מחברת בחינה בשיטות מחקר איכותניות

המחברת מבוססת על החומרים מההרצאות, מהתרגולים ומהמצגות.

מבוא: התקשורת והמחקר האיכותי

"רדיו, טלוויזיה, סרטים ותוצריה האחרים של תרבות התקשורת מספקים חומרים שמתוכם אנו מעצבים את עצם זהותנו,

את תחושות עצמיות שלנו, את המושגים שלנו באשר למשמעות היותנו ממין זכר או נקבה, את תודעת מעמדנו,

השתייכותנו האתנית והגזעית, את הלאומיות ואת המיניות שלנו, את "האנחנו" ואת ה"הם". מופעי התקשורת מראים מי

בעלי הכוח ומי משוללי הכוח, למי מותר להפעיל כפייה ואלימות ולמי לא.." )דאגלס קלנר(.

מהנראה כי לתקשורת יש השפעה חזקה, אך אין מחקר שקובע מהי עצמת ההשפעה שלה. לכן כדאי לשאול לשאלה זו אין תשובה חד משמעית ותפקידו של המחקר האיכתוני לחקוראנשים עושים עם התקשורת?

ולבדוק את מורכבות הדברים.

למה חשוב לחקור את התקשורת?

עם התקשורת והתכניםעושיםלהבין מה אנשים .1

הבנת פעולת התקשורת- הבנת יחסי כוח ושליטה, ערכים, דרכי פעולה והנחות יסוד..2

העצמת היחידים ביקורתיים- הקנית כלים .3

התנגדות וחתרנותחשיפת .4

תפקידי החוקר

לפרש ולהבין את המציאות ולזכור שהכל תלוי הקשר )סובייקטיביות ורפלקסיביות(.1

לחשוף תופעות חברתיות..2

לחשוף מנגנונים..3

להציג פרשנויות..4

אקטיביזם..5

גישות כלליות בחקר התקשורת

)מקלוהן- דטרמיניזם טכנולוגי(בחינת המדיום הטכנולוגיה והצרכנים.1

אינטרנט וחיי היומיום- טכנולוגיית האינטרנט והפייסבוק בפרט שינו מושגים רבים בעולם

התקשורת.

קהילות חדשות התפתחו והתגבשו )רשתות חברתיות, שיתופי קבצים, היכרויות(-

מושג ה"חדשות" קיבל נופח חדש ושונה בפייסבוק )פתאום הסטטוסים שלנו הפכו לחדשות.-

תפסית החדשות הפכה להיות קלילה יותר(,

נושא הפצת התכנים הפך לרשות היחידים-

יצרני התוכן הם לא רק גדולי התקשורת אלא גם האנשים הפשוטים. -

כפתור ה"לייק" בפייסבוק מסמן תפיסה דמוקרטית, תפיסה של הצבעה.-

זמן ומרחב משתנים )פריצת גבול הלאום ועידן ההאצה(-

תפיסת הפרטיות וציבוריות -

עיתונות וצריכת מדיה אחרת )בלוגים, יו טיוב..(-

נגישות ומידע זמינים ונוחים-

- סימנים, ייצוגים, מיתוסים, סיסמאות וערכים )קלנר, פיסק(בחינת התכנים.2

ניתוח תכנים וחשיפת הערכים שבהם

"כוכב נולד" )התפתחות מ"לא נפסיק לשיר"(- אימוץ תוכן מחו"ל אך שמירה על הישראליות-

)אמריקניזציה, דמוקרטיה..(

"הישרדות" )בגידה, הפרת ברית, תככנות, זכייה בכל מחיר(-

"האח הגדול" )אותנטיות, סיפוק מיידי, אינדיוידואליזם(-

ניתוח ייצוגים

, ארץ נהדרת(- גר פריפריה, אדם פשוט, טיפש,101ייצוג המזרחים בטלוויזיה )אחד העם -

לבוש בטרנינג, מרובה ילדים..- דימוי רע. אותן התוכניות שמציגות את המזרחים הם לרוב

תוכניות פארודיה )אחד העם( וסאטירה )ארץ נהדרת( אלה מבקרות את התפיסה של הציבור

לגבי מזרחי? האם יש פה פרודיה על ייצוג המזרחי? או שמא משתמשים בו כדי לבקר את

המדינה? האם יש פה ביקורת? אולי זו מוגזמות לטובת המוגזמות?

)גירץ, הול(בחינת חוויה ופרשנות קהלים.3

)פוסטוקולוניאליזם(בחינת יחסי כוחות בייצור והפצה.4

מבוא: שיטות מחקר איכותניות

מהו מחקר איכותני?

)הקשר של זמן, מקום,בפרשנות של פעילות תלוית הקשרמחקר איכותני הוא מחקר פרשני. מדובר .1

גיל, תרבות, חברה..(.

)כלומר לא עורך ניסויים או מניפולציות( והופך אותם המחקר האיכותני חוקר דברים במצבים טבעיים.2

למובנים יותר.

. להפיק משמעות או לפרש תופעה במונחים שהאנשים מביאים לתוכהמטרת המחקר האיכותי היא.3

איכותי=איכותני. איכותי אינו שם תואר )שמציין שיפוט(, אלא הכוונה היא לאיכויות )המאפיינים/התכונות(*

שהמחקר מצליח להעלות על פני השטח. שמות נוספים: פרשני, פוסט פוזיטיביסטי, הבנייתי.

ההבדל בין מחקר איכותי לכמותי

שיטות מחקר איכותניות שונות משיטות המחקר הכמותניות הן בהנחות והן בעקרונות השיטה

איכותיכמותי

מציאות מוחלטת, אחת, בעלתהנחות יסוד

מעמד מהותני. מציאות חיצונית,

שאינה תלוית הקשר.

המציאות כמבנה אנושי שעוצב

על ידי תנאים תרבותיים ואישיים

של הנחקר.

העיסוק במחקר איכותני הוא

בחברה ובבני אדם ולכן אין

אמת אחת ויחידה- כל אחד

תופס את החיים בהתאם

לנקודת מבטו, בהקשר החברתי

ולפי הערכים שעל פיהם גדל

לגלות את המציאות בעזרתמטרת המחקר

כלים שנחשבים אובייקטיבים.

המחקר האיכותני לא מחפש

שורה תחתונה או עובדה

חברתית מובהקת, אלא שואף

להבין את נקודת המבט של

הקהל והשדה אותו הוא חוקר.

המטרה היא להבין את

המשמעויות הסובייקטיביות

והאישיות של בני האדם

לתופעות שונות.

מדגם מייצג, שימוש בסקרים,שיטת הדגימה

ספירה כמותית של משתנים.

חלוקה על פי משתנה תלוי

ובלתי תלוי.

מקרי בוחן, מייצגים תופעה

ייחודית או קהילה ספציפית. אין

כוונה של הכללה.

תיאורי ופרשני. מחפשים הבנהניתוח סטטיסטי, יצירת קשריםשיטת עיבוד הנתונים

ופרשנות, וכן מסרים סמויים

אותם ניתן להוכיח מתוך

הטקסטים.

שאלות של כמות או של כן/לא.שאלת מחקר

יחסים וקשרים בין משתנים.

ניסוח שאלות הניתנות לבדיקה

אמפירית. בידוד משתנים

ובדיקת הקשר בניהם.

שאלות של תיאור והסבר. כיצד,

איך ומדוע. המטרה היא בחינה

והבנה של תהליכים, מנגנונים,

משמעות ויחסי כוחות

שימוש בריבוישימוש בתיאוריה מנחה מראש.שימוש בתיאוריה

פרספקטיבות/תיאוריות שעולות

מהשדה.

לינארי קווי:מבנה המחקר

בחירת הנושא הנחקר

סקירת הספרות

הגדרת שאלות המחקר

ניסוח השערות

תכנון מערך מחקר וכלי המחקר

מחקר דינאמי ומשתנה:

בחירת נושא

שהייה בשדה

שאלות מחקר

תכנון מערך

מיקוד והמשך איסוף נתונים

תיאוריה )עולה מהשדה( וסקירת

איסוף נתונים

ניתוח הנתונים

הסקת מסקנות

אישוש או הפרכה של ההשערה

ספרות

ניתוח נתונים

הצגת ממצאים

מאמר "חקר תרבות, רב תרבותיות ותרבות התקשורת"/ דגלאס קלנר

על פי קלנר, אם מטרנו היא להבין את "תרבות התקשורת" יש למעשה שלוש דרכים עיקריות. הוא מכנה זאת

"פרוייקט תלת ראשי":

- הרעיון שעומד מאחורי דרך זו הוא להבין את ההקשר התרבותי של הטקסטייצור וכלכלה פוליטית.1

המתקיים בתקשורת. אותו הקשר תרבותי מתחלק לשניים:

- איך מייצרים טקסט? לאיזה ז'אנר הטקסט שייך? הכוונה היא ל"מאחורי ייצור ומחקרי הפקהא.

הקלעים" של טקסט מסוים.

- על פי קלנר, בעיסוק בתקשורת חשוב מאוד להבין אילו אינטרסים )בעיקר כלכלה פוליטיתב.

כלכליים( עומדים מאחורי טקסט תרבותי מסוים. האינטרסים עליהם מדבר קלנר הם אינם

רק כלכלים אלא גם ערכיים )הדוניזם, נהנתנות, שאפתנות, תאוות בצע..(.חברות ההפקה

מנסות לשרת את האינטרסים הכלכליים והערכיים של החברה וזאת על מנת שהצופים

יפנימו את המסר.

- על פי קלנר, כשחוקרים תקשורת, יש לנתח את הטקסטים השונים הקיימיםניתוח טקסטואלי.2

)תוכניות, פרסומות, שלטים..(. כאשר חוקרים טקסט יש להתמקד בהיבטים הויזואליים, כלומר,

להתמקד בסמיוטיקה )חקר הסימנים(. חקר הסימנים הוא כלי מאוד מרכזי המאפשר לפרש ולנתח

טקסטים תקשורתיים ולהבין אילו משמעותיות גלויות או סמויות מסתתרות מאחורי הטקסט. בניתוח

טקסטואלי יש להתייחס לכל ההיבטים הויזואלים: איך נראות הדמויות, מהי זווית הצילום, מה לובשות

הדמויות, מה יש בתפאורה, צבעים וכדומה. חשוב לציין שתרבויות שונות מסוגלות לפרש טקסטים

בצורה שונה, למרות שיש סמלים מסוימים שהם יחסית מוסכמים בין חברות שונות )למשל הסימן

לב(.

דוגמאות לניתוח טקסטים: ייצוג האישה והגבר בפרסומות**

נשים. האחת, אישה פשוטה המצולמת בביתה2: בפרסומת מופיעות "2009"סיליט באנג עם אקונומיקה

ומוצגת בצורה היסטרית. השנייה, רגועה, ראציונלאית, אוחזת את המוצר, לבושה במלוא הדרה, ניראת

אשת קריירה ומוצגת כמקור הידע. האישה הזו נתפסת כגברית יותר. כל אחת מהשתיים ניראת אחרת

ומעבירה ערכים שונים. בסוף הפרסומות הקריין הוא גבר מפני בסופו של דבר, מקור הידע והסמכות הוא

הגבר, גם כשמדובר במשק הבית ובעולם האישה.

בפרסומת מופיעים שני גברים. האחד, גבר עדין, רוקד בלט, כזה שמבחינת הנורמות"מתאים לי גברים :"

לא מתחבר עם גבריות ממוצעת. השני, גבר מסוקס, נראה טוב, מצולם מלמטה למעלה, קשוח, בעל

עצמה. על פי הסמיוטיקה בלבד ניתן להבחין בדיסוננס בגבריות בין שני הגברים.

- קלנר טוען כי הצופים הם סובייקטים, פעילים ובעלי כח ויכולות ניתוח עצמאיותמחקרי התקבלות.3

משלהם. לכן, אם רוצים להבין תקשורת, יש להבין את נקודת המבט של הצופים, את הערכים שהם

מעניקים לטקסטים השונים ואת האופן בו הם מנתחים את תרבות התקשורת. הדרך לבחון איך

טקסטים של תקשורת מתקבלים בקרב הקהל נעשה בכמה אופנים: קבוצות מיקוד, ראיונות אישיים

ואתנוגרפיה )תצפית משתתפת(.

תקופות 7 ההיסטוריה של המחקר האיכותני-

)צריך להבין אתמאמר "ההיסטוריה של המחקר האיכותי, השפעות וזרמים"/ דנזין ולינקולן ההתפתחות של המחקר האיכותני ולא לזכור בדיוק שנים(

החלוקה לתקופות נעשתה על פי מושגים, דרכי חקירה, כתיבה ודימוי המציאות.

תקופה ראשונה "המסורתית"

-1900-1949

דוחות קולגיאליים "אובייקטיבים" )דוחות אנתרופולוגים על המושבות( על הזר והמוזר- על תרבות-

ילידית מנקודת מבט חיצונית ותשובה מוכנה מראש. המחקר התחיל כמחקר אנתרופולוגי של בחינה

והסתכלות על האדם שהציוויליזציה לא הגיעה אליו. התפיסה הייתה שהילידים הם המקור והם ילמדו

אותנו איך היינו פעם. זוהי תפיסה אתנוצרית. תפיסה זו היא תפיסה בעייתית מאחר שיש חלוקה

לטובים יותר וטובים פחות. התפיסה לא אובייקטיבית מפני שהיליד הוא אינו חסר תרבות, יש לו

תרבות משל עצמו והיא פשוט שונה וייחודית.

**דוגמא לסרט אתנוגרפי "מסורתי": רוברט פלארנטי מציג את "נאנוק מהצפון". רוברט תפס את הילדים-

כמוזרים והוא רוצה להביא אותם למערב. האנשים במערב תופסים את הילדים כאקזוטיים ולכן הוא רצה

להביא להם אותם בצורה זו. על ידי עריכה ובימוי החוקר הביא את התשובה שהצופים שלו ציפו לראות. ולא את

האמת. הוא לא היה נאמן למציאות והוכיח במרמה מתוך הטקסט את התיאוריה שלו. מתוך היומן של פלארנטי

ניתן לראות שגם הנחקר רוצה לתת לחוקר את מה שהוא רוצה, את הסיפור האקזוטי. היומן מלמד שגם

לנחקרים יש מודעות ולעיתים הם רוצים לתת לנו את התשובות שהם חושבים שאנו רוצים לקבל. יש להיות

מודעים לעניין זה ולצמצמו ככל שניתן.

תקופה שנייה "המודרנית"

-1950-1970

"תור הזהב" של המחקר האיכותני, ראשיתה של "התיאוריה המעוגנת בשדה" )תיאוריה הבוחנת-

יחסים בין משתנים ודפוסים חוזרים( והפיכת המחקר האיכותני למחקר מדעי.

ניסיון ליצור פורמליזציה של שיטות איכותיות ולקבוע תבחיני איכות )מה הופך מחקר מדעי לטוב(.-

איסוף נתונים בדרכים מגוונות )תצפיות משתתפות, ניתוחי תוכן, ראיונות..(.-

תיאוריה רווחת: ניאו מרקסיזם.-

תקופה שלישית "טשטוש הסוגות"

-1970-1986

המחקר האיכותני נתפס כמחקר מדעי וראוי והוא מתחיל לתפוס תאוצה.-

אתנוגרפיה פרשנית: לא מדובר במדע מדויק. מדובר בפרשנות.-

מתחילה כתיבה אומנותית סובייקטיבית. נוצרו מטפורות, חוויות ורגשות של החוקר.-

התיאוריות הרווחות: איטראקציה סימבולית, פונקציונליזם, ניאו מרקסיזם, פמניזם.-

תקופה רביעית "משבר הייצוג"

-1986-1990

"משבר הייצוג"- סובייקטיביות ומציאות. המחקר הוא סובייקטיבי והסובייקטיביות משפיעה על-

התוצאות. את מי מייצגים המחקרים והנחקרים, את החוקר או את המציאות? האם זה מדע? איפה

האובייקטיביות? אם הכל סובייקטיבי אז מהי המציאות? היכן המדע? האם הכל סיפורים אישיים? גם

ההיסטוריונים הבינו כי הם למעשה פרשנים. ואם הכל פרשנות אז מהו המדע ומהי המציאות

האמיתית?

משבר הייצוג נפתר על ידי כלי ה"רפלקסטיביות"- הגברת מודעות, ביקורת עצמית. החוקר הבין שהוא-

חייב להיות מודע לכך שהמחקר הוא סובייקטיבי ולהגדיר איך הוא בתור חוקר משפיע על שדה

המחקר. החוקר חייב להציג את דעותיו ואת תפיסותיו כי אלה משפיעות באופן ישיר על המחקר.

נקודת מבט החוקר )הרפלקסיביות( היא חלק מהמציאות הנחקרת. המחקר הוא למעשה דיאלוג עם

טקסט שמושפע מנקודת המבט של החוקר.

שאלות על מגדר, מעמד וגזע.-

החל חיפוש אחר מודלים חדשים של הצגת ה"אמת" השיטה והייצוג )יומני שדה המציגים תחושות-

וחוויות(.

תקופה חמישית "פוסט מודרנית"

-1990-1995

אתנוגרפיות חדשות וניסיוניות )אינטרנט- קהילות וירטואליות. מהם הגבולות? מיהם האנשים?(-

מתחילים לפתח עבודות שדה חדשות.

השמעת קול "האחר". חשוב מאוד להשמיע את הנחקר ולהציג את נקודת מבטו.-

חידוד רגישות, הגדלת ספקנות וריבוי גישות. במחקר האיכותי אין תשובה אחת.-

במקום תיאוריות גדולות ומקיפות )ניאו מרקסיזם, פנקציונאליזם( עוברים לתיאוריות של מצבים-

ספציפיים וממוקדים. התיאוריה אינה מכלילה אלא בודקת מצב מסוים.

תקופה שישית "בתר )אחרי,פוסט( ניסויית"

-1995-2000

קבלת אתנוגרפיות ספרותיות, שירה ומולטימדיה. שירה וספרות נחשבות כטקסטים מדעיים. -

אקטיביזם- החוקר לא סתם מתבונן מהצד, אלא פועל למען הנחקר ועוזר לו להגיע לתובנות חדשות.-

התמקדות בשיח מוסרי ולא רק במחקר עצמו.

שאלות על יחסיות תרבותית וקבלת האחר. אסור לשפוט. יש להבין את נקודת המבט של תרבויות-

אחרות. הסוטה והחריג הופך לנורמלי.

