מאפייני שוק העבודה הישראלי - מחקר

FAX ,ISRAEL ,69978 AVIV - TEL: +6410193-3-972: קספ TEL: +6407575-3-972 :טל, 69978אביב -תל

. ר יאיר שרן"ד, מר אשר וטורי, טל סופר' גב/ ושוק התעסוקה העתידי "השלישון האמצעי"

2006ספטמבר -מבוא

בשנים האחרונות עוברת הכלכלה העולמית מהפכה הדרגתית המתאפיינת בחדירה מואצת של . ותחומי ההנדסהתחומי המידע והתקשורת , בעיקר בתחומי מדעי החיים והרפואה, טכנולוגיות חדשות

מהפכה זו משפיעה ותשפיע עוד יותר על כל תחומי החיים ותכתיב צרכים חדשים ובלתי מוכרים של . שווקי התעסוקה

מגמות בתעסוקה ובהשכלה בארץ ובעולם: 1פרק

פרק זה סוקר ומנתח את שוק העבודה בעתיד על ענפיו השונים תוך ניתוח מאפייניו העיקריים . יים המעצבים אותווהגורמים המרכז

הגורמים המשפיעים על שוק התעסוקה 1.1

, השפעת הצמיחה הכלכלית על שוק התעסוקה בעתיד - צמיחה כלכלית- אינדיקאטורים כלכלייםהתפתחות טכנולוגית וכן , ינים ספציפיים של כל סקטור כלכליתלויה במספר גורמים חיצוניים כגון מאפי

. במענה לשאלה האם הצמיחה היא קבועה או זמניתהדרישה ליותר ידיים עובדים משתנה , לכן. צמיחה כלכלית אינה מתרחשת באופן זהה בכל הסקטורים

מדינות האיחוד המשך מגמת השינוי הכלכלי המבני של , למשל. מסקטור לסקטור וממקצוע למקצוע. בצמצום מתמשך בסקטורים החקלאי והתעשייתי לעומת גידול בסקטור השירותיםהאירופי המתבטא

מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן עלול להיווצר גם כפועל יוצא של שינויים כלכליים מפתיעים כמו . למשל ההתרחבות המהירה של האינטרנט

העולם הופך להיות כפר גלובלי כתוצאה מהנגישות הגדלה והולכת של – התפתחות הכלכלה הגלובלית . שרותי התחבורה והתקשורת הבינלאומיים

העשורים האחרונים מתאפיינים בשינויים טכנולוגיים – דעכלכלת הי-טכנולוגיים םאינדיקאטוריהאלמנט המרכזי במבנה הכלכלי החדש הזה הוא . מהירים המשנים את מבנה שוק התעסוקה המסורתי

הטכנולוגיות החדשות המשנות את פניה של הכלכלה הן בעיקר . חשיבותו המכרעת של הידע לצמיחה וגורמות להגדלה של האוד את פיתוח האוטומציה של התעשייהן מאיצות מ. טכנולוגיות מידע ותקשורת

ההדרגתית של עובדי םעובדי שירותי הידע כגון עובדי תחזוקה של רשתות על חשבון היעלמות ". כחול ןצווארו"המוגדרים כ םהשירותי

במיוחד טכנולוגיות המידע מאפשרות , ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות - שינויים באופי העבודההמתבצעת ממרכזי ) (TELEWORKING" עבודה מרחוק"התפשטות של דפוסי עבודה חדשים כגון

מרבית התחזיות הטכנולוגיות במערב צופות כי החידושים הטכנולוגים יביאו . עבודה מקומיים או מהבית .של מקצועות בלתי רלוונטיים םלחיסכון בזמני נסיעות למרחקים ואף היעלמות, לצמצום שעות העבודה

עשויות להביא ) (VIRTUALREALITYההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המציאות המדומה , למשלסביב סשל מומחים משני עברי האוקיאנו" וועידות וירטואליות"בשנים הקרובות ליכולת טכנית לקיים

טכנולוגיה זו אשר כבר נמצאת בשלבי שימוש ראשוניים עשויה להפוך. אחד" שולחן דיונים סינתטי" . שגרתית ונפוצה כאשר תגיע לידי בשלות

דוגמא נוספת להעלמות מקצועות ניתן לראות על ידי פיתוח טכנולוגיות אשר בעזרתן ניתן יהיה לקרוא שינויים דרמטיים צפויים להתחולל . םמים וגז וכך לחסוך בעבודתם של עובדי, מרחוק מוני חשמל

רובוטים לבקרה ותיקונים במערכות -בענפי שירותים תעשייתיים שונים בעקבות כניסתם של מקרושינויים אלה כוללים צמצום דרסטי בהיקפי כוח האדם . תשתית מורכבים ובמערכות רפואיות שונות

במקביל יגדל השימוש בעובדי . בעיקר כוח אדם העוסק בעבודת כפיים, בחלק ממפעלי התעשייה .מערכות מידע ומחשוב הנחוצים להפעלת אמצעים מתוחכמים אלה

