פרוייקט גמר של סטודנטים מהטכניון- מנשייה

: מנשיה-אל גמר פרוייקט–' קורס ה מקום מפגש

א"בין יפו לת

1 הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים , הטכניון



מקום מפגש בין יפו :מנשיה אל א"לת

טל סוסטיאל: מגיש[email protected]

אדריכל , אדריכלית דורית הוק: מנחים

קלאודיו מילול

מבוא

נקודת המוצא לפרויקט התחילה מהצורך האישי ליצור תכנון המתייחס באופן . ביקורתי לרבדיו השונים של מקום

תכנונית הפרויקט שואף להציג אסטרטגיה אשר מנסה לשלב בין רובד קונקרטי של

לבין ,תכנוניים-דרישות וצרכים עירונייםמהותני המורכב מפסיפס -רובד רוחני

דימויים וחוויות ייחודיים של , סיפוריםאשר , מתחם מנשיה. מקום עבור תושביו

מייצג , היווה בעבר שכונה ערבית שנהרסהבעל משמעות היסטורית " ישראלי"מקום

רכבת של קונפליקטים מרחביים מו ותרבותיים ודרכו נבחן מקומו של האדריכל

כשיח חברתי –ותרומתו ליצירת מקום הפתרון האדריכלי . תרבותי-ביקורתי רב

כפוטנציאל " ריק"המוצע מאמץ את מושג ה ,וכמאיץ חברתי אלטרנטיבי למרחב עירוני

חדשה כבסיס לזיכרון " טבולה רסה"ומציע מוצעת פרשנות : בייםוזהות אלטרנטי

ת רמחודשת וייחודית של רצועת החוף ליצי, בילוי, פארק עירוני ובו מתחמי תרבות

"). ים ציבורייםקונטיינר("פנאי ויצירה פוזיציה -הפתרון האדריכלי מתבסס על סופר

,של פרשנות אישית לשכבות היסטוריותפרוגרמה עירונית של :קיימות ועתידיותגני זיכרון וחפירה עו, עירוב שימושים

את העיר אל גובה " מורידה"טופוגרפית ההפרויקט מפרט פרק חיבור של . פני הים

מתחם לאמנות –קונטיינר תרבותי מוצע מנסה לתת ודרכו – פלסטית וויזואלית

פרשנות אדריכלית להקשרים המורכבים בין .לים , דרך הפארק,א ליפו ובין העיר"ת יבוד ע, מרחבית ממנשיהפרשנות: א"ת-יפו: 4. מס. ת

.אישי מציאויות , א"ת-קו הרקיע יפו :5 .מס. ת

הכפר הים תיכוני מול המטרופולין : מדומיינות .סכימה אישית, המנהטני

עיבוד , מתוך הים' בוקעת'גבעת יפו : 1 .מס. ת

.אישי

.אינטרנט, א ומנשיה מיפו העתיקה"ת: 2. מס. ת

.צילום אישי, ק במנשיה לקראת ערבהאופ: 3. מס. ת




הפוליטיקה של האדריכלות0.0 די לשנות את , לפעמים כדי לשנות עיר'

. של העירהסיפורשהיא אולי העיר היחידה בעולם , בתל אביב

מזה זמן רב הסיפור , שקרויה על שם ספר ". עיר לבנה"של העיר נקרא

ה כיצד שימש עיר לבנה עיר שחורה מראהדיון מרכיב עקרוני לא רק בבנייתה של

התרבות, הזהותהעיר אלא גם בהבנייתן של וכיצד נהפך לחלק ; והרטוריקה הלאומית

הפוליטית של תל , הכלליתמההיסטוריה .של ישראל ושל המזרח התיכון, אביב

מתווה עיר לבנה עיר שחורה מנסה להציע חת שבו תל אביב אינה צומ, לסיפור חדש

, כפי שצייר אותה נחום גוטמן, מהחולותכפי " מקצף גל ועננה"וגם לא נבנית

ביפואלא נולדת , שכתבה נעמי שמרהסיפור הזה . י יחסה ליפו"ומתעצבת עפ

בנייה , הוא לא רק על ארכיטקטורה, הריסה, מלחמהעל ... אלא גם, וכתיבה '...ומחיקה של המחיקה, מחיקה

)2005, רוטברד(

היה בין ' עיר שחורה, ר לבנהעי'הספר המרכזיים שליוו את המחקר על הפרויקט בתחילת דרכו ותרומתו העיקרית הייתה

העובדות כלהצעתו לנסות ולקרוא את ' משקפיים' ב,וההיסטוריה המבנה אותן

אחרים ואובייקטיביים עד כמה שניתן על מנת ליצור מרחב עירוני שיאפשר הכלה רבה

. כלוסיות שונותיותר ולא הדרה של אומורכבת מאינספור , העיר בסופו של עניין

סיפורים אישיים וקולקטיביים שנכתבו . ועוד ייכתבו עליה

בין השאר או בעיקר כסוכן , האדריכל, במודע או שלא במודע, מדינת הלאום

תרבותי כפרשנות -מעצב את המרחב הפיזי, פרשנות שלעיתים מחוזקת, פוליטית

נמחקת בהתאם לרצון מודחקת או פשוט .השולטים בכוח ובאמצעים

הדיון האקדמי והאוטונומי ,בתוך כךמשרת את , המודרניסטי על האדריכלות

המטרות והאידיאולוגיות הפוליטיות .הלאומיות של המערב והציונות גם יחד

א "הדיון בשיח האדריכלי בישראל ובפרט בת חשף, ויפו מנקודת מבט פוליטית

. ות אחרות של העירפרשנויות מרחבימציאויות , זיכרון, מושגים של גבולות

מרכז ,היסטוריוגרפיה ,מדומיינות למרכיבים מחוללים הפכו, ופריפריה . של המעשה האדריכליומכריעים