תקופה שביעית "תקופת העתיד"

ועד ימינו.2000-

המשך התרכזות בשיח המוסרי וברפלקסיביות.-

אתנוגרפיה עצמית )מתוך רעיון הרפלקסיביות נוצר הרעיון של החקירה העצמית. לחוקר יש מקום-

גדול במחקר ולעיתים כדאי לחוקר לעשות אתנוגרפיה עצמית ולספר על עצמו(.

עיסוק בדמוקרטיה, גזע, מגדר, מעמד, גלובליזציה וקהילה.-

אתנוגרפיה מודעת "חדשה"- אתנוגרפיה ספרותית.-

עקרונות היסוד של המחקר האיכותני תוך התמקדות בעולם התקשורת

מאמר "גישה לתקשורת כתרבות"/ ג'יימס קרי )מאמר תיאורטי(

ג'יימס קרי הוא חוקר תקשורת ובמאמר הוא בודק את האינטראקציה בין תקשורת לתרבות. על פי קרי, כאשר

מתמקדים בתכנים תקשורתיים, אפשר לבחון תקשורת בשני היבטים:

- דרך זו היא המקובלת והפשוטה ביותר במדעי החברה לבחינת(transmissionתקשורת כהעברה ).1

התקשורת. התקשורת היא כלי הפצה של מידע בזמן ובמרחב מסוים. תפקיד התקשורת הוא להעביר

מידע, כללי התנהגות וקודים תרבותיים. מבחינה זו, מחקרים שיאמצו את "תקשורת כהעברה"

יתמקדו יותר בשאלות האם המסר של התקשורת אכן הופנם והגיע ליעדו?, אילו השפעות

התנהגותיות וקוגנטיביות יש לצופים בעקבות המסר התקשורתי? וכדומה.

- זו הפלטפורמה שקרי מאמץ במאמרו. לפי גישה זו, תפקיד התקשורת(ritualתקשורת כהתכנסות ).2

הוא לייצר תחושה של "שלום ואחווה" חברתיים. על פי קרי, תקשורת מייצרת "מדורת שבט". מדובר

בטענה הפוכה ל"תקשורת כהעברה". התפקיד של התקשורת הוא לא להעביר מידע חדש כל הזמן,

אלא לספר מידע קיים ולייצר שפה משותפת לכולם. דרך התקשורת אנו חווים מידע סמלי מוכר

המייצר תחושת אחידות ולכידות בחברה. )למשל, "ארץ נהדרת" היוצרת תחושות שותפות ואחדות

ארצישראלית(. על פי קרי, העולם הוא כאוטי ותפקידה של התקשורת הוא ללכד את החברה סביב

ערכים משותפים וצרכים רגשיים קולקטיביים. את העולם הסמלי ותחושת האחדות, יוצרת התקשורת

)"טקסים"( שחוזרים על עצמם. היא חוזרת על אותם דימויים, בסדר מסוים ובאותהריטואליםעל ידי

השפה. הריטואלים שמזוהים על ידי כולם בצורה דומה, אלה הם שיוצרים את תחושת האחדות

והשיתוף. למשל, ריטואל של מהודרת חדשות מאפשר לצופה להתחיל לצפות גם באמצע המהדורה

ולהבין הכל וזאת מפני שהמהדורה מסודרת וקבועה.

**דוגמא: אם נחקור שידור של פיגוע, כתקשורת כהעברה, נדבר על שידור של כל האינפורמציה הדרושה, איך זה

קרה, כמה מחבלים וכדומה. אם נבחן את אותו אירוע כתקשורת כהתכנסות, נדבר על כך שעצם הדיווח על הפיגוע

.יוצר אצלנו איזשהו ריטואל. "טקס" קבוע של הצגת תמונות, פרשנות, פרסום שמות, שיחת טלפון ומועדי הלוויות

היחסים בין המציאות לתקשורת

איך התקשורת מייצגת את המציאות? האם היא מייצרת מציאות חדשה?מטפורת הדג במים -

האם היא משקפת מציאות קיימת? על מנת להשיב על שאלות אלו קרי משתמש ב"מטפורת הדג

במים"- בדיוק כמו שדג עטוף במים, אך אינו מודע לכך, כך בני האדם לא מודעים לתרבות

התקשורת שעוטפת אותם. על פי קרי, התקשורת עוטפת אותנו בדימויים באופן שאנו לא מודעים

אליהם לחלוטין. קרי טוען שאנחנו חווים את עולמנו דרך ייצוגים שהתקשורת מייצרת עבורנו. כך

למעשה אנו חווים עולם סמלי שהוא לא לגמרי אותנטי. זה עולם שמיוצר בצורה מלאכותית על

הוא ריבוע ועליו משולש- בתים כאלה לא מתקיימתדימוי של ביתידי תרבות התקשורת. )למשל,

במציאות, אלה ייצוגים שאנו מפנימים מהתקשורת והם נשארים בתודעה שלנו(.

קרי במאמר מדמה את התקשורת למפת כדור הארץ. בדיוק כמו שבני האדםהתקשורת כמפה -

יצרו על כדור הארץ את קויי האורך והרוחב )קווים שאינם קיימים במציאות(, כך גם התקשורת.

התקשורת היא מפה תרבותית שמכילה סמלים וסימנים ששאבו אותם אמנם מהמציאות אך על

המפה הם מייצרים מציאות חדשה הצופים מפנימים את אותו עולם סמלי שהתקשורת מייצגת

עבורו וחווים אותו כאמיתי וחד משמעי. )למשל, מהדורת החדשות נתפסת בעיני צופים רבים

כאובייקטיבית אך למעשה היא "מפוברקת" ואינה אובייקטיבית כלל. סדר שידורי אירועי החדשות

הוא אינו מקריים והכל מחושב ומכוון מראש. ההפרדה בין האירועים החדשותיים גורמת לצופים

לחשוב שאין שום קשר בניהם- כלכלה, תרבות, ערבים. הצופים חושבים שכל אירוע ייפתר

בכותלי התחום בו הוא תויג(.

מאמר "מאבק של אם נגד חדשות הטלוויזיה: ניתוח מקרה של חברות פוליטי"/ ליבס וריבק - מאמרשמדגים את הטענה התיאורטית של קרי )חשוב לקרוא את המאמר(

במאמר זה, החוקרות מנסות לבדוק האם וכיצד נערך משא ומתן על הטקסט התקשורתי. כלומר, איך-

צופים מפרשים את הטקסט- האם כולם מפרשים את הטקסט בצורה אחידה? או שכל אחד מפרש

את הטקסט על פי תפיסותיו ועמדותיו האישיות )והפוליטיות במקרה זה(?. החוקרות לא רואות

בצופים פאסיביים. מבחינתן, בדומה לתפיסתו של פיסק, הצופה הוא פעיל ואקטיבי.

המאמר מתמקד במהדורת החדשות של הערוץ הראשון )בימים שרק הערוץ הראשון פעל(, מהדורה-

שחוזרת על עצמה מידי יום ומתחילה בתקתוק שעון, מה שמרמז על סוג של ריטואל וזוהי דוגמא יפה

ל"תקשורת כהתכנסות" של קרי.

הליך המחקר

החוקרות מתמקדות במשפחה אחת ובודקות את פרשנותם לגבי מהדורת החדשות של הערוץ הראשון.

החוקרות בוחנות את המשא ומתן שעורכים בני המשפחה בזמן המהדורה.

שיטת המחקר

מדובר במחקר איכותני מסוג תצפית משתתפת- כאשר החוקרות התלוו פיזית למשפחת דקל במהלך

מהדורת חדשות וצפו באינטראקציה בין בני המשפחה. יש לציין שדעותיהם הפוליטיות של בני המשפחה

)כאשר מדברים על השקפות פוליטיות משתמשים לעיתיםשונות זו מזו. האם- שמלאנית, האב והבת- ימניים.

במושגים "יונים" )אנשים שמחפשים לפתור בעיות בדרכי שלום- גוש השמאל( ו"ניצים" )אנשים שמחפשים פתרון כוחני,

אלים, בלתי מתפשר- גוש הימין((.

תוצאות ומסקנות

ליבס וריבק מראות שמתקיים משא ומתן על הטקסט התקשורתי כאשר המשמעותיות שמופיעות בחדשות

מפורשות בהתאם לתפיסה הפוליטית שאדם מחזיק בה.

מי שמחזיק בדעות ימניות )ניצי(, הרבה יותר קל לו לפענח את החדשות באופן שמתאים

לאידיאולוגיה שלו. מבחינת הניצים, החדשות משקפות את הנורמאלי ואת תפיסת עולמם.

לעומת זאת, שמאלניים )יונים(, זקוקים לתחכום גדול יותר כדי לפרש את הטקסט באופן שיהיה

מקובל. יונים מגדירים את החדשות כמשקפות את הלא נורמאלי. )"רק קומץ קטן מיידה אבנים,

זה לא כולם.."(.

המסקנה היא שהאופן בו מפרשים את הטקסט מושפע כמובן מעמדה פוליטית, וככל שהעמדה הפוליטית

שמאלנית יותר, קשה יותר להתאים את מהדורת החדשות לתפיסת העולם. )במילים האחרות, החדשות

בערוץ הראשון הן יותר ימניות(.

מבנה המחקר האיכותני

מאמר "שאלות המחקר ועיצוב המחקר"/ שקדי

מאמר "כתיבה במחקר איכותי"/ אלפרט

שקדי ואלפרט הם מתודולוגים. הדגש במאמרים הוא על איך עורכים מחקר איכותני ומהו ההיגיון העומד

מאחוריו.

ההיגיון של המחקר האיכותני

ההיגיון של המחקר האיכותני שונה מזה של המחקר הכמותני. המחקר האיכותני בשונה מהמחקר הכמותני,

דוחה את הרעיון של אמת אובייקטיבית. הטענה של המחקר האיכותני היא שחיינו החברתיים הם

סובייקטיבים ולכן על החוקרים לנסות ולהבין את נקודת המבט הסובייקטיבית של האנשים ומהן המשמעויות

והפרשנויות שהם מעניקים לתופעה מסוימת. בנוסף, במחקר איכותני, לחוקר יש השפעה רבה על הנחקרים,

הוא בעל אמונות ודעות והוא משפיע על המחקר ולכן זה אינו יכול להיות אובייקטיבי לגמרי.

התנהלות המחקר האיכותני

בעוד שהמחקר הכמותני הוא דדוקטיבי )המחקר מנסה להסיק מתוך יריעה של אנשים על האדם הבודד(,

המחקר האיכותני הוא אינדוקטיבי )מסיק מהפרט אל הכלל(. המחקר מנסה לרוב לבחון תופעה ספציפית

ולהתמקד בכמות קטנה של נחקרים )קהילה, משפחה, קבוצה( ומתוך זה לייצר תובנה על התרבות הרחבה.

ההנחה היא שכולנו משוקעים באותן תפיסות תרבותיות ומשקפים את אותו מערך תרבותי. לכן, דרך התנסות

של יחיד/קבוצה/קהילה, ניתן ללמוד לא רק על האנשים שמשתתפים במחקר אלא על כלל התרבות שהוא

מייצג. במחקר איכותני אין מדגם מייצג אך מאחר וההנחה היא שכולם משוקעים באותן תפיסות תרבותיות,

ניתן להכליל באיזשהוא אופן על כלל האוכלוסייה.

שאלת המחקר האיכותני

בהתאם לתפיסת עולמו, מנסח המחקר האיכותני את שאלתו באופן שונה מהמחקר הכמותני. שאלת המחקר

אינה בודקת קשר בין שני משתנים אלא מבקשת להתמקד במשמעות/פרשנות/חוויה של נחקרים. ניסוח

השאלה הוא הרבה יותר כללי. "מהי המשמעות?", "מהי החוויה?", "מהי הפרשנות?" "כיצד בא לידי ביטוי?"

וכדומה.

**דוגמא: המחקר מעוניין לבדוק את תפיסת מוסד הנישואים אצל רווקות דרך הסדרה "סקס והעיר הגדולה". שאלה

במחקר כמותני תהיה כיצד הצפייה ב"סקס והעיר הגדולה" משפיעה על תפיסת מוסד הנישואים בקרב רווקות? שאלה

במחקר איכותני תהיה מהי המשמעות/הפרשנות שמעניקות רווקות למוסד הנישואים בעקבות צפייה ב"סקס והעיר

הגדולה"?

מבנה המחקר איכותני

**דוגמא קלאסית למאמר איכותני- "הזכות לדעת מול הצורך בנחמה- עיתונים ורופאים בין פרוסיונליות לפטריוטיזם"/

קרניאל ולביא דינור(

אין הכרח לכתוב תקציר.תקציר: .1

מבוא:.2הצגה כללית של נושא המחקר- למה הוא נבחר? למה הוא חשוב? למה הוא מעניין?א.

שדה המחקר- מהי התופעה החברתית בה מתמקד המחקר? )משחקי כדורגל, תוכנית טלוויזיה(ב.

מהי אוכלוסיית המחקר ואיך ניתן לאפיין אותה?

הצגת שאלת המחקר- מה המחקר בוחן?ג.

הצגה כללית של המשך הפרקים- הצגה עתידית של פרקי העבודה הבאים )"בחלק הבא שלד.

המחקר אעסוק בתיאוריה של.. ואראה כיצד האופן שבו מיוצגים.."(

: הצגה של לפחות גישה תיאורטית אחת. מחקר איכותני לא יכולפרק תיאורטי, מסגרת ספרותית.3

להציג את ממצאיו מבלי להיעזר במסגרת תיאורטית. ניתן לחלק את פרק זה לפי תתי נושאים ולא

לכתוב הכל כגוש אחד.

: בחלק זה מספרים על המדגם, שיטת המחקר, מהלך המחקר, מקוםמתודולוגיה, שיטת מחקר.4

המחקר, בעיות בנגישות ובעיות נוספות שעולות מתוך שדה המחקר. כחלק מהמתודולוגיה, יש

, כלומר, שיקופיות. מדובר בסוג של מחויבות שיש לחוקר איכותני בכל מחקר."רפלקסיביות"להביע

החוקר חייב להציג את עצמו ולמקם את עצמו ביחס לשדה המחקר ולשטוח בפני הקורא כל בעיה או

דילמה שעלתה במהלך המחקר. הרפלקסיביות מבטאת מעין "גילוי נאות" של החוקר ועליו להציג את

עמדותיו ותפיסתו שכן אלה עלולות להטות את המחקר. )לאינטראקציה עצמה בין החוקר למחקר

יכולה להיות השפעה משמעותית על המחקר. לדעות, לאמונות ולנטיות של החוקר יש השפעה על

המחקר. לקרבת משפחה לנבדקים יש השפעה על המחקר וכדומה(.

סקירה של מחקרים אקדמיים בנושא המחקר הנוכחי.סקירת הספרות:.5

הצגה, פירוש וניתוח של ממצאי המחקר. ניתוח ממצאים:.6

הצגת ממצאי המחקר מוצגת בצורה של "תמות" )דפוסים(. ההצגה נעשית באמצעות קטגוריותא.

ותתי כותרות באופן מסודר ומאורגן שביחד מרכיבות את הנושא הכללי.

הצגת העדויות האמפיריות שנמצאו במהלך המחקר )ציטוטים, דוגמאות(. ב.

בחלק זה, לאחר הצגת הממצאים, יש לחזור לפרק התיאורטי ולעשות את הקישור בין התיאוריהג.

לבין ממצאי המחקר.

סיכום המחקר והתייחסות למסקנת המחקר.דיון ומסקנות:.7

גישות וזרמים מתקדמים

תקשורת כתרבות

גישה זו כשמה כן היא. אנו תופסים את התכנים בתקשורת כחלק מהתרבות שלנו.

מאפייני הגישה:

- התקשורת מפורשת כמו עשייה תרבותית אחרת.החוקר כאנתרופולוג-

. תרבות היא כמו תקשורת. היא מהווה פעולההתקשורת היא חלק מהתרבות וכמו התרבות-

סימבולית. כל מה שאנו מבינים וחווים, ההתנהגות האנושית כולה. השפה שלנו היא חלק מהתרבות

והיא מורכבת מסמלים וסימנים וכך גם התקשורת. התקשורת היא שפת סימנים.

, אלא בחינה הקשרית, חיפוש המורכבות, בחינת שימושיםאין תשובה מוכנה מראשלגישה זו -

ומשמעויות:

בחינת שימושים ומשמעויות של אנשים שונים בהקשרים שונים. מה אנשים עושים עם.1

התקשורת?. גישת השימושים והסיפוקים מציעה רק מספר מוגבל של צרכים ושימושים.

המחקר האיכותני מאפשר לבחון את יחסי הגומלים באופן רחב ולא מוגבל.

בחינת יחסי הגומלין והכוחות. )טקסט, יוצרים, קהלים(. המחקר האיכותי חוקר קהלים,.2

הפקה וטקסטים ויש להתייחס לכל חלק בתהליך בנפרד אך גם כחלק מתהליך כולל

שלם. יש לבחון את יחסי הגומלין בין שלושת הכוחות: טקסט, הפקה וקהל.

פרשנות מפרספקטיבות שונות.3

מות המחבר

מאמר "מות המחבר"/ רולאן בארת

המחבר/היוצר הוא דמות מודרנית. לא תמיד היה מחבר. היו מתווכחים, היו מספרי סיפורים )שאמאנים(,

הסיפור לא היה מסופר מגוף ראשון ולא היו למתווכים זכויות יוצרים. רק בתקופה המודרנית קם המחבר

שאמר שהסיפור הוא שלו. שיש לו זכויות יוצרים ואסור להשתמש בסיפורים שלו. בגישת המחבר, הסבר

היצירה הוא על פי היוצר בלבד - דבר קולו של אדם אחד ויחיד המוסר את "סודו" כאשר דימוי המחבר מבוסס

על אישיותו, ההיסטוריה שלו, טעמיו ותשוקותיו.

"המחבר מת", יוצר הטקסט מת. בניגוד למחקר הספרותי ששואל "למה התכוון1968בארת מכריז ב

החוקר, הפרשן-הולדת הקוראהמשורר?", בארת טוען שהקהל הוא מי שחשוב ולא היוצר. בארת מכריז על

אחדות הטקסט מגיעה רק כאשר מחבר את כל הציטוטים בראש, במרחב אחד.

