Embed Size (px)
Citation preview
מבוסס נתונים: ניהול
נתוני הערכה תכנית תקשוב מבוססניהול שלעיון בדגם
סיגלית ורדי
אחראית על תקשוב מרכזי משרד החינוךפסג"ה
כפרי-סיגל ריינדרס
אגף החינוך יועצת הערכה ל עיריית הרצליה
צביה אלגלי
אגף החינוך יועצת תקשוב ל עיריית הרצליה
Data Based Management:
Review on Data Based ICT Project Model
Abstract
Successful implementation of ICT in education are both
pedagogical and economic challenges. Nevertheless, the
majority of local and national ICT programs in education has
disappointing results. Considering the significance challenges of
implementing ICT in education, ongoing attempts are constantly
being made in order to achieve more successful outcomes.
These unfortunate outcomes are supported by post factum
studies in recent years in Israel and worldwide.
The contribution of this article is the introduction of an
organizational model based on data which promotes leading and
training in ICT programs.
The authors of this article are: The manager of the program in
Herzliya education department, the manager of evaluation
department of the city and the manager of instruction ICT center
in Pisga Herzliya
Keywords: ICT, Evaluation, Data, Instruction, Work Plan
תקציר
משאבים תובע טכנולוגיות מידע בחינוך היא אתגר המוצלחת של ההטמע
חלק לא מבוטל מתכניות אך על אף זאת, רבים.ארגוניים פדגוגיים וכלכליים
תקשוב בחינוך, ברמה לאומית וברמה מקומיות, מלווה בתחושה של אכזבה מן
במערכת תקשובהתוצאות. לנוכח החשיבות שרואים מקבלי החלטות בהטמעת
. למהלכי הטמעה שיפיקו תוצאות טובות יותר הביאהחינוך, נמשכים הנסיונות ל
ה בדיעבד של תכניות תקשוב בשנים האחרונות מהלכי למידבזאת תומכים
דגם של ניהול תכנית במאמר זה יוצע .לקחים תהפקסייעים בבארץ ובעולם המ
להטמעה מוצלחת של תכנית תקשוב. ככליתקשוב עירונית מבוסס נתונים
מיושם המבוסס נתונים תכנית תקשוב ניהול תהליך של דגם מציגזה, מאמר
הרצליה. עירונית בהתכנית התקשוב ב
הערכה ומובילת עיריית הרצליה, התקשוב בתכנית מובילתהן: כותבות המאמר
הרצליה.)לשעבר( בהרצליה, ומנהלת מרכז ההדרכה לתקשוב בפסג"ה בעיריית
תקשוב, הערכה, נתונים, תכנית עבודה, הדרכה מילות מפתח:
מבוא
ארגוניים פדגוגיים הטמעה מוצלחת של טכנולוגיות מידע בחינוך היא אתגר התובע משאבים
חלק לא מבוטל מתכניות תקשוב בחינוך, ברמה לאומית וברמה מקומית, עם זאת, וכלכליים רבים.
לנוכח החשיבות שרואים (. Elgali & Kalman, 2010מלווה בתחושה של אכזבה מן התוצאות )
לה מקיימים מערכת החינוך וגורמים מחוצה, במערכת החינוך לטות בהטמעת תקשובמקבלי הח
תוצאות טובות ל לחוסר ההצלחה, וכיצד ניתן להגיען מהם הגורמים להבימחקר ובחינה המיועדים
בדיעבד של תכניות תקשוב בארץ והערכה למידה חלק מהמהלך לשיפור התוצאות מלווה ביותר.
(. 9000סלנט, ומלמד ; 9002 ,נחום-לויו הפקת לקחים )פורטס מועלםלצורך ובעולם
של תהליך ניהול תכנית תקשוב המבוסס על נתונים הנאספים באופן רציףדגם לתאר המאמר מטרת
את מערך ההדרכה וההערכה, ואת הדגם התקשוב, המאמר מתאר את תכנית .המבנים התומכים בוו
להשבחת שהביא, תועלת מנתוניםדוגמאות למהלכי הפקת תאור הדגם מלווה בעל פיו היא מנוהלת.
