מחקר הזכות לתרבות

תקציב התרבות והתיאטראות בישראל

דוח מחקר והמלצות

מחקר: עו"ד אורית קופל

הנחייה ועריכה: שחר בוצר

: לימור יחזקאללשוניתעריכה

2012יולי

2 2012השחקני� בישראל, יולי ארגו� � �"שח©

ענייני�התוכ�

3 ........................................................................................................... מבוא

5 4 .................................................................................................... התרבות כער� לאומי

8 6 ............................................................................................... צריכת התרבות בישראל

9 ............................................... . תקציב התרבות והתיאטרו� בישראל ביחס לעול�1

9 .................................................................................................. תקציב התרבות בישראל

13 10 .................................................................. סקירה השוואתית לעול� תמיכה בתרבות

14 13 .................................... . מבנה הקריטריוני� לתמיכה ממשלתית בתיאטראות2

21 14 ............................................................................... תמיכת ממשלת ישראל בתיאטרו�

22 21 .................................................................... השוואה לבריטניה קריטריוני� לתמיכה

24 23 ......................................................................... הצעות לשיפור קריטריוני� לתמיכה

26 24 ........................................... . חלוקת ההשקעה בתרבות בי� הפריפריה למרכז3

28 27 ............................................. קריטריוני� לתמיכה ממשלתית במוסדות תרבות בפריפריה

31 29 ........................................................................................ בישראל נחת הפריפריההז

33 32 ....................................................................................... ותהמלצסיכו� ו


מבוא

"אני מתייחס אל התיאטרון כאל צורת האומנות הנעלה ביותר, הדרך המיידית

ביותר בה יכול אדם לחלוק עם אחר את התחושה של מה זה להיות אדם"

(אוסקר ויילד)

מיליון כרטיסי תיאטרון מידי שנה. על אף עובדה מרשימה זו, מצב השחקנים 4.7-בישראל נמכרים כ

והיוצרים בישראל בכי רע. היצע התפקידים בתיאטראות אינו גבוה, מרבית השחקנים מתקשים לקבל

הזדמנות לממש את כישרונם וגם אלו העובדים מתקשים להתקיים ממשלח ידם.

רובם המוחלט של התיאטראות בישראל , בשנים האחרונותת האזוטרית בתקציב התרבו על אף העלייה

מצויים כיום בגירעונות מצטברים של עשרות מיליוני שקלים. רבים מהם מצויים על סף קריסה והם תלויים

. התבחינים שקבע משרד התרבות לתמיכה בתיאטראות דוחקים הזעום במידה רבה בתקצוב הממשלתי

כמעט. כתוצאה מכך, התיאטרון המסחרי רב של הרצותם מספר בהם להפיק הצגות בידור מסחריות ע

יורדת.הארצי מחוץ לגוש דן נחלשים וחשיבותם בנוף התיאטרון המתוקצבים התיאטראות וגם ונעלם,

כיצדשל התרבות בשיח הציבורי בישראל ולאתר הצון לבחון את מקוממתוך ר אנו יוצאים למחקר זה

יחת תחשב כהשקעה נחוצה ומועילה לחברה ולמדינה, באמצעות שההשקעה בתרבושניתן להוביל למצב

הגדרת יעדים ושינוי אופן חלוקת התקציב. , טיעונים חברתיים, חדש

נבחן בות ביחס לתקציב המדינה,מעבר להשוואה למדינות העולם והדרישה להעלאת אחוז תקצוב התר

טריונים הקיים מאפשר בחינים והקריכיצד מחולק ומתועדף התקציב הקיים כיום. נבדוק האם מבנה הת

ככלי לשינוי חברתי, האם קיים דגש ראוי ית אמיתית ושוויונית, האם התרבות אכן משמשתתרבותהשפעה

משקל ליוצרים בתחילת דרכם, האם ניתן עידודמשקל לת של המוסדות בקהילה, האם ניתן מעורבוה לע