מאפייני גישת מות המחבר

מתייחסים לקורא ולכתיבה המהותית ולא למחבר- "הטקסט" הוא רקמה של ציטוטים.המחבר, רק מחבר בין מילים ורעיונות ומפיצם לציבור-

)המגיעים מאינספור חדריה של התרבות

"?כיצד מפרש הקורא את הטקסטאין לשאול "למה התכוון המשורר", אלא "-

אינטר טקסטואליותיש לבחון -

. הכל הומצא. כל הסיפורים כברישנם "אבות קדומים" מהם אנו ממחזרים חומרים קיימים-

קיימים. אין מחבר שממציא סיפור משלו. הכל כבר קיים והמחברים רק משנים ומסופים רעיונות. ישנן

אבות קדומים )המיתולוגיה( שהמציאו סיפורים בסיסיים והמחברים מוסיפים ומשתמשים בסיפורים

הקיימים. )חתונה מאוחרת למשל מזכיר את סיפור היפה והחיה(. הכתיבות הרבות משולבות

ומתנגשות, ואף אחת מהן אינה בראשיתית. הסופר מחקה תמיד מחווה קודמת. כוחו היחיד הוא

)ט"ס אליוט(..לערבב את הכתיבות, לסכסך אותן זו בזו, ולא להסתמך אף פעם רק על אחת מהן

. הרולד בלום טען גם הוא שהכל כבר נכתב אך הוא"חרדת השפעה" והכחשה מצד משורר חדש-

מוסיף שהחוקר מכחיש. החוקר מנסה להרוג את האבות הקדומים ולוקה ב"חרדת השפעה" והכחשה

)נאבק על מיקומו(

פרשנות ופרשנות יתר- אומברטו אקו

אין לקורא חופש מוחלט לפרש כל טקסט מרצונו על פי אינספור פרשנויות. יש להציב גבולות- אסור לחרוג

"לפרשנות יתר". יש להעדיף הסבר פשוט על פני מסובך ולהיצמד לטקסט ולקחת את האסוציאציות

המעוגנות לטקסט עצמו.

חיבור הסימנים ופרשנויות- פיסק

יש בו ריבוי של משמעויות. כל קריאה היא סובייקטיבית ותלויה בהקשרים-פוליסמיפיסק טוען שהטקסט הוא

ויש לתת ביטוי לפרשנויות השונות.פיסק נותן לנו את הכלים לבחון את הפוליסמיות. יש מרכיבים בטקסט,

סימנים נוספים,"."משמעות מועדפותסימנים מוסכמים שכולנו מבינים אותם באותה צורה וזה מה שנקרא

הסימנים האלה מייצרים עוד פרשנויות ועוד"."עודפות סמיוטיתשניתנים לפרשנות יחידנית נקראים

קריאות.

מודרניזם

תפיסה זו היא תפיסה של התפתחות חיוביות לכיוון אמת אחת. יש מציאות מוחשית וקיימת )שונה מהדימוי

בתקשורת( ויש אפשרות להגיע לתובנה אחת. המודרניזם דוגלת בקידום ופיתוח האנושות לאור מציאות

אחת. על פי גישה זו יש לחקור את הפער בין הייצוגים לבין המציאות.

הנושאים בהם עוסקת גישה זו:

- תקשורת צריכה לחקות את המציאות. הדימוי צריך להיות השתקפות של המקור. מטאפורהחיקוי.1

של שיקוף- המצלמה כחלון למציאות. על החוקר המודרני לבדוק עד כמה התקשורת משקפת את

המציאות ולבחון את הסטיות של הצילום מן האמת.

- התקשורת לא מייצגת פיסת מציאות, אלא מייצרת מציאות או מבנה אותה. המציאות איננהייצוג.2

עובדה אובייקטיבית, אלא תוצא של שיח. ה"אמת" שמוצגת היא אידאולוגית ולא האמת המוחשית.

על החוקר לבחון מנגנונים של ייצוג ולבקר את הבניית המציאות ולמצוא את הבעיות בה.

- איך האידיאולוגיה מבנה את הסובייקט. איך הייצוגים משפיעים עלאידיאולוגיה וסובייקטיביות.3

הפרטים. איך הפרטים מבנים את הזהות שלהם על פי הייצוגים בתקשורת. נושא זה עוסק בעולם

הפרטי, "תודעת האני" והחוויה האישית. על החוקר לבחון עד כמה התודעה כוזבת וכיצד האידואלוגיה

הופכת לדפוסי התנהגות ועשייה.

)על פי בודריאר(פוסט מודרניזם

על פי גישה זו אין לדבר על ייצוג כוזב או על שעתוק, כיוון שאין מציאות ממשית, אין אמת אחת. אנו חיים

בעולם של דימויים )מה זמר צריך לעשות? מהי הגשמה עצמית? איך צריך להתנהג אדם מפורסם?(. הגישה

לא מכחישה את קיום המציאות, אלא את ההבדל בין דימוי לבין מציאות. המציאות היא דימוי. אנחנו בובות

מריונטה של הדימויים, כל מה שאנו עושים וחושבים מוכתב על פי דימויים שלמדנו במהלך חיינו. אנו לא

יודעים לעשות דברים באופן אותנטי.

מאפייני עולם פוסט מודרני:

. )למשל החוויה של הפליאה לנוכח נפילת התאומים, היא דימוי.אין אותנטיות או חוויה אותנטית-

אנחנו כבר יודעים איך נראת פליאה. איך אמורים לחוות אבל ועצב(

אין נרטיבים גדולים.-. העולם נחווה כקיטועים וכדימויים ללא לכידות. אין סיפור אחיד-

)ברבים:סימולקרום- חסר מקור. על פי גישה זו אנו חיים בעידן של הדימוי עצמו הוא סימולקרי-

סימולקרה(. סימולקרה משמעה דימוי/ דמיון/ צלם/ מראית עין. דימוי חסר מקור. שכפול של דימוי של

דימוי של דימוי, כאשר לא ניתן לדעת מהו המקור. הכל שעתוק של דימויים. האדם הקדמון התחיל

לצייר תמונות של החיות שהוא רוצה להרוג ומשם התחילו כל הדימויים. מאז הם רק שועתקו

ושוכפלו.

.אין אמת אחת, אין מציאות ממשית, המציאות היא דימוי-

. אין הבדל והיררכיה בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה-

.אין הבדלים בין ז'אנרים שונים-

- האדם מבולבל. אין אדם אחד קוהרנטי שלם. לכל אדם יש כמה זהויות, הכל תלויהאדם כסכיזופרן-

בנסיבות. הכל תלוי בדימוי שהסיטואציה מכתיבה. האדם מפוצל, ובעל חוסר התאמה בין חשיבה

רגש והתנהגות.

- שכפול של דימוי במטרה להיראות כמו הדימוי. פסטיש הוא כמו פארודיה"פסטיש"/ "תחקית"-

נטולת מימד פארודי בשני מובנים:

פארודיה נטולת מימד פארודי היא הגזמה ללא מימד ביקורתי- פסטיש הוא הקצנה של הדימוי.1

לשם ההקצנה בלבד וללא ביקרות.

פארודיה ללא מימד פארודי מקצינה את הדימוי- פסטיש הוא הקצנה היא של דימוי ולא של מקור..2

**פארודיה המזוהה עם הגישה המודרנית, לעומת זו המזוהה עם הגישה הפוסט מודרנית, היא

פארודיה של הגזמה לטובת ביקורת- קיים מקור, אותו מגזימים ומקצינים לטובת ביקורת. למשל,

המונה ליזה של דושאן- תמונה של המונה ליזה שלה הוסיף דושן שפם. דושן יצר ביקורת על האומנות

בכלל. איך האומנות משועתקת לגלויות כדי להתאים לחברה קפיטליסטית. פאסטיש לעומת

פארודיה הוא למשל תמונה מוגדלת של המונה ליזה בקניון בבריטניה- מדובר בהגזמה לשם ההגזמה

בלבד ללא ביקורת.

ביקורות על גישת הפוסט מודרניזם

הפוסט מודרניזם דומה ל"אסתטיציזם" )אומנות לשם האומנות(, הוא מציג את עצמו כעוסק רק ביפה,.1

באסתטי ובדימויים. הוא לא עוסק בביקורת, בפוליטיקה, אידיאולוגיה וערכים. המבקרים טוענים שגם

העולם הפוסט מודרני הוא עולם פוליטי. לא מדובר ב"אסתטיציזם" בלבד. לא מדובר בים של דימויים

ותו לו. יש ערכים, אידיאולוגיה ויש אינטרסים מאחורי בחירת הדימויים.

הפוסט מודרניזם מציג את עצמו כעולם בו האנשים פאסיבים השוחים בעולם של דימויים. הראייה.2

של התיאוריה היא ניהיליסטית )שלילת הערכים והספקנות(. המבקרים טוענים כי אמנם אנחנו חיים

בעולם של דימויים, אבל אנחנו לא פאסיבים. אנחנו בוחרים מתוך הדימויים איך להרכיב את זהותנו.

זה מסוכן לחשוב באופן פאסיבי ולקבל את העובדה שהכל מוכתב מראש. אם נתנהג באופן כזה

נאבד את הביקורתיות והספקנות שבנו.

דוגמא: ניתוח הסרט "מועדון קרב" **

הסרט מועדון קרב עוסק בשאלה "מהי גבריות". איך הגבריות השתנתה? מהי הגבריות האותנטית?

לגיבור בסרט אין שם וזה מעיד משהו על התרבות הפוסט מודרנית. מדובר באדם סכיזופרן כאשר בסוף

הסרט הוא ממציא ייצוג/דימוי של הגבר המושלם.

הגיבור מאגד סביבו אנשים שהולכים מכות כדי לנסות לחוות באופן ממשי את הגבר שנעלם, הוא חוזר

לאלימות, לגבריות, לכח, ליצריות.

הגיבור מנסה להגדיר את עצמו על פי רהיטים. הבית שלו בנוי מדימויים, מקטלוג של מוצרים משוכפלים

חסרי מקור מאיקאה.

מגדלי התאומים מייצגים את מרכז העולם הקפיטליסטי. את מרכז העולם הכלכלי.דוגמא: דימוי מגדלי התאומים:**

, כאשר חשבו היוצרים מהו הדימוי שבעזרתו ניתן להפיל את הקפיטלזים. והתשובה הייתה שיש להשתמש99כבר ב

בדימוי של פעולת טרור בתאומים.

שיטות מחקר

ניתוח טקסטים

ניתוח תוכן

ניתוח תוכן הוא שיטה איכותנית ששונה מיתר השיטות מפני שהיא איננה בוחנת אנשים באופן

ישיר ואיננה מתמקדת במשמעות האישית שנותנים אנשים לתופעה, אלא בוחנת את התרבות

והחברה דרך מתווך )תוצר תרבותי כלשהו( שעומד באמצע.

,ניתוח תוכן הוא ניתוח של כל תוצר תרבותי מוחשי: סרטים, כתבות בעיתון, מתנות של חתונה

שלטים של אוהדי כדורגל, ספרי בישול וכדומה. ניתוח תוכן לא מתעניין בתוצר עצמו, אלא

בהקשר התרבותי והמשמעויות החברתיות של אותו תוצר. מה התוצר מלמד אותנו על קבוצת

המחקר ועל החברה כולה?

ניתן לחלק את ניתוח התוכן לשני סוגים: ניתוח תוכן ויזואלי וניתוח תוכן טקסטואלי

)בטוח יהיה המבחן(ניתוח תוכן טקסטואלי

מסר לשוני

מסר לשוני הוא מסר ראשון ומיידי, המסר הכתוב. צופן השפה המדוברת. למסר הלשוני שני תפקידים:

- ביטול אי בהירות. מסייע לזהות מרכיבים וממקד את המבט. מונע חריגה מכוונת המפרסם.עיגון.1

- לעיתים למסר הלשוני פונקציה של השלמה של התמונה. בלעדיו לא ניתן להבין אתממסר.2

המשמעות. )בקומיקס למשל, ללא הכיתוב, לא ניתן להבין את המשמעות(.

תכנים טקסטואלים בתקשורת- תיאוריית סדר היום

בדרך כלל, כאשר בוחנים ומנתחים טקסטים כתובים שמתפרסים בתקשורת, קיימת תיאוריה אחת מרכזית

שדרכה נערך הניתוח. התיאוריה היא כלי מאוד חשוב שניתן דרכו לעשות סדר ולארגן את הניתוח. תיאוריה זו

נקראת "תיאוריית קביעת סדר היום"- על פי תיאוריה זו, לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על עיצוב

סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי וכדומה.

ניתוח תוכן דרך תיאוריית סדר היום נעשה בשתי דרכים:

התקשורת גורמת לנו לחשוב- איזה נושאים תרבותייםעל מה(- מושג זה בוחן priming )בולטות.1

חברתיים שמים לנו על סדר היום. התקשורת נותנת בולטות והעדפה לנושאים מסוימים שאותם היא

: איפה ממוקדמתלמאפייני הכותרותמעלה על סדר היום. על מנת לבחון בולטות יש להתייחס בעיקר

הכותרת, סוג הפונט, גודל הכותרת, צבעים וכדומה. מימד זה פחות רלוונטי למחקר האיכותני. בדרך

כלל, בחינה של תכונת הבולטות היא יותר מעניינים של הכמותניים.

התקשורת גורמת לנו לחשוב. כל סיפור ניתן לספר מתוך מספראיך(- מושג זה בוחן framing) מסגור.2

נקודת מבט, מכמה זוויות שונות. התקשורת עושה עבורנו מסגור של מאורעות חברתיים והיא בוחרת

נקודת מבט מסוימת על מנת להעלות סוגיות חברתיות. התקשורת כאילו שמה עלינו משקפיים

ומספקת לנו נרטיב וזווית מסוימת על סיפור. ככל שנהיה יותר ביקורתיים כך נוכל לערער על אותו

של סיקורים תקשורתיים ולכןלהיבט התוכנימסגור ולא לקבל אותו כמובן מאליו. המסגור מתייחס

מחקרים איכותניים מתמקדים בו יותר. מסגור מאפשר לבחון איזה משמעויות חברתיות ותרבותיות

ניתן לחלץ מתוך הטקסט שאנו מנתחים.

**כשמדברים על "מסגור" למעשה מדברים על שיח.

מאמר "הזכות לדעת מול הצורך בנחמה- עיתונאים ורופאים בין פרופסיונאליות לפטריוטיזם: סיקורמחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון בעיתונות הכתובה בישראל/ עמית לביא דינור וקרניאל

מאמר זה הוא שילוב בין מחקר איכותני למחקר כמותני כאשר החוקרים מתמקדים בשלושת העיתונים

הגדולים: ידיעות, מעריב והארץ, במטרה לבחון איך התקשורת הכתובה סיקרה את סיפור המחלה והאשפוז

של אריאל שרון.

הטענות במאמר

החוקרים מותחים ביקורת חריפה על התנהגות התקשורת במקרה של אריאל שרון וטוענים כי

התקשורת יצרה "משקפת" אופטימית לסיפור, לפיה מצבו של ראש הממשלה בסדר ולא קרה לו

שום דבר חמור.

החוקרים מראים איך בחירת המילים ממסגרת לנו את האופן בו אנו חושבים ומבינים את

התופעה, איך התקשורת באותה תקופה הוליכה שולל את הצופים.

העיתונות אינה שימשה ככלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא חיבקה את ההגמוניה והממסד

וזרמה איתה באיך שזו רוצה למסגר עבורנו את המציאות. התקשורת נעדרת מימד אובייקטיבי

ונטול רגשות. קיימת כאן התגייסות מלאה של התקשורת באופן שסוטה מהתפקיד הניטרלי של

התקשורת במדינה דמוקרטית.

העיתונאיים שסיקרו את הסיפור, מאחר והיו חסרי ידע מקצועי בתחום הרפואה, יצרו נרטיב

לגמרי מוטעה. גם העיתונאים עצמם מולכים שולל ואלה מוסיפים חטא על פשע בכך שהם

מוספים פן נוסף למסגור המעוות של הסיפור.

שחוזרת על עצמה שוב בדיון, היא שהדיווח המרכזי על אריאל שרון, הטענה המרכזית במאמר

הוא אינו ביקורתי, אלא מגמתי. אין פה בחינה מעמיקה של מצבו הרפואי. העיתונאים לא מבינים

את מורכבות האירוע והם הופכים לצינור בעל כורחם שמשקף את נקודת המבט הממסדית

והממשלתית, ומעביר דיווחים רפואיים לא מלאים ולא מדויקים.

היא שהדיווח העיתונאי הוא דיווח פטריוטי. נעדרת גישה ביקורתית וקיימת התגייסות מלאה לאמץ המסקנה

את נקודת המבט של לשכת ראש הממשלה. הדיווח היה מגמתי ומוטעה לחלוטין וממסגר נקודת מבט אחת

מסוימת ומתעלם מהייטים נוספים וזוויות אחרות של הסיפור.

)בטוח יהיה במבחן( ניתוח תוכן וויזואלי

ניתוח תוכן ויזואלי משמעו התמקדות בתכנים ובתוצרים תרבותיים שכשמו כן הם- ויזואליים: פרסומות, שלטי

חוצות, מגזינים, קליפים ביוטיוב, סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע וכדומה. ניתוח תוכן וויזואלי מחייב שימוש

- תורת הסימנים והסמלים, רעיון פשוט השייך לחוקר דה-סוסיר. החיים החברתיים והאנושייםבסמיוטיקה

שלנו מורכבים משלל סימנים וסמלים כאשר הסמיוטיקה היא כלי מרכזי ועיקרי בשפה האנושית וחלק מרכזי

מהתקשורת בין בני אדם. על מנת להקל עלינו בתקשורת אחד עם השני אנו משתמשים בסימנים המכילים

עבורנו משמעות משותפת. הסימנים יכולים להשתנות מתרבות אחת לאחרת אך מדובר בסימנים משותפים

בני תרבות משותפת.

דנוטציה, קונוטציה ומיתוס

שעומדמיתוסכאשר מנתחים טקסט יש לבחון כל סימן על פי שני המושגים: דנוטציה וקונטציה, וכן על פי

סביב הדנוטציה והקונוטציה.

(- המשמעות המילונית של הסימן. זיהוי מוחשי של הסימן. דנוטציה )מסמן.1

(- המשמעות וההקשר התרבותי חברתי שמתלווה למסמן. משמעות אסוציאטיבית. קונוטציה )מסומן.2

- המיתוס הוא סיפור המסביר את התנהלות החברה, תורם לעיצובה ויוצר לכידות סביב משהו מיתוס.3

"קדוש". המיתוס מייצר תחושה של המשכיות ויציבות. המיתוס הוא סיפור שעבר דה-פוליטיזציה, הוא

אינו אינטרסנטי ואינו פוליטי. המיתוס הוא אמונה חברתית תלוי תרבות וחברה, ולא בהכרח מתבסס

על סימוכין במציאות. על פי בארת, המיתוסים הם אינם כפי שהם נראים. הם מייצגים את אינטרס

הבורגנים במייצג של שקיפות וטבעיות והם רק נראים תמימים וחסרי אינטרסים. המיתוס תמיד בנוי

בצורה דיכוטומית בניארית. )מיתוס היופי תמיד עומד כנגד כיעור. מיתוס העבודה עומד כנגד

העצלנות(.

