תוכן9..........................................................................................................כללי.1

9..........................................................................................................פרסום המדדים10......................................................................................ממצאים עיקריים.2

10........................................................................................ייצור ופדיון2.110...................................................................................תעסוקה ושכר2.211..........................................................................מפעלים עתירי יצוא 2.311...................................................................................... עוצמה טכנולוגית2.4

19..........................................................................מונחים, הגדרות והסברים.319............................................................................................הגדרות3.120..................................................הסברים לנתונים הנכללים באומדנים3.2

21..................................................................................שיטות )מתודולוגיה(.421...............................................................................אוכלוסיית הסקר4.121............................................................................... מסגרת המדגם4.221........................................................................................... המדגם4.3

21..............................................................................................כללי4.3.122...................................................................................מדגם בסיס4.3.222....................................................מדגם תוספות של עסקים חדשים4.3.322.............................................................................................. אמידה4.3.4

23............................................................................................שיטות חישוב.523.............................................................................................הבסיס5.123......................................................מדדי פדיון, תעסוקה ועלות עבודה5.223.....האינדיקטורים, המשקלות ושיטת החישוב של מדד הייצור התעשייתי5.3

כללי.1 מפעלי2,700בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס( אוספים נתונים חודשיים ממדגם של כ-

תעשייה, כרייה וחציבה שבהם לפחות משרת שכיר אחת. הנתונים משמשים להכנת מדדיתעשייה שוטפים, שהם אינדיקטור להתפתחות התעשייה בפרט והמשק בכלל.

כממוצע שנתי של המדדים המחושבים מדי2015פרסום זה מציג את מדדי התעשייה לשנת =2011 ועל בסיס 2012-חודש. המדדים חושבו על פי הנתונים שנאספו מהמדגם החדש מ

.2011. נתונים אלו מבוססים על הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 100.0

על פי הסיווג החדש, סקר מדדי תעשייה, הכולל כרייה וחציבה, עוסק בשני סדרים:(09–06: כרייה וחציבה )ענפים ראשיים Bסדר (, לא כולל עיבוד יהלומים33–10: תעשייה )ענפים ראשיים Cסדר

בעבר היו סדרים אלו קטגוריה אחת.

מדדי התעשייה, כוללים את:מדדי ייצור תעשייתי(1)מדדי תעסוקה )משרות, משרות שכיר, שעות עבודה((2)מדדי פדיון )ממכירות מקומיות ומיצוא((3)מדדי עלות עבודה )שכר, הוצאות נלוות((4) מדדים נגזרים )עלות ושכר לשעת עבודה בתשלום, שכר למשרת שכיר, פדיון למשרה(5)

וכד'(

שיטות החישוב של מדדי הייצור התעשייתי שונות משיטות החישוב של המדדים האחרים, ולכןיוחדו להם סעיפים נפרדים.

מציגים נתונים של משרות בתעשייה, של עלות העבודה ושל הפדיון לפי ענף כלכלי9–1לוחות ולפי מגזר וגודל המפעל.

מובאים נתונים של מפעלים עתירי יצוא: מפעלי תעשייה שערך היצוא שלהם11–10בלוחות מערך המכירות שלהם, וכן מפעלים שערך היצוא שלהם מסתכם ביותר מ-%50-הוא מעל ל

מערך המכירות שלהם.%25 מיליון ש''ח בשנה וגבוה מ-10

מציג את מדדי פדיון התעשייה במחירים קבועים, והוא מאפשר חישוב של השינוי12לוח הראלי בפדיון התעשייה.

מפורטים מדדי הייצור התעשייתי, מדדי משרות שכיר ומדדי שעות עבודה למעשה,13בלוח לפי תתי ענף מקובצים.

מתפרסמים נתונים של תעסוקה ופדיון לפי עוצמה טכנולוגית.18–14בלוחות

פרסום המדדים חושבו מחדש על פי המדגם החדש, והמדדים לשנים קודמות הועברו לבסיס2015מדדי שנת

על פי מטריצת מעבר.2011

בירחון הסטטיסטי100.0=2011 ואילך מתפרסמים על בסיס 2004המדדים החודשיים משנת ובמאגר הנתונים של הלמ"ס באינטרנט. כמו כן, מדי חודש מתפרסמת באתר הלמ''ס הודעה

לתקשורת בנושא.

אומדן ראשון למדדים מחושב ומתפרסם כחודש ועשרים יום לאחר החודש הנחקר. אומדן זה מכלל מפעלי המדגם, והוא כולל את רוב המפעלים הגדולים.65%-מבוסס על נתונים של כ

ממפעלי המדגם, מתפרסם חודשיים ועשרים יום%80-אומדן שני, המבוסס על נתונים של כ לאחר החודש הנחקר. כעבור עוד חודש, עם קבלת נתונים נוספים, מתפרסמים מדדים

- 9 -

מתוקנים, וכעבור חודש נוסף )ארבעה חודשים ועשרים יום לאחר החודש הנחקר( מתפרסם ממפעלי המדגם.95%המדד הסופי, המבוסס על נתונים של כ-

ממצאים עיקריים.2ייצור ופדיון2.1

רמת הייצור התעשייתי במפעלי תעשייה, כרייה וחציבה שבהם משרת שכיר אחת2015בשנת )במחירים קבועים( מאשר בשנת2.3%לפחות )למעט ענף עיבוד היהלומים( הייתה גבוהה ב-

2%, 2012 בשנת 4%, 2013 בשנת 0.6%, 2014 בשנת 1.1%. זאת לאחר עלייה של 2014 7.2%, ועליות רצופות של 2009 בשנת 6.6%, ירידה של 2010 בשנת 9.5%, 2011בשנת .2005 בשנת 4.9% ו-2006 בשנת 8.5%, 2007 בשנת 6%, 2008בשנת

(, עלייה4 מיליארד ש"ח )לוח 410 ל-2015פדיון התעשייה, הכרייה והחציבה הגיע בשנת מפדיון התעשייה, הכרייה והחציבה,58%(. המכירות המקומיות היו 12 )לוח 1%ראלית של

(.4 )לוח 42%והמכירות ליצוא –

מדד הייצור התעשייתי, שמטרתו לשקף את השינויים בערך המוסף של התעשייה, מחושב על פי שקלול מדדי האינדיקטורים שהשינויים שבהם דומים לאלו של הערך המוסף, כגון תפוקת

מוצרים, שעות עבודה שהושקעו בייצור ופדיון במחירים קבועים.

