הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים –הטכניון

עבודה במסגרת הקורס "התפתחות עיצוב עירוני בבניה ציבורית"

":שיכונים מבפנים"

', ל מוסקוביץ'ציפורה ומרצביתם של עכו, 23/3דוד נוי רחוב

הדס שדר' דר: מרצה

034839373. ז.ת, עילם טייכר: מגיש ע"ל תש"שנה', אסמסטר - 2010מרץ

מוקדש לסבתא מניה

1

תוכן עניינים

2' עמ........................................................................................................................................מבוא

הסביבה 3' עמ...........................................................................................................ורחוב דוד נוי' 48עכו אחרי

הבלוק 5' עמ......................................................................ברחוב דוד נוי' השיכון העממי'מקבץ בניינים מטיפוס

הבניין

8' עמ.........................................................................................................31משפחת מן מרחוב דוד נוי

הדירה

11' עמ.................................................................................32/2דוד נוי ', ל מוסקוביץ'בית ציפורה ומרצ

16' עמ..........................................................................................................................עיצוב הפנים

18' עמ...................................................................................................................................סיכום

19' עמ........................................................................................................................גרפיהביביליו

מוגשים על דיסק מצורף לעבודה......................................................................נספחים

דוד נוי ' רחמבנים ב: 1' נספח מס

'השיכון העממי'טיפוס , אלמנטים אדריכליים בבלוק: 2' נספח מס

1971, סקר עבור משרד השיכון: 3' נספח מס

'בבית מוסקוביץ 1969 -סגירת המרפסת בול 1981 -מסמכים נוספים המתייחסים לתוספת מ: 4' נספח מס

צילומים משפחתיים : 5' נספח מס

2010רואר פב, צילומי סיור: 6' נספח מס

2

מבוא

שגרה ', משפחת מוסקוביץת המגורים של כך תספר על סביבם ולש, ישי של השיכון הציבוריעבודה זו באה להאיר פן א

שגרה , היו שכנים של סבתיהם :מוכרים לי באופן אישי 'ל מוסקוביץ'בני הזוג ציפורה ומרצ. בעכורחוב דוד נוי בשיכון ב

, משפחה גידלו בה, והגיעו אליה כזוג צעיר ,תם יותר מארבעים שנההם מתגוררים בדיר. 2000בדירה מולם עד שנת

דרך סיפורם אציג את התנאים . ועיצבו אותה על פי טעמם האישי שינויים רבים ובמהלך השנים ביצעו בה, ונכדיםילדים

וכפי , ל ידםכפי שנמסר לי ע, ואשווה אותם לצרכי המשתנים של הדיירים' 60-וה' 50-שסיפק השיכון לדיריו בשנות ה

. שמשתקף מהמצב הפיסי של הדירה

שגם אירחה , מן משפחת, 'הכרתי משפחה נוספת שגרה בסמוך למשפחת מוסקוביץ, בצורה מקרית בעת סיור ברחוב

ש איתה אפשר לי להרחיב את זווית המפגו, גם משפחת מן בנתה תוספת לדירה', כמו בני הזוג מוסקוביץ. אותי בדירתה

.ל'ציפורה ומרצאותה לדירת הראייה ולהשוות

שהתייחסה לעכו כעיר ', תכנית שרון'אמנם נבנה במסגרת הוא : שיכוניםהשיכון בדוד נוי שונה מהדימוי המקובל של

מדובר . מרכזיים בעיר בין בתים ערבים נטושים ובקרבת רחובות מסחריים, נבנה במרכז עירוני קייםאך הוא ', חדשה'

דוגמת השיכונים , 'עיר חדשה'ביחידת שכנות כ מתחם נפרד שנבנהלא בו, ו במרכז העירעל כמה מבנים בודדים שנבנ

ייחוד נוסף של . או שכונות רבות שמוכרות לנו בעיירות הפיתוח (של עכו' שיכון המזרח')בצפון עכו או ברובע דבורה

. 1וב השיכונים הציבורייםכמו בר מרבית המשתכנים בו היו ממוצא אשכנזי ולא בני עדות המזרחש הוא, שיכון זה

. כפי שאראה בהמשך, שתי עובדות אלו השפיעו לדעתי על היחס של הדיירים למבנים ולהרגשת השייכות שלהם

לעכו ומה מצבה כיום' תכנית שרון'יחסה כיצד התיתחילה אסביר :לאתר" זום אין"בחרתי להציג את הנתונים במעין

, לאחר מכן. סגנון הבנייה ברחוב דוד נוימעט מידע על ואחר כך אתן , ה תקופהאחרות שנבנו אות' ערים חדשות'ביחס ל

, וכך נראה', שיכון עממי'שיכון ציבורי מסוג ', המבנים שבהם מתגוררות משפחות מן ומוסקוביץסוג את אתאר

. המשפחות עיצבו את בתיהן את הדרך בה, וראיונות שעשיתי באמצעות תמונות

אך מעבר לכך לא התאפשר לנציגי העירייה לתת לי , צילמתי תוכניות שהיו במינהל ההנדסה בעכולצורך כתיבת העבודה

ולכן המידע שאציג מתבססת על הערכות , מי תכנן אותו ומי בנה אותו, אינפורמציה על שנה מדוייקת בה הוקם השיכון

מטופלות כיום על ידי חבר באזוררייה מסרה לי שחלק מהדירות למרות שהעי, לצערי. ומסקנות כפי שיוסבר בהמשך

. לא הצלחתי להשיג באמצעות החברה מידע רלוונטי', עמידר'

במהלך כמה פגישות סיפקו לי מידע אישי על עברם, ומן שאירחו אותי בדירתם' אני רוצה להודות למשפחות מוסקוביץ

של ' היסטוריים'ו לי למצוא צילומים כמו כן תודה למשפחות טייכר וחלמיש שסייע. ואפשרו לי לצלם את ביתם, ושיחות

. שיכוןדיירים בה

ותמונות עדכניות , כל הצילומים שאציג בגוף העבודה לקוחים מאלבומי התמונות של הדיירים, אלא אם צוין אחרת

. 2010בחודש פברואר במקום צולמו על ידי בסיור

1 –תיאוריה וביקורת , (עורך)יהודה בבתוך שנה, תפקיד השיכון הציבורי בעיצוב המרחב: הבית הלאומי והבית האישי, יוברטיון -קלוש רחב ולו

(קלוש:להלן) 2000תל אביב , הקיבוץ המאוחד/ליר-הוצאת מכון ון, 16' גיליון מס, במה ישראלית