הדימוי הצרוף

יש לפרק את הטקסט לסימנים ולבחון:

אווירה- שמחה, עצובה, קצבית-

יחסי חזותי- מילולי. מהם היחסים בין מה שנאמר לבין מה שרואים-

רקע-

מידת העומס של האובייקטים-

צבעים-

יחסים בין דמויות-

התנהגות הדמויות-

שימוש באביזרים ובלבוש-

טקסט מילולי-

שפת קולנוע-

קומפוזיציה

העמדה של האובייקטים בתמונה.

תמונה- צילום לעומת ציור

תמונה נתפסת כדנוטציה טהורה, כסוג של תיעוד או הקלטה של המציאות הממשית. צילום "מטבען" את

המסר הסמלי ו"מתמים" את הפברוק. אך למעשה, עצם התערבות הצלם ביצירת התמונה )מסגור, מרחק,

מיקוד, מהירות, תאורה, עריכה(, יוצרים מסרים מכוונים מטרה.

יישום ניתוח תוכן ויזואלי

ניתוח תוכן וויזואלי/סמיוטי מבקש לפרק את הטקסט למרכיביו הקטנים ביותר ולנסות ולהתייחס

לשלל מרכיבי הטקסט- אביזרי הלבוש,תפאורה, זוויות הצילום, צבעי הטקסט, תאורה, רקע,

המסר הלשוני, מוזיקה וכדומה.

.פירוק הטקסט לכמה שיותר גורמים מאפשר לבחון ולהבין מהן המשמעויות של הטקסט

כלומר להתמקד בנושא ספציפי ולרתום אתייצוגיםבדרך כלל בניתוח תוכן וויזואלי יש לבחון ,

הניתוח הסמיוטי לבחינת ייצוג תרבותי בטקסט.

כל תוצר ויזואלי הוא אופציה רלוונטית למחקר. לחוקר יש את האופציה להחליט במה להתמקד

ולהשמיט הצידה את הפרטים שאינם רלוונטיים למחקר )פרק שלם או סצנות בודדות(. באופן

כללי הדרישה המינימאלית היא לארבע סצנות ובמידה והם לא קיימות בפרק אחד ניתן לשלב

מספר פרקים ממספר עונות.

מאמר "מסבאלה ירוק ועד להוריד את הזקנים מהכביש: ייצוגי זקנה בתוכנית הסטירה 'ארץ נהדרת' "/ ענת פירסט ושרון רמר ביאל 2006 בתקופת בחירות

שאלת המחקר

(, זכו הגימלאים בכמות2006כיצד מיוצגת זקנה בתוכנית הסטירה ארץ נהדרת? בשנה שנערך המחקר )

מנדטים מפתיעה. החוקרים למעשה רצו לבדוק איך מיוצגים הזקנים לפני הבחירות ואיך הם מיוצגים לאחר

הבחירות בהם הם נחלו הצלחה מרבית.

מבוא ותקציר

כבר בתקציר כותבות החוקרות כי מדובר בקבוצה שולית בחברה. המאמר נכתב בצורת משפך, מהנושא

הכללי אל הנושא הספציפי והפרטי: בתחילה ייצוג המיעוט באופן כללי, ולאחר מכן הצגת ייצוגי זקנה ודימוייה

בטלוויזיה המסחרית באופן ספציפי. בהמשך מאמרם כותבות החוקרות פרק העוסק בסטירה, פרודיה ומה

שביניהן- הסבר על ההבחנה בין סתירה לפרודיה ולאן ארץ נהדרת משתייכת. וכמובן, בהתאם לכתיבת

מחקר איכותני ממשיכות החוקרות לכתיבת שיטת המחקר, הניתוח והדיון.

שיטה

ושלושה מערכונים לאחר2006החוקרות מנתחות שלושה מערכונים בהם היו ייצוגים של זקנים לפני בחירות

, כולם בעונה השלישית של ארץ נהדרת. בחלק הממצאים הן מנתחות בצורה נפרדת כל סצנה2006בחירות

וביחד מגיעות למסקנה הכללית. דוגמא לסצנות שנותחו:

"חייבים להרחיק את הקשיש מהכביש"/ "יחד, נרחיק את הקשיש מהכביש"- סצנה שנותחה לפני-

הבחירות: הזקנים מיוצגים כמטרד, מיותרים, קבוצה שולית שכבר 'עשתה את של'. יש הצגה

סטריאוטיפית ומוגזמת של מהו זקן- החל מהמבטא והלבוש ועד צורת הנהיגה.

במאמרן כותבות החוקרות כי הזקנה היא סכנה קיומית וכי השימוש המטאפורי בכביש מדגיש את

מקומם של נשאי הזקנה בחיים החברתיים, כלומר מחוצה לה.

סצנה שנותחה לאחר הבחירות: מדובר בייצוג מעט שונה אך עדיין מעליב וסטריאוטיפי. הפעם הזקן-

נמצא באולפן עצמו ומגיע לשבת בפאנל כמרואיין בחסותם של דצ ודצה מלכי הילדים דאז. כלומר,

ניתן לראות זליגה מסוימת לתוך הקונצנזוס, כלומר לתוך מרכז הכוח של החברה.

במאמרו כותבות החוקרות כי 'לכאורה נוצרת דיכוטומיה בין חזקים 'דצים' לבין החלשים 'הגמלאים'.

הזקן משדר כוח מסוים ורלוונטיות לעומת הזקן במערכון הקודם שלא היה כלל מודע למעשיו, פה

מראים דמות קונקרטית ועל אף ההצגה האינפנטילית שלה היא עדיין מוצג כאדם מודע ובעל הקשר

חברתי.

מסקנה

לטענת החוקרות, ניתן לראות שינוי בייצוג הזקנה לפני ואחרי הבחירות. ניתן לראות את השתלבות של זקנים

בחברה ובמבנה הכוח.

דוגמא לניתוח תוכן ויזואלי של פרק הבכורה של הסדרה עספור**

ייצוג הקפיטליזם- מה קורה כשיש לך כסף? איזה ערכים נלווים לממון? מהם ערכי הקפיטליזם? מהי הבניית-

יחס השימוש המוזמן אל מול אשראי?

ייצוג השסע העדתי: ייצוג המזרחי אל מול ייצוג האשכנזי- הבניית דמות המזרחי דרך המוזיקה, השפה, הלבוש,-

הצילום, מיקום הסצנה. המזרחי משויך למסורתיות, לקרבה לדת, לתככנות, ערמומיות ועם זאת לטוב לב.

ייצוג של העיר ירושלים- איך מובנת העיר ירושלים? ירושלים מיוצגת כעיר אותנטית ומאוד מסורתית. ההיבטים-

הקולקטיבים והדתיים מודגשים מאוד. קיים אלמנט של קדושה.

ייצוג הגברים-

- סיפור שלגיה ושבעת הגמדיםדוגמא לניתוח תוכן ויזואלי שאינו קשור לתחום התקשורת**

כמו כל האגדות, גם שלגייה הוא דוגמא קלאסית לפיה ניתן לבחון יחסים מגדריים. -

המשמעות החברתית בסיפור היא הבניית דמות האישה באגדות ילדים. -

המטרה היא לבחון את ייצוג הנשים באגדות על פי הייצוג והתכונות של שלגייה ושל אמא החורגת.-

.שלגייה מוצגת כיפה, עדינה, פאסיבית, חלשה, זקוקה להצלה, תמימה. תכונות שמסמלות נשיות קלאסית

האמא החורגת מוצגת כאסרטיבית, אגרסיבית, חזקה, רעה, קולנית עומדת על שלה. תכונות אלה מזוהות

עם גבריות וסוטרות את הייצוג של האישה כפי שנתפס אז.

המשמעויות שניתן לחלץ לגבי דמות האישה: מיתוס היופי, האישה היא פאסיבית וזקוקה לשירותיו של הגבר כי-

הוא חזק ואקטיבי, הגבר הוא קובע והוא מחליט )הטון שמאחורי המראה הוא קול גברי(, האישה היא תמימה

מאוד. )אפילו שגמד אומר לה לא לפתוח את הדלת היא עדיין עושה את זה( וכדומה.

ניתוח תוכן ויזואלי+ ניתוח תוכן טקסטואליניתוח סימיוטי:

מאמר "הרטוריקה של הדימוי"/ רולאן בארת

בארת מלמד איך לנתח טקטסים על פי ניתוח סמיוטי. בארת טוען שבדרך כלל טקטסים נתפסים לכאורה

כחסרי אינטרס ואידיאולוגיה )מיתוס(, כמשהו שאין בו משמעות מכוונת. בארת טוען שתפיסה זו אינה נכונה

ולטקטסים יש רטוריקה ואינטרסים.

שאלת המחקר

כיצד נכנסת לדימוי משמעות, היכן והאם היא מסתיימת? מהם המנגנונים שעוצרים, ממסגרים ומעגנים את

המשמעות?

תיאוריה

סמיוטיקה- חקר הסימנים.

שיטת מחקר

ניתוח סמיוטי. ניתוח על פי הסימנים.

שדה מחקר

חקירת דימוי חזותי בפרסומות. )פרסומת של חברת פנזני(

ראציונאל

הבחירה בפרסומות איננה מקרית ונעשתה בגלל שבפרסומות הכל מכוון. כל סימן וסימן נוצר מתוך שאיפה

שייקראו היטב. הכל מחושב.

**דוגמא למסר לשוני מהפרסומת של פנזני:

,פנזני": לא רק שם החברה, אלא תצליליו מסמנים איטלקיות. )מסומנים של איטלקיות: איכות"

יוקרה, אותנטיות(

לה איטלינו דה לוקס", "כאילו הגיעו הישר מהגינה"- מונע מסומנים )קונוטציות( של חסכנות"

ודלות ונלחם במיתוס המלאכותיות של אוכל מוכן.

**דוגמא לבחינת הדימוי הצרוף בפרסומת של פנזני:

.שק: חזרה הביתה מהשוק, טריות מוצרים, הכנה ביתית

רעיון של טריות: התרכיז בקופסת השימורים מושווה כשווה ערך לתוצרת חקלאית טבעית

שמקיפה אותו

.צבעים: ירוק, אדום ולבן- צבעי דגל איטליה, מסמלים את האיטלקיות

**דוגמא לקומפוזיציה בפרסומת של פנזני: כאשר בוחנים את ההעמדה בפרסומת נוצרת תחושה )קונוטציה(

של טבע דומם. ההעמדה מכוונת על מנת ליצור אסוציאציה )מסומנים( של אומנות, יופי, דה לוקס. הכוונה

הייתה ליצור "אומנות לשם אומנות" כדי שהקהל לא יחשוב שיש פה פוליטיקה או אינטרסים.

דוגמא: ניתוח סמיוטי לפרסומת של דיזל**

מסר לשוניסימנים

- סימן מוזר בפרסומת. הוא מסמל חייה, פיתוי,נחש

ערמומי, סכנה. קונוטציות שמגיעות מאדם וחווה, עץ

הדעת שגם בו חווה היתה בבחירה של כן/לא. עץ

הדעת מביא לגירוש גן עדן. הנחש מנסה להחזיר את

היד למטבח ולהישאר, מפתה.

חכמים אומרים לא, טיפשים אומרים כן. )חווה אמרה

כן ונזרקה מגן עדן*

- לא ניתן לזהות אם זו יד גברית או נשית. יש פה ידיד

"ערומה". יש פה יציאה מהנורמה ומהקיבעון.

אם תיהיו טיפשים ותקנו דיזל תגיעו"תהיה טיפש"-

לגן עדן. דיזל אומרת תיהיו חתרניים.

- שעון גברי על יד עדינהשעון

- המיקום של העקב מעל הנחש והכיור.עקב של אישה

המסר הוא לעזוב את המבטח, לצאת מהכלים, לעלות

מעל הכיור ולחתור כנגד הנורמות הפטריאכליות.

- הבית, הנורמה.כיור

- לא ניתן לזהות אם הטבעת של אישה או שלטבעת

גבר?

בפרסומת יש איזשהו סיפור של מיתוס גן העדן- בקשה להיות חתרניים, לצאת מהנורמה. ההתייחסות לגן עדן יכולה

להתפס גם כאינטרטקסטואליות לתנך.

דוגמא: ניתוח סמיוטי לפרסומת של סלקום בטלוויזיה**

משמעויות- קונוטציות, ערכים,תמונה- מה רואים?קול- מה נאמר, מהי המוסיקה?מיתוסים ומסרים

בחורה פריקית ולא נורמטיבית.השיר "שובי אל ביתי"

בחורת פאנק. פאנק הייתה תרבות

חתרנית ואנטי הגמונית שיוצאת

כנגד הנורמה ומציגה משהו אחר.

תת תרבות אנטי הגמונית שיוצאת

נגד הנורמה ומציגה אופציה אחרת.

קהילה תומכת. היא לא נטע זר.חבורת פנקיסטיםמשפחה-הכי חשוב

עזיבה של הבית. עזיבה של עירתל-אביב

שמייצגת ליברליות, חופש

אפשרויות.

מסמל שמרנות, מסורת.כיפה של האבא בסוף "המסע"

שמחהמשפחה מרובת ילדים

כפר

יש פה סיפור "לאסי", יש פה ז'אנר של סיפור מסע. בסוף המסע כשהיא מגיעה למשפחתה רואים אותה כחלק אהוב

ואוהב במשפחה האמיתית שלה. מסורת זהו דבר בעייתי שלא מקבל בדרך כלל את האחר אבל בפרסומת מראים לנו

שהמסורת היא כבר לא אנטי- ליברלית. הבית המסורתי השמרני הפך להיות בית ליבראלי, שמכיר באחר.) סלקום רוצה

את כל הערכים אליה(.

ניתוח קולנועי

ניתוח קולנועי

בניתוח קולנועי בדרך כלל תופסים את הטקסט כמייצג תרבות, ערכים ונורמות חברתיות. תפיסה זו יוצאת

מתוך שהיוצר לא יוצר "יש מאין" וכל טקסט נובע גם בלא מודע מתוך תרבות מסוימת בניתוח קולנועי יש

לבחון:

: אידיאולוגי, כלכלי, חברתי וכדומה.הקשר.1

מיתוסים, ערכים אמונות וסיפורים.2

נושא מרכזי.3מסר המשתמע מהטקסט.4

ניתוח דה-קונסטרוקטיבי ביקורתי

ניתוח מסוג זה בנוי משלוש קריאות:

קריאה טקסטואלית:.1: המראה, הלבוש, התנהגות, מחוות גוף ועוד )מה נראה(. קודים חברתיים-

: ערכים ומיתוסים, אינדיבידואליזם, גזע,מעמד, צרכנות, קודים תרבותיים ואידיאולוגים-

קפיטליזם. )מהו המסר(.

)מה מוצג(. במסגרת קודים אילו יש לבחון את : קודים קולנועיים טכנולוגיים:-

מרחק מצלמה- סימפטיה )אינטימיות ונוחות( או סלידה )מתח ושיפוט(? .1

זווית מצלמה.2

תאורה: אור רך, חשוך, לובן..3

מהירות עריכה. .4

מוסיקה.5

ליהוק: פרסונה ציבורית, הדהוד טקסט מזוהה..6

סט ואביזרים.7

דמויות.8

איפור.9

פעולה:גברים חוקרים, פעלתניים; נשים אובייקט למבט גברי. .10

דיאלוג: בין רעים אי הסכמה וויכוחים, בין גיבורים יחסי הקרבה והתבדחות..11

הטקסט אינו עומד בפני עצמו, אלאקריאה אינטר-טקסטואלית )קשור גם לניתוח טקסט(:.2

אחרים.טקסטיםמתכתב עם

חיבור הטקסט לטקסטים אחרים יעשה לעיתים במודע ולעיתים לא, אך ללא ספק הוא בעל-

משמעות והשפעה .

יש להבין מה מעידה ההתכתבות ואיך זו תורמת למסר.-

כשמנתחים אינטרטקסטואליות יש לקרוא את כל מה שנכתב על הטקסט הקודם ולהבין את-

הסיפור

הטקסט הוא חלק מההיסטוריה והוא מושפע מהתרחשויותקריאה קונטקסטואלית )הקשריות(:.3

שונות ולכן חשוב לבחון את ההקשר:

מהו הנרטיב?: על מה הסיפור, סוג הסיפור, מבנה, ערכים ומיתוסים.-

מהו הז'אנר? מערכת כללים ידועה לכל. נבחן האם עומדים בכללים או מאותגרים ומדוע.-

מהו סוג הסיפור?-

מתי הוא נכתב? למשל, רומיאו ויוליה, בתקופה של שייקספיר היה טקסט נחות ופופולרי-

ומקביל לריאליטי בימינו. בהקשר של אז, אם חוקר היה בא ומבקר אותו הוא היה מתייחס

לטקסט כטקסט של ההמון והפועלים. חוקר נוכחי של שייקספיר יתייחס לטקסט זה כטקסט

איכותי וגבוהה. זה

יצירה בעלת משמעות מעבר לתוכן המפורש. איזה אלגוריה עולה מהסיפוראלגוריה--

בהקשר לתקופה הנוכחית?

ניתוח נרטיבי- מבני בחינת יחידות )סימנים או מילים(, החיבור ביניהן והמשמעות. זהו ניתוח שיעסוק בנרטיב, בסיפור. כלומר

מהם המרכיבים של הסיפור, איך הם מתחברים ביחד, ומה האידאולוגיה שעומדת מאחוריהם. הניתוח המבני

מחולק לשניים:

- פרדיגמה היא מערכת יחידות אנכית והיררכית. בניתוח זה, בוחרים יחידה מתוךניתוח פרדיגמטי.1

המערכת ובוחנים ומהן היסודות האידיאולוגיים העומדים מאחוריה. הסיפורים נתפסים כייצוג מטפורי

של ניגודים מופשטים שניתם לזהות בהם "מבנה עומק", כלומר ניגודים בינאריים ודיכוטומים

הקיימים בתרבות ההיררכית הקבועה )אשכנזים- מזרחיים, גברים-נשים וכדומה..(. אם בחרו לסרט

מסוים גבר, בניתוח הפרדיגמאטי נבחן איזו אידאולוגיה עומדת פה? הפרדיגמה תטען שאם יש גבר

בסרט, התפיסה היא תפיסה פטריאכלית.