ועוד. בות בפריפריהמוסדות תרשל פעילות ל

בה וסקירה ראשונית של מצב התרבות בארץ, החלטנו להתמקד בשלושה תחומים:לאחר מחש

תקציב התרבות והתיאטרון בישראל ביחס לעולם. .1

חלוקת ההשקעה בתרבות בין הפריפריה למרכז הארץ. .2

מבנה הקריטריונים לתמיכה ממשלתית בתיאטראות. .3

יאטרון, להצביע על כשלים מטרת המחקר היא לבחון את המצב הקיים בישראל בתחום התרבות והת

תחום התרבות תקצובל המלצותחלוקת התקציב ובפריסת התיאטרון ברחבי הארץ, ולהציע מידה ויש בב

והתיאטרון כך שישקף בצורה נכונה את הצרכים התרבותיים של תושבי ישראל, ואת הזכות של כל אזרח

תרבות.צרוך וליצור ל


התרבות כערך לאומי

של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית "התרבות היא זיכרונה

והצורה שבה היא חושבת וחיה"

(מילן קונדרה)

התרבות משקפת את החברה בה אנו חיים, אולם שואבת את חשיבותה גם מהאופן בו היינו רוצים

לראות את החברה שלנו בעתיד. בכוחה להציף סוגיות חברתיות משמעותיות, ליצור דיאלוג פתוח להשמעת

, שיח מקדם ואף לשנות בפועל את פני החברה.סובלנות כגון: דעות שונות ולסייע להטמעת מגוון ערכים

החברה הישראלית מאופיינת במסורת תרבותית ענפה ומגוונת, אך גם בשסעים חברתיים, באלימות

לתרבות. צרכני גואה, בסגירות ובחוסר סובלנות. הדרך ליצירת חברה מתוקנת עוברת, בין היתר, דרך חינוך

תרבות אשר פוקדים תיאטראות, קונצרטים, מופעי מחול, ספרות ויצירות מקומיות, נחשפים תדיר לשלל

דעות וגישות שונות, ובשל כך נוטים להיות פתוחים וסובלניים יותר. במובן זה, השקעה בתרבות אינה

מותרות, אלא הכרח.

קיצוצים חסרי תקדים בתקציב, אבטלה גואה ממשלת ישראל בימינו מתמודדת עם אתגרים אדירים:

ועלייה מכבידה ביוקר המחיה. המדינה מתמודדת עם לחצים מידיים, בעודה מנסה לשמר אינטרסים ארוכי

טווח כחינוך, תשתיות ובריאות. נבחרי הציבור מתבקשים לרצות את משלמי המיסים אשר מצפים ליעילות,

נמצאים תחת ,כמו תרבות ,למותרות נחשביםו, תחומים אשר מועילות, שוויון ושקיפות. תחת תנאים אל

זכוכית מגדלת ציבורית. המחוקקים עשויים להעלות ספקות האם לממשלה עומדת האחריות לתמוך בתרבות

ולהקציב לה משאבים, כאשר ישנם צרכים דוחקים רבים כל כך שלא זוכים לתקצוב.

שתורם רבות לשגשוג המדינה. נוסף על כמותו,מאין אנו גורסים שההשקעה בתרבות היא נכס חשוב

:בתחומים הבאים למדינה , פיתוח התרבות מעניק חוסן חברתיהערך האינהרנטי לחברה

התרבות יוצרת תחושת שייכות ואיכות חיים לתושבים, ואף תומכת בדמוקרטיה זרזים אזרחיים: •

תרון בעיות קולקטיבי. ם ומעודדת פוממחישה נושאים חשוביחברתי, ממחיזה - חזקה, מעורבת בשיח האזרחי

ן האנושי במדינה. כמו תמיכה בתרבות מחזקת את הקשר של האזרח עם המדינה ומסייעת לשמר את ההו

כן, תורמת התרבות לחיזוק הלכידות החברתית בין כל אזרחי המדינה, המהווים כור היתוך של שפות,

.ישראלי משותףגשר לשיח מנהגים ושונות עדתית גדולה. התרבות במקרה זה, מהווה

תרבותיים התרבות משמרת מורשת לאומית ייחודית ומייצגת מסורת וערכים מורשת לאומית: •

אוכלוסיית של מקומיים לדורות הבאים. פיתוח התרבות בישראל משמרת את השפה, את הדת ואת המסורת,

המדינה.