3

I – הסביבה

ורחוב דוד נוי ' 84עכו אחרי

, תבעקבות מלחמת העצמאו. יהודים 900 -מתוכם רק כ, איש 14,000 -י הייתה עכו עיר מעורבת בת כבימי המנדט הבריט

משאירים מאחוריהם בתים רבים שנוצלו לשיכון , תושבים ערבים עזבו את העיר 10,000 -וכ, חל מפנה בהרכב הדמוגרפי

, ולתכנון הבנייה הציבורית בישראל לפיזור האוכלוסייה' תכנית שרון, 'כתוצאה מכך. העולים היהודים החדשים

העולים הממסד שלח את . '50-בעכו בשנות ה בנייה חדשהוהמדינה כמעט שלא הוסיפה ,השקיעה מעט מאמצים בעיר

. שהועברו לידי האפוטרופוס הכללי בעקבות המלחמה, 1948בתים בבעלות ערבית עד ', רכוש נטוש'לבתי ה שהגיעו לעיר

לדוגמא באר , גוד לערים אחרות בעלות רקע ערביבניו ,במידה רבה על צביונה ההיסטוריהעיר שמרה , כתוצאה מכך

בניגוד ליחידות השכנות בהן אנו נתקלים 2.העיר החדשה לא התנתקה מהמרכז הישן והמשיכה להתבסס עליו, שבע

יים נשארו והרחובות הראש, וגונליטהגריד העירוני במרכז עכו נשאר אורניתן לראות במפה ש, ברבים מהערים בפריפריה

רחוב נוסף . וכדומה' לוחמי הגטאות', 'גיבורי סיני', 'וייצמן'זכו לשמות חדשים כמו גם אם , כשהיו בתקופת המנדט

על שם בנו הבכור של ראש הוא נקרא כך. '48לא הצלחתי לאתר את שמו טרם – 'דוד נוי'במרכז העיר קיבל את השם

' דוד נוי'ב 3. בקרב על הרובע היהודי בירושליםשנהרג במלחמת העצמאות ', 48יר לאחר העירייה היהודי הראשון של הע

. נבנו השיכונים שעליהם מספרת עבודה זו

עיירות פיתוח רבות מפותחת יותר מ, התפתחה וגדלה להיות עיר בינונית עכו' 90-בעיקר בעקבות גל העלייה של שנות ה

, רת מציין שלזכותה עמדה תשתית עירונית קיימת מהתקופה המנדטוריתאפ. יותר ששמרו על גודל מצומצם, אחרות

ואתרי תיירות ( קריית הפלדה, כמו שטראוס)אלא גם מפעלי תעשייה , שלא רק נתנה לעיר היהודית גריד רחובות הגיוני

4. '48של היה כבר קיים בעכו, מה שבעיירות אחרות הגיע שנים אחרי התושבים, (חוף הים, עיר העתיקהה)מפותחים

2עיירות - 38' סדרת עידן מס, (עורכים)גליצנשטיין אסתר -בה ומאירחלמיש אבי, בתוך צמרת צבי , עיירות הפיתוח בישראל, אפרת אלישע

. 48' עמ , (אלישע אפרת: להלן) 2009ירושלים , יד בן צבי בסיוע מכללת ספיר , הפיתוח3 http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=6&t=15070וכן על פי פורום לתושבי עכו , על פי המידע בשלט הרחוב 4 . 62' עמ, אלישע אפרת

מרכז עכו השיכון ברחוב דוד נוי

4

לים של העיר סובלת מגבשנים האחרונות 5.מתוכם כרבע ערבים והשאר יהודים, איש 45,000 -גרו בעכו כ 2005בשנת

למרות שקיים גם שיתוף , 2008מהומות שפרצו ביום כיפור או 2000אירועי אוקטובר , לדוגמא, יהודית-מתיחות ערבית

ורק לאחרונה התבשרו התושבים על חלוקה של שם רחוב באזור הנמל המשופץ , ביערהוא יהודי וסגנו ראש העיר : פעולה

6.'20-בין מצביא ערבי מימי הביניים וקצין ישראלי מהמאה ה

לא מאפשרת בו נמצאים כיוון שהארכיטקטורה של הרחוב , י של העיראני רואה מקום להזכיר את הרקע הדו לאומ

שריד לתקופה , נתקלים במגדל שמירה עתיק, ברחוב בקצהו המזרחיכשמתחילים את הסיור . לשכוח עובדה זו

בין לבין מפוזרים . 'ערביים'ושל בתים משותפים ' יהודיים'יש תמהיל של שיכונים מודרניסטים , בהמשך. העותמאנית

גוררים בחלקן מת, וכיום הם וילות פרטיות, שכל אחד מהם אכלס בעבר כמה משפחות עולים יהודים ',רכוש נטוש'בתי ה

, ערבי ,אקלקטי: 20-כשהמשותף להן הוא סגנון בנייה מגוון מהמחצית הראשונה של המאה ה, בחלקן יהודים, ערבים

.שהיה יכול להשתלב בשכונת רחביהבית באוהאוס ראיתי אפילו

את בעיקר חדשים המשמשים מגדלים משותפים' 90-החל משנות הברחוב נבנו , כמו ברחובות אחרים במרכז העיר

. '50-ונים הוותיקים של שנות הבשנים האחרונות עברו משפחות ערביות להתגורר גם בשיכ. אוכלוסייה ערביתה

תושבים יהודים ברחוב הביעו באוזניי חשש מכך : שחלק מהדיירים מוטרד משינוי בצביון הרחוב, התרשמתי

קם היחסי של הערבים בעכו כמעט ולא חל, למרות שעל פי הנתונים הסטטיסטיים', הרחוב הופכים לערביים/העיר'ש

יכול להיות שחששות אלו הן ביטוי לכך שהמתח הלאומני ברמה העירונית מעסיק את התושבים גם 1948.7השתנה מאז

. או שאכן חל שינוי דמוגרפי ברחוב דוד נוי עצמו, ברמה האישית

ולכן המקום היחיד ברחוב בו יש שיכונים ', 50-במרכז עכו כמעט ולא נעשתה בנייה ציבורית בשנות ה, כפי שציין אפרת

. 'וייצמן'והרחוב הראשי ' גיבורי סיני'בין , הוא מקטע של כמה מאות מטרים

.בית ערבי נטוש, בביתה שברחוב מעלה החורשה' 60-בתחילת שנות ה' משפחת מוסקוביץ

5 . 48' עמ, אלישע אפרת 6 www.akkonet.co.il/sub_title/archive.php?type=communityhttp//:, עדכון על ישיבת וועדת השמות העירונית בפורום תושבי עכו 7 .שם, שם

