך כדי הד

מחוז אל להגיע מה והוא, העולם זה הוא, זה חפצנו שאמרו בפני לפרוזדור דומה הזה העולם: (ז"ט', ד אבות) לברכה זכרונםגיעים והאמצעים. הבא העולם הם הזה לתכלית האדם את המ

אשר המצוות האל עליהן צונו המצוות עשית ומקום. שמו יתברך ,בתחלה העולם בזה האדם הושם כן על. הזה העולם רק הואמנים האלה האמצעים ידי שעל כדי להגיע יוכל כאן לו המזד בטוב שם לרוות, הבא העולם שהוא, לו הוכן אשר המקום אל

מה והוא, אלה אמצעים ידי על לו קנה אשר לברכה זכרונם שאמרוום: (א ע",ב"כ ערובין בבלי תלמוד) .שכרם לקבל ומחר לעשותם הי

בר עוד וכשתסתכל בקות רק הוא האמתי השלמות כי, תראה בד הד בו וד שהיה מה והוא, יתברך ד לך ואני(: "ח"כ, ג"ע תהלים) אומר המ

'ה מאת שאלתי אחת'(: "ד, ז"כ שם) ואומר", טוב לי אלהים קרבתי ימי כל' ה בבית שבתי, אבקש אותה רק כי', וכו'" ה בנעם לחזות חי

זה זולת וכל, הטוב הוא זה אלא אינו לטוב האדם בני שיחשבוהוי, הזאת לטובה אדם לכשיזכה אמנם. נתעה ושוא הבל שיעמל ראו

ל ראשונה . לקנותה ביגיעו וישתד ל, והינו יתבר בו לדבק שישתד ך.המצוות הם והם, הענין זה שתולדתם מעשים בכח הקדוש שמו והנה המרחיקים בו שרבים במקום לאדם הוא ברוך

?> בין ההבדל ( מהו26

לפי החיים משמעות לבין הרמח"ל דברי

דברי לפי משמעותם בהקדמה הרמב"םלמשנה? לפירושו

בעמ' )לעיל>?

את להוכיח ( נסו27 הרמח"ל: "זולת דברי

בני שיחשבוהו זה אינו,לטוב האדםושווא". הבל אלא

>? החיסרון ( מהו28

משמעות בהגדרת כמכוונת החיים

בעולם גמול ל"קבלתהבא"?

>? פעולות ( תארו29 אפשרש משיותמ

להגדיל כדי לעשותה' בעולם. כבוד את

>? לדעתכם ( מדוע30

רמח"ל בעיני עדיפהה' כבוד הגדלת

על התענגות פני עלה'?

מוסר, מקובל, משורר (: איש1747 – 1707, ה'תק"ז- ה'תס"ז) ל " רמח לוצאטו, חיים משה רבי * מסילת: המפורסמים ספריו. בטבריה ונקבר ישראל לארץ עלה ימיו ובסוף באיטליה ומחזאי. נולד

.תבונות דעת', ה דרך, ישרים

אותו נו ממ ות התאוות הם והם. יתברך אם אשר, החמרי ימשך מתרחק הוא הנה אחריהן שהוא ונמצא. האמתי הטוב מן והולך

באמת מושם לטוב בין העולם עניני כל כי, החזקה המלחמה בתוך מצד והעשר אחד מצד העני. לאדם נסיונות הם הנה למוטב בין

ואמרתי וכחשתי אשבע פן(: "'ט', ל משלי) שלמה שאמר כענין, אחד אחד מצד השלוה". אלהי שם ותפשתי וגנבתי אורש ופן', ה מי

ואם. ואחור פנים אליו המלחמה שנמצאת עד, אחד מצד והיסורין השלם האדם יהיה הוא – הצדדין מכל המלחמה וינצח חיל לבן יהיה בטרקלין סנכיו הזה הפרוזדור מן ויצא, בבוראו לדבק יזכה אשר

ים באור אורל ותאוותיו יצרו את כבש אשר השעור וכפי. החיל מהטוב אותו המרחיקים מן ונתרחק כן – בו לדבק ונשתד ישיגהו

...בו וישמח

י"ט ישרים, פרק רמח"ל, מסילת ה' כבוד הגדלת היא הזה בעולם האדם של העיקרית המטרהבעולם.