צלחתם של תלמידים בבתי התרבות מעצימה את עולמם של הצעירים ומקדמת הנכסים חינוכיים: •

. 21-שתלבות בכוח העבודה המותאם למאה ההספר. היא מפתחת תקשורת וחדשנות שהכרחיים לצורך ה

פעילות תיאטרלית ברמה גבוהה מהווה תרומה לקהילה בפני עצמה, כל יצירה ספרותית איכותית שמועלית

החברה. התרבות מעודדת חשיבה על הבמה נושאת בתוכה מסר תרבותי, חינוכי וחברתי שמעשיר את פני


ביקורתית, התורמת לחשיבה עצמאית, הפעלת שיקול דעת בבחירות ובצמתים בחייו של האזרח, לקיחת

.התנהלותו כאדם עצמאיואחריות על מעשיו, על בחירותיו,

מוסדות תרבות פעילים יוצרים מקומות עבודה, שמובילים להכנסה ממיסים. תמריצים כלכליים: •

השקעה נכונה בתרבות הוכיחה .ישירה ונלוות רבות היא נכס כלכלי שממריץ פעילות עסקיתהשקעה בת

1הצלחה בהחייאת אזורי פריפריה ואוכלוסיות עניות בעולם.

אם כן, תמיכה בתרבות אינה רק אינטרס מופשט של מדינה המבקשת לתמוך בערך המוסף של אנשי

תושביה, אלא היא נכס מדיני של ממש אשר מניע את הרוח שבה, ואין היא נוגעת רק לשעות הפנאי של

הכלכלה ומסוגל להפיק לה רווחים רבים, רוחניים וגשמיים כאחד.

1 Why Should Government Support the Arts?, National Assembly of State Arts Agencies, 2010.


צריכת התרבות בישראל

"לגרום להם לצחוק ולפרוץ בבכי. לשם מה אנשים הולכים לתיאטרון? הפעלת

הרגש. אני משרתם של האנשים. מעולם לא שכחתי זאת"

יקפורד)(מארי פ

התיאטרון מושך אליו את מספר צרכני התרבות הגדול ביותר צריכת התרבות בישראל גבוהה, כאשר

כרטיסי מנוי 116,258ונמכרו 2מיליון כרטיסי תיאטרון, 4.7-נרכשו כ 2010בשנת (בתשלום) בישראל.

3) מנויים פתוחים.85%לתיאטראות, מרביתם (

ית על תרבות, בידור וספורטמכלל ההוצאות של משקי הב כשני שליש

4הן הוצאות עבור שירותי תרבות כהצגות, סרטים, קונצרטים ועוד.

כחמישית מסך 5.12.7%אחוז ההוצאה על חינוך, תרבות ובידור בכלל משקי הבית בישראל עומד על

שר , כולל הצגות תיאטרון, אמוזיקה ואומנויות הבמהההוצאה השוטפת לתרבות, בידור וספורט היא על

6ההוצאה הגדולה ביותר בתחום התרבות והספורט. את מהווה

יותר אנשים בישראל כרטיסים לתיאטרון מאשר לסרטי קולנוע ישראלים 5.6רכשו פי 2009בשנת

2009הרגלי צריכת התרבות בישראל בשנת

מספר מבקרים בתשלום תחום

4,499,541 תיאטרון

4,137,402 מוזיאונים

1,166,154 רהגופים כליים ואופ

576,905 קולנוע ישראלי

488,445 מחול

241,744 מקהלות

228,859 פסטיבלים

2אלA מבקרי� �274מיליו� מבקרי� בתשלו�, ו 4.76פעמי� בפני 16,858 ומופעי� שהוצג 1,524גופי התיאטרו� 56העלו 2010 בשנת