עתה.התכנית ולהצלחה בהטמ
רקע אקדמי
Knowledge)ניהול הידע האחד תחום משני תחומים: נגזרהבתכנית תפיסת ההערכה
Management) על פי במיקסום יכולתם של אירגוניים עיסקיים לניהול הידע שברשותם, העוסק .
מתקיים רצף שבמהלכו הנתונים הופכים למידע, המידע תאוריה זו נתונים הם בעלי ערך כאשר
תונים יהפכו נ (.0292 ,Ackoff) (Data-Information-Knowledge-Wisdom) לידע, והידע לחוכמה
הם מאורגנים, מנותחים, מסוכמים וממוקמים בהקשר, וכאשר נעשה בהם שימוש לידע כאשר
התחום השני שממנו נגזרת תפישת הערכה היא (. Empson, 1999, P. 8לצורך מטרה מסוימת" )
מסגרות קונספטואליות שממנה צמחו שימוש בתוצאות הערכה,העוסקת בהמחקרית הספרות
& Cousins) כי איכותה של הערכה תלויה במידה שבה מפיקים תועלת מתוצאותיההגורסות
Leithwood,1986 ,Patton, 1997)( הפקת תועלת מהערכהEvaluation Utilization היא המידה )
ידה שבה הערכה נותנת מענה לצרכי המידע השונים בה הערכה משרתת קבלת החלטות, אך גם המ
המחוללים ידע והבנות, -של המשתמש. צרכי המידע יכולים להיות, קונספטואלים
לצורך שיפוט ערכן של -כי הטמעה של תכניות, ומסכמיםיהמכוונים לשיפור תהל -םיאינסטרומנטלי
ן, במכוונות לצרכי המשתמש (, הפקת תועלת מתוצאות הערכה תלויה אם כPatton 0221תכניות )
User -Focused או User Oriented (Alkin,1990 לכן הגורם האנושי הוא מרכזי, כפי שפאטון , )
הגורם האנושי מייצג את המנהיגות, העניין, ההתלהבות, הנחישות, המחויבות, " מתאר
ידע כדי האסרטיביות והאכפתיות של אנשים ספציפים. אלו אנשים שבאופן אקטיבי מחפשים
לשפוט ולהוריד את מידת חוסר הבטחון בקבלת ההחלטות. הם רוצים להעלות את היכולת שלהם
לוקחים אחריות לקבלת ספציפיים, אנשים שכ "לחזות את תוצאות הפעולות המתוכננות...
(Patton1997, p.428)התוצאות יש להערכה השפעה
הדרכה לצורך הובלת שינוי
ובצוות במערכתוהטמעה מתמשכת תמיכהתוך הובלת השינוי הכרוך בתקשוב מחייבת למידה
,Salas, Tannenbaum) שיבואו לאחר בירור צרכים, הגדרת תפוקות והערכת סיכונים הספר-בית
Kraiger & Smith-Jentsch, 2012 ;לתמוך כדי (. 9002, פורקוש וטובין, נחמיאס, מיודוסר
למוריםליווי פדגוגי ארוכי טווח להכשרה ולהשינוי שמזמנת תכנית התקשוב, נבנה מערך בתהליכי
בהלימה לקצב ההצטיידות הטכנולוגית ובהתאמה לצרכים של בתי הספר. פועלולמנהלים. מערך זה
.(9009וקס פ) 1להדרכה גויסו מדריכים בעלי הכשרה ספציפית ומוטיבציה ללמידה
תכנית התקשוב העירונית
היא תכנית עירונית, המופעלת בשיתוף משרד החינוך. ייחודה במאמר זה מוצגתהתקשוב התכנית
המלווה אותה מיומה הראשון. התכנית הושקה בשנת נתוני הערכהמבוסס ניהולימתבטא בדגם