5

II =הבלוק

דוד נוי ותברחוב ,'עממיהשיכון ה' מקבץ בניינים מטיפוס

ועד שנת 1956משפחת אבי מאז שנת בקומת הקרקע שם התגוררה , 32דוד נוי ' נמצא ברח ו עוסקת העבודהיכון שבהש

גרה , 31בבית מספר , סמוךבבניין . 'ועד היום בני הזוג מוסקוביץ 1963מאז גרים ,בדירת הקרקע השנייה בבניין. 2000

. היא לעבודהשתרמה גם , מן משפחת 1955מאז

: להלן ייקרא גם, ראה סכימה בעמוד הבא)' גיבורי סיני'לרחוב ' ויצמן'שבין רחוב במקטע , ד נוי והעצמאותברחובות דו

קרובים לטיפוס מבנים אלו .צאים שישה מבנים של שיכון ציבורי שנבנו במקביל באמצע שנות החמישיםנמ (הבלוק'

בבלוק גם בניין 8".הפרוייקט הישראלי"ספר מתוך ההלקוח , כפי שמתואר בדף המידע שבעמוד זה ',השיכון העממי'

ודוד נוי 30דוד נוי ) שרידים לבתים ערביים מתקופת המנדט, בתים פרטיים שניו( לשעבר קופת חולים כללית)רי ציבו

.'פרוייקט הישראלי'אך הם קצרים יותר ממה שמוצג ב, הם דומים לטיפוס זה מבחינת סידור החלל הפנימי הזהה. (29

והגג הוא גג רעפים בכל בניין שמונה דירות, מבנים טוריים בני שתי קומות ושתי כניסות משותפותהם בבלוק השיכונים

,ברחוב דוד נוי 28' בית מסחריג לסגנון זה הוא . (44והעצמאות 40העצמאות , 37נוי דוד, 31דוד נוי , 32דוד נוי ) עמשופ

על פי עדות התושבים הוא .שטוחשלו גג דירות וה 12 יש בוש ,שיכון עממי בן שלוש קומות ושלוש כניסות משותפות

. '50-בסוף שנות ה, האחרון שנבנה בבלוק

כנראה בגלל ) מעל הקרקע( ארבע מדרגות)מ "ס 80 -והבתים מוגבהים בכ, לכל הדירות בבלוק מרפסות הפונות לרחוב

ות בחזית ביחס לחדר המדרגות שונה במבנים סידור המרפס. ויושבים על כלונסאות, (בעיית הצפות ותנועת קרקע בשטח

, (מת על ידי תוכניותלא הצלחת לא)על פי עדויות התושבים . חרתוגם גג הרעפים שלהם מעוצב א, 44 -ו 35בדוד נוי

9.אך הן מעט רחבות יותר, אר השיכוןהדירות במבנים אלו מסודרות בצורה דומה לש

8הוצאת מוזיאון תל אביב , 8484-8492בנייה ואדריכלות : הפרויקט הישראלי, בתוך אפרת צבי 'טיפוס'המידע והתמונה הן מתוך הערך

. 578' עמ' כרך ב, 2004תל אביב , לאמנות9 .מאות מצולמות נוספות לאלמנטים אדריכליים משותפים ושונים בין המבניםניתן לראות דוג 2' בנספח מס

6

כשעזבה את , נראה לי בדיוק כפי שסבתא השאירה אותו', לוחמי סיני'ו' ייצמןו'בין , מקטע הרחוב הזה, במבט ראשון

על סניף הליכוד צמחו שתי : בהמשך אני מגלה כמה שינויים. וכמעט אף אחד מהמבנים לא השתנה, עכו לפני עשור

לים כללית עומד ובניין קופת חו; והוא כבר לא צומח בצורת שער' "כוסח"עץ הפיקוס בכניסה לשיכון ; נוספותקומות

כשהבניין עמוס , זכורים לי ביקורים אצל הרופא בתור ילד: כמה מוזר היה לראות את הבניין ריק. שומם ונטוש

. ומספיק לקוחות להעסיק שני מוכרי בייגלה שעמדו מחוץ לשער, תור אינסופי תמידי בבית המרקחת שבכניסה, באנשים

שעה שבה הילדים היו אמורים כבר לחזור , נטוש בשעה שש בערבדוד נוי גם רחוב, חולים ריקלא רק בניין קופת , היום

.הביתה וההורים היו אמורים לשוב מהעבודה

כשהיא שומעת , ניגשת אליי אישה ושואלת למעשיי, בעוד אני יושב בכניסה לקופת החולים ומצלם את הבניין של סבתי

. '50-ברציפות ברחוב מאז שנות הואימה יהודית מן גרה ', 59ת יליד, שמה ענת מן: למטרת ביקורי היא מציגה את עצמה

היא עונה שלמיטב ידיעתה השיכון נבנה , לשאלתי. אביהל ברחוב לרגל אזכרה היא ואחיה אודי נמצאים היום בביקור

ת מושכו, יהודיתהאם אך כדי לוודא את הנושא היא מתעקשת שנדבר עם , כנראה על ידי חברה הסתדרותית', 55בשנת

. מועדון לקשישכ ,בהן לא מתקיימות מערכות בחירות המשמש בימים, אותי לסניף הליכוד

7

שצמחו מעל קומת הקרקע ת בקומות הנוספושמבחין וכשאני נכנס אליו אני, בית ערבי ישןקומת קרקע בהסניף נמצא ב

אפשרה לדיירים במשך השנים ו', רכוש נטוש' מבנה שהיהבשלב כל תנועת החירות קיבלה לידיה : הדיירים הם ערבים

...ערבים לבנות על הגג בית פרטי

על פי צבי . היא שבנתה את השיכון' עמידר'כי וחברותיה למועדון מסכימות , 1955, יהודית מאשרת את שנת ההקמה

א ול, בנתה את הרחוב" סולל בונהואבא שלי בכלל זוכר ש', רסקו'מדובר בטיפוס בניין שבוצע על ידי חברת , אפרת

כיוון ', רסקו'אפשרי שמדובר בפרויקט של , בניגוד למידע שמסרו הדיירים, לדעתי. היא החברה המבצעת' רסקו'ייתכן ש

10. ה לשמו בגלל שנבנה על יד החברהשזכ', מרכז רסקו, 'נמצא מרכז מסחרי שכונתי שצמוד לבלוק