רד" תיאטרו�, עיתונאי� ואורחי� שוני� של התיאטרו�);(חיילי�, סטודנטי�, חברי ועדות רפרטואר, קנייני�, מבקרי בלא תשלו�

למידע המרכז, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל התיאטרוני�", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה�

.2011 דצמבר, תרבות ולמחקרי

3 מרי ובית ליסי�.ידי שלושת התיאטראות הגדולי�: הבימה, הקא� המינויי� נמכרו על למכל �78%כ

4 נתוני� מבחר, "לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ;)ועוד ספרי�, אישיי� מחשבי�, טלוויזיה מקלטי( מוצרי� לרכישת מוקדשי� היתר

H2011, 62' מס, לישראל הסטטיסטי השנתו� מתו."

5 .01.05.2012", 1995�2010: כלכלי ענA לפי פרטית לצריכה ההוצאה, "לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ;2010 לשנת נכו�

6 ".2011, 62' מס, לישראל הסטטיסטי השנתו� מתוH נתוני� מבחר, "לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה


5.2%מיליארד ש"ח, שהם 41.9-הסתכמה ב 2010ההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט בשנת

. ההוצאה הלאומית 2009בהשוואה להוצאה בשנת 6%- מדובר בעלייה של כ 7מהתוצר המקומי הגולמי.

לתרבות, לבידור ולספורט כוללת את ערך השירותים והמוצרים שסופקו על ידי הסקטור העסקי, הסקטור

הממשלתי ומוסדות ללא כוונות רווח. בין השירותים שנכללים בהוצאה זו נמצאים שירותים של תזמורות

לנוע, מתנ"סים, מפעל הפיס, שימוש ותיאטראות, ספורט ומשחקים, שירותים רדיו וטלוויזיה, בתי קו

באינטרנט וכדו'.

מכלל ההוצאות של משקי הבית לתרבות, בידור וספורט הן הוצאות עבור שירותי תרבות כהצגות, 66%

סרטים, קונצרטים ועוד. היתר מוקדשים לרכישת מוצרים (מקלטי טלוויזיה, מחשבים אישיים, ספרים ועוד).

משקי הבית מימנו בשנת צרכנים בישראל הם אלו שמממנים את רוב הוצאות התרבות והספורט.ה

השקעות מההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט. 83%-מיליארד ש"ח, המהווים כ 34-סך של כ 2010

2.1-הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד לצרכי תרבות, בידור וספורט הסתכמו בכ

7 ".2011, 62' מס, לישראל הסטטיסטי השנתו� מתוH נתוני� מבחר, "לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה


. רוב ההשקעה הציבורית התבצעה על ידי הרשויות 2010מיליארד ש"ח בלבד במחירים שוטפים בשנת

8מתוך כלל ההשקעה). 84.1%המקומיות (

, בעוד האינפלציה 2003-2008בין השנים 4.9%מחיר כרטיס כניסה לתיאטרון חווה עלייה ריאלית של

מחיר כרטיס הכניסה שהלכה למעשה ,. המשמעות היא11%-למעלה מב סתכמהלאורך אותן שנים ה

הירידה במחיר כרטיסי התיאטרון מנגישה מחד את התיאטראות לציבור לתיאטרון הולך ויורד עם השנים.

אקונומית גבוהה, -בהתייחס לכך שמרבית הפקות התיאטרון מוצגות ביישובים ברמה סוציוהרחב, אולם

אינה מסייעת לאוכלוסיה הנזקקת, אלא פוגעת ישירות ש , לא זו בלבדיוםהרי שהורדת המחירים כ

ביוצרים וחונקת את תחום התרבות בישראל מלהתפתח.

של התיאטרון בישראל, בצורך בתרבותהנתונים הללו מעידים על החשיבות הגבוהה

אזי הביקוש ו את הקריטריונים לתמיכה,ניתן להסיק כי במידה וישנ גם בתקופות כלכליות קשות.