מדד הפדיון במחירים קבועים מחושב כך: מדד הפדיון במחירים שוטפים מחולק במדד המשולב של מדדי מחירים סיטוניים של תפוקה תעשייתית לשוק המקומי ושל מדדי מחירי

יצוא.

2015השוני בין התפתחות מדד הייצור לבין התפתחות מדד הפדיון במחירים קבועים בשנת נובע מכך שמדד הייצור התעשייתי משוקלל לפי משקלות ערך מוסף2014לעומת שנת

)המחושב מסקר התעשייה השנתי( כמוזכר לעיל, ומדד הפדיון משוקלל לפי התחלקות הפדיון. משקלות אלו שונים. אמנם הפדיון הוא אינדיקטור במדד הייצור התעשייתי, אולם אין הוא

האינדיקטור היחיד בענפים מסוימים שבהם מדד שעות עבודה למעשה וכמויות ייצור מוצריםמהווים חלק בחישוב מדד הייצור )לוח ה(.

היצוא, כאחוז מהפדיון, של המפעלים בבעלות זרה ושל החברות הממשלתיות2015בשנת (.6: "הגדרות", בהמשך( )לוח 3.1, בהתאמה )ראו הגדרת מגזר בסעיף 55% ו-61%היה

מכלל מפעלי4.3% מיליון ש"ח ויותר היוו 100 ל-2015המפעלים שמכירותיהם הגיעו בשנת מכלל העובדים בענפים אלו. המכירות של52%התעשייה, הכרייה והחציבה והועסקו בהם

מכלל הפדיון בענפים אלו. בענף ייצור מחשבים ומכשור79%המפעלים הללו הגיעו ל- מסך92% מיליון ש"ח ויותר )100- מהמפעלים ב18%אלקטרוני ואופטי הסתכמו המכירות של

מכלל המשרות בענף. בענף ייצור מוצרי81%כל פדיון הענף(. המשרות של מפעלים אלו היו מיליון ש"ח ויותר )100- מהמפעלים ב20%נפט, כימיקלים ומוצריהם הסתכמו המכירות של

(.9 מכלל המשרות בענף )לוח 73% מסך כל פדיון הענף(. המשרות של מפעלים אלו היו 95%

תעסוקה ושכר2.2 אלף בממוצע לחודש )ראו366 נאמד מספר המשרות בתעשייה, כרייה וחציבה ב-2015בשנת

אלף13. 2014 אלף בשנת 368: "הגדרות", בהמשך(, לעומת 3.1הגדרת משרות בסעיף (. בשעות העבודה1( הועסקו באמצעות חברות כוח אדם )לוח 3.5% )2015מהעובדים בשנת

(.2 )לוח 0.6%למעשה חלה ירידה של

6.2%מהמשרות בתעשייה נמצאו במגזר הפרטי בבעלות ישראלית, 68.4% 2015בשנת במפעלים במגזר15.4% במפעלים של חברות ממשלתיות, 7.1%במפעלים קואופרטיביים,

(.5 במגזר משקי הבית )לוח 2.8%-הפרטי בבעלות זרה ו

82 ש"ח, לעומת 85הסתכמה ב- 2015בשנת העלות לשעת עבודה בתעשייה, כרייה וחציבה משרות ויותר –300(. העלות הגבוהה ביותר הייתה במפעלים שבהם 3 )לוח 2014ש"ח בשנת

- 10 -

ש"ח לשעת עבודה בתשלום למשרת שכיר, והעלות הנמוכה ביותר הייתה במפעלים113(.6 ש"ח )לוח 47 משרות – 4–1שבהם

. השכר השנתי הממוצע הגבוה20.8% היה 2015חלקן של ההוצאות הנלוות לשכר בשנת אלף ש"ח(, ייצור מחשבים, מכשור254ביותר למשרת שכיר נרשם בענפי כרייה וחציבה )

אלף ש"ח( לעומת221 אלף ש"ח(, ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים )242אלקטרוני ואופטי ) והחציבה. השכר השנתי הממוצע הנמוך אלף ש"ח בכלל התעשייה, הכרייה157ממוצע של

84ביותר נרשם בענפי ייצור ועיבוד של מוצרי עור ושל אביזרים נלווים, ייצור מוצרי הלבשה )(.3אלף ש"ח( )לוח

השכר השנתי הגבוה ביותר למשרת שכיר שולם במפעלי2015כמו בשנים קודמות, גם בשנת אלף ש"ח במפעלי המגזר הקואופרטיבי,128 אלף ש"ח, לעומת 282חברות ממשלתיות –

אלף ש"ח במגזר משקי הבית.62 אלף ש"ח במפעלי המגזר הפרטי בבעלות ישראלית ו-139(.6דבר זה נבע גם משוני בהתפלגות הענפים ובריכוזיות של המפעלים במגזרים השונים )לוח

1מפעלים עתירי יצוא2.3

(.4 ולוח 11 מפעלים עתירי יצוא )לוח 840היו של 2015בשנת מהיצוא התעשייתי 96% . הם2015 מכלל מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה שפעלו בשנת 6.5%מפעלים אלה היוו

מכלל הפדיון53% מכלל העובדים בתעשייה, כרייה וחציבה, והפדיון שלהם היה 39%העסיקו בענפים אלו.

מן הממוצע בתעשייה, כרייה38%העלות לשעת עבודה במפעלים עתירי יצוא הייתה גבוהה ב- 34%(. הפדיון למשרה במפעלים אלה היה גבוה ב-10 ש"ח )לוח 117-וחציבה והסתכמה ב

מהפדיון למשרה בכלל מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה.