דוד 'גרה ב, מניה טייכר, אני מסביר שסבתיוכש, הנשים תוהות כיצד הגעתי דווקא למקום הזה. בחזרה לסניף הליכוד

העדכני ענת מן מגלה בקיאות מפתיעה במצב המשפחתי . ש למניה"מחייכות ומבקשות שאמסור דכולן , 2000עד שנת ' נוי

ורק מעטים מהזקנים המייסדים עוד , כל בני דורה עזבו את השיכון ואת עכושלמרות ש, סבירהומ, של בני הדודים שלי

. על קשר עוד שומריםעדיין ,ביחדילדים ששיחקו בשנות החמישים והששים חלק מה, חובמתגוררים בר

, הדיירים השתייכו למשפחות שהיו נחשבות כמעמד ביניים בעת הקמת המבנים, על פי עדויות האנשים איתם נפגשתי

רוב הדיירים מתגוררים ש כיום נמסר לי. והדירות היו בבעלותם, חרים זעיריםהורים העובדים בעיקר בתעשייה או סו

על פי התרשמות לא מדעית שלי . ולהשכיר את הדירות, לעזוב את עכובעלי הדירות העדיפו במקרים רבים : בשכירות

בחלק גדול של הדירות נראה , הבתים המשותפים אינם משופצים : האוכלוסייה כבר לא שייכת למעמד בינוני מבוסס

תי במקום ולמרות שהיי, הדירות לא נעשו כל תוספות בנייה למרות גודלן הקטןברוב המוחלט של , שלא התקינו מזגנים

וזאת למרות שהרחוב סמוך לעירייה , מספר קטן של מכוניות חונותראיתי , ע השבוע וגם בסופובאמצ בשעות שונות

.ולרחובות מסחריים

בבלוק מהדירות 10% -אה כי כנר', ם משפחת מן ומוסקוביץכאטומות ומשיחה עמספירה שעשיתי של דירות שנראו

וגם כיום , מעידים כי בעבר מרבית הדיירים היו משפחות עם ילדים הקרובים לגיל ילדיהם' בני הזוג מוסקוביץ. ריקות

וחלק גדול מהמשפחות עם , אך בעיקרון האוכלוסייה היהודית בבלוק הזדקנה, ניםעדיין גרות משפחות עם ילדים קט

. לותיקי הבלוק משמש בפועל בשעות היום כמועדון קשישים תעיד העובדה שבית הליכוד .הילדים הו משפחות ערביות

.מקצהו המערבימבט על הבלוק , למטה, מקצהו המזרחימבט על הבלוק , למעלה

10 . ראה מפת רחוב דוד נוי בפרק הקודם

8

III - הבניין

28נוי משפחת מן מרחוב דוד

ענת הזמינה אותה להתרשם מדירת ', ץמכיוון שהייתה לי כחצי שעה פנויה עד לראיון שנקבע לי עם משפחת מוסקובי

. כפי שציינה באהבה, "הדירה הכי יפה בעכו. "בין הדירות המעטות בבלוק שהורחבו, אימה יהודית

בבניין זה . יותר לרחוב הן הפכו סגורות: דירות בבלוקלראות שינוי המאפיין את כל הניתן 31' יסה לבית מסכבר בכנ

דלת אטומה עם התקינו הדיירים, סורגי בטוןאמצעות רק למחצה ב סגורהייתה שה, לבנייןכניסה אפשר לראות כי ב

לא נשארה .ישראליות למהדרין בעיקר בעזרת רפפות פלסטיק ,ו עם השניםכל המרפסות הפונות לרחוב נסגר. וםאינטרק

. בכל עשרות הדירות שבבלוקמרפסת אחת פתוחה

ובהתאם לכך , בישראל היא יצירת נתק בין הפרטי לציבוריהציבורי המאפיינים של השיכוןאחד , 11יון-על פי קלוש ולו

המספק חב הציבורילהעדיף לשהות ולפעול במר" לחנכם"כדי , יותסטשיכון האנשים במערכות פרטיות קטנות ומינימאל

בורי פרטי לציההבעיה לטענתם היא שאופי השיכון אינו מייצר שטחי ביניים בין . בצורה יעילה יותר את צורכיהם

כפי שגם קרה , ההסתגרות לתופעת ומכך הם מגיעים להסבר אפשרי, 'עמומה' על השטח הציבורי העצום והבעלות

, כנגד המרחב הציבורי העמום והמנותק שהוא יוצר, התרסה כנגד השיכוןלטעמם ההסתגרות מבטאת: בשיכון שלנו

.העדפת מרחב פרטי מרווח יותר על פניוו, ודחיית הסולידריות ושיתוף הפעולה שהממסד הציוני רצה ליצור

זה הרי שטח מדירתך שבו , מדרג ביניים בין הפרטי לציבוריניסיון לעל ידי הממסד ת ומרפסתכנון האני רואה דווקא ב

השיכון הציבורי מאופיין בהפרדה "כי , יון-עם האבחנה של קלוש ולולי דבר שלא כל כך מסתדר , אתה חשוף לרחוב

, לדעתי ,סגירת המרפסות מראה. "ובביטול המדרג שבין המרחב הציבורי לשטחים הפרטיים, קרקעקשיחה של שימושי

כו את הדירות למתחם עוד יותר כיוון שהדיירים הפ, ולא התרסה נגדו, המודרניזם על אפשרות של הפנמה וקבלת

דומה מתרחשת בגינות שבין תופעה . '50-של שנות ה ומסוגר מכפי שתוכנן על ידי האדריכלים פרטי, אינדיבידואלי

חלק מהשיכון למרות שלא כבבירור ן הוקף בגינה משותפת שהייתה מזוהההשיכו, אם בתכנון המקורי: השיכון לרחוב

. ועל חלקן השתלטו בעלי דירות הקרקע, הרי שכיום החצרות מגודרות ומתוחמות, הייתה מגודרת

11 . 172' עמ , קלוש

9

. כחדר שינה נוסף והרחבה של אזור השירות בבית ומשמש, וריתלדירת משפחת מן התווסף חלק הפונה לחזית האח

התריסים , לדוגמא. המקורייםבניין הפרטי חלק מרה על המשפחה שמ, וההשקעה בריהוט הדירה יםלמרות השינוי

, בנייןהבחלונות הפונים לרחוב לא הוחלפו מאז הקמת והמשקופים אך ענת מעידה שהזגוגיות , והמרפסת נסגרה חדשים