מתחם נבחרבתוך הקונטקסט המורכב הזה

על ראשוני פתח דיון לכמקרה בוחן הימנש, יחסי הכוחות בין פוליטיקה לאדריכלות

להתמודד עימם אישית צגת פרשנות וה . אדריכלייםואמירה באמצעות כלים

– ל לתולדות כיבוש יפו"מוזיאון האצ: 6. מס. ת

, שריד ממנשיה ההיסטורית, ?סיפורו של מקום . אינטרנט

, רוטברד, סלמה פינת הרצלרךשלט רחוב ד: 7 .מס. ת

. עיר שחורה עיר לבנה

.אייל וייצמן, כיבוש אזרחי כריכת: 8. מס. ת

, גבול מנשיהב ביתגרפיטי על שרידי : 9 .מס. ת

. צילום אישי




הגדרת נושאי המחקר0.1 3

: הפרויקט נושאים הוגדרו לניתוח

. 1 תרבותי -שיח היסטוריהבוחן באופן מעמיק וביקורתי את

מערכת היחסים טוריה והפוליטיקה של ההיס.א ליפו"בין ת

גלובלי -שיח אורבני. 2 עיר וים במרחב ימפגשהבוחן תקדימים של

כתסריטים עירוניים אפשריים הים התיכון . עירונילמרחב ה

מקומי-פנומנולוגי שיח .3תוך הכוחות הפועלים במקום הבוחן את

הקשרים , מצב קיים, היסטוריהניתוח . חסמים ופוטנציאלים,גבולות, נייםעירו

תוך חברתית כל אלה נבחנו מנקודת מבט

הטופוגרפיה ו הקרקעהתייחסות לחשיבות . לפעולה האדריכלית' מצע'כ

מערכת : תרבותי- שיח היסטורי1.0 א "היחסים בין יפו לת

3בשלב ראשוני של המחקר הוגדרו

סיס הרקע לדיון בהמרכיבים המהותיים שבשלושתם , יפו וחוף הים, א"ת: ורטיהתיא

מהווים קודקודיו של משולש כוחות דרכו עצב ולהגדיר ל, פרקלנסות לביקש המחקר

שנוצר ימחדש את המרחב המנטלי והפיז .ביניהםבידוד המושגים ובחינתם זה מול , במקביל

הפוליטי , זה בתוך הקונטקסט החברתיהתרבותי והאמנותי דרך דימויים וייצוג

מפות ודיונים ,תמונות, טקסטיםשלהיסטוריים היוו רקע מחשבתי להבנת

מניעים את האדריכלותההכוחות הפועלים ומתוך כך קרם עור וגידים הסיפור . במקום

.האישי והביקורתי על מהות היחסיםנעוץ בהיסטוריה - -'יפו'מקור השם

' יאפה'שלה כישוב ערבי ממלוכי בשם 20-י במאה השלאחר כיבושה הישראל

במטרה , יחד עם כל רחובותיה' עוברת'לסמן את כוח השלטון תוך רצון לטשטש את

', אביב-תל'מקור השם . עקבות העבר –' אלטנוילנד'מאירופה בספרו של הרצל

' עוברת'שגם הוא ' חדשה-ארץ ישנה'ופרשנותו סמלה החייאה רעננה מחדש של

. תרבות עתיקה על חרבות תל היסטורימצפון ' מן החולות'א " ייסוד תלאחרהתפתחותה צפונה ובמקביל ' ברחה, 'ליפו

ממזרח ליפו על שטחי פרדסיה כאשר לאחר א והדרדרה לפרבר " סופחה יפו לת1948

. א"תיירותי של ת-מוזנח אך גם נוסטלגינטריפיקציה של 'כיום אנו עדים לתהליך ג

יפו בדמות פרויקטים יוקרתיים השואבים נוסטלגי שלה והחדרת -י העתיקכוחם מהדימו

. אוכלוסיות חזקות מן המעמד הגבוהבעוד העירייה ומנהל מקרקעי במקביל

משקיעים בחיזוק ההון .)י.מ.מ (ישראלממשיכה , הממסדי על גב התושבים ביפו

, לגרש תושבים פינוי -מדיניות בינוילהזניח השקעה בפיתוח תשתיות ופגיעה

ות חיי במוסדות מקומיים ועל כן באיכ . התושבים

היחסים הללו מעצימים ומחדדים את פערי אי השיוויון בין האוכלוסיות השונות

הבדלה ,וממשיכים מדיניות של הפרדה . וקיפוח

, א" בין יפו לתיחסי כוחות מרחביים: 10 .מס. ת

. סכימה אישית

כריכת, אם תרצו אין זו אגדה: 11 .מס. ת

. אינטרנט, אלטנוילנד َياَفا

יפו , 19מאה , ציור נוסטלגי של יפו: 12 .מס. ת

. זאבי, בראי ימים




, כרזה, העברית הראשונהיר הע–א "ת: 13. מס. ת

. החלוםעםלחיות

כריכת , העיר המעוברתת הראשונה–יפו : 14. מס. ת

. 'יפו בראי ימים' הספר ההיסטורי

קריאת סיפורים ,Jewanda - Zionstine: 16. מס. ת

Back to The Sea , מנקודות מבט אחרות

-א של נחום גוטמן"ת, א ללא מנשיה"ת: 17. מס. ת .א"חום גוטמן של תנ

מן א"ה של תסיפור? ראסה-טבולה א: 15. מס. ת

Back to , הגרלת המגרשים של אחוזת בית– החולותThe Sea

.רדרוטב, יפו כאתר תל אביבי: 18. מס. ת




,כונה ערביתלמרות היווסדה כש, בתוך כך 1.1 התיישבותפיתוח א"בין יפו לת כפרק מקשר הימנששמשה

ומגוון של יחסי כתמהיל אמביוולנטי ווגם , בין שתי הקהילות' אוייבות-שכנות'

הילות הרקמות של הק'. בה התיישבו יהודיםתיפקדו כאזורי מגורים סמוכים וניכר גם כי היה קשר בין הקהילות על בסיס

מגורים ועבודה , של מסחר, יומיומיעם , אולם). 2004, חתוקה(' משותפת

שלימים , 1906-היווסדה של אחוזת בית בא "הוגדרה בדיעבד כמקום היווסדה של ת

נוסד הרעיון האידיאולוגי , )1909-רק ב(צוב מרחב אדריכלי ותרבותי היהודי לעי

, בהמשך. מזה שייצגה יפונבדל' אירופאי'הוקצנו ההבדלים , תחת שלטון בריטי

התרבותיים בין יהודים וערבים תוך שימוש כתוצר של מאבקים ו ,בשליטה טריטוריאלית

כפרבר שוליים ליפו ה ימנשאלו הובנתה .)20. מס. ת ( גם יחדא"ולת

. משמשת משחר ההיסטוריה כעיר מיתית, יפו

האיזכור הראשוני של יישובה מרחיק עד מיקומה האסטרטגי על . ס" לפנה17-למאה ה

בצומת של שלוש , גבעה לשפת הים התיכוןיבשות הפך אותה למקום רווי מלחמות

התפתחות היישוב . וכיבושים בכל התקופותאחרונות עיצב את דמותה בשתי המאות ה

א "בצילה ותחת חסותה של ת, העכשווית במהלך המחקר ההיסטורי של .המודרנית

יחסי נחשפה פרשנות חדשה של, מנשיהמערביים בין אידיאולוגיות של - הכוחות

מני 'עות, תחת כיבוש מצריומזרחיים משתקפים בפריסה המרחבית והם ובריטי

של כל ולבסוף במערך הפיזי והמדומיין .קהילה

של '70-השכונות הראשונות שנבנו בשנות ה מחוץ ליפו היו שתי השכונות 19-המאה ה

שנפרסו על רצועת , הימי ומנש'הערביות עגה מיפו צפונה ודרומ, החול לחוף הים

1866-הוקמה בהמושבה האמריקאית . בהתאמהי הגרמנים "כ ע"ממזרח ליפו ויושבה אח

. הטמפלריםית הראשונה מחוץ לחומות השכונה היהוד

י " ע1887-יפו היתה נווה צדק שנוסדה ברוקח ושלוש וסמליותה בכך שהתבטלו בה

בעקבותיה . הבדלי האשכנזים והספרדיםנוספות ' מאוחדות'הוקמו שכונות יהודיות

. היברוח זו כרצף עירוני סביב מנש

מ ארכיון, 1917יפו אזור פת : 19. מס. ת

. א" העיר ת

במרכז גיאוגרפי מנשיה כפרבר שוליים: 20. מס. ת .סכימה אישית, א"שבין יפו לת

אירופאים–מערביים

ערבים- יים מזרח

100 – יהודים 16,900 –ערבים : 1890 8,000 – יהודים 62,000 – ערבים 1910 20,150 – יהודים 27,00ערבים : 1922 7,200 – יהודים 44,600 –ערבים : 1931 ??? יהודים70,000 –ערבים : 1947