28(, לעומת ממוצע של 11 )נובע מלוח 172ממוצע המשרות למפעל במפעלים עתירי יצוא היה מן המפעלים עתירי היצוא72%( . 2בכלל מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה )נובע מלוח

היו9% השתייכו למגזר הפרטי בבעלות זרה, 18%השתייכו למגזר הפרטי בבעלות ישראלית, (.11 השתייכו לחברות ממשלתיות )לוח 1%קואופרטיבים ו-

עוצמה טכנולוגית2.4 קבוצות לפי עצמתם הטכנולוגית בהתאם לסיווג כפי4( חולקו ל-Cענפי התעשייה )סדר

סיווג זה נעשה על פי פעילותו העיקרית של כל מפעלEUROSTAT. וה-OECD-שהמליצו ה.2011ועל פי שיוכו לענף כלכלי, בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה

והותאם לסיווג ענפי הכלכלה1993הסיווג לעוצמה טכנולוגית שונה מסיווג ענפי הכלכלה . הדבר מתבטא בעיקר בכך שענפי הכרייה והחציבה וההוצאה לאור אינם נכללים2011

בתעשייה וכן בחלוקה שונה של ענפי התעשייה לרמות שונות של עוצמה.

ארבע הקבוצות של עוצמה טכנולוגית הן: תעשיות טכנולוגיה עילית, תעשיות טכנולוגיהמעורבת-עילית, תעשיות טכנולוגיה מעורבת-מסורתית ותעשיות טכנולוגיה מסורתית.

בלוח א ניתן לראות בפירוט אילו ענפים נכללים בכל קבוצה של עוצמה טכנולוגית.

57% 2015ענפי הטכנולוגיה העילית מתאפיינים בתרומתם הרבה ליצוא התעשייתי. בשנת (.15מהיצוא של התעשייה נבע ממפעלים המסווגים בענפי הטכנולוגיה העילית )לוח

מערך המכירות, וכן אלה שבהם ערך היצוא50%מפעלים שבהם ערך היצוא הוא מעל ל-1 מערך המכירות.25% מיליון ש"ח בשנה וגבוה מ-10מסתכם ביותר מ-

- 11 -

2טכנולוגיה עילית. ענפים, 1לוח א

תיאורסמל

ייצור תרופות, כולל תרופות הומאופתיות21

ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי26

ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה303

3 עילית–. ענפים, טכנולוגיה מעורבת 2לוח א

תיאורסמל

ייצור כימיקלים ומוצריהם20

ייצור נשק ותחמושת252

ייצור ציוד חשמלי27

ייצור מכונות וציוד לנמ"א28

ייצור כלי רכב מנועיים ונגררים29

ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים30 – ייצור כל טיס, חלליות וציוד303 – בניית ספינות ואוניות; 301 אינו כולל:

נלווה

ייצור ציוד רפואי, דנטלי ואורתופדי325

, ירושלים:80, פרסום טכני מס' 2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו הלמ"ס )2המחבר.

, ירושלים:80, פרסום טכני מס' 2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו הלמ"ס )3המחבר.

- 12 -

4 מסורתית–. ענפים, טכנולוגיה מעורבת 3לוח א

תיאורסמל

שכפול חומר תקשורתי מוקלט182

ייצור מוצרי נפט מזוקק19

ייצור מוצרי גומי ופלסטיק22

ייצור מוצרים אחרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים23

תעשיית מתכות בסיסיות24

ייצור מוצרי מתכת בהרכבה, פרט למכונות ולציוד25 – ייצור נשק ותחמושת252 אינו כולל

בניית ספינות ואוניות301

תיקון, תחזוקה והתקנה של מכונות וציוד33

5. ענפים, טכנולוגיה מסורתית4לוח א

תיאורסמל

ייצור מוצרי מזון10

ייצור משקאות11

ייצור מוצרי טבק12

ייצור טקסטיל13

ייצור מוצרי הלבשה14

ייצור ועיבוד של מוצרי עור ושל אביזרים נלווים15

ייצור מוצרי עץ, שעם וקש, פרט לרהיטים16

ייצור נייר ומוצריו17

הדפסה ושכפול של חומר תקשורתי מוקלט18 – שכפול חומר תקשורתי מוקלט182 אינו כולל

ייצור רהיטים31

ענפי ייצור אחרים32 – ייצור ציוד רפואי, דנטלי ואורתופדי325 אינו כולל

, ירושלים:80, פרסום טכני מס' 2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו הלמ"ס )4המחבר.

, ירושלים:80, פרסום טכני מס' 2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו הלמ"ס )5המחבר.

- 13 -

(. יצוא ענפי הטכנולוגיה4 מיליארד ש"ח )לוח 168 הסתכם היצוא בתעשייה ב-2015בשנת מיצוא ענפי10 מיצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית ופי 2.8העילית היה גדול פי

הטכנולוגיה המסורתית.

1. יצוא של מפעלי תעשייה, לפי עוצמה טכנולוגית )במחירים קבועים(0.001 =1102 הבסיס:

5102 –6002

07

08

09

001

011

021

031

6002 7002 8002 9002 0102 1102 2102 3102 4102 5102

יםדד

מ

תעשייה - סך הכלעיליתמעורבת-עיליתמעורבת-מסורתיתמסורתית

(.4 מיליארד ש"ח )לוח 226 הסתכם ב-2015הפדיון ממכירות מקומיות בתעשייה בשנת 2015(. בשנת 15 ממנו היה בענפי הטכנולוגיה המסורתית )נובע מלוח 33%מקורם של

בפדיון ממכירות1.8% בפדיון מיצוא במחירים קבועים, עלייה של 0.3%נרשמה עלייה של (.2 בסך הפדיון )תרשים 1.2%מקומיות ועלייה של

2. מדדי סך כל התעשייה: פדיון, יצוא ומכירות מקומיות )במחירים קבועים(0.001 =1102 הבסיס:

5102 –6002

07

08

09

001

011

021

031

6002 7002 8002 9002 0102 1102 2102 3102 4102 5102

יםדד

מ פדיון יצוא )ש''ח(מכירות מקומיות

- 14 -

. ענפי הטכנולוגיה2.5% ב-2015מדד הייצור התעשייתי של סדר התעשייה עלה בשנת המעורבת-מסורתית היוו את עיקר העלייה בייצור התעשייתי, ואילו בענפי הטכנולוגיה העילית

והמעורבת-עילית נרשמה יציבות )לוח ב(.