כמו ארון מקובע בקיר , אלמנט אחראך , הבוידעם אמנם כבר לא בשימוש כיום. המעיד לדעתה על איכות הבנייה דבר

. ההרחבה על ידי המשפחה למרות שהועתק ממקומו המקורי כשנבנתהנשמר , כביסההמיועד ל

, הכניסה למרפסת את היכולת לעבור מהולהם מציינים בחיבה , מה הם זוכרים מהדירה של אז הילדים לשאלתי את

כל אחד .ושברו את הקיר שבין ההול והסלון ,המרפסת חוברה להול, כיום. ומהסלון לחדר השינה, ומהמרפסת לסלון

.בתכניות בהמשך אראה אותו, נעשה שינוי דומה' גם בדירת מוסקוביץ .הדיירים ן לצרכיהיה קטבנפרד מהחללים הללו

11

ענת ואודי מספרים כי ביחס לרמת המגורים באותה .אני שואל', ?מהדירה שרכשההאם המשפחה הייתה מרוצה '

הגג שענת נזכרת . 'מעולם לא הרגשנו בצפיפות', הם אומרים, 'ולמען האמת', הרגישו כי גרו בדירה מרווחת, תקופה

אך , רף וחמה בקיץגרם לדירה להיות קרה בחו( יש חלל לא מנוצל בין גג הרעפים ותקרת הדירה)החלול והלא מבודד

בייחוד אם , גג רעפים נבנה השיכון עם גם לי לא ברור מדוע. זוהי התלונה היחידה שהם מוכנים להסגיר לגבי הבניין

הרכבה חדשנית ומתוחכמת של כלל " -של המדינה הצעירה לואני תוהה אם זהו ניסיון , החלל שמתחתיו אינו מנוצל

12..."אירופיים, ביטוייה היו מערביים. שניסתה לשלול את האוריינט...שראליתגירסה מודרניסטית י...המערכת הצורנית

ולכן לדעתי , משדר דימוי של ביתשל השיכון התכנון המקורי , הרי שעבור משפחת מן, גם אם יש ביקורת על השיכון

. חלק מהאלמנטים המקוריים( למרות השיפוצים)הרצון לשמר

12 . 157-8' עמ, שם

11

IV - הדירה

23/3דוד נוי ', ל מוסקוביץ'ציפורה ומרצ בית

להוכחת ) והתגייס לצבא 1948ל עלה לארץ 'מרצ. נולדו ברומניה', מוסקוביץ( 1936ילידת )וציפורה ( 1932 יליד)ל 'מרצ

. ומשם עברה לקיבוץ חמדיה, ועברה עם משפחתה לנהריה 1950 -ציפורה עלתה ב ...(ראו את התמונה, הגיל הצעיר

ילד )אברי , לזוג שני בנים נשואים. ועברו לגור בעכו 1955בשנת התחתנו , ל אומר'פי שמרצכ, "נהריה/עכו"בהם הכירו

. לא גר בעכו אף אחד מהצאצאים. לכל אחד מהם שלושה ילדים, ('61יליד )ואבנר ( '57

המדינה הסיפקכיוון שבאותה תקופה , ולא בקרבת משפחתה של ציפורה בנהריה, בעכודווקא לאחר החתונה בחרו לגור

הסמוך לאתר בו ', גיבורי סיני'ברחוב ',רכוש נטוש, 'תחילה התגוררו בבית ערבי. לדברי הזוג, בעכו יותר פתרונות דיור

מבחינה המעידות על בית מרשים, 13ילמרות שניתן להתרשם מהתמונות שבאלבום האיש. וםנמצא השיכון הי

גרו ' שרכוש נטו'משום שב, שיפור איכות הדיורבעיניהם נחשב המעבר לשיכון הציבוריאומרת ציפורה ש, ארכיטקטונית

בהשוואה לגודל דירה ציבורית ממוצעת . חדשה, בעיקרו ,(ר"מ 50 -כ)יותר דירה מרווחת והשיכון הציע, כמה משפחות

14. הייתה זו אכן דירה מרווחת יותר, (ר"מ 35)באותן שנים

רכשה אותה ממשפחה בשם היא . 1963בשנת , ס השיכוןר שאוכלקנתה את הדירה כמה שנים לאח' משפחת מוסקוביץ

: בתעשייה עבדו שני ההורים, כמו מרבית הדיירים אז. הראשונים של הדירה הבעליםככל הנראה שהייתה ,קוטל

13 . והתמונות שבפרק הראשון בעבודה זו 5' ראה נספח מס 14 . 163' עמ, קלוש

12

שהיה ניסיון להקים תעשיית רכב ', קרייזלר'ל במפעל לייצור מכוניות בשיתוף חברת 'ציפורה במפעל שטראוס ומרצ

. ל במדי נבחרת הכדורגל של המפעל'בתמונה שבעמוד זה נראה מרצ(. ואחר כך בנצרת)באזור נמל חיפה ישראלית

אך כפי , בעיקר רומנים ופולנים, אשכנזיות מרבית דיירי השיכון היו משפחות, באותה תקופה, בני הזוג להערכת

ולכן בעייתי , תה נמוכההעדתית בשיכון הייכלומר המודעות , "לא ידעתי שאני רומניה, ס"עד ש" :שציפורה הגדירה זאת

שהיה שכן ,אבי) חוסר המודעות של התושבים, לדעתי. גוון העדתי בשנים הראשונות לאיכלוסאת המ, להעריך כיום

מעיד על הומוגניות של האוכלוסייה בקטע (דאות מאיזה עדה הםולא יכל להגיד בו ,במשך עשרות שנים של משפחת מן

שבאופן לא אופייני , אני מגיע למסקנה, רומנים ומן הונגרים' יץמוסקוב, וון שמשפחת אבי פולניהומכי, זה של הרחוב

אכן באזור , 197115בשנת על פי סקר שביצע משרד השיכון . לבלוק היה אופי אשכנזי, לדימוי של שיכון בעיירת פיתוח

הנספרים בסקר )ילידי ישראל ואסיה , כךופחות מ, מיעוט משפחות מצפון אפריקה וגרו בו בעיקר ילידי אירופה היה

היו אנשים שעלו לארץ , עברה לשיכון' מרבית הדיירים בתקופה בה משפחת מוסקוביץ, על פי סקר זה(. באותה קטגוריה

נתון נוסף המחזק את ההערכה שלי שבאותה תקופה היה מדובר ', 50-בשנות העלייה ההמונית עד תחילת שנות ה

