הלאומיות:

מהי לאומיות?

בהבהרת המושג לאומיות ישנם מספר מרכיבים מהותיים עליהם מסכימים החוקרים: : )שפה( המלכדת את הקבוצה ואת מכלול הרעיונות, ההשקפות, האמונות והעמדותהלשון

המעצבים את האומה, המדינה וכו'. : משותפת הכוללת מנהגים, ספרות, מסורת ודת המשמשת בחלק מהמקרים כחלקתרבות

בלתי נפרד מהזהות הלאומית כמו הקשר בין הדת היהודית ללאומיות היהודית. : משותפת והמוצא המשותף כחלק ממרכיבי הקבוצה האתנית )אתנית מיוונית =היסטוריה

מוצא( .

: שילוב בין הרגש הלאומי ) הנוצר מאוסף הקשרים המשותפים כגון: לשון, מוצא,לאומיות היסטוריה, מנהגים, מסורת ודת( לבין הכמיהה למדינה ריבונית עצמאית בעלת טריטוריה

משלה. הלאומיות המדגישה את התודעה )הידיעה( הלאומית המטפחת ערכים לאומיים טיפוחתרבות לאומית וכו'.

מדינת לאום: מדינה שבה הרוב משתייך לקבוצת לאום אחת, זאת לעומת מדינה רב- לאומיתשבשטחה חיים מספר קבוצות לאומיות.

תנועות לאומיות מתחילות לפעול מתוך שכבת ההשכלה, אלה ההוגים בסוגיות הלאום, בזכויות האדם והאזרח, ואכן אנשי רוח, פילוסופיים, סופרים, מורים ,מרצים, עיתונאים, מלחינים –

להחדרת רעיון הלאומיות בקרב עמם.19פעלו במאה ה-

[1,2,3 + שאלות 11] מן המחקר, עמ'

ההבדל בין לאומיות ללאומנות וגזענות:

הלאומנות מציבה את האומה ואת ערכי לאומיות שלה, כערך עליון, ערכי הלאום באים אף לפני ערך האנושי. לאומנות עלולה לגרום לויתור על ערכי הדמוקרטיה, ולפגוע באינטרסים של

אומות אחרות.הלאומנות עלולה להביא לתוקפנות, לשעבוד ואף לויתור על זכויות אדם.

כתוצאה מכך הלאומנות עלולה ליצור גזענות המבדילה לאום אחד מהאחר , המציבה לאוםאחד מעל ללאום אחר ובכך ליצור היררכיה בין לאומים נעלים ללאומים נחותים.

דוגמה טובה לכך: הפיכת תורתו של צ'רלס דרווין, מדען וחוקר טבע, לתורת הגזע. " על פי תפיסתוspeciesדרווין במחקרו על בעלי החיים קבע כי בטבע ישנה חלוקה למינים "

בטבע שורדים החזקים ואילו החלשים נכחדים. תורת הגזע לקחה את הנחות היסוד של דרווין על בני האדם, התפיסה הגזענית חילקה את האנושות לגזעים "עליונים" – ארים )גרמאנים( ולגזעים "נחותים" – השמיים )יהודים וערבים(, בהתאם לדרווניזם החברתי, מלחמת הקיום

תביא להכחדת הגזע הנחות.

המהפכה הצרפתית – ראשית הלאומיות המודרנית

היא הביטוי )הגילוי( הראשון ללאומיות המודרנית1789המהפכה הצרפתית שהחלה ב- באירופה.

פוזרה אסיפת המעמדות והוחלט על הקמת האסיפה הלאומית המבטאת את1789בשנת שלטון נציגי העם אשר נטלו את הריבונות מן המלך- כך למעשה נולדה האומה הצרפתית המודרנית. האסיפה הלאומית חיזקה את נושא שיוויון הזכויות ופרסמה את הצהרת זכויות

האדם והאזרח. ההצהרה הדגישה כי המקור לכל ריבונות באומה הוא העם וכי הצרפתים אינםעוד נתיני המלך אלא אזרחים שווים בפני החוק.

פורסמה החוקה הראשונה בצרפת שהגדירה את הסמכויות של רשויות השלטון1791בשנת במדינה.

השפעת המהפכה הצרפתית יצאו מגבולות צרפת בין היתר בשל היותה אומה אימפריאליסטית שכבשה שטחים נרחבים מחוץ לצרפת בין היתר גם כיבושיו של נפלאון בונפרטה, הפיצו את

הרעיון הלאומי צרפתי, המדגיש את ריבונות העם.

[2 , 1 + שאלות 13] תעודה – עמוד

הלאומיות האזרחית תולדת מהפכות:

המהפכה הצרפתית שהביאה לשלטון העם ולהתגשמות הרעיונות הדמוקרטיים, מהווה ביטויללאומיות אזרחית, המתבססת על ליברליזם ועיקרון חופש הבחירה.

שנה לפני מהפכה הצרפתית התקיימה מחוץ לאירופה "המהפכה האמריקאית" – שחרור13כ- המושבות13 הוכרזו עצמאותן של 1776המושבות בצפון אמריקה משליטתה של בריטניה.

הבריטיות והן הפכו למדינה עצמאית. האידאולוגיה שבה השתמשו הייתה כלל אנושית שכללה מושגים כגון:שוויון, חירות, אינדיבידואליזם ודמוקרטיה. תושבי המושבות הורכבו מקבוצות מהגרים שונות ללא מאפיינים אתניים מגבשים, לכן מושגים אלו התאימו לאופי הקבוצות

והביאו לגיבושן. בארה"ב הלאומיות משמעותה: אומה שאזרחיה מאוחדים להגשמת זכותם למדינה ריבונית המתנהלת על פי עקרונות חברתיים בטריטוריה משותפת. הלאומיות האזרחים מבטאת לאומיות פתוחה ופלורליסטית )המורכבת מכמה קבוצות(. זוהי לאומיות מרצון, האזרח

יכול לבחור האם הוא מעוניין להצטרף בהתאם לחוק. [.1 + שאלה 15] תעודה – עמוד

הלאומיות האתנית מתפתחת בהשפעת הכיבוש הצרפתי:

מתפתחת הלאומיות19בשונה מהלאומיות האזרחית שבארה"ב, באירופה של המאה ה-האתנית.

הלאומיות האתנית מדגישה את השייכות התרבותית: שפה, דת, מנהגים, קרבת דם, מוצאומולדת היסטורית.

הלאומיות האתנית התעוררה באירופה בעקבות כיבושי נפוליאון שהפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית ברחבי אירופה, רעיונות אלו אף הגבירו את ההתנגדות לכיבוש הצרפתי, והביאו

להתחזקות הרעיון לעצמאות. העמים החלו לחקור את עברם ההיסטורי ולהבדיל עצמםמהעמים האחרים, כך קרה בגרמניה, פולין וברוסיה.

מדינות, בעקבות כיבושי נפוליאון30 הייתה מפוצלת לכ- 19גרמניה- בתחילת המאה ה- ה- החלו המדינות להרגיש כי הן אומה אחת והתחזק בהן הרגש הלאומי, והמרכיבים התרבותיים

המשותפים. פילוסופים כגון: יוהן גוטפריד הרדר, הטיפו לאיחוד האומה הגרמנית למטרת הקמת מדינה

לאומית שבה תרבות, שפה יחודיים ואחידים. למטה(.15)לקרוא על גישתו של הרדר- עמוד

לסיכום, הלאומיות הגרמנית , כלאומיות אתנית מדגישה כי רק אנשים שתרבותם גרמנית והם דוברי השפה הגרמנית יכולים להיות בני האומה הגרמנית. זוהי לאומיות אחידה, סגורה

המתבססת על קשרי דם. היחיד נולד לתוך האומה, מאפייניה והם חלק ממנו כל חייו.