- סינטגמה היא שרשרת אופקית בה מתחברות יחידות על פי מוסכמות וכללים.ניתוח סינטיגמטי.2

בניתוח זה בוחנים את שילוב היחידות והתפתחותן בזמן. הסינטגמה דורשת מאיתנו לבחון את השלם

על סך חלקיו ולבחון איך הסיפור מתפתח ואת פתרונו.

דמויות בסיסיות7 אגדות עם רוסיות וזיהה 100*ראשיתו של ניתוח זה בחוקר ספרות רוסי שניתח

מהלכי סיפור שחוזרים על עצמם כל הזמן. הוא מצא32)זה הניתוח הפרדיגמטי(, הוא מצא שיש

מהלכים.6 מהלכי הסיפור הוא מוצא שבכל סיפור יש כ 32מבנה קבוע ואחיד שלא ניתן לשינוי. מתוך

זה מוכיח את העובדה שישנו מהלך מסוים ומבנה מאוד סדור. תפקידנו לשאול מה קורה בכל שלב

ומה עומד מאחורי הדברים.

**דוגמא: ניתוח קולנועי של הסרט "גט"- הסיפור השלישי מתוך "סיפורי תל אביב"

ניתוח נרטיבי

- מהן הדמויות? איך קוראים להן? מהם המרכיבים בטקטס?ניתוח פרגדמטי

.)תקווה-שוטרת עגונה שרוצה גט והיא במסע ורצון לשחרור. אך יש את מרכיב הדת )שאינו מאפשר שחרור

פרוספר/מנשה

)פזית )פרחה

מנשה- גרמני

רב

חייל

ילדים

12מרכיבים סמויים )שמותיה של הדמויות(: ניתן לראות שיש שתי דמויות בעלות אותו שם- מנשה. השם הוא של אחד מ

שבטי ישראל. שבט המנשה הוא השבט היחיד שפוצל לשניים. מבחינה גיאוגרפית: מזרח ומערב. מנשה פרוספר מייצג

,hopeמזרחי. מנשה הגרמני לבוש החליפה מייצג אשכנזי- את המערב. שמה של השוטרת הוא תקווה- שם המייצג

מזרחי, ישראל. כבר בשמות עולה נושא הסיפור- ישראל, צדק, הפער בין הרצון לבין המציאות.

מרכיבים גלויים: לוקיישן: כלבו שלום. מהו מייצג? שמו של המגדל מייצג שפע. המגדל עצמו הוא סמל פאלי )מזכיר

איבר מין זכרי(. המגדל מסמל משהו. הסיפור הוא שכל המדינה נמצאת במגדל הזה. המגדל מייצג את המיקרוקוסמוס

של החברה הישראלים- מוסדות הדת, נשים, גברים, שלום, החברה הישראלית. אם המגדל מייצג את מדינת ישראל

כנראה שהיא מדינה גברית.

מהלך הסיפור שמתרחש? איך הגורמים משתלבים ומתפתחים יחד?ניתוח סנטיגמטי-

האישה שמחפשת את הצדק והחופש מנסה למעשה לצאת מהספרה הגברית. כדי לעשות זאת היא עולה במעלה

המדרגות במגדל כדי לצאת ממנו. השוטרת פושטת את המדים, מה שסימל אותה כשוטרת, והופכת להיות "רמבו".גם

מנשה פרוספר המאבטח פושט את מדיו. פושט את הסדר החברתי.

ניתוח דה-קונסטרוקטיבי ביקורתי

ניתוח אינטרטקסוטאלי

רמבו: פזית צועקת לתקווה "מה את חושבת שאת, רמבו?". בסוף הסרט רואים את האייקון של רמבו בדמותה-.1

סרט אדום, תת מקלע, גופייה. השאלה הנשאלת למה למעשה לטקסט להתכתב עם רמבו? רמבו היה ותרן

)חייל חוזר( שהחברה לא קיבלה אותו. רמבו מרגיש שדוחים אותו. המשטרה תופסת אותו ומענה אותו בשל

היותו נווד. הסיפור של רמבו מעיד כנראה על הגיבור הזה שהסדר החברתי לא מקבל אותו. בסיפור זה הרמבו

היא תקווה- החברה הפטריאכלית לא מקבלת אותה והיא רוצה להיאבק בזה.

רובין הוד: תקווה הבטיחה לילדים ללכת לראות "רובין הוד"- נסיך הגנבים. גם ללכת לראות את הסרט היא לא.2

הצליחה לקחת אותם. אפילו את הסרט על "בריחה" והשתחררות מהסדר החברתי היא לא הצליחה לראות

ניתוח קונטקסטואלי- הקשר

בסרט יש שני סיפורים

נשים גיבורות בחברה3 סיפורים על 3הסיפור הגלוי- הסיפור הפמניסטי. יש בסרט אמירה פמניסטית. .1

. ההקשר הוא להיבט האידיאולוגי פוליטי באותה תקופה. באותה שנה חוקקו חוקי היסוד1992הישראלית בשנת

שמטרתם הייתה להביא לחברה ליבראלית יותר וחדשה- חופש האדם חופש העיסוק )מה שתקווה מבקשת-

צדק, שחרור(. האישה שהייתה חלק מהסדר החברתי, שהייתה חלק מהגבריות, מנסה לצאת. מנסה להיות

חופשית. האישה לוקחת את האלימות ליידיה ומבקשת גט בכח. היא מבקשת חופש בכח. מבחינת זוויות

הצילום, הסרט מציג לנו את האמביוולנטיות ואת הפתרון הידוע מראש: גם שתקווה מצולמת מלמטה למעלה,

הצילום אינו מאדיר אותה אלא מדובר בפריים סגור ותחום- או שרואים את המגדל המאיים מאחוריה, או שהיא

מאחורי סורגים. זה למעשה רמז מטרים שמעיד על הפתרון- היא כל הזמן תהיה כלואה. קשה לצאת מהמגדל.

קשה לצאת מההסדר החברתי המאדיר את הכח הגברי. גם הגג של המגדל מצולם שיש עליו סורגים- לא ניתן

לצאת מהתרבות הפטריאכלית הזו. בסופו של דבר תקווה הסגירה את עצמה. היא הבינה שין תקווה. שאי

אפשר לברוח מהסדר החברתי הזה. תקווה, באופן סמלי, הושיטה את ידיה כשעל אצבעותיה שתי טבעות

נישואין, הישר אל האזיקים. היא נכנעה לסדר החברתי. בעניין זה האזיקים מסמלים את הקשר בין טבעת

הנישואים לסורגים ולאי שחרור. הסיפור הפמניסטי מספר סיפור מאוד פאסימי- החברה הישראלית היא חברה

גברית, אנו מוקפים בגברים בעלי הכח. הנשים בחברה הן לא סולידריות, הן לא תומכות. האפשרות לצאת

מהסדר החברתי הזה אינה קיימת ומה שנותר הוא להיכנע לאזיקים וכלא הזה.

הסיפור הסמוי- הסיפור האותנטי. השסע בין מזרחים לאשכנזים שבא. נקודה מרכזית עיקרית היא מוזיאון.2

השעווה- המוזיאון עמוס בסמלים, הוא מסמל סיפור מסוים. סיפור של החברה. תקווה חולפת במוזיאון ליד

מספר של סמלים שכל אחד תורם להבנת ההקשר של השסע העדתי.

עופרה חזה: תקווה נעצרת לידה ואומרת "סליחה כפרה". עופרה חזה מייצגת את התימנים. התימנים-

מסמלים את המפגש הכוחני הראשון )עלייה ראשונה ושנייה( בין מזרחים לאשכנזים. התימנים הגיעו

כדי לעבוד את האדמה של האשכנזים. כך למעשה התחיל החיבור בין הציונות והמזרחים. האשכנזים

הביאו מזרחים כדי שיעבדו את אדמתם

כלא עכו וז'בוטינסקי: ז'בוטינסקי מייצג ציונות ואת עמדת הימין. ימנים ומזרחים למעשה קשורים יחד--

בגין הוא זה שחיבר בין תפיסה ימנית פוליטית לבין מזרחים. החיבור הזה הוא לא הגיוני בשביל

מזרחים. התפיסה הזו היא קפיטליסטית וכלכלית ואינה מתאימה כלל למזרחים שסבלו מהכח

הקפיטליסטי ומהבדלי מעמדות בניהם לבין האשכנזים. יותר הגיוני שהמזרחים יתמכו בסוציאליזם

שהוא הרעיון הפוליטי שמתאים להם- שהם ירצו להיות כמו האשכנזים. החיבור

בן גוריון: בן גוריון הוא זה שחיזק עוד יותר את הפערים בין האשכנזים למזרחים. בתפיסתו הגזענית-

הוא הבין שמזרחים הם עובדי אדמה, הם יהיו הפועלים ואותם הוא זרק לפריפריה ללא תנאים ראויים.

מה שהגדיל את הפער בין אשכנזים ומזרחים

משפט אייכמן: משפט אייכמן היה עוד חולייה בשרשרת שהעמיקה את הפערים בין אשכנזים ומזרחים.-

משפט זה היה משפט פומבי שאמר שמדינת ישראל קמה בזכות קורבנות השואה. העם היהודי אם לא

מבינים כי אין להם שום קשר50תהיה לו מדינה, יכחד. מזרחים ששומעים את הסיפור הזה בשנות ה

למדינה. הם לא תרמו לה כלום. מבחינה תפיסתית גם, האשכנזים לעומת המזרחים נתפסים כיותר

טובים וחשובים- בזכותם אנחנו פה. אחרי משפט אייכמן שילמו לניצולים פיצויים שפתחו פערים

כלכלים מעמדיים אדירים

מלחמת ששת הימים- אחרי המלחמה הפערים הכלכליים העמיקו עוד.-

- בעלייה זו שוב הבינו מזרחים שיש אפליה במדינה. הרוסים שעולים70העלייה הרוסית של שנות ה-

קיבלו מהמדינה מה שהם רוצים ומושיבים אותם איפה שהם רוצים. המזרחים הבינו שהפלו וממשיכים

להפלות אותם לרעה. מבחינה תודעתית נחשפים הפערים בין מזרחים לאשכנזים.

גם נושא הדת קשור לפער הבין עדתי של האשכנזים והמזרחים. החיבור בין מזרחים לדת מתקיים בפן הפוליטי- ש"ס

אמצה למעשה את המזרחים ונתנה להם את הכח הפוליטי. בסיפור זה, מסודות הדת הוא זה שעוזר לתקווה. המוסדות

החברתיים האחרים רק מביאים לה לכשלים ולבעיות.

מבחינה אותנטית הסרט חושף את השסעים ואת כל ההיסטוריה והקשר אל מוסדות הדת

ניתוח שיח

תפקיד השפה והשפעתה על החברה

השפה היא מערכת מסמנים המייצרת משמעות עבור האדם- היא מעצבת מציאות, תפיסת עולם וזהות.

השפה נתפסת כאובייקטיבית אך בפעול היא איננה אובקטיבית או ניטרלית כלל, לכל מילה יש משמעות.

לכל מילה יש משמעות. כל מילה עשויה לשכנע.כוחן של מילים בהקשר הרטורי :

כוחן של מילים בהקשר המגדרי:

בעברית, הצורה הבסיסים של כל מילה היא בלשון זכר. ממנה נגזרות שאר הצורות על ידי.1

הוספת סיומת/תוספת.

בלשון המקרא, כל הציווים כתובים בלשון זכר אך הם מחייבים את האישה )"כבד את אביך.2

ואת אמך"(

השפה סקסיסטית ומפלה: דוקטור, יו"ר, בן אדם, ראש ממשלה, תת אלוף, אשתי, בעלי,.3

human, history, guys, policeman.

בחירת מילים(: כוחן של מילים בהקשר טרמינולוגי(

מילים מניעות לפעולה: אקשן, אש..1

מילים משנות סטטוס: מפוטר, מקודשת, מגורשת..2

מילים המעבירות ערכים ואידיאולוגיה: שטחים )במקום ישובים של ערבים(, עיבוי.3

התיישבויות )במקום גדילת התיישבויות(, מתפרעים )במקום מפגינים(, המון מוסת )במקום

היא מאוד אינסטרומנטלית- היאשהשפה צבאיתהמון פאסיבי(. בהקשר זה, ניתן לראות

מנותקת מהרגש. היא קרה, מכוונת, מנומקת ואיננה אישית. היא שפה מקצועית, נקייה,

ניהולית, מדעית, רציונאלית: "תרחיש, עימות, סיכול". השפה הצבאית מעצימה את הפעולה

ופותרת בעיות. השימוש בבניין הלשוני פ.י.ע.ל יוצר את ההעצמה.

" yes we can**דוגמא- ניתוח הסיסמא הידועה של אובמה "

Yesאובמה אומר שיש לו תשובות. כן. אנחנו יכולים. אובמה פעול ברטוריקה של חיוב. יש פה מענה -

לשאלה שכנראה שאלנו את עצמנו "האם זה אפשרי?".

We.נקודת המבט: מי שאומר את הסיסמא הוא העם, הקולקטיב, כולנו. יש פה אחווה, שותפות ואחדות -

We can.ההקשר אומר שהדברים תקועים. הכל נשאר כפי שהיה. יש פה עניין של תקווה והנעה לפעולה -

מהו שיח?

שילוב של טקסט ומצב חברתי.-

קבוצת היגדים העוסקים באותו נושא.-

"רשת מושגית" ודרך חשיבה ממוסדת בה שולטת מחשבה אחידה בתחום האוסרת על חשיבה-

אחרת.

יש כללים חוקים ונורמות ליצירת השיח.-

השיח משפיע על הבניית המציאות.-

**דוגמא לשיח כלכלי מודרני: הצלחה, מטרה, אמצעים, הפסדים, ירידות עליות. נעדרים המושגים: שיווין, אחווה, שיתוף,

סולידאריות )מושגים אלה מתאימים לשיח סוציאליסטי(.

שיח וכוח

שיח כ"משטר של ידע"- מגדיר מה מותר ומה אסור.-

שיח מפעיל כוח- כופה "אמת" מסוימת.-

הדיבור איננו חופשי אלא פועל על פי חוקי הדרה והרחקה.-

פוקו היה גינאולוג )חוקר שורשים( שביקש לבחון את התפתחות השיח. פוקו מצא שהשיח משתנה בין תקופות

שהוא שיח מאדהשיח הרפואיובין נושאים ובהתאם לכך מתחם את מותר והאסור בו. פוקו בחן למשל את

ממוסד. הוא גילה שהשיח על המשוגעים )חולי נפש( השתנה רבות במהלך השנים. בכל תקופת זמן התייחסו

, המשוגעים היו אלה ש"חשבו קצת שונה" מבחינהבתקופת התנ"ךלמשוגע בצורה אחרת ודיברו עליו אחרת.

, המשוגע היה זה שהסתובב בכפר וכולם אימצו אותו לחיקם.בימי הבינייםביולוגית והם קיבלו מעמד גבוה.

במאההוא היה נורא נחמד וכולם האכילו ואהבו אותו. לא חשבו שהוא חולה אלא פשוט "שונה". בשלב מסוים

השיח על המשוגעים הפך לשיח רפואי שקבע שאותו אדם שמתנהג מוזר ושונה הוא "חולה". ואם, 18,19 ה

הוא חולה יש לרפא אותו.

לפני המאה ומצא שהשיח על זהות מינית השתנה גם הוא רבות במהלך השנים. המיניותפוקו חקר גם נושא

השיח על מיניות היה שיח של שליטה וזהות. זהותו של אדם נקבעה על פי השליטה העצמית שלו , 19 ה

, השיח על מיניות היה חופשי וגם העיד על מעמד. העשירים ביותר היובתקופה של יוון העתיקהבמניות.

תמיד בעלי עבד מין זכר. היום, הזהות כלל לא מוגדרת על פי המין.

מדובר על הרעיון שמי שמחליט על השיח, מה ידובר ומה. יחסים שווים בין כח וידעפוקו טוען הוא שיש

. הרופאים קבעו ש "משוגע" זוורק בעל הכח יכול להפיק ידעלא, אלו מושגים יעלו ואלו לא, הוא בעל כוח

מחלה ולכן בשיח שלהם, שנובע מידע- יש להם כוח לכפות על אחרים משמעות. התהליך הזו הוא מעין

מעגלי שכן הידע הוא זה שנותן לרופאים כוח, והכח הוא זה שמאפשר להם לקבוע את הידע- מה לחשוב

בעלי הכח הם תמיד אנשי סמכות: אנשי דת, רופאים, מנהיגים.. על חולי נפש/משוגעים.

שיח פסיכולוגי/תרפוטי

שיח תרפוטי בישראל הוא מאד פופולארי. המושגים: דיכאון, אבחון, חרדה וכדומה הפכו נחלת הכלל. זהו

שיח שפעם היה תחום בשיח הרפואי והיום הוא שיח של הכלל. שיח זה מעיד על:

: השיח הפסיכולוגי בוחן את הנפשו של היחיד ועוסק ב"אני" והוא מתאים לחברהאינדיבידואליזציה-

האינדיבידואלית שלנו.

: החברה "חולה" בחרדות ובטראומות. מחלות וסימפטומים שקיימים בחברה-

: השיח מבקש לפתור בעיה, לתקן, לפתח מישהו. כלומר, יש פה רעיונות מודרניים שלמודרניזציה-

טיפול בפרט והתקדמות לעבר מטרה.

ניתוח שיח באינטרנט

מבקש להתמקד במשמעויות הגלויות והסמויות של חקר השפה. מהבחינה הזאת, ניתוח שיחניתוח שיח

יתמקד בהיבטים התוכניים של האינטרנט כלומר, מה בשפה של הגולשים משקף את היחס לתופעה

תרבותית כזו או אחרת.