.אשכנזיתבאוכלוסייה

'50-שנות ה, בעכו מפעלים בטורניר ( שני מימין) במדי כדורגל ל'מרצ

. לערך' 67ולכן הוחלפה הצנרת בשנת , כבר התגלו בעיות אינסטלציה, ל מעיד כי תקופה קצרה לאחר שעברו לדירה'מרצ

ל 'מרצ, לשוןמרות שאני מנסה למשוך אותם בול, האיכלוס ת בלבד לאחרספורו למרות שבעיות הצנרת הופיעו שנים

, ממליץ בכל פעם שעוברים דירה להחליף את הצנרת'הוא שאלא מסביר , מסרב להגיד כי איכות הבנייה הייתה לא טובה

. מגלה לויאליות לשיכון' גם משפחת מוסקוביץ, כמו משפחת מן .'ליתר ביטחון

תכנית סגירת . האישורים כלשנעשתה כדת ודין על פי , 1969 ,במסמכי העירייה יש תיעוד לשנת סגירת המרפסת

הוחלף מעקה הבטון המקורי , ודווקא כשנסגרה, נמוךבטון המרפסת תוחמה במעקה , המרפסת מציינת כי עד הסגירה

16. במעקה ברזל גבוה יותר

מעקה ברזל ותריסי –ציפורה זוכרת שבאותן שנים כל הדיירים סגרו את המרפסות ולכן סגנון הסגירה כמעט זהה

שנה לאחר 15)הצלחתי להבין מה קרה ברחוב באותה תקופה שגרם דווקא אז לגל סגירת המרפסות לא . פלסטיק

,'הול'ה, חדר האורחיםהיה רצון להרחיב את השטח הלא גדול של ,לדברי ציפורה ,הסיבה לסגירה(. האיכלוס הראשוני

(. פרטית יותר גם ישיבה: נות שליופרש) 'ישיבה נוחה יותר בסלון'כדי לאפשר וזאת ,המרפסת ולספח אליו את שטח

. וכך גדל החלל המיועד לאירוח, אלא שבירה של הקיר שהפריד בינה ובין ההול, השיפוץ כלל לא רק סגירה של המרפסת

ובכך , נחסמה הדלת בין חדר השינה של ההורים ובין המרפסת במסגרת השיפוץ, מןאצל משפחת שראיתי כמו בדיוק

15

, מחוז חיפה-פורסם על ידי משרד השיכון ,עכו מזרח תכנית שיקום –רובע דבורה , מתוך סקר שנעשה לתכנית של אלון יוחנן וברקאי בועז . 3' ראה נספח מס. 1971

16 . 4' ראה נספח מס

13

אצל . פחתי המשותףוחידדו את ההבדל בין השטח הפרטי של ההורים והשטח המש, השינההשאירו רק פתח אחד לחדר

. שכמובן לא היו במבנה המקורי, נוספו עם השנים סורגים, המתגוררת בדירת קרקע' משפחת מוסקוביץ

ר בחלק "מ 20 -הן הוסיפו כ: של הדירות ביצעו הרחבה דומה', משפחת מוסקוביץו משפחת מן, מעבר לסגירת המרפסת

כפי שניתן , שירותים או המטבח, כביסה –של אזור השירות וכך הרוויחו חדר שינה נוסף והרחבה , העורפי של הבית

17.להתרשם מהתכניות

.אך הן דומות במהותן לשינוי שביצעה משפחת מן, 1981 -כפי שהוגשו לעיריית עכו ב', התכניות שלהלן הן תוכניות השינוי של דירת מוסקוביץ 17

14

למרות שכל הדירות . רק בחלק קטן של הדירות בבלוק בוצעה הרחבה: שתי הדירות בהן ביקרתי אינן מעידות על הכלל

בין המבנים כדי להגדיל את שטח והמוזנח טות המשפחות שניצלו את השטח הפתוח הרחבמע, סגרו את המרפסות

אך )בנייה דומה טיפוסבושנבנתה באותה תקופה , 18בצפת' כנען'עם שכונת יותנתון זה הפתיע אותי לאור היכר. הדירה

. שנשאר בממדיו המקוריים שכמעט לא ניתן למצוא בה בית', בנה ביתך'וכיום נראית במבט ראשון כשכונת , (לא זהה

וניתן למצוא , כמעט כל הדירות הורחבו על חשבון השטחים הפתוחים שבין הבניינים, בניגוד לשיכון בעכו ,'כנען'בשכונת

. שנשארו בה ושיפרו את מצבם בעזרת התוספות', מקוריים'דיירים רבים

כמה שנים קודם לכן אחד אודי מן מספר ש. 1983-נעשתה ב, 31בדוד נוי ההרחבה המשמעותית של דירת משפחת מן

התוספת נבנתה למרות שבשנה זו , להערכת ענת אחותו. ומשפחת מן חיקתה את התוספת שלו, השכנים הוסיף אגף דומה

הממשלה הקלה על אישורים , ועליית הליכוד' 77כיוון שלאחר מהפך , כבר היא ואחיה היו בוגרים ולא גרו בבית

. והמשפחה ניצלה את ההטבות כדי להרחיב את הדירה, לשפר את מצב דיירי השיכוניםלתוספות בנייה כדי

ציפורה מכחישה שהדבר היה קשור לשינוי בגישה מצד .198119ביצעה הרחבה משמעותית בשנת ' משפחת מוסקוביץ

הליכוד לא "; םמעולם לא הייתה פשוטה ולא הקלה על שינויי, כמו היום, וציינה שהבירוקרטיה אז, מוסדות השלטון

משום שהם באו להתארח , התבגרות הילדים היא שחייבה את ההרחבה', עבור משפחת מוסקוביץ. לדבריה, "שינה כלום

. ולא יכלו לחלוק כבר את אותו חדר, עם בנות זוגן

18 . בתכנון עירוני שעסק בערים החדשות בישראלאחר ים הקודמת ביצענו מחקר על השכונה במסגרת קורס בשנת הלימוד 19 . 4' כל המסמכים הקשורים לתוספת בנספח מס

15

, ם בלבדביטוי לצרכים אישיי, ורואה בתוספות שהתרחשו באותו זמן מקריות, בשיחה עם אבי הוא מסכים עם ציפורה

הוא מזכיר את תופעת סגירת המרפסות שהתרחשה על פי זכרונו תוך . ואולי רמז לעלייה ברמת החיים באותה תקופה

ואומר שכך גם ', גל של אופנה עיצובית'במסגרת מה שהוא רואה ' 70-עד תחילת ה' 60-תקופה קצרה מסוף שנות ה