להצגות בידור יופנה לתיאטראות פרטיים או למפיקים פרטיים,

ואין הכרח שכל ההצגות תתקיימנה במסגרת התיאטרון הרפרטוארי.

8 ".2011, 62' מס, לישראל יהסטטיסט השנתו� מתוH נתוני� מבחר, "לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה


. תקציב התרבות והתיאטרון בישראל ביחס לעולם1

תקציב התרבות בישראל

רואה אותם, הגמישים "תקציבי התרבות הם אולי התקציבים, כפי שהממשלה

ביותר. תקציב תמיכות הוא תקציב הכי פחות מחייב את המדינה, הוא לא נעשה על פי

צדדית של המדינה כלפי -חוק, הוא לא נעשה מתוקף מתן שירותים, אלא זאת נתינה חד

ארגונים, כלפי גופים, כלפי עמותות והמדינה תמיד רואה במסגרת הזאת את המסגרת

"כן גם החשופה ביותר לפגיעותהגמישה ביותר ול

(ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט,

).11.07.2010, 254ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, פרוטוקול מס'

. כיום ברשותו מטה 2009משרד התרבות והספורט פועל כמשרד עצמאי בישראל רק החל משנת

והטכנולוגיה ושני מנהלים: מנהל התרבות ומנהל הספורט. מנהל משותף המתוקצב יחד עם משרד המדע

מוסדות תרבות, בהתייעצות עם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות. 830- התרבות תומך בכ

מספר מטרות ויעדים מרכזיים בתחום התרבות: חיזוק ועידוד היצירה הציבמשרד התרבות והספורט

ך צמיחתה ופריחתה, חיזוק ועידוד צריכת התרבות התרבותית והאומנותית, כדי להבטיח את המש

וקידום פעילות לתיעוד העשייה התרבותית ולשימור נכסי תרבות בות בפריפריה,והשתתפות בפעילות תר

9ואתרי מורשת.

תקציב כוונותיו המוצהרות של משרד התרבות ראויות, אולם היישום שלהן בפועל, וודאי לאור ה

החלוקה הלא שוויונית של התקציב בין התיאטראות השונים, מוביל לדעיכתה רבות הנמוך בצירוףהת

בגירעונות עצומים תוך העמדת עתיד המתמידה של התרבות בישראל ולשקיעתם של התיאטראות

פעילותם בספק.

9 .2011", ינואר 2011ספר תוכנית העבודה לשנת �"משרד התרבות והספורט


סקירה השוואתית לעולם -תמיכה בתרבות

ל שני פרומיל מתקציב "התקציב שהמדינה היום משקיעה בתרבות שעומד ע

המדינה, הוא נמוך בכל קנה מידה יחסי ועולמי"

(אורלי פרומן, מנכ"לית משרד התרבות והספורט,


ה כמו כל מרכיב בתקציב, גודל התקצוב משתנ 10כל המדינות מעניקות תמיכה לתחום התרבות בתחומן.

בהתאם לצרכים המשתנים ולמצב הכלכלי הנתון בכל מדינה. התפיסה הרווחת בישראל היא של תרבות

כפנאי בלבד ובהתאם לכך השקעת המדינה היא מהנמוכות בעולם.

אחוז התמיכה בתיאטרון מתוך תקציב התרבות בישראל נמצא במגמת ירידה במהלך השנים

ת שהתמיכה הכלכלית שהושקעה בתיאטראות עלתה במעט (נומינאלית), בדומה לתקציב למרוהאחרונות.

התרבות כולו, הרי שהחלק היחסי שלה מתוך תקציב התרבות הולך ופוחת עם השנים.

10 Why Should Government Support the Arts?, National Assembly of State Arts Agencies, 2010.


אחוז תמיכת המדינה בתחום התיאטרון מתוך תקציב התרבות הולך ופוחת עם השנים!