(2011לוח ב. שינוי שנתי במדד הייצור התעשייתי, לפי עוצמה טכנולוגית )סיווג אחוזים

201020112012201320142015סוג טכנולוגיה

7.92.24.7-1.10.62.5תעשייה – סך הכל

8.8-0.19.3-1.9-0.13.4טכנולוגיה עילית

5.63.44.1-0.40.01.4טכנולוגיה מעורבת-עילית

13.18.11.80.12.61.3טכנולוגיה מעורבת-מסורתית

2.91.1-1.0-0.60.32.2טכנולוגיה מסורתית

3. מדד הייצור התעשייתי, לפי עוצמה טכנולוגית )במחירים קבועים(0.001 =1102 הבסיס:

5102 –6002

07

08

09

001

011

021

031

6002 7002 8002 9002 0102 1102 2102 3102 4102 5102

יםדד

מ

תעשייה - סך הכלעיליתמעורבת-עיליתמעורבת-מסורתיתמסורתית

- 15 -

מהמשרות בסדר תעשייה השתייכו לענפי הטכנולוגיה העילית. בענפי27% 2015בשנת –2010(. בשנים 18 מהמשרות )לוח 31%הטכנולוגיה המסורתית, שהם עתירי עבודה, היו

(. בשנים2011 נרשמה עלייה בכל קבוצה )למעט ירידה בטכנולוגיה המסורתית בשנת 2012 נרשמה יציבות במספר המשרות בסך התעשייה אולם בהתפתחות לפי עוצמה2015–2014

טכנולוגית נרשמה עלייה בטכנולוגיה המעורבת מסורתית וירידה במעורבת-עילית ובעילית(.4)תרשים

4. משרות בתעשייה, לפי עוצמה טכנולוגית )במחירים קבועים(0.001 =1102 הבסיס:

5102 –6002

07

08

09

001

011

021

031

6002 7002 8002 9002 0102 1102 2102 3102 4102 5102

יםדד

מ

תעשייה - סך הכלעיליתמעורבת-עיליתמעורבת-מסורתיתמסורתית

. אחוז השינוי השנתי בייצור התעשייתי, במשרות שכיר ובשכר למשרת שכיר, לפי1לוח ג – טכנולוגיה מסורתית6 )כל שנה לעומת קודמתה(2015–2005עוצמה טכנולוגית

שכר למשרת שכירשנה)במחירים קבועים(

ייצורמשרות שכיר

20052.60.41.420061.80.72.520072.61.02.22008-1.2-0.4-0.82009-1.9-4.2-5.120101.21.62.920110.5-0.31.120120.30.2-1.020131.2-0.3-0.620141.11.00.320155.6-0.12.2

עקב המעבר לסיווג החדש.2011השינויים חושבו מתוך הסדרה המשורשרת על בסיס 6

- 16 -

. אחוז השינוי השנתי בייצור התעשייתי, במשרות שכיר ובשכר למשרת שכיר, לפי2לוח ג – טכנולוגיה מעורבת מסורתית7 )כל שנה לעומת קודמתה(2015–2005עוצמה טכנולוגית

שכר למשרת שכירשנה)במחירים קבועים(

ייצורמשרות שכיר

20050.41.75.920064.72.57.220073.45.84.72008-2.93.22.92009-3.2-7.4-14.620102.51.813.120110.13.88.120120.81.31.820131.51.00.120142.20.82.620152.61.21.3

. אחוז השינוי השנתי בייצור התעשייתי, במשרות שכיר ובשכר למשרת שכיר, לפי3לוח ג – טכנולוגיה מעורבת עילית8 )כל שנה לעומת קודמתה(2015–2005עוצמה טכנולוגית

שכר למשרת שכירשנה)במחירים קבועים(

ייצורמשרות שכיר

20053.40.50.62006-0.44.70.220074.36.011.92008-2.52.55.12009-1.5-3.0-9.320101.02.65.620111.30.73.420122.21.94.120130.01.6-0.420141.5-0.10.020151.6-1.81.4

עקב המעבר לסיווג החדש.2011השינויים חושבו מתוך הסדרה המשורשרת על בסיס 7 עקב המעבר לסיווג החדש.2011השינויים חושבו מתוך הסדרה המשורשרת על בסיס 8

- 17 -

. אחוז השינוי השנתי בייצור התעשייתי, במשרות שכיר ובשכר למשרת שכיר, לפי4לוח ג – טכנולוגיה עילית9 )כל שנה לעומת קודמתה(2015–2005עוצמה טכנולוגית

שכר למשרת שכירשנה)במחירים קבועים(

ייצורמשרות שכיר

20052.64.29.120061.76.617.920072.96.16.12008-7.73.914.32009-1.1-4.7-0.920100.92.08.82011-1.53.1-0.12012-0.10.29.320131.4-0.6-1.920142.6-1.3-0.120153.4-0.73.4

. אחוז השינוי השנתי בייצור התעשייתי, במשרות שכיר ובשכר למשרת שכיר, לפי5לוח ג – תעשייה – סך הכל10 )כל שנה לעומת קודמתה(2015–2005עוצמה טכנולוגית

שכר למשרת שכירשנה)במחירים קבועים(

ייצורמשרות שכיר

20052.81.85.120062.63.19.120073.84.25.52008-4.12.16.92009-1.6-4.7-5.820101.32.07.920110.01.72.220120.50.74.720131.10.3-1.120141.60.10.620153.3-0.22.5

עקב המעבר לסיווג החדש.2011השינויים חושבו מתוך הסדרה המשורשרת על בסיס 9 עקב המעבר לסיווג החדש.2011השינויים חושבו מתוך הסדרה המשורשרת על בסיס 10

- 18 -

מונחים, הגדרות והסברים.3הגדרות3.1

משרות שכיר, בעלים ובני משפחה העובדים ללא שכר, חברימשרות )קודם: מועסקים(: קיבוצים ועובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם )באומדנים חודשיים משרות

מחושבות ללא עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם(.