אנשים שהיה להם כסף הבינו שאין מה להשקיע בהרחבת ', הוא מספר', בשלב מסוים'. הייתה אופנת תוספות הבנייה

'.ולכן לא בנו יותר תוספות, ועדיף לעבור לנהריה או לחיפה, הדירות

אני נוטה להסכים עם מה שאמרה . חברתיהמהקשר ולמצב הפיסי של השיכון כמנותקקשה להתייחס להרחבות , לדעתי

שגורמי , בצפת' כנען'גם בשכונת : ן אפשרות לתוספות הבנייהשרואה את הקשר בין התחזקות הליכוד ומת, לי ענת מן

השינוי הפיסי התרחש רק ,על הצורך בציפופה דרך תוספות בנייה פרטיות' 50-התכנון דיברו עוד מאז הקמתה בשנות ה

',80-תחילת שנות הב, בוצעו בתקופה דומה וש מההרחבות המעטות בבלוקששל, העובדה היא. '70-החל מסוף שנות ה

ם שנים בהן הממשלה ניסתה במוצהר לשפר את הרמה הפיסית של השיכוני, בשנים שאחרי המהפך הפוליטי כלומר

.לדעתי לא מדובר בצירוף מקרים בלבדולכן ,(במקומות אחרים בעכו)' שיקום שכונות'באמצעות פרויקט

.23' נה דירות בבית מסשהורחבה מתוך שמוהדירה היחידה . מבחוץ' תוספת לדירת מוסקוביץמבט על ה

16

V - פניםהעיצוב

ניתן לראות בתמונות . השייכים למבנה המקורי" נוסטלגיים"פרטי בניין ראתי קודם כיצד משפחת מן שמרה על ה

ובביקור שלי , שבו נבנו הדירותצובי העימהסגנון דווקא התרחק ' של משפחת מוסקוביץ טעםה, בשונה ממנההבאות כי

; ואפילו הדלתות והמשקופים בתוך הדירה חדשים, כל מפסקי החשמל: למצוא רהיטים או פרטים מקוריים חנולא הצל

גם שהיה אחראי, הופמן, נגר עכואי מפורסםמ הוזמנו)' 67ארונות המטבח הוחלפו בעת שיפוץ האינסטלציה של שנת

' 81רות פינת האוכל במטבח המורחב של שנת קי ;'70-הוחלף בשנות ה בדירה הריצוף ;(שיפוץ על המטבח של סבתא שלי

המטבח לסלון משקוף הפתח בין ואפילו ; דו לפני כמה שניםשהורו ',סוג של טפט, אופנתייםשאז היו 'כוסו בלוחות עץ

.('לא זוכרים מתי') צורת קשת אוריינטליתבמחדש פוסל

השנים השתנה טעם הדיירים בהתאם עם. ריםהדיילא ניתן להגיד שמאפייני העיצוב קשורים לזהות האתנית של לדעתי

אך ל וציפורה הייתה סגנון עיצובי שמשדר חמימות וביתיות 'שהמטרה אצל מרצ אפשר להגידכך ש ,לאופנות שבאו והלכו

ולכן נעשו מעודכניםוריהוט באמצעות אלמנטים לעשות זאת בחרה' משפחת מוסקוביץ: אצל משפחת מןשלא כמו

. "ענתיקות"על ולא שמרה סגנון העיצוב בביתשנים את שינתה וחידשה כל כמה

המשקוף בצורת קשת בפינת האוכל מזכירים ו לבנים-הכחולים הצבעים, ימין למטהמ. וכיום מעוצב עבור הנכדים, חדר השינה ששימש בעבר את הילדים, למעלה

. (משמאל למטה ) מצופה בעץ, אמריקאי basement אוכל דווקא עוצבה כאותה פינת , לפני עשר שנים עד אבל , ים תיכוניסגנון קצת לי

17

לדעתי אין שינוי גדול בתפיסת , והעובדה שריהוט ופרטים מקוריים אינם קיימים יותרלמרות השינוי בסגנון העיצוב

. '50-ה לעומת סידור הדירות שהציע השיכון בשנות 'הן אצל משפחת מן והן אצל משפחת מוסקוביץ, החלל

והתאימו אותו , רכיהםלפי צו עיצבו את הסגנון של פנים הדירה כל פעם מחדש ל וציפורה'לאורך השנים מרצ, אמנם

מרוצותשהן המשפחותאמרו לי , גם על פי הפרשנות שליגם בתשובה לשאלה ישירה מצידי ו אך, לטעמם האישי

גודל זה שיקף את היכולות של , כפי שהם רואים זאת .שהדירה הייתה קטנה מידי תמציינו גם אם, רימהתכנון המקו

. הם הרחיבו את הדירה, וכשהתאפשר, המדינה אותן שנים

צמוד יום יש חלל נפרד עבור פינת אוכל בשגם ה החלל הפנימי נשמרו אני מוצא בעובדה תכנוןדוגמאות לכך שעקרונות

מרפסת השירות צמודה למטבח, לתכנית הראשוניתבדומה . והמטבח מוצנע ולא נגלה לעין ליושבים בסלון, למטבח

וכדי להגיע אליו רחוק יותר מפתח הכניסה, חדרי השינה, השטח הפרטי יותר בבית .ומספר חדרי השירותים לא השתנה

–התוספת לא שינתה את היחס בין השטחים הציבוריים והפרטיים בדירה . יותר של הדירה' ציבורי'עוברים בשטח

השאירה את מחצית הדירה ולכן , אך חצי מהתוספת נוצלה לחללי שירות, ות הוסיפו חדר שינהאמנם שתי המשפח

20 .כפי שתוכננה מלכתחילה', ציבורית'ומחציתה השנייה ' פרטית'

ההפרדה והדאגה , ובין חלל ההורים לחלל הילדים, כפי שאדריכלי השיכון הפרידו בין המשותף לאישי בתוך הדירה

חלקו את ' של משפחת מוסקוביץם הקטנים הילדי. למרות השינויים בדירה מרה לאורך השניםהזוג נש לפרטיות של

כדי שכל ילד יוכל ולכן הוסיפו חדר שינה נוסף, ועם השנים עלתה רמת החיים וגם הצרכים השתנו, אותו חדר שינה

. אך גודל ומיקום חדר השינה של ההורים לא השתנה, להתארח בנפרד עם בת זוגתו

20 . בפרק הקודם של העבודה, תכניות הדירה והשינוי שבוצע בה

18

כוםסי

ל 'או כדברי מרצ, "כוהדירה הכי יפה בע", כדברי ענת מן. עבודה זו הציגה שתי משפחות המרוצות מדירת השיכון שלהן