__________________________________________________________________ המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית השלישון האמצעי ושוק התעסוקה העתידי

318/ע' ח מס"דו 2006א ספטמבר "ליד אוניברסיטת ת

1

גודל האוכלוסייה ומאפיינה – התפתחויות דמוגרפיות -אינדיקאטורים חברתיים מספר המועסקים , מכתיבים את גודל כוח העבודה) השכלה וכדומה, מגדר, גיל(הדמוגרפיים

הביקוש למוצרים ושירותים מכתיב את . ים והשירותים שיש לייצרוהמובטלים וכמות המוצרההזדמנויות התעסוקתיות הן תוצאה של הביקוש , זאת ועוד. רמת התעסוקה בתעשיות השונות

התחזיות הדמוגרפיות בעולם מצביעות על . למיומנויות ספציפיות הדרושות לתעשיות השונות 77-למעלה מ(, בתוחלת החיים ההמערב והעליישיעורי גידול טבעי נמוכים מאוד במדינות

אלה צפויים להביא בעשורים ). 2005לנשים בישראל בשנת 81-שנים לגברים ולמעלה מ, הקרובים לגידול משמעותי בחלקה היחסי של האוכלוסייה המבוגרת בתוך האוכלוסייה כולה

של גורמים יצרניים בכוח מכאן שקבוצה קטנה יותר .ועליה משמעותית של הגיל הממוצע שלההצורך לדאוג , בנוסף. תצטרך לכלכל קבוצה גדולה יותר של אוכלוסייה שאינה עובדת, העבודה

יתרום לפיתוח מערכות שירותים ומקצועות מותאמות , לרווחתה של האוכלוסייה המבוגרת, ייהמחקרים שונים במערב מצביעים על כך שעקב תופעת הזדקנות האוכלוס. לאוכלוסייה זו

צפוי מחסור בעובדים מיומנים במקצועות סיעוד וטיפול רפואי שונים כמו גם עיסוקים העוסקים ). נסיעות וכדומה, תרבות ובידור, לימודים(בתרבות הפנאי הכוללת אוכלוסייה זו

, לפי התחזית המקובלת במדינות המתועשות. שינויים דמוגרפיים נוספים צפויים במבנה המשפחתי )משפחות חד הוריות(, ד בכל מדינות המערב שיעור משקי הבית המבוססים על אדם יחידיגדל מאו

ימגמות חברתיות אלה עשויות להשפיע על הדרישה לשירות. ובמיוחד משקי בית המבוססים על נשים, על פי תחזיות האיחוד האירופי ומשרד העבודה האמריקאי .בריאות ורווחה ועל תחומי העיסוק בהם

)BLS 2004 , Boswell2005 (תופעה זו תביא לכך . צפויה כניסה גדולה יותר של נשים למעגל העבודהבעוד ששעות העבודה של הגברים יתקצרו לטובת עיסוק גדל , שהן יעבדו בממוצע יותר שעות ביממה

.והולך בבילויי שעות פנאי

תהליכי עיור . קה בעתידשינויים אורבניים ישפיעו גם הם על שוק התעסו - התפתחויות אורבניותישפיעו על התפתחותם של , או בריסל, גדולים כדוגמת אתונה םוהתרכזות במרכזים מטרופוליטאניי

מרכזיות המתפקדות במיוחד בערים. תחומי התעסוקה הטכנולוגיים ועל מערכות השירותים סביבם . תן הלאומיתבעלות סדר יום חברתי וכלכלי עצמאי כמעט ללא קשר להשתייכו" ערי עולם"כ

הגידול בשימוש בטכנולוגיה יביא לייעול מערכות הייצור דבר שיצמצם את – הגידול בשעות הפנאיאחת הדרכים המקובלות להתמודד עם . בעיקר עובדי כפיים, היקפי כוח האדם הדרוש לכלכלה הלאומית

שמגדיל ויגדיל עוד יותר את דבר, היא קיצור שבוע העבודה ויום העבודה, למשל בצרפת, תופעה זו, סביב שעות הפנאי עשויה להתפתח תעשיית שירותים גדלה והולכת כגון שירותי אירוח. שעות הפנאי

כבר כיום ניתן לראות עליה קבועה במספר המועסקים במקצועות פנאי כגון סוכני . ספורט וכדומה . נים ועודבדר, תסריטאים, במאים, מדריכים חברתיים, מאמני כושר, נסיעות

בתחכום של המערכות הוהעליי, הברמת ההשכלה הכללית של האוכלוסיי ההעליי – רישה לעובדי ידעדעבודת "בשל האופי המיוחד של ". עובדי ידע"יביאו לדרישה גדלה והולכת של , הכלכליות והטכנולוגיות

מגמה זו תלך ותתחזק . אין מודל עבודה קבוע. עשוי להשתנותהפרופיל הסטנדרטי של עובד , " הידעבמהירות בשעה שרבים מהעובדים המועסקים בתפקידים ברמה נמוכה עלולים להיוותר מאחור ולמצוא