אי... י וד ן שמ תזכה למען, בוראו לפני נפשו לטהר בעבודתו שמתכו לבקר' ה בנעם לחזות, והחסידים הישרים בכלל פניו את לשבת שתהיה לומר נוכל לא – הבא בעולם אשר הגמול ולקבל, בהיכלו

כי, טובה היותר שתהיה כן גם לומר נוכל לא אכן, רעה זו כונהן שהאדם עד עבודתו סוף סוף, צמוע לטובת מתכו .עצמו לצרך יה האמתית הכונה אך אשר בחסידים המצו טרחו לו והשתד

של כבודו אשר למען רק עובד האדם שיהיה הוא, להשיגה האדון ל הוא ברוך באהבה שהתגבר אחר יהיה וזה ,וירבה יגד

אליו לת אל ומתאוה חומד ויהיה ,יתברך ומצטער, כבודו הגד שימעט כל על שלפחות, זה לתכלית עבודתו יעבד אז כי, ממנו

כבודו יהיה מצדו ל יתברך האדם בני שאר שכל ויתאוה, מתגד יהיו ויצטער, כן כמו מעטים מה על חויתאנ שכן וכל, האדם בני שאר שממעט מה על אשר, הטבע בחלשת או באנס או בשוגג עצמו הוא שמ

'(:כ ,'ז קהלת) הכתוב ןכעני, עת בכל החטאים מן רמשל לו קשה".טאיח ולא ובט יעשה אשר בארץ יקצד אין אדם"

זה ודבר ב בתנא בארוהו יד . לטוב זכור אליהו רבה אליהו) אמרו

>? הגלות מדוע(31

גורמים והחורבן ה' של כבודו למיעוטיתברך?

(:ד"פבר בו שיש מישראל חכם כל של כבודו על ומתאנח, לאמתו תורה ד

הקדוש ומצר ומתאוה, ימיו כל ישראל של כבודן ועל הוא ברוךש בית ולכבוד ירושלים לכבוד קד שתצמח ולישועה, המ ,קרובבותגל ולכנוס שזאת, למד נמצאת '.וכו בדבריו הקדש לרוח זוכה – י

,עצמו הנאת מכל לגמרי רחוקה שהיא המעלה הכונה היא שמו ולקדוש מקום של לכבודו אלא ואינה ש יתברך המתקד זה ועל. רצונו שעושים עהבש ותיובברי ( משפטים, זהר) אמרו איזהו!קונו עם המתחסד? חסיד

וה עובד שהוא העבודה מלבד, כזה החסיד הנ על מצוותיו מעשהבאי הנה, הזאת הכונה וד ש צער תמיד שיצטער צריך הגלות על ממ

לכבודו כביכול מעוט גורם שזה מה מצד החרבן ועל ויתאוה, יתברךי יהיה שבה לפי לגאלה שמו לכבוד עלו שאמר מה והוא. יתברך

בי תנא"ה ד " אליהו ירושלים לכבוד ומצר ומתאוה: למעלה שהבאנוי שמים כבוד שבתהו, ישראל של גאלתן על תמיד ויתפלל'. וכו .לעלו

המוטל את לעשות ותפקידו העולם מצב על אחריות יש לאדםתפילתו. בתוצאות התחשבות ללא עליון, אני ומה אני מי: אדם יאמר ואם ועל הגלות על שאתפלל, ספו

תפלתי המפני? ירושלים יות יכנסו תשובתו? הישועה ותצמח הגלו כאותה, בצדו נינו : '(אע", ז"ל סנהדריןבבלי, תלמוד) שש נברא לפיכך נחת וכבר! העולם נברא בשבילי: יאמר אחד שכל כדי, יחיד אדם לפניו הוא רוח יתברך ואף, זאת על ומתפללים מבקשים בניו שיהיו

– שיהיה טעם מאיזה או הזמן הגיע שלא מפני בקשתם תעשה שלא הם הנה והקדוש, שלהם את עשו .בזה שמח הוא ברוך