בגירעון מתמיד של עשרות -ל מוסדות התרבות בישראל סובלים מתת תקצוב וכנגזרתכתוצאה מכך, כ

מיליוני שקלים, אשר מקשה על תפקודם ומעמיד בסכנה את המשך פעילותם.

סכום הגירעונות המצטברים של התיאטראות בישראל

11גירעון מצטבר תיאטרון

₪ 44,357,000 הבימה

₪ 6,090,000 הקאמרי

₪ 6,766,490 בית ליסין

₪ 17,196,000 חיפה

₪ 5,096,609 באר שבע

₪ 7,623,000 גשר

₪ 3,482,192 החאן

₪ 2,491,732 יידישפיל

₪ 138,968 מקומי

₪ 1,133,106 הרצליה

₪ 148,050 אספקלריא

₪ 221,122 209מקלט

₪ 181,210 עיתים

₪ 205,770 נוצר

11, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �בישראל הציבוריי� התיאטרוני�", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד. 2010לשנת נכו�

.2011 דצמבר, תרבות ולמחקרי למידע המרכז


₪ 379,038 קליפה

₪ 145,194 ירושלמי

₪ 140,173 קימלנ

₪ 26,806 מיקרו

₪ 39,957 קרוב

₪ 311,223 פסיק

הגירעונות בתיאטראות אינם פוסחים גם על התיאטראות הגדולים והמתוקצבים ביותר. חלק

מהתיאטראות בישראל מצויים על סף קריסה כלכלית ממש. ככל שהגירעונות גדלים, כך גדלה גם התלות של

ובכך בקריטריונים הקשיחים שהתווה משרד התרבות לצורך חלוקת התיאטראות בתקצוב הממשלתי,

התקציב. תיאטראות בינוניים וקטנים חווים קשיים כפולים: הן קושי בקבלת תקצוב ממשרד התרבות והן

מסחריות נמוכה שמקשה על תחזוק התיאטראות מהכנסה עצמית.

מדובר 12בלבד מתקציב המדינה. 0.17%-תקציב התרבות במדינת ישראל עומד בשנים האחרונות על כ

, אשר עומדת על באחוז זעום במיוחד בהשוואה להשקעה הממשלתית בתרבות ברוב מדינות אירופה

ם מעיד על החשיבות הנמוכה שרואהאחוז ההשקעה הזעו מהתקציב הכולל. 2%-1% ממוצעת שלהקצבה

התרבות במדינה.בתחום ממשלת ישראל

ת ישראל משקיעה בשנה פחות ממאה שקלים בלבד לנפש בתחום התרבותמדינ

.2007�2012תקציב התרבות בישראל בי� השני� ממוצע 12


מהסכומים אותם משקיעות נורבגיה ודנמרק 21ופי 26סכום ההשקעה של מדינת ישראל לנפש קטן פי

ההשקעה של מדינת ישראל בתחום התרבות נמוכה ביחס לנפש עבור העשרה תרבותית (בהתאמה).

זעומה אף ביחס למדינות בהן התוצר המקומי הגולמי נמוך ממנה, , וOECD-ליתר המדינות החברות ב

, אשר משקיעות כפליים ויותר בתחום התרבות מאשר ישראל.כפולין והונגריה

2. מבנה הקריטריונים לתמיכה ממשלתית בתיאטראות

תה "חיי התרבות ונכסי התרבות של מדינת ישראל הינם מרכיב מרכזי בזהו

ובייחודה של החברה, והם חיוניים לחיזוק תחושת ההזדהות של אזרחי ישראל. לכל

הזכות ליצור תרבות והזכות לצרוך תרבות" - אדם בישראל "זכות לתרבות"


").2011ספר תוכנית העבודה לשנת - "משרד התרבות והספורט

מוסדות ציבור הפועלים למטרות חינוך, תרבות, דת, 3,000-בכל שנה בכ משרדי הממשלה תומכים

תמיכת המדינה במוסדות ציבור 1992מדע, אומנות, רווחה, בריאות, ספורט ומטרות דומות. מאז שנת

.1985- תשמ"ה א לחוק יסודות התקציב,3מוסדרת בהוראות סעיף

מההכנסות השוטפות של התיאטראות מגיעות 40%

משרדי הממשלה והרשויות המקומיותמתמיכת

ניתן להבחין כי התלות בתמיכה חיצונית מהממשלה ומהרשויות המקומיות קריטית לצורך המשך

המצב הולך קיומם של התיאטראות והם אינם מסוגלים להתקיים מהכנסות פרטיות ועצמיות בלבד.