פיתוח התיישבות היסטורי של השכונות : 21. מס. ת . סכימה אישית, מחוץ לחומות יפו




קו גבול משתנה1.2

א "הגבולות הפיזיים והמדומיינים של תויפו מגדירים ומעצבים את הכוחות הפוליטיים והכלכליים ובתוך כך תורמים

תחת . השוויון ביניהן-להעמקת הפערים ואיגנוני הלאום והמדינה יפו נותרת ברובה מנ

א "מחוץ לסיפור ההיסטוריוגרפיה של ת. גם מחוץ לגיאוגרפיה שלה, שך ישירוכהמ ניתן לראות בסופרפוזיציה את 22. מס. בת

הגבולות של מפות מפתח שונות ואופן . השתנותן בהיסטוריה של שתי הערים

, בין עברה של זו לעתידה של זו, הימנשות אילמת למציאות המרחבית נותרת כעדמבקש הפרויקט לראות על כן .והפוליטית

במנשיה פוטנציאל לחיבור מחדש תוך מתן פרשנות היסטורית למשמעות הקשר בין יפו

. א"לבין ת

: גבולות ההיסטוריה מגדירים גיאוגרפיה: 22. מס. ת

. עיבוד אישי,סופרפוזיציה של מפות שונות

א ללא מנשיה ויפו בתערוכה "מודל ת: 23. מס. ת .צילום אישי', לגור על החולות'

שאים מעל לשכונות ינם מגדלי: 24. מס. תה . ילום אישיצ, מבט ממנשיה, א"היסטוריות של ת

תכנית גדס 1927

תכנית גדס סופית 1938

בניינים לשימור 1994

מתחמים היסטוריים 1994

'עיר לבנה' 2003

גבולות מנהליים 2006





היסטוריה: אסטרטגיית העירייה1.3

אדריכליתתכנונית

א ויפו נבחנה "ההיסטוריה התכנונית של תתכנית העיר : תחת שתי מסגרות התייחסות

. הכוללת אל מול תכנית מנשיה המקומיתבחינת התכניות השונות יחד עם תחרויות

הובילו לפרשנות מחודשת של , ותערוכותמשמעות המתחם של מנשיה ולאמירה ע האדריכלית שמבקש הפרויקט להצי

. כאלטרנטיבה סטטוטורית היחידה שאושרה תכנית העיר

סמלה אשר גדסתכנית יתה יהעד היום א "תבהמושתתת את הדגם האירופאי של דימוי עיר

שקט ובתים מוקפים גינות , ארגון, סדרעל מערכת עירוניתההגדירהתכנית . ירוקות

ובסיס שמאפשרת גמישות של בלוקים וגינותעם זאת . י ובכך כוחהתכנוני לפיתוח אפשר

א היה "עבור ת התכנון הסופי שנבחרמנחל הירקון (מנותק מיפו בבמיקום רחוק ו

ומציג )בצפון ועד לרחוב בוגרשוב בדרום את הקרע האידיאולוגי '20-כבר בשנות ה

גרונבלטתכנית . העתידי בין שתי העריםעת הפקאת רעיון 1933-הציעה לראשונה ב

- מודל עירשלם מיזמירצועת החוף לטובת לאחר קום המדינה .מגדלים על קו המים

של זיהוי 1953-הציגה ב הורוביץתכנית ר ההיסטורי"ה כחלק המערבי של המעימנש

התכניות שבאו . החוףוזליגתו אל עבר השמשוני , )1963-7( ינטו'פצבעקבותיהן

נגעו ) 1970( 1500 ע"תבו) 1964-8(ם ר אל הי"ברעיון פיתוח דומה של המע

במנשיה ופארק עם מוקדי פעילות לאורך יפו ושכונותיה ועל א "חופה של ת

מזורהתכנית האחרונה של . הערביות המשיכה את רעיון פיתוח פארק )1984(

יפו העתיקה ושכונותיה ותפסה אתהחוף פארק היסטורי לאומישלפ " כשצהערביות

עם .תוך התעלמות מתושביו) 27. מס. ת(ר "פיתוח של המעת התכני הציעה זאת

ואנו עדים , העירוני לאורך האיילון . למימושה כיום

המספקת עתודות , הפרויקט מאמץ גישה זו, קרקע לפיתוח מגורים על האיילון

.מנשיה כפרק ממרחב החוףמותירה את ו

,הורוביץ, הצעה לתכנית אב – 26 .מס. ת

1953 ,Back to The Sea. ,מזור, הצעה לתכנית אב :27 .מס. ת

1984 , Back to The Sea.

, 2006, תכנית מדרון יפו כפארק עירוני :28 .מס. ת

.Back to The Sea, 1927, תכנית גדס:25. מס. ת .מעוז אדריכלי נוף-ברוידא



לאחר ההרס הגדול של .תכנית מנשיהל וגירוש "י האצ" ע1948-בהשכונה הערבית

עברה , ממנה התושבים הערביםתהברחוכמרבית . ).י.מ.מ (הקרקע לבעלות המדינה

חלוקות המגרשים 1948-השטחים שנכבשו בהמקוריות ותוואי הרחובות נמחקו וחולקו

עקב מצוקת . מחדש למנוע חזרה של תושביםהמגורים לנוכח גלי העלייה הגדולים פלשו אל השכונה ההרוסה והנטושה מהגרים

. המוחלטתך מנעו את הריסתה ובכ, יהודיםבחרה המדינה להימנע משיקום למרות זאת

נית "השכונה מתוך ראייה פוליטית ונדל והשכונה כפוטנציאל לתכנון עתידי במקום

בהמשך גורשו גם . המשיכה להידרדרהמהגרים ומהשכונה ההיסטורית נותרו

בחלקה , מסגד חסן בק: שלושה מבניםשהוסב ורקית מתחם תחנת הרכבת הט, הצפוני

נטוש בית ערבי ושריד ,ל"למוזיאון צה –ל לכיבוש יפו "שהוסב למוזיאון האצ

הוקמה השטח ' ניקוי'לאחר . 'בית גידי'שענתה עירונית -החברה הממשלתית 1962-ב

על משקל (' אחוזת החוף'לשם הסמלי . במטרה לפתח את מנשיה...) 'אחוזת בית'נית י החברה תחרות רעיו" הוכרזה ע1964-ב

בינלאומית לפיתוח האתר שמטרותיה א ובין "בין יפו לת' גשר'העיקריות היו ל

שהכילה 'מפלצתית'י פרוגרמה "א לים ע"ת בנייני – 'הסיטי'וכונתה בתוך עירעיר , אזורי מסחר וקניות, ומינהל ציבור

שטחים , מגדלי משרדים ואלפי יחידות דיורבתי מלון ומרכזי בילוי , ציבוריים

התכניות השונות שהוצעו מציגות .ופנאיאת רוח התקופה המודרנית דאז

המערבית לראות בישראל שדה והלגיטימציה בדומה למדינות עולם שלישי (ניסויים

של ) 'דאפריקה וכ, יר'אלג, בורמה, כהודויצירת מגה סטרוקטורות המוחקות שטחים

ותחת בעקבות התחרות . סביבתןל מנוכרותוע "תבהוצעה ' תכנון'ו' פיתוח'כותרות של

שוורץ ושוורץ , רייפר, ניב של 1200 שהתבססה על בשלושה שלביםלמנשיה

באופן שהיה (הפרויקט הזוכה בתחרות. ועל הפרוגרמה למקום)גרמניאירוני

' 50-ה לתכניות האב של העיר בשנות כהמשך התבססה התכנית על קריאת מנשיה '60-הו

ל פריצתו א' ור ההיסטורי"כהמשך המע-בשלהי שנות ה. כפי שנטען בתכנית', היםשל ) 1600תכנית (' הסתיים שלב א' 70

