סוגיית החשמל בשבת בהלכה חלק א' יחידת לימוד שישית

החשמל בשבת - יחידת הלימוד

  • Upload
    -

  • View
    117

  • Download
    0

Embed Size (px)

Citation preview

סוגיית החשמל בשבת בהלכהחלק א'

יחידת לימוד שישית

תוכן הענינים

7 חזון איש, אורח חיים, סימן נ, ס"ק ט;

10 גמ' שבת מז, א;

11 חידושי הרמב"ן שבת מז, א;

12 חידושי הריטב"א שבת מז, א;

14 מנחת שלמה כרך א סימן יא

30 מנחת שלמה כרך ב סימן יז

7

החזון אישר' אברהם ישעיהו ב"ר שמריה יוסף קרליץ נולד בעיירה קוסוב בליטא בשנת תרל"ט )1878(, ולמד תורה מפי אביו הרב ומפי אחיו הגדול ר' מאיר. מגיל צעיר נהג ללמוד לבדו בהתמדה מיוחדת במינה, ומעולם לא למד בישיבה. בשנת תרע"א )1911( הוציא לאור )אי"ש=אברהם איש' 'חזון הלמדני-הלכתי ספרו של הראשון הכרך את שם בעילום ישעיהו(, שעשה רושם רב בעולם התורה. בשנת תר"פ )1920( עבר לווילנה, והיה מקורב )1933( עלה ארצה וקבע את ביתו גרודזינסקי. בשנת תרצ"ג לגדול הדור ר' חיים עוזר הרוחני למנהיג הפך קצר זמן תוך תורה. של למרכז בזכותו שהפכה ברק, בני בעיירה אם בכלל, החרדי הציבור של המנהיגים ומחשובי בארץ, הליטאי-ישיבתי הציבור של כי מעולם לא נשא בשום תפקיד רשמי, רבני או ציבורי. אחיו וגיסיו, שכמה מהם נרצחו יעקב ישראל גיסו רבי ידוע בעיקר ביניהם בשואה, היו כולם תלמידי חכמים חשובים; קנייבסקי, ה'סטייפלר', שנחשב כממשיך דרכו. החזו"א פעל באופן נמרץ לחיזוק לימוד בשנת ברק בבני נפטר החזו"א השואה. אחרי בארץ הישיבות עולם ולקימום התורה

תשי"ד )1953(.

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

8

חזון איש, אורח חיים, סימן נ, ס"ק ט;

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

9

עמוד 10

עמוד 11-12

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

10

גמ' שבת מז, א;

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

11

חידושי הרמב"ן מסכת שבת דף מז עמוד א

חייב בשבת טרסיים של מטה המחזיר ושמואל רב דאמרי הא בין בין לת"ק חטאת. האי דוקא בתקע אבל לא תקע פטור דהא לרשב"ג בלא תקע פטור ולית דחש ליה לב"ש דאמרי במס' ביצה )כ"ב א'( גבי מנורה של חוליות יש בנין בכלים, וכיון דבשתקע מיירי רב ושמואל, ור' אבא ורב הונא בשלא תקע דהא מוקמי' להו כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם היה רפוי מותר מאי קושיא דמקשי להו רב יהודה מדרב ושמואל, איכא למימר דהכי קאמר להו כיון דרב ושמואל תרוייהו אמרי בשתקע חייב חטאת על כרחין בשלא חטאת חייב דתקע גב על אף סבור ואינהו לכתחלה, אסור תקע מתני' עלייהו דמקשי' והיינו גזרי', ולא לכתחלה מותר תקע לא המחזיר קני מנורה וכו' וכן מפורש בתוספות, ויש לפרש דמטה של טרסיים של ובמטה דברייתא, המטה מלבנות היינו לאו טרסיים עלייהו ואקשי' מלאכתה, נגמרה תקיעה דבלא לתקוע צריך אין מהא דתניא קנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור, כלומר נהי דסבירא להו דחזרתה לאו היינו גמר מלאכתה מ"מ היה להם לאסור לכתחלה, והם אמרו כרבן שמעון בן גמליאל וברפוי, שכיון שאין חזרתה בלא תקיעה גמר מלאכתה אפי' בשאינו רפוי, ברפוי מותר לכתחלה כדאמר רבן שמעון בן גמליאל אם היה רפוי מותר, והא דאמרי' במס' ביצה )שם( גבי מנורה של חוליות שב"ה גמליאל, בן שמעון כרבן וברפוי תקע בשלא להחזירה, מתירין וכבודו, ודאמרי' לעיל יום טוב ואפשר אפילו כרבנן ומשום צורך בשל חוליות גזירה שמא יתקע ויבא לידי חיוב חטאת קאמרי', ועוד