הנתינה את מזהה, האחרונים בדורות המוסר נועתת מגדולי אחד, דסלר אליהו הרב ,הבורא של רצונו היא החסד מידת. העולם בריאת כתכלית החסד עשיית ואת

את לרכוש צריך השכינה באור לזכות שמעוניין אדם כל לכן. ברואיו עם חסד לעשות לאחרים הנתינה תכונת ופיתוח הזולת לאהבת. הזולת עם ולהיטיב הנתינה מידת

.המבוגרים עבור והן הנוער עבור הן ולגיבושה החברה לבניין רבה חשיבות קיימת

.37, 33 –32א', עמ' מאליהו, חלק , מכתב*דסלר אליהו ג( הרב

החסד קונטרסובנוטל בנותן ידברא. פרק

הוא כח "הנטילה" וכח עולם בורא של ממידותיו "הנתינה" עצמו" )אגואיזם(. ב"אהבת מקורו, האדם את אלהים ברא כאשר ח. ונוטל לנותן עשהו הנתינה כ

ח הוא ל יוצר ממדות עליון כ הכ ומטיב מרחם שהוא, הוא ברוךבר קבל מבלי, ונותן :ככתוב, כלום לו יחסר לא הן); בתמורה ד

רק( 'ז ,ה"ל איוב" )לו ןתת מה צדקת אם" את לו מביעים שאנו שרש זה אשר, תודתנו :ככתוב, האדם את עשה וככה (לו עבודתנו

.ולתן ולהטיב לרחם יוכל כי", האדם את עשה אלהים בצלם"ח אבל האדם יתאוה אשר הוא, הנטילה כ כל את אליו למשךח, בתחומו הבא אשר הוא זה כ אהבת" האדם בני יקראוהו

.הרעות כל שרש והוא", צמוע או; יגזל בכח אם, גזלן הנקרא הוא, מאומה ישלם ולא יקח אשר יש עת בבלי אם, בנג עת כשיגנב, רמאי או; יקח הבעלים ד האדם בני ד

עתם לו תתל ויפתם ים הם האלה המפסידים. מד ים כללי . ופרטיים ,באדם למו שופט ואין, עמים רוצחי, המלחמות עושי – הכללי

.לבדו( יתברך' )=ית האל זולתים אשר – והפרטי חידיםמי ש אשר המה. יגזולו האדם בני להם מו

ועוד, מרשעתם הנצל למען, להענישם שופטים דו עת ילמ את ד שרש אבל. עול מעשות האדם יבוש כי גם, בצדק להרגיש העם, הנטילה כח שהוא – הרע תאמין אל כן ועל; יעמד במקומו עודנו

.וירצח ויגזל, ויגנב ירמה זה מעטה תחת כי, שלו ובציביליזציה באדם כבר הן מלכות של מוראה אלמלא: "באמרם, תרמיתו את ל"חז גלו

את איש ים רעהו חי (.ב"מ, ג"פ אבות" )בלעו במה רעיהם נגד כלל בידם עול אין אשר גם ויש אלא, שיקחו

ש מבלי לטל שאוהבים תנות אוהבי כגון; בתמורה םל והירשות המ

>? מדוע, לדעתכם,(32

הנטילה" "כח הנתינה" הם ו"כח

מרכזיים כוחות או העולם בבניין - להפך

בקלקולו? דבריכם )הדגימו

מחיי בדוגמאותיום-יום(.

>? של חידושו מהו(33

ןיבעני דסלר הרב "ואהבת הפסוק כמוך" לפי לרעך

מדבריו. המובאה

בגייטסהאד אברכים כולל כראש שימש(: 1953 – 1892, ה'תשי"ג- ה'תרנ"ב) דסלר אליהו הרב * התורה עולם לשיקום רבות פעל. ברק בבני' פוניבז בישיבת רוחני שגיחמכ מכן לאחרו( אנגליה)

המפורסמים המוסר ספרי . סדרת20ה- במאה המוסר תנועת מגדולי לאחד ונחשב השואה לאחרמאליהו". נקראים: "מכתב שלו

אלה כל גם. הגדולים והרוחים הבצע ואוהבי, הצדקה ונטילת בנוטלים "אדם מכל החכם אמר ועליהם, יתחשבו מתנת ושונא:

הם – והנטילה הנתינה – האלה הכחות שני(. ז"כ, ו"ט משלי" )יחיהדות כל ישרש ויש. המעשים וכל המ שאין, לדעת לך רך ממצע ד

ובתשוקת הצדדים משני לאחד תשאף לעולם האדם נפש כי, זהב נמצא. בהתענינות ממצע אין: הכלל זה. פשרות אין הפנימית הלב

בור בכל, מעשה שבכל ות בנוגע לא אם – מחשבה ובכל, ד לפנימי – לו מחוצה למציאות שיכות מבלי נפשו או, ונותן מתחסד אם הנהו איתא זה וכעין. ונוטל חוטף ,האלקים עבודת שער) הלבבות חובותב

אין הלב שבפנים(, ד"פ ...אסור או חובה או אלא, הרשות דבר לנוכמוך לרעך ואהבתה. פרק

כי, וזה. הנתינה כח ניצוץ יש אדם ללכ כי, הקודם בפרק התבאר... שאלמלא; הזה הניצוץ את גם לבטל הנטילה לכח רשות נתנה לא לא: חרב העולם היה כן ולא נשים נושאים היו לים היו על. בנים מגד השם גזר כן .לעולמים האדם מבני יפרד לא זה ניצוץ כי, יתברך

כן על, בהם אשר הנתינה ןעני הוא מאד מעט כי יען אולם יבחרו באשר להם; בעיניהם חן ימצאו יתנו ואותם, ויטיבו אלה את, יאהבו יחשבו ;וחבריהם רעיהם, קרוביהם, משפחתם: המה שלהם כאלו

י וזרים לנכרים, האדם בני שאר את אך ; חשבו ת עמהם יתנהגו במד, הנטילה בהם יתחרו .יוכל אשר לככ מהם ויחטפו

כוח הנתינה יוצר אהבה וחיבור בין אנשים.

חלק לו יהיה וגם; יאהב, יתן לאשר כי, האדם נא יתבונן אך, אליו וידבק, בו נחשב זר אשר זה כי, ויבין יבחין ואז, אמורכ יתחיל אם. עמו הטיב לא ועוד, לו נתן טרם מאשר רק הוא, לו המה כלם אשר ירגיש אז כי, ימצא אשר כל את להטיב נא

התפשטה ובכלם, חלק לו יש בכלם כי, אהוביו כלם, קרוביו.עצמותו

מובנה, הזאת המעלה המדרגה אל להגיע יזכה אשר לאדם ואהבת: "התורה מצות כפשוטה היא " – "כמוך לרעך "כמוך...הפרש שום בלי

הנתינה בכח בתוכנה, תלוי הבריאה תיקוןד. פרק– יבנה חסד עולם" כתיב... שתי הקדושים בספרים ומבאר".

>? קשר קיים ( מדוע34 בבורא הדבקות בין

עשיית לבין עולםהחסד?

:בזה הבחנותותר, העולם בבריאת והכונה התכלית כי( א) שאפשר עמקה הי

ותנולה ברואיו עם להתחסד הבורא צוןר היא, להכירה ודם לבשריו אותם .שכינתו מז

הפסק בלי, לברואיו טובה מיני כל ומשפיע נותן רגע בכל כי( ב).וקץ ת"השי שהנהגת הרי נו .נתינה כלה עמ

– ועוד עוד ומבקשים, טובתו ומקבלים עומדים רק נהיה אם ?ואנו– הב הב" לאה!" ע ואהבת בנטילה ונדבקים הולכים אנו ,צמנו

זה כמבאר רוחני משג כל נגד הלב וטמטום, טובה כפית באה שמ– לעיל כי התכלית כל ושלום חס יופר כן אם. יו נהנה איך מז

יה, רוחני תענוג אלא שאינה, כינתוש 'ית חסדו בהכרת ותלו– והשגה הויה" במאמר' עי) תכלית בעל הבלתי אם"( נלך

;חסד בו שיש מי אלא החסד יכיר לא כי? החסד מן ונתרחק רואה הוא שאם, בנטילה ששקוע במי נתבונן כאשר שנראה כמו