מרכז העסקים והמלונאות והוא השלב ונותר אל הפועלעד היום היחידי שהוצא

מופרד ושולט על ,עד היום כמתחם זרשכונת מגורים במקביל הוצעה. סביבתוליפו 'רצף אורבאני'ליצירת ' כשלב ב

תנועה מסיביים תוך ניתוק והוסיפה עורקי ' מ60כבישים ברוחב (המתחם מסביבתו )קלורמנווה צדק ומפארק הפרידו אותו

רגל לבין הוהפרדה מפלסית בין הולכי . מגורים ואזור המסחרהאזור , תחבורהה

למרות שהתכנית אושרה והופקדה בוועדה 1988-ב. המחוזית היא לא הוצאה אל הפועל

סוער עם הצגת עלתה מנשיה שוב לדיון

מעין שדרוג מצומצם של , ג/1400תכנית פגיעה; וגם היא נגנזה, התכנית הקודמת

הכפלת עומס החום ותנאי , זכויות שמשבהגברת הרוחות בין , הלחות בשכונות ממזרח

הריסת , בעיות הצללה במתחם, המגדליםניתוק נווה צדק , מתחם הרכבת לשימור

הותירו כל אלה ,מהים ומפגעים אקוסטייםאת מתחם מנשיה את התכנית על הנייר ו

כיום הוא משמש :כחצר אחורית זמנית, לחניונים בבעלות אחוזת החוףברובו

רלס 'גן צ, גן הכובשים, מסופי אוטובוסיםמוסכים וקלור מגרשים לחומרי בניין

. ושטחי בור

, 1946 רקמה עירונית–מנשיה -אל :29 .מס. ת

.א"ארכיון העיר ת

, 1948 הריסה עירונית –לא מנשיה :30 .מס. ת

.רוטברד




פרס ראשון : ל לתכנון מנשיה"תחרות בינ :31. מס. ת

. דוקטורט, חתוקה, 1964, גרמניה

, רייפר, תכנון שכונת מגורים במנשיה :32 .מס. ת

.דוקטורט, חתוקה1964, שוורץ ושוורץ

', שימור ',פרסום תכנון מוצע למנשיה: 33 .מס. ת

199 . 1

מנשיה כחלק מהמשך : מגמות עירוניות: 34 .מס. ת

ת .2007', הארץ, 'לים' חומה'כנון פרשנות לאסטרטגיית העירייה במנשיה : 35 .מס. ת

ב . סכימה אישית, חתך ובמבט

י " עפ1400תכנית ניתוח: ני"ר נדל"מע: 36 .מס. ת . מודל אישי, תכניות העירייה

כביש אליפלט המתוכנן להוות שלוחה של : 37 .מס. ת, ד ליצור עומסי תחבורההאיילון ללב העיר ועתי

.זיהום ולחזק את הנתק העירוני בין העיר והים




מפגשי עיר וים : שיח אורבני2.0מרחבים כובשים ; בים התיכון

ונכבשים

בשלבים ראשונים במחקר נבחנו יחסי העיר תיכוני תחת משקפת של -והים בקונטקסט ים

מול מרחבים ' מערביים'מרחבים ליות ערים קולוניא. 'מזרחיים'

ואימפריליות במרחב התרבותי היוו מקור בעוד . להשראה ולמחקר על מעמדיהן בתוכו

מהוות מוקדים כלכליים ' מערביות'שערים נותרות מאחוריהן ערים , ומודל לחיקוי

תחת מעטה דימוי האקזוטי ' מזרחיות'והפרימיטיבי והאיום המתמיד של מאבקים

לצורך המחקר נבחרו מספר .פוליטייםאות של ערים לאורך חופי הים התיכון "תצ, איסטנבול, סלוניקי, יר'אלג, ביירות-

כדי לשמש מקור והושתלו במתחם מרסיי /ניסלימוד תרבותי עירוני וליצור אסוציאציות

לאסטרטגיות אפשריות ' סיעור מוחות'ו . לפיתוח מנשיה

, א"הקונטקסט מחזק את ההפרדה בין תשל חברת כמייצגת ' הכובשת המערבית', )settlers community(' מתיישבים'ה

כמייצגת ' המזרחית והנכבשת', לבין יפו ). native community(' ילידים'של חברת ה

עיבוד , google earth, אתר מנשיה: 38 .מס. תמקבץ א .ישי

בחינת קו החוף של : העיר והים2.1 א "ת-יפו כיצד יש לחבר השאלהך רצון לענות על מתו

-בקונטקסט המקומיולהתחבר אל הים נבחן מיקומו ומשמעותו של מתחם , עירוני

.א ויפו"מנשיה כחלק ממערכת החופים של ת ניתן לראות סכימות ניתוח של 39. מס. בת

חתכי רצועת החוף ומיקומם ברשת מתוך המחקר נבנתה תמונה . העירונית

ת מורכבת ומגוונת של ייחודית של מערכטופוגרפיה משתנה לאורך כל קו החוף אשר

הו זו.משפיעה על היחסים בין העיר והים תגבע. 1 :עיקרייםמקטעים 5ואופיינו

נתק ים המייצגוהמדרון מדרום להיפו ועם ,בין העורף העירוני והיםפיזי

במקביל אנושיתהתרחשות ל מהווה פוטנציאל מקטעה. 2; על החוף ועל ראש המדרון

מצפון ליפו במנשיה ועד למתחם הדולפינריום המייצג פלאטו מוגבה המהווה

עורף עירוני ושטח רצועה מנותקת של ;התרחשות עירונית מנותקת מהעיר, פתוח

ממתחם הדולפינריום ועד למדרון המקטע. 3הכורכר במלון הילטון המאופיין ברצועת

שלסירוגין חוף ובעורף עירוני מוגבה, תאפיין בחסימות לים ובמבטים אל היםמ

; התרחשות עירונית בחוף ובעורף ציבוריהרצועה ממלון הילטון צפונה ועד . 4

לשדרות נורדיאו המאופיינת בנתק מוחלט י מצוק הכורכר "בין החוף לבין העיר ע

הרצועה . 5; וחסימה של העיר אל היםהצפונית בין שדרות נורדיאו לבין שפך

ינת במגע ישיר ואינטנסיבי הירקון המאופי . של העיר והים

החל מהדולפינריום ועד לשפך הירקון ונבחנו אובחנו הרחובות הניצבים לים, י מבט"נקודות המגע באופן איכותני עפ

מיפו ודרומה אובחן . חתך ומרקם עירוני. רק קשר מבט בין העורף העירוני והים

זוהתה כפרק ייחודי שבו העורף מנשיהומייצר פתיחה מערבה מתנקז העירוני

נתק מייצר אך עם זאת,דרמטית אל היםמשאר ומקבילה כיווניות מנוגדת פיזי ו

איכויות אלו אומצו בהתייחסות . העיר . הכפולה של הפרויקט אל הים

ביירות איסטנבול יר'אלג ניס .סכימה אישית, יפו-א"ניתוח קו החוף ת: 39 .מס. ת




נמיות של יד: חוף הים והעיר2.2 ריטוריהחוץ ט

לים עקב המיקום היסטוריקשר קיומי יפול

הטופוגרפיה והמסחר בנמל, האסטרטגי דואליפיתחה קשר א "ת. מתקופות עתיקות

לאורך . כמרחב לכיבוש וניכוס,אל היםהממסד והעיר רואים בו ערך , השניםמרחב , עד היום למעשהפיטליסטי ני ק"נדל

י בדמות גורד, םשמייצר חומה עירונית ליבתי מסחר ומגדלי , שחקים של בתי מלון

עצם ההפרדה מעם זאת . מגורים יוקרתייםהציבור בעיר מנכס , שנוצרת בין העיר ליםטריטוריה מנותקת , אותו כמקום מפלט

משוחררת ממגבלותיה הפיזיים במרוצת השנים . והפסיכולוגיים של העיר

למרחב הכי מזוהה עם תושבי חוף הים הופך .א ויפו"ת

טיילת ' בנייה של , במרוצת השנים,נשיהבמכהמשך לטיילת התל , הזמנית'החומה

שוב ללא - מייצרת,יפווחיבורה לאביבית מרחב ציבורי שמהווה - כוונה תחילה

, א"צינור תנועה בין תושבי יפו לתבין , תרבותיומאפשר פוטנציאל למפגש

, גיל,ללא הפרדת דת, אוכלוסיות מגוונותן .ד מי ומעמ,גזע

חוף הים אם כן הוא אולי המקום היחיד שבו יוכלו להתרחש מפגשים בלתי אמצעיים

.יפו-א"בין אוכלוסיות בת

.סכימה אישית, א עם הים"יחסי יפו ות: 40 .מס. ת א יפו"חוף הים בת :מימין לשמאל, 41-45 . מס.ת

, טבולה ראסה ;Back to The Sea,'30-שנות ה Back, חוף תופים; צילום אישי, א"חוף ת; אינטרנט

to The Sea.

-צלם תל: ורבמן ,1923, חוף מנשיה: 50 .מס. ת ק

.1936-1919אביבי אחר

יפו , יהב, 1937, במנשהפרדהגדר : 51 .מס. ת יה

.כלת הים

ארכיון , 1945, רקמה עירונית במנשיה: 52 .מס. ת

, חתוקה, 1969,

.א"העיר ת

צילום , אור ומים: מימין לשמאל, 46-49. מס. תחמדת , חוני המעגל, 1970מכסה ביוב במנשיה ; אישי . אינטרנט, חולות; אינטרנט, עקבות בחול; ליבי

הרס סופי של מנשיה: 53 .מס. ת

.דוקטורט


http://www.openu.ac.il/Library/whatisnew/38594.html





2.3

נשיה צפויה להיות פרק חשוב במערך

. הסעת

יה ה

שלוחת זרוע קצה כ

: הקשרים עירוניים מתוכננים מנשיה כפרק במרקם העירוני

מ

יפו מכמה -א"העירוני העתידי של ת:בחינות

במנשיה ניםחיבור למערכת המו. 1מתוכננת תחנה של הקו האדום של הרכבת

אשר מהווה קטליזטור , הקלה העתידיתא "לפיתוח המתחם ולחיבורו למטרופולין ת

. עירוניים רחבים יותר-ולמעגלים ביןבמנש. חיבור למערך שלד ירוק. 2

ובגבולותי מתוכננים מערכים של שבילים ם ירוקים להולכי רגל ולאופניים המתחברי

עירוניים ברצועת ' ירוקלופ'למערכי פארק באיילון ובפארק הירקון ו, החוף

. האיילון העתידימנשיה זוהתה. 3

ר המתוכנן לאורך "פוטנציאלית של המעהאיילון ופוטנציאל משיכתו אל יפו דרך

והחייאת הציר לעסקים ומסחר רחוב אילת .רציף עד למרכז יפו

.סכימה אישית, הקשרים עירוניים: 54 .מס. ת

זיהוי נתקים –ניתוח שטח : 55 .מס . .מודל אישי, פוטנציאלים

–

'ס

ניתוח מצב קיים: שיח מקומי3.0

מ כמרחב פרימה עירוני אובחנהנשיה leftover הממוקם במרכז – בשולי העיר

גבולות . )58-61. מס. ת (היסטורי בעיר מרקמים 5ווים קצוות של האתר מה

: עירוניים שוניםיטי' קומפלקס –בצפון מגדלי , מנשיה

בית גיבור ומלונות,בית הטקסטיל . ' מ85המתנשאים עד לגובה של

של בניה נמוכה היסטורי ה המרקם –במזרח של ורחובות צרים ) קומות1-3(ואקלקטית

.ונות שבזי ונווה צדקכשמגורים של של מרקם מבני –בדרום מזרח

י רצועת מתחם " קומות המופרדים ע4-6 . תעשייה ומלאכה מוזנחים

4-5( מרקם בלוקי מגורים צפוף –בדרום יפו .של ) קומות

רלס קלור וטיילת ' המשך פארק צ–במערב . א"ת-יפו

דונם בבעלות 160-שטח האתר מתפרס על כעובדה המקלה על הטיפול , י"העירייה וממ

. בו- מן המשמש עורק תחבורה צפוןכביש קוייפ

דרום ראשי מייצר נתק בין רצועת החוף. והעורף העירוני ולמעשה חוצה את המתחם

אזורי חניה משני עברי הכביש , בנוסףמחזקים את תחושת הנתק ויחד עם אזורים מוזנחים ומבנים מטים ליפול בגבולות

חוץ עיר בלב המתחם מייצרים תחושה של ת בבסיס הפרויקט תפיסה זו עומד. העיר

מוגדרת כרוח המקום והופכת למחוללת ו .י הפתרון האדריכלי"ומועצמת ע

תו





היברידית חומרית של אדריכלות : 56-58 .מס .ת

.צילומים אישיים;, תוכבות היסטורי

Park-Lan ;No-Man's Land ;Backyard in the

אופי מרקמים סביב : מימין לשמאל, 63-68 .מס .; היסטורי, חדש–נווה צדק '; מנשיה סיטי': נשיה

, מתחם תעשייה ומלאכה בדרום מנשיה :69-75 .מס . . ילומים אישיים

צילומים , רצועת חוף הים במנשיה: 76-81 .מס. . ישיים

ש : מבטים ממתחם מנשיה,מימין לשמאל, 59-62 .מס .תd

Waterfront ,צילומים אישיים. תמ

המסחר ' רח-יפו; א"דרום ת; אילת-רחוב יפו .צילומים אישיים, ההיסטורי בוסטרוס

תצ תא



הפארק : המניפסט של מנשיה .4

יחד עם רצועת חוף הים , הווים בעיר המודרנית מקום מפלט

"

גנט, ה ארק

לנותיר מאחורינו

ים בע

ה-

הכניס: 82-83 .מס . .ילומים אישיים

למגןן תכליתיים-מדשאות כמתחמים רב: 84-85 .מס. .צילומים אישיים, ווילט-לה, עילויות

גן הדרקון וגן העצי : גנים תימטיים: 86-87 .מס. .צילומים אישיים, ווילט-לה, במבוק

במקביל ותחונו ח

אומ

, משטחים, נקודות, קווים: סכימת שכבות: 88 .מס , ווילט-לה, קונסטרוקציה-ימה רעיונית של דהימ

.A+U, יומי

סכימה , בפארקניתוח חלוקת שטחים: 89 .מס .שית

1העירוני כמרחב הציבורי

האולטימטיבי

,העירוניפארק המ

. האסקפיזם האולטימטיבי עבור תושבי העירהצפיפות ,כאשר גוברים ההמולה, את-ביפו

, על הגוף והעומס הפיזייםפוליטיים על הזיכרון -והפסיכולוגיים

הופך הפ למ פורקן והמחשב . לגוף ולנפשחשיפהו

א מחוץ ', החוף-פארק'אל בבואנו , העירוניתלטריטוריה

העבודה החיים , את טרדות העירהתפקידים והמטרות הרבים . והפוליטיקה

יר הגדולה מאפשר במרחב התושב שלהחושים במטרה אחת החוף הפתוח למיקוד

הנאת המפגש : בעלת אינסוף אפשרויות .הבלתי אמצעי

ה המתבסס ושואב את יבמנשהמעש האדריכלי , הריק כוחו מזיכרון של מרחב המקום

מנסה לנקוט עמדה חברתית ולהציע תוך – אלטרנטיבה חדשה לפירוש המרחב

.השבתו לציבור , ווילט-לה, ה הדרומיתתצ תפ

תקדימים : שיח אורבני 4.2ל פארקים עירוניים

לשם העמקת המחקר נבחרו פארקים עירוניים

ניתוהשוואה ולונים שוית הפארק והתנסות בחתוך ואורטית תי

.בשטח כדוגמא לפארק -פריס , ווילט-פארק לה

.21-חדשני למאה ה כדוגמא לפארק -פריס , פארק סיטרואן .צמחיה תימטי

–קופנהגן , Islands Bryggenפארק . קו המיםבכדוגמא לפארק כדוגמא למרחב –א "ת, פארק הירקון

. ירוק בישראלעירוני ווילט -קד בפארק לההתמהניתוח

קונסטרוקטיביזם של -ובתיאוריות דהץ כמכשיר טשיומי הש. כבות רעיון

. מחולל בתכנון הפארק העירוני במנשיה .ת

סכטש

ת

ה

.תאי



א"בין יפו לת .ת

איסכימה , ניתוח תנועה וסוגי פעילויות: 90 .מס

.שית

סכימה , רים שנתיתקניתוח כמות מב: 91 .מס .שית

.סכימה אישית, ניתוח כמויות אור: 92 .מס

.צילומים אישיים, ניתוח תאורת לילה: 93 .מס

, סיטרואן, מגוון גנים אינטימיים: 94-95 .מס .לומים אישיים

GA, סיטרואן, מגוון מרחבים גדולים: 97-98 .מס Docume.

Waterfront Park ,Islans: 99-100 .מסbrygg ,צילומים אישיים .

.אינטרנט, פארק הירקון: 101-102 .מס

.ת

אי

.ת

.ת

צי

.ת

nt

.ת

en

.ת

.ת




תפיסה מרחבית :'הריק'אפיון .4 עיונית

. הזיכרון והריק: סיס המחקר

ן

, בחתך ובמבט, האסטרטגיה התכנונית: 103 .מס. . כימה אישית

. סכימה אישית, קונטיינר ציבורי: 104 .מס.

צירי רחובות : צפת עוגני זיכרוןה: 105 .מס. מבני ציבור משכונת מנשיה ההסיטורית ואפיק נחל

. עיבוד מודל אישי, סה לתכנוןאיילון כטבולה ר

ו ות מ

תכנית רעיונית לתפיסה מרחבית של : 106-107 .מס סכימןת , וני בטופוגרפיהוחתך התחפרות רעי, יק

. שיות

2ר

קרם עור וגידים והמחקר במהלך הניתוח תהליך של פרשנות אישית של שני מושגים

מהותיים בב

נלקחה , מבחינה היסטורית וכאמירה סמליתרון השכונה הערבית החלטה להציף את זיכ

ו הושתלה מחדש באתר כזיכרו1946-א מ"תצ 'סהאטבולה ר'מחולל תכנוני והוגדרה כ

במהלך הניתוח אותרו . ליצירה האדריכליתמיקומם של מבני הציבור ההיסטוריים של

יחד עם צירי רחוב ו) 105. מס. ת(השכונה כעוגני זיכרון לתכנון נבחרו ראשיים

. החדשמניתוח קנת המחקר העיקריתמסיחד עם זאת

מתחם מנשיה כמתחם את ואמצהנהאבחהשטח , קצה עיר, עירוני' חוץ טריטוריה'של

בקשה ועל כן , בדומה למרחב חוף היםכפוטנציאל למקום של מפגש בלתי לחזקו

מהבינוי רעיון הריק. אמצעי בין אנשיםמהצד האחר ומלאי הזיכרון , מצד אחד

צועת חוף הים את מרחב רגם המאפיינים לתושבי יפו 'סהאטבולה ר'ומהווים מעין

נלקח כמושג רעיוני שפותח ליצירת , א"ת :פתוחעירוני ציבורי מרחב

תס ת

לדיאלוג בין אלטרנטיבית כפרשנות בין להטופוגרפיה של רצועת החוף והים

תפתחות המרקמית העירונית של יפה הסמלית 'ריק'וצעת התחפר ,א"ותאל , עד לגובה פני הים' מ6של ה ישבמנ

לזיכרון זיכרון העבר במטרה ליצור במה , אבסורדי, אפשרי-כל, עירוני חדש

, בתוך המרחב הפתוח .אינסופי ובלתי נדלהיתוו רצועות זמן היסטוריות 'החוף-פארק'

יחד עם אלמנטים ליצירת סיפורים בהיקף . וזיכרונות חדשים של התושבים

קונטיינרים 'י יתנשאו מבנהפארק של שיאפשרו אינטנסיביות'ציבורייםלימוד , יצירהפעולות ,אוכלוסיות

שיאפשר ופונקציות וינסו יחד לייצר מרחב עבור בין פרטי לציבורימקום לדיאלוג

. תושבי העיר .ת

הראי ת ו א




: עקרונות תכנית פיתוח שטח.5 צעה לתכנון עירוני

. מחקר והניתוח )108 .מס

: מות

על דופן רחוב . מגורים ומסחר

מפלס הפארק החפור

זיהוי . טודנטים

). יסה הדרומית

)109. מס.ת (:תחמים בפארקפארק הושם דגש על יצירת מגוון מקומות -רום ומזרח

. מתחמים בפארק: 109 .מס. ת

0ה

עקרונות התכנון העירוני מהווים סיכום זה של כל נושאי הוסינת

. ת( :פרוגרמה העירונית ה .עירוני חפור עד לגובה פני הים-פארק. 1תוספת יחידות . דופן מגוריםיצירת . 2

מגורים המשלימות את הרקמות הקייחלקן בחלק ( קומות 3-4 מרקם של –במזרח

כהמשך של נווה צדק ) חפור בדופן הפארק .ושבזי

קומות 5-6 מרקם של –מזרח -בדרום ובדרום . כהמשך לבלוקי המגורים הקיימים

שילוב .3, עם יפודופןוב, דרך אילת, קוייפמן

. ממזרחר החודרת "כהמשך אפשרי לזרוע המע. בילוי ופנאי עתידי-מתחם התחנה . 4

אימוץ תכנית העירייה לשימור וחידוש ש ווילנד "מתחם תחנת הרכבת הטורקית וביח

.כמרכז לבילוי ופנאיהסבת מבנה חברת החשמל . שימור מבנים. 5

מוזיאון שימור מבנה ; למוזיאון החשמלל ובנית תוספת ב"האצ

. ל ומנשיה" האצ- משותף והסבתו למוזיאוןמועצם והופך ' מ+ 6המבנה המקורי בגובה . למונוליט במרחב החדש

אימוץ תכנית עקרונית . ס עתידי"בי. 6 .ס במתחם"עירונית להקים בי

מגורי מעונות לס. 7משיכה לאוכלוסיה פוטנציאל המתחם כמקור

, ססים לפארקצעירה אשר תזרים חיים תוההחלטה . למבני הציבור ולרקמה העירונית

מתאפשרת הודות לתחנת הרכבת הקלה שתאפשר למכללת א "נגישות גבוהה לאוניברסיטת ת

. לעיר ולמטרופולין, יפויצירת חניונים תת . חניונים ציבוריים. 8

זור קרקעיים באזור הפלאזה העירונית ואהכנ(המשרדים בדרום הפארק

מב

ד-תוך יצירת דיאלוג צפוןהתכנון העיצובי שואב השראה . מערב

, א ההיסטורית" של התצמעוגני הזיכרוןומייצר דרכו פרשנות אישית לזיכרון

. עירוני חדשמבני תרבות . קונטיינרים ציבוריים. 1

ספורט : התנסות ומפגש, שונים ליצירהאמנות פלסטית , אוכל, ותרבות הגוף

טקסטיל , תיאטרון ומחול, וויזואליתהדגש על מתן . מוסיקה ושירה, ואופנה

. ית יוצרתאפשרות להשתתפות ציבור .מדשאות למגוון פעילויות ספונטניות. 2ציר עירוני בעורף הפארק . השדרה .3

כאזכור לשדרות התל אביביות וכחיבור .לשלד העירוני העתידי

אזורי שהייה מוצלים בקצוות . החורשות. 4 .הפארק

ל עצי פרי המאפשר מקבץ צפוף ש. הפרדס. 5 אזור אקלימי נוח ומאזכר את היסטורית

. הפרדסים במקוםהחודרת אל ' אצבע כחולה'. תעלת המים. 6

secondתוך הפארק והעיר ומייצרת waterfront כאזכור לאפיק ההיסטורי של ו

. נחל האיילוןיצירת מתחם בריכות . הבריכות. 7

ציבוריות פתוח המייצרת דופן עירונית של .דק עץ לקו החוף

לב הפארק במשטח קשה. פלאזה עירונית. 8 המסמל את חדירת העיר מאבן חול מקומית

אזורי מפגש ופעילות ומייצר אל הפארקכמו כן שולבו בה אלמנטי . בלתי אמצעיים

איזכור (מים ובריכות מים אורכיותהיוצרות אקלים נוח ) בפרדסים' ביארות'ל

. ומזמין למרבית חודשי השנהעיבוי רצועת החוף מרכזית . חוף מנשיה. 9

.וליליצירת חוף חאזור משחק הגדרת . אזור משחקים. 10

בקרבה לאזור השהייה , מרכזי לילדים . המרכזי

. פרוגרמה עירונית מוצעת: 108 .מס. ת




)110. מס. ת (:מערכות תנועה. מערכת הסעת המונים–רכבת קלה . 1

שילוב תחנת הרכבת הקלה במתחם מנשיה הצעה . עירייהי תכניות תכנון של ה"עפ

להעביר את הרכבת הקלה מתחת לפני האדמה מ לא לייצר "ע, כבר משדרות ירושלים ביפו

. חיץ ברקמה העירונית המוצעת בפרויקטתוצאה . גשר מנשיה–כביש קוייפמן . 2

ישירה של פעולת החפירה הייתה השארת עירוני המהיר -כביש קוייפמן הבין

ורתי כך נותר העורק התחב. והפיכתו לגשרהמרכזי בעינו והפך מחסם לאלמנט מקשר

של הפארק מתחתיו וחיבור ' גלישה'המאפשר תנה ינ. חוף הים באופן ישיר אל העיר

הדעת על הפיכתו של הגשר לאלמנט עיצובי . מואר בלילה

שילוב מערכות כבישים משניים במרקמי . 3 .והמוצעים בתכנוןיצירת . ארק

. צעתמערכות תנועה מו: 110 .מס.

תכנית עירונית לפיתוח מנשיה וסביבתה: 111 .מס . 1:1250מ "קנ, ך איחוי הרקמות בדפנות הפארק

מ "קנ, עירונית הפלאזה התכנית פיתוח : 112 .מס 1:5 .

. מודל פיתוח שטח: 113 .מס

המגורים הקיימים קריים בפשבילי תנועה עי. 4

הולכי רגל ואופנייםומערכ בעלי ת שבילי . משתנהאופי אחת מגדירה מערכת :דרום–ות צפוןמערכ

מערכת נוספת מייצרת ; מחדש את הטיילתשתיהן ; לדופן עירוני ולשלד הירוקחיבור

לתאור היסטורי של Info Boothsמכילות מזרח מערכות : מערב-מערכות . א ויפו"ת

מתחברות לדופן העירונית שבילים הומקשרות בין מתחמי תרבות בעורף

כחלק ממערכת תרבות פנאי , העירוניסוזן : בין הגלעינים ההיסטורייםובילוי

תיאטרון נוגה , המושבה האמריקאית, דלל. וגבעת יפו העתיקה, כיכר השעון, )הגשר(

ת

.ת

תו .ת

00 .ת




תפיסה : קונטיינר ציבורי .6 . 'ריק'דריכלית לרעיון ה

רעיון העירוני הרחב יותר העומד מאחורי בני התרבות הוא הפיכתם לאלמנטים . מחברים בין העיר דרך הפארק אל הים

בחר מבנה המפרט את הפרשנויות לקשרים .ללו

סכימות הרעיוניות ממשיכות ומפרשות

קודם אם . עתיד-הווה-של יחסי עבריה ניסיון לייצר קו לינארי אחיד וברור

מסקנות המחקר , היסטוריה המקומיתובילו לתובנה שבין ההווה לעבר מקשרים

פיזיים , פסיכולוגיים' קווים'ין ספור כאחד ם קולקטיביים ואישיי, רעיוניים

שר להם חשיבות ביצירת הסיפורים . מס. ת(מורכבים והמנוגדים של מקום

הורחב הרעיון ונתן משמעות ,בהמשך). ההווה : דשה גם לתפיסת ההווה והעתיד

ולמעשה הפך לנקודת זמן ', רגע'תפס כ. לתי נתפסת הנעה ומשתנה מעבר לעתיד

מכל רגע נתון בזמן ניתן לייצר , ךובחירה בכל אחד מהם , העברשרים אל

' עתידים'ת של

מהוות

ית

מתחם : פירוט קונטיינר ציבורי.6ית

תכנון ועיצוב

מערב -כיווניות מזרח. את הסכימות הרעיוניות

ה רעיון החפירה מתבטא – קטנותמ ליצור מסות"ע

דרו-ציר תנועה צפון ביקש לייצר רעיון זה).ס. מס.ת (בגובה

מבנה הצומח , במקום מבנה מונוליטי ואטוםאשר הופך למעין , כמסיבי מתוך הקרקע

מסך המרחף ויוצר קשרי מבט דרך -מבנהדופן

) 'מ מייצרת יחד עם מבני מתחם התחנה לשימור

. פי עירונימגיבה לעורק התנועה , דופן המערבית

כביש (מהיר של גשר מנשיה ומרחפת מעליו וחודרת מתחתיו )וייפמן

די להתחבר וליצור דופן בנויה לפלאזה . תחתונה של הפארקמשלבת ) ר" מ8,000-כ(רוגרמת המבנה שבהן ניתנה התייחסות ונקציות שונותור וחוויות והא' ריק'משמעות של ה