.עצמם ללא ביטחון תעסוקתי

מאפייני שוק העבודה וההשכלה במדינות המערב 1.2עוברות רבות מן , להוזיל את עלויות הייצור ןיובניס - לבן ןמעבר מעבודות צווארון כחול לצווארו

התעשיות המסורתיות מארצות המערב העשירות לייצור במדינות העולם השלישי בהן שכר העבודה הדבר מביא להקטנה דרסטית של המועסקים בעבודות כפיים במדינות המערב לעומת . נמוך מאוד

הצמצום המשמעותי ביותר ניכר בענפי . טכנייםעליה משמעותית בביקוש לעובדי שירותים פרופסיונלי ועתירת ידיים עובדות לעומת גידול מתמיד בביקוש לעובדים בתחומי , המסורתית ההחקלאות והתעשיי

.ן ושיווק"נדל, ביטוח, משפטים, בנקאות, ייעוץ, תחבורה, כגון תקשורת ומכירות םהשירותי . ממנה עשויות להרוויח דווקא מדינות כמו הודו ,התחזקות קבלנות המשנהמגמה נוספת היא

הגיעו בשנים האחרונות למסקנה כי , כמו למשל ממשלת בריטניה, ממשלות מערביות רבות – חדשנות



2

שכן היא תאפשר להן להתחרות בכלכלות . חדשנות טכנולוגית היא המפתח להצלחה תעשייתית בעתידמסיבה זו . סין והודו למרות יתרונותיהן הנוגעות לעלויות נמוכותהמתפתחות במהירות כמו של

משקיעה הממשלה הבריטית בשנים האחרונות מאמצים גדולים להחדרת מיומנויות טכנולוגיות צפוי גידול בדרישה - רמה פרופסיונלית גבוהה. למערכות החינוך ובעידוד תעשיות עתירות ידע

, טכניקות לפתרון בעיות, תקשורת, טכנולוגיות מידע, מי הידעלמיומנויות ברמה גבוהה מאוד בתחותעסוקות העתיד יחייבו גם יכולות כלליות גבוהות כגון חשיבה . יכולות לעבודת צוות וניהול קריירה

יכולת התארגנות ויכולת התאמה , יכולת מילולית , כישורים חברתיים, אינטליגנציה רגשית, כמותיתעוברת מייצור המוני של ההתעשיי – ממוצרי מדף למוצרים על פי דרישה מעבר . למצבים משתנים

שיעור הייצור של מוצרי נישה לשווקי . מוצרים סידרתים לייצור על פי דרישה מבחינה כמותית ואיכותית ." תפירה המונית לפי מידה"ו" ייצור זריז"מגמה זו מובילה ל. נישה מתרחב בהתמדה

הידע הינו מקור , בעידן הפוסט תעשייתי – והשכלה גבוהה בפרט כמפתח להצלחה מקצועית, השכלההשכלה גבוהה היא פרמטר חשוב בקביעת השתלבותו של האזרח בשוק . העוצמה המשמעותי ביותר

.אם כי אינה הגורם היחיד בקביעת תחזיות אלה, התעסוקה בעתיד וכן בקביעת רמת ההכנסה שלולזכות , ום ניתן לראות כי השכלה גבוהה יותר מבטיחה סיכוי גדול יותר להשתלב בשוק העבודהכבר כי

קיימת מגמה של עליה דרמטית בשיעור , בארצות המערב. בשכר גבוה יותר ובתנאים טובים יותרעומד שיעור האקדמאים בשנים , בארצות הברית. במיוחד בעלי התארים האקדמיים, המשכילים

. סיימו לימודי תיכון 83%-ו, מכלל המבוגרים 25%-כהאחרונות על , רוב המשרות שיווצרו בעשורים הבאים יתאפיינו בהיותן משרות חלקיות - גמישות תעסוקתית

המשרות "ראוי לציין כי הגידול בשיעור . בתעסוקה עצמית ובעבודה מהבית, מתבצעות בשעות גמישותחלקיות בסקטור יתבטא באופן יחסי בעיקר אצל גברים בעוד ששיעור המועסקים במשרות" החלקיות

הנשי לא ישתנה באופן מהותי שכן כבר כיום שיעור גבוה של נשים עובד במשרות חלקיות יחסית .לגברים

קיימות מגמות עקביות המצביעות על גידול משמעותי בשיעור הנשים הלוקחות חלק - עבודת נשים. יותר נשים נכנסות לשוק העבודה ויותר נשים חוזרות לשוק העבודה לאחר לידת ילדיהן. בשוק העבודה

עבודה , עבודה כגון מעבר רחב יותר למשרות חלקיותמגמות אלה ישתלבו בשינוי הגדל והולך באופי ה .המתאימים לתעסוקת נשים" משפחתי ידידותי"גמישה ומקומות עבודה בעלי אופי

נחשבת כאחד הקטליזטורים לשינויים המבניים , בשיעור השתתפותן של הנשים בשוק העבודה ההעלייקיימת כניסה מאסיבית של נשים שנחשבו בעבר , דמצד אח. בשוק העבודה מאז שנות השישים

כניסתן של נשים לשוק העבודה גורמת לשני תהליכים , מצד שני. תקשורת, כגון משפטים, "גבריים"כ, התפתחותם של ענפי תעסוקה חדשים כגון שירותי מזון והאכלה ,הראשון. מבניים בשוק התעסוקה

שילוב נשים בשוק התעסוקה מביא , השני. שוניםטיפול בילדים מסוגים , שירותי ניקיון פרטייםמרכזי הזמנות , דיילות, כגון טיפול בילדים. להתרחבות המקצועות בעלי אורינטציה חלקית וגמישה

.נשות מכירה ואף הייטק, טלפוניות

מגמות בשוק התעסוקה בישראל 1.3ואף , ו גם על ישראללא פסח, השינויים החברתיים שחלו בשוק התעסוקה במרבית מדינות המערב

עברה הכלכלה הישראלית במהירות מכלכלת , כך למשל. הואצו יחסית למדינות מערביות אחרותלניתוח ותחזית המרכז הבינתחומי. (תעשיה לכלכלת שירותים המאפיינת את השלב הפוסט תעשייתי

םת הפרופסיונלייכלכלת שירותים זו מתבססת בעיקר על התרחבותם של המקצועו) 2004,טכנולוגית לעומת צמצומם של המקצועות החקלאיים " הלבן ןמקצועות הצווארו"והטכניים אותם נהוג לכנות

).2' ותרשים מס 1' תרשים מס". (הכחול ןמקצועות הצווארו"והתעשייתיים המסורתיים המכונים

היה גדול לבןה ןשיעור הגידול בתעסוקה במקצועות הצווארוניתן לראות כי , החל משנות השבעיםמגמה זו נובעת מן הגידול המתמיד ברמת . משמעותית משיעור הגידול של כוח העבודה הכללי

הדרישות . מחד ובדרישה הגדלה והולכת לכוח אדם משכיל יותר ומיומן יותר הההשכלה של האוכלוסייכלה להשכלה פורמלית גבוהה התרחבו גם למקצועות חופשיים שפעם ניתן היה להסתפק בהם בהש

כגון פקידי בנק והן במקצועות טכניים בהם יש , הדבר ניכר הן במקצועות השירותיים. תיכונית בלבד .צורך להתמודד עם טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות



3

1' תרשים מס

שינוי במשלחי היד בישראל בין השנים 1972-1999

0

20

40

60

80

100

120

140

160

180

200

מנתחיביולוגיםמערכות

מהנדסי חשמלמתכנתיםאלקטרוניקה

ומחשבים

מהנדסימכונות

מרצים למדעירופאי שינייםרופאיםמהנדסי כימיההטבע והדומם

מרציםלהנדסה

ולאדריכלות

מרציםלרפואה,

רפואת שיניים,וטרינריהורוקחות

וקיס

עדל

גו

0

5

10

15

20

25

וקיס

בעת

עווצ

ממד

מולי

ת שנו

1972 1983 1995 1999 1972 1983 1995 1999

2' תרשים מס

לפי ות התעסוקה נראה כי אפשרוי, דוחות משרד העבודה והרווחה ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שכן הידע . של בעלי השכלה גבוהה ילכו ויגדלו לעומת צמצום האפשרויות של בעלי השכלה נמוכה . ימשיך להיות המשאב היקר ביותר של העובד הפוטנציאלי

מקצועות טכניים וצווארון כחול

0102030405060708090

100110120130140150160170180190200210

( שקבמ

ם קי

עסמו

10,0

00כל

על ם

קיעס

מו ה

פרמס

012345678910111213141516

וקיס

בעת

צעומו

ממוד

ליות

שנ

גודל 72 גודל 83 גודל 95 גודל 99 השכלה 72 השכלה 83 השכלה 95 השכלה 99



25

1999-1972משלחי יד פרופסיונליים עתירי השכלה במגמת צמיחה בין השנים : 1טבלה

0B מועסקים לכל' מס

1B10,000 אחוז מקבלי השכר כ אחוז חסרי בגרות אחוז בעלי תעודת בגרות מוד ממוצעותשנות לי

מההכנסה הממוצעת במשק

אחוז עצמאיים

72 83 95 99 72 83 95 99 72 83 95 99 72 83 95 99 72 83 95 72 83 95 99 .2 2.2 3.3 0.5 1.45 1.15 1.39 0 0.6 7.7 1.6 0 4.5 5.8 9.3 18.71 18.1 16.18 17.0 19.4 8.07 11.7 10.4 ביולוגים

3 .27 1.29 1.25 1.97 0.4 1.2 6.6 3.3 0.8 6.1 2.9 8.2 16.99 16.5 16.37 16.3 27.79 21.02 25.21 17.3 אדריכלים

2 37.7 40.8 45

.3 מהנדסים אזרחיים

27.4 39.96 43.45 52.41 16.3 16.60 16.1 16.69 2.7 1.5 1.7 0.2 1.2 0.7 1.0 0.0 2.08 1.44 1.61 12.8

16.3 16.6 11.9

מהנדסי , חשמל

אלקטרוניקה ומחשבים

21.3 49.09 69.55 104.9 16.3 16.78 16.5 16.82 5.3 1.5 3.1 0.0 2.1 1.0 0.5 0.4 2.00 1.52 2.15 5.3 4.1 4.3 4.5

מהנדסי מכונות

14.9 26.99 22.57 38.79 16.5 16.66 16.5 17.02 4.6 1.9 0.8 0.3 2.3 1.3 0.4 0.6 1.94 1.53 1.9 7.2 7.9 8.3 5.6

מהנדסי כימיה

6.74 10.62 8.16 11.34 16.5 17.39 16.7 17.64 1.7 0.0 0.9 0.0 2.5 0.4 0.0 0.0 2.02 1.39 1.77 3.4 4.0 4.8 4.0

.3 6.2 4.8 4.8 1.49 1.26 1.37 6.4 8.2 6.1 16.6 9.1 23.2 22.9 49.0 14.87 15.5 14.98 13.8 182.19 85.37 48.44 17.8 מתכנתים7

.9 7.2 5.5 7.5 2.22 1.33 2.12 0.0 0.4 0.4 0.9 0.1 0.8 0.6 1.8 19.13 18.1 18.66 18.0 103.92 75.48 88.41 60.5 רופאים4

.61 1.44 1.14 1.54 0.0 0.5 1.2 5.3 0.4 1.2 1.9 8.4 17.71 17.4 17.57 16.5 26.09 18.97 18.25 12.8 רופאי שיניים1

57.9 64.0 63.5

.51 1.40 1.09 1.24 0.1 0.9 0.3 1.3 0.1 7.6 4.2 5.2 16.98 16.5 16.89 16.5 79.53 56.99 47.76 40.7 דין-עורכי6

52.5 42.0 37.9

13 15.9 9.2 9.6 1.87 1.36 1.63 0.5 2.0 2.1 2.7 1.4 4.9 8.0 12.0 16.90 16.5 16.49 16.3 47.53 26.93 29.77 23.5 כלכלנים.1

גים פסיכולוומנתחי עיסוקים

10.4 21.19 25.25 40.50 17.3 18.08 17.9 18.09 5.5 2.6 2.3 0.3 1.1 1.2 1.3 0.3 1.02 0.96 1.02 8.7 10.3 28.7 29.4

מנתחי מערכות

4.48 16.93 27.73 29.27 15.3 15.74 15.8 16.57 31.6 18.6 9.4 2.3 11.4 4.0 2.7 1.9 1.88 1.36 2.33 3.8 4.5 6.1 4.3

רואי חשבון ומבקרי פנים

27.3 43.88 37.95 50.37 14.9 15.83 15.8 16.54 25.8 11.5 10.8 2.0 12.3 4.3 3.3 0.2 1.66 1.25 1.73 21.4

20.9 22.9 25.7



26

עובדים סוציאליים

33.1 56.72 36.31 47.53 14.3 15.08 16.3 16.78 14.4 6.2 2.1 1.7 21.2 11.8 1.9 0.7 1.01 1.08 1.13 2.7 3.3 2.6 1.2

מורים בחטיבות

הביניים

16.8 36.46 40.12 47.76 14.5 16.25 15.9 16.57 24.2 5.4 5.0 1.2 12.8 3.7 1.6 0.7 1.11 1.21 0.98 5.4 4.7 2.7 0.2

מורים בתיכון

137 161.9 132.6 166.7 15.7 16.93 16.1 16.67 16.6 5.5 4.3 0.8 7.8 2.7 1.5 0.9 1.26 1.23 1.13 5.7 4.6 2.0 0.0

מורים -בחינוך העל

תיכוני

9.29 18.25 14.62 23.14 15.9 15.75 17.2 17.44 17.7 5.1 3.8 0.5 7.33 4.7 0.8 0.0 1.45 1.19 1.39 4.9 5.1 1.6 1.0

מורים בחינוך המיוחד

17.9 42.90 39.49 49.00 13.4 14.74 14.7 15.21 21.5 7.2 8.4 10.3 25.3 10.3 13.7 7.9 1.00 1.14 0.84 12.7

5.6 4.0 0.0

.24 0.80 1.16 0.99 5.5 15.5 12.8 33.9 7.8 9.1 6.2 13.2 14.83 14.0 13.67 12.7 84.52 76.62 88.92 64.0 גננות3

18.7 12.8 10.6



26

מגמות והתפתחות בביקוש לכוח עבודה לפי ענפים מקצועיים הן המקצועות הפרופסיונליים והן , לבןה ןבמקביל למגמה זו של גידול בביקוש למקצועות הצווארו