כלל מאמין אינו, חסד עושים אחרים עושה אלא, הוא שכךנות חשבונות ם י"ע להשיג רוצים הם מה, "ואמד הנחה כי?" חסד

שהכל אצלו פשוטה אינו כן על, חסד זה מה כלל ידע לא כי; כמוהובר שיש מודה ת"השי במדות משיג אדם שאין, הוא וכלל. כזה דדות אותן כעין בו שיש מה לפי אלא חסיד עם" כדכתיב, המ

תי חסדו מכיר החסיד רקש" – תתחסד .ברך ןכ םאו התכלית תתקים איך יו הנבראים שיהנו ?השכינה מז

ן אין ל אלא לזה תקו ...הנתינה כח את לקנות להשתדח הרי ן שנותן הוא הנתינה שכ כי. כלה לבריאה ותכלית תקו

בטל כבר זהב של וחסד, הגברא של עצמו בקשת של פרוד לכ ",יבנה חסד עולם" בכתוב כונה עוד וזה. תכליתו אל בא מעלה.מעלה של לחסד" תלוח קוםמ" נותן הנבראים שחסד

הלב חכמת" שמחה ברבי מעשה: .בעגלה בדרך שנסע מפשיסחא בונים

ביקש. זזה ולא בבוץ העגלה שקעה לחלץ לו לעזור בונים שמחה מרבי העגלון

"עגלתו את רבי לו השיב" יכול איני. "שמחה "רוצה אינך אבל אתה יכול. רבי היה שעה מאותה. העגלון לו השיב

אבל אתה יכול: עצמו את מוכיח שמחה

ב', סעיף פרק, אביך מוסר ,*קוק( ה"הראי) קוק הכהן יצחק אברהם הרבד( ב'

דרכיך "בכל – בה' היא להידבקות וההדרכה לחיים משמעות להענקת המעשית הדרך זו עושה. בדרך שהוא פעולה בכל אותו ה' ולדעת את לעבוד להשתדל צריך דעהו". אדם

מעשיו. ה' בכל את עובד נמצא כלב רכיך ד עהו . ד ה"הקב את לבקש צריך רכים בתוך שהוא הד

בהבנת ה"הקב את יבקש אז בתפלה עוסק כשהוא. בהם מתנהגי נהווכ תפלתו יענינ ,תפלתו של הענינים באותם הלב באמונת ה,רצו שהוא כיון כי, אחרים בענינים ההיא בשעה הידיעה את יבקש ולא

וקא העבודה בזו מצדו שורה כביכול ה"הקב זו בעבודה עוסק ד שימצא ידע בתורה עוסק וכשהוא .אחר במקום ולא ימצאנה ובהן מעמיק בהיותו ה"הקב את בר להבין ומעי ר בריו על ד ולשנן ולזכ

זו בשעה כי, אחר באפן ולא בתורתו' ית אותו יודע הוא ובזה, היטב בגמילות)= ח"בגמ עסוק בהיותו וכן. זו בעבודה מתגלה הוא

עצה בהעמקת רק ה"הקב את יבקש אז, לחברו להיטיב( חסדים ברים בכל וכן. וקימת הגונה גדולה טובה לו להיטיב איך שעושה הדבר אין באמת הרי ל...'ית לכבודו שאינו בעולם ד שכלו בכל כשישתד

צדדי בכל השלמות בתכלית עושה שהוא מה את לעשות וכחותיורכים בכל ת"השי את יודע שהוא ונמצא, השלמות .הד

>? המסר ( מהו37

בדברי הטמון העיקרי "בכל בעניין קוק הרב

דעהו"? דרכיך הרב דברי לפי האם שאדם פעולה כל קוק

לכבוד בה ויכוון יעשהלגיטימית? ה' תהיה

הדעה. תכליתם אל – החיים משמעות אל המתייחסות דעות ארבע לעיל למדנו יצירת תכלית ם"מבהר לפי. למשנה בהקדמתו ם"הרמב דעת הייתה הראשונה

איש הוא בו אשר וכל העולם תכלית כי... המושכלות סודות בנפשו לצייר" היא האדם.והחכמה השכל פיתוח - "וטוב חכם