בקושי רב להגיע להכנסה עצמית ומחריף ככל שהתיאטרון קטן יותר. בעוד התיאטראות הגדולים מצליחים

, הרי שהתיאטראות הבינוניים והקטנים מתקיימים מהכנסה עצמית נמוכה בהרבה (עד לאחוזים 70%של עד

בודדים בלבד), מה שתולה את המשך פעילותם באופן כמעט מוחלט בתקצוב הממשלתי הזעום.


מבחנים אלו מכוונים לוקת כספי תמיכות למוסדות תרבות.משרד התרבות והספורט מעמיד מבחנים לח

שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע בסעיף תקציבי של משרד התרבות והספורט לצורך תמיכה. להיות

המבחנים מגדירים את תנאי הסף לצורך זכאות לתמיכה ואת אמות המידה לפיהן יחולק התקציב בין

אים.המוסדות שהגישו בקשה לתמיכה ונמצאו זכ

נוסף על התמיכה הממשלתית, משרד התרבות מעודד השתתפות של גורמים מממנים נוספים בתמיכה

במוסדות תרבות, כגון רשויות מקומיות ואזוריות, תורמים, גביית קנסות והכנסה עצמית, אשר מובאים

חלוקת התמיכה עם זאת, כפי שמובא בהמשך, 13בחשבון בעת קבלת ההחלטה על סכום התמיכה.

זור המרכז, הן בתמיכה הממשלתית במוסדות אביב וא- אינה שווה ומתעדפת את תלממשלתית ה

התרבות והן בתמיכת משרד התרבות ברשויות המקומיות.

הקריטריונים לתמיכת ממשלת ישראל בתיאטרון

"עדיין יש לנו פערים גדולים מאוד במה שקשור בהשתתפות המדינה. בהשתתפות

בין מה שהאזרחים מוכנים לתרום לבין מה שהמדינה המדינה יש פער גדול מאוד

מוכנה לתרום... אנחנו מובילים בעולם באחוז ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח, ואנחנו

מפגרים בעולם באחוז ההשקעות שהמדינה נותנת למחקר ופיתוח ויש פערים בלתי

היא פחות רגילים. יכול להיות שבגלל שהאזרחים שלנו הם אזרחים תרבותיים, המדינה

תרבותית ופחות משקיעה בדבר הזה"

).11.07.2010, 254(ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, פרוטוקול מס'

גובה תמיכת משרד התרבות לכל גוף תרבות נקבע על ידי מתן ניקוד במספר משתנים המודדים היבטים

חום התיאטרון נבחנת בהתאם לקריטריונים הבאים כמותיים ואיכותיים של פעילות הגופים. התמיכה בת

(בסוגריים מצוין משקל המשתנה בתחשיב הכולל):

מספר ההפקות החדשות (לא כולל אימפרוביזציה, הפעלה תיאטרונית או ):25%מספר ההפקות ( •

הפקה מיוחדת) שהועלו בפעם הראשונה בשנת ההערכה, תחת מגבלת כמות ובהתאם לגודל התיאטרון.