תשתיות ב, בתכניםהדרכה, ב ,בניהול בכל שנה למעלה ממליון שקליםבה אז מושקעים , מ9009
הועדה 2.בועדת התקשוב העירוניתעל פי מטרות הנקבעות תקדמתהתכנית מ. הערכהבו ציודב
דו"ח אודות התקדמות התכנית וקביעת מטרות להמשך. ניהול לקבלת פעמים בשנה 4-5כנסת מת
תהליכי ההדרכה משותפים למשרד החינוך ולרשות, .אגף החינוךמנהלת מטעם באחריות התכנית
על ידי יחידת הערכה באגף החינוך. מתבצעת והערכת התכנית
מערך המדריכים של משרד החינוך מופעל ע"י מרכז ההדרכה לתקשוב בפסג"ה הרצליה. 1
התכנית מטעם אגף החינוך, מנהל מובילת הרכב הועדה: יו"ר סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך. 2מנהלת יחידת הערכה, מנהלים, ועד הורים, יחידת המחשוב, מפקחות ומפקחת תקשוב, מובילתאגף החינוך,
, מנהל מרכז המדעים ומנהלת הפסג"ה.מרכז הדרכה לתקשוב בפסג"ה
התפתחות התכנית
שאלה מטרותיו: בפיילוטבשנת תשס"ט התכנית החלה
בקרב מורים שיפור ברמת שליטה במיומנויות תקשוב •
ושיפור איכות ההוראה מקצועי של המורהו המעמד חיזוק •
ויצירת רצף למידה בין הבית לבית הספר מורה –שיפור קשר תלמיד •
אצל מורים ותלמידיםללמידה ולהוראה עליה במוטיבציה •
בנתונים לניהול פדגוגישימוש •
מחשבים בחינוך היסודימורי המדעים בחטיבות הביניים ומספר מורים בשלב הפיילוט, קיבלו
בהשתלמות ששילבה מיומנויות למדובמקרנים ואינטרנט. המורים צוידו. מעבדות המדעים ניידים
להוראתבשנה שלאחר מכן, הורחבה התכנית ., והשתתפו במפגשי הדרכהמדעיםתקשוב בהוראת
מתמטיקה בחטיבות הביניים. בשנתיים הבאות, נכנסו לתכנית מחצית להמדעים בחינוך היסודי ו
מבתי הספר בכל שנה, לאחר שהגישו תכניות עבודה שנבחנו על ידי ועדת התקשוב. כיום, מצוידים
מותקנים מקרנים ט' במחשבים ניידים, בכל כיתות האם -כיתות ד'כל מורי מקצועות הליבה ב
תשע"בב .בהל"ה תקשובואינטרנט, וכל המורים משתתפים בהשתלמויות ובהדרכה בנושא שילוב
לתכנית התקשוב הלאומית, ומאז והצטרפה נענתה הרשות ל"קול קורא" של מנהל מדע וטכנולוגיה
תומך משרד החינוך בבתי הספר היסודיים בנוסף להדרכה גם בתגמול רכזות התקשוב, סיוע
לכיתות החינוך המיוחד של התכנית מתוכננת הרחבה בשנת תשע"ג ותמיכה טכנית.ברכישת תכנים
ולתיכונים.
הדרכהמערך ה
ל הדרכה: פעמיים בשנה ע הערכה+ דרכהה דגם ההדרכה המתקיים בתכנית התקשוב הוא של
. למפגש שותפים המדריך, ותפוקותיהליכי ההדרכה ומפגש להערכת תספר -מתקיים בכל בית
ותיעוד דיווח חודשי של תפוקות ההדרכה מבוצעמפקח תקשוב ו/או מנהלת מרכז ההדרכה. בנוסף,
על ידי המנהל והמדריך. בנוסף, תהליך ההדרכה מוערךישיבות סטאטוס אחת לחודשיים ב. מהלכיה
מצטרפים לנתוני תכנית ההערכה אלה נתוני הערכה . תצפיות בשיעורים על ידי מנהליםמתקיימות
העירונית.