מאנשי אחד(: 1935 – 1865, ה'תרצ"ה- ה'תרכ"ה) קוק קוק, הראי"ה הכהן יצחק אברהם הרב * ,ומשורר הלכה, סופר ופוסק חזון, מקובל , איש20ה- במאה והמשפיעים הגדולים וההלכה הרוח

הראשון. ראשיה הרבכ ושימש ישראל בארץ הראשית הרבנות את הדתית. הקים הציונות מאבות העובדת ולהתיישבות החדש היישוב לאנשי אוהד יחס וגילה השנייה בעלייה לארץ עלה קוק הראי"ה

בירושלים החינוך, והקים בתחום זה בארץ, ובכלל היהודי היישוב בחיי מעורה היה ישראל. הוא בארץהרב". "מרכז ישיבת את

הבריאה ותכלית החיים משמעות את המזהה ל"הרמח דעת הייתה השנייה הדעה ל"הרמח. בעולם' ה כבוד הגדלת למען האדם ובפעולת ה"בקב האדם בדביקות

- 'ה כבוד הגדלת- השנייה מטרהה כי הדגיש הדעה .העיקרית המטרה היא תכלית לדעתו. מאליהו מכתב בספרו דסלר אליהו הרב דעת הייתה השלישית

.לעולם תיקון יהיה" הנתינה כוח" באמצעות ורק, לזולת והנתינה החסד היא העולם העיקרי החידוש. אביך מוסר בספרו קוק ה"הראי דעת הייתה רביעיתה הדעה בכל" בדבריו רכיך ד יופעולות כולל) האדם פעולות כל את לכוון :הוא" – דעהויש.רצונו ולמילוי 'ה לעבודת( חולין בתחומי הקודמות, לדעות בניגוד כי לב לשים

להעניק האדם יוכל באמצעותה המעשית הדרך הוא זה במקור העיקרי הדגש האדם. של חייו תכלית על להסיק ניתן וממנה לחייו משמעות

להרחבה יןהחול מספריו הקודש מספרות קורותמוהעמקה

שלו" האני"ו האדם לעצמיות המודעות חשיבות": ראשון מקוראלקים

שלא מנת על יאלה את שוב ומצאתי שבתי מתי אינני? עוד אאבדנו.עוד זוכרת אולי? מחדש ההתחלות ומתחילות הסופים נגמרים שם במקום אולי

שאין למדתי וכבר, התקוות ומתחילות היאושים שנגמרים במקוםברים יים הד יים הם שאין, קצוות עשו י שהכל, נגודים עשו בעצם עשובר של סופו, עגולים- עגולים .השני של תחלתו ד

ום ואולי שבו בי חזרנו ?ההורים אל ושבנוום ואולי כאשר בי ?מהצחוקים חדלנו כאשר ואולי הקיצונו ומצאנו לא ואז, ידידים בלי, חדשים עצמנו נותר אל ולחזר לשוב אלא לנו ,לתמיד, כאב ועד הסוף עד, עצמנו, ואז! שיהיה מה ויהיה אל כששבנו עת עצמנו , מד לעולם פסקנו

.נכונים הבלתי במקומות אותו לחפש הוא לא זה כי הבנתי ואז זה, בא או שהולך או שמשגיחים אנחנו

זה, משגיחים שאיננו ונחים אנחנו או שז . זונחים שאיננו לשוב והחלו:האבדות

, להאזין חזרנו , השמות לבכ ונזכרנו ולפתע. לבכות שוב וידענו ראינו כי אנו משום לא, מורים להיות הפכנו משום ולא, מסמכים שאנחנו

שבינתים משום אלא, יודעים באמת שאנו קטנים הרבה נולדו חדשים יותר נבוכים ואחרים יש כי וראינו .מאתנו

איש כי ידעתי ואז רך ,נכון ואם ראה או שמע אם לשאל אוכל לא בד.יודעת אני כי ידעתי ואז בצלילים ולשיר, מחדש להתפעם: הוא האלהים כי ידעתי ואז

"ה הוא כי, ולהאזין, נכונים אתה להיות"ו" מחדש יום כל"הו" אטל .ממול יושב איש כשאין גם ובמזלג בסכין ולאכל", עצמךום ,והבקר האור מחדש יום כל כמו היה ובחוץ, הקיצותי רכאש והי

