סיכום כל החומר בהיסטוריה למתכונת והבגרותחומר למבחן

מאפייניה, השפעותיה על החברה היהודית )ירושלים כפוליס, התייוונות, גזרות אנטיוכוס, מרד התרבות ההלניסטית-.1החסידים והחשמונאים.

המרד הגדול, תוצאות המרד. השלטון הרומי-.2 מאפייני התנועות הלאומיות, סוגיהן, סוגי מדינות לאום, הגורמים לצמיחת הלאומיות, יוון ופולין. הלאומיות-.3- הגורמים לצמיחת הציונות, הציונות המדינית של הרצל, קונגרס באזל, תוכנית באזל התנועה הלאומית הציונית.4

)מטרה+ אמצעים(, מוסדות התנועה הציונית, פעילותו הדיפלומטית של הרצל, אוגנדה. - הציונות הסינתטית ו"עבודת ההווה" דפוסי פעילות ציונית באירופה.5 דפוסי פעילות ציונית בארצות האסלאם )אגן הים התיכון(.6 - הגורמים לעליות הראשונות, מאפייני העולים, צורות התיישבות, מסגרות שונות בעליות דפוסי פעילות ציונית בא"י.7

ואישים וגופים מסייעים

הגדרה, תוכן ההצהרה, קשיים העולים מניסוחה והאינטרסים של בריטניה בנתינתה.הצהרת בלפור-. 8

מבנה המבחןשאלת חובה קטע מקור )סעיפים א' + ב'(- חלק א': לאומיות )סעיפים א' + ב'(1 שאלות מתוכן לבחור 2- חלק ב': לאומיות )סעיפים א' + ב'(2 שאלות מתוכן לענות על 3- חלק ג': בית שני

: ההלניזם 1# נושא

: התרבות ההלניסטית ומאפייניה1.1הלניזם- שילוב בין תרבויות מזרח ומערב.

תרבות זו נוצרה בעקבות כיבושיו של אלכסנדר "הגדול" מוקדון, שכבר חלקים נרחבים מאירופה ואסיה, ומאחר ואלכסנדר רכש כבוד רב לתרבות המזרחית הוא עמל על מנת לשלב אותה בתרבות האימפריה שלו ואיחד בין תרבויות המזרח והמערב

במגוון תחומים..התופעה זו נקראת סינקרטיזם- מיזוג: תרבויות המערב והמזרח השפיעו והושפעו אחת מהשניי

הרחבה על הפוליס:* עיר מדינה, מערכת כלכלית אופיינית להלניזם

בה התקיימו כל הדברים החשובים, המסחרובלה בלה. בפוליס התחזק האינדיבידואליזם.

- אקרופוליסמוסדות חשובים:- גמנסיון - אפביון - תיאטרון - מקדשים

על מנת להיחשב כאזרח בפוליס, אדם נדרש להתחנך באפביון, בגמנסיון ולשלוט בשפה

היוונית.

אינדיבידואליזם

לדאוג לעצמך ולהצלחה שלך

. מחיר בכלהגשמה עצמית.

אוניברסלית-

פתוחה לכולם

ומקבלת את כולם.

השפה היוונית-"כרטיס

הכניסה" לדת.

פוליס-עיר מדינה, גוף מדיני

מיוחד ואופייני

פיתוח הגוף-ערך חשוב

ונעלה, גמנסיון-

פיתוח הגוף

דת-סינקרטיסטית, פונה לכל אדם

ללא הבדלי מוצא

מלך-אל, פולחן אישיות, כתוצאה

מהמפגש עם המזרח

מאפייני התרבות ההלניסטי

ת

: השפעות מלחמות הדיאדוכים על יהודה 2.1

שלו מאחר והוא לא הותיר אחריו יורש.הלאחר מות אלכסנדר, נהיה בלבול מאוד גדול באימפרי.המסיבה זו, פרצו "מלחמות הדיאדוכים"- מלחמות בין יורשיו של אלכסנדר על השליטה באימפרי

- מעבר יבשתי בין אסיה לאפריקהמיקום אסטרטגיארץ ישראל הייתה בעלת חשיבות גדולה מכמה סיבות: א. - ממוקמת בין ממלכת סלווקוס לתלמי ת חשיבות ביטחוניב. - דרך הים ודרך הבשמים, דרכי מסחר חשובות.חשיבות כלכליתג.

לפנה"ס- בשליטת תלמי301- 198לכן, בין שני הבתים המרכזיים סלווקוס ותלמי התנהלו מלחמות רבות על השליטה בא"י: לפנה"ס- שליטת סלווקוס140- 198

: יהודה תחת שלטון תלמי 1.2.1בית תלמי הכיר באוטונומיה של היהודים, בהנהגתם )הכהונה ומועצת הזקנים( ובחוקתם- "חוקי האבות", התורה.

היהודים הוכרו כ"אתנוס"- עם- גם בימי בית סלווקוס, צבא פיקח על הנעשה בממלכה והוטל על היהודים לשלם מס לשלטון.

: יהודה תחת שלטון סלווקוס 2.2.1 מבית סלווקוס את יהודה מידי בית תלמי, וכאות הוקרה על התמיכה לה זכה3 לפנה"ס כבש אנטיוכוס ה198בשנת

מהיהודים, הוא פרסם כתב זכויות שהעניק ליהודים הטבות רבות שעזרו לחזק את האוטונומיה של יהודה.

: השפעת ההלניזם על יהודה 3.1 כתוצאה משנות השלטון ההלניסטי הרבות בא"י, החל תהליך המכונה התיוונות- שילוב של סממני תרבות וערכים של העולם

היווני בתרבות היהודית. תהליך זה קרה במיוחד אצל משפחות האצולה הגבוהות של החברה היהודית כתוצאה מן המפגשים עם צמרת השלטון היווני

והחשיפה לתרבותם. עם זאת, היו כאלה שהתנגדו לתרבות ההלניסטית המשפיעה על החברה ודחו אותה.

השפעות הלניסטיות על היהודים בא"י

התייוונותבקרב היהודים

אימוץ בארץ ישראל- ערכים, השקפות

עולם, תרבות ומנהגים יוונים.

אימוץ אורח חייםהיהודים שנפתחו

לתרבות ההלניסטית מאמצים את אורח

: קבלת החיים היוונידפוסים ותרבות

הלניסטית, לבוש יווני, סגנון בנייה יווני ונתינת שמות יוונים ליהודים

ולערים בארץ.

השפה היווניתהשפה היוונית

התפשטה בארץ, כיוון שכל מי שרצה להיות חלק מרשת המסחר ולהתפרנס ולהתקדם

חברה, היה חייב לדעת . דוגמה לכך היא יוונית

"תרגום השבעים"

הקמת ערי פוליס ומוסדותיה

נבנו ערי פוליס בא"י שנבנו על ערים רבות

מקוריות שבהן הגיעו להתיישב זרים. ערי

הפוליס היו מוקד משיכה התרבות. בזכות

חתומכים

בית טוביה כמייצג של חדירת ההלניזםמשפחת אצולה שלא מן הכהונה.

מעמדה התחזק כאשר אחד מבני המשפחה נשאה לאישה את אחותו של חוניו השני, הכהן הגדול, ובזכות אדם בשם

יוסף בן טוביה. יוסף רצה להתעשר ולבסס את מעמדו ביהודה תחת שלטון

בית תלמי, ולשם כך ניצל את המתיחות ששררה בין חוניו במצרים.3הכהן הגדול שתמך בסלווקוס, למלך תלמי ה

סלווקוס פעל מאחורי גבו של חוניו, וכאשר תלמי ניצח את סלווקוס בשליטה על הארץ, הטילה אספת העם על יוסף לייצג את העם בפני תלמי- לראשונה, הכהן הגדול מודח

מתפקידו כמייצג העם לפני השלטון. בנוסף, תפקיד חכירתהמיסים ניתן ליוסף, ונלקח גם הוא מן הכהן הגדול.

התנהגותו של יוסף בן טוביה מבטאת את חדירת הערכים ההלניסטיים לחברה ביהודה- חיזוק הקשרים עם השלטון

והתרחקות מהחברה היהודית וערכיה, קידום עניינים פרטיים והגשמה עצמית על פני צרכי העם אותו נשלח לייצג-

אינדיבידואליזם אגואיסטי.

1.3.1: תהליך ההתיוונות בקרב היהודים- תומכים ומתנגדים

: תהליך ההתיוונות בקרב היהודים- התדרדרות המעמד הכה"ג וירושלים כפוליס2.3.1 נהנו היהודים ביהודה מאוטונומיה, הכרה כ"אתנוס" וחירות דתית וחוקתית.3כאמור, בימי שלטונו של אנטיוכוס ה

.3תקופה זו של שגשוג ופריחה באה לקיצה עם מותו של אנטיוכוס ה בשלהי חייו, התמודדה הממלכה הסלווקית עם בעיות קשות: היא הפסידה במלחמה נגד הרומאים, והוטלו עליה גזרות

כלכליות קשות. על מנת לשלם את הכסף לרומא, נעשו פשיטות רבות על מקדשים ברחבי הממלכה, וכך מצא גם אנטיוכוסאת מותו.

, הכהן הגדול באותה3ה"טריגר" לפרוץ הסכסוך ביהודה היה מאבק פנימי בין נגיד המקדש שמעון מבית בלגה לחוניו התקופה.

שמעון חשק בתפקיד המפקח על השווקים שהיה בלעדי עד אז לכהן הגדול, ומאחר וחוניו סירב למסור אותה לידיו, שמעון הסלווקית ופנה לסלווקוס הרביעי- שמעון הציע למסור לידי סלווקוס כסףהניצל את החולשה הכלכלית של האימפרי

מאוצרות בית המקדש תמורת המשרה.כאן שוב נוצר תקדים של אינדיבידואליות- ערך הלניסטי- על פני האינטרסים של העם!

סלווקוס הזדרז להסכים להצעה ושלח שליח שיגבה את הכספים, אך חוניו סירב, ובקרב שפרץ פמליית השליח הפסידה והואעצמו נהרג.

ובמקומו4 לביקור באנטיוכיה, ובזמן ששהה בחו"ל נרצח סלווקוס ה3)על מנת לתקן את היחסים לאחר תקרית זו יצא חוניו ה, "אפיפנס"(.4עלה לשלטון אנטיוכוס ה

: התדרדרות מעמדו של הכהן הגדול ורכישת המשרה תמורת כסף 1# ביטוי ויחד הדיחו את חוניו והכתירו את יסון ככהן4 שהה באנטיוכיה, אחיו יסון ניצל זאת, חבר אל אנטיוכוס ה3בעת שחוניו ההגדול החדש.

מעשה זה, הדחת הכהן הגדול בעודו בחיים ומסירת התפקיד עבור כסף, ערער מסורת ארוכת שנים של מסירת התפקידמאב לבן עם מות האב, מסורת שיוחסה לה קדושה.

זאת ועוד, צעד זה נעשה ע"י שליט נוכרי והתפקיד נמסר למתיוון- בגידה בכל מה שסימל את היהדות והאצה של תהליךההתיוונות ביהודה.

- יסון קנה את המשרה כסף רב שעזר לממלכה המרוששתשיקול כספי. 1כמה שיקולים הנחו את אנטיוכוס במעשהו זה: - אמון רב יותר ביסון מאשר בחוניו שנחשד כתומך בתלמישיקול מדיני. 2 - רצון בהעמקת ההלניזציה ביהודה, ויסון מתיוון.שיקול תרבותי. 3

שנים עד שאנטיוכוס אפיפנס הדיח אותו בעבור מנלאוס מבית בלגה, שאפילו לא3יסון שירת בתפקיד הכהן הגדול במשך היה שייך למשפחת הכהונה הגדולה. צעד זה נעשה מאחר ומנלאוס הציע כסף רב יותר מיסון.

כך התדרדרה הכהונה ביהודה צעד נוסף לעבר התהום- * הכהן הופך מנציג העם בפני השלטון לבובה של השליט הנכרי, תפקיד הנקנה בכסף למרבה במחיר

את האוטונומיה של יהודהל* הפרת מסורת ארוכת שנים שייצגה יותר מהכו* העמקת ההתיוונות ופגיעה במעמד הכהן הגדול, התפקיד החשוב ביותר.

ממתנגדים שמעון בן סירא כמייצג ההתנגדות

להתיוונות 190שמעון בספרו "חוכמת סירא" שנכתב ב

לפנה"ס בערך, מבטא את התנגדותולהתיוונות:

הוא מציג את המתח והפערים העצומים ששררו בין העניים לעשירים בחברה היהודית,

כך שהעשירים יכלו להרשות לעצמם לחנך את בניהם בסגנון ההלניסטי ולהתערות בצמרת ובחרה היוונית בניגוד לאיכרים

העניים שלא יכלו לאפשר זאת, וכתוצאה מכךנדחקו לשולי החברה ונוצר ניכור וקרע בעם.

שמעון מדריך בספרו את האדם לקיים את המצוות ולנהוג ביראת שמיים ובכבוד, ובכך להתרחק מן ההלניזם שלא הדגיש את הדת ושמירת מצוות האל- הפסקת ניצול העניים

בהנהגת יסון, שראו את עצמם כחלק מן התרבות המתונים ם המתייווני: 2 לםלאחר מעשה זה, התפלג מחנה המתייווניההלניסטית אך גם כחלק מן העם היהודי.

בהנהגת מנלאוס שרצו לכפות את התרבות ההלניסטית הקיצוניים ם המתייווני בסיוע השלטון הסלווקי.

מנלאוס X יסון תמך בשילוב בין אורח חיים הלניסטי לא מבית צדוק, קנה את המשרה בכסף, גרם לכפיית ההלניזם

מודרני לבין קיום הדת, שייך למשפחת בסיוע השלטון בנוסף לכפיה הדתית ולאוטונומיה שהופקעה. הגדולה: חופש הדת נשמרםהכוהני

אך האוטונומיה התבטלה.

: הפיכת ירושלים לפוליס 2# ביטוי בימי שלטונו יסון לא הסתפק ברכישת הכהונה הגדולה והחריף את מגמת ההתיוונות.

לפנה"ס(.175הוא ביקש וקיבל רשות מאנטיוכוס להקים בירושלים פוליס בשם "אנטיוכיה" )בפוליס הוקמו מוסדות כמו גמנסיון ואפביון, שרק בני האצולה יכלו להרשות לעצמם לממן לימודים בהם.

בפוליס בוטל תוקפם של "חוקי האבות" שביטאו את האוטונומיה של יהודה, אך הרפורמה נחשב למדינית ולא דתית- לכן יסוןנחשב למתיוון מתון.

עם הקמת הפוליס חל שינוי בירושלים- מרכז החיים היהודיים עבר מן המקדש )היהדות( אל מוסדות הפוליס )ההלניזם( ואף נטשו לעיתים את פעילות המקדש והשתתפו בפעילויות בגמנסיון- בית המקדש הוא כבר לא מרכז ירושלים.םהכוהני

המהלך הזה הפך את ירושלים לחלק ממערך הערים ההלניסטיות בא"י- איננה אוטונומית אלא כפופה למלך, נוצרת בה.ם הם מתייווניםאווירה אלילית וכבר אינה מרכז חברתי ודתי יהודי, אפילו הכוהני

: מרד החסידים 4.1 הקיצוניים סייעו לאנטיוכוס לשדוד את אוצרות בית המקדש.םהפילוג הועמק לאחר שהמתייווני

מעשה זה עורר תדהמה בקרב הציבור היהודי, ופרצו מהומות. מנלאוס הושאר בתפקידו.שנה לאחר מכן יצא אנטיוכוס למסע כיבושים במצרים והתעוררו שמועות על מותו, דבר שהצית התמרדויות כנגד השלטון.

אחת מהקבוצות המורדות היו החסידים- בני השכבות העממיות בירושלים שהתנגדו לתהליך ההתיוונות ולהשפעותההלניזם.

הם הנהיגו מרד, שבראשו עמדו סופרים ופילוסופים שפירשו את התורה.. החזרת "חוקי האבות" וחזרה לשלטון התורה1: מספר מטרותלמרד היו

. ביטול מעמדה של ירושלים כפוליס2 . תהליך ההתיוונות המואץ1: כמה סיבות לפרוץ המרדישנן

. מעמדה החדש של ירושלים כפוליס2 . כהן גדול מתיוון קיצוני3 . שוד ובזיזה נשנים של ביהמ"ק4

כתשובה לפעילות המורדים, הוקמה בירושלים ה"חקרה"- מצודה צבאית שבה ישבו חיילים הלנים ע"מ לדכא את הכוחותהמורדים.

החקרה ביטאה את שיא המרד- פגיעה בצביון הדתי- יהודי של ירושלים, הפיכתה לעיר נכרית והתיוונות הגוברת על היהדות. איש.80,000כאשר שמע אנטיוכוס על המרידות, הוא עבר בירושלים בדרכו חזרה אל סוריה וטבח כ

לאחר מכן, שדד כספים נוספים מבית המקדש.

: גזרות הדת של אנטיוכוס 5.1 לפנה"ס הגיע העימות לשיאו, כאשר אנטיוכוס פרסם את גזרותיו על הדת היהודית.167בשנת

. חובת קיום הדת היוונית- הלניסטית: *אכילת מאכלים לא כשרים, קרבנות טמאים1: 2תוכן הגזירות התחלק ל*חובת השתתפות בטקסים אליליים, אכילת זבחים *ביהמ"ק הפך למקדש לאל זאוס *חוק המלך הוא החוק היחיד, לא "חוקי האבות"

. איסור קיום הדת היהודית: *איסור לימוד תורה2 *איסור שמירת שבתות וחגים *איסור קיום ברית מילה *הפסקת הקרבת קורבן התמיד

העונש על סירוב היה מוות.. מניע מדיני- כתגובה למרד החסידים, רצון לדיכוי המרד וביסוס שלטונו1ישנן כמה סיבות אפשריות להטלת הגזירות:

. מניע חברתי- יוזמה של מנלאוס להחדרת ההלניזם ליהודה2

. מניע דתי- היהדות הייתה שונה מהדתות האליליות והובילה למרידות3

קיצוניים או מתוניםם. קיום הגזרות מרצון- בעיקר ע"י מתייווני1היהודים הגיבו לגזרות בכמה דרכים: ויווניםם. קיום הגזירות מחוסר ברירה וכפייה ע"י מתייווני2 . בריחה למדבר- התנגדות פסיבית3 . אי כניעה לגזרות- נכונות למות על קידוש השם, התנגדות אקטיבית4 . התנגדות עממית- משפחת החשמונאים.5

: מרד החשמונאים 6.1 ממודיעין, סירב להיכנע לרוע הגזירות וארגן התקוממות עממית מקומית.םמתתיהו, אבל משפחת כוהני

. גזרות הדת של אנטיוכוס1למרד החשמונאים היו כמה סיבות: . התדרדרות במערכת היחסים בין היהודים לשלטון הסלווקי- החקרה, שוד ביהמ"ק וכו'2 המתונים והקיצונייםם. מלחמת אחים ביהודה- פלגי המתנגדים להתיוונות, המתייווני3

החשמונאים כרתו ברית עם רומא שרצתה גם היא להפיל את השלטון הסלווקי, והיא סיפקה להם סיוע ותמיכה.

. מטרה דתית: ביטול גזרות הדת, טיהור ביהמ"ק, החזרת חוקי האבות, חירות דתית, הפסקת 1למרד היו מספר מטרות: עבודת האלילים

ת ובהתייוונום. מטרה צבאית: סילוק השלטון הסלווקי ומלחמה במתייווני2 . מטרה מדינית: עצמאות )ריבונות יהודית והתפשטות טריטוריאלית(3

בשלב ההתחלתי של המרד הייתה זו בעיקר מלחמת גרילה, אך לאט לאט הוא צבר תאוצה והתפשט לכל חלקי הארץ.

הויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר השגת ביטול גזרות הדת

: יהודה תחת שלטון רומא 2# נושא

: תקציר הפרקים הקודמים1.2 140מרד החשמונאים מצליח, המשפחה מקימה ביהודה מדינה אוטונומית ריבונית ושולטת בכיף בין השנים

לפנה"ס. 63לפנה"ס עד

- רומא 63כובשת

לספירה- מות שלומציון67 לפנה"ס- הרחבת גבולות, ביסוס אוטונומיה, 140-176

גיור

לפנה"ס- מות יהודה המכבי160

לפנה"ס- ביטול גזרות אנטיוכוס163

לפנה"ס- מות מתתיהו החשמונאי166

לפנה"ס- פרוץ מרד החשמונאים167

בעד המשך הלחימה: אמנם הושגה החירות הדתית ♦

אך אין לעצור את מסע הניצחונות ויש לשאוף כעת להישג מדיני –

הקמת מדינה עצמאית )טיעון זה מתבסס על כך שבית סלווקוס

שקוע בסכסוכים פנימיים קשים( הפסקת הלחימה תהיה משגה ♦

צבאי מאחר ואסור להפסיק תנופה צבאית ולאפשר לסלווקים להתארגן מחדש ולהגיע לא"י עם

צבא מחוזק יותר. כשלון צבאי עכשיו יביא ♦

להתמוטטות כל ההישגים שהושגועד כה.

נגד המשך הלחימה: המשך הלחימה יסכן את מה ♦

שהושג. "צבא" היהודים לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב מול הצבא

הסלווקי\סורי. ויש סכנה כי הכישלונות הצפויים יבטלו את מה

שהושג. חייליו של יהודה המכבי יצאו לקרב ♦

כדי להשיג חירות דתית, אך משהושגה ירדה התלהבותם של

החיילים וללא התלהבות זאת איןסיכוי לנצח.

יש להתמקד בשיקום הארץ ♦ והחברה היהודית המפולגת ולא

להמשיך בלחימה שתגביר את

( החל סכסוך על הירושה בין שני בניה, הורקנוס ה67לאחר מות המלכה שלומציון ,)2 ואריסטובולוס ה2 לפנה"ס. ,פומפיוסהורקנוס היה הבכור, אך אריסטובולוס התנגד ופרצה מלחמה. הם פנו לגישור על הנציב הרומי בסוריה

לפנה"ס.63וכבש את יהודה בעצמו בשנת שהחליט שאם שניים רבים השלישי מנצח ,פומפיוס רצה לבסס את שליטתו ברומא בעזרת שליט בובה נחמד, ובחר את הורקנוס למשימה כבירה זו. בנוסף

)"הסדרי פומפיוס"( המסכנים כשאסר עליהם לשקם את חומות ירושלים ההרוסותפומפיוס הקשה על היהודיםוהטיל עליהם מס נוסף שעליהם להעלות לרומא.

השלטון הרומי מעדיף אתשליטתו של פומפיוס חיזקה את הערים ההלניסטיות ביהודה, וליהודים התברר כי בין היהודים לתושבים הזרים, והתסיסה בקרב היהודיםגברה המתיחות )דה(. כתוצאה מכך, הנוכרים על פניהםנגד השלטון הרומי.

על יהודה, והיא הופכת להיות בת- ברית לפנה"ס ממנה הסנט הרומי את הורדוס ל"מלך חסות"37בשנת לרומא.

הורדוס, בניגוד לחשמונאים, היה רק מלך ולא גם כהן גדול. הוא היה רשאי להחזיק צבא משלו וניתנה לו אוטונומיה בנושאי משפט וכלכלה, אך לא מדיניות חוץ. רבים ראו בהורדוס מלך שלא ראוי למלוך כיוון שלא היה מבית חשמונאי

ובתקופתו התגברה התסיסה של היהודים כנגד השלטון הרומי.

, היהודים התעצבנו מהרבה סיבות שלא צריך ללמוד למבחן, ועשו את המרד הגדול. והפסידו.בקיצור

: תוצאות המרד הגדול2.2

- נפילת ירושלים וחורבן בית המקדש לספירה70- נפילת מצדה וסיום המרד. לספירה73

בתחום המשפטי- מדיני )אוטונומי(מינוי נציבים ממעמד הסנטורים הכפוף ישירות לרומאאיבוד לתקופה של האוטונומיה המשפטיתהצבת לגיון רומי ביהודה, ולא חיל עזר פשוט של מקומיים

היהודים עדיין מוכרים כעם ולא נשללה מהם הזכות לחיות לפי אמונתם.

בתחום הכלכלינטל מיסים כבד- בנוסף לעול המיסים כגון "מס גולגולת" ו"מס הקרקעות", הוטל על היהודים גם מס "שתי

הדרכמות"- מס שהוטל רק על היהודים בשל היותם יהודים, והוא נועד למקדש האל יופיטר ברומא.

.הפקעת אדמות- הרומאים הפקיעו אדמות מיהודים שהשתתפו במרד, חלקן עברו לקיסר וחלקן לעם הרומיהאדמות הוחכרו לחוקרים גדולים והם נהגו להחכירן לאיכרים זעירים. כתוצאה מכך, היהודים הפכו לאריסים באדמותיהם שלהם.

.עבודות כפיה- הרומאים נהגו לקחת יהודים לעבודות כפייה ללא תשלום, כגון סלילת כבישים וסיפוק צרכי הצבא

בתחום הדתי- מדינישינויים בהנהגה היהודית: *תפקיד הכה"ג נעלם לאחר המרד בשל חורבן המקדש, העם התפרק מבחינה לאומית

*הפרושים, שידעו את התורה בע"פ, תפסו את ההנהגה *הסנהדרין פוזר- סמל חורבן האוטונומיה

חורבן ירושלים ובית המקדש: אבדן המרכז הפולחני, דתי וחברתי של העם היהודי, תחושה של ייאוש וחוסר טעםלחיים בקרב העם, מאחר ו"נותק בקשר" עם אלוהים. זעזוע עמוק וטראומטי, משבר דתי, מדיני וחברתי קשה שגרם למספר תגובות שונות.

תגובות היהודים לחורבן ביהמ"ק* התרסה כלפי מעלה- כעס על ה' איך הוא אפשר לזה לקרות

* תחושה של חוסר טעם לחיים- ייאוש, ריקנות, חוסר תקווה* מנהגי אבלות- צום, סגפנות, פרישה מהחברה, אי אכילת בשר, הפסקת הזריעה,

אי קיום נישואין ולידה, הימנעות משתיית יין ומהנאה- מנהגי אבלות שיש בהם סכנה לקיום המשך העם היהודי.

: ריב"ז3.2 ואחד ממנהיגי הפרושים.ם פעל שנים רבות לפני החורבן בירושלים, בן למשפחת כוהניריב"ז-

לספירה.70-80פעל ביבנה בשנים לאחר חורבן ירושלים, הוא פנה ליבנה במטרה להקים שם מרכז לאומי חדש- הוא רצה למלא את הריקנות בחיי העם גם

מבחינת ההנהגה וגם מבחינת הרוח, ולהראות להם שאמונה אינה תלוית מקום.פעולותיו נושאות אופי שיקומי.

תקנותיו של ריב"ז:

הקמת בית מדרש ובית דין- בית מדרש: ישיבה, שם התכנסו היהודים כדי ללמוד תורה.1בית דין: החליף את הסנהדרין אך ללא הסמכות המשפטית, נועד לסמל את ההמשכיות

קביעת לוח שנה עברי- לצורך קביעת מועדים וראשי חודשים. .2לפני החורבן העדות שניתנה בפני הסנהדרין קבעה את היום הראשון של החודש- לאחר החורבן קבע ריב"ז שהעדות יכולה להינתן בכל שעות היום ולא רק במנחה. העברת פעילות זו אל בית הדין מסמלת את ההמשכיות וההסתגלות למציאות החדשה

תקיעה בשופר בראש השנה- לפני החורבן כאשר ראש השנה חל בשבת, תקעו בשופר רק בביהמ"ק בשל חילול.3השבת.

לאחר החורבן, קבע ריב"ז שיש לתקוע בשופר בכל מקום שיש בו בית דין. מטרת התקנה היא העברת סמכויות ביהמ"ק אל בתי- הדין, והוכחה שמסורת היא מעל מקום וזמן מסוימים.

שעולים לברך את העם חייבים לחלוץ את נעליהם כפי שהיה נהוג בביהמ"ק- םברכת הכהנים- הכוהני.4המשכיות המנהג כזכר לבית המקדש.

נטילת לולב- לפני החורבן, נטלו לולב בביהמ"ק במשך שבוע ובכל שאר המקומות- יום אחד בלבד..5ריב"ז קבע שכל אדם יישא לולב במשך שבעה ימים- כזכר לבית המקדש, שהמנהג לא יישכח.

: לאומיות 3# נושא לאום, לאומיות, סוגי מדינות לאום – : מושגים 1.3

- קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים משותפים )מבחירה או שלא מבחירה( השואפים למדינה ריבונית בטריטוריהלאוםמוגדרת.

- שייכות לאומה מסוימת, רגש לאומי בצירוף תודעה ושאיפה להגיע להגדרה עצמית.לאומיותהלאומיות ממששת את עצמה כאשר העם משיג מדינת לאום ריבונית.

: סוגי לאומיות1.3.3

לאומיות פוליטיתלאומיות אתנית זהות בני

הלאום זהות מבוססת עבר משותף, קהילה הומוגנית

כמעט לחלוטין ומאוחדת מבחינת המסורת, המנהגים והתרבות כתוצאה מהיסטוריה

משותפת. הצטרפות לא מבחירה.

זהות מבוססת אידיאולוגיה ורעיונות משותפים, מתעסקת בהווה, תוצר של החלטת הפרט

ובחירתו- לכן הלאום יהיה הטרוגני, ומגוון יותרמבחינה אתנית כיוון שאין חשיבות למוצא.

דרךההצטרפות

קהילה סגורה הומוגנית- לא בוחרים זהות אתנית אלא נולדים לתוכה ולא ניתן לעזוב

אותה; מצטרפים מתוקף מוצא משפחתישורשי, קהילה "משפחתית".

קהילה פוליטית הטרוגנית- כל אדם המזדהה עם רעיונות הלאום רשאי להצטרף, אין חשיבות

למוצא אתני; הצטרפות מתוך בחירה חופשית,פתוחה לכל.

אידיאולוגיה ויחס ללאומים

אחרים

קהילה הומוגנית וסגורה לקבלת לאומים אחרים- לא ניתן להצטרף שלא מכורח שייכות

ביולוגית וגם לא לעזוב. תרבות והיסטוריהמשותפת.

קבלת כל בני המוצאים האתניים השונים על בסיס נאמנות ללאום, לאומיות הטרוגנית שלא

מבדילה בין מוצאים אתניים שונים. מקבלת את כולם, בסיס משותף פוליטי ורעיוני בהשקפת

העולם.

לאומנותלאומיות האדם במרכז, האדם הוא ערך עליון, המדינה היא אמצעי

להגשמת האדם וקיימת למענו. המדינה היא ערך עליון, והאדם הוא אמצעי למימושה: הוא

קיים למענה.

יחס מזלזל ודחייה כלפי לאומים אחרים, שימושהסכנה:בכוחנות ובאלימות, מלחמות וכיבושים.

: סוגי מדינות לאום 2.3.3

מדינה שרוב תושביה שייכים מדינת לאום אחד - ללאום

4 תנאים לקיומה של מדינה ריבונית:

טריטוריה -שטח שנמצא

בשליטת המדינה,

גבולות

אוויריים, ימיים ויבשתיים.

אוכלוסייה - כל אזרחי המדינה

ותושבי הקבעשלטון - ניהול

האוכלוסייה וענייני הפנים

והחוץריבונות -

עצמאות ללא תלות בגורם

חיצוני

לשלטון

אחד, המיעוטים חסרי השפעה. דוגמות: יפן, פורטוגל.

מדינה עם לאום אחד המהווה את הרוב, מדינת לאום -מיעוטים בעלי זכויות. דוגמות: ישראל, קנדה.

שני לאומים בעלי ייצוג שווה מדינה דו-לאומית -

לאומים רבים בעלי ייצוג שווה מדינה רב- לאומית -

אין חשיבות למוצא האתני או העדפה, שייכת לכל אזרחיה באופן שווה. מדינת כלל אזרחיה -לדוגמה: ארה"ב.

: מרכיבי הלאומיות 2.3. טריטוריה1

השטח הטריטוריאלי בו נוצרה הזהות הלאומית של העם, בו נולדה האומה שהעם משתייך עליה ובעל משמעות רבהעבור העם מעבר לערך החומרי.

אהבה, גאווה,קשר לאבות הקודמים, מקומות חשובים בתולדות העם- כל זאת הופך את השטח למולדת.

. שפה2 השפה מעניקה זהות מיוחדת ללאום ומפרידה אותו מלאומים אחרים.היא מקשרת בין האנשים השייכים ללאום

ומגדירה אותו: לאום= כלל האנשים המדברים באותה השפה.

. סמלים3 סמלים מלכדים את העם ומעבירים את ההיסטוריה מדור לדור.

הסמלים הם ביטוי לרגש הלאומי, לערכים שלו ומקור לגאווה,כיבוד המסורת נאמנות וכבוד.

דוגמות לסמלים: דגל, המנון, סמל, פסלים, אנדרטאות

היסטוריה ותרבות4 מורשת העם, מנהגים, פולקלור )מנגינות, ריקודים ולבוש

עממי(, מיתוסים וסיפורים לאומיים שנועדו לחנך את הדורהצעיר לערכי הלאום, פולחן הנופלים והערצת גיבורים.

3.3 הגורמים לצמיחת הלאומיות באירופה במאה

19 ה

גורמים עקיפים

-זרם רעיוני שהתפתח במאה ה רעיונות תנועת ההשכלה במערב17

ומזרח אירופה והורכב מאינטלקטואלים, הוגי דעות ופילוסופים שסברו כי האדם האידיאלי הוא אדם תבוני, אדם בעל ידע

בתחומים רבים )"קאנט- העז לדעת(. תנועת ההשכלה ניסתהאמונות חדשות שהתבססו על התבונה וערערו על האמיתות המקובלות ועיקרי התבונה הנוצרית

)יש לזכור שהכנסייה הייתה בעלת עוצמה בלתי מוגבלת, אך החלה להיחלש(. ההשכלה העלתה רעיונות כמו "הזכויות הטבעיות"- זכויותיו הבסיסיות שלאדם באשר הוא אדם, "ריבונות העם"- לעם יש זכות לבחור את שליטיו, מקור הסמכות

הוא באדם הבוחר ולא באל. מרעיונות ההשכלה נסעו מושגים כמו "ליברליזם"- חופש, האדם במרכז ויש לו חופש בכל תחומי החיים ו"דמוקרטיה"-

שלטון העם, לכל האזרחים יש שוויון וזכותם לבחור ולהיבחר.מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה הושפעו מרעיונות ההשכלה ושאפו להגשימם.

-רעיונות ההשכלה ביטלו את סמכויות הכנסייה והגבילו את סמכויות המלכים שנחשבו לשליחי האל. בעקבות חילון תנועת ההשכלה, בני האדם הכירו ביכולתם לשלול את הסמכות הפוליטית והסמכות הדתית, לבקר אותן ולערער עליהן. כתוצאה מכך,החל תהליך של חילון שגרם לירידת ההשפעה הדתית ולהתרופפות המסגרת הדתית שהייתה גורם מאחד

ומרכזי בחיי האנשים. ירידת ערך הדת בחייהם של האנשים הביא אותם לחפש עבור מרכז חדש לחייהם, ומטרה זו נמצאה בלאומיות.

מבוא- המשטר באירופה לפני הלאומיותמלוכה אבסולוטית - שליט יחיד, מעל החוק

ונחשב כאל, המלך הוא המדינה "המדינה זו אני" )לואי ה 14 (, אין לערער עליו או למרוד בו.

האצולה מחזיקה במשרות פוליטיות וצבאיות.הכנסייה - בעלת מונופול על הידע וכגורם מתווך

בין האדם לאלוהיו, עושר רב ורכוש, אנשי דת מחזיקים במשרות פוליטיות וצבאיות רבות

עוצמה. הדת הייתה זהותם של האנשים לפני הלאומיות

השינוי - החל מהמאה ה 15 נוצר זרם הרנסאנס- האדם במרכז, התנגדות לכנסיה

-מהפכה בדרכי הייצור הודות לפיתוח מכונות משוכללות. תהליך זה הביא להקמת בתי חרושת, המהפכה התעשייתית שינוי באמצעי התחבורה והיווצרות ערים.

בעקבות מהפכה זו, הפכה החברה ליותר דינמית, מקושרת והעולם הפך ליותר קטן- ובעקבות היווצרות הערים התפרקההחברה המשפחתית המסורתית והתפחתה חברה כלכלית- חברתית צפופה ומקושרת יותר.

עם זאת, העיר גרמה לתחושת ניכור ובדידות בשל התפרקות המסגרת הישנה, והתגבר הרצון להיות שייך- תחושת שייכות זו נמצאה בלאומיות. המהפכה התעשייתית הובילה למודרניזציה, כאשר היכולת להפיץ את הלאומיות גברה בעקרבות המצאת הדפוס- ההמונים יכלו להיחשף לתכנים דשים, מספר יודע הקרוא וכתוב גדל, וההמונים נחשפולתכנים ורעיונות חדשים שלא היו מוכרים להם קודם- הם יכלו להרגיש שייכים ולבטא את דעתם "עידן ההמונים".

גורמים ישירים

בצרפת התחולל מאבק של הבורגנות תמיכת האיכרים כנגד זכויות היתר של האצולה והכמורה,- המהפכה הצרפתית וכנגד השחיתות של המלכים בצרפת. המהפכנים טענו שהם מנסים להקים שלטון שיפעל למען

על מנת להקים במקום השלטון16טובת הכלל ולא רק למען שכבה אחת, והדיחו את לואי ה המלוכני שלטון רפובליקני. הם הקימו אסיפה לאומית שהכירה בזכותם של תושבי צרפת להיות

אזרחים שווים בזכויותיהם ובחובותיהם, כמו כן בזכותם להשתתף בהכרעות פוליטיות- העםבמקור השלטון.

1789תרומתה של המהפכה הצרפתית ללאומיות- הצהרת זכויות האדם שפורסמה בשנת

)התייחסה לכל בני האדם באשר הם ולא רק לאזרחי צרפת( הדגישה שהמקור לכל ריבונות או עצמאות הוא האומה עצמה- העם- וכי כל אזרחי צרפת שווים בפני החוק. הצהרה זו שמה דגש על זכויות הפרט וערכי החירות והשוויון. מקור רעיונות אלה הם בתנועת ההשכלה, והם השפיעו

באופן ישיר על תנועות לאומיות אחרות באירופה. המהפכה הצרפתית היא סמל מובהק למאבק לאומי שהתחיל "מלמטה"- מהעם, כאשר המהפכנים הקימו מוסדות נבחרים דמוקרטיים שייצגו

את רצון בני הלאום והגנו על זכויותיהם.מאבק זה השפיע רבות על מדינות אחרות באירופה שכרעו תחת עול משטרים מלוכניים.

-1799 נפוליאון בונפרטה שעמד בראש המהפכה הצרפתית, עלה לשלטון בצרפת בשנת כיבושי נפוליאון.בשנות שלטונו הראשונות, הוא התמקד ביישום עקרונות רעיונות המהפכה הצרפתית ע"י יישום "קוד נפוליאון"- שורה של חוקים שהדגישו את עקרונות המהפכה הצרפתית: חירות האדם, חופש היוזמה הכלכלית, שוויון בפני החוק וחופש מצפון ודת. הכתיר נפוליאון את עצמו לקיסר, ויצא למסע כיבושים באירופה בשם רעיונות המהפכה 1804בשנת הצרפתית לשחרור העמים הכבושים תחת שלטון מלוכני.

היה זה אידיאל נחמד, אך למעשה העמים ש"שיחרר" נפוליאון הפכו למדינות חסות הכפופות לצרפת המחויבות לשלם מיסים, גיוס לצבא הצרפתי וציות לחוקתה. בנוסף, נפוליאון לא אפשר שלטון אוטונומי ובחירות חופשיות בשטח שכבש. כך, לפעולות נפוליאון היו השפעות משני צידי המטבע: מצד אחד הוא עזר להפיץ את רעיונות הלאומיות וחירות האדם מצד אחד, ועורר התקוממות כנגד השלטון הצרפתי הכובש מצד שני ועודד את הקמתן של תנועות לאומיות שחתרו להשגת חירות והגדרה עצמית ללאומים.

( 1815 קונגרס וינה -) .לאחר התמוטטות שלטונו של נפוליאון התכנסו נציגי המדינות לקונגרס בווינה מטרת הכינוס הייתה לפתור את הבעיות שנוצרו באירופה לאחר קריסתו של נפוליאון ולהחזיר את "הסדר הישן"- רסטורציה- להשיב על כנם את המלכים האבסולוטיים. בקונגרס הוחלט שגבולות אירופה ישובו למה שהיו לפני עידן נפוליאון, שוב המשטר המלוכני

והשבת לעומת העם המדוכא.הזכויות היתר של האצולה והכנסיי

השליטים האבסולוטיים )שמרנים( עשו מאמץ לבלום את הלאומיות )ליברלים( ע"י: * פרסום תקנות האוסרות על כינוס סטודנטים באוניברסיטאות )ע"מ למנוע תסיסה והתלהמות( * דיכוי כל סממן ליברלי )איסור על עיתונאות חופשית וכו'( * פלישה צבאית למדינות שהתרחשו בהן מהומות על רקע לאומי ליברלי.

קונגרס וינה ניסה לדכא את הרעיון שכבר פרץ וחלחל באירופה של הלאומיות וחירות, אך היה זה מאוחר מדי, כדור שלג שכבר החל לצבור תאוצה וסחף את כל אירופה אחריו. קונגרס וינה אף הגבירו את התסיסה והרצון להשגת חירות ואוטונומיה.תניסיונו

: יוון ופולין- דוגמות לתנועות לאומיות באירופה4.3

פוליןיוון המצב הגיאו-

פוליטיבמדינה

יוון נשלטת ע"י האימפריה העות'מאנית, שהייתה רב לאומית.האימפרי

דתם של התורכים הייתה מוסלמית, לעומתדתם של היוונים שהייתה נוצרית- אורתודוכסית.

,פולין הייתה מדינה עצמאית ובראשה עמד מלך נבחר מעצמות כמו אוסטריה, פרוסיה18אך בסוף המאה ה

ורוסיה ניצלו את אי הסדר ששרר במדינה באותההתקופה ואת חולשת הצבא, וכבשו אותה.

23 פעמים תוך 3המעצמות הללו חילקו ביניהן את פולין שנים, ופולין כמדינה עצמאית נמחקה לחלוטין.

"בקונגרס וינה הוחלט על ייסודה של "פולין הקונגרסאית בעלת חוקה, צבא, חינוך ומערכת משפט בשליטת

האצולה הפולנית. לכאורה הייתה זו ריבונות, אך למעשה הצאר הרוסי שלט בפולין ופעל לדיכוי הרגשות הפולניים

הלאומיים. מטרות

המאבקלהשתחרר מעול השלטון הזרהגדרה עצמית במסגרת טריטוריה מוגדרתהחייאת השפה היוונית והתרבות היוונית

הקלאסית- התרבות היוונית העתיקה שהיאהבסיס לכל התרבות האירופאית.

הקמת מדינה פולנית עצמאית על מדינתהביסוס הלאומיות והתרבות הפולנית- לא להיטמע

בתרבות הרוסית,הפולנים נהגו להאדיר את עברם ואת המסורות שלהם

הם דבקו בדת הקתולית ושאפו להשיב על כנה אתהשפה הפולנית שתאחד את בני הלאום.

מנהיגיהמאבק

סוחרים יוונים ויורדי ים שבמסגרת מסעותיהם עגנו בערי נמל ונחשפו שם

לרעיונות הלאומייםמשכילים וחילוניים שהושפעו מרעיונות

ההשכלה והמהפכה הצרפתית,קציני בצבא יוניים ששירתו בצבא הרוסי

ובראשם איפסילנטי.

,גולים פולנים שישבו בעיקר בפריז- אינטלקטואלים אנשי רוח, סופרים ומשוררים שטיפחו את הזהות

הפולנית הלאומיתבמרד נובמבר- צוערים פולנים, קציני צבא שהושפעו

מהמאבקים הלאומיים באירופהבמרד ינואר- הכמורה הקתולית, האצולה, המעמד

הבינוני וחלק מן האיכרים. שלבי

המאבק:1שלב מס'

המאבק היה עממי )"מלמטה"( שנערך בשלבים והיה אלים ועקוב מדם. היוונים קיבלו סיוע

ממעצמות אירופאיות )אנגליה, צרפה ורוסיה(וממספר רב של מתנדבים מרחבי אירופה.

1821 : 1 שלב המרד פרץ בהנהגת איפסילנטי, שפלש בראש

צבא לנסיכות מולדובה וכך הכריז מרד כנגד . פלישה זו עוררה מרידות בדרום יווןההאימפרי

שדוכאו באכזריות.

החלשות.המרד עממי, מאבק משכבות האוכלוסיימרד נובמבר

פרץ בשטחים שהיו בשליטה רוסית בהנהגת צועריםוסטודנטים שהושפעו מהמאבקים הלאומים באירופה.

המורדים לא קיבלו סיוע ולרוסים היה יתרון צבאי ברור,לכן המרד דוכא באכזריות. כעונש על המרד האוטונומיה

הפולנית בוטלה, ואנשי רוח רבים ברחו למערב אירופה ופעלו משם למען הרעיון הלאומי ולהשבת העצמאות לפולין

)"פולין לפולנים"( שלבי

המאבק:2שלב מס'

1827 : 2 שלב רוסיה, אנגליה וצרפת מתערבות לטובת היוונים

,ת העות'מאניהמתוך אינטרס להפלת האימפרי צי ימי משותף מביס את הצי התורכי בקרב

נברינו בנוסף להמוני מתנדבים שתומכים ביוונים ת העות'מאניהבקרבות- ניצחון ליוונים והאימפרי

מוותרת על השליטה ביוון.

פרץ בעקבות רפורמות שרצה לבצע הצארמרד ינואר- הרוסי. השתתפו בו קבוצות שונות: אצילים, המעמד הבינוני

וחלק מן האיכרים. עם זאת, המרד לא קיבל תמיכה מןהאיכרים כבעבר, כיוון שהם נטו להאמין להבטחות הצאר.

מדינות המערב לא סייעו לפולנים, ודיכוי המרד נמשך כשנה וכלל הגליות ורציחות של עשרות אלפי פולנים, פולין

סופחה לרוסיה. בעלי האחוזות נושלו מאדמותיהם, בוטלה התרבות והשפה

הפולנית במערכת החינוך והשם "פולין" בוטל. לאח דיכוי המרד התשנה כיוון הפעולה של הלאומיות

הפולנית: הם חדלו ממאבק אלים והתמקדו בחיזוקהכלכלה, התעשייה וטיפוח התודעה הלאומית.

המאבק נכשל, רבים נהרגו או הוגלו לסיביר. פולין חדלה הוכרזה ביוון עצמאות תחת שלטון1830בשנת תוצאות

מלוכני עצמאי של אוטו הראשון, מלך ממוצאהמאבקגרמני.

המאבק הלאומי הצליח- ממלכה מאוחדתועצמאית

מאבקם של היוונים והצלחתו שימש השראהלמאבקים לאומיים נוספים ברחבי אירופה.

מלהתקיים והפכה לחלק מרוסיה. הסדירו את1עם זאת, הסכמי ורסאי לאחר מלה"ע ה

הקמתה של פולין דמוקרטית שהקומה על שטחים שנלקחומגרמניה, רוסיה ואוסטרו- הונגריה.

גורמיםמסייעים

ת העות'מאניהחולשתה של האימפריסיוע ממדינות אירופה ואלפי המתנדביםפעילותם של יורדי הים היוונים

והמשכילים החילוניים, שחיזקו את הזהות הלאומית היוונית כתוצאה מהשפעת רעיונות

ההשכלה והמהפכה הצרפתית

התלהבות פטריוטית של האצולה והמעמד הבינוניפעילות הגולים הפולנים לחיזוק הרגש והרעיון הלאומי

יחד עם פעילותם של המשוררים, הסופרים והמלחינים..תמיכת הכנסייה במרד

גורמיםמעכבים

ביוון לא תמכה במרד מאחר וראשיההכנסיי המורדים היו חילוניים שקראו לניתוק הדת

מהמדינההיה יתרון בנשקת העות'מאניהלאימפרי

לדוגמה(1ובצבא )בשלב

לרוסיה יתרון צבאי וכמותי מול צבאות המורדיםהפולני לא זכו לסיוע ממדינות אחרותחוסר תמיכה של רוב האיכרים במרד ינואר

: סיכום )?( לאומיות באירופה 5.3

מאפייני הלאומיות:הלאומיות מערערת על הלגיטימיות של מוקדי כוח )אבסולוטיים( - למשל: מלכים, אצולה, בהיבט הפוליטי

כנסייה – ודורשת להעביר את הכוח והלגיטימציה לשלטון לידי הלאום )ריבונות העם(.שאיפתהלאום להגדיר את זהותו באמצעות הקמת מדינה עצמאית.

:הלאומיות מבטאת רגש שייכות ללאום ונאמנות ללאום. בהיבט החברתי :זהות הלאום והתגבשות סביב מולדת, שפה, דת, סמלים, תרבות - זהות לאומית. בהיבט התרבותי

מאפייני תנועות לאומיות:כל תנועה לאומית נאבקה לשחרור משלטון ובמטרה להקמת מדינת לאום עצמאית וריבונית בחבל ארץ מטרות

שאליו התייחסו כמולדת, ובנוסף לכך, איחוד יחידות פוליטיות ליחידה לאומית פוליטית אחת, קביעת שפה רשמית למדינה, הנהגת מטבע אחיד ואיחוד כלכלי ופוליטי של המדינה שתונהג על ידי שלטון אחד, קביעת

דגל והמנון לכל בני הלאום.:התנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומית בקרב בני הלאום. הן דאגו להאדיר את טיפוח תודעה לאומית

מורשת העבר המשותף ושקדו על פעילות חינוכית כדי לחזק את האחדות בין בני הלאום)פולקלור, אהבת המולדת, טקסים ושפה(.

:המנהיגים של התנועות הלאומיות היו בדרך כלל מנהיגים מודרניים, כריזמטיים, שהאמינו בכוחם לשנות ההנהגה את המציאות וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות תוך גיוס ההמונים. המנהיגים נשענו בעיקר על הבורגנות

.19שהייתה מעמד חברתי כלכלי שהתחזק בעקבות השינויים שהתרחשו באירופה במאה ה-:התנועות הלאומיות הן תנועות עממיות והמאבק ברובו התנהל על ידי האזרחים )מאבק מלמטה(. אופי המאבק

המאבק התנהל בדרכים שונות נגד גורמים מעקבים להשגת היעדים, למשל: כוחות חיצוניים )הרצון להשתחרר משלטון זר( וכוחות פנימיים )בתוך העם עצמו, כמו הכנסייה, האצולה, המלוכה( ובמקרים

מסוימים גם כוחות הצבא.

: התנועה הלאומית הציונית 4# נושא 19 : הגורמים לצמיחת התנועה הציונית במאה ה 1.4

מטרת הלאומיות היהודיתהחייאת השפה העברית כשפה מדוברת שתאחד את העם היהודישאיפה לטריטוריה עם זיקה- א"יהגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית

הגורמים לצמיחת התנועה הציוניתהאמנציפציה וכישלונה- האנטישמיות

(.1791אמנציפציה- שוויון זכויות משפטי וחברתי שניתן ליהודים באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית )בצרפת- בעקבות האמנציפציה, היהודית השתלבו בחברה הכללית והתקבלו בזכות כישוריהם, התבוללו, איבדו את

המאפיינים הייחודיים להם כעם.מסיבה זו, נבע הרצון להתאחד כעם במסגרת תנועה לאומית יהודית ע"מ לשמור על הזהות היהודית ומאפייניה.

ההשכלה והחילון תנועת ההשכלה היהודית הושפעה מרעיונות ההשכלה באירופה בדבר שוויון האדם והעמדת טובתו האישית במרכז:

חירות האדם, חופש הביטוי והדת, ריבונות העם ושחרור מדיכוי וכיבוש.

תנועת ההשכלה היהודית קראה ליהודים להשתלב בחברה ולפתיחות בדת- האדם חשוב יותר מ"תורת האלוהים". היא ערערה על הסמכות הדתית ועודדה חשיבה משכילה- דבר הגרם לתהליך חילון, ביקורתיות כלפי הדת

ואינדיבידואליזם. ההתדרדרות במעמדה של הקהילה היהודית בחברה הובילה לרצון להתאחד סביב דבר חדש- הלאומיות וגיבוש הזהות היהודית הלאומית- מציאת מסגרת משותפת ומרכיבי זהות המשותפים ליהודים, כגון זיקה למולדת, עבר

ומוצא.

השפעת המאבקים הלאומיים באירופה המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה הדגישו את רעיון ההתאחדות סביב דגל הלאום. היהודים לא יכלו

להשתלב ברעיון הלאום במדינות השונות בהם חיו כיוון שהם היו שייכים ללאום אחר, לכן הם היו צריכים להתאחד סביב דגלם שלהם, של היהדות הייחודית להם. בנוסף, הצלחת חלק מן המאבקים להשגת זהות לאומית באירופה,

גרמה ליהודים לרצות להצליח גם במאבקם להגדרה עצמית במסגרת טריטוריה ריבונית.

early days : בנימין זאב הרצל ופעילות להקמת התנועה הציונית- 2.4

לסקר את משפט דרייפוס מטעם העיתון בו עבד בפריז.1894בנימין זאב הרצל, עיתונאי הונגרי באותה תקופה, נשלח בשנת הוא הושפע עמוקות מהאנטישמיות ששררה במשפט, והחליט לפעול למען מציאת פתרון למצוקת היהודים באירופה.

חלקים: הצגת בעיית העם היהודי בגולה, והפתרון שהרצל2את משנתו זו שטח הרצל בספרו "מדינת היהודים", המחולק למציע.

בעיית העם היהודי בגולה אנטישמיות ללא מוצא- היהודים הם לאום זר בתוך לאומים אחרים, רוב הלאומים הללו הם אנטישמיים ומטרתם היא סילוק

היהודים. לדעת הרצל, הסיבה לאנטישמיות ולהתחזקותה היא באמנציפציה שנכשלה. עם זאת, הרצל הופך את החיסרוןליתרון וישתמש באנטישמיות כטיעון לשכנוע העמים בהכרת העם היהודי, הכרה בשאיפותיו ומתן טריטוריה.

כמו כן, שולל הרצל את הפתרונות שהיו קיימים עד כה לאנטישמיות כמו התבוללות- לא תועיל כיוון שהאנטישמיות מושרשתוהגירה- כיוון שלכל מקום שילכו היהודים, תהיה אנטישמיות גם שם.

הפתרון שהרצל מציע פיתרון לאומי לבעיה לאומית- על היהודים לצאת מהעמים בהם הם יושבים ולהשיג טריטוריה משלהם המוכרת ע"י העמים-

"משפט העמים". זהו, לדעתו של הרצל, התנאי הראשון להקמת מדינה. הוא התנגד למדיניות מעשית של פעילות בשטחללא צ'ארטר )"כגנבים בלילה"( שלטענתו תביא לתוצאות הרסניות ולהחרמת היהודים ע"י העמים.

2אופי ההגירה היהודית לפי הרצל צריכה להיות יציאה מהירה ומסודרת של היהודים מאירופה, ולשם כך נדרשת הקמה של חברות: "אגודת היהודים" ו"החברה היהודית".

: בנימין זאב הרצל ופעילותו להקמת התנועה הציונית- התחום הארגוני 3.4

קונגרס באזל בעיקר ( הרצל בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של 1897 בשנתהקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס

פרסוםשל(, בשמערב אירופה קלטה יהודית בקלות רבה יותר ובמזרח סבלו מפוגרומיםוזאת משום  ,במזרח אירופהועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להגשמת הרעיון הציוני.  "מדינת היהודים" ספרו

הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית מחובבי.לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת. בכך הוא הציב את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית ציון

והתיישבות בארץ ודגלו בעלייה 19המאה ה- בסוף שנוסדו במזרח אירופה ציוניות הוא שם כולל למספר אגודות חיבת ציון).ישראל

ולמכשולים שהושמו בפני  בתגובה לאנטישמיות19בסוף המאה ה- וברומניה תנועת "חיבת ציון" הוקמה ברוסיה של יהודי אותן ארצות, וכחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ואף בקרב היהודים. בתנועה היו חברים האמנציפציה

(.יהודים מזרמים שונים, כאשר המכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל

המטרות בכינוס הקונגרס.איחוד כל המפעלים הציוניים לכדי תנועה לאומית אחת מאורגנת לעם היהודי שתפעל למען השגת מטרותיהלהביא לידיעת העולם שהעם היהודי מאוחד ויש לו תנועה לאומית, ובכך להשיג את שיתוף הפעולה של העמים

וצ'רטר.

תחילה, נתגלעו בקונגרס חילוקי דעות בנוגע לאופן הפעולה של התנועה הלאומית- תומכי "הציונות המדינית" כשל הרצל, התומכים בהשגת צ'רטר כתנאי ראשון להקמת מדינה, ותומכי "הציונות המעשית" שתמכו בעלייה מיידית לא"י ללא רשות

השליט המקומי.לבסוף, התגבשה תוכנית פעולה:

ההחלטות שהתקבלו בקונגרסתוכנית באזל- מגדירה את הציונות ואת האמצעים למימוש מטרה זו..1

-"מטרת הציונות: "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בא"י, מובטח ע"פ משפט הכללהצגת הצ'ארטר כתנאי להגשמת שאיפות הציונות.

-האמצעים למימוש המטרה: א. יישובה של א"י ע"י איכרים שיכשירו את האדמה להתיישבות מעשי

ב. פעולות של הגברת רגש התודעה הלאומי בקרב יהודי אירופה ג. פעילות דיפלומטית בקרב העמים להשגת תמיכה וצ'ארטר.

כיצד מבטאת תוכנית באזל את תפיסתו הציונית- מדינית של הרצל?תוכנית באזלע"פ הרצל

תנאי ראשון להתיישבות בטריטוריה היא הכרת העמים,אישור העמים, צ'ארטר

"משפט הכלל"- פעילות דיפלומטית

"בית מולדת"- מטרת הציונותרק פתרון לאומי ליהודים יפתור את האנטישמיות

הקמת מוסדות וארגונים של התנועה הציונית- הקונגרס יתכנס אחת לשנה, כמוסד עליון לענייני חקיקה ותקציב.2הקובע

את המדיניות. "ההסתדרות הציונית" כגוף מבצע של התנועה הציונית. .מוסדות מארגנים: הקונגרס הציוני והוועד הפועל הציוני, המיישם את החלטות הקונגרס ,מוסדות ממנים: בנק "אנגלו- פלסטינה", המוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בארץ

ו"קרן היסוד"- ממנת את העלייה וההתיישבות בארץ. מוסדות מיישבים: הקרן הקיימת לרכישת אדמות ו"המשרד הארצישראלי" האחראי על תוכניות

ההתיישבות

: בנימין זאב הרצל ופעילותו להקמת התנועה הציונית- התחום המדיני 3.4 הרצל, במסגרת אמונתו בציונות המדינית, פנה למעצמות אירופאיות בבקשת תמיכה, הכרה בשאיפות העם היהודי והשגת

צ'ארטר.אנגליהתורכיהגרמניה

גרמנילמה פנה? ה בת ברית של האימפריה

העות'מאנית- ניסיון להשפיע על באמצעות גרמניהןהסולטא

גרמניה היא מעצמה אירופאית

שולטת בא"י

לאחר הכישלון בגרמניה- פניה

לתורכים ללא תיווך

מעצמה אירופאיתזניחת המגעים הישירים לאור

הכישלון בתורכיהאנגליה שולטת בשטחים סביב

א"י- תקווה לאישור שהייה זמניתבאזור

אמצעישכנוע

פתרון כלכלי וחברתי לבעיית האנטישמיות בגרמניה

היישוב היהודי יהיה נאמן לגרמניה

היהודים יפרעו את חובות בתמורה לאישורההאימפרי

התיישבות"הכישרון והאינטקלקט היהודי"

לפיתוחןככלי בידי הסולטאהאזור

חיזוק השלטון הבריטי באזורפתירת בעיית ההגירה היהודית

ממזרח אירופה לבריטניה

כישלון: הרצל הבין שלקיסר הגרמניתוצאות ןלא תהיה השפעה על הסולטא

, והתורכים לא יוותרו עליהעותומאנהשטחים בשביל הציונות.

כישלון: פער בין שאיפותיו של הרצל ליישוב יהודי אחד ובין מה שהסולטן

הציע- התיישבות יהודית מפוזרת כיוון ש:הברחבי האימפרי

הסולטן חשש מתסיסה של מיעוטים באזור בעקבות

התיישבות היהודיםלהרצל לא היה כסף ע"מ

לכסות את הוצאות האמפריה- החלשת טיעוניו

שר המושבות צ'מברליין1902בשנת מציע להרצל להתיישב באל- עריש

בסיני, התעה הנופלת משתי סיבות: קושי בהעברת מיםהתנגדות מצרים

: פרשת אוגנדה 4.4הרקע

הדיפלומטיים, והציונות המעשית נמצאת בשפל קשה לאורומעמדו של הרצל בתנועה הציונית מתערער לאחר כישלונותימצבם הקשה של היהודים שבאו להתיישב בא"י.

ביהודי רוסיה המבהיר את מצדם החמור של יהודי התפוצות והצורך הבהולי- פוגרום קישינייב, פוגרום קשה וברוטאל1903בפיתרון.

הרצל חוזר להצעה שהוצעה לו מדיי שר המושבות הבריטי צ'מברליין להתיישבות באוגנדה. הרצל העדיף את אל- עריש בשלהקרבה הפיזית, אך חוזר בחוסר ברירה להצעת אוגנדה בשל הצורך הדחוף בפיתרון.

ההצעה- התיישבות יהודית אוטונומית באוגנדה, "מקלט לילה" זמני עם שלטון פנימי יהודי עצמאי בפיקוח בריטי.

הצגת ההצעה , מדגיש את מצבם הקשה של יהודיובקונגרס היהודי השישי מציג הרצל את הצעת אוגנדה: תחילה הוא מציג את כישלונותי

רוסיה ומציג את פיתרון אוגנדה- הוא מדגיש את היותה "מקלט לילה" זמני בלבד, ורק לשקול אותה בינתיים ולא לאשרה אולהתנגד לה ברגע להט.

תומכים- הרצל, נורדאו, ציונים מערב אירופאיםפתרון למצוקת היהודים במזרח אירופה- אנטישמיות גוברתאין פירוש הדבר ויתור על א"י- "מקלט לילה" בלבדאוגנדה כהכנה לקראת עצמאות מדינית בא"ירצון להגיע להישגים מדיניים בקרוב וכישלון הדיפלומטיהסירוב לכזו הצעה ממעצמה כאנגליה תערער את אמינותה וחיבתה של התנועה הציונית בעיני מדינות אחרות

מתנגדים- אוסישקין, צ'לנוב, ציונים מזרח אירופייםתמיכה מהווה בגידה ברעיון הציוני ובתוכנית באזלמצוקת היהודים איננה סיבה לזניחת מטרת הציונות- התיישבות בא"יאם הפיתרון הזמני יצליח, הוא יהפוך לקבוע ואז יתמעטו הסיכויים לצ'רטר

סיום פרשת אוגנדה ומות הרצל נשלחה אמנם משלחת בדיקה לאוגנדה, אך ההצעה נפסלה בגלל שהבריטים חזרו בהם- ניצחון לתוכנית באזל, ציונות

בלבד.Hתתקיים בא" אסר כל התיישבות מחוץ לא"י.7. הקונגרס ה44, נפטר הרצל בגיל 1904זמן קצר אח"כ, בשנת

: הציונות הסינתטית ודפוסי פעילות ציונית באירופה 5# נושא : הקדמה 1.5

}הערה: כל ההקדמה הזו לא לחלוטין רלוונטית למבחן, אבל זה טוב בשביל להבין את הרקע וכדי לא לשנן דברים תלושיםמהקשר{

זוכרים את חובבי ציון? כן, אלו שדגלו בציונות המעשית, פשוט ללכת ולעשות כבר דברים, בלי הצ'ארטר והדיפלומטיההאירופאית של הרצל.

בימי הרצל, הצירים הרוסים והמזרח- אירופיים היו בעיקר אלו שדגלו בציונות המעשית נגד הרצל מתוך אמונה שהציונותהדיפלומטית לא תביא שום תוצאות )מה גם שהמצב אצלם היה חריף הרבה יותר מבחינת אנטישמיות(.

הם יצאו נגד חיזוק השפעת הדתיים, ראו בחילוניות את מהות הציונות )די, זה מצחיק ממש( וזעמו על התנועה הציונית שלא דמוקרטית מספיק לטעמם. הם הקימו את "הפדרציה הדמוקרטית" בהנהגת ויצמן, מוצקין וחברים אחרים.ההיית

בשלב כלשהו הרצל מת, ומשבר פקד את התנועה הציונית שלא ידעה מה לעשות עם עצמה.לבסוף, הוקמה הנהגה קולקטיבית שכללה שלושה "מעשיים" ושלושה "מדיניים", בהנהגת דוד וולפסון.

וולפסון היה מין מרכזניק שלא ממש ידע מה הוא רוצה, וכתוצאה מכך התנועה לא התקדמה לשום מקום בהנהגתו: שום צ'ארטר לא הושג, כמובן, ובשל העברתו את מרכז הקונגרס מווינה לקלן שבגרמניה הוא נתפש כתומך בגרמניה, דבר

שערער קשות את יחסי התנועה עם מעצמות אירופה האחרות.בקיצור, הוא היה לא משהו.

לאחר שהרצל מת, זרם הציונות המעשית בה דגל נחלש משמעותית, ולעומת זאת- התחזקה הציונות המעשית ותחושתהדחיפות גדלה בקרב האנשים.

, הסופר אשר גינצבורג- הוא טען שהרצל לא הבין כהלכה את בעייתאחד העםאחד מגדולי המנהיגים של תנועה זו היה היהודים. ]האיום האנטישמי על חיי היהודים הדורש ריכוז מהירשהצרה האמיתית היא אינה "צרת היהודים" של הרצלהוא טען

, בתחושת לאומיות מגובשת בקרב העם. אחד העם"צרת היהדות"- החוסר בתודעה לאומיתשל העם בטריטוריה[, אלא טען ש:

-אין שום טעם בהעברת מיליוני יהודים לשטח הטריטוריה כשאין בקרבם תחושת זהות וקרבה לאחיהם, ו .חוץ מזה שתהליך זה ייקח שנים רבות ולך תדע מה יקרה עד אז

ולהפוך את א"י למרכז הרוחני שלמסיבות אלו, טען אחד העם שיש לפתור את בעיית היהדות קודם לבעיית היהודים, , להעלות את קרנה ואת חשיבות איחוד העם בעיני יהודי התפוצות, וזה יביא לרצון שינבע מהם לעלות לא"י וליישבהעם

אותה כחלק מן העם היהודי. אל תטעו- אחד העם התנגד למדינה דתית )אהמ( אך רצה מדינה שתהיה ספוגה בערכי היהדות כחלק מגיבוש זהות

לאומית.

זכו היהודים לייצוג באסיפה המחוקקת של רוסיה לאחר הפגנות, ובעקבות הצלחתם התעורר החשש שאם הציונות1906בלא תתחיל להתעסק גם בקשיי ההווה ולא רק בדיבורים על העתיד, היא תהפוך לשולית, לא רלוונטית וחסרת כל השפעה.

ההבנה שיש לשלב בין פעילות ציונית בא"י לבין פעילות סוציאלית למען יהודי הגולה הביאה להיווצרותה של היהדותהסינתטית, שהפכה לקו הדומיננטי של היהדות.

: הציונות הסינתטית 2.5- שילוב הציונות המדינית )הרצל( עם הציונות המעשית )חובבי ציון(. הציונות הסינתטית

אנשי זרם זה טענו שיש לשלב את שני הזרמים העיקריים בתנועה הציונית ע"מ להשיג את התוצאה המרבית:- פעולת ההתיישבות בא"י יחד עם טיפוח תחושת שייכות לטריטוריה בקרב יהודי הגולה

- הדגשת חשיבות הפעולה הציונית בא"י יחד עם פעולה סוציאליסטית לשיפור תנאי חייהם של יהודים בגולה הם האמינו בהימנעות ממסגרת רעיונית נוקשה כשל הרצל, אלא בשילוב, בפתיחות, בגמישות מסגרתית, בריאליזם,

התפשרות וחתירה תמידית למציאת מכנה משותף בין שתי דרכי הפעולה.

הציונות הסינתטית דגלה בשני כיווני פעולה:"השתתפות פעילה במאמץ היומיומי לשיפור מצב היהודים בגולה בניגוד לתפיסתם של "שוללי הגולה

שטענו שיש להתמקד אך ורק בא"י.מיזוג העבודה המעשית ]התיישבות[ בא"י עם פעילות פוליטית במטרה להשיג ערובות משפטיות ומדיניות

בתוך אירופה : עבודת ההווה- דפוסי פעילות ציונית 3.5עזרה הדדית ליהודים במצוקה, חיזוק מעמדם הכלכלי של היהודים כדי שיוכלו לעלות לארץ: תחום כלכלי –

נפתחו קופות לגמילות חסדים ליהודים הזקוקים לסעד-נפתחו מפעלים לתעסוקת מובטלים-נאספו מוצרי מזון לפני חגים ומועדים נתרמו לנזקקים. -

חברתי של היהודים .- פוליטי- – מאבק לשיפור מעמדם המשפטי משפטי - תחום פוליטי למשל: בבחירות לדומה )בית הנבחרים הרוסי(, הציגו מועמדות מספר פעילים ציוניים על מנת

שיוכלו לפעול למען שיפור זכויותיהם של היהודי

חיזוק הזהות היהודית והשפה העברית ויצירת מחויבות לציונות ע"י: תחום חינוכי – תרבותי – oחיזוק והפצת השפה והרעיונות הציוניים )"השחר", "העולם"(: עיתונות עברית oביאליק( הפצת תרבות ושפה, הדגשת א"י כמושא מוחשי. : ספרות עברית(

דילמת התנועה הציונית- בעיית ההווה

מצד שני, אם ימשיכו להיצמד לרעיון ההתיישבות בא"י וישקיעו בכך את כל

משאביהם, התנועה מסתכנת בהתנתקות ממצוקות היהודים

העכשוויות והבוערות, התובעות פתרון מיידי ועכשווי!

בעיה זו ניכרה בעיקר במזרח אירופה וברוסיה, שם סבלו מפוגרומים

והתעללויות.

מצד אחד, על התנועה לשים בראש סדר עדיפויותיה את ההתיישבות בא"י- הרי לא

ניתן לוותר עליה, בלעדיה אין שום טעם למאבק על המשך קיום העם היהודי.

ואם ייאבקו על השגת זכויות מיעוט לאומי ליהודי הגולה- הרי זה ישים רגל למטרת

הציונות בבסיסה! ]התיישבות בא"י[

oשפה, היסטוריה של עם ישראל וא"י, חיזוק הרעיון הציוני )"השומר הצעיר",: תנועות נוער "החלוץ"(

oפעלו לשיפור תנאיהם של הסטודנטים היהודים מבחינה כלכלית, טיפוח : אגודות סטודנטים הזהות הלאומית היהודית )"החבר"(

o"שילוב מקצועות קודש לצד מקצועות כלליים. : "החדר המתוקן

"עבודת ההווה" הגבירה את כוחה של התנועה ציונית, כי היא הפכה את התנועה לרלוונטית עבור יהודים במזרח אירופה. הפעילות הכלכלית, הפוליטית והחינוכית ענתה על צרכים מידיים ולכן יצרה אמון של חלק מהציבור היהודי בתנועה הציונית

וחיזקה את התודעה הלאומית. מתנגדים ל"עבודת ההווה" היו מבחוץ )למשל השלטון ברוסיה שחשש מהרצון של המיעוטים הלאומיים האחרים ברחבי

האימפריה להגדרה עצמית( ומבית )למשל החרדים שהתנגדו לפעילות החינוכית של החדרים המתוקנים(.

)אגן בארצות האסלאם : דפוסי פעילות ציונית 6# נושא הים התיכון(

: גורמים משפיעים על פעילות התנועה הציונית1.6זוהי ציונות " בחיתולים", לא ציונות מגשימה )אין עליה לא"י(.

בעיקר במרוקו, תוניסיה, מצרים.ההייתפעילות ציונית לרוב לא הייתה עלייה ארצה אלא פעילות ציונית עקיפה- חינוך ציוני )מקביל לעבודת הווה באירופה(, תנועות נוער ציוני,

עיתונות ציונית. לארץ נתפסה רק כמעשה של חוסר ברירה. רק יהודי במצוקה יעלה לא"י ולא יהודי שחי טוב בגולה. זה מסביר מדועההעליי

ב העולים היו מאירופה.ולא עלו יהודים רבים מארצות צפון אפריקה והאיסלם לא"י. ר אופיהן של הקהילות היהודיות בארצות אלו היה שונה מן האופי של הקהילות היהודיות בפנים אירופה: הן לא נחשפו

לאמנציפציה, כמעט לא היו תהליכים חילוניים בתוכן, לא הושפעו מן התנועות הלאומיות שהשתוללו באירופה ולא נחשפוכמעט לאנטישמיות.

מסיבות אלו, הפעילות הציונית בארצות האגן התיכון הייתה שונה מן הפעילות בארצות אירופה וגם מארץ לארץ, גורמים מרכזיים:4והייתה תלויה ב

יחס השלטון הקולוניאלי האירופאי לתנועה הציונית מצד אחד, היו מדינות שהותירו התארגנות ציונית כמו מצרים, לוב, אלג'יריה ותוניסיה.

מצד שני, היו מדינות שראו בגורם הציוני דבר העלול לסכן את אחדות המדינה ולכן אסרו פעילות מסוג זה, כמומרוקו, עיראק וסוריה.

גורמים מרכזיים בעלי השפעה על יחס הקהילה לתנועה3מתחלקת ל- יחס הקהילה היהודית לתנועה הציונית הציונית

- הרבנים, כאמור, היו גורם חשוב ומכריע ביחד הקהילה אל התנועה הציונית. היו רבנים יחס הרבנים לציונות.1 שתמכו בהתלהבות ברעיון הציוני ואף תפסו תפקידים מרכזיים בשלוחות הארגון בארצותיהם כמו בתוניסיה

ובאלג'יריה לדוגמה. מצד שני, היו רבנים שמחו בתוקף כנגד פעולות התנועה הציונית, כיוון שבעיניהם היא יצאה כנגד רעיון

"הגאולה משמיים". - יהודים אמידים ומכובדים בקהילתם אשר תמכו בתנועה הציונית סחפו אחריהם עשירי הקהילה היהודית.2

רבים להצטרף לשורות האגודות ותרמו מכיסם למימונן.

- כי"ח הייתה תנועה שנוסדה במטרה להאיץ את השתלבות היהודים בתרבות התנגדות תנועת כי"ח.3 הצרפתית ע"י חינוך וסעד. בוגרי בתי הספר של כי"ח התנגדו באופן נמרץ לפעולות התנועה הציונית,

ומסיבה זו לא יכלה התנועה לחדור לחברה המשכילה של צפון אפריקה מאחר שברובה היא הכילה בוגריבתי ספר של כי"ח.

המוסלמית המקומית כלפי התנועה הציונית ה יחס האוכלוסיי יחס עוין וגובר ככל שהבית הלאומי התפתח, בייחוד לאור המתיחות בין היהודים לערבים בא"י.

קצב חדירת המודרניזציה במדינות שאליהן לא חדרה המודרניזציה היה קושי לקיים פעילות ציונית ענפה אלא להיפך, בשל המחסור באמצעי

תקשורת כמו עיתונים ורכבות )תימן, לדוגמה(. לעומת זאת, במדינות שכן התפתחו בשל חדירת הקולוניאליזם לשטחן ושכן נטו להשתלב בחברה המפותחת, לא הייתה לציונות אחיזה רבה. )בקרב העשירים, כמובן, כי להם היה

טוב. לעניים ולמעמד הפועלים הייתה זיקה משמעותית יותר לציונות, כיוון שלהם לא היה טוב כל כך ולא הרגישו שאליה סופחו, כמו אלג'יר תחת כיבוש צרפת לדוגמה(.תשייכים לחברה הקולוניאלי

: דפוסי פעילות התנועה הציונית 2.6קשר עם התנועה הציונית, הוראת השפה העברית. אגודות ציוניות – "בתי ספר עבריים, הפצת הרעיון הציוני, לימודי היסטוריה של א"י והיסטוריה יהודית, עלייה לא"י. "פדרציה ציונית – החדרת האידיאולוגיה הציונית, הצמחת "דור העתיד" של ההנהגה הציונית. תנועות נוער –

בא"י : דפוסי פעילות ציונית 7# נושא 1904 - 1881עלייה ראשונה )בעקבות פוגרום “סופות בנגב”(:

)תחילת מלחה”ע הראשונה(1914 - 1904עלייה שנייה )בעקבות פוגרום קישינייב(:

: היישוב הישן 1.7 הראשונה )כל האנשים של הרצל וחובבי ציון ואלה(.הכל היהודים שהתיישבו בא"י לפני בוא העליי

ערי הקודש )טבריה, חברון, ירושלים וצפת( ולא בנו התיישבויות4היישוב התחלק לספרדים ואשכנזים, שהתיישבו בעיקר בבעצמם.

רוב היישוב לא עסק במלאכה אלא בלימוד תורה, והתקיימו מ"כספי החלוקה"- כספים שנהגו לשלוח יהודי התפוצות לא"י,כיוון שהיה נהוג להאמין שמי שעסק בתורה בארץ עזר לקרב את הגאולה.

בקיצור, הם היו ההשראה לאברכים של היום.

: גורמים לעליות הראשונות לא"י 2.7:פוגרומים במזרח אירופה, התחזקות האנטישמיות )פוגרום "סופות בנגב", פוגרום "קישינייב"(, חקיקה אנטישמיות

והתדרדרות במצבם הכלכלי.וגירוש. חלה החמרה במצבם של היהודים במזרח אירופה

:רק בא"י יכלו היהודים לשפר את מצבם ולהשתתף בבניית הבית הלאומי. הגשמת השאיפות הלאומיות

:)היהודים שהיו חברים בתנועות סוציאליסטיות ברוסיה השפעת התנועות הסוציאליסטיים )ייחודי לעלייה השנייה , שאפו להגשים רעיונות אלו בא"י )צדק, שוויון, עבודת כפיים(.1905והתאכזבו מכישלון המהפכה, בשנת

:)שפונה אל צעירים1 כרוז שנכתב על ידי יוסף ויתקין, מעולי העלייה ה- "קול קורא" של ויתקין )ייחודי לעלייה השנייה , יהודיים ממזרח אירופה, לעלות לא"י ולהשתתף בבניית הארץ.

: מאפייני העולים 3.7 ( 1881-1903 ) 1 העלייה ה-

.בני המעמד הבינוני, משפחות בעיקר, מסורתיים.הגיעו ממזרח אירופה – רוסיה, פולין, רומניה.רובם התיישבו בערים הקיימות )בעיקר ביפו( והעדיפו לעסוק במלאכה ובמסחר.חלקם רכשו מכספם חלקת אדמה ובית פרטי והעסיקו פועלים שכירים. הרווחים מהגידולים הלכו לכיסם הפרטירובם לא הגיעו ממניעים אידיאולוגיים-לאומיים, אלא רצו להמשיך את תורת חייהם בא"י, על בסיס רכוש פרטי. רבים

מהם התבססו והפכו לאיכרים אמידים. חסרי ניסיון בחקלאות.קבוצה קטנה מבין העולים נקראת ביל"ו, שהיו חלק מתנועת "חיבת ציון", צעירים, אידיאליסטיים, עלו ללא רכוש

וללא משפחה מתוך מטרה לישב ולפתח את א"י לקראת בית לאומי ליהודים.

היהודי החלש והגלותי, שברח מהפוגרומים, לא אידיאליסטי ולא עלה לארץ מרצון ועדיפות ראשונה אלא יותר:ובקיצור מחוסר רצון למות, עוד מחובר למנהגי הגלות ולא ממש בא לו להתנתק מהם, מתיישב בערים קיימות ולא מנסה ליישב.

עסק במלאכה, מסחר וחקלאות )למרות חוסר הידע המוקדם בחקלאות(.

( 1904-1914 ) 2 העלייה ה-.הגיעו ממזרח אירופה – רוסיה.צעירים, חסרי רכוש, חדורי אידיאולוגיה מהפכנית סוציאליסטית, מוטיבציה רבה, חריצות, חילוניים.שאפו להקים בא"י חברה צודקת, שוויונית, שיתופית.עובדי אדמה, שאפו לבנות את הארץ בעצמם, בזיעת אפם:האידיאולוגיה המרכזית

o:"בניית א"י בידיים יהודיות: עבודה עצמית, עבודת כפיים, חיבור לאדמה )שיבת העם "כיבוש העבודה לארצו( – חברה צודקת. הציונות תמומש רק ע"י עבודת כפיים פיזית של היהודים ובכךתהיה זכותם של היהודים על הארץ )"בעבודה לקינו ובעבודה נרפאנו" - א. ד. גורדון(.

o:"קרקע בבעלות הלאום ולא בבעלות פרטית: משק שיתופי, עצמאי, אוטרקי(, עבודה עצמית "כיבוש הקרקע ללא תלות באחרים )מנהל עבודה ופועלים שכירים(.

o:"להוציא את השמירה על הישובים מידי הערבים, הגשמת הרעיון של "יהודי חדש" – עובד "כיבוש השמירה את אדמתו ומגן על רכושו. הקמת כוח מגן יהודי.

היהודי ה"גבר", הישראלי הציוני עם החאקי, מגן על רכושו ומשפחתו בעצמו ומיישב את הארץ, ארצישראלי ומנותק ובקיצור:ממנהגי הגלות. חדור מוטיבציה ולהט, עומד על שלו ודורש עצמאות ליישוב.

: צורות התיישבות 4.7 ראשונה אופיינית לעלייה ה - המושבה

)גידולי פאלחה ואח"כ גידולי גפניםבעיקר לצורך גידולים חקלאיים., הבעלות על הקרקע פרטית )בידי המתיישבים(ומטעים(.

קהילה כפרית – שירותים משותפים, לכל מושבה תקנון, הרווחים מהתוצרת הם פרטיים.ההעבודה במושבות נעשית ע"י פועלים שכירים.

סוגי מושבות:3 – "קריית עקרון"חובבי ציון.נס ציונה- פרטיות. – יעקב.ןזיכרוהברון

ה הקבוצה - אופיינית לעלייה השניי התיישבות שיתופית בעיקר באזור הגליל, הבעלות על הקרקע – אדמות לאום )המשרד הארצישראלי, קק"ל(. העבודה היא

עצמאית, ללא פיקוח )הגשמת האידיאולוגיה(.משק אוטרקי – הרווחים הולכים לקפה משותפת ומתחלקים בין חברי הקבוצה.

חיי קומונה, שוויון, עזרה הדדית, שירותים משותפים, אין רכוש פרטי.

העיר )התפתחות הערים הקיימות((- תל אביב, נוצרה בתוצאה מן הצורך להתיישבות מחוץ ליפו העמוסה והצפופה.1909הקמת העיר העברית הראשונה )

מפעלו של אליעזר בן-יהודה איש העלייה הראשונה, נחשב לאיש שעשה

יותר מכל לתחיית השפה העברית.הוא הקים את הבית העברי הראשון.

עיקרי מפעלו:"מייסד "ועד הלשון העברי

: בן)"האקדמיה ללשון העברית"( יהודה חידש את השפה העברית על

בסיס התנ"ך. הוא העשיר את השפההעברית לשפה מדוברת.

"הוכיח מייסד ועורך עיתון "הצבי : שניתן לעשות שימוש יומיומי בשפה

העברית."נועד חיבר את מילון "בן יהודה :

לרכז את אוצר המילים הגדל בשפה.

: מסגרות בעליות הראשונות 5.7 ת : מסגרות ביטחוניו1.5.7

למה?- מבוא דגלו באידיאולוגיה של היהודים השומר על עצמו, מעבד את הקרקע שלו ומפרנסה השנייה"כיבוש השמירה"- אנשי העליי

את משפחתו בכוחות עצמו- הם לא סמכו על הערבים שייגנו על היישובים שלהם. לכן, הם הקימו כוח מגן יהודי עצמאי, שישמור על היישובים.

"בר גיורא" קבעו עקרונות לגיבוש הכוח ההגנתי,)ביניהם אליעזר שוחט( והיה לארגון השמירה הראשון. מייסדי הארגון 1907הוקם ב

. הארגון קיבליהודי לאומי חילוני, המגן על רכושולהתיישבות ולהקמת יישובי שומרים. הם שאפו לפתח את "היהודי החדש": עליו את השמירה בסג'רה וכפר תבור. היה זה ארגון סודי, שחייב את המתנדבים בו להקרבה עצמית ונאמנות מוחלטת.

"השומר" הגלגול החוקי של ארגון "בר גיורא", כיוון שהנ"ל לא היה גדול ועוצמתי מספיק ע"מ לספק ליישובים היהודים ברחבי א"י

שמירה, שהביקוש אליה הלך וגבר."בדם ובאש נפלה יהודה – בדם ובאש יהודה תקום". ע"י חלק מחברי תנועת "בר גיורא". סיסמתו: 1909הוקם ב

סימל את דמות הלוחם האמיץ הממלא את תפקידוהוא"השומר" רצה להחדיר ליישוב את הרצון והשאיפה ליצירת כוח מגן. ללא פחד ובאותו זמן מכבד את מנהגי הערבים. "השומר" פעל כגוף אליטיסטי, אגודה סגורה.

הוא פעל במספר מישורים:ארגון היישוב וחינוך התושבים להגנה עצמית. שמירה והגנה :השומר" ראה בעבודת החקלאות יעד עיקרי. הוקם לגיון עבודה שעסק בכיבוש שטחי קרקע התיישבות חדשה" :

והכשיר את חבריו להתיישבות קולקטיבית.גבורה שהושתתה על צוות מאורגן ועזרה הדדית. גבורה קולקטיבית :

חשיבות "השומר" גדולה: רעיון השמירה העברית חינך את הצעירים לעמדה תקיפה, להגן על עבודתם ורכושם. תפיסה זועיצבה את אופיו של היישוב.

: מסגרות חינוכיות 2.5.7עם עלייתם של העולים הראשונים, החל מפנה חשוב בהתפתחות החינוך.

החינוך הלאומי הושתת על יסודות השפה העברית, קביעת מערכת לימודים הכוללת לימודי מורשת ישראל ותחומי ההשכלההכללית.

מערכות חינוך:3ניתן היה להבחין ב-:חדר", "תלמוד תורה", מערכת החינוך החרדי של היישוב הישן"

"ישיבה". למדו בהם רק לימודי קודש ודחקו את לימודי החול. במושבות בהן היה רוב של מתיישביםדתיים-מסורתיים הייתה תמיכה במסגרת זו.

הוקמו בתי ואישים פילנתרופים מערכת בתי"ס בתמיכת : ספר בתמיכת גופים חיצוניים דוגמת כי"ח, הברון רוטשילד

ומשה מונטיפיורי.:התאפיינה מערכת החינוך הלאומית-ציונית בכפר ובעיר

בהתפשטות התרבות והשפה העברית.

דוגמות לבתי ספר עבריים ומסגרות חינוך בעליות הראשונות: הוקם בראשון לציון. כלבית הספר העברי הראשון "חביב"

המקצועות נלמדו בעברית. הוא הקנה לתלמידיו חינוך יהודי –לאומי, זיקה עמוקה למורשת ישראל בשילוב השכלה מערבית .

ביפו והפכה1905 – נוסד בבית הספר התיכון הראשון "גימנסיה הרצליה"

לסמל לתרבות העברית המתחדשת בא"י. לימדו בה את כל המקצועות בעברית והיא היוותה דוגמא ל"יהודי החדש" – גאה,מלא התלהבות, נאמן לשפתו.

, החברה סירבה1913 חברת "עזרה", בתי ספר עם תרבות גרמנית, רצתה ללמד בשפה הגרמנית. בשנת מלחמת השפות: החברה חזרה בה והחלה1914ללמד בשפה העברית, רוב התלמידים והמורים עזבו והטילו חרם על מוסדות החברה. בשנת

ללמד בעברית. יש הרואים בניצחון השפה העברית את אחד ההישגים הגדולים של הישוב העברי בישראל. היה זה שלבנוסף במאבק על עיצוב "היהודי החדש".

: מסגרות פוליטיות 3.5.7מהן? מבוא

היוו הכנה לקום מדינה עצמאית. המפלגות סייעו לאנשיהן בכל תחומי החיים – המפלגה דאגה למגוריו של הפועל, דאגו לשכרו וסיפקה ארוחות מדי יום. המפלגות היוו בית לפועלים, בית תרבותי )עיתונות, ספרות( וחברתי )שייכות ושותפות

רעיונית(.

"הושפעה מתורתו של א.ד. גורדון ודגלה בכיבוש העבודה העברית ובהקמת1905: הוקמה ב "הפועל הצעיר ארגונים למען רווחת הפועלים. תנועת "הפועל הצעיר" ראתה בלאומיות היהודית ערך עליון, היא שמה דגש על

עבודת כפיים. חברי "הפועל הצעיר" ראו במפלגה מוסד הבא לסייע לחבריו באמצעות מטבחים משותפים, קופותסיוע, עזרה בדיור ועוד.

"הושפעה ממשנתו של בורוכוב והדגישה את התפיסה הסוציאליסטית. המפלגה1906: הוקמה ב "פועלי ציון . ביקשה לשלב את הרעיון הציוני יחד עם מלחמת מעמדות. חבריה האמינו כי יש להעביר לידי הפועלים את השמירה

, ובין חבריה היה דוד בנ"ג.במושבות

: אישים וגופים מסייעים לעליות הראשונות 6.7הברון רוטשילד

סייע למושבות בעלייה הראשונה. המושבות שהוקמו בעלייה הראשונה נקלעו לקשיים רבים.: תנאי אקלים קשים, חוסר ניסיוןבחקלאות, עוינות השלטון העות'מאני – כל אלה סיכנו את עצם קיומן של המושבות.

הברון רוטשילד, שראה בא"י פתרון למצוקתם של יהודי רוסיה, הסכים לעזור בתנאי שהמושבות יועברו לחסותי, והתושביםיצייתו להוראותיו.

שורה של פקידים שהגיעו מצרפת שמטעמו של הברון "שיטת האפוטרופסות":הברון ניהל את המושבות בחסות באמצעות והיו אחראים על המושבות, הנהיגו פעילות חקלאית וניהלו את המושבות מבחינה כלכלית.

כל איכר במושבות קיבל קצבה והאיכרים חויבו בציות מוחלט לפקידים. פנים: 2 לפעילות הברון היו

מצד אחד, הברון הציל את המושבות מקריסה כלכלית ע"י השקעת כספים רבים במושבות, הקמת מפעלים כגון ,מערכת שירותים קהילתייםבזכותו משי, בשמים ויקבים, סיפוק הגנה משפטית למושבות,, במושבות התפתחה

.ברמת חיים נאותה והאיכרים חיומצד שני, הביקורת על הסיוע של הברון היא ששיטת האפוטרופסות נטלה מהמושבות את עצמאותן, האיכרים היו

תלויים בפקידים ולא היו יצירתיים.יק"א.א לחברת 1900בשל החיכוכים והמתיחות בין האיכרים לפקידים, העביר רוטשילד את הזכות לניהול המושבות בשנת

(1907 )המשרד הארצישראלימיישם את הציונות הסינתטית.ה, גוף הוקם ביפו כשלוחה של התנועה הציונית בא"י, בראשותו של ד"ר ארתור רופין

המשרד הארצישראלי היה אחראי על רכישת קרקעות בא"י, הקים חוות חקלאיות שהכשירו צעירים לעבודה חקלאית, היה אחראי על תכנון ההתיישבות ועשה מאמץ לכבוש קרקעות דווקא באזורים שלא נועדו להתיישבות. כמו כן, סייע המשרד

הארצישראלי להתיישבות העירונית, לדוגמה, בסיועו נרכשו אדמות מחוץ ליפו ועליהם הוקמה "אחוזת בית" )לימים ת"א(.

2.11.1917 : הצהרת בלפור 8# נושא מבוא

הראשונה.: מלה"ע1914-1918

מדינות המרכז              VS                   מדינות ההסכמהגרמניה                                                              בריטניה

האימפריה העותמאנית                                                                 צרפת האימפריה האוסטרו- הונגרית                                          ( 1917רוסיה )פרשה ב

                                       ( 1917בריטניה )פרשה ב

האימפריה העותמאנית נחלשת, וכבר במהלך מהלחמה ברטיניה, גרמניה וצרפת זוממות על שטחיה. בין בריטניה וצרפת, על חלוקת שטחי המזה"ת לאחר התמוטטות העות'מאנים.הסכם סייקס- פיקולראיה: *

בין בריטניה לתושבים הערבים באיזור א"י, לחלוקת שטחי המזה"ת והגשמת שאיפותיהםמכתבי חוסיין- מקמהין* הלאומיות.

בארץ, העות'מאנים מתייחסים ליהודים כגייס חמישי )נאמנות כפולה(. השלטון העות'מאני פתח בשורה של "גזירות" )סגירתנמלים, כספי החלוקה לא הגיעו, בנקים נסגרו, איסור לבטא כל סממן ציוני, גיוס לצבא העות'מאני(.

, נכבשה א"י1917היהודים הקימו כוח מגן: "הגדעונים" וניל"י. ניל"י יצר קשר עם הצבא הבריטי כדי לסייע להם להגיע לא"י. בע"י בריטניה.

: מסמך מטעם ממשלת בריטניה שהועבר ע"י ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי, לידי הלורד רוטשילד, נשיא כבוד שלהגדרההפדרציה הציונית בבריטניה. במסמך זה מכירה בריטניה בשאיפות הלאומיות של היהודים בא"י.

:תוכן ההצהרהבריטניה תעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת בניית הבית הלאומי היהודי בא"י, בריטניה מכירה הבטחה/הכרה :

בשאיפות של היהודים בא"י.תנאים :

o.שלא יפגעו זכויותיהן האזרחיות של עדות לא-יהודיות בא"יo.שלא יפגע מעמדם של יהודים בארצות מושבם

הסבר נוסח ההצהרההניסוח מעיד על הבעת רצון טוב, לא התחייבות. "רואה בעין יפה"

לא מכירים במה שכבר, בסיסי, לא היה קודם, חדש )בניגוד לטיוטה הציונית(קיים בא"י

"ייסודו"

, לא ברור על איזה שטח יקום הבית הלאומי. עמימות זואין הגדרה של גבולותהייתה מכוונת כדי לא להתחייב לגבולות שלא יהיו ניתנים ליישום אחר כך.

"בית לאומי בא"י

. מאמצים לא ניתנים למדידה "תעשה מיטה מאמציה", לא ברור כיצד תקל, מבחינה חומרית או מדינית. פאסיבי "להקל"

אין פירוט של הזכויות ושל העדות, לא ברור מה נחשב כפגיעה או אי פגיעה. האםעצם הקמת בית לאומי ליהודים לא מהווה פגיעה בזכויותיהן של העדות?אין

"שלא ייפגעו זכויותיהם האזרחיות אוהדתיות של עדות לא יהודיות בא"י"

שהם אינם שולטים בממשלותכיצד הבריטים יכולים להבטיח תנאי זה בעוד ?העולם

"שלא ייפגע מעמדם של יהודיםבארצות מושבם"

: נוסח מעורפל, לא ברור, אין כאן התחייבות ממשית, לכל מילה פרשנויות שונותהקשיים שעולים מנוסח ההצהרה ..למרות שאין הבטחה, חבר הלאומים יחזור על ההצהרה בנתינת המנדט לבריטים. גם במגילת העצמאות מוזכרת ההצהרה

האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה: – א"י הייתה מקום אסטרטגי במלחמת העולם הראשונה, אחיזה בריטית במזרח התיכון ככלל ובא"י בפרט שליטה.1

במזרח התיכון מבחינה צבאית וכלכלית )היהודים יהיו יותר נאמנים לבריטים מהערבים,שליטהבאזור תאפשר שעלולים לתמוך באימפריה העות'מאנית(.

– הבריטים היו ערים לכך שגם הגרמנים רצו לפרסם מסמך פרו-ציוני. בריטניה חששה להקדים את גרמניה.2שגרמניה תקדים אותה ותשיג את אהדת תושבי האזור.

בריטניה ציפתה שבעקבות ההצהרה יהודי רוסיה יפעילו לחץ על- הכרה בכוח היהודי בקרב ממשלות ארה"ב ורוסיה.3 , ושיהודי ארה"ב יפעלו למעןהממשלה הזמנית ברוסיה שלא לפרוש מהמלחמה בעקבות המהפכה הבולשביקית

הצטרפותה למלחמה. פעילותו הדיפלומטית של דר' חיים ויצמן – היה איש מדע ופוליטיקאי אהוד ומצליח, נשיא הפדרציה הציונית)גם: .4

, עזר להמציא את הפקת הדינמיט מתפוחי אדמה, דבר שעזר מאוד לבריטניה במלחמה(בבריטניה

ת\ אור בין קווי דמיון בין הציונות ללאומיות הכללי

מאמציה במיטב , ותשתדל ישראל בארץ היהודי לעם לאומי בית של ייסודו את יפה בעין רואה מלכותו הוד ממשלת" לא עדות של והדתיות האזרחיות בזכויות לפגוע העלול דבר שום ייעשה שלא ברור זו, בתנאי מטרה השגת על להקל

" אחרת ארץ בכל יהודים של המדיני ובמעמד בזכויות או ישראל בארץ יהודיות

מטרות התנועות הלאומיות כלל התנועות הלאומיות נאבקו על זכותו הטבעית של כל לאום להיות עצמאי במולדתו ההיסטורית.

השפעתם של מאבקים לאומיים באירופה ניצחונות מאבקיהן של התנועות הלאומיות ביוון, צרפת ופולין השפיעו רבות והותירו חותם עמוק על הלאומיות

היהודית.השפעתן של תנועות ההשכלה הכללית והיהודית

תנועת ההשכלה הכללית היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על צמיחת הלאומיות באירופה. כך גם בתנועה הלאומיות היהודית, שתחילה האמינה בהשתלבות היהודים בחברה הכללית, עד שקמו המשיכילים והציעו את

ההצעה הלאומיות. משכילים אלו בחרו וניסחו את המצע האידיאולוגי ויצרו את התשתית הרעיונית. המשכילים היו הבסיס המהפכני משום שהיו בעלי תעוזה וידע להילחם במוסכמות ולהציע דרכים אחרות המבוססות

על שיוויון בין בני אדם והשמירה על זכויותיהם.הלאומיות היהודית רצתה להיות ככל התנועות הלאומיות

התנועה הלאומית רצתה ככל התנועות הלאומיות להישען על עברה, על ההיסטוריה והזכרונות אשר מטפחים את לאומם. כשם שהתנועות הלאומיות התבססו על מיתולוגיות וסיפורי עמים קלאסיים, הלאומיות היהודית שאבה את

גיבוריה ההירואיים מספר התנ"ך.חילוקי דעות בנוגע לדרך שבה צריך לנקוט כדי להגשים את היעדים הלאומיים

בתנועה הלאומית היהודית, כמו בכל התנועות הלאומיות, היו חילוקי דעות קשים, לא רק בין הזרמים השונים אלא גם בתוך כל זרם. העם היהודי התמודד עם שינויים עזים במבנהו המסורתי: איבוד כוחן של המסגרות הדתיות

ברחוב היהודי, העצמת הדרישות לרפורמות בדת, מאבק להשגת האמנסיפציה, עליית השפעתם של הרעיונות.19הסוציאליסטיים, שינויים במפה הדמוגרפית כאשר מרבית העם היגר לאמריקה בתחילת המאה ה-

השפעת המהפכה התעשייתית המהפכה התעשייתית הובילה לשינויים רחבים בחברה הכללית: החלפת המשק הפיאודלי בכלכלה החופשיות,

התחזקות המעמד הבורגני, התפתחות תהליך התיעוש והעיור שהובילו להצמחת הערים הגדולות. כל אלה הובילולשבירת המסגרות הכלכליות-חברתיות המקובלות ולהולדת מסגרות חברתיות חדשות.

השינויים הכלכליים הובילו לשינויים חברתיים על דגש זכויות הפרט ותהליך החילון. שינויים כלכליים וחברתיים אלה הובילו לשינויים במגמות הליברליות של כל תנועה לאומית, וכן גם בתנועה הלאומית היהודית שבה התחזק הזרם

הסוציאליסטי והזרם הדמוקרטי החילוני.השפעת סיוע חיצוני במאבקן של תנועות לאומיות

התנועות הלאומיות אשר קיבלו סיוע ממדינות אחרות ניצחו במאבקן ואילו תנועות לאומיות שלא קיבלו סיוע נכשלו במאבקן. לכן הרצל הבין שעל מנת שמאבקה של התנועה הלאומיות היהודית יצליח, עליהם לקבל סיוע מן

המעצמות, אך ללא הצלחה ותוצאות ממשיות. פרסמה בריטניה את1917מנהיגי התנועה הציונית המשיכו בדרך דיפלומטית זו גם לאחר מותו של הרצל, ובשנת

הצהרת בלפור שהייתה בגדר מימוש חלומו של הרצל וצעד משמעותי למימוש הרעיון הלאומי היהודי.

קווי שוני בין הציונות ללאומיות הכללית התנועות הלאומיות באירופה לחמו למען השגת ריבונות בטריטוריה בה חי מרבית העם )המולדת(, בעוד שבתנועה הלאומית

היהודית, כל הלאום מפוזר בדינות שונות, הרחק מן המולדת. התנועה הציונית נאלצה לפעול על מנת לגרום ליהודים לעזובאת המדינות שבהן הם יושבים ולעלות לארץ חדשה.

התנועה הציונית ראתה בא"י כפתרון היחיד למצוקת היהודים, בעוד שהטריטוריאליזם טען שצריך לחפש טריטוריה אחרתולא את א"י, וארגון "הבונד" טען כי על היהודים להיאבק על זכויותיהם בפולין וברוסיה ולא לעזוב את ארצותיהם.

כלל התנועה הציונית רצתה והסכימה על א"י, אך היו ויכוחים חריפים בנוגע לדרך הנכונה.מעמד הזרם הסוציאליסטי

הרעיון הסוציאליסטי היה רעיון ששבה את לבם של היהודים, בעיקר לאור האפלייה שהייתה כלפיהם כאשר חיו באירופה והאמינו כי כעת משטר סוציאליסטי יעניק להם שוויון מעמדי. לרעיון זה תרם מעמדם הנחות של יהודים

לאחר ביטול המשק הפיאודלי. היהודים הסוציאליסטיים האמינו כי נצחון19במזרח אירופה בסוף המאה ה-הסוציאליזם על הקפיטליזם יביא לעולם צודק יותר, בו לא יופלו יהודים לרעה.

רצון התנועה הציונית ליצור יהודי חדש התנועה הציונית, לעומת שאר התנועות הלאומיות, שאפה ליצור יהודי חדש המגשים את עצמו. בשל השינוי המהותי

בדמותו של היהודי אותו ביקשה הציונות לברוא, התעוררה כלפיה התנגדות פנימית נרחבת מצד חוגים רבים)חרדים, משתלבים, קומוניסטים וכו'(. התנגדות זו הייתה בהיקף גדול בהרבה משל תנועות לאומיות בעולם.

השינויים היסודיים והמהירים שעברו על היהודים באירופה היו יוצאי דופן בהיקפם, יצרו חילוקי דעות ופלורליזם רעיוני רב. תופעה זו החלישה מצד אחד את התנועה הציונית,

בעיקר במזרח אירופה, אך מצד שני העמיקה את הפן הדמוקרטי בה.החייאת השפה העברית - עד אז דיברו בלשונות רבים

החייאת השפה העברית בתנועה הציונית שונה מהחייאת השפה בתנועות לאומיות אחרות, משום שבהן הייתה שפהמקומית ואחת לכל עם ועם.

לעומת זאת, השפה העברית הייתה שפת קודש בלבד, ולא היה בה שימוש פרט לכך. השפה העברית הייתה מפוצלת יותר משפות אחרות. יהודי המזרח דיברו יידיש, ובמרכז ובמערב אירופה דיברו יידיש ושפות מקומיות כמו

גרמנית. בדרומה של אירופה ובתורכיה דיברו לדינו ושפות מקומיות כמו יוונית. מכאן, שהחייאת השפה העבריתבעם היהודי הייתה גורם מחייב על מנת להחיות את העם היהודי.