ההערכמערך ה
רשות ופועלת כחלק מהחזון בערכה המלווה את התכנית היא הערכה פנימית של אגף החינוך הה
3של ניהול מבוסס נתונים תרבות המבקש לטפח המתפתח של מערכת החינוך
תרבות ארגונית לבסס בבתי הספר , שביקש בהנחיית ראש אגף החינוךבשנה"ל תשע"ב מונף מהלך זה, 3
- כל השותפים במעשה החינוכי - "בתהליך "לשמוע את קולם של הדוגלת בקבלת החלטות מבוססות נתוניםנושאים הנגזרים מליבת העשיה שאלונים מועברים פעם בשנה לכל האוכלוסיות ב .תלמידים, מורים והורים
ם הפיקוח ובדוחות בית ספריים ומסתכמים בדוחות עירוניים שאותם לומדת הרשות ע החינוכית של העיר וותם. ישאותם לומדים המנהלים יחד עם צ
תכנית עבודה
תכנית הערכה
נתונים
ניתוח
שיתוף
קבלת החלטות
)ראיונות איכותניים םכליו)שאלונים( כמותיים םנבנו כליערכה ההבכדי לתת מענה על שאלות
מהמורים וקבוצות מיקוד(. בשלוש השנים הראשונות לפרויקט נאספו נתונים כמותיים ואיכותניים
. מיקוד מאוכלוסיית התלמידים נאספו נתונים באמצעות קבוצות .באמצעות שאלונים וראיונות
של הפרויקט( שנה שהקיפה את כל בתיה"ס היסודיים וחטיבות הרביעית בשנה"ל תשע"ב )השנה
לכל התלמידים .ם כמותייגם איסוף נתונמהתלמידים נוסף לאיסוף הנתונים האיכותני ,הביניים
תפיסת ההערכה של אגף החינוך בכלל . קולם"את וע "לשמ הועברו שאלונים במטרהט -כיתות הב
ושל תכנית התקשוב בפרט, הינה תפיסה דיאלוגית הרואה בצוות המפעיל את התכנית שותף בגיבוש
תהליך הערכה, תוך הקפדה על בניית יחסי אמון וביסוס תרבות של תהליכי למידה משותפים של
הנתונים.
על בסיס הנתונים, התובנות המתפתחות של צוות תכנית ההערכה היא דינמית כאשר כל שנה
הפרויקט והתאמות בהגדרות התפוקות המצופות והתנאים הנדרשים מוכנסים שינויים במערך
ההערכה.
מבוסס נתונים ניהולתהליך דגם של
זה תהליך . 5מס' אירגוני המתואר בתרשיםתהליך עבודה של דגםבהובלת תכנית התקשוב גובש
תכנית הערכה בתכנית העבודה מלווה והוא מתקדם במסלול מעגלי: השבחת התכניתב מך ות
אלו . נתונים באמצעות מגוון של כלי מחקר איכותניים וכמותיים שהפעלתה מביאה לנתונים
מפקחים כוללים ומפקח : הלוקחים חלק בתכנית התקשוב גורמיםמגוון עם במשותף מנותחים
,ההבנות תלהרחיב אמנהלים ומורים. השיח עם גורמים אלה מכוון , רכזי תקשוב, םתקשוב, מדריכי
של תכנית העבודה, ועדכונה המזין את התאמתה הופך לכלי להובלת שינוי. הידע הזה, ידעולבסס
. התוצאה היא תכנית עבודה כאשר התאמות אלו מביאות לשינוי בתכנית הערכה וחוזר חלילה
עד כה, מראה מדדי הצלחה יחד עם צוות הערכה. הוגדרו לתכנית זו,המתעדכנת על פי התפוקות.
הערכת ביצוע התכנית עמידה ביעדים והצלחה בישום. למידת התהליך הניבה תובנות לגבי התנאים
יע בהשבחת תכנית התקשוב:סימשבאופן הטמעה של תהליך אירגוני מבוסס נתונים הנדרשים ל
בקשה לבדוק את מידת ההטמעהתכנית התקשוב ששל מעצבתבהערכה השקעת משאבים
מבנים ארגוניים תומכים כמו מסגרת קבועה של זמן, מקום ושותפים ללמידת קמתה
הנתונים והפקת לקחים.
איתור בעיות וטיפול בהן, הצבת המאפשרגורמים רלבנטיים בפיתוח התכנית, שילוב
מטרות מעודכנות וכפועל יוצא מכך, קידום התכנית להשגת מטרותיה
כדי להפיק מהם לקחיםנכונות ללמוד את הנתונים ויבציה פנימית של צוות ההובלה מוט
פסג"ה וגורמים נוספים(-רשות-נכונות לשותפות למרות שיוך ארגוני שונה )משרד החינוך
המכוונת לקידום דיאלוגית הערכה הגדרת מדיניות ארגונית של
השימוש בנתונים
בניהול תכנית על פי נתונים: מבנה תומך 5תרשים מס'
, מציגה דוגמאות של נתונים ותהליכי ניתוח, העומדים בבסיס הדגם המוצג לניהול 0טבלה מס'
מבוסס נתונים.