וכניסתן הגדלה , כי התרחבות רמת ההשכלה אצל נשים, ניתן לראות מצד שני, מקצועות ההייטקועובדי רשתות , מטפלות, עוזרות בית, כגון םיוצרת ביקוש למקצועות שירותי, והולכת לשוק העבודה

ניתן לראות , בתחומי השירותים .בנושא זהמגמה זו צפויה לגדול לפי מרבית המחקרים . מזון מהירוהשירותים עסקיים כגון , בשנים האחרונות מגמת גידול קבוע ויציב בביקוש לעובדים בתחומי המסחר

לעומת זאת ניכרת ירידה הדרגתית בענפי האירוח . תחבורה ושירותים פיננסיים, תקשורת, בלדרות .גיעו לרוויה מסוימתואף בענפי הרווחה והבריאות שנראה כי ה, והמזון

התרחבות התעסוקתית לפי אשכולות

המרכז הבינתחומי לניתוח (ניתן לזהות ארבעה אשכולות , בין המקצועות שהתרחבו בשנים האחרונות ): 2004,ותחזית טכנולוגית

תיקון , האשכול הראשון כולל מקצועות בעלי מאפיינים טכניים כגון מקצועות הקשורים בהפעלה • .מכשור טכנולוגי ובנייה של

הנובעים מן , אשר חלקם בעלי מאפיינים טיפוליים, םהאשכול השני כולל מקצועות שירותי •ההתפתחויות החברתיות במדינת ישראל בהם התארכות תוחלת החיים והגידול בשכבת

מקצועות אלה כוללים . וכן התרחבות מעגל היציאה לעבודה של הנשים, הבוגרת ההאוכלוסיי, עובדי מזון מהיר, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, טפלות לילדים וקשישיםבין השאר מ

).3' ראה תרשים מס. (ספרנים, מזכירות, מורים , גננותכגון עובדים . האשכול השלישי מבוסס על מקצועות הנובעים מהתפתחות תרבות הפנאי •

טכנולוגיות מידע המבוססים לרוב על (עובדים המספקים שירותי תרבות ובידור , קהילתיים ).4' ראה תרשים מס. (תיירות ואירוח, שיווק, מכירות, )חדשות

האשכול הרביעי כולל את המקצועות עתירי הידע בתחום השירותים הפרופסיונלים כגון • ).1' ראה תרשים מס. (רופאים וכדומה, מתכנתים, מהנדסים

גידול בתעסוקה לצד גידול ניתן לראות מגמה רצופה החל משנות השבעים של באשכול הראשון

.בשיעור של כשתי שנות לימוד בממוצע, בהשכלה היחסית של העובדים במקצועות אלה-ומקצועות פרה, תכגון עיתונו, גמישים" נשיים"המתאפיין במספר רב של מקצועות , באשכול השני

333 -למשל ניתן לראות עליה מכ. מסתמנת מגמת עליה מתמדת מאז שנות השבעים, רפואייםמזכירות 378-תושבים בישראל בראשית שנות השבעים ל 10,000מזכירות ומעבדות תמלילים על כל

יש דרישה גדלה , בחלק מן המקצועות הללו. בסוף שנות התשעים 10,000ומעבדות תמלילים על כל .כתנאי קבלה לעבודה, והולכת לעובדים אקדמאים בוגרי מדעי הרוח והחברה

-מ. ניתן לראות עליה חדה במיוחד בשיעור המועסקים במקצועות השיווק והמכירות ,באשכול השלישיבסוף שנות 10,000אנשי מכירות על כל 174-תושבים בראשית שנות השבעים לכ 10,000לכל 43.9

, חשבונאות, כלכלה, לקבוצות מקצועיות אלה מתנקזים בוגרי אוניברסיטאות בתחומי הניהול. התשעיםמתאפיינים , באשכול זה מצויה גם קבוצת מקצועות האירוח והמזון, יחד עם זאת. יננסיםלוגיסטיקה ופ

בקבוצה זו יש גם כן דרישה לעובדים אקדמאים ברמות הניהול הבינוניות . בעיקר בשכר וסטטוס נמוכים . והגבוהות

, הנדסה ,רפואה, עריכת דין, לדוגמא. כולל את מגוון המקצועות הפרופסיונליים האשכול הרביעיבמהלך העשור האחרון הוכפל מספר המועסקים במקצועות אלה . ראיית חשבון וכדומה, פסיכולוגיה

גדילתם של העיסוקים עתירי הידע לוותה בשינוי מזערי ברמת . ולווה בעליה במספר העצמאים . השינויים נבעו בעיקר מהשוני ברמות ההשכלה במשק. ההשכלה בעיסוק



27

התעסוקה בישראל ההשכלה ומצב 3.2

מגמה המסתמנת בשנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל להרחיב את מספרם של הומכללות מתחרות כיום על אותם תלדברי מומחים אלה אוניברסיטאו. נושאי התארים האקדמאים

. סטודנטים באותן נישותנות אל מערכת מוסדות ההשכלה רוחחשוב לציין כי כניסתן של המכללות באופן כה נרחב בשנים הא

תיכונית לבין -פער בין מספר הדורשים להתקבל לרכישת השכלה אל) 1: (בישראל נבעה מספר גורמים –צרכים שהוכתבו על ידי שוק העבודה ) 2. (מספר המקומות המוצעים על ידי המוסדות להשכלה גבוהה

השכלה אקדמית ) 3. (דמיתהמעסיקים אשר התבטאו בהעדפות לקליטת כוח אדם בעל השכלה אקכניסתן של מכללות אלה הייתה . היוותה תנאי לקידום עבור עובדים רבים במיוחד במגזר הציבורי

. למעשה התשובה לצרכים שהועלו כאן0Fלדעת רבים מן החוקרים בארץ

קצב השינויים בעולם התעסוקה גדול יותר מאשר קצב השינויים בעולם , 1שרויים בשנים האחרונות בדילמה , ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל ההנחה היא שהמוסדות. האקדמי

. קשה יותר מבעבר האם להיות מוסדות לייצור ידע או מוסדות לייצור עובדים מיומנים לשוק העבודהלפחות חלק מהאוניברסיטאות כגון מכון ויצמן אינן מקצות נתח משמעותי מפעילותן להכשרת כוח אדם

לכן נוצר לעיתים קרובות פער בין הדרישות של המשק ושוק העבודה . חקרמיומן אלא מתמקדים במכך שהתעודה האקדמית היא טובה כדי לעמוד , לבין ההכשרות הנלמדות במסגרת האוניברסיטה

. בדרישות הסף אבל פעמים אינה מספיקה והעובד נדרש לרכוש מיומנויות ייעודיות בתוך מקום העבודהאשר דורשים בעיקר עבודה ומיומנויות טכניות לבעלי תארי לימוד אקדמאים בעיסוקים מסוימים , לפיכך

ומעסיקים רבים יעדיפו עובד עם השכלה נמוכה יותר אבל עם ניסיון רלוונטי על פני עובד עם , יש חיסרון .השכלה גבוהה יותר אך ללא ניסיון אינטראקציה בין השכלה לתעסוקה

נוגעת למידת ההתאמה של מערכות , שינויים אלהאחת השאלות המרכזיות הנשאלות בעקבות עניין זה מודגש על רקע העלייה ברמת . ההשכלה הנוכחיות לדרישות התעסוקתיות בשנים הבאות

עליה זו . במיוחד בענפי השירותים, ההשכלה הממוצעת הנדרשת בשנים האחרונות בכל ענפי התעסוקהקיימת מגמה גדלה , כך למשל. ק העבודהמציבה אתגר משמעותי בפני כל מי שמבקש להשתלב בשו

, רפואה, )בנקאות, במגוון ענפים כמו ביטוח(והולכת של אקדמיזציה במקצועות שונים כגון פקידות מגמה זו של , בתחום הרפואה והמקצועות הנלווים אליה . גרפיקה ועוד, טכנאות מחשבים, סיעוד

במיוחד , רטיביות ידרשו להשכלה אקדמיתאקדמיזציה תלך ותתחזק כך שגם בעלי מישרות אדמיניסטלאחרונה אנו עדים למאבק של שינניות לאקדמיזציה של . (כשמדובר במזכירות רפואיות ובאחיות

מעסיקים יעדיפו בקבלה לעבודה עובדים אקדמאים על פני , מרבית החוקרים סבורים כי ככלל).המקצועסמויה כי לעובדים אלה יש יכולות וכישורים קיימת הנחה . לא אקדמאים בהנחה שיתר כישוריהם זהים

מנהלי משאבי אנוש . גבוהים יותר גם אם העיסוק במשרה המבוקשת אינו מחייב השכלה כזו במישריןאך , בתחום ההייטק גורסים בנקודה זו כי מניסיונם אמנם ניתן לשלב בהייטק גם עובדים לא אקדמאים

קיימת . הרי שברור כי תהיה להם עדיפות, אקדמאיתמאחר וההיצע בשוק רווי מועמדים בעלי השכלה , הסכמה בין החוקרים כי בין שני עובדים האחד אקדמאי והשני לא המתמודדים על מישרה מסוימת

.יועדף בדרך כלל המועמד האקדמאי הביקוש לעובדים אקדמאים בישראל

איים כפי שבא לידי ביטוי ניתן לראות בישראל רוויה מסוימת בביקוש לעובדים אקדמ 2000החל משנת משרד , בירידה הדרגתית במספר המשרות הפנויות המיועדות לאקדמאים לפי סקר ביקושי עבודה

-ב 5362לעומת 1654על 2002 -כך למשל עמד מספר המשרות הפנויות לאקדמאים ב. ת"התמ-ל 2000 בשנת 6188-מ, דומה גם במשרות הפנויות בקרב המקצועות הטכניים חלה ירידה. 2000 2002-ב 2101 -ל 2000בשנת 7126-מ ,ירידה גם כן, בקרב הפקידים והמנהלים . 2002בשנת 2119