האינטרנט הוא זירה שעדיין נחשבת חדשה ומהבחינה הזאת אין עדיין מספיק מחקרים שנעשים על אינטרנט

כמוקד תקשורת ואינטראקציה בין בני אדם. בשנים הראשונות נשמעו טענות רבות נגד האינטרנט: הוא פוגע

ביחסים חברתיים, יוצר השטחה של המציאות, התקשורת מאוד לקונית וטכנית וכדומה. היום, התמונה היא

לא כזאת. מחקרים אחרונים מראים שאינטרנט לא רק שאינו משטיח את המציאות אלא תורם להעמקת

הקשרים החברתיים. האינטרנט הוא זירה מלכדת שמחברת בין פרטים כדי ליצור פעולה מעשית בחיים

הממשיים. היום רואים ברשת שמשהו שמגדיל את ההון החברתי של האדם. עם זאת, כן צריך להכיר בזה

שלמחקר אינטרנט יש מספר חסרונות שכחוקרים חייבים לקחת בחשבון:

)כותבי טוקבקים, גולשים בפורומים(: אלהאינטרנט ברובו שומר על האנונימיות של הנחקרים.1

אנשים שזהותם לא ידועה לנו כחוקרים ואנו מפספסים חלק גדול מהפרטים הבסיסים והחשובים על

הנחקרים: בני כמה הם, איפה הם גרים, מה השכלתם וכדומה. הפרטים האלה הם בגדר אניגמה

באינטרנט.

)דף פייסבוק, פורומים, צ'ט(: להבדיל מראיון, בו הדיבוראינטרנט מתבסס על תקשורת כתובה.2

הוא אינטואיטיבי, באינטרנט, הנחקרים שוקלים מילים לפני שהם כותבים.. כחוקרים, אנו לא מקבלים

את כל הפרסונה של הנחקר אלא צד מאוד סלקטיבי שהנחקר בחר להראות לנו. עניין זה פוגע

באותנטיות של מחקר השדה.

מאמר "תפקיד הפורומים הוירטואלים בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון"/אבי מרציאנו

החוקר בחר לנתח פורום בפורטל תפוז שנקרא "גאווה צעירה". הפורום מיועד לקהילת להט"ב- לנערים

ונערות שנמצאים בשלבים הראשונים של יציאה מהארון. החוקר עשה ניתוח שיח של כל הודעות הפורום.

שאלת המחקר

איך הפורטל גאווה צעירה עוזר לנערים צעירים בתהליך היציאה מהארון?

תימות מרכזיות

הפרכת הסטריאוטיפים על הקהילה -

תרומת הפורום לחשיפת הנטיות המיניות.-

**החוקר מדגיש במחקרו את רעיון הרפלקסיביות.

מאמר "ללא מילים- התרבות הישראלית בראי השפה"/ רוזנבלום וטריגר

בניתוח שיח יש לחפש את המילים שחוזרות על עצמן. מילה קצת מוזרה, מילה חדשה. תמיד יש לשאול מהי

כדי להבין את ההקשר בין מילים לתרבות צריך לחפשהמילה, באיזה הקשר היא נאמרת ועל מה היא מעידה.

את המטאפורות. כל מילה היא מטאפורה שמעידה על משהו מעבר לה.

מטאפורה

מטאפורה היא הצגת מושג אחד לאור תכונותיו של מושג אחר. -

קיימת טענה שדרך השפה אפשר ללמוד על החברה וההתפתחות שלה. -

סמויות המהוות בסיס"מטאפורות על"מלבד למטאפורות ספציפיות, יש בתרבות הישראלית גם -

למטאפורות גלויות והן מתאימות לנושא מסוים. למשל, בנושא של רגשות יש מטאפורת על אחת

מרכזית ובסיסית- "רגשות הם נוזל". דוגמאות: " אני בהצפה רגשית", " יש לי רגשות עמוקים כלפיו",

"רגשותיה סוערים", " הרגשות שלי מתחממים כלפיו" , " קיפאון רגשי". דוגמאות אלו מאפשרות

אנו מבינים מושג כלומר,כמטאפורת של נוזל. להבין שלרגשות בחברה הישראלית מתייחסים

רגשות הם, הם דינמיים, נוזליים וקשה מאוד לתפוסמופשט )רגש( באמצעות מושג קונקרטי )מנוזל(.

אותם.

ניתוח לשוני

המילה "אחי"

המילים "אח שלי", "אחים לנשק" , "אח שלו", מה הן מבטאות?

צורך בקרבה, שייכות, משפחתיות, אחווה, צבאיות.1

צורך להגדיר אוהב מול אויב ולמתן קונפליקטים.2

או אולי בכלל משמשות פארודיה על המילה "אחי" במשמעותה המקורית, כהתנגדות לשיח הצבאי.3

ולאחווה הישראלית.

המילה "הזוי"

בעברית יש ביקוש למילים מסוות, שמדחיקות מציאות קשה ומעבירות אותה אל בדיון משכך )"הזוי", "לא

יאומן", "מטורף"( התופעה מעידה:

על חיים במציאות שקשה לקבלה..1

על טראומה מתמשכת- לא ניתן לעבד את המצב..2

על תחושת הצפה- הנפש לא מסוגלת להכיל..3

ולכן כהגנה, האירוע מקוטלג כפחות מציאותי.

סיכום- מה יש לבחון בניתוח טקסט )ניתוח שיח+ ניתוח תוכן טקסטואלי(

- מי הדובר? מי הנמען? על מה מדובר בשיח? על מה הוא מעיד? מה אסור להאמר?מהו השיח-

איתור קטגוריות ותימות וקישורן - יש לבחון "ארכיאולוגיה של ידע" )גינאולוגיה(, כלומר לבחון היסטוריה ושורשים שלמהו ההקשר- -

השיח.

? )התמודדות, שינוי, תרפיה, סולידריות, חתרנות(.מהו האינטרס/אידיאולוגיה בשימוש בשיח זה-

)שורש מרכזי, דפוס חוזר של מילים, מערכות מילים מרכזיות שחוזרות- יש לנסותניתוח לשוני-

להסביר את תפקידן(

)המשמעות מעבר לתוכן(.מטאפורה ואלגוריה-

מסגור ובולטות.-- עם איזה טקסטים קודמים מהדהדים מהטקסט. )לא תמיד יש(.קריאה אינטרטקסטואלית-

*נקודות התייחסות בניתוח כתבה בעיתון:

מסגור ובולטות: עמוד ראשון ומשמעותו, גודל הידיעה, מה נאמר וכיצד.1

שפה וסימנים: שם העיתון, צבעים והסמלים שמלווים אותו .2

שיח והקשר )חברתי( .3

ניתוח נרטיבי

ההיסטוריה של המחקר נרטיבי

התחיל השימוש בסיפורים לחקר מציאות חברתית )היסטוריה, אנתרופולוגיה,20בתחילת שנות ה--

פסיכולוגיה(

בגלל השאיפה למדעיות, ראו בביוגרפיות כחובבניות.-

חזרו אל הביוגרפיות כדי להבין חוויות אנושיות יומיומיות.70בשנות ה--

הגישה הישנה )קשר חוקר-נחקר( הוחלפה בגישה פרשנית- דיאלוגית ורפלקסיבית. -

:כדי שטקסט יהיה נרטיבי צריך-

מספר.1

זווית ראיה.2

דמות אחת או יותר..3

עלילה )קו סיפורי עם הגיון פנימי(..4

ראיון

ההבדלים בין ראיון עיתונאי לראיון מחקרי אקדמאי

ראיון עומק מחקרי אקדמאיראיון עיתונאי

הצגת עובדות וציטוטים-מטרה

העיתונאים מחפשים למכור

סיפור על ידי אפקט ה"ואו" )גיי

טוכמן(. העיתונאים יחתרו

לדברים האקזוטיים, המושכים,

המטורפים. העיתונאים יסתפקו

: פרשנות הנחקראימיקב

לתופעה ללא עיגון בתיאוריה.

מתן פרשנות והסבר- החוקרים

מעוניינים להציג את האמת

בתופעה ואת הפרשנות ולא רק

את הצד האקזוטי שלה.

:אתיקהחוקרים שואפים גם ל

הפרשנות של החוקר לפרשנות

של הנחקר על ידי עיגון

בתיאוריה ומחקרים קודמים.

ריבוי סיפורים ופרספקטיבותסיפור יחיד ומכווןמיקוד

קישור לנרטיבים, תופעותאין עיגוןעיגון הנושא בהקשר תיאורטי

ולתיאוריה בתחום

כללי עשייה מקובלים וכלליכללי אתיקהעמידה בתבחיני איכות

אתיקה מחמירים )בניהן רעיון

הרפלקסיביות(

** דוגמא להבדל בין ראיון עיתונאי לראיון עומק: ניתוח תופעת ה"פארקור"- ילדים מאשקלון שקופצים בין מכשולים

וגגות.

התקשורת מציגה את התופעה כ"משחק מסוכן" או "ספורט מטורף" ו"לא ממוסד" והפרשנות שהיא נותנת-

לפעילות זו היא "שזה כיף" ו"שזה שעשוע".

ריקי בליך מראיינת את הילדים שקופצים מהגגות והם לעומת התקשורת טוענים שזהו איננו ספורט מסוכן אלא-

"ספורט מתוכנן מחושב ומדויק". הפרשנות של הילדים לפעילות זו היא שמדובר ב"רצון חופשי" ו"התמודדות עם

הפחד".

ראיון עומק חצי מובנה

ישנם שני סוגים ראיונות: ראיון סגור וראיון פתוח.

הוא ראיון המכיל שאלות סגורות, שאלות שלרוב התשובה עליהן היא כן/לא, או שאלות שצריךראיון סגור

לדרג את מידת ההסכמה. השאלות מכוונות ולא משאירות מקום לנושאים חדשים מהידוע לחוקר. ראיונות

סגורים משמשים לסקרים ומשווים ולרוב מכונים "שאלון".

ראיון עם משיב יחיד המתמקד בפרשנות, בנושא, בזמן או בתופעה: ראיון פתוח/ ראיון עומק חצי מובנה

ראיון מסוג זה מטרתו להפגיש את החוקר ואת הנחקר פנים מול פנים לשיחה בארבע עיניים.ספציפית.

הרעיון הוא לנסות להבין את תפיסת עולמו של הנחקר ואיזה משמעויות הוא מעניק למשהו מסוים בחייו או

לתופעה חברתית כלשהי.

ראיון עומק הוא ראיון שמאפשר לנו לזהות התנהגות גלויה. ניתן לזהות את התוכן, את המאפיינים הוויזואליים

)שפת הגוף(, אבל לעולם לא נדע מה באמת עובר למרואיין בראש. לראיון יש רובד חיצוני בצורה כזו שאין

כמעט אפשרות לחדור פנימה. מה שהמרואיין אומר זו האמת מבחינתנו. יש לקבל את הפרשנות האישית שלו

כפי שהוא נותן אותה.

להבין את חוויית האנשים, את משמעות ההתנהגות, את העמדות והפרשנויות: המטרה

חקירה המבוססת על דיווחים מילוליים- סיפורים של אנשים על התנסויותיהם.הדרך :

אנשים הופכים את חוויתם, תפקידם, פרשנותם והמציאות שלהם לסיפורים. שםהראציונל :

אם נבין את נקודת מבטם שלנמצאת התרבות שלהם, המסורת שלהם, החוויות והפרשנויות.

 הנחקרים, נוכל ללמוד משהו על תופעות חברתיות בכללותן.

התנהלות ראיון

על הנחקר להיות שייך קבוצה טבעית )לא סטטיסטית( ולהיות משמעותי לתופעה.האינפורמנט- .1

- שפת הראיון תהיה בשפתם של הנחקרים ובביטויים השגורים בפיהם.השפה.2

: שיחה אינטימית לא פורמאלית שבמהותה אמורה להיות דומה מאד לשיחההתנהלות הראיון.3

החוקר והנחקר מנסים לחבר מפיסות שונות של סיפורים, סיפור שלם בעל משמעות.ידידותית. על החוקר ליצור תחושת עניין, לעודד ביטוי אישי והעלאת זיכרונות יולסייעתפקדי החוקר:.4

להגיע ליכולת ביטוי סיפורית. )החוקר ירצה ליצור סיפור ולא דיווח. ההבדל בין סיפור לדיווח נובע

מסוג השאלות, האווירה, תחושת העניין, דניאמיקת השיחה וביטוי אישי(.

: החוקר הוא הצינור שדרכו המחקריחסי הכוחות- כמה שפות התערבות והכוונה מצד החוקר.5

יעשה. מבחינה זו, עמדת החוקר ודעתו אינה רלוונטית. ראיון צריך להתקיים בצורה ידידותית אך

יחסי הכוחות לא צריכים להיות שוויוניים. הבמה היא של המרואיין. חוקר לא צריך להביע דעתו

על דבריו של המרואיין וחשוב להימנע מכך. יש שיגידו שזה אפילו לא אתי מבחינת מהלך מחקר

שחוקר יביע את הדעה והפרשנות שלו )עודף אמפתיה, הזדהות אישית וכדומה(. מקובל לשמור

על גבולות התנהגות מאוד ברורים באופן כזה שלא יביע הזדהות טוטאלית באופן שיוויוני

החוקר הוא למעשה מאזין ומשתתף: מקשיב לנאמר, מבין את הנאמר ומקשיבלמרואיין.

להבעות, פאזות וקול פנימי.

: הנוכחות של החוקר משפיעה על המחקר, אדרבה, שמדובר בראיוןהטיה בראיון/ רפלקסיביות.6

אישי. החל מחזותו הויזואלית של החוקר , דרך השכלתו ומצבו הכלכלי ועד לתפיסת עולמו,

יכולים להשפיע על פתיחותו של המרואיין ואם כך להטות את המחקר. לעיתים רבות, משויכים

החוקרים לקטגוריות חברתיות שעלולות להשפיע על האינטראקציה עם המרואיין. גם אם החוקר

הוא חלק מהקבוצה שהוא מראיין וגם אם הוא נבדל ממנה, כך או כך הדבר הוא בעל השפעה

רבה על המחקר. עניין זה הוא איננו מפתיע שכן אין כזה דבר מחקר איכותני אובייקטיבי. מה שכן,

חייבים להקפיד על רפלקסיביות- החוקר חייב לידע את קורא המחקר מהו מקומו ביחס לשדה

המחקר ולספק "גילוי נאות" הכרחי על מיקומו בשדה המחקר. "חשוב לציין, שבעודי מראיינת

קהילה הומוסקסואלית אני החוקרת הטרוסקסואלית ולכן אהיה ביקורתית ואתקשה להבין את

המשמעותיות.."

: יש לקיים ראיון במקום נוח, נעים, שקט, ללא הפרעות. לכל מקום יש אתמקום עריכת הראיון.7

היתרון והחיסרון שלו ומקובל לתת למרואיין לבחור את מיקום הראיון.

: כדי שהחוקר יהיה מרוכז בשיחה, עליו ליידע את המרואיין ולבקש את רשותו להקליטהקלטה.8

את הראיון. בסוף הראיון יש לשקלט ולתמלל את הראיון )ללא סינון( ולהעלותו על כתב בצורת

ש:.... ת:.... שתיקה, שפת גוף, התמהמהות- כל אלה חשובים בקבלת התמונה הכללית על

המרואיין.

סוגי שאלות בראיון עומק

: כלליות תיאוריות שאלות.1

מופשטות ומקיפות: שאלות פתוחות ללא הכוונה )"ספר על עצמך", "הצג מעט, בסיסיותשאלות א.

רקע", תאר, איך, כיצד?(

: פרק זמן מוגבל, חוויה, רעיון או דעה ספציפיים .ממוקדותשאלות ב.

: מבקשות דוגמא לפעולה או אירוע דוגמאותשאלות מזמינות ג.

: להתמקד בחוויה הסובייקטיבית התנסותשאלות ד.

מונחים: לשאול על משמעות ביטויים הבהרתה.

: להבהיר ולהסביר משמעות והיגיון מאחורי התיאור.משמעות/פרשנותשאלות .2

: לחדד התיאורים וההסברים על ידי השוואה למקרים אחרים. )שאלות אלההשוואתיותשאלות .3

עלולות לעורר אנטגוניזם ולכן יש לשאול אותן לקראת הסוף(

: כשעולה נושא אך לא נכנסים לעומקו, חוזרים אליו בהמשך, ברגע המתאים.השלמהשאלות .4

: כשיש סתירה בין שני אירועים. )שאלות אלה דמות לשאלות ההשואה רק שכאןניגודיותשאלות .5

מדובר במידע שמסר המרואיין מעצמו בראיון וסתר את עצמו(.

: עימות הנחקר עם סיפורים של אחרים )שאלות אלה עלולות לגרום נזק ליחסיםמעוררותשאלות .6

ולכן יש לשאול אותם לקראת הסוף)

: לשאול לדעתם ומחשבותיהם של הנחקרים על קטע שמוצג. קטעיםשאלות על .7

משאלות שהתשובה אליהן היא כן/לא.**יש להקפיד להימנע

. השאיפה היא שראיון יידמה לשיחה ידידותית עםלא להגיע עם שאלות מוכנות וכתובות מראש**מקובל

מטרה. יש לנסח שאלות בהתאם לתשובות שעולות מהמרואיין. מקובל להגיע עם רשימה של תחומים כללים

וסוגיות מסוימות אך לא עם שאלות ספציפיות.

)גיל, מצב משפחתי, מין, איזור גיאוגרפי, מוצא,שאלות דמוגרפיות**נהוג לשאול או בתחילת ראיון או בסופו,

מצב כלכלי..( כדי לקבל פרופיל רחב על המרואיינים. שמות המרואיינים תמיד יהיו בדויים.

איכות ראיון נמדדת ב:

יכולת הנחקרים להבנות סיפור בשפתם ובביטויים שלהם..1

יכולת החוקרים לאפשר לנחקרים לפתח את הסיפור. .2

כללים אתיים ויחסי אמון

.לשדר יחס של כבוד, עניין, תשומת לב, אמון, הבנה ונימוס

.להדגיש המאפיין האישי- ישנו עניין אמיתי

.לוודא הסכמה לקיום הראיון ולפרסום ממצאיו

.אין לעוות את הרוח והתוכן של מה שנאמר

.יש לשמור על אנונימיות הנחקרים

יש לשמור על יחסי קירבה-ריחוק

רפלקסיביות

ניתוח ראיון

לאחר תמלול הראיון, יש לקרא אותו כמה פעמים ולבחון:

חזרות של מילים ומונחים..1

תמות חוזרות..2

אינטרטקסטואליות ..3

מהו השיח, השפה והרטוריקה..4

מה חסר ולא נמצא..5

בחינת סוג ומבנה הסיפור..6

מהי המשמעות התיאורטית של נושא מסוים. .7

סיפורי חיים סיפורי חיים הם "נרטיבים עצמיים"- היסטוריית חייו של המספר. זהו ראיון שרק אדם אחד מדבר בו. "ראיון

מונולוגי" של המרואיין.