דוגמאות לנתונים ולניתוח – 1טבלה
הפקת תועלת מהנתונים דוגמה
אחד היעדים הראשונים שנקבעו לתכנית היה עליה בשיעור
להוראה. לכן, לצד ביסוס מיומנויות השימוש במחשבים
-לשילוב המחשב בשיעורים, נבדק לאורך התכנית גם היעד
עליה בתדירות שילוב המחשב בשיעורים על ידי המורים.
, מצביע על עליה מתונה בין שתי מדידות 0תרשים מס'
באותה השנה בשיעור המורים המדווחים כי הם עושים
בוהה )מחצית שימוש במחשב בשיעורים בתדירות ג
מהשיעורים בשבוע עד כל השיעורים בשבוע(.
למידת נתונים אלו לצד נתונים
הביאה לזיהוי אכותניים נוספים
של מספר גורמים אפשריים
החלטות ובהתאם לכל התקבלו ה
הבאות:
הגדרה של ציפיה לראות בהמשך
התכנית עליה בשיעור המורים
המשלבים מחשב בהוראה.
מדידת תדירות האחריות ל תהעבר
לידי שילוב המחשב בהוראה
המנהלים.
ידע הטמעת תוכנות לניהול עידוד
ף של שיאפשר מעקב שוט
המנהלים אחר התדירות
המשך חיזוק הביטחון של מורים
.בשילוב המחשב
העשרת התכנים הפדגוגים
שיעמדו לרשות המורים
חברי ועדת קידום ההבנה בקרב
ל יש לשים דגש עהתקשוב כי
בחינת איכות השימוש
.תדירותבנוסף ל בטכנולוגיה
היעד, תכנית שונו בהתאם לכך,
ההכשרה והמדד, הבוחן את
הפקת תועלת מהנתונים דוגמה
. איכות ההוראה
לאורך שנות התכנית הוא חווית הלמידה של נתון שנמדד
השנים 2 -התלמידים בשיעורים משולבי מחשב. ב
של הראשונות נבחן היבט זה בעזרת קבוצות מיקוד
ציטוט להלןתלמידים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים.
מיקוד שהתקיימה בשנה ג' של ת שנלקח מסיכום קבוצ
:התכנית
באופן כללי התלמידים מציינים כי רוב "השיעורים בהם נעשה שימוש במחשב הם
מעניינים יותר ומועברים בצורה ברורה יותר. התלמידים סבורים כי למורה השפעה קריטית על אופן העברת השיעור כאשר נעשה שימוש במחשב: לתפיסתם לא מספיק להשתמש במחשב במהלך השיעור אלא יש לשלב אותו בצורה מעניינת, בתכנים שקשורים באופן ישיר
לחומר הלימוד ובגובה העיניים. מעניין לראות כי למרות התפיסה החיובית של התלמידים כלפי שיעורים משולבי מחשב, התלמידים לא היו רוצים שכל השיעורים יועברו באופן כזה. הם סבורים כי יש להשתמש במחשב רק בשיעורים בהם יש למחשב תרומה
" להעברת החומר ולא כשיטה בלבד.תפיסת שיעורים משולבי מחשב ביחס )
לשיעורים אחרים על פי קבוצת מיקוד בחט"ב )מתוך דו"ח הערכה שנה ג' לתכנית(
הדיון בממצאים אלה, נסב סביב
שיעור המדדים והעקרונות של
איכותי משולב טכנולוגיה,
הטמעת הוראה איכותית ו
הוחלט על משולבת מחשב.