כל העובדים הרשומים בגיליונות התשלום, חברי אגודותמשרות שכיר )קודם: שכירים(: שיתופיות ומשרות של עובדים מאזור יהודה והשומרון. חברי קיבוצים העובדים במפעל קיבוצי,

אך אינם מקבלים שכר, נחשבים לבעלים. לא נכללים עצמאים העושים עבודות בקבלנות11למפעל.

כוללות גם את השעות הנוספות, ואינן כוללות שעות שעות אלהלמעשה: שעות עבודההיעדרות בתשלום )כגון ימי מחלה וימי חופשה( ושעות עבודה של הבעלים ובני משפחותיהם.

כל הסכומים החייבים במס הכנסה )לפני ניכוי מיסים()קודם: שכר ומשכורת(:שכר ומופיעים בגיליונות התשלום, כולל שכר יסוד והתוספות האלה: יוקר, מקצועית, ותק ומשפחה

)ללא קצבת ילדים(, וכן דמי נסיעה, פרמיות, בונוסים ותשלומים עבור שעות נוספות, ימי ", אחזקת רכב13היעדרות )כגון חופשה, מחלה וחג(, דמי הבראה, ספרות מקצועית ו"משכורת

)לרבות זקיפה עבור רכב המעביד שנמצא ברשות העובד(, טלפון, ביגוד, כלכלה ואש"ל )החייב מס הכנסה בלבד( ותשלומים בעין )כגון ארוחות, שי ודיור(, תשלומים חד-פעמיים, הפרשים

לתקופות קודמות, תורנויות, כוננויות, שכר עידוד, גמול השתלמות ומענקי פרישה.

, כגון חלקו שלהוצאות נלוות לו ומרכיבי עלות נוספיםכוללת, נוסף על השכר, עלות עבודה: המעביד בתשלומים לביטוח לאומי, קרנות השתלמות, קרנות תגמולים, פיצויים על חשבון

המפעל, הסעת עובדים, החזקת מזנון והוצאות להכשרת העובדים. מנתונים אלה, לאחר : "הסברים לנתונים הנכללים באומדנים",3.2"החלקת" התשלומים החד-פעמיים )ראו סעיף

12להלן(, מחושב מדד סך כל התשלומים הקשורים בהעסקת עובדים – מדד עלות העבודה.

המדד מחושב כיחס בין מדד סך כל עלות העבודה לביןמדד עלות לשעת עבודה בתשלום:מדד שעות העבודה בתשלום, ומתוקנן במספר ימי העבודה בחודש.

המדד מתקבל על ידי חלוקת מדד השכרלמשרת שכיר: מדד שכר לשעת עבודה בתשלום פעמיים והפרשי שכר עבור תקופות קודמות( במדד שעות העבודה-)למעט תשלומים חד

בתשלום )שעות עבודה למעשה ושעות היעדרות בתשלום(, ומתוקנן במספר ימי העבודהבחודש.

כולל את ערך המכירות המקומיות, הפדיון במחירים שוטפים: ,פדיון )ערך המכירות( מכירות ליצוא, הכנסות מעבודות ותיקונים והכנסות מייצור מוצרים לשימוש עצמי ומיסים כגון

מס קנייה ובלו ומס ערך מוסף; ואינו כולל סובסידיות ותמריצי יצוא.

(. שנתון סטטיסטי2014להסבר על מועסקים, שכירים/משרות ומשרות שכיר, ראו: הלמ"ס )11.893. ירושלים: המחבר, עמ' 65, מס' 2014לישראל

. ירושלים: המחבר65, מס' 2014להגדרה מפורטת ראו: הלמ"ס. שנתון סטטיסטי לישראל 12.894עמ'

- 19 -

ענפי תעשייה לפי עוצמה טכנולוגית: חולקו ענפי התעשייה )לא כולל כרייה וחציבה( לארבע2011,13בהתאם לסיווג ענפי הכלכלה

קבוצות עיקריות לפי דרגת העוצמה הטכנולוגית: תעשיות טכנולוגיה עילית, תעשיות טכנולוגיה עילית, תעשיות טכנולוגיה מעורבת-מסורתית ותעשיות טכנולוגיה מסורתית )פירוטמעורבת-

הענפים הנכללים בכל עוצמה טכנולוגית ניתן לראות בלוח א לעיל(.

חלוקת התעשייה למגזרים מאפשרת לכלול באותו סיווג יחידות מוסדיות שהתנהלותןמגזר: ( היא יחידה כלכלית שיכולה להיותinstitutionהכלכלית ומטרותיהן דומות. יחידה מוסדית )

בעלת נכסים, לקבל עליה התחייבויות, לעסוק בפעילות כלכלית ולבצע עסקאות עם יחידות כלכליות אחרות. כדי לקבץ את היחידות המוסדיות למגזרים יש לסווג כל יחידה בנפרד. הסיווג

של כל יחידה מוסדית למגזר נקבע על פי השליטה במניות החברה. החשבונות לפי מגזרמספקים מידע על התפלגות ההכנסות בתעשייה, על התפלגות התעסוקה ועוד.

: קיימים בתעשייה המגזרים האלהSystem of National Accounts 1993על פי המלצת

מגזר לא-פיננסיפרטי בבעלות ישראלית – מפעלים פרטיים– ממניותיהם הם בבעלות50%פרטי בבעלות זרה –כולל מפעלים אשר לפחות –

לא ישראלית ממניותיהם הם50%חברות ממשלתיות – כולל מפעלים אשר לפחות –

בבעלות ממשלתיתקואופרטיבים – מפעלים שיתופיים–

– כולל עסקים בבעלות משקי בית שאינם מאוגדים כחברותמגזר משקי הבית

הסברים לנתונים הנכללים באומדנים3.2 – הנתונים המשמשים להכנת המדדים נאספים ממפעלי התעשייה. נתוני מפעליםאיסוף

משרות שכיר מתקבלים בדרך כלל ממקורות מינהליים: נתונים של משרות10שבהם עד ושכר מתקבלים מהמוסד לביטוח הלאומי, ונתוני הפדיון – ממערכת מס ערך מוסף.

– נתונים שלא נתקבלו בעת חישוב המדדים נזקפו על פי השינוי בנתונים המדווחים.זקיפה

תשלומים חד-פעמיים ותשלומים– שיטת ה"החלקה" של תשלומים חד-פעמיים רטרואקטיביים מתייחסים בדרך כלל לתקופה של כמה חודשים. מכיוון שאי אפשר לקבל

מהמפעלים נתונים מדויקים של תשלומים אלה לפי החודשים שאליהם הם מתייחסים, וכן משום שיש תנודות ניכרות בגובה התשלומים החד-פעמיים, הוחלט לכלול מדי חודש בממוצע

נע של שכר את התשלומים החד-פעמיים והרטרואקטיביים בארבעת החודשים האחרונים )חודש הדיווח ושלושה חודשים קודמים(. לחלק מהמפעלים מתקבלים נתונים אלה כשהם

מחולקים על פני כל השנה הקודמת.

. ירושלים:80, פרסום טכני מס' 2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו הלמ"ס )13.585המחבר, עמ'

- 20 -

שיטות )מתודולוגיה(.4אוכלוסיית הסקר4.1

אוכלוסיית הסקר כוללת מפעלים העומדים בשני קריטריונים: מפעלים השייכים לענפי התעשייה, הכרייה והחציבה כפי שהוגדרו בפרסוםאפיון ענפי –

להוציא ענף עיבוד היהלומים; זאת משום שבענף2011,14הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה עיבוד היהלומים הפעילות התעשייתית משולבת בפעילות מסחרית, ואי אפשר לקבל נתונים

מהימנים של החלק התעשייתי של הענף )ליטוש היהלומים(. מפעלים שבהם משרת שכיר אחת לפחות והשייכים למגזר העסקי, וכן מפעליאפיון כלכלי –

קיבוצים המייצרים סחורות למכירה בשוק.

אוכלוסייה זו אינה כוללת מפעלים של עצמאים שאין בהם משרות שכיר, מפעלים הפועלים שלא למטרות רווח ויחידות עזר בקיבוצים המשרתות את הקיבוץ בלבד ואינן מוכרות את

תוצרתן לשוק )מתפרות, מסגריות וכד'(. כמו כן, לא נכללו יחידות בבעלות ישראלית המייצרותמחוץ לגבולות המדינה.

מסגרת המדגם4.2 המקור לבניית המסגרת היה מרשם העסקים של הלמ"ס. המרשם מתבסס בעיקר על איחוד

שני קבצים מינהליים:קובץ עוסקים של מס ערך מוסף )מע"מ(א.קובץ מעסיקים של המוסד לביטוח לאומיב.

מתוך המרשם נבחרו למסגרת מדדי התעשייה המפעלים אשר תאמו את הקריטריונים".: "אוכלוסיית הסקר4.1שפורטו לעיל בסעיף

המדגם4.3כללי4.3.1

מדגם התעשייה מתוכנן כדי לאמוד ביעילות את סך הפדיון ולאו דווקא את מספר המפעלים. לכן ניתן לצפות שיתקבלו אומדנים מדויקים יותר לפדיון )או למשתנים אחרים הדומים לפדיון(,

ומדויקים פחות למספר המשרות ועוד פחות מכך למספר המפעלים או לפילוח לפי מחוז.

המסגרת חולקה לענפי דגימה, ובתוכם שכבות גודל לפי נתון הפדיון. בתוך כל שכבת דגימה, הוצא מדגם מקרי פשוט של עוסקים )ללא החזרה(. מדי חודשיים יוצא מדגם השלמה, המכסה

את העוסקים החדשים במשק. מדי שנה מתעדכנת מסגרת הדגימה והעסקים משובצים מחדש לשכבות הגודל בהתאם לנתוני הפדיון מהשנה האחרונה. בעקבות זאת מתעדכנות

שכבות הדגימה והסתברויות הדגימה, והדגימה נעשית שוב תוך שמירה מרבית על המשכיותהמדגם.

העוסקים שלהם הפדיון הגבוה ביותר בכל ענף )בשכבת הדגימה הגבוהה( נדגמים בוודאות. מועסקים נדגמים כך, אף אם הפדיון שלהם נמוך יחסית.200גם עוסקים שלהם יותר מ-

. החידוש כלל הגדלת מספר2011בעקבות המעבר לסיווג הענפי החדש, חודש המדגם בשנת שכבות הדגימה, קביעת גבולות חדשים לשכבות, והקצאה מחדש של גודל המדגם בשכבה.

המדגם החדש מתאפיין בטעויות דגימה נמוכות יותר ולכן באומדנים מהימנים יותר.

.2011(. הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2012ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )14.223–86. ירושלים: המחבר, עמ' 80פרסום טכני מס'

- 21 -

מדגם בסיס4.3.2

בעזרת אלגוריתם ממוחשב נקבעו גבולות של שכבות גודל לענף. בכל ענף חולקו העוסקים לשכבות גודל בהתאם לערך של סך כל הפדיון השנתי של העסק. בכל שכבת דגימה נדגמו

העוסקים בהסתברות שווה בהתאם להקצאה אופטימלית של ניימן )הסתברות הדגימה משתנה משכבה לשכבה(, והעוסקים בשכבת הגודל העליונה בכל ענף נדגמו כולם בוודאות.

ככל שפדיון היחידה היה גבוה יותר, היא שובצה לשכבה גבוהה יותר אשר בה הדגימה היאבהסתברות גבוהה יותר.