במרכז )והמיקום של השיכון , (אשכנזי)יכול להיות שהרקע האתני של המשפחות . "זה הבית היחיד שלנו"', מוסקוביץ

תופעה שמתארים יפתחאל ולא ראיתי את ה, רים לדירות השיכוןאהדה של הדיי הם שיוצרים( העיר ולא בשכונה נפרדת

המשפחות שפגשתי לא מרגישות מנוכרות ".ללכת למקום אחר", רי שיכון המעוניינים רק בדבר אחדשל דיי, 21וצפדיה

. היה לו להציע להןוהן אף שיכללו את מה ש, לשיכון

ללא , מוזנחת: בה שמחוץ לבית מנוכרת לחלוטיןהסבי, כתופעה שהתרחשה במקומות רבים אחרים בישראל, עם זאת

בכך יש אולי כישלון של הממסד . ושתי המשפחות לא מתייחסות או מנצלות את החצר שצמודה לבניין, שום מגע אישי

. לא הצליח ליצור קהילה מגובשתכנראה אך , 'בית'דיור ואפילו כזה שהם רואים כשהצליח לספק לאנשים , המתכנן

אף , אבל העובדה היא שפרט לדיירים הקשישים, ים את הרכילות על כולם גם אחרי שעזבו את הרחובכולם יודע, נכון

היחסים הקרובים בין הדיירים היו טובים . אחד מהבנים והנכדים לא מתגורר בקרבת מקום ורובם כבר לא גרים בעכו

יוון שהבלוק היה מורכב מאשכנזים כ, או מעמדית אך הם לא עמדו במבחן של הטרוגניות עדתית, על פי כל העדויות

.שלא לדבר על אי ההתמודדות של הקהילה עם הכניסה של אוכלוסייה ערבית לרחוב, במעמד כלכלי דומה

. סייע לכך האירופאי יכול להיות שהרקע התרבותי, התושבים קיבלו על עצמם לדעתי את האופי המודרניסטי של השיכון

העצימו את הפרטיות ו, בהתאם לעקרונות התכנון המקורי, שקיבלודת המגורים את יחיעם השנים והצורך והגדיל הם

. סגירת המרפסות פעולות כמו על ידי של אורח החיים המודרני והאינדיבידואליות

ואף בניגוד להשקעה הגדולה בעיר העתיקה בשנים ( רובע דבורה)ושיכון המזרח ( סביבת רחוב שפירא)בניגוד לצפון עכו

שיכון נמצא בחלק המנדטורי של כנראה משום שה: ברחוב דוד נוי מעולם לא התבצע פרויקט שיקום שכונות ,האחרונות

22. לא במתחם שיכונים מובהק כמו בצפון ובמזרח ולא במתחם עם פוטנציאל תיירותי כמו העיר העתיקה בדרוםו ,עכו

על , הרחבה של הדירות באופן פרטי, מסוימתאפשר הממסד ואולי אפילו עודד בתקופה , כמעין פיצוי על כך, להערכתי

. דגם השיכון לא תוכנן בצורה המייעדת אותו לצמוח, למרות שבמקור, חשבון השטחים הציבוריים בבלוק

: מעיד על מצבו הקשה של הבלוק, כלומר העובדה שתוספות הבנייה לא הפכו לתופעה, המצב הפיסי של השיכון כיום

גורלו של השיכון היה . אוכלוסייה שגרה בהן בהרבה מקרים אינה מבוססת כלכליתוה, הדירות מושכרות או ריקות

. דומה לזה של שיכונים רבים בפריפריה

' רכוש נטוש'עולים שגרו ב: קורות המשפחות משתלבים במידה רבה בסיפורה של המדינה ומשתקפים בדירות השיכון

בישראל החדשה של , עם השנים. ת צעירים בני מעמד הפועליםשיפרו דיור ועברו לדירת שיכון שהיה מורכב כולו מזוגו

עם העלייה ברמת . מאשר לשבת על המרפסת בחוץ, והעדיפו סלון גדול יותר, סגרו כל הדיירים את המרפסות', 67אחרי

חלק מהדיירים הגדיל את , שהתרחשה במקביל להופעת צרכים חדשים של המשפחה המתבגרת, החיים בתקופת הליכוד

. ההדיר

מפחד הבדידות כיסו את כל הפתחים בשיכון ובגלל עלייה בפשיעה ו ,ההורים המבוגרים נשארו לבסוף לבד בשיכון

, של תכנית שרון' העכו החדש'את ועזב וכולם, בתים פרטייםלטובת חלק מהבנים עזב את השיכון הציבורי . בסורגים

. 1948נה זו עד שגרה בשכו, לחזרה של האוכלוסייה הערבית ופינו את האזור

21 . 170' עמ, אצל קלוש 22BBC0-4C61-692B-http://www.moch.gov.il/NR/rdonlyres/26DB83C0-, פירוט השכונות ששוקמו באתר משרד השיכוןעל פי

E3A53D560615/1026/ShikumShunotYatziaKnisa.pdf

19

ביבליוגרפיה

.1971, מחוז חיפה-פורסם על ידי משרד השיכון ,עכו מזרח תכנית שיקום –רובע דבורה , אלון יוחנן וברקאי בועז*

38' סדרת עידן מס, (עורכים)גליצנשטיין אסתר -חלמיש אביבה ומאיר, בתוך צמרת צבי , עיירות הפיתוח בישראל, אפרת אלישע*

.2009ירושלים , יד בן צבי בסיוע מכללת ספיר , עיירות הפיתוח -

. 2004תל אביב , הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 8484-8492בנייה ואדריכלות : הפרויקט הישראלי, אפרת צבי*

, (עורך)יהודה בבתוך שנה, תפקיד השיכון הציבורי בעיצוב המרחב: הבית הלאומי והבית האישי, יון יוברט-קלוש רחב ולו*

. 2000תל אביב , הקיבוץ המאוחד/ליר-הוצאת מכון ון, 16' גיליון מס, במה ישראלית –תיאוריה וביקורת

פורום בנושא עכו :http://www.akkonet.co.il/forums

אתר משרד השיכון :http://www.moch.gov.il

1976, בחתונת הוריי' משפחת מוסקוביץ

בנם הצעיר , (אבנר)הילד היושב מימין הוא נרי, ל וליד ציפורה'החייל עומד מאחורי מרצ( אברהם)אברי