שאתה, קים שאתה אלהים תודה: לומר רציתי, אתמול של והילדים

וקא או, ובגלל, מפני קים שאתה, הצורות לבכ קים ד !למרות ואפלומודן, תל-אביב הוצאת לאט,קל, אסתר

הרב ירמיהו רלב"ג, עשות חסד, עמ' ) חסד אשת על שני: סיפור מקורקכ"ה-קכ"ו(

קת, בירושלים היתה אחת זקנה לה בוחרת והיתה, היתה וחכמה צד עשתה, נכסים בעלת כשהיתה לשעבר. דורשים להן שאין מצוות במה יודע אדם ואין, בצנעה חסד, בסתר צדקה – בממונה חסד

,חולים שמבקרת או, מעשים בעלת שהיא יודעים הכל אבל, עוסקתנות להם לחלק ישראל ילדי שמכנסת או על" אמן" לענות כדי, מגד

.ברכתם מלוה החברה, ח"גמ של לחברה כספה מסרה שהזקנה לאחר

. הלווים עם ומטפלת, וגובה חסד העוש התחילה, מזונותיה כדי אלא מכספה לה נשתיר משלא.בגופה

בסינור חגורה, ירושלים בסמטאות היא מהלכת כשהוא, ארךינור הוא מקשט. לרגליה עד משתלשל אחד כיס, כיסים בשני הס

נעות ושפתיה בידה תפלה סדור. משמאלו שני וכיס סינור של מימינוום" את מסימת, תהלים פסוקי ודובבות לסים הספיקה שלא" הי

תל יד על מסימת היא יום של הלוכיה את. הכנסת בבית אותו הכ.הקדושים המקומות יד על הנאמרות התחנות את וגומרת המערבי

– הכפוף בגופה לעשות בחרה חסד ומה בשוקים היא מהלכת? יון מן ומצילתן הארץ על הפזורים" שמות" נסתווכ וברחובות ,הבז

.הקרועים" מותש"ה בין הבלועים הקדושים השמות עם חסד הועוש.שבסינורה הימני לכיס נסתוכ היא הקרועים" מותש"ה את

ש מה השני והכיס פרי של קלפה כל נסתוכ היא זה בכיס? – לה שמ

ובני, הרבים ברשות הזרוקים מכשול כל או, זכוכית שברי או, ירק אויים אדם הארץ מן מרימה – הזקנה – והיא. בהם להתקל מצו

שלא כדי, שבסינורה השמאלי לכיס אותן ומניחה בני בהן יכשלו ולא, אדם במרוצתן התינוקות יחליקו היתה השמות את. וינזקו התורה ספר את מניחים עליה אשר הבימה שבתחתית בגניזה גונזת

מוליכתן היא, הזרוקים והמכשולים הקליפות ואת. בו לקרא כדייים אדם בני שאין למקום .שם מצו

לבית עלתה, עולמה לבית שנפטרה וקדם, ימים האריכה זו זקנהין . צואתה לה לכתב ובקשה החסיד יהודא רבי בחרבת אשר הד והיו

ות לה יש מה תמהים ? מצאה אוצר שמא? לצו ולא לה כתבו הרבו ,ימיה אריכות רלאח: אחת בקשה אלא שאלה שלא, לכתב

, מרומים לגנזי נשמתה כשתחזיר ינור ישתמשו קשט שלה בס המש הוא. לגופה כתכריכין, כיסים בשני יה לה שמ ש והוא בחי לה ישמ

... פטירתה לאחר , וכתבו וחתמו חברה"ל צואתה את ושלחוישא ".קד

לא ונפטרה, רבים ימים יצאו . זקנה מתוך אחרי ירושלים אנשי הלכו מטתה ין בית בוא, בשבחה וספרו את ומקריא אותה מספיד הד... צואתהין בית בא לפני בחלום הופיעה ימים לאחר בעלמא: "לו וספרה הד

דקשוט ותיה לה שקלו זכי והיה, פז של במאזנים הכיסים את ושקלוש שהיה, שמאל של כיס י – הכל את מכריע, מכשול להסיר משמ לחי

..."הבא עולם