ב פרק התורה יסודי הלכותהאל הנכבד והנורא הזה--מצוה לאוהבו וליראה ממנו,   א

( דברים יא,א; דברים ו,השנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" )

 (.דברים י,כ; דברים ו,יגונאמר "את ה' אלוהיך תירא" )

  והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו:]ב[

בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים,

ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ

ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר

(.תהילים מב,גכמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים--לאל חי" )

וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה     ב

שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות,

(.תהילים ח,ד-ה. מה אנוש, כי תזכרנו" ) . כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך .

ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב  ג

את השם, כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.

ז' פרק היחוד בחיי, שער לרבנו הלבבות חובותאחד הוא שהקב"ה טעמים...( לכך שבעה )מתוך השני הטעם על בחיי רבנו מדבר זה במקור

עליונו ותחתונו, ,, מצד סימני החכמה הנראים בכל העולם הזהוהשני

קפאיו וצמחיו ובעלי חיים אשר בו.

וכאשר נסתכל בו יורנו כי כולו מחשבת חושב אחד ומלאכת בורא אחד.

והוא, שאנו מוצאים אותו על מחלקותיו בשורשיו ויסודותיו, מתדמה בתולדותיו ושווה בחלקיו.

ואותות חכמת הבורא יתעלה נראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות כי הם לבורא אחד חכם.

ואילו היה לעולם יותר מבורא אחד

הייתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנת בכלליו ובחלקיו.

ועוד, כי אנחנו מוצאים אותו, כי הוא צריך בקיומו, ותיקונו קצתו אל קצתו.

ואין חלק ממנו נגמר אלא בחלק אחד,

כצורך קשקשי השריון וחלקי המטה ואברי גוף האדם ושאר המחוברים קצתם אל קצתם בתקונם

והשלמתם.

והלא תראה צורך הירח והכוכבים אל אור השמש,

וצורך הארץ אל השמים ואל המים,

וצורך בעלי חיים קצתם אל קצתם,

כי מקצת מיניהם אוכל מקצתם: כדורס מן העופות והדגים וחיות השדה.

וצורך האדם אל הכל, ותקנת הכל באדם.

וצורך הארצות והפלכים והחכמות והמלאכות קצתם אל קצתם.

והחכמה נראית בקטני היצירות וגדוליהם.

כי כוח החכמה הנראית ביצירת הפיל לפי גודל גופו,

איננו יותר נפלא מכוח החכמה הנראית ביצירת הנמלה לפי קטנותה.

אך כל אשר תקטן היצירה, יהיה כוח החכמה והיכולת נראה בה יותר,

ותיקון הבורא יותר נפלא ונראה ממנה.

וזה יורה כי כולם מחשבות חושב אחד ובורא אחד,

מפני שהם מתדמים ושווים ונכונים להשלמת סדר העולם, והעמדתו כולו בכול חלקיו.

ואילו היה לו יותר מבורא אחד, הייתה צורת החכמה מתחלפת בקצת חלקיו, ולא היה צריך קצתו אל

קצתו.

ומפני שהוא חלוק בשורשיו ויסודותיו, שווה בתולדותיו ומחברותיו, תראה כי מחדשו ומחברו ומנהיגו

וחושבו - אחד.

ואמר הפילוסוף:

אין במה שברא האלוהים יותר נפלא ממה שברא.

ורצה לומר, כי החכמה בקטן ובגדול מחלקי העולם מתדמה ושווה. כמו שאמר דוד המלך עליו השלום, בספרו מיני ענייני העולם ותכונות יישובו,

)תהילים קד( מה רבו מעשיך ה', כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנייניך. ואמר )שם צב( מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך.