35
רררר ררררר ררררר ררר2 םםםם םםםםםם םם םםםם םםםם םםםםםםם םםםםםםם רר רררר ררר רררררר ררררררר רר ררררר רררררר רררר רר רררר רררר ררר ררררררר)רררררררר( ררררררר ררר ררר ררררר רררררררר רררררר ררר רררר רר ררררר ררררר ררררר רר רררררררר ררררררר ררררר ררררר ררר רררר רררררר ררר רררררר רר רררררררר רררררר ררר רררר ררררר רררר ררר ררר. רררר ררר רררר רררררררר רר רררררר רר ררררר רררר ררררר ררררר רררררר רררררר ררררררר, רררר רררררר רר ררררר רררר ררר ררררררר רררררר רררררררר ררר רררררר רר ררררר רררר ררררר ררררררר ררר רררר ררררר ררררר . רררר רר ררר)רררררר רררר( ררר ררר רררר ררררררררר ררררררר ררררררר ררררררר רררררר רררררר ררררררר רררר ררר, ררררר ררררר רר ררררר ררררררר רר רררר רררררר ררר רררררר רר רררררר רר רררר רררררר ררררר רררררר. ררר ררר רררר רר ררררר רררררררר ררררר ררררררר רררר ררררררררררר ררררר – ררררר רררררר ררררר ררררר רר רררררררררררDNA ררר רררררררר ררררררר – ררררר ררררררררר ררררררר – רררר ררררררר רר ררררררררררר ררר ררררר ררררררר רMRNA רררררררררררר רררר ררררר רררר רררר ררר- DNA ררררררר( רררר, רררררר)רררר( ררררר רררררר ררררררר) רררר ררר רררר ררררררר רררררר רר ררר רררררררATP םםםםם םםם םםםםםםם ררררר רררר ררררר רר רררררר ררר- ררררררררררר1 . רררררר – ררררר ררררררררר ררררררררר ררררררר רר ררררררר רררררר רר רררר ררר רר רר רררררררר2 . רררר – ררררר ררררר רררררר ררר ררררר רררררררר רררררררר רררררררר ררררר, ררר רר רררררר ררררררררר רררררררר ררררר רררר'ר – רררר ר"ר רררר'ר. רררררררר ררררררר רררררר רר ררר רררר רר ררררררר ררררררר רררר רר ררר ררררררררר רררררררר רררר רררררר רר רררררררר ררררררר רררר ררררררר ררררר רררר ררר "רררררררררר". ררררר ררררררררר ררר ררררר רר ררררררר ררררר רררר ררר רר רררררר רר רררררר רר ררר

סיכום לבחינה

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: סיכום לבחינה

חזרה למבחן סמסטר

מבנה ותפקיד תא העצב כולל אברונים פנימיים – 2פרק

תא העצב הוא היחידה הבסיסית של עיבוד והעברת מידע תא העצב בנוי מדנדריט גוף התא אקסון וכפתורים סופיים )טרמינלים( דרך הדנדריט התא מקבל את המידע מתאים אחרים

או מקולטנים למיניהם המידע מעובד בתא עצמו ומועבר דרך האקסון עד הכפתורים יש נוירון רב קוטביהסופים ששם המסר ממשיך הלאה לתא הבא. ישנם כמה סוגי נוירונים

שהוא נפו במערכותנוירון דו קוטבישהוא הנפוץ ביותר במערכת העצבים המרכזית, ישנו שהוא בעיקר במערכות חוש כגון שמיעה ראייה .נוירון חד קוטביהסומטו סנסוריות ויש

גוף התא מוקף במולקולות ליפדיות )דמויות שומן( ובהם יש כמה חלבונים המשמשים לזיהוי חומרים שנמצאים מחוץ לתא, לאפשר כניסה או יציאה פאסיבית של אותם חומרים וגם

להכניס או להוציא את אותם חומרים באופן אקטיבי. גוף התא מכיל את מרבית האברוניםשישנם בנוירון ומלא בציטופלאזמה

צורתו עגלגלה ומכיל בתוכו את הכרומוזומים גרעין – DNA ואת הגרעינון מייצר ריבוזומים גרעינון – נודד מהגרעין אל הציטופלאזמה ושם מייצר חלבונים מ ריבוזום – MRNA מבנה עצמאי דמוי ביצה בעל מיטוכונדריון -DNAמשלו )שמשערים שפעם היה

טפיל( שמפיק אנרגיה מגלוקוז )סוכר(, שתורמת לפעילות התקינה של התא ATPמולקולת

משמשת מאגר ותבלה של חומרים דרך הציטופלאזמה רשתית תוך פלזמתית - – מכילה ריבוזומים והחלבונים שנוזרים של מיועדים להעברה אל מגוררת.1

מחוץ לתא או אל הממבראנה – מספקת תעלות להפרדה בין מגוון מולקולות המשתתפות חלקה.2

בתהליכים שונים, וגם שם נוזרים המולקולות הליפדיות נקרא ע"ש גולג'י. מולקולות מורכבות נוצרות בו וגם עוטף את אברון גולג'י –

החומרים שצריכים לצאת מן התא בשלפוחיות סינפטיות ואלו הולכות אל הממבראנה מתמזגות איתה ונפתחות לנוזל החוץ תאי "אקסוציטוזה". מייצר

שהם מכלים את השאריות שישנם בתוך התא או למחזור או מוצאים מתליזוזומים התא

התא כל הזמן נזקק לייצר חומרים שדרושים לתפקוד התקין של התא . את החומרים האלה שהוא מכיל את כל ההוראות להכנת חלבוניםDNAהתא מייצר ע"י שכפול של מקטע ה

רנ"א שליח שהואM-RNA שנקרא גם DNAהורמונים וכל מה שדרוש לתא. מקטע השכפול של הדנ"א הספציפי יוצא אל מחוץ לגרעין ויוצא אל הריבוזומים שהם קוראים אותו

ויוצרים חלבונים מסוימים החלבונים מעצבים את צורת התא וגם ומתפקדים כאנזימיםשבונים או מפרקים מולקולות.

הציטו-סקלטון )שלד( של התא בנוי מסיבי חלבון והסיבים העבים ביותר נקראיםמיקרוטובולים.

הכפתורים הסופיים שהם חלק מהתא צריכים חומרים שלעיתים מיוצרים רק בגוף התא לכן התא מעביר את החומרים האלה אל הכפתורים הסופיים לאורך האקסון בתובלה שנקראת

Page 2: סיכום לבחינה

תובלה אקסו-פלזמתית. חומרים המיוצרים בגוף התא מולכים קדימה בתובלה קדומנית ע"י מולקולת החלבון קינזין דרך המקרוטובולים על לכפתורים הסופיים הפעולה הזאת מצריכה

שמיוצרות במטכונדריון. לפעמים גם חומרים מובליםATPאנרגיה שמופקת ממולקולות מהכפתורים הסופיים אל התא בתובלה אקסופלזמתית אחורנית שמועברת בצורה איטית

יותר ע"י מולקולת דינאין.

מבנם ותפקידם של תאי התמך במערכת העצבים המרכזית.

השאר מורכב מתאים תומכים. מכיוון שחילוף החומריםCNSתאי העצב מהווים רק כחצי גבוהה בתאי העצב ואין להם מאגרים משלהם הם מוזנים בחמצן ומזון דרך תאי התמך.

תאי גלייה

)האסטרוציט פועל במה מישורים בתמיכתו בתאי העצב. הוא אסטרוציטים )כוכב – משמש כתומך פיזי של התאים הוא מחזיק אותם שלא יזוזו ממקומם ומסלק פסולת

שנוצרת במוח. הוא גם מסייע בשמירה על ההרכב הכימי של הנוזל החוץ תאי )שצריך להיות ברמה קבועה( ע"י פליטת חומרים שהוא מאכסן והוא גם קולט

חומרים מיותרים. האסטרוציט גם מספק מזון לתאי העצב עצמם. את המזון הוא מספק לתאים ע"י שלוחות שנשלחות לכלי דם ומקבלות מהם גלוקוז, את הגלוקוז

הוא הופך ללקטט ובעזרת שלוחות שנשלות אל הנוירון הוא מעביר אליו את שמשמת כאנרגיה .ATPהלקטט בשביל שהמיטוכונדרים יפיקו ממנו את מולקולת ה

האסטרוציטים גם מאכסנים פחמימה בשם גליקוגן שכאשר נגמר הלקטט הם מפיקים ממנו גלוקוז ואז לקטט וכו'. כאשר נוירון מת האסטוריצים מסלקים את השרידים ע"י תהליך שנקרא פגוציטוזה )לאכול תא( ויוצרים )ע"י אסטרו' אחר(

רקמת צלקת.

נמצאים ב אוליגו-דנדרוציטים – CNS,והם יוצרים את מעטפת המיילין לאקסונים 50 אחוז חלבונים. כל אוליגו' יכול לייצר עד 20 אחוז שומן ו80המיילין מורכב מ

מקטעים שונים של מיילין לאקסונים שונים ע"י ליפוף של השלוחות שלהם עלהאקסון.

הם התאי תמך הקטנים ביותר )מיקרו( ותפקידם הוא לסלק תאים מיקרו גלייה - מתים "פגוציטוזה" ובנוסף הם גם נמנים עם מערכת החיסון והם מגנים מפני

חיידקים פולשים )הם האחראים על התגובה הדלקתית במוח(.

תאי שוואן נמצאים רק במערכת העצבים הפריפריאלית תאי שוואן -PNSותפקידם הוא לייצר את שכוות המיילין.

תאי שוואןאוליגו-דנדרוציטיםPNSמיקום CNS מיקום ב

מייצרים מיילין ע"י שמלפפים את עצמם מייצרים מיילין ע"י שליחת זרועות ויכולים

Page 3: סיכום לבחינה

לאורך האקסון )מייצרים רק מקטע אחד( מקטעים לנוירונים שונים50לייצר על כ המיילין לא יכול להיפגע בטרשת נפוצההמיילין יכול להיפגע בטרשת נפוצה

מכיוון שמורכב מחלבונים אחרים מהמייליןשל האוליגו'

עוזרים לשקם תאי עצב שנפגעו כאשר הם*אינו עוזר בשיקום תא עצב שנפגע מנחים את האקסון ע"י יצירת תעלה אל

המקום בו הוא היה לפני הפגיעה

מכיוון שכאשר תא עצב נפגע במערכת העצבים המרכזית האסטרוציטים יוצריםהערה : רקמת צלקת ולכן אפילו אם האקסון יגיע הוא לא יוכל לעבור את רקמת הצלקת, וגם

אפילו אם לא תהייה צלקת עדיין במע' העצבים המרכזית מופרש חומר שאומר לאקסוןמייד להוציא כפתורים סופיים ולכן הוא אף פעם לא יוכל להשתקם.

מחסום הדם- מוח

ישנו מחסום בין הדם ובין הנוזל שמקיף את תאי המוח. בנימי הדם יש חריצים קטנים שמאפשרים לחומרים שבדם לצאת אל מחוץ לנימים אבל במוח החריצים האלו לא קיימים מכיוון שהמוח דורש איזון מוקפד על רמת החומרים שיש בו אסור שחומרים ידלפו למוח בלי בקרה וגם מאכלים שאנו אוכלים יכולים להשפיע על התפקוד המוחי שלנו לכן קיים מחסום

בין הדם לבין המוח. לדוגמא נשאים מיוחדים מעבירים גלוקוז מהדם למוח ואילובררני נשאים אחרים מעבירים את הפסולת מהמוח לדם. מחסום הדם מוח אינו אחיד בכל המוח,

לדוגמא האזור פוסט רמה שהוא אזור ששולט על הקאה אינו חסום לחלוטין ומאפשר לנוירונים שנמצאים שם לזהות האם הם מבחינים בקיומם של רעלנים בדם ואם כך הם

גורמים להקאה.

פוטנציאל מנוחה מהו כיצד הוא נשמר

פוטנציאל מנוחה הוא הקיטוב בין שני עברי הממבראנה של האקסון כאשר לא מופעל עליו וימשיך כך כל עוד לא הופרע האקסון.MV 70כל פעולה הקיטוב תמיד נשמר ב -

מבנה ותפקידה של משאבת נתרן-אשלגן

פוטנציאל המנוחה נשמר ע"י תעלות נתרן אשלגן מכיוון שנתרן נדחף פנימה הן בכוח האלקטרוסטאטי והן בכוח הדיפוזי הוא מצליח להיכנס קצת אל האקסון והאשלגן מכיוון שהכוח הדיפוזי שדוחף אותו לצאת מהאקסון גדול יוצא )קצת( ולכן תעלות נתרן אשלגן

מוציאות באופן אקטיבי את הנתרן מחוץ לאקסון ומכניסותATPשפועלות בעזרת ממולקולת אשלגן אל תוך האקסון )מוציאות שלושה יוני נתרן כנגד שני יוני אשלגן שהיא מכניסה(.

Page 4: סיכום לבחינה

היכן מרוכזים היונים השונים ומהם הכוחות הפועלים עליהם.

בכדי להבין איך ישנו בכלל קיטוב בין שני עברי הממבראנה של האקסון צריכים לדעת שישנם כמה חומרים בתוך האקסון שמופעלים עליהם שני לחצים שדוחפים אותם פנימה אל

האקסון או חוצה ממנו, החומרים הם נתרן אשלגן וכלוראיד. לכל אחד מהיונים האלה יש ערך חשמלי חיובי או שלילי, נתרן הוא חיובי כלוראיד הוא שלילי ואשלגן הוא חיובי לכן מכיוון

שפנים האקסון הוא שלילי האשלגן ירצה לצאת החוצה והנתרן ירצה להיכנס פנימה על הכלוראיד לעומת זאת לא מופעלים כוחות מכיוון שהוא נמצא בשיווי המשקל שלו . )יש גם

יון אורגאני שהוא שלילי והוא אינו יכול לצאת מחוץ לאקסון ולכן לא מתייחסים אליו(

שיווי משקלכוחות שמופעליםריכוזשם היון )מצב מנוחה(70-אין כוחות שפועליםמחוץ לממבראנהכלוראיד

אלקטרוסטטי ודיפוזימחוץ לממבראנהנתרןמכניסים לאקסון

+40

אלרטרו' מכניסבתוך הממבראנהאשלגןדיפוזי מוציא

-75

מהו וכיצד נוצר פוטנציאל הפעולה. מה מתרחש בכל שלב שלפוטנציאל הפעולה

פוטנציאל הפעולה קורה כאשר נירון רוצה לתקשר עם נוירון אחר ולהעביר אליו מידע. בממבראנה יש הנוירון ישנם תעלות נתרן ואשלגן תלויות מתח וכשאר הקיטוב בין עברי

נפתחות תעלות הנתרן ונתרן מתחיל לזרום פנימה לתוך55הנוירון קטן )דפולריזציה( ל - באמצע התהליך זה גם40הנוירון ומקטין את רמת הקיטוב שלו עד שהקיטוב מגיע ל +

40תעלות שלגן תלויות מתח נפתחות ואשלגן זורם אל מחוז לתא . כאשר הקיטוב הוא + תעלות הנתרן ת"מ יוצאות מכלל פעולה ואשלגן ממשיך לזרום אל מחוץ לתא עד שהקיטוב

וכשאר הוא מגיע אליו תעלות האשלגן חוזרות למצב סגור ותעלות הנתרן70חוזר בחזה ל - חוזרות למצב סגור תיקני. ומכיוון שישנה הצטברות של יוני אשלגן מחוץ לממבראנה הקיטוב

עובר היפר-פולריזציה משך זמן קצר עד שהם מתפזרים

כאשר מגיע האקסון לסף העירור נפתחות תעלות נתרן תלויות מתח הנתרן נכנס.1ביניהם בגלל הכוחות הפועלים עליו )אלקטרוסטאטי ודיפוזי(

כאשר ממשיך להיות דהפולריזציה נפתחות גם תעלות האשלגן ואשלגן מתחיל.2לצאת אל מחוץ לאקסון

ותעות הנתרן נאטמות במצב של אינאקטיבציה40פוטנציאל הממבראנה מגיע ל +.3ותעלות האשלגון ממשיכת להיות פתוחות

תעלות האשלגן פתוחות והאשלגן זורם אל מחוץ לתא מכיוון שהכוח הדיפוזי.4והאלקטרוסטאטי דוחפים אותו לצאת והממבראנה חוזרת לערך המנוחה שלה

הממבראנה חוזרת לערך המנוחה ותעלות האשלגן נסגרות ותעלות הנתרן חוזרות.5להיות סגורות במצב רגיל

ישנה היפר-פולריזציה למן מסויים מכיון שישנה הצטברות של יוני אשלגן מחוץ לתא.6והם לאט לאט מתפזרים

Page 5: סיכום לבחינה

מהו שלב האינאקטיבציה של תעלות נתרן

הם נאטמות עד40שלב האינאקטיבזיה של תעלות הנתרן הוא כשר הם מגיעות ל+שהממבראנה חוזרת לפוטנציאל מנוחה ואז הן חוזרות לסגירה תיקנית

מהי התקופה הרפרקטורית המוחלטת והיחסית

התקופה הרפרקטורית המוחלטת היא כאשר תעלות הנתרן במצב של אינאקטיבציה ולכןאפילו אם יהיה גירוי נוסף לא יהיה שוב פתיחה של התעלות ופ"פ נוסף

התקופה הרפרקטורית היחסית היא כאשר הממבראנה נמצאת במצב של היפר פולריזציהואז צריך שיהיה גירוי חזק בכדי שיהיה אפשר להתחיל שוב פוטנציאל פעולה

התקופה הרפרקטורית המוחלטת מונעת מהאקסון ליצור פ"פ שיילך אחורה מכיוון שתעלותהנתרן מנותרלות ולכן הפ"פ יתקדם קדימה.

מהי נקודת שיווי משקל של כל יון. יש להבין כיצד נוצרת נקודה זו

כיוון התקדמות פוטנציאל הפעולה באופן טבעי ובאופן מכאני והולכת פוטנציאל הפעולה: לאורך אקסון עטוף מיילין ולאורך

אקסון שאינו עטוף מיילין- מהם ההבדלים בין הולכה אקטיבית להולכה פסיבית היכן ניתן לצפות בכל סוג הולכה לאורך מבנה התא, מהי הולכה דועכת,

מהי הולכה בקפיצות.

אחרי שפ"פ נוצר ישנם כמה חוקים שחלים עליו

חוק הכל או לא כלום- אומר שאם הגיע התא לסף העירור תמיד ייראה הפ"פ באותה הצורה ואם לא הגיע התא לסף העירור לא תתבצע פ"פ

Page 6: סיכום לבחינה

חוק התדר – למרות שתמיד פ"פ ייראה באותה הצורה עדיין אפשר להבחין במידע שמתקבל ע"י חוק התדר שאומר שלפי תדר היירי כלומר תכיפות פ"פ שמתבצעים

בתא יודעים כמה הפעולה תכופה לדוגמא תדר ירי גבוה בתאים חושיים לכאב מורהעל כאב חד ואילו תדר ירי נמוך מורה על כאב חלש יותר

פ"פ מתקדם לאורך האקסון ומכיוון שהאקסון מצופה בחלקו במיילין וחלקו גלוי)מרווחי רנוויה( צורת ההולכה של פ"פ משתנה . תחת מעטה המיילין מכיוון שאין מגע בין האקסון

ולכןתכונות הכבללנוזל החוץ תאי המכיל את יוני הנתרן ההולכה מתבצעת בעזרת האקסון משמש כמו קבל חשמל ומוליך את פ"פ עד למרווח הבא ולמרות שכידוע בתכונות

הכבל ככול שהזרם מתקדם כך נחלשת עוצמתו עדיין מכיוון שמספיק בדה-פולריזציה קטנה בשביל להתחיל את הפ"פ עדיין יש בכוח הזרם להתחיל אותו לכן תחת מעטה המיילין הפ"פ

ממשיך הלאה בעזרת תכונות הכבל ואילו במרווחי הרנוייה ששם האקסון בא במגע עםהנוזל החוץ תאי המכיל את היונים הפ"פ מתקדם ע"י יצירה של עוד פ"פ .

ההתקדמות בעזרת תכונות הכבל מועילה בכמה מישורים האחד הוא שהיא חסכונית לא צריכים אח"כ להפעיל משאבות נתרן אשלגן שייסלקו את העודפים בתא ויחזירו לתא את

האשלגן שיצא, השנייה היא שהיא מהירה יותר בבצורה משמעותית . לדוגמא במוח באיזור שאחראי על זיהוי תנועה שנראית בעין האקסונים מצופים בשכווה גדולה יותר של מיילין כדי

שהזרם יעבור מהר יותר

מייחס להולכה באקסון עטוף מיילין שפ"פ מתבצע במרווחיהולכה בקפיצותהמושג הרנוייה וקופץ למרווח הבא ע"י הולכה מהירה מתחת לשכבת המיילין

ובמה הואIPSP מעכב EPSP מעורר PSPמהו פוטנציאל בתר סינפתי נבדל מפוטנציאל הפעולה וכיצד הוא מתקדם

הוא התרחשות שקוראת בתר הבתר סינפתי וככה הנוירוניםPSPפוטנציאל בתר סינפתי מתקשרים ביניהם. בניגוד לפוטנציאל הפעולה שבכפוף לחוק הכל או לא כלום שאם

הוא רק עלייה או ירידה קטנהPSPמתחיל פוטנציאל פעולה הוא יימשך עד תום, בפולריזציה של התא הבתר סינפתי ולא מחייב שהפעולה תתממש ותימשך הלאה אל

האקסון.

, כמו שראינו פ"פIPSP ומעכב EPSPישנם שני סוגי פוטנציאלים בתר סינפתי מעורר מתקדם לאורך האקסון וכאשר הוא מגיע לכפתור הסופי הוא גורם לתעלות סידן תלויות

מתח להיפתח והסידן גורם לשלפוחיות שמכילות נ"ט להתמזגות עם הממבראנה של הכפתור הסופי ולהפרשתן אל מחוץ לכפתור הנ"ט כאשר הם במרווח הסינפטי הם נקשרים

לקולטנים בתא הבתר סינפטי והקולטים פותחים תעלות, אם התעלות שנפתחות הם של דהפולריזציה של התא ואם יפתחו תעלותEPSPנתרן מכיוון שערכו הוא חיובי יווצר בתא

והתר יעבור למצב של היפר-פולריזציה . גם כניסה של סידן יגרמו לEPSPאשלגן יווצר בתא EPSP יש לו גם השפעות נוספות על התא , הוא יכול להיקשר לקולטנים בתוךאבל סידן

התא ולשנות את תפקודו הרגיל של התא.

מבנה הסינפסה ותפקידה, מהם האיברונים הנמצאים בכל צד שלהסינפסה.

Page 7: סיכום לבחינה

על דנדריטאקסו-סומאטיותהסינפסה יכולה להיות בכמה מקומות על תא עצמו במקומות האלה הכפתור הסופי מונח עלאקסו-אקסוניותועל האקסון אקסו-נדרטיות

האזור הבתר סינפתי שמכיל את הקולטנים ישנו מרווח קטן מאוד בין הסינפסות שנקרא המרווח הסינפתי שהוא מכיל נוזל חוץ תאי שאליו מפוזרים ה"ט והוא מקובע למוקומו ע"י רשת של סיבים דקים שחוצים את הסינפסה ומקבעים את הכפתור הסופי ואת התא הבת

סינפטי.

תפקיד הסינפסה הוא להעביר מסר כימי בין שני נוירונים וכך הם מתקשרים ומעביריםמסרים.

ישנם אברונים שנמצאים משני סיבי הסינפסה:

.מיקרוטובולים- בהם מועברים חומרים שהכפתור הסופי זקוק להםשלפוחיות סינפטיות – הם המכילות את הנ"ט ומיוצרות או באברון גולג'י ומועברות

ע"י המירוטובולים )חלבון קינאין( או שממוחזרות משלפוחיות שהתמזגו עםהממבראנה אבל שלפוחיות גדולות מיוצרות אך ורק בתא.

חלבוני העברה ושינוע – מכניסים את הנ"ט לשלפוחיות ומניעים את ומשתתפים בפליטת הנ"ט ובמחזור השלפוחית.

מיטוכדרים- מספקים אנרגיה לתא הבתר סינפתי שהרבה מתיפקודיו צורכים אנרגיה רצפטורים עצמאיים – קולטנים שנמצאים בתא הקדם סינפתי שבודקים את כמות

הנ"ט שנפלטה קולטנים עצמאיים – הם מטאבו טרופיים אחראים על קליטה חוזרת הנ"ט וסיום

הפוטנציאל הבתר סנפטי.תעלות סידן תלויות מתח – הם אחראיות על כניסת סידן והתמזגות השלפוחיות עכב

כך.

בתא הבתר סינפתי:

קולטנים תלויי נ"ט – קולטנים משני סוגים יונוטרופי ומתאבוטרופי שאחראים על פתיחת תעלות יונים שגורמים לפ"פ בתר סינפתי הם יכולים לפתוח סידן אשלגן

כלוראיד ונתרן.

מהו תהליך שחרור הנוירוטרנסמיטר )יש להכיר את כל הדרכיםהאפשריות כגון: מגע ועזיבה מגה והישארות והתמזגות ומחזור(

כמו שאמרנו הנ"ט נמצא בתא הקדם סינפתי בתוך שלפוחיות וכי שהוא ישתחרר למרווח השלפוחיות צריכות להתמזג עם הממבראנה הם עושות זאת מכיוון שעליהם יש חלבונים

שנמשכים אל חלבונים בממבראנה אלכן הם נצמדות אליה וכאשר מגיע פ"פ לכפתור הסופי תעלות סידן נפתחות וגורמות לחלבונים האלה להפרד ונוצר נקב איחוי והנ"ט

משוחרר אל המרווח הסינפתי .

פליטת הנ"ט מתרחת בכמה אופנים .

מגע והישארות – השלפוחית מתמזגת עם הממבראנה וכאשר נגמר הפוטנציאל הבתר סינפתי הנקב איחוי נסגר והשלפוחית נשארת קרוב לממבראנה.

מגע ועזיבה- כאשר נקב האיחוי נסגר השלפוחית חוזרת למאגר שלפוחיות רחוק מהממבראנה.

התמזגות ומחזור – כאשר נכנס הסידן ונפתח נקב האיחוי השלפוחית מתמזקת עם הממבראנה והופכת לחלק ממנה ומכיוון שאם כך תגדל הממבראנה של הכפתור

Page 8: סיכום לבחינה

אנדוזמיםהסופי ישנם ניצנים של הממבראנה שבולטים לציטו-פלאזמה שנקראים ואותם אנדוזמים הופכים לשלפוחיות והחלבונים של השינוע וההעברה משובצים

שםו הם ממולאים בחזרה ומשמשות שוב בפליטת נ"ט

כיצד פועל רצפטור יונוטרופי. כיצד פועל רצפטור מטבוטרופי

כאשר הלינגד לו מתקשר אליו הוא נפתח והוא בעצמו תעלת יוניםיונו טרופירצפטור תלויה נ"ט

G הוא רצפטור שכאשר נקשר אליו הלינגד שלו הו מפעיל חלבון מטאבו טרופירצפטור ATP שהוא חומר שמיוצר AMPהחלבון הזה שלוח תת יחידה שנקרא שליח שניוני שנקרא

שזב אנרגיה והתת יחידה הזו מפעילה תעלת יונים. קולטן מטאבו טרופי מאחר להיפתח מכיוון שהוא צריך לעשות כמה פעולות אבל כאשר הוא נפתח הוא ממשוך יותר מאשר

קולטן יונו טרופי

כיצד ניתן לסיים את הפוטנציאל הבתר-סינפטי.

ישנם שני דרכים לסיים את הפוטנציאל הבתר סינפתי.

קליטה חוזרת- ע"י נשאים שנמצאים על הממבראנה של התא הקדם סינפתי.1ששואבים וממחזרים בחזרה את הנ"ט מהמרווח הסינפתי

דה-אקטיבציה אנזימתית - ישנם סוגי נ"ט ישי אנזים שמפר אותם ככל הידוע לנו יש.2 רק אחד והוא האצטיל כולין. האנזים אצטיל כולין אסטראז מפרק את אצטיל כולין

לשני מולקולות של כולין ושל אצטט ומכיוון שאף אחת מהמולקולות לא יכולה להיות לינגד של הקולטנים הבתר סינפטים פ"הפ הבתר סינפתי נעצר. מולקולה

במשך שנייה אחת.ACH מולקולות של 500 יכולה לפרק עד ACHEאחת של

אינטגרציה עצבית: מהי תלולית האקסון? היכן היא נמצאת?, כיצד מתבצע סיכום במרחב

וסיכום בזמן. (

מהם סוגי הסינפסות השונות? מהם רצפטורים עצמיים

כמו שאמרנו יש כמה סוגי סינפבות אקסו-סומאטיות אקסו-דנדריטיות ואקסו-אקסונית

Page 9: סיכום לבחינה

הסינפסה האקסו-אקסונית אחראית על וויסות של הכפתור הסופי ולכן היא נקראת מעכבת קדם סינפטית או מזרזת קדם סינפטית כאשר היא מעכבת היא מקטינה את כמות הנ"טשנפלט מהסינפסי וכאשר היא מזרזת היא מגדילה את כמות הנ"ט שנפלט מהסינפבה.

שנוירונים קטנים מאוד יש גם סינפסות דנדיט-דנדריטיות וידוע מעט מאוד על תפקידםומשערים שהם אחראים על ויסות של התאים הסמוכים אליהם.

רצפטורים עצמיים הם קולטנים של התא הקדם סינפטי שאחרים על וויסות הנ"ט שנפלט.

3פרק

. CSF מבנה ותפקיד של אספקת הדם קרומי המוח חללי המוח יצור ה

המוח הוא האיבר החשוב ביותר של אדם ולכן הוא מצויד בהגנות שמגינות עליו ודואגות לתפקודו התקין. מכיוון שהמוח כל כך חשוב כעשרים אחוז מהדם הולך אליו ואם לא תהייה

אספקה של דם למשך כמה שניות המוח לא יכול לייצר מעצמו את האנרגיה הדרושה לו ולכן האדם יאבד את ההכרה ולאחר זמן של כ שש דקות כבר יהיה נזק בלתי הפיך למוח.

המוח נמצא בתוך גולגולת ומסביב למוח יש כמה קרומים ונוזל המקיפים אותו .

הקרום הקשה – הוא קרום לא אלסטי שעוטף את המוח בגסותקרום הקורים- קרום אלסטי ונראה כמו קורים שעוטף את המוח.

והקרום העדין- שגם הוא עוטף את המוח ועוקב אחרי קווי המתאר שלו וכלי דם קטניםשמזינים את המוח נמצאים בו.

.CSFחלל תת קורי – בין קרום הקורים לקרום העדין יש חלל שבו נמצא נוזל המוח והשדרה

ומסביב למערכת העצביםCNS קרומים הללו נצאים סביב מערכת העצבים המרכזית ההקפית הקרום העדין מתמזג עם הקרום הקשה ונוצרת מעטפת אחת שעוטפת את

העצבים.

מכיוון שמוח האדם הוא כבד ואינו מיוצב מעצמו הנוזל המקיף את המוח מפחית ממשקלו גרם וגם בולם זעזועים.80לכדי

המוח מכיל כמה חדרים במוח הקדמי יש את שני החדרים שנמצאים בשתי ההמיספרות במוח האמצעי יש את החדר השלישי שבאמצעיתו עובר גוף הביניים ואז תעלת המוח

מובילה לחדר הרביעי שנמצא במוח האחורי.

מיוצר במקלעת הדמים שנמצאת בכל אחד מהחדרים, הנוזל מיוצר כל הזמןCSFנוזל ה וזמן מחצית החיים שלו הוא כ שלוש שעות ומכיוון שכך הנוזל גם מופרש מהמוח ע"י גבשושי

Page 10: סיכום לבחינה

קרום הקורים שמתחברים לגת הסגיטלית העילית שהיא ורידי דם וכך הנוזל יוצא מהמוח.בעיה בניקוז הנוזל מהמוח מובילה להידרוצפלוס חסימתי )ראש מים(.

התפתחות המוח לפרטיה : יש לדעת מהי חלוקה סמטרית לעומת חלוקה אסימטרית . מהם תאי אב ותאי גלייה רדיאלים וכיצד מתבצעת

נדידת הנוירונים ומהי אפופטוזה ונוירו גנזה.

כאשר המוח מתפתח ישנם כמה שלבים. )מפאת המיקוד אני אוותר על התיאור של התפתחות האזור החדרי( באזור החדרי ישנם תאי אב ובשלב הראשון התאים משכפלים את

עצמם במה שנקרא חלוקה סימטרית ומכל תא אב יוצא תא אב נוסף. לאחר מכן מגיע שלב של חלוקה אסימטרית שבה מכל תא אב אחד נוצר עוד תא אב ונוירון. הנוירונים

נודדים לקורטקס המוחי שמתפתח מבפנים כלפי חוץ והם נודדים אליו בעזרת תאי גלייה רדיאלים שנמצאים באזור החדרי ושולחים שלוחות אל הקורטקס וככל שהקורטקס מתעבה

כך השלוחות שלהם מתארכות . הנוירונים נודדים על שלוחות אלו אל הקורטקס ומתמקמים שם לאחר סיום ההתפתחות תאי האב מקבלים מסר עצבי שמורה להם

)התאבדות( לאחר מכך הנוירונים הנמצאים בקורטקסאפופטוזהלהתאבד בתהליך שנקרא מתחיים ליצור קשרים עם נוירונים אחרים שמצידם מצמיחים קולטנים לאותו איזור שהתא הקודם הניח כפתורים סופיים. לאחר סיום שלב זה ישנם נוירונים שלא מצאו קשרים ולכן

כל נוירון נמשך אלמכיוון שהם לא מקבלים אות עצבי המאפשר לו לשרוד הם מתים. ) הנוירון שמתאים לו כנראה מכיוון שהכפתורים סופיים נמשכים אליו כי הוא מפריש חומר

(שמושך אותו

חוקרים רבים סברו שאחרי שהמוח סיים להתפתח לא חלים בו עוד יצירה נוספת של " )יצירת נוירונים חדשים( אבל מחקרים גילו שיש מקומות שנוירוניםנוירו גנזהנוירונים "

נוצרים שם והם בהיפוקמפוס המופקד על זכרונות ובבולבוסי ההרחה.

חדרי המוח ותכולתם

טלאנצפאלון:

– שני חצאי המוח המקבילות זו לזו ועובדות באופן קונטרלטראלי בהןההמיספרותמעובדים כל חושי האדם ומתחלקים לארבע אונות.

– נמצא הקורטקס המוטורי הראשוני והקורטקס האסוציאטיביאונת המצח המוטורי. משם יוצאות הפקודות לכל שרירי הגוף הם מעובדות בקורטקס

אסוציאטיבי ומשם נשלחו לקורטקס המוטורי הראשוני.

– נמצא קורטקס הסומטי סנסורי הראשוני וגם הקורטקסאונת הקודקוד האסוציאטיבי סנסורי בהם מעובדים כל הנתונים שהגוף מקבל כגון חישה כאב וכדו' ומידע מתקבל מקורטקס הסומאטו סנסורי הראשוני ומשם נשלח לעיבוד לקורטקס

Page 11: סיכום לבחינה

הסוציאטיבי הסומטו סנסורי )בקורטקס הראשוני לכל אזור יש תפקיד משלו והוא מקבל קלט מאזור אחר בגוף "אונקלוס" והאיזור האסוציאטיבי שקרוב אליו מעבד

את הנתונים הללו(

– מצא קורטקס הראייה הראשוני וגם הקורטקס הראייהאונת העורףהאסוציאטיבי

– נמצא הקורטקס האינסולה מ מקבל גם הוא מידע על טעם מוסתראונת הרקהברובו

קורטקס השמיעה הראשוני וגם קורטקס השמיעה האסוציאטיבי

המערכת הלימבית

היפוקמפוס והקורטקס הלימבי - אחראים בעיקר על הלימדה והזכרונות

אמיגלדה והגופים הדדים והפורניקס – אחרים על רגשות בעיקר והבנת רגשותהזולת והתבטאות רגשית

- החלקים העיקריים של מעכרת זאת היא הגרעין הזנבי הפוטמןגנגליונים בסיסים והגלובוס פלידוס . משתתפים בשליטה על תנועות )ובעיה בתפקוד הסדיר שלהם

מובילה למחלת הפרקינסון(

)חדר שלישי(:דיאנצפאלון

- משמש כמעבר למקומות אחרים ע"י ששולח אליהם סיבי השלכה . תלמוס

גרעין הברך הצדי- מקבל מידע מהעין ושולחו לקורטקס השמיעה

גרעין הברך המידאלי- מקבל מידע מהאוזן ושולחו לקורטקס השמיעתי

הגרעין גחוני צדי- מקבל מסרים מהמוחון ושולחם לקורטקס המוטוריהראשוני.

- אחרי גם על התנהגויות האחראיות להישרדות ושינה, וגם על חלקהיפותלמוס גדול מהמערכת האנדוקרינית )הורמונאלית( בשתי דרכים, אחת היא העברת

נוירו-סקרטורים אל ההיפופיזה הקדמית ומשם יוצאים ההורמונים שהיא משחררת ,או אל ההיפופיזה האחורית ששמם משוחחרים ההורמונים שההיפותלמוס יצר.

- אחראית ליצור הורמונים ומפרישה אותם אל הדם היפופיזה קדמית

– משמשת כתעלה לשחרור ההורמונים שנוצרי בהיפותלמוס.היפופיזה אחורית

תעלת המוח גזע המוח :מזאנצפאלון

Page 12: סיכום לבחינה

- החלק הגבי של המזאנצפאלון והמבנים הכלולים בו הם התליליםטקטום העליונים שהם חלק ממערכת הראיה שמקבלים מידע מהתאים המגנוצלולארים

ואחראים בעיקר על אינסטינקטים שקשורים לתגובה מקלט חזותי. והתליליםהתחתונים שהם חלק מערכת השמע.

– טגמנטום

מבנה דליל דמוי רשת של נוירונים תצורת הרשת ממלאתתצורת הרשת - את גזע המוח ומקבלת מידע מתצורות שונות ומעבירה אותו אל הקורטקס

המוחי ואל התלמוס ואל מוח השדרה. אחראית גם על מצבי שינה וערותקשב מתח שרירים תנועה ורפלקסים.

מורכב בעיקר מנוירונים )לכן צבעו אפור כמוחומר אפור המרכזי - הקורטקס המוחי( ואחראי על רצפי תנועות המהוות דפוסי התנהגות שונים

כגון לחימה או הזדווגות .אחראי על קישור בין הקורטקס המוחי לבין המוחון ועמודהגרעין האדום –

השדרה ומעביר מידע מוטורי.מתחבר אל הפוטמן ולגרעין הזנבי שבגנגליונים הבסיסים והואחומר שחור -

אחראי גם על תנועה.

:מטאנצפאלון

- הקורטקס המוחוני מעביר מידע לגרעינים המוחוניים העמוקי ואלו שולחיםמוחון מידע דרך רגליות המוחון אל הקורטקב המוטורי. אחראי על קורדינאציה ותנועותהליכה וכל הפעולות המוטוריות שהמח יוזם פגיעה במוחון יכולה להביא לשיתוק.

- מכיל את תצורת הרשת וגם כמה גרעינים שכנראה אחאים על ששינה וערות .גשריש בו גם גרעין ששולח מידע מקורטקב המוחי למוחון.

: מיילנצפאלון

המוח המוארך חלק מתצורת הרשת ובו גם גרעינים האחראיים על התפקוד שלהלב ושאר תפקידים חיוניים.

מוח השדרה מבנה ותפקיד

מוח השדרה הוא מבנה ארוך דמוי חרוט בעובי של זרת. הוא עובר באמצען של החוליות לאורך של כשני שלישי מאורך עמוד השדרה מסיבות התפתחויותיות. בניגוד למוח החומר

האפור נמצא באמצעיתו של מוח שדרה ואילו החומר הלבן נמצא בהיקף, תפקידו הוא להעביר מידע סומטו סנסורי אל המוח ולהעביר מידע מוטורי מהמוח אל האברים שאליהם

הוא צריך להגיע. מצויים במוח השדרה גם מעגלים רפלקסיביים עצמאיים שונים.

Page 13: סיכום לבחינה

מוח השדרה עטוף גם הוא בקרומי המוח השונים וגם בו יש את נוזל המוח והשדרה. צרורות של עצבים דקים יוצאים מכל צד של החוליות עצבים אלה מתמזגים ויוצרים שלושים ואחד

זוגות של עצבי שדרה

עצבי השדרה מבנה ותפקיד

עצבי השדרה כמו שאמרנו הם התמזגות של העצבים הגביים והעצבים הגחונים, העצבים הגביים מביאים מידע סומטו סנסורי אל המוח ואילו העצבים הגחונים מוציאים מידע

שמעצבב שרירים או בלוטות בגוף ושולח אליהם פקודות. ישנם כמה הבדלים בין השורש הגבי לגחוני, גופי התאים של השורשים הגביים נמצאים מחוץ למוח השדרה בתוך גנגליונים והנוירון שלהם הוא נוירון חד קוטבי ואילו הנוירונים המוציאים גופי התאים שלהם נמצאים בתוך מוח השדרה בחומר האפור , יש עוד הבדל שהוא נגזרת של שמם שהוא שהאקסונים

המוציאים נמצאים במסילות גחוניות ואילו האקסונים המביאים נמצאים במסילות גביות.

עצבי הגולגולת

שנים עשר זוגות של עצבים המחוברים לצד הגחוני של המוח ומרביתם ממלאים את התפקוד של השרירים באיזור הראש והצוואר אחד מהם הוא העצב התועה שאחראי על

תפקוד האברים הפנמיים בחלל הבטן

מערכת העצבים ההיקפית: מהן תת המערות שבה ומה התפקיד והמבנה של כלתת מערכת אלו נוירוטרנסמיטר ים מופרשים מכן מערכת

במערכת העצבים ההיקפית ישנם שתי תת מערכות, המערכת הסימפתתית והפרא סימפתתית . מערכות אלה אחראיות על ניצול אנרגיה מן המאגרים השמורים בגוף או

האטה של הניצול והגדלת המאגר.

הענף הסימפתתי – קשורה בעיקר לניצול מאגרי אנרגיה של הגוף ופועלת במצבים של המערכת מגבירה את קצב הלב מרחיבה את האישונים מגבירהfight or flightלחימה

זרימה של דם אל שרירי השלד ומפסיקה את העיכול וכו' . גופי התא של הנוירונים המוטורים של המערכת נמצאים בעמוד השדרה בחומר האפור באיזור החזה והמותניים ,

משם הם יוצאים וברובם מגיעים לשרשרת גנגליונים שנמצאת באופן מקביל לעמוד השדרה מצידה , ואחרי שהאקסונים היוצאים מעמוד השדרה מגעים לשם משם ממשיכים אקסונים

חדשים אל אברי המטרה ומעצבבים אותם. כלרוב האקסונים שיוצאים מעמוד השדרה מגיעים לשרשרת הגנגליונים ויוצרים שם סינפסה חוץ מהאקסונים האחראים על העיכול שמגיעים של השרשרת אבל לא יוצרים של סינפסה וממשיכים אל גנגלין שנמצא בחלל

הבטן. את ליבת האנדרנל שמפרישה פינפרין ונוראפינפרין מעצבב ארסון היוצא ישר מהחומר האפור בעמוד השדרה ואינו מגיע אל גנגליון כלשהו ליבת האדרנל מפרישה

חומרים שמחזקים את העירור הסימפתתי. הכפתורים הקדם גנגליונים מפרישים אצטיל-כולין ואילו הכפתורים המעצבבים את אברי המטרה מפרישין נוראפינפירין . חוץ

מבלוטות ההזעה שמפרישות גם אצטיל כולין.

Page 14: סיכום לבחינה

הענף הפרא סימפתתי – ענף זה אחראי בעיקר על הגדלת מאגרי האנרגיה שפועלים בגוף ופועל במצב מוחה של הגוף מגביר את זרימת הדם למערכ העיכול מפריש מיצי כיבה וכו'. גופי התא של המערכת הפרא סימפתתי נמצאים בשני מקומות באזור של עצבי הגולגולת ובעצם העצה האקסונים היוצאים מהחומר השחור מגיעים סמוך לאברי המטרה ורק שם

יוצרים סינפסה עם גנגליון והן בגנגליון והן באברי המטרה בכפתורים מפרישים אצטילכולין .

הענף הפרא-סימפטטיהענף הסימפטטי

אילו התנהגויותמפעילה?

fightפועלת במצב של and flightמאיצה את .

קצב הלב ,ממריצה הפרשה של גלוקוז לגוף

מעכבת את מערת העיכול ועוד. באופן כללי: מגבירה

זמינות אנרגיה

restפועלת במצב של and digestמאיטה את .

קצב הלב מכווצת את דרכי הנשימה ממריצה

את מערכת העיכול ועוד. כללית: מגבירה אגירת

אנרגיה.

מיקום גופי התאים

הקדם-גנגליונים

בחומר האפור של מוח השדרה באזורי החזה

והמותן.

בגרעיני המוצא של כמה מעצבי הגולגולת ובמיוחד העצב התועה , ובחומר האפור של מוח השדרה

באזור העצה.

נוירוטרנסמי טר המופרש

מהתאיםהקדם-גנגליו

נים

אצטילכוליןאצטילכולין

מיקום גופי התאים

הבתר-גנגליוני

שרשרת גנגליונים סימפתתים קרוב למרכז

הגוףסמוך לאבר המטרה

נוירוטרנסמי טר המופרש

מהתאיםהבתר-גנגליונ

ים

נוראפינפרין . למעט בלוטת ההזעה שמפרישה

אצטילכוליןאצטילכולין

Page 15: סיכום לבחינה

פסיכופרמקולודיה4פרק

כיצד סם מוחדר לגוף

מתן תוך וורידי – לאדם מוזרק הסם דרך הווריד ומגיע במהירות לאזורי הפעולה שלו )מוח( דרך הדם. החסרונות בשיטה הזו היא שהיא מצריכה מיומנות גדולה וגם

כאשר הוזרק הסם הוא מגיע מהר מאוד במלוא חוזמתו אל הוח ואם א=האדםרגיד הוא יכול למות לפני שיטפלו בו.

מתן תוך ציפקית – זהו נוהל שמשמש ביותר בחיות מעבדה ומזריקים את הסם אל תוך חלל ב=הבטן והוא נספג שם

הזרקה תוך שרירית – מזריקים את החומר אל אחד השרירים הגדולים ולוקח לו קצת יותר זמן להיספג ואם רוצים לעכב אותו עוד יותר אפשר לערבב אותו עם סם

שנקרא אפדרין שהוא מצר את הוורידים באיזור השרירי ולכן לסם לוקח יותר זמןלהיספג.

הזרקה תת עורית – מזריקים את הסם מתחת לעור בכמויות קטנות )אם לא זה כואב ( . בכדי לאפשר ספיגה איטית אפשר להמיס את הסם )אם הוא מסיס בשומן( בשומן צמחי ולהזריק מתחת לעור והוא יימס בתוך ימים אחדים. אפשר גם להכניס

אותו בצורת קפסולה אבל רק לכמויות קטות כי אם לא זה כואב.מתן דרך הפה – השיטה הנפוצה ביותר שבה האדם בולע את הסם והסם מגיע

לקיבה ונכנס למחזור הדם.מתן תת לשוני – האדם שם את סם מתחת ללשון והסם נספג דרך הנימים המזינים

את הקרום של הפה .מתן חלחולתי – נוהל שממעטים להשתמש בו בחיות מעבדה, אבל בבני אדם שמיצי

הקיבה יכולים להזיק לסם נותנים להם את הסם דרך החלחולת בצורת נרות ומשםהסם נספג אל מחזור הדם.

שאיפה – שאיפה של הסם דרך הפה כגון עישון והסם מגיע אל הריאות ושם נספג . במהירותומגיע אל המוח

.מתן מקומי – ישנם סמים שנספגים דרך העור כגון מדבקות ניקוטיןהסנפה "הפחה" – שבה האדם מסניף את הסם והוא נספג בקרומים הרירים

שבאף.מתן תוך מוחי – מזריקים את הסם אל אזור כגון היפותלמוס מסוים במוח משמש

לחקר אזורים במו .מתן תוך חדרי – מזריקים את הסם אל חלל המוח והוא מתפשט והולך לכל המוח

משמש בעיקר לטיפול בתרופות אנטיביוטיות שלא עוברות את מחסום הדם מוח

כיצד סם מתפשט בגוף? מהי קשירת מחסן? אלו סמים יעיליםיותר מסיסים בשומן או במים.

סם מתפשט והולך בגוף דרך מחזור הדם ולכן הוא מגיע אל כל המקומות בגוף )בהנחהשהסם עובר את מחסום הדם מוח (

Page 16: סיכום לבחינה

קשירת מחסן – כאשר הסם מגיע אל מחזור הדם הוא יכול להיקשר לחלבונים מסויימים אלרקמות שונות בגוף שהן מעכבות ולפעמים מאריכות שת שהייתו במחזור הדם.

לדוגמא ישנו חלבון בגוף שנקרא אלבומין שסמים המסיסים ליפידים נקשרים אליו מהר מאוד ולכן הוא מעכב את פעולת הסם מכיוון שרוב הסם המגיע אל מחזור הדם נספג מהר

מאוד באלבומין ורק חלקו הקטן הולך אל המוח , אבל כאשר הסם ממשיך להיספג אל מחזור הדם ואין כבר מקום באלבומין כדי שהסם יוכל להיקשר אליו הסם מתחיל להגיע אל

המוח בכמות גדולה . השלב האחרון הוא שכאשר כל הסם נספג אל מחזור הדם וריכוז הסם יורד בפלאזמה , אזי הסם שנספג אל חלבון האלבומין מתחיל לצאת בחזרה אל

מחזור הדם והוא ממשי אל המוח ובכך קשירת מחסן מעכבת את תחילת השפעת הסם אבל גם מאריכה אותו. ישנה גם תופעה של קשירת מחסן אל שרירים ורקמות מסוימות אבל היא איטית יותר מכיוון שהסם צריך לצאת ממחזור הדם בשביל כך וגם ההשפע של

הסם יורדת מכיוון שהוא יצא ממחזור הדם והוא אינ חוזר למזור הדם כאשר הכ=ריכוזבפלאזמה יורד אלא הוא מופרש מהגוף.

סמים המומסים בשומן הם יעילים יותר בגלל שהם עוברים את מחסום הדם מוח

יעילות הסם מתי יש להיזהר במתן סם? מהי עקומת מינון תגובהוכיצד מגיעים לשרטוטה? מהו מדד הריפוי ומדד הבטיחות?

ברוב המקרים לסמים יש יותר מהשפעה אחת הם יכולים ל=גם להשפיע בצורה טובה שתרפא וגם להזיק בו זמנית, לכן מטרת החוקרים היא למצוא סמים שיקשרו לאזורים

המרפאים ולא ייקשרו לאזורים שגורמים לנזק. לדוגמא סמים ממשפחת הברביטורים הם גםמרדימים וגם יכולים לגרום להפסקת פעולת הלב .

עד אז החוקרים מנתחים את פעילות הסם ומסרטטים עקומה שבה רואים האם הסם מזיק וכיצד והם הוא בטוח סרטוט זה נקרא עקומת מינון תגובה. כדי לסרטט את עקומה זו

החוקרים מזריקים לחיות מעבדה כמות של חומר שתשפיע תופעות מרפאות בחמישים אחוז מהמקרים ומסרטטים אותה וזהו מדד הריפוי ואח"כ בודקים את מינון הסם שמשפיע תפעות מזיקות בחמישים אחוז מהמקרים ורושמים אותו המרחק ביניהם הוא מרווח הבטיחות וככול

שהמרווח יותר גדול כך התרופה יותר בטוחה לשימוש

מהם ההשפעות החוזרות של מתן סם.

ישנם שתי השפעות שיכולות לקרות ממתן חוזר של סם והם :

עקומת מינון-תגובהשל השפעת מורפין

שיכוך כאבעל

עקומת מינון-תגובהשל השפעת מורפין

דיכוי הנשימהעל

מינון הסם

השפעתהסם

מרווח בטיחות

Page 17: סיכום לבחינה

סבילות – שבה האדם מפתח סבילות לסם וכדי שהסם ישפיע עלו באות הצורה.1 שהוא היה משפיע בעבר הוא צריך ליטול ממנו יותר )זה נובע מרצון הגוף להגיע

לאיזון ולכן הגוף מייצר יותר קולטנים ( סנסיטיזציה – האדם מפתח רגישות לסם לכן אם ייטול אותה כמות כמו בפעם.2

שעברה הסם ישפיע עליו יותר עכשיו.

ולכן תופעות של גמילה הם ההפך של השפעות הסם מכיוון שישי יותר קולטנים ואכמ"ל

מה יוצרות תרופות דמה )פלאסבו(?

תרופות דמה הם אינדיקאטור להבים האם עצם הרופה משפיעה או שהתהליכים הפיזיים\ פסיכולוגים הקשורים במתן התרופה. ולכן תרופת דמה היא המורה לנו האם התרופה

עובדת מצד עצמה והיא המרפאת או שהתרופ לא עובדת והאדם התרפא בגלל אמונותי אולחציו וכו'

אתרי פעולה של סמים:כיצד חומרים יכולים להשרות השפע אגוניסטית והשפעה אנטגוניסטית, היכן הם פועלים בתא הקדם

סינפטי ובתא הבתר סינפטי.

רוב הסמים המשפיעים על ההתנהגות עושים זאת באמצעות השפעה על הסינפסה, סמים יכולים להשפיע על הסינפסה בשתי דרכים , הם יכולים להיות אגוניסטים כלומר לתעל את

הסינפסה ולהשפיע עליה בצורה חיובית שהיא תעבוד עוד יותר או שסמים יכולים להיותאנטגוניסטים ולהפריע לפעילות התקינה של הסינפסה או לסיום מהיר שלה.

תהליך ההעברה הסינפטית מורכב מהרה שלבים חלקם בתר2ככלל כמו שראינו בפרק הקדם סינפטי וחלקם בתר הבתר סינפטי וחלקם בסינפסה עצמה, הסם יכול להשפיע בכל

חד מהשלבים האלה. ישנם כמה אתרי פעולה שבהם הסם יכול להשפיע והם:

ייצור הנויר' – הסם יכול לשמש כאגוניסט בכך שנוסיף עוד מולקולת קדם וככה ייווצרו עוד טרנס' והוא יכול לשמש גם כאנטגוניסט אם הוא יפריע לתהליך הביו

סינטזה של הסם וכך ימעט את ריכוזו בתא הקדפ סינפטי.פליטת הנוי' – הסם יכול להתחבר לחלבונים הנמצאים בשלפוחית הסינפטית וגרום

לכך הם לא יכניסו נוי' לתך השלפוחית וכך לא ייפלטו נו' למרווח הסינפתי. והסם יכול לשמש כאגוניסט וולפתוח בעצמו את השלפוחיות שמחוברות אל בממבראנה

)כמו הסידן( וכך לשמש כאגוניסט.השפעה על קולטנים – הסם יכול להיקשר לקולטנים שנמצאים בתא הבתר סינפטי

וכך לעורר אותם ואז הוא יהיה אגוניסט או שהוא יכול לחסום אותם והנוי' שאמור להיקשר אליהם לא יוכל להגיע ואז הוא ישמש כאנטגוניסט. גם הסם יכול להקשר בצורה לא תחרותית כאשר לקולטן יש כמה מקומות לעגינה של לינגדים וסם יכול

להיקשר לאחד מהמקומות הללו וכך הקולטן לא ייפתח כאשר יגיע אליו הנוי' שלו , וגם סם יכול להיקשר לקולטן ולהגביר את פתיחת תעלות היונים שלו כאשר יגיע

אליו הנוי'השפעה על קולטנים עצמיים – לתא הקדם סינפתי יש קולטנים משלו שמזהים את

הנוירו' במרווח ומפסיקים את הפליטה , סם שנקשר אל הקולטן הזה ישמש

Page 18: סיכום לבחינה

כאגוניסט מכיוון שהוא יגרון לנוי' להישאר יותר זמן במרווח הסינפטי ולפליטהמוגברת

קולטנים חוץ קדם סינפטים – בכפתור הסופי יש לפעמים סינפסה אקסו-אקסונית שמגבירה או מאיטה את קצב פליטת הנוי' ולכן הקולטנים שנמצאים בכפתור הסופ

הם מקבלים מידע על הגברה או הפחתה של הפליטה . סמים יכולים לשמש כגוניסטים או אנטגוניסטים לפי סוג החסימה או פתיחה שהם פועלים על קולטנים

שוניםקולטנים דנדריטים – ישנם נוירונים שיש להם קולטנים על הדנדריטים שלהם וכאשר

התא הופך למעורר מופרשים נוירוטרנסמיטר ים מהדנדריטים ונקשרים לקולטנים ויוצרים היפר פולריזציה ומאיטים את קצב הירי של הנוירון וכך מווסתים אותו. סמים

שנקשרים לקולטנים הדנדריטים וחוסמים אותם משמשים כאגוניסטים וסמיםשנקשרים לקולטנים הדנדריטי ומפעילים אותם משמשים כאנטגוניסטים.

מהו תהליך הסינטזה של אצטילכולין המונו אמינים חמצות אמיניות.

. – אצטילכולין מורכב מאצטט וכולין . מולקולת הכולין אינה יכולה להתחבראצטילכולין והיא הנשאית שלה בתהליךA COAכשהיא לבדה אלא היא נמצאת על מולקולת קו אנזים

ChATהסינטזה. את תהליך הסינטזה עצמו עושה אנזים בשם אצטיל כולין טרנספראז אל מולקולת האצטט וכל נוצר האצטיל כולין ומולקולתCOAשהוא מעביר את הכולין מה

נשארת לבדה.COAה

- ישנם שתי קבוצות של נוירו' במשפחת המונו אמינים והם ה"קטכול אמינים "מונואמינים וה"אינדול אמינים" במשפחת הקטכול ישנם את הדופמין והפרפרין והנוראנפירין. ובמשפלת

האינדול אמינים יש את הסרוטונין

דופמין\ פינפירין – מיוצר ממולקולת קדם בשם טירוזין כאשר מסיפים לה קבוצה הידרוסקילית היא הופכת לאל-דופה לאל-דופה מחסירים מהמולקולה קבוצה קרבוקסילית

ואז נוצרת המולקולה דופמין כאשר מוסיפים למולקולה הזאת בתא-הידרוקסילאז נוצרתמולקולת הנוראפינפירין.

סרוטונין – מורכבת ממולקולת קדם בשם טריפטופן מוסיפים לה קבוצה הידרוסקילית ואז -הידרוקסי – טריפטופאן מחסירים ממלוקולה זה קבוצה קרבוקסילית5נוצרת המולקולה ואז נוצר הסרוטונין.

לאיזו מערכת תפקידים מוחיים התנהגותיים ונוירולוגים משייכים כל אחדמהטרנסמיטורים הנ"ל?

ישנם כמה מסילות שאליהם שייכים הטרנסמיטורים האלה .

אצטיל-כולין . האצטילכולין הוא הטרנמיטור העיקרי שמופרש מהאקסונים המוציאים של מערכת העצבים המרכזית אחראי על תנועת שרירים וגם בגנגליונים של מערכת העצבים

הסימתפתית ובאברי המטרה של הענף הפרא-סימפתיתי , חוץ משם נמצא גם בריכוז גבוהה בתוך המוח באזורים בגשר הגבי צידי, ממסד המוח הקדמי ובספטום המידאלי. הנוירונים

. הנוירונים שנמצאים במסד המוחREM אחראים על שנת אתר התכולשבגשר הגבי צידי הקדמי משתתפים בהפעלת הקורטקס הקדמי ובהמרצת תהליכי למידה ובייחוד למידה

Page 19: סיכום לבחינה

תפיסתית והנוירונים שנמצאים בספטום המידאלי שולטים על מקצבים חשמליים בהיפוקמפוס ואחרים על יצירת זכרונות מיוחדים. עיקר תפקידו של האצטילכולין הוא

מעורר .

. הדופמין נמצא בכמה מסילות במוח דופמין

– נמצאת בגשר המוחי המזאנצפאלון ושולחת אקסונים אל המערכתבמזו-לימבית הלימבית האמיגלדה והאקומבס אחראית בעיקר על שליטה בהשפעות מחזקות )מתגמלות(

של סמים מכרים.

- נמצא בגרעינים באיזור החומר השחור ושולחים אקונים אל גרעיןניגרו-סטריאלית הפוטמן ואחראים בעיקר על שליה בתעונות מחלת הפרקינסון מקורה בבעיה במסילה זו

ובהפרשת הדופמין.

- זו המסילה הממשיכה של המזו לימבית אבל היא מגיעה אל הקורטקסזו-קורטיקאליתמ ואחראי על למידה יצירת זכרונות קצרי טווח ותכנון אסטרטגיות בעיות שקשורות לקשב

וריכוז מקורן בבעיה במסילה זו.

– נמצא גם במערכת העצבי האוטונומית וגם במוח, במוח הוא נמצא נוראפינפרין בגרעינים שנמצאים בגשר המוחי באתר התכול בגשר הגבי והשפעתו העיקרית היא הגברת

הדריכות כלומר, ערנות לאירועים המתרחשים בסביבה

- סרוטונין נמצא במוח בגרעיני התפר הצידי והתפר המידאלי.סרוטונין

גרעיני התפר הגבי מעצבבים בעיקר את הגלגליונים הבסיסים וגרעיני התפר המידאלי מעצבבים בעיקר את הרכס המשונן השייך לתצורת ההיפוקמפוס. אחראי על מצבי רוח ירידה בסרוטונין מתבטאת בדיכאון ואילו עליה שלו באה לידי ביטוי בעליה במצב הרוח

.LSDובחזיונות סמים שמשפיעים הם אקסטזי ו

MAO-Aמהם האנזימים הפועלים לסיום הפעילות של הנוירוטרנסמיטר לדוגמה: MAO-B ACHE'וכדו

שהוא מפרק את האצטיל כוליןACHEאת הנוירוטרנסמיטר אצטיל-כולין מסיים האנזים במרווח הסינפתי וככה מסתיימת פעולתו כחמישים אחוז מהכולין נספג בחזרנ אל הכפתור

הסופי ומתמחזר שם.

של הכפתור הסופי ושםreaptakeאת הנוירוטרנסמיטר דופמין מסתיים התהליך שלו ע"י שהוא הורס אתMAOהוא מתמחזר כמות הקטכול אמינים מווסתת ע"י אנזים במשם

יהרסMAOהאנזים בתור הכפתור הסופי וככה מווסת את כמותו בכפתור כאשר אנזים תופרש כמות גדולה יותר של נוירוטרנסמיטר ולכן סם ההורס את האנזים הוא אגניסט לנוי'

את האנזים נוראפנפרין יש סם אשר הורס אותו באופן מיוחד , הנוירוטרנסמיטר עצמו לא מורכב בכפתור הסופי אלא הוא עובר ביוסינטזה התור השלפוחית הסינפטית ולכן הסם

מעכב את האזנזים האחרי על הביוסינטזה של הנוראפינפרין בתוךחומצה פוסארית השלפוחית ומשמש אנטגוניסט ונוראפינפרין.

Page 20: סיכום לבחינה

הסם חוסם אתPCPAלנוירוטרנסמיטר סרוטונין ישנו אנזים שהורס את פעילותו שנקרא פעילות האנזים טריפטופן הידרוקסילאז ומשמש כאנטגוניסט.

6פרק

מה תפקידה של מערכת החושים? ומהו גירוי חושי?

למוח יש שני תפקידים הוא שולט על השרירים והמערכת האוטונומית. כדי לבצע את שני תפקידים אלו באופן הטוב ביותר הוא חייב לקבל ולעבד מידע שמגיע אליו מן הסביבה

ובתוך הגוף, מערכת זאת נקראת מערכת החושים.

גירוי חושי הוא אירוע פיזיקאלי המתרחש או בסביבתינו או בתך הגוף , האירוע נקלט בקולטני חוש ששונים מקולטנים רגילים של נירונים ועובר התמרה חושית כלומר לשינויים בפוטנציאל הממבראנה של התא, פוטנציאלי הפעולה משפיעים על קצב הירי של התא

ובסופו של תהליך המידע מגיע למוח.

מבנה ותפקיד של חלקים המרכיבים את העין: לשים דגש עלהאישון קשתית ועדשה.

העין היא הקולטן של מערכת הראיה. העין בנויה בצורה שאלומה צרה של אור תכנס לתוכה ואחרי עיבודים שוים המוח יוכל להבחין בתמונה ולהתנהל על פיה. השכווה החיצונית המקיפה את העין הנקראת לובן העין היא אטומה ואינה חדירה לאור. אור יכול לחדור אל העין דרך הקרנית כאשר האור עובר את שכוות הקרנית הוא מגיע אל האישון. האישון הוא

חור הנמצא באמצעה של הקשתית, הקשתית היא שריר שבאמצעיתו ישנו חור וכאשר הקשתית מתכווצת החור מצטמצם ואם היא מתרחבת החור גם הוא מתרחב. מטרת

הרחבת או צמצום החור הוא בשביל לשלוט על כמות האור הנכנסת לתוך העין, לדוגמא בלילה הקשתית מתרחבת והחור מתרחב כדי לאפשר ליותר קרניים להיכנס אל העין

ושהאדם יוכל לראות יותר טוב , ואילו ביום הקשתית מתכווצת וכך גם האישון כדי שפחות קרניים ייכנסו והאדם לא יסתנוור מהאור החזק. ישנה עוד תפקיד לקשתית והיא הקטנת

הקרינה העל סגולה, הצבען שנמצא בקשתית וגורם לפיגמנט של צבע העניים מגן על העיןמקרינה.

העדשה- נמצאת בתוך העין מאחורי האישון ובנויה משכבות שקופות הבנויות כמו שכבות של בצל ומטרתה היא למקד את הבבואה של העצמים על הרשתית, צורת העדשה יכולה

Page 21: סיכום לבחינה

להשתנות בגלל השרירים הריסניים המחוברים אליה וכאשר הם מתכווצים העדשה הופכת להיות כמורה. השינוי של העדשה מועיל לנו כאשר ישנו עצמים שקרובים אל העין, כדי

לתפוס אל כל העצם במיקוד טוב העדשה מתכווצת ונוצרת אקומודציה )התאמה( וכך כל העצם נקלט אל תוך העדשה כאילו היה רחוק. אנשים שיש להם בעיה בשרירים הריסניים

לא יוכלו לקרוא טקסט מקרוב מכיוון שהעדשה אינה מתכווצת )בעיה נפוצה אצל מבוגרים(ולכן ירכיבו משקפייים.

מבנה ותפקידה של הרשתית: פוטורצפטורים תאים דו קוטבייםותאי גנגליון.

תפקידה של הרשתית היא התמרה חושית של גלי האור והעברת המידע אל המוח . הרשתית בנויה משלוש שכבות. השכבה החיצונית ביותר היא שכבת תאי הגנגליון השכבה

האמצעית היא שכבה של תאים דו קוטביים והשכבה הפנימית היותר היא שכבת הפוטורצפטורים. )גם הגנגליונים וגם התאים הדו קוטביים שקופים לכן אור עובר דרכם

ומגיע אל הפוטורצפטורים( .

פוטורצפטורים- שכבה של קולטני אור המסולגים לקלוט קלט חושי ולהתמיר אותו למידע כימי\ חשמלי. התאים עצמים מתחלקים לשני סוגים קנים ומדוכים .הקנים רבים יותר באופן

משמעותי לעומת המדוכים.

מדוכיםקנים נפוצים בעיקר בצידי הרשתית ואינם

מצויים כלל בגומה נפוצים בעיקר במרכז הרשתית מצויים

בגומה רגישים לאור בעוצמה נמוכה )מאפשרים

ראייה טובה בלילה(רגישים לאור בעוצמה בנונית עד גבוהה

מספקים מידע לגבי גווןמספקים מידע מונוכרומאטי בלבדמאפשרים חדות ראייה מצויינתאינם מאפשרים ראייה חדה

תאים דו קוטביים- הם המחברים בין הפוטורצפטורים לבין תאי הגנגליון )התאים האלומעוררים תמיד ומגיבים ביתר עירור או בהאטה של הירי בעקבות הפוטורצפטורים.

תאי גנגליון – שם מתבצע עיבוד ראשוני של המידע ושם נוצרים הפוטנציאלי פעולהומועברים אל המוח

תהליך ההמרה. מה מתרחש בכל שלב? במה שונה פוטנציאלהמנוחה של הפוטורצפטורים מזה של תאי עצב אחרים?

)וסידן( )זהו מצב המנוחה שלו( תעלות נתרן אשלגן כאשר קולטן האור נמצא בחשכה

ע"י פתוחות נשארות הנתרן ומשאירםGMPפתוחות.תעלות אליהם שמתחבר מעגלי ,30פתוחות. משאבת נתרן אשלגן עובדת כל זמן זה בכדי לשמור על פוטנציאל קבוע של -

Page 22: סיכום לבחינה

נוירוטרנסמיטר מפריש הקולטן עצב( תאי לשאר )ביחס בעירור נמצא שהתא מכיוון )גלוטמט( ללא הפסקה.

כאשר אור פוגע בקולטן הוא גורם למולקולה של צבען הראייה )הנמצאת בלמלה(לדוגמא

בשם טרנסדוצין ומפעיל אותו, תוך הפיכתGרודוספין להתפרק . האופסין נקשר לחלבון

GDP-ל GTP הטרנסדוצין )חלבון ה Gמפעיל לאחר מכן אנזים בשם פספו-דיאסטראז )

מעגלי והורס אותו ומוריד את ריכוזן בתא. כתוצאה מכך תעלות הנתרןGMPשנקשר אל ה . כאשר התא נמצא בקיטוב הזה הפרשת70נסגרות והתא מגיע להיפר פולריזציה של -

הנוירוטרנסמיטר נחלשת.

ון רנוי

רטו

פצרו ט

פורן

תנ ת

לועת

הרנ

במ

מל

אצי

נ טו פ

טת נ"

שרפה

רןתנ ת

לועת

הרנ

במ

מל

אצי

נ טו פ

טת נ"

שרפה

תחו

ו תפט

עמ

תחו

ו תפה

ב הר

תגרו ס

נת

חות

פנ ה

רב הה

שר פ

ההאין

שר פ

הש

י

הש

ר פה

אין ט(

מט

לו ה )גש

פרה

ש י

+40

m

v

ה

ציפולריז

ד

-70

m

v

ה

ציפולריז

פרהי

-75

m

v

ה

ציפולריז

פרהי

Page 23: סיכום לבחינה

מהו המסלול של מעבר המידע החזותי מהעין לקורטקס הראיתי מה התוצאות של פגיעה באיזור זה? הבדילו ביןהאסוציאטיבי

השכבות המגנו פרוו וקוניו

מסלול הראייה מתחיל בגנגליונים בפוטנציאלי פעולה שעוברים דרך אלומה של עצבים שיוצאים מהעין דרך דיסקית הראייה )אזור שמשול קולטנים בגלל ששם יש חור שממנו

יוצאים האקסונים(. האקסונים עוברים דרך תצלובת הראייה שהוא אזור שבו עוברים עצבי הראייה וחלק מהאקסונים עוברים תצלובתץ כל צד במוח מקבל מידע משדה הראייה

הקונטראלטרלי ולכן כל עצבי הראייה השייכים לצד הקונטראלטרלי עוברים אל( 215ההמיספרה אליה הם שייכים.)ראה ציור בספר בעמ'

פגיעה במסלול זה תוביל לעיוורון בשדה הראייה )תלוי איפה הייתה הפגיעה(

אחרי שחלק מעצבי הראייה עברו את ההצלבה הם מגיעים אל גרעין הברך צדי גבי )כל צד לשלו( הנמצא בתלמוס. בגרעין הברך הגבי צדי יש שש שכבות של נוירונים וגופי הנוירוניםשבשתי השכבות הראשונות גדולים יותר מגופי התאים אשר בארבעת השכבות האחרות :

השכבות המגנוצלולריות – הם השכבות הפנימיות שבהם מעובד מידע האחראי על.1 תנועה וגלי אורך נמוכים . השכבה המגנו' היא שכבה פרימיטיבית יותר ולכן לא מגיע

לשם קלט ממדוכים של צבע . לעומת זאת השכבה הזאת מגיבה לתנועה בצורהמהירה ורגישותה לניגודי בהירות גם כן גבוהה אבל הרזולוציה שלה נמוכה.

השכבות הפרווצלולריות – הם השכבות החצוניות שבהם מעובד מידע ממדוכי אדום.2 וירוק , הרגישות שלהם לניגודי בהירות נמוך וכושר התגובה שלהם איטית לעומת

זאת הרזולוציה שלהם גבוהה והם מבחינים בפרטים קטנים השכבות הקוניוצלולריות – מעובד שם מידע המגיע ממדוכי כחול אבל הרצולוציה.3

שלהם נמוכה ואינם מבחינים בניגודי בהירות והתגובה שלהם איטית.)השכבהנמצאת התחתית של כל אחת מהשכבות(

על איזה עיקרון פועל קידוד אור וחושך ברשתית. תאי אור ותאי סגור נושא זה עליכם ללמוד מתוכנת המולטימדיה ובנוסף יש

להבין את המושג שדות קלט.

תאי גנליון מקבלים מידע מקולטנים שנמצאים ברשתית. באיזור הצדדי של הרשתית הרבה קולטנים )יוצא מכך שהוא מקבל מידע משדה יחסית גדול של שדה הראיה( ומעבירים מידע

לתא גגליון אחד ואילו במרכז הרשתית בגומה יש כמעט מספר שווה של קולטנים ותאי גנגליון ולכן השדה קלט של תא גנגליון אחד קטן בהבה משדה הקלט של תא גנגליון

שמקבל מידע במקולטנים בצדי הרשתית.

Page 24: סיכום לבחינה

ישנם שלושה סוגים של תאי גנגליון

תא אור – תא שבנוי ממרכז והיקף כאשר המרכז מקבל מידע ממרכז שדה הקלט של אותו גנגליון ואילו ההיקף מקבל מידע מהקולטנים שנמצאים בהיקף של אותו גנגליון . כאשר

ישנו אור רק במרכז אזי התא יירה ביתר שאת ואילו אם יש אור בהיקף קצב הירי של התאירד.

תא סגור- זהו תא שפעולתו הפוכה מפעילותו של תא אור.

תא סגור\אור – מגיבים בעירור קצת הן להארה הן לכיבוי האור שולחים מידע בעיקרלתלילים העליונים שאחראים על רפלקסים.

על איזה עיקרון פועל קידוד צבעים ברשתית? אין צורך להעמיק יותר מדי הבנה כללית! מהי התיאוריה הטריכרומאטית וכיצד היא

משתלבת עם תיאוריית הצבעים המנוגדים.

קידוד צבעים ברשתית פועל על עיקרון התיאוריה הטריכרומאטית של יאנג שאומרת שבעין האדם נמצאים רק שלושה קולטנים של צבעים אדום ירוק וכחול. ואילו התיאוריה של הרינג שנקראת התיאוריה של הצבעים המנוגדים אומרת שצבעים מיוצגים במערכ הראיה כניגודים

של צבעים אדום –ירוק כחול-צהוב.

שתי תיאוריות אלו באות לידי ביטוי בראיית האדם תיאוריה הטריכרומאטית מוגשמת ברשתית ששם יש רק שלושה סוגי מדוכים שקולטים את הצבעים אדום ירוק וכחול, ואילו התיאוריה

של הצבעים המנוגדים של הרינג מוגשמת בתאי הגנגליון שפועלים בעיקרון של צבעיםמנוגדים

אנטומיה כללית של הקורטקס המפוספס אין צורך לרדתלפרטים בנוגע לשכבות

הקורטקס המפוספס כשמו כן הוא בנוי משש שכבות שונות שנראית כמו פסים. בקורטקס מעובד המידע שמגיע מהתלמוס כל צד במוח מעבד את המידע מהאזור הקונטראלטראלי

אחוז מהאזור בקורטקס המפוספס מנתח מידע שמגיע מן הגומה.25של שדה הראייה . כ- מודולות של אחת מעבדת מידע משדה הראייה2500הקורטקס המפוספס מחולק לכ

)משתי העניים( ומעבירה את המידע הלאה למודולות אחרות לשם דוגמא כל אחת מהמודולות מעבדת מידע כמו אבן פסיפס מציור שלם ובסוף של האבנים מצטרפות

לתמונה אחת שלמה וכוללת.

קידוד תנועה כיוון, תדר מרחבי ואי – תואם בים רשתי ברמתהקורטקס

Page 25: סיכום לבחינה

קידוד כיוון ותנועה במתבצע במודולות אשר נמצאות בקורטקס המפוספס. במודולות יש שלושה סוגי תאים, תא פשוט תא מורכב ותא על מורכב אשר לכל תא יש את כל הכיוונים

האפשריים וכל יחידה של תא מעבדת זווית מסוימת של קו.

תא פשוט- מגיב לגירוי אשר נמצא במרכז שדה הקלט שלו וכאשר נמצא בריחוק מן המרכזייצור התא עיכוב.

תא מורכב יעורר כאשר נמצא קו בשדה הקלט שלו ויעורר יותר כאשר תא זה יזוז בכיוון הניצב לכיוונו לתא מרכב אין אזור מעכב. תא זה משמש לגלאי תנועה. נוססף על כך לתא

מורכב אין הבדל בין אם הקו הוא שחור על רקע לבן או לבן על רקע שחור.

תא על מורכב- יש להם איזור מעכב בצד אחד או בשני הצדדים ולכן הם מזהים סיומות שלקו )תא על מורכב עובד באותו עיקרון של תא פשוט רק שגבולותיו ממוקמים בצורה שונה.

תדר מרחבי- תדר מרחבי נמדד כמספר מחזור של זווית ראיה. ככל המחזורים יותר גבוהים כך אפשר להבחין בפרטים קנים ואילו רקעים שהם פרטים שלא משתנים בצרה דראסטית

צריך הרחבהנקלטים בתור גלים נמוכים.

אי-תואם בין רשתי – אי תואם בין רשתי הוא עוד אינדיקאטור למדוד עומק של תמונה , מכיוון שכל עין רואה את השדה ראיה מהמבט שלה יש אי תואם מסוים בין העיניים וזה

מקנה לנו ראיית עומק. בכל מודולה יש תא שאחראי על ראיית עמק ומעורר כאשר הוא קולט שיש פעם בין רשתי בין שני תאים )שנמצאים באותה מודולה( שכל אחד מקבל מידע

מעין שונה.

מהן מודולות מה גודלם של שדות הקלט של המודולות להדגישהיכן נעשה עיבוד צבע.

מודולות2500מודולות הן יחידות המעבדות מידע שנמצאות בקורטקס המפוספס. יש כ שכל אחת מהן מקבלת חלק משדה הקלט, במודולות ישנם תאים המעבדים כיוון תנועה

תדר מרחבי ואי תואם בין רשתי

.COעיבוד צבע נעשה בתוך בועת הציטו כרום אוקסידאז

כל מודולה מקבל מידע משתי העיניים והיא נראית כמו שתי יחידות שלכ אחת מעבדת מידעשל אותו שדה הראיה המגיע משתי העיניים והם דבוקים ביחד.

היכן נמצא הקורטקס החוץ מפוספס מה תפקידו.

הקורטקס החוץ מפוספס הוא בעצם הקורטקס האסוציאטיבי החזותי שבו נעשית התפיסה הנרחבת של הראייה. הוא נמצא מסביב לקורטקס המפוספס מלמעלה ומלמטה ומקבל

מידע מהתלילים העליונים ומהקורטקס המפוספס.

הבדילו בין הערץ הגבי לערוץ הגחוני התייחסו לאנטומיהולתפקידים.

Page 26: סיכום לבחינה

ישנו הבדל מהותי בין הערוצים הגבי והגחוני הערוץ הגבי מנתח את ה "איפה" והערוץ הגחוני מנתח את ה "מה". כלומר: תפקידו של הערוץ הגבי הוא להבחין בתנועה ועומק

ותפיסה מרחבית, ואילו הערוץ הגחוני מתפקד ותפיסת גוון צורה .

הערוץ הגבי מקבל קלט בעיקר מהשכבות המגנוצלולריות )גם תלילים עליונים( ואילו הערוץ הגחוני מקבל קלט שווה משלושת השכבות. חלק מהאקסונים הערוץ הגבי עטופים

בשכבת מיילין עבה כדי שיוכלו להעביר מידע ביתר קלות מכיוון שהמידע המגיע בערוץ הגחוני קשור לתנועה לכן צריך שיעבור המידע מהר כדי לתפוס את הסביבה ולהגיב

לתנועות מסוכנות בצורה מהירה.

הסבירו היכן נעשית תפיסת צבע הצורה התנועה והמקו מהםהממצאים המעידים על כך.

V8 או V4הממצאים המעידים על כך הם שכאשר חלה פגיעה בערוץ הגחוני לדוגמא באזור הנזק יבוא לידי ביטוי בבעיות בתפיסת צבע לדוגמא אכרומטופסיה מוחית או בעיות בקביעות

צבע ונזקים באיזורים אחרים בערוץ הגחוני יבואו לידי ביטוי באי זיהוי פנים או תמונות וכו'אלו בעיות שקשורות לתפיסת ה"מה" של האדם שצריך להבין ולזהות מה עומד מולו .

פגיעות בערוץ הגבי יבאו לידי ביטוי באי תפיסת תנועה או אפרקסיה עינית אלו תועות שקשורות להתמצאות במרחב או תפיסתו כמרחב ותפיסת התנועה בו כגון אקינטופסיה –אי

תפיסת תנועה או לדוגמא בעיו בזרימה האופטית הסקת צורה מתנועה וכו'.

אגנוזיה חזותית אפרצטיבית- זוהי הפרעה נוירו פסיכולוגית שנובע מפגע מערוץ הגחוני. היא באה לידי ביטוי שהאדם הלוקה בבעיה זו אינו יכול לזהות את החפץ שהוא רואה למרות

שחדות ראייתו נשארת ולפעמים הוא אפילו יכול לקרוא טקסט מסוים,הוא לא יצליח לצייר אותו לא מזיכרונו ולא יצליח להעתיק אותו ולא ידע מהו , הוא יכול לתאר אותו בפרוטרוט אבל אינו מקשר את התיאור לחפץ עצמו שהוא מכיר , אם לדוגמא נאפשר לו למשש את

החפץ הוא יזהה אותו.

אגנוזיה חזותית אסוציאטיבית – זוהי בעיה נוירו פסיכולוגית שנובעת מפגיעה בערוץ הגחוני. היא באה לידי ביטוי באי יכולת לזהות חפץ ע"י ראייה לעומת אגנוזיה חזותית אפרצטיבית

שהוא אינו יכול להעתיק או לצייר את החפץ מדמיונו או מציור שמונח לפניו , באגנוזיה חזותית אסוציאטיבית הוא יצליח להעתיק אותו מציור שמונח לפניו בדיוק רב אבל לא יצליח להעתיק אותו מזיכרונו, גם בבעיה זאת האדם יוכל לזהות את החפץ ע"י מישוש . החוקרים

סבורים שהבעיה הנוירופסיכולוגית הזאת נובעת מפגע בהעברת מידע ממנגנונים חזותיים למילוליים ולכן האדן לא יכול לומר מהו החפץ שנמצא לפניו אבל לפעמים הוא יכול להזכר

בתנועה שעושים עם החפץ עיין דוגמא בספר של החוואי והפרה שהוא לא יכול לזהות אתהתמונה של הפרה אבל עשה תנועות של חליבה וכך זיהה שהוא מסתכל על פרה.

מה הקשר שלוFFAמה תפקידו של איזור הפנים הכישורי ERBלהפרעות כגון פרוזופאגנוזיה . מהו איזוא הגוף החוץ מפוספס

PPAואזור המיקום ההיפוקמפי

Page 27: סיכום לבחינה

הוא אויזור שמתמחה זיהוי הדברים שבהם אנו מומחים ולכןFFAאיזור הפנים הכישור ה המומחיות של בני האדם הוא זיהוי פנים ולכין איזור זה בא לידי ביטוי כאשר אנו רואים פנים

או תמונות המרמזות על פנים, אבל האזור עצמו יכול גם להשתנות לפי כישוריו של כל אינדבדואל ואם האדם ממוחה לציפורים האזור הזה יבוא לידי ביטוי גם כשיראה ציפורים וכן

אדם שמומחה למכוניות... ולכן יש חוקרים שקראו לו איזור הפנים "הגמיש".

פרוזופאגנוזיה – בעיה נוירו פסיכולוגית שבאה לידי ביטוי בפגיעה באיזור הפנים הכישורי שבה האדם רואה פנים אבל אינו יכול לזהות את האדם שעומד מולו אפילו שהוא מבחיםבפרטים הקטנים בתמונה הוא לא יכול ליצור לעצמו תמונה גדולה מכל החלקים הקטנים

– הוא איזור המופעל בתגובה לראייה של חלקי גוף או גוףEBAאיזור הגוף החוץ מפוספס שלם

–הוא איזור שפועל בתגובה לגירויים של נופים או רקע .PPAאיזור המיקום ההיפוקמפי

הפרעות פסיכולוגיות כגון סימולטואגנוזיה אטקסיה חזותיתואפרקסיה עינית.

אלו הפרעות נוירו פסיכולוגיות שבדרך כלל באות שלושתן לידי ביטוי בפגיעה דו צדדית שלהאזור הקודקודי עורפי באיזור הגבי הנקרא גם תסמונת באלינט.

סימולטואגנזיה – באה לידי ביטי כשהאדם אינו יכול לראות שני עצמים הנמצאים על אותואיזור בשדה ראייה כגו ב איקס מסוים שבכל פעם יכול לראות רק אחד מהעצמים

אטקסיה חזותית – באה לידי ביטוי כשהאם אינו יכול להגיע לעצמים ע"פ הנחיה חזותיתבלבד.

אפרקסיה עינית- היא מגבלה ביכולת הסריקה של האדם. האדם יכול לראות באופן טוב כאשר הוא רואה חפץ מסוים במקרה אבל אינו יכול להתמקד עליו מכיוון שהעין שלו קפצת

לעצמים אחרים בשדה הראייה שלו. כמו כן הוא אינו יכול לבצע סריקה כללית של החדרולקבוע היכן העצמים מונחים.