פעולות הבאות: ה
פיתוח כלי לתצפית בשיעור
משולב תקשוב איכותי שישמש
את המנהלים ואת המורים בליווי
מדריך התקשוב
יצירת קשר בין מורי המורים
המקדמים פדגוגיה בלבד לבין
אלה המלמדים שילוב טכנולוגיה
לצורך למידה בתחומי הדעת
משותפת
ית תכנהטמעת תקשוב במסגרת
)יעד נוסף של פדגוגיה דיאלוגית
. העיר(
-המדדים להערכה בשנה ד' שינוי
מדידת המיומנויות צמצום
הרחבתהטכניות של המורים ו
מדידת השימושים הפדגוגיים
שעושים המורים בשילוב התקשוב
הפקת תועלת מהנתונים דוגמה
העמדות חיוביות גם .2כפי שניתן לראות בתרשים מס'
בשנה הרביעית לתכנית, והמוטיבציה לשילוב התקשוב
.גבוהה
שנים מ םלממצאי ההשווא
הראתה עמדות חיוביות קודמות,
שהטמעת מכאן הוסק גם שם.
ים התקשוב נמצאת מבחינת המור
בנקודת "אל חזור", שבה שימוש
בתקשוב הפך להיות חלק ממערך
ההוראה.
המסקנה מממצא זה, היתה
לצד המשך שמנקודה זו ואילך,
תוטמע התכנית תחזוקת הקיים
בקרב אוכלוסיות שאליהן לא
הגיעה התכנית עד כה: כיתות
החינוך המיוחד המשולבות
-בחינוך הרגיל, והחינוך העי"ס
למסקנה זו השתמעויות תיכונים.
מבחינת השקעת משאבי הדרכה,
יעדי ביצוע והשתלמויות.
סיכום
דגם של תהליך ניהול תכנית תקשוב המבוסס על נתונים הנאספים באופן רציף הוצג זה במאמר
. שימוש בנתונים, מביא ליצירת ידע, והופך לכלי להובלת שינוי. המבנים התומכים בתהליכים אלהו
פים ללמידת הנתונים והפקת תומכים כמו מסגרת קבועה של זמן, מקום ושותהארגוניים המבנים ה
וטיפול בהן, הצבת מטרות מעודכנות קרוב להופעתן בהטמעה איתור בעיות מאפשרים לקחים
בהצלחה. להשגת מטרותיההתקשוב כך, קידום תכנית וכפועל יוצא מ
ביבליוגרפיה
מידע טכנולוגיות משולבת פדגוגית חדשנות(. 9002) ד,וטובין' א פורקוש' ר, נחמיאס' ד, מיודוסר א"ת אוניברסיטת, רמות הוצאת, ותקשורת
תל אביב: מכון .סקירת מידע-תקשוב מערכות חינוך בארץ ובעולם(. 9000מלמד, ע', וסלנט, ע'. ) מופ"ת.
12 - 20פרק ד', עמודים צ'ריקובר מוציאים לאור. והדרכהעל מדריכים, מודרכים ( 9009פוקס, א. )תרומת האתמול למחר: מה ניתן ללמוד מנסיון "מחר (.9002נחום, ת'. )-פורטס, ד', מועלם, ר', ולוי
מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים. רחובות: מכון ויצמן למדע. ?29Ackoff, R. L. (1989). From Data to Wisdom. Journal of Applied Systems Analysis, 16,
3-9.
Alkin, M. C. (1990). Debates on evaluation. Newbury Park, CA: Sage.
Cousins, J. B. & Leithwood. K. A. (1986) Current Empirical Research on Evaluation
Utilization
Elgali, Z., & Kalman, Y. M. (2010). Using Actor-Network Theory to Analyze the
Construction of the Failure Concept in a K-12 ICT Integration Program. In Y.
Eshet-Alkalai, A. Caspi, S. Eden, N. Geri, & Y. Yair (Ed.), Proceedings of the
Chais conference on instructional technologies research 2010: Learning in the
technological era (pp. 26-31). Ranana: The Open University of Israel.
Empsom, L. (1999). The challenge of managing knowledge. The Financial Times
Mastering Series: Mastering Strategy, October 8, 8-10.
Patton, M. Q. (1997). Utilization-focused evaluation (3rd ed.). Thousand Oaks, CA:
Sage.
Salas E., ,I. Tannenbaum ,S. Kraiger K. & A. Smith-Jentsch K. (2012) The Science of
Training and Development in Organizations: What Matters in Practice.
Psychological Science in the Public Interest 13(2) 74–101