תתברר לפנינו בס"ד.

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

12

חידושי הריטב"א מסכת שבת דף מז עמוד א

מהו להחזיר מטה של טרסיים בשבת. פירוש והיא מטה של פרקים.

אינהו בסמוך וכדאמרינן וברפוי, פירוש דמי. שפיר ליה אמרו דאמור כרשב"ג דאמר אם היה רפוי מותר, והקשו בתוספות דאם והיאך ברפוי, מינה דפרכינן ושמואל דרב הא מיירי דכוותה כן כיון בכלים בנין יש תימא דאפי' חטאת, חיוב בזה שיהא אפשר שהוא רפוי בנין מן הצד הוא וכדאמרינן לקמן, ותירצו דההיא דרב ושמואל במהודק ואפי' בלא תקיעה וסבירא להו דיש בנין בכלים ]ור' אבא ורב הונא בר חייא סברי דאין בנין בכלים[ ואפי' בהדוק איסורא דרבנן לחוד הוא וכיון דכן ברפוי שרי לכתחלה, וכי תימא ניחוש שמא יתקע דאיכא בתקיעה איסורא דאורייתא לכולי עלמא

משום מכה בפטיש, הא ליתא דברפוי לא שייכא תקיעה כלל.

מיתיבי המחזיר קני מנורה בשבת חייב חטאת. פירוש אפי' בהדוק בלא תקיעה דסתמא קתני ולא מפליג כלל, ומשום דסבירא ליה יש בנין בכלים ובהא רהיט כולה ברייתא, וכל מאי דקתני פטור אבל אסור מיירי כשהוא חזרת עראי לפי שעה ולא חשיב בנין וכדפרש"י

ז"ל, ומ"מ תיקשי ברייתא לר' אבא ולרב הונא בר חייא.

ופרקינן דאינהו דאמור כי האי תנא. פירוש כרשב"ג דתני אם היה רפוי מותר אפי' לכתחלה, והילכתא כוותייהו דבתראי נינהו, וסוגיין ואין סתירה בכלים כל היכא דליכא נמי בעלמא דאין בנין בכלים

תקיעה, ויש בשמועה זו פירושים אחרים וזהו הנכון יותר.

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

13

רבי שלמה זלמן אויערבך נולד בירושלים בה"א תר"ע )1910( לאביו רבי חיים יהודה לייב, מייסד ישיבת המקובלים "שער השמים". בבחורתו למד בישיבת "עץ חיים" בירושלים. שימש כראש ישיבת "קול תורה" והעמיד תלמידים רבים המשמשים כרבנים ומרביצי תורה. הוכר כפוסק גדול ע"י כל לומדי התורה לזרמיהם. בפסקיו אנו מוצאים התייחסות למיכשור טכנולוגי מודרני. רבים הלכה ספרי בשבת. חשמל בענייני אש" "מאורי ספרו את לאור הוציא 22 בגיל שאלות כולל שלמה" "מנחת ספרו הרבים. פסקיו על מבוססים אחרים מחברים של

ותשובות רבות בנושאים אקטואלים. נפטר בה"א תשנ"ה )1995(.

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

14

מנחת שלמה כרך א סימן יא

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

15

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

16

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

17

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

18

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

19

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

20

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

21

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

22

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

23

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

24

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

25

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

26

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

27

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

28

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

29

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

30

מנחת שלמה כרך ב סימן יז

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

31

דרכים משתלבות - יחידת לימוד שישית

32

סוגיית החשמל בשבת בהלכה - מקורות תורניים

33