בביקוש כך למשל נמצא כי . מגמה זו משתנה, 2003-החל מ). 2002הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לים "מנכסבמיוחד ל, 2006-ל 2005חלה עליה משמעותית בין השנים בכירים נושאי מישרות למנהלים ו

חשבים , מנהלי מחלקות כלכליות בארגונים, כלכלנים בכירים, רואי חשבון, מבקרי פנים, לכספים -בכ) 2005לפי נתוני (ראוי לציין כי שיעור המועסקים בעלי השכלה גבוהה בישראל עדין נמוך .וגזברים

באוניברסיטת תל אביב ועל המומחים שרואיינו לעבודה זו 2006שנערך במרץ " השכלה ותעסוקה"מבוסס על כנס 1



28

ימשך הגידול בביקוש ולכן מרבית החוקרים שרואיינו לעבודה זו מעריכים כי OECDלעומת מדינות 5%כגון (בביקוש לעובדים מקצועיים בלתי אקדמאים הנמשכת מגמת העליי, מקבילב .לעובדים אקדמאים

1999-ב 14,502-מ) נהגים מקצועיים וכדומה, עובדי דפוס, צבעים, צורפים, עובדי מתכת, מכונאי רכבבשנת 4,233-מ. צועייםעליה מרשימה בביקוש גם של העובדים הלא מק. 2002בשנת 23,483 -ל

. 2001לאחר ירידה מסוימת בשנת 2002-ב 8967-ל 1999ניתן לראות בנתונים מגמה , מלבד הרוויה בביקוש לעובדים אקדמאים ולצמצום בביקוש למהנדסים

מספיקה השכלה מקצועית כדוגמת . נוספת והיא גידול בדרישה לעובדים מיומנים בעלי ידע טכנולוגימספר המועסקים בענפים אלה גדל באופן משמעותי . בתחומי אלקטרוניקה ומחשביםהנדסאי , טכנאי

קבוצת מקצועות נוספת בה גדל והולך בהתמדה מספר המועסקים הוא . החל משנות השבעים ןעובדי צווארו, האחד, המועסקים בענפים אלה מגיעים משני מקורות .עגורנים ומנופאים, חשמלאים

וכן בעלי השכלה אקדמאית חלקית או מלאה בתחומים , חסרי תעסוקהכחול לשעבר שמצאו עצמם .חברתיים שעשו הסבה למקצועות בעלי פוטנציאל תעסוקתי גבוה יותר

)באלפים( 2004התפלגות מקצועות : 3טבלה מספר

משלח יד כ"סה גברים נשים סך הכל 2400 1300 1100 אקדמאים 330 172 158 קולוגיםביולוגים ופרהמ 7.3 2.7 4.6

פיסיקאים ומתמתיקאים, כימאים 18.2 11 7 מהנדסים ואדריכלים 74 60 14

רוקחים ווטרינאים, רופאים 45 20.6 24.7 שופטים ועורכי דין 32 17.4 14.5 פסיכולוגים ורואי חשבון, כלכלנים 47 23 24.5 אקדמאים במדעי הרוח 12 4.3 7.7 מרצים אקדמאים 19 9 1051 23 73 2Bעובדי הוראה NA 1.2 1.3 אקדמאים בשירותי דת

מקצועות חופשיים וטכניים 360.5 149 211.5 הנדסאים וטכנאים במדעי הטבע 4 1.6 2.4

הנדסטים וטכנאים בהנדסה אזרחית 6.3 5.4 1 הנדסאים וטכנאי אלקטרוניקה 38 31.6 6.5

הנדסאי וטכנאי מחשבים 53 39.3 13.7 תקשורת וציוד רפואי מפעילי ציוד 9 7 2

אחיות ועובדים פרה רפואיים, עובדי מכבדות רפואיות 55 10.2 45 עובדי הוראה ומדריכים חברתיים 136 23.4 112.5

עיתונאים ועובדי אמנות וספורט 48 22 26 מבקרי חשבונות ותמחירנים 5 2.8 2

NA 5 5 עובדי שירותי דת מנהלים 147.7 108.2 39.5 מנהלים כלליים 31 28 3.8

מנהלים בכירים 84 57 27.3 מנהלים זוטרים 31 23 8.5

פקידים 390 101.2 288.8 פקידי רישוי 10 4.3 5

עובדי חשבונות 52 9.4 42.8 קופאים ועובדי בנקים 48 11 37.3 מזכירות 98.3 3.8 94.5 עובדי מחסן ולוגיסטיקה 42 34 8.3 פקידי דואר 9 5 4.4 פקידי קבלה 54 15.2 39 פקידים אחרים 75.4 18.4 57

)2006(, מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

Documents

מאפייני שוק העבודה הישראלי - מחקר