הבנה מורכבת של טווח ומגוון הדעות, אמונות, עמדות, ערכים ומניעים בהתנהגויות אנשיםמטרה :

בהקשרים חברתיים. זוהי שיטה לבחינת נושאים ותופעות שקשה לבחון אחרת- שינויים בחיי אנשים

או חווית ואירועים היסטוריים.

חקירה המבוססת על דיווחים מילוליים - סיפורים של אנשים על התנסויותיהם.הדרך :

:העצמי" הסובייקטיבי מעוצב בראי המסורת, התרבות והתקופה בה הוא חי. הוא נחשףהנחת יסוד"

בסיפור החיים. בבחינת סיפור "העצמי"- נגלה מנגנונים חברתיים ותרבותיים של הבניית זהות.

מהלך

"מבוצע ראיון "נרטיבי מונולוגי

."ראשית הראיון: "ספר לי את כל סיפור חייך

.יש לאפשר למספר להבנות בחופשיות מוחלטת את סיפור חייו

.רפלקסיביות החוקר: על החוקר לתאר את ערכיו, עמדותיו ומקומו ביחס לתופעה

ניתוח מבני צורני של סיפור החיים

- מהו סוג הסיפור ואופן סיפורו )סיפור גבורה,טרגדיה, קורבנות, קומדי, רומנטי,סוג הסיפור.1

סאטירה(.

כללי- מהו קצב ההתקדמות של הסיפור. )התקדמות, מצב קבוע, ירידה מתמדת(.מבנה עלילה .2

- באיזה אופן מספר המרואיין את הסיפור. סוג הדיבר מעיד על מבנה זהותו של המספר: סוגי דיבר.3

: ישנו גיבור וישנה השתלשלות פעולה בזמן )התחלה, אמצע וסוף(. סיפורא.

: רשימת עובדות ופרטים. אירועים תמציתיים ואחידים. דו"חב.

: הצהרה כללית של אדם על עצמו, משפחתו, חייו וכדומה.טענהג.

: המרואיין מוציא עצמו מחוץ לתהליך. תיאור סטטי, ללא פעילות. אין יחסים בין האובייקטיםתיאורד.

המתוארים.

ניתוח תוכן של סיפור החיים

? )רפלקסיביות להקשר הראיון בזמן, מקום וכד'(מה נאמר רמה מיידית:.1

- יצירת קטגוריות תמטיות )אפליה, תסכול, סקרנות, שייכות ...(

- מיפוי דמויות ויחסים

מיקום הסיפור במבנה חברתי ובהקשר היסטורי. רמה חברתית היסטורית:.2

מהן המערכות התרבותיות שקשורות לזהות. מהם סיפורי העל הדומיננטיים?רמה תרבותית:.3

)עליונות הלבנים, עליונות הבורגני, עליונות הגבר(.

כיצד ניתן להכליל סיפורי חיים?

ההכללה בסיפורי חיים היא לחפש דמיון בין הסיפורים ברמת התכנים והמבנה:

אם נמצא כי גם במבנה קוגניטיבי סובייקטיבי )סיפור אוטוביוגרפי( קיים דמיון סיפורי,קיים דמיון :

לספר את סיפור חייהם ומתמקדים בגיל צעיראם כולם מתחילים נוכל להכליל את הסיפור. כלומר,

בו היה משבר משמעותי בחיים- כנראה שהמשבר הוא ההסבר לתופעה. מי שלא חי במצוקה שהיה

צעיר, כנראה שלא יהיה מיליונר כי אין לי את הדרייב הזה. מכאן למעשה נפתח פתח לאמירה כללית

מעבר לסיפור האישי.

על פי תימות ועל פיאפיון של קבוצות הסיפורים : דפוסים חוזרים בהקשרים דומיםיש לבחון

המבנה הצורני שלהן.

בחינת נושאים דומים עם חוקרים ומחקרים אחרים. הכללה עם מחקרים נוספים כישיתוף פעולה :

לומר "יש פה משהו גדול".

דוגמא: "כאילו לא הייתה מלחמה"/ ד"ר עדנה לומסקי פדר**

: סיפורי חיים של גברים ישראלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור.שיטה-

: האופן שבו הם תופסים את חוויית המלחמה ואת המשמעות שמקנים לה בסיפור חייהם. בוחן-

: הגבר הישראלי אינו רואה במלחמה חוויה משברית. אמנם המלחמה בעבורו היא אירועממצא מפתיע-

משמעותי, אך הוא משלבה במסלול החיים , `מנרמל` אותה , בלי זיהוי השפעות כבדות שלה על מעשיו או

תודעתו.

: חוויית המלחמה מובנית במשמעות תרבותית: התרבות מגדירה מי רשאי להציג המלחמה כמשברתיאוריה-

ומי נתבע לנרמל אותה.

קבוצת מיקוד

אנשים(. החוקר מבקש לשלב כמה אנשים5-10קבוצת מיקוד היא ראיון מובנה למחצה עם קבוצת משיבים )

מתוך תופעה ספציפית שעורכים את אותה פרקטיקה.

קבוצות מיקוד בדרך כלל מייצרות תובנה אחת משותפת על: כיצד קבוצות מפרשות תכנים. מטרה

שיטה זו יכולה להוות גם כמחקר גישושי וגם כתוספת לראיון העומק.התופעה הנחקרת.

:צפייה באינטראקציה גדולה בתוך קבוצה אודות הנושא בפרק זמן מוגבל. הדגש והיתרון

שילוב יסודות של ראיונות אישיים ותצפית משתתפת. הדרך :

מהלך

להיות: מנחה גמיש, אובייקטיבי, אמפאתי, רגיש )לדפוסים המתפתחים באינטראקציה(על החוקר

משכנע, ומאזין טוב.

בלי מיעוט שישתלט על הקבוצה והשיחהכולם יגיבויש להבטיח ש .

"ניתן לקיים סיעור מוחות בהצגת קטע"סיעור מוחות :

)זוהי לא שיטת מחקר אלא קבוצת מדגם!(קהילות פרשניות

קהילה של אנשים שמנהלים את אותה פרקטיקה, צופים באותם תכנים וחשים כלפיהם את אותו יחס.

הפרשנות שלהם היא פרשנות משותפת. )למשל, קהילת מעריצים היא בדרך כלל קהילה פרשנית

שמתייחסת לאותו תוכן באותה צורה(. בשיטה זו בוחנים את הפרשנות והשימוש של הקהילה בטקסט מסוים.

מאפייני קהילות פרשניות

קבוצות המובחנות על פי ההעדפה של תכנים או סוגות, וכן על פי אסטרטגיות משותפות של מישמוע

)פרשנות( טקסטים.

.בדרך כלל קהילות מעריצים

.ניתן לאתרן בפורומים, בהתכנסויות משותפות, בטקסטים שמפיצים

מהיכן הגיע המושג "קהילה פרשנית"?

חוקרת בשם ג'ני סראגווי חקרה נשים שקראו ספרים בשם "הרומן הרומנטי". הספרים מספרים סיפור של

והמשבר שקורה ביניהם. חוקרות פמיניסטיות סיפרו שהספרים נוראיים- מציגים את האישהגבר ואישה

כעוסקת ברומנטיקה בלבד ולא בשום דבר אחר. ג'ני סראגווי רצתה להבין מה הקהל אומר ואיך הקהל מפרש

את התוכן. והרי אין קהל אחד וכל אחד מבין את זה אחרת. לכן היא הלכה לקבוצת נשים שכולן אוהבות

ומעריצות את הז'אנר הזה ומבינות אותו באותה צורה.

היא גילתה שכולן רואות ב"רומן הרומנטי" משהו שמעצים אותן. זה משמש להן קודם כל כלי ללימוד. בזכות

הרומנים האלה הן לומדות על המציאות. הן טוענות גם שהספר הזה מספק להן את המרחב שלהן. זמן פרטי

שלהן כדי לחלום. לצאת ממטלות הבית לרגע.

הבדלים בין קבוצות מיקוד לקהילות פרשניות

אנתרופולוגיה

אנתרופולוגיה הוא תחום מדעי תחתיו יכולות להיות או שיטת האתנוגרפיה )תצפית משתתפת ותצפית

מעורבת( או תיאוריה המעוגנת בשדה.

אנתרופוס- אדם, לוגיה- מדע.הגדרה :

פרשנות סימבולית- פירוש הסימנים של בני האדם וניתוח תרבותם )ניתוח תרבות הוא אינושיטה :

מדע ניסויי החותר לחוקיות אלא מדע פרשני התר אחר משמעויות(.

תרבות היא רשת של משמעות שטווה האדם לעצמו. תרבות האדם היא הסימנים,ראציונאל וגישה :

הסמלים והפרקטיקות שהאדם מקיים. דרך ניתוח התרבות נבין את האדם.

חשיפת הפשר של ביטויים חברתיים סתומים למראית העין.מטרה :

עקרונות יסוד עיסוק מרכזי בתרבות.-

בחינה מקיפה. הוליזם:-

: מתקיים יחס בין התרבויות השונות. אין תרבות "טובה" יחסיות תרבותיות ופרספקטיבה השוואתית-

ותרבות "רעה", התרבות פשוט שונות זו מזו. תפקידו של החוקר הוא לבחון בין תרבויות.

שיטת האתנוגרפיה

קהילות פרשניותקבוצות מיקוד

קבוצה שהתגבשה לבד על פי צריכה ופרשנותמפגש משותף שנערך ביוזמת החוקר

ראיון אישי, קבוצתי וניתוח על צריכת תוכןדיון קבוצתי על נושא משותף

משותף.

משמעות המילה אתנוגרפיה בלטינית היא "כתיבת עם". )אתנוס= עם, גרפיה= כתיבה(, כלומר העניין הוא

להצליח לתאר ולחלץ התנהגויות של קבוצת נחקרים מסוימת )ולא של אדם בודד(.

:מטרת האתנגורף : תיעוד בזמן אמת של פרשנות התופעה על פי הנחקרים. "חורט את השיח תיעוד ונגישותא.

החברתי בכתב- הופך אותו ממאורע חולף לסיפור המתקיים בכתובים, שאפשר לשוב ולעיין בו

לצרכי מחקר" )גירץ(.

. חשיפת הנורמאליות של הנחקרים מבלי לגרוע מייחודםב.

. פרשנותג.

-תיאור פרשני,בתיעוד ביומן שדה חשוב להקפיד על תיאור גדוש- : תיאור גדושכלי המחקר

. על החוקר לתעד בצורה המקיפההכולל את המשמעות, המטרה, הכוונה וההסבר של עשיית הנחקר

והמעמיקה ביותר שניתן את הדברים המתרחשים. חשוב לא לתת תיאור "רזה" ושטחי על המתרחש

אלא לתת את התחושה שמי שיקרא את יומן השדה יצליח בעצמו לחוות את הסיטואציה. יש להכליל,

שפת גוף וסאב טקסט ולתת רושם כללי ומיקודי יותר. יש להפוך את הסיטואציה לססגונית, צבעונית

תיאור גדוש שונה מהתיאור הסתמי. התיאור הסתמי הוא תיאורוחיה וכך לכמה שיותר קיימת.

"מחוק"- תיאור של מתבונן מהצד ללא פרשנות.

מהלך המחקר: עבודת שדה

.יצירת קשר וכניסה לשדה.1

מושג זה בעיקר משויך לשיטת התצפית המשתתפת. אינפורמט הוא איש המפתח - "אינפורמנט".1

המרכזי בשדה המחקר. בכל מחקר שיעשה החוקר יהיה לו אנשים קרובים יותר שיעזרו לו להיכנס

לשדה בצורה טובה ולקבל נגישות לאינפורמציה. אחת החוכמות היא לאתר ולשייך אינפורמט שכזה,

למרות שבדרך כלל מדובר בתהליך טבעי. אינפורמנטים יכולים להיות פעמים רבות האנשים

המחזיקים בתפקידים מרכזיים בשדה או לעיתים להיות אנשי שוליים ובכך לספק הצצה אחרת לגמרי

על חיי הנחקרים והסביבה שלהם.

שהייה בשדה-.2 על החוקר לשהות בשדה תקופה ארוכה וממושכת כדי לחוות עם הנחקרים את החוויה. החוקר-

מסתובב עם הקהילה אותה הוא חוקר והופך לחלק ממנה.

על החוקר גם לצפות בנחקרים וגם להשתתף. )תצפית משתתפת(. -

על האנתרופולוג לשמור על היחסים בין הזרות למוכרות. כלומר על החוקר לנסות להפוך את הזר-

למוכר, ואת המוכר לזר.

החוקר בוחן טקסטים הקיימים בשדה. )פלייארים, גרפיטי ועוד(.תעתוק טקסטים- .3

- הסבר מפורט של התופעה על שורשיה, צורותיהרישום גינואולוגיות )שורשים( ומיפוי שדות.4

)מי קשור למי? מתי? איך התופעה מתרחשת?( בנוסף על החוקר לעשות מיפוי של השדה והקשרה.

עצמו )שעת התרחשות, תיאור מקום..(.

ראיונות ושיחות..5 - כלי שבאמצעותו החוקר מתעד את המתרחש בשדה. החוקר נכנס למחקר שלו עם יומןיומן שדה.6

וכלי כתיבה ובמהלך השהות שלו הוא מנסה לתעד כמה שיותר מהדברים שמתרחשים סביבו. )תיאור

עמוק של התרחשויות לצד הגיגים, רעיונות וחוויות( החוקר לא יכול להקיף את כל מה שקורה בשדה

כל הזמן ועליו לבחור את הדברים שמעניינים אותו יותר ובהם להתמקד לאחר התצפית. לעיתים

החוקר לא מצליח לכתוב הכל תוך כדי הסיטואציה ולכן מקובל לשבת מיד לאחר החוויה ולעלות את

של יומן שדה היא להקל על החוקר מבחינה טכניתהמטרההדברים על כתב. בסופו של דבר

ופרקטית ולאפשר לו לאזן בין הקרבה למרחק בשדה או בין "התצפית" ל"משתתפת". זהו כלי שמונע

מהחוקר להפוך במאה אחוז ל"אחד מהמניין" ומאפשר לו להישאר בצד. מצד שני על החוקר לדעת

מתי להניח את היומן ולהצטרף לאינטראקציה ולהיות חלק מהשיחה. כיום יש ניסיונות לשלב מצלמה

ביומן השדה אך מדובר בנושא בתולי.

- רק לאחר סיום המחקר ניתן לחלץ תמות מיומן השדה אשר אלו יהיוחילוץ תמות מתוך יומן שדה.7

הרעיונות המרכזיים של עבודת המחקר.:

.חילוץ "מבני משמעויות" של צפנים וסימנים בשדהא.

ניתוח "השיח החברתי": התוכן וצורת הצגתו: מה נאמר ומה נעשה במסגרת גבולות המותרב.

והאסור.

חיפוש דפוסים חוזרים ג.

יצירת אתיק- ההסבר התיאורטי לפרשות הנחקרים.ד.

יצירת אוצר מונחיםה.

הסברו.

- לאחר שהחוקר יצא מהשדה, קרא את כל החומר וניסה למצוא תמותתיאוריות עולות מהשדה.8

שחוזרות ונרטיבים של התופעות הוא ינסה למעשה להעלות תיאוריה מהשדה. כלומר את ההסבר

המדעי להתרחשויות.

- כאשר החוקר נכנס לשדה מחקר הוא מגיע תמיד עם עמדה מסוימת על שדה זה ואףרפלקסיביות.9

יותר מכך, סביר להניח כי עצם כניסתו לקבוצה תשפיע על התנהגות החברה אותה החוקר בודק. על

החוקר להקפיד על רפלקסיביות ועל גילוי נאות ולהביא בפני קוראי המחקר את עמדותיו ביחס

לנחקרים, לקהילה ולסביבתם.

תצפית משתתפת

החוקר מתבונן מהצד, הוא לא מתערב ולא- רישום שיטתי של אירועים והתנהגויות בסביבה נחקרת. תצפית

לוקח חלק פעיל בחיי הנחקרים

הבנת חווית הנחקר מנקודתיש אלמנט שיוצר מעורבות של החוקר והשתלבות בחיי הנחקרים.- משתתפת

מבטו.

מדובר בשיטה מעורבת לפיה החוקר מעורב ולוקח חלק בלתי אמצעי בקבוצה הנחקרת. הסלוגן המרכזי של

העניין הוא בעצם להתערות בחיי הקבוצה הנחקרת ולהבין את הפוליטיקה"to go native"שיטה זו הוא

הפנימית אפילו ברמה הרכילות וטקסי הקהילה. כל זאת במטרה להבין את האופן שבו אנשים תופסים את

חייהם. שיטה זו לא יוצרת שום מניפולציות מחקריות, לא מדובר בניסוי ובתנאי מעבדה אלא להפך.

מצד אחד, החוקר צריך לתצפת ולראות מה הנחקרים עושים ומצד שני עליו גם להשתתף. נשאלת השאלה,

למה שהחוקר לא יחקור את הקהילה שלו וכך הוא לא יצטרך להשתתף אלא רק לתצפת מהצד. התשובה

קשורה לאובייקטיביות- אם החוקר הוא חלק מהשדה וחלק מהתופעה הנחקרת, הוא לא יידע לשאול את

השאלות הרלוונטיות.

לחוות את חיי הנחקרים בסביבה הטבעית שלהם. רציונאל -

להפוך את הזר למוכר ואת המוכר לזר. הרעיון בלבצע הזרה )להפוך את הדברים שמוכריםמטרה -

לנו ומובנים לנו מאליהם לזרים( הוא ליצור פרספקטיבה חיצונית לבחינת תופעות חברתיות ולהעלות

סימני שאלה גם בנוגע לדברים המוכרים. אם החוקר בודק תופעה שונה וזרה שאינה חלק מעולמו,

מטרתו ושאיפתו היא להפוך את הזר למוכר כלומר, להצליח ולהיות מעורב באותה תופעה עד שירגיש

שהוא מכיר אותה.

תצפית משתתפת הוא המחקר הארוך ביותר מבין כל שיטות המחקר שנלמדו. תצפית- זמן

משתתפת לוקחת לרוב לא פחות מחצי שנה ולמעשה היא המעמיקה ביותר, הבינאישית ביותר

והגורמת לחוויה בצורה ברורה.

תצפית מעורבת כאשר אין הרבה זמן, נאלץ החוקר להשתמש בתצפית זו ובה הוא מעורב בנעשה אך לא באמת משתתף ולא

נהיה חלק מהקהילה.