Permanent Random Numberלכל יחידת דגימה במסגרת הוצמד מספר מקרי קבוע – )PRN(שילווה אותה בכל תקופת פעילותה. מספר זה נועד לשמור, ככל האפשר, על המשכיות

המדגם לאורך שנים.

של העסקים נקבע מחדש במדגםPRNהערה: בעקבות המעבר לסיווג הענפי החדש, ה- , לפי הסיווג הענפי2011. כך התקבל מדגם בלתי תלוי בקודמיו לפני שנת 2011הבסיס בשנת

הישן.

מדגם תוספות של עסקים חדשים4.3.3

עסקים חדשים נפתחים תדיר. כדי לשמור על עדכניות המדגם ולמנוע תת-כיסוי של עסקים אלה, יוצא מדגם "תוספות" של עסקים חדשים מדי חודשיים. לשם כך מתקבלת מסגרת

דגימה של יחידות שנוספו בתקופה זו, הנקראת תוספת. היחידות במסגרת לדגימת התוספת משויכות לשכבות על פי גבולות השכבות כפי שנקבעו במדגם הבסיס )בהתאם לענף של

העסק החדש ולגודלו(.

תהליך הדגימה בתוספת הוא של "דגימה מצטברת", שבה מספר הנדגמים בתוספת תלוי, בין היתר, בגודל המדגם שהצטבר עד לתוספת הקודמת ובגודל המדגם המצטבר הדרוש עד

לתוספת הנוכחית.

עוסקים חדשים שעדיין לא שויכו לשכבת דגימה נכנסים ל"קבוצת המתנה". במקרים רבים קשה מאוד להעריך את רמת פעילותם הכלכלית של עוסקים חדשים ממש. לכן כעבור

חודשיים, כאשר מתווספים נתוני פדיון, נבדקת שוב האפשרות להכניסם למסגרת הדגימה.

אמידה4.3.4

לכל עוסק במדגם נקבע גורם ניפוח שהוא היפוך הסתברות הדגימה. אינטואיטיבית, גורם הניפוח משקף את מספר העוסקים באוכלוסייה שהעוסק שבמדגם מייצג. הנתונים של כל עוסק במדגם הוכפלו בגורם הניפוח שלו, וכך הנתון הנאמד במדגם מייצג את אוכלוסיית

הסקר.

כאמור, הסתברות הדגימה נקבעה כך שתקטין מאוד את טעות הדגימה היחסית של האומד )של כלל אוכלוסיית הסקר( לפדיון דווקא. אפשר לאמוד גם את מספר המפעלים או כל נתון אחר באותו אופן )הכפלה בגורם ניפוח(. אפשר גם לפלח את הפעילות הכלכלית לפי מחוז,

קבוצת גודל של עסקים או מספר המפעלים. במקרים אלו טעות הדגימה היחסית תהיה גדולהיותר בדרך כלל. לכן, יש להיזהר מעריכת השוואה בין שנים שונות לפי משתנים אלו.

- 22 -

שיטות חישוב.5הבסיס5.1

)ממוצע(.100.0=2011הבסיס לחישוב מדדי התעשייה לפי המדגם החדש הוא

במהלך השנה נעשים תיקוני בסיס בגלל הצורך בעדכון נתונים היסטוריים, כך שהמדדים לא יושפעו מהתיקונים. לכן נתוני השנה הקודמת מתוקנים על פי מכפלת היחס של המדדים

בנתונים מוחלטים של השנה הנוכחית. תיקונים אלו של השנה הקודמת נעשו ברמה של ענף ראשי, ולכן אין התאמה מלאה בין סיכומי סך כל התעשייה המתקבלים לפי חלוקות שונות

)עוצמה טכנולוגית וכו'(.

בעקבות תיקוני בסיס הנעשים במהלך השנה, הנתונים המוחלטים של משתנים כגון פדיון,משרות ועלות עבודה המופיעים בפרסום זה הם העדכניים ביותר.

כדי לחשב את הנתונים המוחלטים לשנים עברו יש להתייחס לנתונים המוחלטים לשנה זו וכןלמדדים הרלוונטיים למועד פרסום זה.

מדדי פדיון, תעסוקה ועלות עבודה5.2 המדדים של פדיון, תעסוקה ועלות עבודה ברמה של ענפי משנה, ענפים ראשיים וסך כל

התעשייה מחושבים כיחס שבין נתוני המפעלים לאחר הניפוח בתקופה השוטפת לבין נתוני הבסיס. המדדים הנגזרים מחושבים כיחס בין המדדים העיקריים. כך, למשל, מדד שכר

לשכיר מחושב כיחס בין מדד השכר למדד סך השכירים.

כמו כן, מדדי הפדיון ועלות העבודה מחושבים גם במחירים קבועים. מדדים שמקורם במדדי עלות העבודה מחולקים במדד המחירים לצרכן, ואילו מדד הפדיון במחירים קבועים מחושב על ידי חלוקת מדד הפדיון במחירים שוטפים במדד משולב של מחירים סיטוניים של תפוקה

תעשייתית ושל מחירי היצוא.

האינדיקטורים, המשקלות ושיטת החישוב של מדד הייצור התעשייתי5.3מדד הייצור התעשייתי5.3.1

מטרתו של מדד הייצור התעשייתי היא לשקף את השינויים החודשיים בנפח הייצור, שהואאומדן לערך המוסף של התעשייה בכל אחד מענפיה.

מעשית, אין אפשרות לקבל מדי חודש נתונים של הערך המוסף לצורך חישוב המדד. לכן משתמשים באינדיקטורים ובמשתנים אחרים שהשינויים שחלים בהם דומים לאלו של הערך

המוסף, כגון תפוקת מוצרים, שעות עבודה שהושקעו בייצור ופדיון במחירים קבועים, או בשילוב של האינדיקטורים. מחשבים מדדים לאינדיקטורים )השינויים החלים באינדיקטורים

מתקופת הבסיס( בתוך ענף המשנה. מדדי האינדיקטורים לענף המשנה משוקללים במשקלות האינדיקטורים לקבלת מדד ייצור לענף המשנה. המדדים לפי ענף ראשי ולסך כל התעשייה

משוקללים בהתאם לערך המוסף של ענפי המשנה בתוך הענף הראשי וסך כל התעשייה.