י

0א המהנהה

. יםבמבנגם מחדש את רעיון הריקהניתוח ההיסטורי והמחקר הובילו לפרשנות

אישית הבהאואהסחנבכק

מייצרת פרשנויות לאפשרויוה. פוטנציאלים הופך לנקודה ' רגע'לכן

מכרעת בהתפתחות של מקום והבחירה בנקודות בהיסטוריה ובעתיד שלו

, למנט מחולל ליצירה ואמירה אדריכליתאשר תיצור מרחב בעל משמעויות חברתיות

ם'ה. חדשו גם לתכנון הללו' קוו נלקחוהקווים של זיכרון הרחובות של (הפארק

. וגם לתכנון המבנה) השכונה ההיסטורית

א

1 וויזואלית

המבנה מתבססים עלדרום ומחזקות-וצפון

יחד עם הפארק בדימוי חפירה במס

' ריק' וביניהן וכן הזזה מרחבית, ם

לאמנות פלסט

ה. העיר והים, א"ת, בין יפו' ריק+6(מזרחית ממוקמת בגובה פני העיר

'הו

פלאזה אינטנסיבית בעלת אוההקכהפפל

:התנועה במבנהמוזיאון היסטורי לאמנות ישראלית . 1

המוזיאון חפור ומייצר תנועה .פלסטיניתוכולל , בין חללים משתנים בגודל ובתאורה

ג .לריהת קפה .2 מתפצל ל שתי . בר/מסעדה/ב

קומות העליונה ממוקמת סביב פטיו אורכי ובריכת מים והתחתונה ממוקמת על דופן

.הפארקחללי סדנא המופרדים . סדנאות יצירה. 3י פטיו ומאפשרים גמישות ביצירת חללים "ע

. קטנים או גדולים יותר 200 -אודיטורים לכ. אודיטוריום. 4

.מקומות ישיבה .משרדים ושירות. 5חללי גלריות משתנים המציגים . גלריות. 6

. תערוכות משתנות .חנות ספרים. 7 .אמפי פתוח להקרנת סרטים. 8

ש ונות. 9 תצפית . ספריית מדיה ומרפסות

במרכז המבנה מלווה את ציר התנועה קונסטרוקצית זכוכית ופלדה אשר מייצרת

ומשמשת כאלמנט ' ריק'חלל

. סכימה קווי זיכרון רעיונית : 114 .מס. ת . סכימה רעיונית למבנה: 115 .מס. ת

של המבנה שמים דגש גם הם על החתכים . ההשתנות עם התנועה בכיווניות



א"בין יפו לת . 1-4תכניות קומות : 116-120. מס. ת

חתכים רוחביים : מימין לשמאל, 121-122. מס . ורכיים

. מבט ממזרח, מודל מושתל בשטח: 124. מס

.ת

וא . מבט ממערב, מודל מושתל בשטח: 123. מס .ת .ת



א"בין יפו לת . חזית מזרחית מהפלאזה העירונית: 125. מס. ת

. מבט דרומה מהשדרה: 127. מס.

מבט דרומה אל עבר רחבת הכניסה : 131. מס. .מבנה מהפארק

. חזית מערבית מהתעלה: 126. מס

. דרומה מהפארק אל המבנהמבט: 128. מס

עה במבנה אל . א

ת . מבט דרומה מהפלאזה העליונה ליפו: 129. מס. ת תל

.ת .ת

מבט צפונה מציר התנו: 130. מס ת"ת

.




יביליוגרפיה , כיבוש יפו, )1951. (ח, לזר •

. אביב-תל, ח"שלהארכיאולוגיה , )1959. (י, קפלן •

, יפו-סטוריה של תל אביבוההי . אביב-תל, מסדה

יפו ", )1981(עורך . א, שילר •דו ירחון , 15 -קרדום, "ואתריה

.ירושלים, אריאל, לידיעת הארץ, .שוורץ ד, .שוורץ א, .ניב א •

סדרת , )1984(ארכיטקטים . רייפר ר, הימאמרים בנושא תכנית מנשי

יפו בראי , )1985(עורך . ר, זאבי . אביב-תל, מוזיאון הארץ, הימים

נווה -יפו, )1990. (מ, אלקיים •משרד , אביב-ראשיתה של תל: צדק

.הביטחוןסדרת מאמרים , )1991. (ג, קולקה •

, אוגוסט, מבנים, בנושא תכנית מנשייה57 –21.

בתים , )2000. (שיפטן א-ניצן • . אביב, 16תיאוריה וביקורת , מולבנים

עם , אוריינטליזם, )2000(. סעיד א • . אביב-תל, עובד

עורכות . ס, ברניר, .י, מוריה •מוזיאון , שות הרבים

. אביב-תלתולדות 01. ( ש

•

•

•

•

•

•

•

•

3,

hers,

arge:

ea &

re

Cambridge, Massa

of

g

the struggle for Palestine, 1880-1948, University of CaliforniaPress, Berkeley, Calif.

ב

.2 – 23, 1984, ארכיטקטורה•

בר, )2003(, אביב-תל

טולקובסקי •1926/20( , . ירושלים, אריאל, יפו

עורכות . ס ,ברניר, .י, מוריה מוזיאון , ברשות הרבים, )2003( . אביב-תל, אביב-תל

קורבמן צלם ,)2004. (ב כרמיאל -יד בן, 1936-1919 ,אביבי אחר-תל . ירושלים,צבי

לגור על , )2004(אוצרת . ק נסמו ב : העיר הלבנה של תל אבי:החולות

–מוזיאון תל, אתר מורשת עולמי .אביב–תל, אביב

קונפליקטיים , )2004. (ט, חתוקה ארכיטקטורה וחיי היום : מרחביים 90-נות האביב של ש-תל -יום ביפו

.חיפה, הטכניון, )דוקטורקט( יפו כלת הים , )2004(, .יהב ד

דגם –מעיר ראשה לשכונות עוני -תל, תמוז, לאי שיוויון מרחבי

.אביבאביב העיר -תל,)2005. (עזריהו מ , מיתוגרפיה היסטורית, מיתית)א(ה

-באר, גוריון בנגב-אוניברסיטת בן .שבע

עורכות . ט חתוקה,.ר קלוש )2005(,

• Barzilay M., Hayward C., Lombard-Valentino L. (1984), L'InventionDu Parc – parc de la villetteparis int'l competition 1982-Graphite Editions, Paris.

• Nakamura T. (1994), Bernard Tschumi 1983-1993, A+U Publis

n. Tokyo, Japa• Koolhaas R., Bruce Mau (1995),

Small, medium, large, extra-lOffice for Metropolitan Architecture, Taschen, Koln, Germany.

• Lebesque S. (1996), Between SThe City: Eight Piers for Thessaloniki, NAI Publishers, Amsterdam, The Netherlands.

• Tschumi B. (1996), Architectuand Disjunction, MIT Press,

chusetts. • Barnir, S., Moria-Klain, Y. (2004)

- editors, Back to the sea, Israeli pavilion 9th Biennale architecture, Venice.

• LeVine M. (2005), Overthrowingeography: Jaffa, Tel Aviv, and

, מקום:תרבות אדריכלית . אביב-תל, רסלינג, גוף, ייצוג

, עיר לבנה, )2005. (ש, רוטברד . אביב-תל, בבל, עיר שחורה


Engineering

פרוייקט גמר של סטודנטים מהטכניון- מנשייה