-מאפיינים )כמה חודשים( זמן קצר.1

)החוקר מנסה להיות מעורב בתוך התופעה, מכריח עצמו להיכנס פנימה רמת מעורבות גבוהה.2

ושיקבלו אותו כמה שאפשר וכמה שיותר מהר. ניתן לראות בכך סוג של תהליך מלאכותי(.

רמת השתתפות ממושכת נמוכה.3

.יש להכיר מראש את התרבות הנחקרתעם הגעת החוקר לשטח הוא מתחיל לתעד ולא תחילה מכיר ומנסהתיעוד מוקדם ובפירוט מירבי(

להשתלב(

לגורמים ומרכיבים )יכול להביא לפספוס דברים חשובים ולפגיעה במחקר(מיקוד צר ומוגבל

זמן ומיקום התצפית מוגדים מראשמימד הזמן לא מאפשר לחוקר לחוש את הסביבה ולכן עליו לתעד אותה כדימומלץ לתעד בווידאו -

שיוכל לשוב אל הדברים ולחפש דברים שייתכן שהוא פספס.

*התצפית הטהורה )ללא השתתפות( היא בעייתית כיוון שהיא גורמת לנחקרים להתנהג באופן שונה ואיך

שהם צריכים להיתפס ולא איך שהם בפועל.

טעויות אפשריות באתנוגרפיה

הפרעה למהלך העניינים ולסדר היום הרגיל.-

אם החוקר מגיע עם השערה מראש, הנחקרים לעיתים מספקים לחוקר את מה שהוא רוצה, ולא-

מציגים את התופעה כפי שהיא.

תצפית שאינה מעורבת ומשתתפת.-

תיאוריה המעוגנת בשדה

הרעיון של השיטה היא למפות את השדה, למצוא קשרים בין המשתנים ולחפש דפוסים חוזרים. שיטת זו

משמשת כדי לנתח ולהסביר תופעה שאותה חווינו, ראינו ותצפתנו במשך תקופה ממושכת. )שיטה זו יכולה

לשמש לניתוח טקסטים, תכנים וכדומה(.

תהליך מדויק אנליטי, לא סטטיסטי, אינטואיטיבי. ההסקה היא אינדוקטיבית והחוקרסוג התהליך :

הוא חלק מהמחקר.

מטרות:

יצירת תיאוריה: הסבר פרשני לתופעה.-

מעבר מדיווח )עיתונאי( אל המדע )מחקרי(.-

יצירת סדר וקשר: בין פעולות, מקומות, זמנים ומשתתפים.-

מהלך המחקר

מבת ים ואשקלון הקופצים בין מכשולים13-15*מקרה בוחן: תופעת הפארקור- הנחקרים הם ילדים בגילאי

ועוברים בין חומות וגגות.

.בני נוער מהפריפריה שקופצים בין גגות ומכשולים: בחירת נושא/תופעה.1

איך מפרשים בני הנוער את הקפיצות מעבר: מהי התופעה הזאת? שאלת מחקרית תחילית וכללית.2

למכשולים?

- החוקר נכנס לשדה ושוהה עם הנחקרים תקופה ארוכה.כניסה לשדה והתחלת איסוף נתונים.3

במשך התקופה החוקר מכיר את השדה והתופעה ואוסף נתונים. )במקרה של ניתוחי תוכן, במקום

להיכנס לשדה, החוקר צופה בתכנים שוב ושוב(

איתור קטגוריות ראשוניות ותחילת שלב הדגימה-.4, פריפריה, גגות, קפיצה, לבוש וכדומה..13-15בנים, גילאי : מאפייניםא.

מיגדר, מצב סוציו אקונומי )פריפריה(, מוכפפות: איתור קטגוריות ראשוניות ודפוסים חוזריםב.

שולית- עמדה נחותה, זהות שולית, ספורט, מעבר בין מכשולים, עידוד והכוונה, קבוצה

וסולידריות, הצלחה, תיעוד והפצה.

הגדרת הקטגוריות וניסחותן כ"יחידת ניתוח".ג.

רישום "מזכרים מחשבתיים"- הגיגים שעולם נרשמים מיד.ד.

- חיפוש קטגוריות על פי נושאים.מיקוד התבוננות.5

קטגוריות על פי תהליכים )שלבים מעגליות(-

על פי מידות ומימדים )גבולות, כמויות, חלוקות(-

על פי טיפוסים )סוגים סגנונות, סוגות(-

אסטרטגיות )מניפולציות, טקטיקות- עידוד והכוונה למשל(-

יחסי גומלין )השפעות הדדיות, השלכות, תלות(-

זהות )תפיסה עצמית, ערך חברתי(-

צומתי הכרעה )פריצת גדולות ונקודות מפנה(-

אמצעים ומטרה-

קונצנזוס )עקרונות משותפים, הסכמים(-

תרבות ונורמות )ערכים, אמונות, עמדות, מושגים(-

סידור וניתוב )מבניות, סדר זמנים(-

קשרים ויחסים בין משתנים )סיבות, תגובות(-

עיצוב הקטגוריות, הגדרת קריטריונים לקטגוריות והמשך הדגימה התיאורטית.6זיכוך התבחינים ועיצוב מערכת הקטגוריות הסופית.7

לוודא שכל חומר עשייה מוצא מקומו בקטגוריה.א.

לוודא שהשיוך פשוט ולא מאולץ.ב.

צבירת נתונים נוספים.ג.

תיקונים אחרונים.ד.

סיום עבודת השדה- תחושת רוויה ותמונה כוללת.ה.

יצירת מפה היררכית בין הקטגוריות על ידי חיבור הקטגוריות באמצעות הסברים של יחסים.8 )קשרים, סיבה ותוצאה(

איתור קטגוריית/יות הגרעין.9מרכזית-

חוזרת בתדירות גבוהה-

מתקשרת בקלות לקטגוריות אחרות-

בעלת קשר לסוגית ומושגים תיאורטיים-

.תהליך הכתיבה- יצירת מבנה תיאורטי, קישור לספרות מחקרים ולתיאוריית על.10

עלינו לשאול את עצמינו למה הם בכלל קופצים בין- תיאור ממצאים ומסקנות במונחים תיאורטיים-

מכשולים וגגות? האם זה משהו נורמטיבי? האם זה בכלל חוקי? מדובר בפרקטיקה שיוצאת כנגד

מבינים, שעכשיו כאשר הם מעצבים את13בסרטון ניתן לראות כי הילדים בני ה  הסדר החברתי.

הזהות שלהם, הצורה הפומבית בה הם יציגו את זה תהיה בזכות חבריהם ובזכות אקט של מחאה.

התיאוריה הפוסט קולוניאליסים- כפיפים והתנגדותם לסדרפנייה לתיאוריה בסיסית בתחום- -

החברתי.

הצגת מודל ויזואלי כללי של תהליך במונחים אוניברסאליים ורחבים.-

הצגת מאפייני הארגון והאוכלוסייה הנחקרת. -

להשלים מהמצגת!!- אתיקה במחקר האיכותני

תורת המוסר, המידות וההתנהגות.אתיקה :

מצב בו חייבים לבחור בין שני דברים או כיווני פעולה שהאחד מהם אינו טוב יותר מהשנידילמה :

לעומת זאת היא מצב שיש בו קושי, ספק, אי ודאות או חוסרבעיה)מטאפורת "השמיכה הקצרה"(.

בהירות.

כללים, עקרונות, מחויבות ומידות, המנחים את ההתנהגות הראויה שלאתיקה במחקר האיכותני :

החוקר.

מחקר איכותני שונה מהכמותני בכך שהחוקר הוא למעשה כלי המחקר של עצמו. לא נשענים על

סטטיסטיקה, מספרים ותוכנות מחשב ומדובר במפגש בין בני אדם- בין חוקר לנחקר. מפגש זה,

מייצר לעיתים רבות דילמות אתיות מוסריות שעל החוקר להיות מודע אליהן. בסופו של דבר, כל

שדה מייצר דילמות ספציפיות וכל חוקר מתמודד עם שאלות מוסריות שונות בהתאם לעצמו, לשדה

הנחקר )איפה מסתיים שדה המחקר? מתי זה כבר נחשב מציצנות?(, לנושא המחקר, לשאלת

המחקר )שימוש בכינויים פוגעים(, למתודולוגיה )בניתוח תוכן למשל, מאיפה משיגים את החומרים?

מורידים מהאינטרנט בצורה לא חוקית?(, לנחקרים, לניתוח המחקר ולפרסום המחקר.

ולכן ברוב הפעמים החוקר צריך להחליט לבדו איך הוא מתמודד עםשאין קוד אתי רשמיהעניין הוא

דילמות מוסריות.

:מצד אחד ישלמרות שכל שדה מוליד בעיות משלו, באופן כללי, לחוקר איכותי יש מחויבות כפולה לו מחויבות למחקר- שיהיה מחקר אמין מדעי וטוב שמצליח לייצג את המציאות. ומצד שני, יש

. חשוב מאוד לשמור עללו מחויבות לנחקרים- להגן על פרטיותם וכבודם בכל שלב במחקר

האינטרסים של הנחקרים. לא פעם, המחויבות הכפולה למדע ולנחקרים, יוצרת סתירה שקשה ליישב

אותה.

במחקר איכותני ניתן להבחין במספר דילמות אתיות עיקריות :

- לעולם לא עושים מחקר במסווה. החוקר חייב לקבל הסכמה"הסכמה מדעת" והצגת העצמי.1

מדעת )בכתב- חוזה גלוי, או בעל פה- חוזה סמוי המתבסס על אמון הדדי( של הנחקרים למחקר

ולהבטיח כי הנחקר העריך את הכדאיות של ההשתתפות במחקר והחליט בחיוב. בנוסף, יש להסביר

לנחקרים כיצד ישפיע עליהם המחקר בעת פרסומו ולתת להם את הכוח להחליט אם הם רוצים

להשתתף בו או לא. הסכמה נחשבת תקפה אם:

התקבל מידע מלא על: מטרות המחקר, הצגת החוקר, פירוט תהליכים ועתיד המחקר, אפשרותא.

הפסקת השתתפות, הסכמה להקלטה/תיעוד, הסכמה לפרסום, חיסיון המידע הנאסף, מידע על

סיכונים וסיכויים.

ההסכמה התקבלה ברצון חופשי בלא לחץ וכפייה לאחר שהנחקר הצביע על כל הדברים שהואב.

רוצה הסכים עליהם.

החוקר פעל במסגרת ההסכמה ולא חרג ממנה.ג.

עניין זה מסתבך כאשר חוקרים קבוצות שהן חלק מהמרחב הציבורי )למשל מחקר על רווקות שנערך

בברים, מחקרים על מוסדות וארגונים(. השאלה אם יש ליידע כל נחקר ונחקר שהחוקר נמצא

בתפקיד והוא עורך מחקר? האם כל מי שנכנס לשתות בבר צריך לעדכן אותו? לא קיימת תשובה חד

משמעית. בדרך כלל מקובל לקבל הסכמה מדעת בקבוצות סגורות שנפגשות במרחב הפרטי.

כשמדובר במרחב ציבורי או בגוף ציבורי, אין צורך לקבל אישור אישי מכל אחד מהנחקרים. בעניין זה

נשאלת השאלה עד כמה המחויבות של החוקר לקבל הסכמה מדעת מנחקרים? איפה עובר הגבול?

- כמה המחקר פוגע באותנטיות של השדה? עד כמה הנוכחותרצייה חברתית ושינוי התנהגות.2

החוקר פוגעת בהתנהגות הטבעית של נחקרים? ברגע שהנחקר יודע שדבריו נכתבים התנהגותו

הטבעית משתנה. קיים החשש שבמהלך המחקר תתקיים "רצייה חברתית"- מושג זה מבטא את

הצורך של נחקר לרצות את החוקר. נחקרים לעיתים קרובות רוצים לעזור לחוקים ולכן מתאימים את

דבריהם למה שהם חושבים שהחוקרים רוצים לשמוע. עניין זה מהווה פגיעה קשה באותנטיות של

המחקר. חשוב לנקות את העניין הזה ולתת לנחקרים לדבר על הנושא בלי הכוונה ברורה. הנטרול של

הרצייה החברתית מאוד מאתגר עבור חוקרים והוא תלוי בנחקר עצמו ובנושא.

- ראשיתו של המחקר האיכותני, בחוקר מערביאתיקה בפרסום:נגישות הנחקרים לתוצר הסופי.3

שעשה מחקר במקום מרוחק מהעולם המערבי, בו רוב הנחקרים לא יודעים קורא וכתוב. במצב כזה,

החוקר יכול לכתוב כל שעל רצונו כי לעולם אף אחד מהנחקרים יקרא את המחקר. כיום, רוב

המחקרים נעשים "קרוב לבית", על התרבות לה החוקר משויך ועל קהילות בתוך העולם המערבי.

הרוב הגורף של הנחקרים יודע קרוא וכתוב ולכן יש לו גם נגישות מלאה למחקר שיתפרסם בסופו של

דבר. החוקר נתון בבעיה כי לעיתים רבות המחקר הוא ביקורתי ונכתבים בו דברים לא נעימים

לקריאה. החוקר צריך להחליט אם לקחת את הסיכון ולהיות ביקורתי או לכתוב בטקסט מעודן יותר

ולפגוע במחקר.

:דילמות נוספות

- לעיתים יש צורך במקצועיות והכשרה כדי לא להזיק לנחקר בנושאים רגישים )אלימות,מקצועיות החוקר.4

אונס, טראומות(.

- על החוקר להישאר נאמן למקור )לא לכפות חומר חדש ולא להוריד חומר. להציגאתיקה בכתיבה ובפרסום.5

את המקרים יוצאי הדופן ולהסביר אותם(.

- האם יש לספק מידע כללי? לחשוף חלקית את המטרות? מתן מידע לנחקרים על המחקר.6

האם יש לשמור עליהם? האם יש להזהיר אותם מפני תשובות "לאשמירה על הנחקרים בתשובותיהם- .7

נכונות" ו"לא ראויות"? חשוב לזכור שלנחקרים יש את הכוח להגן על עצמם.

עד מתי ניתן לשתף את הנחקרים? הרי הם חלק מהמחקר!הדדיות ושותפות- מיהו המחבר ומיהו השותף?.8

האם ומתי צריך לדווח על פעולות לא חוקיות או לא מוסריות להם אנו עדים?.9מה קורה אם המחקר רוצה לקשר הממצאים עם זמן, מקום ואישיות שהם שייכים אליהם..10מה לעשות אם הנחקר מבקש שלא להסתיר את זהותו?.11

אין פתרונות מוכנים. הכל תלוי הקשר.

מפוצל אישיותחשוב לשלב בין פרשנות הנחקרים לבין פרשנויות נוספות. להציג עימותים וטקסט -ולא הרמוני.

ולא שיפוטיתאמפתיתלהציג קול הנחקרים מעמדה -

רפלקסיביות(להציג "גילוי נאות" )-יושרה, מקצועיות, , נאמנותיש לגלות -

בכל שלבי המחקראמינות והגינות

למדע ולנחקרים

מקרה בוחן-דו"ח קינסי

את נושא המיניות )אורגזמה, פרקטיקות מיניות, הומוסקסואלים(. קינסי50קינסי היה חוקר בארה"ב שחקר בשנות ה

מגלה אינפומנט שהוא "אוצר" מדהים למדע- אדם שתיעד את כל מהלך חייו מבחינה מינית בספר אחד. האינפורמנט

יכול לספק מידע אדיר אך מסתבר שמדובר בפושע. הוא אדם מסוכן לחברה. הוא פדופיל. מצד אחד קינסי הבטיח לו

חסינות ואנונימיות אבל מצד שני הוא מסוכן. האם על קינסי ללכת למשטרה? האם עליו להמשיך במחקר? אם הוא ילך

למשטרה כולם ידעו שהוא הפר חסינות והקריירה שלו תיהרס!

" Goode,E /"Sexual involvement and Social research in a fat civil rights organization מאמר

אחת הדוגמאות היפות לדילמות מוסריות נמצאת במאמרו של חוקר אמריקאי בשם ארי גוד שפרסם מחקר

. המחקר כולו עוסק בדילמות מוסריות במחקר האיכותני והוא80 על שנות ה2002מפורסם מאוד בשנת

כותב זאת על פי ניסיון אישי. גוד הוא סוציולוג אמריקאי שהחליט לערוך מחקר של תצפית משתתפת

)אתנוגרפיה( בארגון זכויות לאנשים שמנים שנקרא נאפ"ה. מדובר בארגון של נשים שמנות, או של אנשים

שמאוד חשוב להם לשמור על הזכויות של נשים שמנות. גוד קרא כתבה המעודדת נשים להרזות והחליט

לכתוב כתבת נגד. בשביל לכתוב את הכתבה, החליט גוד לערוך מחקר בארגון כדי שיהיה לו מספיק חומר.

כדי להיכנס לארגון ולהכיר את חבריו, גוד נפגש עם ראש הארגון וביקש הסכמה מדעת. ראש הארגון אמר

לגוד שהוא חייב לקחת חלק אקטיבי מפעילות הארגון ולאהוב נשים שמנות, אחרת הוא לא יוכל להיכנס

לארגון ולהיות חבר בו. גוד כותב במחקרו שהוא לא אובייקטיבי כי הוא אוהב נשים שמנות ולא הייתה לו בעיה

להיכנס לארגון כחבר מן המניין. בהתחלה התייחסו אליו בצורה חשדנית אך לבסוף הוא באמת לקח חלק

פעיל בארגון. גוד הרגיש שהארגון משמש למעשה "ספינת אהבה", והוא למעשה ארגון שידוכים יותר מאשר

ארגון שנלחם על זכויות. גוד נכנס עמוק מאוד לתוך המחקר והתחיל לצאת עם נשים ששייכות לארגון.

למעשה, גוד פגע באותנטיות של השדה ובהתנהלותו הטבעית. חלק מהאנשים פרשו מהארגון והנוכחות שלו

עירערה את השדה לחלוטין. ברור לכל בר דע שהתנהגותו של ארי גוד היא אינה מוסרית או אתית.

עולה השאלה עד כמה החוקר צריך להיות מעורב במחקר שלו? עד כמה הוא צריך להיות חבר מן המניין?

פעמים רבות, אם החוקר לא יקח חלק פעיל בשדה, השדה יישאר סגור וללא נגישות. מצד שני, מעורבות יתר

של חוקר בשדה עלולה לשנות אותו ללא היכר, להשפיע על התנהגות הנחקרים, לשנות השתרשרות אירועים

טבעית. השאלה היא איפה עובר גבול? מתי חוקר צריך להגיד די ולא להיכנס למעורבות רגשית גדולה מידי?