האינדיקטורים5.3.2 בעבור המדגם החדש עודכנו האינדיקטורים והמשקלות שלהם, ועל פיהם מדד הייצור

התעשייתי מחושב בכל חודש. מספר ענפי המשנה ומשקלם לפי סוג האינדיקטור מובאיםבלוח ד להלן.

- 23 -

לוח ד. מספר ענפי המשנה ומשקלם, לפי סוג אינדיקטור

מדגם חדש משקלות מדד

הייצורהתעשייתי

מדגם חדש מספר ענפי

משנה

מדגם קודם משקלות מדד

הייצור התעשייתי

מדגם קודם מספר ענפי

משנה

סוג אינדיקטור

סך הכל100.0151100.0121מוצרים )כמויות ייצור(4.899.9515

17.22513.3319מוצרים )כמויות ייצור( +

פדיון )במחירים קבועים(

43.66445.948פדיון )במחירים קבועים( +

שעות עבודה

פדיון )במחירים קבועים(305028.936

1.923

מוצרים )כמויות ייצור( + שעות עבודה +

פדיון )במחירים קבועים(

שעות עבודה4.43

משקלות הייצור התעשייתי5.3.3 עודכנו המשקלות המשמשים לחישוב מדדי100.0=2011עם העברת המדדים לבסיס החדש

(.2004התעשייה )המדגם הקודם של מדד הייצור חושב לפי משקלות

בהחלפה הנוכחית של המדגם, עודכנו המשקלות על פי נתוני הערך המוסף של ענפי התעשייה )עם תיקונים הנסמכים על ממצאים ראשוניים מסקר2009מתוך ממצאי סקר התעשייה

.2011(, והותאמו לשנת הבסיס 2010תעשייה לוח ה מציג את ההבדלים בין המשקלות. הלוח מראה כי עיקר השינוי חל בענפי הכרייה

והחציבה, הכוללים את הפקת הגז, שמשקלם במדגם החדש עלה באופן חד. נוסף לכך, משקל.2004ענפי הטקסטיל וההלבשה המשיך לרדת משנת

- 24 -

לוח ה. משקלות הערך המוסף של ענפי התעשייה ומשקלות מדד הייצור התעשייתי, לפיענף כלכלי ראשי

אחוזים

סמל לפיהסיווג הישן )

1993)

סמל לפי הסיווג

החדש )2011)

תיאור

מדגם ישן

משקל2004

מדגם ישן חלקיחסי ב-

2011

מדגם חדש(2011)

2011שנת

מדגםחדש )2011) 2014שנת

סדרים B–C

תעשייה;100100100100 כרייה וחציבה

2.781.995.286.29כרייה וחציבהBסדר 1397.2298.0194.7293.7תעשייהCסדר

12.2610.0510.5210.7ייצור מוצרי מזון1510–14ייצור משקאות12–1611

1.741.391.511.47 ומוצרי טבקייצור טקסטיל14–1813–17

3.672.251.661.44 ומוצרי הלבשהייצור ועיבוד של מוצרי1915

עור ושל אביזרים0.210.150.20.22נלווים

ייצור מוצרי עץ, שעם20160.760.580.50.54 וקש, פרט לרהיטים

2.321.991.881.44ייצור נייר ומוצריו2117הדפסה ושכפול של2218

חומר תקשורתי2.291.61.731.37מוקלט

23–24,245ללא

ייצור מוצרי נפט20–19מזוקק,

9.047.648.256.73 כימיקלים ומוצריהם6.7313.4612.1210.32ייצור תרופות24521

ייצור מוצרי גומי25225.846.364.544.36 ופלסטיק

ייצור מוצרים אחרים2623על

בסיס מינרלים2.852.322.693.45 אל-מתכתיים

תעשיות מתכות27241.691.281.571.4 בסיסיות

ייצור מוצרי מתכת2825 בהרכבה, פרט

למכונות109.78.868.98 ולציוד

ייצור מחשבים, מכשור3426–3223.0525.4624.2527.46 אלקטרוני ואופטי

2.061.681.881.47ייצור ציוד חשמלי3127ייצור מכונות2928

2.892.813.663.26 וציוד לנמ"א

- 25 -

ייצור כלי תחבורה30–352965.994.985.06 והובלה

2.872.511.982.32ייצור רהיטים36310.960.791.581.24ענפי ייצור אחרים3932–38

תיקון, תחזוקה33והתקנה

0.350.47-- של מכונות וציוד

הנוסחה לחישוב מדד הייצור לענף משנה5.3.4

Ik-kחישוב מדד הייצור לענף משנה

X Ikj∑ Wkj

= Ιk

כאשר:

k– ענף משנה

j–מספר האינדיקטור

Ikj – מדד האינדיקטורj בענף המשנה k;

Wkj – משקל האינדיקטורj בענף המשנה k;

=1כאשר: ∑jWkj

הנוסחאות לחישוב מדד הייצור לענף ראשי ולכלל התעשייה5.3.5 המדד לענף, שהוא סיכום ענפי משנה – בעיקר ענף ראשי בתעשייה, הוא שקלול המדדים

, וליתר פירוט:1לענפי המשנה במשקלות ענפיים המסתכמים ל-

Ir = Rחישוב מדד ייצור לענף ראשי ( 1)

X Ik∑kWrk

Ir=

משקל ענף משנה בענף הראשיWrkכאשר

1= ∑kWrk

T – IT( חישוב מדד הייצור לסך התעשייה 2)

=1 משקל ענף משנה ו-Wkכאשר ∑Wk

x Ir ∑Wr

x Ik = ∑Wk

=IT

= 1 משקל הענף הראשי בכלל התעשייהWrכאשר ∑Wr

- 26 -