[.2 , 1 + שאלות 16] תעודה – עמוד

הגות ההשכלה והחילון משפיעים על ההתעוררות הלאומית:

, אנשי ההשכלה18 זרם רעיוני שהתפתח באירופה במחצית השנייה של המאה ה-ההשכלה- כללו סופרים, אנשי מדע, פילוסופים ואמנים. האמינו כי האדם האידאלי הנו בעל ידע

בתחומים רבים. אנשי ההשכלה הושפעו מרעיונות הרציונליזם שתפסו את האדם כיצור תבוני המסוגל לחשוף,

להמציא ולבקר התפיסה שללה אמונות שאינן מבוססות על ידע ותבונה. אנשי ההשכלה כי אל לו לאדם להיכנע לסמכות פוליטית או דתית, אלה לשפוט כל עיניין עלפי

התבונה האנושית. את סיסמת ההשכלה טבע הפילוסוף הגרמני עמנואל קנט: " העז לדעת,אזור אומץ להשתמש בתבונתך שלך".

הפילוסוף מונטסקייה, טען שהמשטר המלוכני הוא טוב, במידה ומגבילים אותו, בכך להגן על האזרחים, לדעתו יש להפריד בין רשויות השלטון- הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת –

כדי שיאזנו ויבלמו זו את זו. הסופר והפילוסוך ז'ן ז'ק רוסו העלה לראשונה את נושא ריבונות העם. הוא טען כי לעם רצון

משלו, המתבטא בחוקים שנועדו להביא לטובת הכלל. עיקרון זה של ריבונות העם השפיע עלצמיחת הלאומיות.

הרעיונות החדשים הדגישו את חירות וזכויות האדם, ביטלו את סמכות הכנסייה והגבילו את סמכויות המלכים. ובכך חיזקו את תהליך החילון. בני האדם הכירו ביכולתם לשלול את

הסמכות הפוליטית והדתית, לבקר אותן ולערער עליהן. תהליך החילון החליש מאוד אתהמסגרת הדתית ואת מקומה תפסה הלאומיות- שהיא אידיאולוגיה חילונית.

רעיונות ההשכלה באו לידי ביטוי לראשונה בהצהרת העצמאות האמריקאית, שאפשרה ליצורמכנה משותף לאומה האמריקאית.

[1 + שאלה 17] תעודה- עמוד

השפעת המודרניזציה על צמיחת הלאומיות:

התחוללו שינויים ושיפורים בתחומי המדע,19 ובמהלך המאה ה-18החל מאמצע המאה ה- הרפואה ובטכנולוגיה, יש הסוברים כי שינויים אלו חיזקו מאוד את התעוררות והתפתחות

התנועות הלאומיות. שיפורים בחקלאות וההתפתחות התעשייתית הביאו לתהליך הגירה ועיור, יותר אנשים עברו

לעסוק בתעשייה ופחות בחקלאות. הערים גדלו מאוד וריכזו בתוכן הרכב אוכלוסיה הבנויממספר קבוצות, מה שגרם לכל אחת מהן להדגיש את התודעה על אודות זהותם הלאומית.

התיעוש והמודרניזציה הביאו לחינוך המוני המצמיח עובדים המוכשרים לתפקידם, בעריםהגדולות נוצרו מתחים בין קבוצות המהגרים לבין התושבים הוותיקים על רקע הבדלי שפה,

מנהגים ואורח חיים. כך יצרו המהגרים אומה שיש לה תרבות משלה. לדעת גלנר המייצג את תיאורית המודרניזציה, הלאומיות נוצרת כדי למלא צורך בתקשורת

בחברות העוברות תהליכי תיעוש. התחזקה המודרניזציה בכך שהתרחבה זכות הבחירה של ההמונים שהפכו לכוח19במאה ה-

פוליטי לצד המעמד הבינוני והגבוה. במקביל התפתחה מערכת חינוך המנותקת מהכנסייה, העמיקה את ידיעת הקרוא וכתוב ובכך הגדילה משמעותית את המעורבות בחיים הפוליטיים

והחברתיים של האוכלוסייה, מה שגרם להגברת כוחה של דעת הקהל במדינה.

לצד התפיסות שציינו להתפתחות הלאומיות היו שסברו, כדוגמת בנדיקט אנדרסון, שהלאומיות נוצרה לא כתוצאה מהתפתחות היסטורית אלא פרי דמיון, המצאה שהתאפשרה והגיעה

לידיעת הציבור בעקבות מהפכת הדפוס שיצרה שפת דפוס שהופצה להמונים בצורת ספרים, עיתונים ובכך סייעה בהמצאת הלאומיות, החומרים המודפסים טפחו את התודעה הלאומית

של קוראיהם.

עיצוב הלכידות הלאומית וטיפוחה

סמלים לאומיים בונים לאומיות:

לכל קבוצה לאומית סמליה: דגל, המנון, ימי חג,מסורות, ומיתוסים) מיוונית- דיבור, סיפור.סיפורים המשקפים יסודות לאומיים, חברתיים ודתיים(.

הקבוצה הלאומית דורשת מכל פרט להיות נאמן לה ולכבד את סמליה. יש המגדירים זאתכ"דת אזרחית".

באמצעות הסמלים ניתן להנחיל את הלאומיות להמונים, ובכך להפוך את הלאומיות לנחלת כלל הציבור )ולא רק לעלית ההשכלה(. הסמלים מונחלים לציבור באמצעות מפגנים, עצרות,

חגיגות וטקסים, ספרות, ומוסיקה. אף לתקשורת – עיתונות, רדיו טלוויזיה וקולנוע תפקיד חשובבהנחלת הסמלים להמונים.

כך היה מימי המהפכה הצרפתית וכך זה עד ימינו אנו, הדגל ההמנון וחגיגות העצמאות שלצרפת ליכדו את האומה הצרפתית ושימשו כאמצעי חינוך להעברת המורשת מדור אל דור.

כלי נוסף להפצת הלאומיות הוא: קידוש החללים הנופלים על הגנת המולדת, אנדרטאות ובתי עלמין לחללים, מחזקים אף הם את הרגש הלאומי, מורשת הקרב וזכרם של הנופלים יוצרים

זיכרון לאומי, המלכד ומאחד את היחידים. מגמה זו התחזקה לאחר מלחמת העולם הראשונה שגבתה מיליוני חללים, במדינות כמו צרפת, אנגליה וגרמניה הוצבו מצבות לחיילים אלמונים

ורבבות ביקרו בהן והשתתפו בטכסי זיכרון שהפכו בהדרגה לימי זיכרון לאומיים ומקודשים.

פרק ב' : הלאומיות האירופאית בחילופי תקופות.

. 19 מהמהפכה הצרפתית עד אמצע המאה ה-

בתקופה זו פעלו התנועות הלאומיות בהשראת המהפכה הצרפתית, המובילים היו החוגים הליברליים שהדגישו את רעיון למגר את השלטון המלוכני הישן ולהחליפו בריבונות העם. רעיונות אלו נתפסו בקרב עמים שלא זכו בעצמאות, הם חיזקו את זהותם, מוצאם שפתם

ותרבותם.

נפוליאון בונפרטה הצליח לכבוש שטחים נרחבים באירופה, תחילה זכה לתמיכה מהעמים הכבושים, היו אף שהעריצו את צרפת בשל רעיונות ההשכלה והחירות, אך תוך זמן קצר

במקביל להתחזקות הלאומיות בקרב העמים הכבושים, נהפכה התמיכה בו להתנגדות עזהלכיבוש הצרפתי.

נפוליאון לא אפשר שלטון עצמי בשטחים שכבש, ולא התחשב באופי הלאומי ובתרבות המקומית. כך החלו להתעורר תנועות לאומיות בקרב העמים שדרשו חירות ועצמאות. באזורים

נרחבים )פולין, בלגיה, יוון ספרד( פרצו מרידות שפעלו למען השחרור מהכיבוש הצרפתי. כתוצאה מכך אף התלכדו מספר מדינות בשאיפה להבסת שלטונו של נפוליאון. אימפריית

נאלץ לוותר על כיסאו.1814נפוליאון לא התקיימה לאורך הזמן ובשנת התכנסו המדינות שניצחו לקונגרס בוינה בירת אוסטריה. ראשי המדינות1815בשנת

השמרניות, רצו לבלום את ההתעוררות הלאומית, להשיב את הגבולות כפי שהיו לפני המהפכה, להשיב את השלטון המלוכני, לחזק את מעמד הכנסייה והאצולה. כך במחצית

התחולל מאבק בין הכוחות השמרניים לבין הכוחות הליברליים.19הראשונה של המאה ה- האוניברסיטאות הפכו למוקדי המאבק הלאומי.

- המוקדים השמרניים המעוניינים לשמר את כוכם[26]ראה מפת אירופה עמוד

המאבק הלאומי של עמי : יוון, פולין ואיטליה:

יוון: האימפריה העותמנית שהייתה אימפריה רב – לאומית ,שלטה ביוון. בין היוונים לעותמנים היה

שוני בדת ובתרבות. היוונים – נוצרים והעותמנים מוסלמים. שנים נמשך המאבק לעצמאות של היוונים. מנהיגי המאבק11 למשך 1821החל משנת

הושפעו רבות מאירועי המהפכה הצרפתית. הם אימצו רעיונות החופש, החירות השוויון ואחווה. מנהיגי התנועה הלאומית של יוון ביקשו להשיב את התרבות היוונית העתיקה. המאבק של היוונים לעצמאות זכה לאהדה בקרב אנשי עסקים יווניים שהיגרו אל מחוץ ליוון ובקרב עמי אירופה, אלו שלחו תמיכה כספית לראשי המאבק, באמצעות הכספים הקימו בתי ספר ועודדו

צמיחת אוכלוסייה צעירה משכילה שתלחם עבור חירותה. בקרב עמי אירופה החלה אהדה אל תרבות יוון ) פילהלניזם( וגברה התמיכה במאבקם לעצמאות, עמי אירופה ראו במאבק

באימפריה העותמאנית גם המשכו של המאבק בין העולם המוסלמי לעולם הנוצרי. אירופאים רבים באו להלחם למען עצמאות יוון. סופרים ומשוררים כגון הלורד ביירון תמכו במאבק ובאו להלחם עם היוונים, הלורד ביירון חלה בקדחת ומת, הוא נקבר באתונה והפך לאחד מסמליה

של המאבק היווני לעצמאות. שנות המאבק נרצחו רבים מהיוונים והעותמאנים, לבסוף בסיוע רוסיה, צרפת11במהלך

יוון העצמאית. 1832ובריטניה הוקמה ב-

[1+2] תעודה – הכרזת העצמאות של לוחמי החירות ביוון+ שאלות

פולין:

, לאור18למשך שנים רבות הייתה פולין ישות עצמאית שבראשה מלך, זאת עד המאה ה

מאבקים בין קבוצות אתניות שונות בתוכה , נחלש כוחה, המעצמות: רוסיה, פרוסיה ואוסטריהניצלו חולשה זו והתערבו בעינייניה הפנימיים של פולין. המעצמות חילקו את פולין וכבשוה.

נמסרה ממלכת פולין לשליטת הצאר הרוסי. רוסיה למרות האוטונומיה1815בקונגרס וינה בתחומים הפנימיים שניתנה לפולין הנהיגה מדיניות שבאה לדכא את הרגשות הלאומיים של

הפולנים ובכך פגעה באוטונומיה של פולין. לאחר המהפכה הצרפתית שהשפיעה גם על העם הפולני, היה הניסיון הראשון למרוד1830ב

נגד המשטר הרוסי. לרוסים היה יתרון צבאי משמעותי וניסיון המרד דוכא באכזריות, מנהיגיהמרד הוגלו לסיביר.

בעקבות המדיניות הרוסית הנוקשה היגרו רבים מהמשכילים, הוגי הדעות אנשי הרוח והיוצרים למדינות מערב אירופה) בלגיה, צרפת, אנגליה(. הגירה זו מכונה בהיסטוריה של פולין כ"

האימגרציה הגדולה".

למרות מדיניות הדיכוי הלאומי של רוסיה, נולדה בפולין לאומיות מושפלת אך שואפת לעצמאות. הלאומיות השתרשה בליבו של העם הפולני שחש געגועים לעצמאותו העתיקה.

העם הפולני נאחז בשפתו, תרבותו ולא ניטמע בתרבותם של הכובשים. הלאומיות הפולנית ביטאה את רוח ה"רומנטיקה" , בניגוד לרציונליזם טיפחה ופיארה את

העבר ואת המסורת העממית. היסטוריונים פולנים פרסמו מחקרים על ההיסטוריה ובכך חיזקו את תודעת העבר ואת הלכידות הלאומית. גם הכנסיות היוו מרכז לחיזוק הקשר הלאומי של

הפולנים זאת על ידי שילוב האמונה הנוצרית הקתולית לרעיון הלאומי. הספרות והמוסיקה הפולנית טיפחה את הלאומיות על ידי שילוב נופי מולדת, מסורת, סיפורי

עם ביצירות.)כגון: הסופר אדם מיצקיביץ ופרדריק שופן(

, המרד היה חסר סיכוי מול ה"ענק" הרוסי,1863המאבק הלאומי הגיע לשיאו במרד שפרץ ב- יחד עם זאת לקחה שנה לרוסים לדכאו. רבים אבדו את חייהם ורבים אחרים הוגלו. בעקבות

המרד סופחה באופן מוחלט שטחה של פולין לרוסיה. הפולנים חדלו במאבק המזויין ונטולהידברות ושיתוף פעולה עם השלטון הרוסי.

איטליה:

לאחר הקונגרס בוינה התחזקה השאיפה הלאומית באיטליה. האיטלקים הקימו ארגונים מחתרתיים והחלו להיאבק בשלטון נפוליאון באיטליה ובשלטון אוסטריה באיטליה. הארגונים

. 1831 – 1815ביצעו פעולות טירור ומרד בין השנים הקים ג'וזפה מציני את "איטליה הצעירה" התנועה הלאומית של איטליה. שרצתה1831בשנת

לחולל מהפכה לאומית, כדי להשתחרר מהשלטון הזר. צעירים רבים שהאמינו בליברליזםהצטרפו לתנועה זו.

י הדגיש ברעיונות שני יסודות המולדת והאנושות, המדינה חייבת להעניק לאזרחיה חינוך,נמיצ עבודה וזכות בחירה. מיציני ותנועתו פעלו לאחדות איטליה והבאת עצמאותה. הלאומיות האיטלקים הייתה מעשית כלומר הכינה תוכניות לאיחוד איטליה שהתבססו על עקרונות

התפיסה הליברלית. צרפת ואוסטריה ששלטו באיטליה חששו מתוכניות אלה לאיחוד איטליה בין היתר גם בשל ההשפעה על עמים אחרים בסביבה. )כמו פולנים והונגרים( התנועה

הלאומית האיטלקית תמכה בתנועות לאומיות אחרות ברחבי אירופה משום שלדעתם לכל עםהנלחם על עצמאותו יש מטרה משותפת.

"אביב העמים" שרשרת מהפכות לאומיות:

שנת מהפכות שהתחוללו באירופה הכרוי בשם: "אביב בעמים".1849 – 1848 רובן לאומיות מקצתן פוליטיות וחברתיות. מהפכות אביב העמים מבטאות את השלב בו עברו

התנועות הלאומיות משלב הפצת הרעיון לפעולות מעשיות. גל המהפכות התחיל באיטליה המשיך בצרפת וממנה למדינות נוספות: מדינות גרמניה, האימפריה ההבסבורגית )לימים

הקיסרות האוסרו הונגרית(. המהפכות התחוללו בעיקר בערים הגדולות כגון פשט )הונגריההחלק המזרחי של בודפשט(, פראג בצ'כיה וזגרב בקרואטיה.

קווי דימיון למהפכות "אביב העמים":כולן התרחשו באותו זמן.-המוקד של המהפכות היה בערים המרכזיות כמו פאריס רומא ברלין וינה בודפשט ועוד.-מובילי המהפכות כולם היו אינטלקטואלים.-רוב ה מהפכות דוכאו בזמן קצר. השלטון הישן שרד אך התחזק מאוד הרעיון הליברלי.- שילוב המודרניזציה במהפכה , שימוש ברכבות, עיתונות שסייעו רבות בהפצת רעיונות-

המהפכה.

. 20 עד ראשית המאה ה 19 מאמצע המאה ה

"בעיות התקופה לא יפתרו בנאומים בפרלמנטים, ובהצבעות דמוקרטיות אלא בדם ובברזל" אוטו פון ביסמרק )ראש ממשלת פרוסיה( דבריו אלה של ביסמרק מבטאים את השינוי שחל

. מאופי ליברלי לתוקפנות כלפי עמים אחרים.19בלאומיות בחלקה השני של המאה ה- באיטליה תהליך איחודה מלווה היה במאבק באוסטריה ובצרפת, של התנועה הלאומית

"התחיה".

קמילו קבור מי שהיה ראש ממשלת קיסרות פיימונטה שבצפון איטלה, קבור טען כי לא ניתן לשחרר את איטליה בכוחותיה בלבד ועליה להיעזר בבני ברית מבחוץ. הוא יזם שיתוף פעולה

הצליח לסלק את1858עם צרפת במטרה להדוף את האוסטרים משטחי איטליה. ואכן ב אוסטריה מרוב שטחי צפון איטליה ולאחד את השטחים תחת שלטון ממלכת פיימונטה. בשנת

יצא ג'וזפה גריבלדי בראש צבא מהאי סיציליה לכבוש את ממלכת נפולי ולמסורה1860 לממלכת פיימונטה. צבאו התקבל בהתלהבות רבה בדרום איטליה והוא הצליח במסעו כפי

שתכנן. , מלך פיימונטה, ויטוריו אימנואלה הוכתר1861עצמאות איטליה הוכרזה באופן רשמי ב-

למלך איטליה כולה. באותה שעה רומא הייתה בשלטון האפיפיור וונציה נשלטה על ידיהאוסטרים.

גם רומא. איטליה נהפכה למאוחדת1870 צורפה וניציה לאיטליה ובשנת 1866בשנת ועצמאית ורומא הוכרזה כבירתה.

. למרות מספר יריבויות בתוך1871גרמניה- הייתה מחולקת לנסיכויות עד לאיחודה ב הנסיכויות חשו כולם בתודעה לאומית ושייכות לאומה אחת גדולה. ביסמרק ראש ממשלת

פרוסיה שהייתה הגדולה בנסיכויות גרמניה, איחד את גרמניה במהלך פוליטי ובמלחמה )צבאית( . ביסמרק ידע כי אוסטריה לא מעוניינת באיחוד גרמניה לכן מחד יצא בפעולה

דיפלומטית מול צרפת ואנגליה לבידוד אוסטריה ומאידך יצא למלחמה מול אוסטריה. כתוצאה מהמלחה הורחבה שטחה של פרוסיה בצפון גרמניה, איחוד מדינות צפון גרמניה היה הצעד

פרצה1870לקראת איחוד גרמניה. בזו אחר זו סופחו מדינות מרכז ודרום גרמניה. בשנת מלחמה בין צרפת לגרמניה במהלכה הגיע צבא גרמניה עד לפאריס הבירה, צרפת נחלה תבוסה

משפילה. כתוצאה מהמלחמה הושבו שטחי אלזאס לורן לגרמניה. הוכתר וילהם מלך פרוסיה בוורסאי לקיסר הראשון של גרמניה המאוחדת. חוקת1871בשנת

גרמניה המאוחדת קבעה כי הפרלמנט של גרמניה "הרייכסטאג" ייבחר כל חמש שניםבבחירות חשאיות ושוות.

מאפיינים משותפים למאבק הלאומי באיטליה ובגרמניה

שפה- גם גרמניה וגם איטליה היו מורכבות ממדינות, הייתה לתושביהן שפה משותפתא.ואחידה.

תנועות לאומיות החלו לפעול כבר בזמן המהפכה הצרפתית והן חיזקו את התודעהב.הלאומית.

הנהגה- ביסמרק וקבור מנהיגים שהשתמשו בכל הדרכים על מנת להגיע להישגים,ג.מדיניים, מלחמתיים ועוד.

תנאים כלכליים- ההתפתחות התעשייתית והמסחר שיפרו את מצב המדינות.ד.

הבלקן – מאבק לאומי באימפריה רב – לאומית:

באזור הבלקן, תהליך התפררותה של האימפריה העותמנית גברה הלאומיות 19במאה ה - הביא לתקוות בקרב עמי הבלקן לעצמאות. המעצמות באירופה שמו את רצונן בשטחים

בבלקן, רוסיה ואוסטרו-הונגריה הגבירו את מעורבותן בבלקן, בגלל מצב זה כונה האזור:" חביתאבק השריפה של אירופה".

החל מרד לאומי של1870 חיו מיעוטים רבים בבלקן, ב 19במחצית השנייה של המאה ה- לאומים שהיו תחת השלטון העותמני )בולגרים והבוסנים(, ובהדרגה החל להצטמצם אזור

השליטה העותמני. סיפוח בוסניה והרצגובינה על ידי אוסטרו הונגריה הביא להסלמה באזור,עד מהרה פרצה מלחמה בבלקן.

התאחדו מדינות הבלקן למלחמה באימפריה העותמנית, בעקבות1913 – 1912בשנים המלחמה הצטמצמה שליטתה של האימפריה בבלקן. המלחמה בבלקן עוררה חשש כי עימותים נוספים שעלולים לגרור את אירופה כולה למלחמה, זאת מכיוון שהמדינות היו

קשורות בהסכמים והיו מחויבות לעזור זו לזו.

בהשפעת מלחמת העולם הראשונה – מדינות לאומיות מוקמות באירופה

אחד הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה המאבקים הלאומיים באירופה, המתיחות ,1871בין צרפת לגרמניה ושטחי אלזאס לורן שהיו בשליטת גרמניה מתקופת המלחמה ב

הגבירו את הרגש הלאומי בצרפת, ואת היריבות בין המדינות. סכסוכים בין לאומים באזורהבלקן הגיעו לשיאם במלחמת העולם הראשונה.

ברצח יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד1914המתיחות הלאומית הגיעה לשיאה ב – בידי אזרח סרבי לאומני קנאי. הרצח היה ה"קש ששבר את גב הגמל" והצית את מלחמת

העולם הראשונה. גיוס ההמונים למלחמה זו לווה בקריאות עידוד של תושבים רבים במדינות השונות שהביאו

רגשות לאומיים עזים. במהלך המלחמה השתמשו בתעמולה פסיכולוגית שעשה שימוש בחיזוקהרגש הלאומי, הן בחיזוק האוכלוסייה והלוחמים והן בערעור התחושות של לוחמי האוייב.

] מצגת מלחמת העולם הראשונה – רקע על המלחמה, סיבותיה והשפעתה[

ת המנדטים. ט ת החדשה באירופה ושי י המפה המדינ

.1 שנות מלחמה, נחתמה הפסקת אש, והסתיימה מלה"ע ה-4, לאחר 1918 בנובמבר 11בבריטניה צרפת וארה"ב הכריעו את גרמניה, אוסטרו-הונגריה והאימפריה העותמאנית.

חוזה ורסאי:)הסדר שלום בין המדינות המנצחות לגרמניה(. לדון בהסדרי1919ראשי המדינות המנצחות התכנסו בצרפת בפריס בארמון ורסאי בינואר

השלום, הועידה התנהלה בראשות ארבעת המנהיגים הגדולים: וודרו ווילסון-נשיא ארה"ב, ג'ורג'- ראש ממשלת בריטניה וויטוריו אורלנדו ראש ג'ורג' קלמנסו-ראש ממשלת צרפת, לויד

ממשלת איטליה..1919 ביוני 28לאחר מו"מ ממושך הושלם ניסוח חוזה ורסאי שנחתם בארמון ורסאי ב-

עמדת צרפת – בראשותו של ג'ורג' קלמנסו- קלמנסו הציג עמדה נוקשה ומחמירה כלפי גרמניהוהדגיש את הצורך להעניש את גרמניה במלוא החומרה ולהחליש אותה.

מטרותיה של צרפת בוועידת השלום היו:*להעניש ולנקום בגרמניה. *לפתור בעייה בטחונית של צרפת הנובעת מהגבול המשותף לה ולגרמניה ע"י הגבלת כוחה

הצבאי של גרמניה.*לשקם את כלכלת צרפת שנפגעה קשות מהמלחמה ע"י קבלת פיצויים גבוהים מגרמניה.

עמדת בריטניה- את בריטניה ייצג ראש ממשלתה לויד ג'ורג'. הוא טען שיש לשמור על מאזן כוחות באירופה ושאף מדינה לא תעלה בכוחה על מדינה אחרת. לדעתו יש לנקוט כלפי גרמניה

ביחס מתון ולא להחמיר איתה כדי לא ליצור מצב שבו גרמניה תהיה חלשה וכוחה של צרפתיגבר. במצב כזה עלולה צרפת לאיים על בריטניה.

עמדת ארה"ב- נציגה של ארה"ב היה וודרו וילסון נשיא ארה"ב. הוא ראה בדרך הפשרה והמתינות את הדרך להשכין שלום בין העמים. הוא התנגד לנקיטת צעדים חמורים נגד גרמניה.

נקודות המשקף את עמדת14הוא האמין ביצירת שלום ללא מנצחים.ווילסון פרסם מסמך בן ארה"ב לפיו יש לדעתו לעצב את הסדר העולמי החדש:

*הקמת ארגון חבר הלאומים שיפעל לפתרון סכסוכים בין מדינות ולשמירת השלום בעולם.*הסכמים גלויים בין מדינות )במקום הסכמים חשאיים שהיו נהוגים עד כה(

*חופש סחר בין מדינות.*עצירת מרוץ החימוש.

[1-3 + שאלות 44 הנקודות של הנשיא ווילסון- עמוד 14 –] תעודה

לסכם על חבר הלאומים.–מטלה

עיקרי חוזה ורסאי:

וקבע הגבלות והסדריםחוזה ורסאי הטיל את אשמת המלחמה על גרמניה ובעלות בריתהבתחום

אלי)שטחים(, בתחום הצבאי ובתחום המדיני, כמו כן נקבעו פיצויי המלחמהיהטריטורשישולמו ע"י .1921 מיליארד דולר וישולמו עד 5גרמניה בגובה

ויתורים טריטוריאליים של שביעית משטחה של גרמניה.בתחום הטריטוריאלי- -שטחי אלזס לוריין נמסרו לצרפת.

- נקבע שטח בגבול גרמניה-צרפת שיהיה בפיקוח בינלאומי לרבות אזור הסאר העשיר במכרות- תפוקת המכרות תימסר לצרפת.

גרמניה חולקה לשניים כשהפרוזדור הפולני מפריד בין שני חלקיה.-גרמניה ויתרה על כל מושבותיה שמעבר לים כמו קמרון וטוגו שבאפריקה.- שינויי גבול בין גרמניה לצ'כוסלובקיה – צ'כוסלובקיה קיבלה את חבל-

הסודטים המיושב בגרמנים.

- צמצום הצבא הגרמני – המטה הכללי פורק, נאסר על גיוס חובה, הצבא הוגבלבתחום הצבאי קצינים. נאסר על גרמניה להחזיק במטוסים,4000למאה אלף חיילים בלבד שיהיו בקבע מהם

טנקים צוללות ונשק כבד.

- נאסר על גרמניה להתאחד בעתיד עם אוסטריה כדי למנוע הקמת מעצמהבתחום המדיניגרמנית.

השינויים העיקריים שחלו במפת אירופה והמזרח התיכון אחרי המלחמה:

חוזה ורסאי קבע שורה של החלטות שבעקבותיהן השתנו הגבולות המדיניים באירופה וקמומדינות לאום חדשות שהתבבססו על עקרון ההגדרה העצמית.

התמוטטות האימפריות הוותיקות-. 1

בעקבות המלחמה נעלמו האימפריות הרב לאומיות: האימפריה העותמנית, הקיסרות הרוסית

והקיסרות האוסטרו הונגרית.

– הקמת מדינות חדשות. 2 בעקבות התמוטטותן של אימפריות אלו הוקמו על שיטחן תשע

מדינות חדשות עצמאיות כמו: צ'כוסלובקיה, פולין, אוסטריה, הונגריה ויוגוסלביה.

תיקוני גבול בין המדינות הוותיקות-. 3

היו שינויי גבול בין המדינות הוותיקות באירופה כמו בין גרמניה לצרפת )שטחי אלזס לוריין

הועברו לצרפת(, ושינויי גבול בין גרמניה לפולין )העיר דנציג שרוב תושביה היו גרמניים הפכה

לעיר בינלאומית(.

מסירת מנדטים במזרח התיכון –. 4

במזרח התיכון- האימפריה העותמנית התפרקה, שטחי סוריה ולבנון, עיראק וא"י הוכרזו כאזורי

מנדט ונמסרו לשליטתן של בריטניה וצרפת. )בריטניה קיבלה מנדט על א"י, עיראק ועבר

הירדן, צרפת קיבלה מנדט על סוריה ולבנון(

ח, חבר הלאומים שהוקם לאחר מלחמת העולםומנדט = פיקדון, ייפוי כ הראשונה , דן בנושא שטחי האימפריה העות'מנית שנשארו ללא שלטון. בריטניה וצרפת שהיו מעצמות אימפריאליסטיות שמו את רצונן לשלוט

קדון למעצמות אשריבאזורים אלו. חבר הלאומים מסר את השטחים כפ תפקידן היה להביא את האזור, למצב שבו תהיה תשתית שלטונית , ולעזור

לעמים שבאזור להגיע לריבונות ועצמאות.

יהודי – גוונים ברעיון הלאומי – 2 יחידה

גורמים וסיבות – פרק ג' - התעוררות הלאומית היהודית

המעמד האזרחי של היהודים משתנה:

התרחשו שינויים בחיי היהודים במרכזה ובמערבה19 ובמהלך המאה ה- 18מסוף המאה ה- שוויון זכויות אזרחי על פי החוק.–של אירופה, באזורים אלו נתנה האמנציפציה ליהודים

כתוצאה ממתן האמנציפציה נפתחו ליהודים אפשריות להשתלבות בכל תחומי החיים.

, צעד זה נבע הן ממאבק1791צרפת הייתה הראשונה שהעניקה ליהודים שוויון זכויות ב- יהודי צרפת והן מהשפעת הוגי דעות ואנשי ההשכלה שקידשו את עקרון השוויון בין בני האדם.

עקרונות החופש, החופש לאמונה לדת הבהירו כי ליהודים הזכות להיות אזרחים שווים. בעקבות המהפכה הצרפתית חלו חוקי צרפת גם על השטחים הכבושים באירופה , היהודים

שחיו באזורים הכבושים נהנו משוויון הזכויות גם בשטחים אלה. לאחר מפלת נפוליאון ולאחר קונגרס וינה שאחריו הונהגה מדיניות שמרנית , הורע מצבם של היהודים ונשללו זכויותיהם.

החלו היהודים לקבל שוויון זכויות בהדרגה.18החל מאמצע המאה ה-

] מפה- תהליך האמנציפציה[

: הקהילה היהודית הישנה נעלמה וחברה יהודיתבעקבות מתן האמציפציההשינויים באירופה חדשה צמחה באירופה ומעבר לים.

: פי א בתחום הדמוגר עלייה במספר היהודים הודות להתפתחות הרפואה. גידול במספר היהודים:1

מליון יהודים,7.5 היו בעולם כ- 19 של המאה ה-80והשיפור בתנאי החיים. בשנות ה- מליון יהודים, כלומר מספר היהודים בעולם הוכפל.13 היו בעולם כ- 1914ב- החל גל הגירה גדול של יהודים ממזרח אירופה למערב אירופה ומאירופה לארה"ב.הגירה- .2

הגורם העיקרי להגירה הייתה האנטישמיות במזרח אירופה ותנאי החיים הקשים של היהודים לזהוהאפשריות שנפתחו ליהודים במערב אירופה בתחומי החיים השונים. שם בתחום המושב.

נוסף חלום ההתעשרות בארה"ב ואמצעי התחבורה שהתפתחו – הרכבת ואוניות הקיטור,שאפשרו את ההגירה.

אל הערים והשתלבו שם והעיירות היהודיות היהודים עברו מהכפרים. תהליך עיור –3בתעשייה ובמסחר.

בתחום הכלכלי: לפני שהחל עידן השינויים הגדולים עסקו היהודים בעיקר במקצועות מסורתיים כמו חייטות,

סנדלרות, רוכלות. לאחר השינויים עסקו היהודים בעיקר במסחר פתחו חנויות ובתי מסחר, ייבאו וייצאו סחורות, השתלבו בתעשייה ובמקצועות החופשיים כמו עורכי דין, רופאים

גרשון בליכרדר שהיה יועצו הכספי משפחת רוטשילד ובינהםמוסיקאים עיתונאים בעלי בנקים . תחום סלילת מסילות הברזל שהתפתח מאוד העסיק יהודים רבים הן כפועליםשל בימרק

. כדוגמת הברון מוריס דה הירשבהנחת המסילות והן כבעלי הון שמשקיעים כספים משפחת רוטשילד פרסה את עסקיה לכל הערים הגדולות באירופה, פרנקפורט, וינה, לונדון,

לאומית. –נפולי ופאריס, לכן הייתה משפחת רוטשילד סמל לשליטת היהודים בכלכלה הבין

בכמה דרכים: הזכויותהיהודים הגיבו לשוויון. חיקו את התרבות של החברה הסובבת בלי להתנתק מהיהדות:השתלבות- השתלבות מוחלטת בחברה הסובבת והתנתקות מהיהדות ע"י נשואי תערובת: התבוללות-

היו ווהמרת דת גם יהודים שהמשיכו לשמור בקנאות על הדת והמסורת.

יפציה שהובילה להשתלבות תרבותית כלכלית וחברתית של היהודיםצהאמנמעמד הקהילה: הובילה לירידה חדה בכוחה וחשיבותה של הקהילה היהודית בקרב המשתלבים. גבר תהליך

החילון, היהודים התקשו לשמור כשרות שבת וחגים, החליפו את שמותיהם, התלבשו כמו כולם, למדו בבתי ספר לא יהודיים, הקהילה היהודית שסיפקה בעבר את צרכי החיים של

היהודים הפכה רק לגוף שמספק שירותי דת .את שאר השירותים כמו חינוך למשל הם מצאומחוץ לקהילה.

קודם החינוך היהודי היה חינוך יהודי דתי. הילדים למדו ב"חדר" ובישיבה. כעת יהודיםחינוך:

רבים שלחו את ילדיהם לבתי ספר לא יהודיים. יהודים החלו ללמוד באוניברסיטאות.)כמו הרצל( היו יהודים שהיו מרצים באוניברסיטאות. היו גם כאלה שהמשיכו ללמוד ב"חדר"

ובישיבה.

יפציה גרמו לשיפור ברמת החיים של היהודים ולחשיפה לחברהצ הקדמה והאמנתרבות:הסובבת. כך

גברה ההתנתקות מהדת והמסורת, החל תהליך חילון, היהודים התקשו לשמור שבת וחגים,רבים שינו את

שמותיהם ואת הלבוש שלהם. )לא הלכו עם כיפה פאות וציציות(. התפרסמו סופרים ומוסיקאים יהודים כמו אופנבך ומנדלסון. משכילים רבים נטלו חלק במהפכה המדעית שהתחוללה כמו אלברט איינשטיין

ופרויד.

[1-3 + שאלות 52 עמוד – שינויים בדמותם של היהודים בגרמניה –] תעודה

האמנציפציה מעוררת את הלאומיות היהודית:

משכילים וצעירים יהודים קיוו כי מתן האמנציפציה תיצור חברה חדשה שלא תפלה את אזרחיה בשל אמונתם, אבל המציאות הייתה שונה ועוררה קשיים רבים. החברה לא הייתה

בשלה לקבל את השינוי במעמדם של היהודים והם התקשו לראות ביהודים שווי זכויות. החברה הסובבת שרגילה הייתה לראות ביהודים כנחותים התקשתה לראותם כחלק ממערכת

החינוך והתעסוקה בדיוק כמותם. גם ליהודים עצמם השינוי לא היה פשוט, שאלות רבות התעוררו, האם כיהודי עליי להזדהות

לחלוטין עם הלאומיות בקרבה אני חי? , האם היהודי יכול לראות עצמו כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמסורת של .. הצרפתים, הגרמנים? האם על היהודי לאמץ את הערכים

הלאומיים של ... הצרפתים, הגרמנים?. כתוצאה מקשיים אלה היו שהאמינו כי היהודי יכול וצריך להיות חלק מהאומה בקרבה הוא חי, אך מצד שני היו כאלה שקראו למציאת פתרון לאומי לעם היהודי, אלה טענו כי האמנציפציה

אף חיזקה את העובדה כי היהודי תמיד ייתפס כזר, ואל לו לסמוך על "חסד העמים". על היהודים לפעול לפתרון לאומי, היו שסברו כי פתרון שכזה ייתכן בכל מדינה ) למשל אוטונומיה(

או כמדינה נפרדת ליהודים.

האנטישמיות מסייעת להתעוררות הלאומית היהודית:

ככול שהשתלבו היהודים עם קבלת האמנציפציה בכל תחומי החיים, כך גברה הקנאה בהם והתגברה השנאה כלפי היהודים. שנאה זו נקראת אנטישמיות מודרנית, בעבר מקור שנאת

היהודים הייתה הכנסייה, שנאה שמקורה רקע ושונות דתית. האנטישמיות המודרנית התעוררה לאור השינויים החברתיים והכלכלים שהתרחשו באירופה,

גידול עצום באוכלוסייה )אוכלוסיית אירופה הוכפלה(, מהפכה תעשייתית, הגירה ותהליכי עיור. הערים הפכו להיות מרכזיות והמוניות, אנשים רבים שעברו לעיר נקלטו כפועלים

בתעשייה )עבודה קשה מאוד ללא תנאים וללא ביטחון בהמשך העסקה(. המעבר אל העיר דרש שינוי בדפוסי החברה, חברה אגררית )חקלאית( לחברה מתועשת בעלת מעמדות חדשים,

יצר חששות רבים בקרב האוכלוסייה ועיתים התמרמרות קשה. תחושות אלו גברו לאור המפגש עם היהודים שהשתלבותם והצלחתם הייתה מהירה יחסית לכלל האוכלוסייה.

הצלחתם של משפחות יהודיות עוררה קנאה , רוגז וכך התבססה לה הדעה כי היהודי מצליח על חשבון האחרים, העושר של משפחת רוטשילד שימש הוכחה כי היהודים הם כל-יכולים מה

שהגביר את האנטישמיות. האנטישמיות שסיפקה הסברים לשינויים ולזעזועים שהחברה עברה, ביססה את הסטראוטיפ

כי היהודי הוא קפיטליסט, בעל הון בעל השפעה עולמית. הוגי דעות סוציאליסטים קראו

להיאבק ביהודי הקפיטליסט, לכל אלה נוספה התפתחותה של תורת הגזע שהגבירה אתהאנטישמיות. תורת הגזע סיפקה הסבר מדעי כביכול לאנטישמיות.

במקביל התעוררו תנועות לאומיות אחרות באירופה שעודדו את הקמת מדינת הלאום, זאת על ידי חיזוק הרגש והשייכות ההיסטורית, המסורתית של עמי האזור, מה שגרם להבלטת השונות

של היהודים מאותה מסורת ושייכות לאומית. היהודי נתפס כזר, כמי שלא שייך לעברההיסטורי.ההתעוררות הלאומית הגבירה את האנטישמיות באירופה.

גילויי האנטישמיות המודרנית מתרבים:

שונים היו משנאת ישראל שקדמה לה,19גילויי האנטישמיות המודרנית באירופה במאה ה- הוקמו מפלגות ששילבו במצען רעיונות אנטישמיים, הבאות להגן על האזרח מפני היהודי.

המפלגה האנטישמית הראשונה הייתה בגרמניה , "מפלגת הפועלים הנוצרית- הסוציאליסטית" . אחריה קמו מפלגות נוספות כמו בהונגריה1878שהוקמה על ידי הכומר אדולף שטקר ב-

ולצידן ארגונים אנטישמיים. בעיר דרזדן שבגרמניה התקיים קונגרס אנטישמי בו השתתפומפלגות וארגונים מכל אירופה.

האנטישמיות המודרנית התאפיינה בפרסומים אנטישמיים בעיתונות, בכתיבת מאמרים וספרים כגון: "ניצחון היהדות על הגרמניות" של וילהלם מאר, "צרפת המיוהדת" של אדוארד דימון.

פרסומים שזכו לתפוצה רחבה אחד הפרסומים האנטישמיים הנפוצים היה " הפרוטוקולים של , והופץ באירופה כולה. )אוסף פרוטוקולים מזוייפים שנכתבו1905זקני ציון" שנכתב ברוסיה ב-

לכאורה על ידי יהודים, המתארים כיצד היהודים ישתלטו על העולם. השתלטות באמצעות החינוך, הכלכלה, הפוליטקה, המשפט והעיתונות בעולם. כל הפרסומים חיזקו את

האנטישמיות המודרנית באירופה. לכל אלה נוספו קריקטורות, הצגות תיאטרון שגרמו להטלתהאשמה למשברים ביהודים.

56ההסתה האנטישמית הגיעה לשיאה במשפט דרייפוס שהפך במהרה לפרשת דרייפוס. )עמ' למטה(. כתוצאה מהפרשה התרבו ההפגנות נגד היהודים שהפכו לפרעות כנגד היהודים.

(.1 , אדוארד דרימון + שאלה 56 עמוד –] תעודה

מדיניות השלטון ברוסיה: – אנטישמיות

לעומת מרכז ומערב אירופה ברוסיה האנטישמיות הייתה מדיניות שלטונית, שפעלה בדפוסי פעולה ישנים שאפיינו את שנאת ישראל. פוגרומים ורצח עשרות יהודים: פוגרום "סופות בנגב"

ונוספים שלאחריו. המדיניות1903 קהילות ועד פוגרום קישינב 200 שהתחוללו בכ- – 1881 והיו1882השלטונית באה לידי ביטוי גם בחקיקה, "תקנות זמניות" אותן פרסם שר הפנים ב-

, בהן הוגבלה כניסת היהודים הלומדים באוניברסיטאות , יהודים שעסקו1917בתוקף עד במקצועות חופשיים )עריכת דין, רפואה וכו'( נזקקו לאישורים מיוחדים כדי להמשיך בעיסוקם.

גורשו היהודים ממוסקבה תחת הסיסמה:" טיהור הבירה ההיסטורית הקדושה".1889בשנת כתוצאה מגילויי האנטישמיות נאלצו יהודים רבים להגר- לאנגליה, לארה"ב, לקנדה, לדרום

)העלייה1881אמריקה ועוד. זרם קטן של מהגרים בחר לעלות לארץ ישראל החל מ הראשונה( מה שיצר מפנה בהיסטוריה של העם היהודי.

הלאומיות היהודית מושפעת מן הלאומיות האירופית:

המאבק של העם היווני והעם הפולני לעצמאות השפיע על הלאומיות היהודית. יהודים רבים לקחו חלק במאבקים אלה, בהשפעת מאבקים אלה והאנטישמיות המודרנית הבינו היהודים כי

אליהם להיאבק על זכותם להגדרה עצמית וריבונות מדינית כפי שפעלו היוונים, הפולנים,הגרמנים והאיטלקים.

הודי דעות יהודים כגון: הרב יהודה שלמה אלקלאי מקרואטיה, הרב צבי הירש קלישר מפולין, כוונו מבשרי הציונות, הם סברו כי יש להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. כמותם גם משה הס

( העוסק1862שהושפע מהלאומיות האיטלקית ששימשה השראה לספרו " רומי וירושלים" )בהקמת מדינה יהודית סוציאליסטית בארץ ישראל.

רעיונותיהם זכו להד רק בקרב מעטים מרבית החברה היהודית דחתה את רעיונותיהם בבוזובלעג.

היסטוריונים כמו אטינגר ושמעוני טענו כי אלה פעלו לפני התעוררות האנטישמיות המודרנית, לא הצליחו להקים תנועה המונית ולמעשה ביטאו את הכמיהה לגאולה ולא את הלאומיות

המודרנית. למרות דעות אלו יש הסבורים כי למרות ההתנגדות בחברה בה חיו, מבשרי הציונותכן השפיעו על חיזוק הרגש הלאומי והתודעה הלאומית .

כוחות פנימיים מעוררים את הלאומיות היהודית

החייאת השפה העברית , חקר התרבות והלאומיות היהודית:

בנוסף לתהליכים חיצוניים ) אמנציפציה,אנטישמיות מודרנית, לאומיות ארופאית( התחוללותהליכים פנימיים שסייעו להתעוררות הלאומית.

, ועסקה בחקר היהדות, תולדות עם ישראל19"חכמת ישראל" תנועה שהוקמה במאה ה- ויצירתו. המחקר על פי חברי התנועה יסייע ליהודי להבין ולהכיר את עברו, תרבותו וזהותו.

המחקרים עסקו בין היתר בספרות עברית, לשון העברית ועודדו את החייאת השפה העברית, כל אלה חיזקו את הרגש הלאומי יהודי שהנו בעל יסודות לאומיים משותפים כגון: היסטוריה,

דת, שפה ומולדת עתיקה. הצורך להחייאת השפה העברית התעורר בקרב קבוצות מנוגדות מחד הרבנים ומאידך הוגי

הדעות ומשכילים. לדוגמה מצד אחד הרב אלקלעי שהושפע מהמאבק היווני וקרא להחיות את השפה העברית ומצד שני הסופר היהודי פרץ סמולנסקין שרצה להדגיש את הייחוד הלאומי

הוציא לאור ירחון עברי בשם "השחר" שהיה לכלי להפצת הרעיונות1869של היהודים,בשנת הלאומיים של היהודים.

הרב אלקלעי ופרץ סמולנסקין[ – 62] תעודה עמוד

הכמיהה לציון ליוותה את היהודים בכל שנות גלותם הארוכות, עברה מדור לדור וליכדה אותם, הגלות היא זמנית בסופה תהיה השיבה לארץ ישראל. "לשנה הבאה בירושלים",

בתפילה בספרות ובשירה באו לידי ביטוי הגעגועים לארץ ישראל. היו כאלה מעטים לאורך השנים שעלו לארץ ישראל, אך העם כולו התלכד תחת הרעיון הלאומי הזה, התודעה

הלאומית עיצבה את הזהות היהודית כעם, למרות הפיזור והיעדר מרכז מדיני משלו.

הציונות - תנועה מדינית

הרצל פורץ את הדרך ללאומיות היהודית:

הונגרית, גדל– (, יליד בודפשט שבקיסרות האוסטרו 1904 – 1860בנימין זאב )תאודור( הרצל ) באזר רווי התנגשויות ומאבקים לאומניים של עמי אירופה, הרצל ומשפחתו היו הסמל

להשתלבות היהודים בסביבתם, הן בבודפשט והן בווינה אליה היגרה משפחתו בבגרותו, התחנך על השפה והתרבות המקומית )גרמנית(, רכש השכלה גבוהה במשפטים וקיבל תואר דוקטור.

הרצל עסק תקופה קצרה במשפטים, אך את מרבית זמנו הגדיש לכתיבת מאמרים, ספרים ומחזות. כמרבית המשכילים היהודים האמין כי התבוללות מוחלטת של היהודים בסביבתם

תביא לפתרון בעייתם. הרצל הגה תוכנית המונית להמרת הדת. הרצל השתלב בסביבתו אך עם הזמן שינה את דעתו בהשפעת אירועים שחווה והתחיל לפעול בכיוון פתרון לאומי לעם היהודי.

לאחר שחווה את התפרצות האנטישמיות באוסטריה, גרמניה וצרפת, הבין כי האמנציפציה אינה הפיתרון ליהודים. לדידו גם הסוציאליזם לא יפתור את בעיית היהודים שהרי למרות

פועלו של קרל מרקס בגרמניה שגשגה בה האנטישמיות.

הרצל הושפע מכתבי המשכילים ) קרל דירינג ( שקראו במאמריהם לאנטישמיות בכך שהיהודים מסכנים את העמים בתוכם חיים, הרצל טען שאם המשכילים כך נוהגים מה יש

לצפות מן האספסוף? כמו כן חזה בהתחזקות מפלגות אנטישמיות כמו בווינה שאזרחיה בחרו סוציאליסטית שהיה לה מצע–לראש העיר את קרל לאוגר שעמד בראש מפלגה הנוצרית

אנטישמי. הרצל הבין שבחירתו מעידה על חוסר סובלנות כלפי היהודים ומסכנת את שלומם. הרצל הועסק כעיתונאי בעיתון אוסטרי חשוב "נויה פראיה פרסה" )עיתונות חופשית חדשה(,

(, יש הטוענים1891שימש ככתב העיתון בפריז. במסגרת תפקידו זה סיקר את משפט דרייפוס ) כי אירוע הזה מציין נקודת מפנה בחייו, אך עדות כי משפט דרייפוס והאנטישמיות שלוותה את המקרה הם לבדם הביאו את הרצל לחפש פתרון לבעיית היהודים. אין ספק כי אוסף המקרים כולם הם שהניעו את הרצל למציאת פתרון שחייב היה להיות מחוץ לאירופה ובהקמת מדינה

לעם היהודי.

בעיה לאומית ופתרון מדיני – בעיית העם היהודי

פרסם הרצל את חיבורו "מדינת היהודים" , הוא טען כי מצוקת היהודים נובעת1896בשנת ונרדפים בכל מקום , שוויון הזכויות לא פתר את בעיית היהודים ואף הביא זרים מהיותם

עם ללא מדינה–להחרפת האנטישמיות וגילוייה. הרצל סבר כי בעיית היהודים היא לאומית ולכן הפיתרון היחידי, הוא מדיני וגלוי בהסכמת מדינות העולם.

פתרונה של בעיית היהודים חייב להיות בדרכי דיפלומטיה לצורך השגת צ'רטר )היתר משפטי( מהמעצמות להקמת מדינה בארץ ישראל. )תחילה הרצל סבר כי לא חובה להקים את מדינת היהודים בא"י , אולי בארגנטינה מה שחשוב שזו תהיה מדינה של חברת מופת יהודית שבה

ישררו הצדק והשוויון(. ציונות המתבססת על מטרה מדינית נקראת ציונות מדינית.–תפיסתו זו של הרצל

[1,2 + שאלות 71] תעודה- בעיית היהודים מתוך "מדינת היהודים" עמוד

] מטלה- לסכם על חובבי ציון[

בראשה עמדו חובבי ציון מרוסיה. הציונות המעשית: של זרם זה היה שחייבים לעלות לא"י עכשיו ולהתיישב בה מבלי לחכותהרעיון המרכזי

לצ'ארטר. ארץ נקנית במעשים, לכן אם נתיישב בה נזכה בה.הנימוקים:

זהו פתרון דחוף למצוקה בה נמצאים יהודי רוסיה בשל הפרעות ותנאי החיים הקשים בה בתחום המושב. לכן לא ייתכן שנחכה עד לקבלת הצ'ארטר ורק אח"כ נוציא את היהודים

מרוסיה. *עלייה לא"י – עלייה ראשונה ושנייה.הפעולות שנעשו:

*קניית קרקעות בא"י. *הקמת צורות התיישבות חדשות.

כינוס הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית באזל:

. הרצל הזמין1897הרצל יוזם כינוס של קונגרס ציוני יהודי ראשון בעיר באזל שבשוויץ ב- לקונגרס זה נציגים יהודים מכל הקהילות בעולם וקיווה לארגן את התנועה הציונית ולהקים

הנהגה שתסייע לו ותייצג את היהודים. בקונגרס זה בפעם הראשונה נדונה בגלוי בעיית היהודים והוצעו דרכים לפתרונה. בסיום הקונגרס התקבלה תוכנית באזל בה הוגדרו מטרות

התנועה הציונית והדרכים להשגת מטרות אלו:

הגדרת יעדי התנועה הציונית:

תוכנית באזל:

הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י באישור העמים"" הסבר: "בית מולדת" – הכוונה לריבונות יהודית או אפילו מדינה אך לא השתמשו במושג מדינה

כדי לא לאיים על העמים שאיתם התכוונו לנהל משא ומתן כמו הסולטן התורכי.בא"י – הכוונה שא"י היא המקום היחיד בו תקום המדינה היהודית.

באישור העמים – הריבונות תתקבל לאחר משא ומתן גלוי ותזכה לאישור מדינות העולם.

:האמצעים להגשמת התוכנית*יישוב ארץ ישראל ע"י איכרים בעלי מלאכה ותעשיה.

*חיזוק הרגש הלאומי ע"י הפצת הרעיון הציוני בקרב היהודים ובעיקר בקרב בני הנוער.*פעילות דיפלומטית להשגת הצ'ארטר מאומות העולם.

*הקמת ארגונים ציוניים- הקונגרס בחר במוסדות בתנועה הציונית כדי שינהיגו ויארגנו אתפעולתה

דוגמה: הוועד הפועל הגדול , הוועד הפועל המצומצם וקק"ל. [74 עמוד – תכנית בזל –] תעודה כבחן

הרצל יוזם פעילות דפלומטית:

הרצל החל בפעילות מדינית להשגת הצ'ארטר: הוא פנה לעשירי היהודים – הברון רוטשילדוהברון הירש אך הם לעגו לו.

הרצל מחליט לפנות למעצמות והאמין שהם יענו לדרישותיו כי בעיית היהודים היא גםבעייתם.

ן התורכי ושר המושבותאהרצל נפגש בעיקר עם נציגי שלוש מדינות: הקיסר הגרמני, הסולטהבריטי.

תחילה פנה הרצל לגרמניה:

ן וגרמניהאכי היה ידידו של הסולט ,2וילהם ה- הרצל נפגש עם הקיסר הפנייה לקיסר הגרמני – זהנית. הרצל נפגש פעמיים עם הקיסר אך אמ'הייתה מעורבת בעניינים שונים באימפריה העות

שמע ליועציו שהמליצו לו להימנע מתמיכה בתוכניתו של הרצל. הקיסר הבטיח להמשיךולהתעניין בתוכניותיו של הרצל אך אלו היו הבטחות בלבד.

מאוכזב מתוצאות פגישותיו עם הקיסר הגרמני , החליט לפנות ישירות לסולטאן עבד אל חמיד כסף שישפר את מצבה הכלכלי שלרץ ישראל והציע לו בתמורה לא נפגש איתו 1901וב-

ן, כמואנית שהיה קשה. הרצל לא הצליח לגייס את הכסף שהבטיח לסולטאמ'האימפריה העות יש מקומות קדושים למוסלמים ואם ימסור אותה ליהודים,רץ ישראלן טען שבאאכן הסולט

ן הציע ליישב את היהודים במקומות אחרים באימפריהאהמוסלמים יקראו לו בוגד.הסולטנית אך הרצל סירב.אמ'העות

בשטחים בהםשראלירץ הוא האמין שהתיישבות יהודים מסביב לאהרצל פנה לבריטים- שולטת בריטניה תפסיק את ההגירה הגדולה של יהודים לבריטניה ותיצור יישוב נאמן לבריטים.

הגירת היהודים לבריטניה העסיקה את הציבור הבריטי והוקמה ועדת חקירה לנושא הגירת הוזמן הרצל לוועידה שם הציע את הצעתו , אך זו נדחתה בשל התנגדותו של1902הזרים. ב-

- הצעה" אוגנדהוכניתת הציע צ'מברליין את "1903ג'וזף צ'מברליין שר המושבות הבריטי. ב- שאומרת שהיהודים יקימו מושבה עצמאית באוגנדה )במזרח אפריקה( שנמצאת תחת שליטה בריטית. הרצל הביא הצעה זו בפני חברי הקונגרס השישי, ההצעה יצרה סערת רוחות באולם,

, ואם קיבלנושראלירץ נציגי רוסיה טענו שאין לקבל את ההצעה כי יש להתיישב רק בא הם ראו בתוכנית זאת בגידה בציונות ויצאו מהאולם.צ'ארטר עכשיו, לא נקבל עוד אחד בעתיד

בבכי. תומכי הצעה רצו להציל את יהודי רוסיה שסבלו מפרעות קשות) פוגרום קישינייב( וטענו שאוגנדה תהיה רק מקום זמני, "מקלט לילה" ליהודים עד שיקבלו צ'ארטר על א"י. הוחלטלשלוח משלחת שתבדוק את התנאים באוגנדה, כשנה אח"כ נפטר הרצל והתוכנית נגנזה.