תוספת ניקוד על ריבוי שחקנים בהפקה.קיימת

13 .18.11.2010"תמיכות הממשלה במוסדות תרבות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי,


כמות כלל ההרצות בשנה המוערכת, כולל הרצת הצגות משנים קודמות ): 20%מספר הרצות ( •

מן ההרצות 5%(לרבות הרצות של קופרודוקציות והפקות מאומצות) בארץ ובחו"ל, בשיעור שלא יעלה על

קנים בהפקה.בארץ. גם תחת קריטריון זה קיימת תוספת ניקוד על ריבוי שח

ניקוד גיוון בהצגות, התמחות ברפרטואר ייחודי, לפחות מחזה ישראלי אחד בשנה ):9%רפרטואר ( •

והפקות המציבות אתגר רפרטוארי.

ניקוד להרצות ביישובים שונים בהתאם למרחק מאזור תל אביב והמרכז ):8%מקום ההרצות ( •

אקונומי של היישוב.-ובהתאם למצב הסוציו

ניקוד לתיאטרון שמרבית הרצותיו הן בשפה שאינה עברית או שרוב שחקניו ): 7%(ייחוד לשוני •

שנים בישראל. 20-וצוותו האמנותי הינם עולים חדשים מתחת ל

70%-מהחזרות, ובלבד ש 50%מקום התיאטרון והמקום שבו נערכו ): 6%מקום התיאטרון ( •

אביב.-ק מתלמעובדי התיאטרון מתגוררים באזור. הניקוד נמדד בהתאם למרח

שנות ותק מעניק ניקוד נוסף. 10- משך פעילות התיאטרון, כאשר ותק גבוה מעל ל ):6%ותק ( •

המורכבות נאמדת באמצעות התפאורה, תלבושות, מוזיקה, תנועה ):6%מורכבות ההפקה ( •

ואלמנטים מיוחדים. ניקוד ניתן על מורכבות ייחודית ושיעור משמעותי של הפקות מורכבות ומאתגרות

מבחינה הפקתית או אומנותית.

מתן ביטוי משמעותי ליוצרים ומבצעים חדשים, ):5%עידוד יוצרים ומבצעים בתחילת דרכם ( •

העשרה מקצועית וסדנאות ליוצרים ומבצעים.

ניקוד תרומה משמעותית לקהילה או לחינוך לתיאטרון.): 4%תרומה לקהילה וחינוך לתיאטרון ( •

עילות משמעותית לעידוד הפקות פרינג', הרצתן ומתן במה להפקות פ :)4%עידוד הפקות פרינג' ( •

פרינג', שיווק הפקות פרינג' וסיוע אדמיניסטרטיבי להן.


ידי המדור לתיאטרון, שמייעץ וממליץ בנושא לוועדת - הבחינה המקצועית של מבחני התמיכה נבחנת על

קדם שנקבע בהתאם לגודל התיאטרון, כפי שנקבע במבחני סיווג התמיכות. סך הניקוד שמתקבל מוכפל במ

התיאטראות ובהתאם לתחום עיסוקו.

בפועל לא קיימת ועדת התמיכות בקביעת גודל התקציב אמורה להיות שקופה, אולם עבודתה של

. התקציב שנקבע לאחר בחינת הוועדה מועבר לגופים המבקשים תמיכה ועדת התמיכותשקיפות בעבודת

צעות מערכת ממוחשבת ("מרכבה"), מבלי שמפורט בה הניקוד שניתן בפועל בהתאם לקריטריונים באמ

ומבלי שמפורטים שיקוליה.

ועדת התמיכות נעדרי שקיפות!דיוני

) ולמספר ההרצות 25%ניתוח הקריטריונים מראה כי ניתן משקל גבוה למספר ההפקות החדשות (

), למקום המוסד 8%עומת משקל נמוך שניתן למקום ההרצות (), ל20%ידי הגוף הנתמך (-המבוצעות על

14).4%) ולתרומה לקהילה (4%), לעידוד יוצרים חדשים (6%), למורכבות ההפקה (6%(

כפועל יוצא מכך, לתיאטראות בישראל לא משתלם להשקיע בהפקות מקור חינוכיות מורכבות בפריפריה.

ודוחקים בתיאטראות להפיק הצגות ,ל חשבון איכותמבחני התמיכה בתיאטרון מעודדים למעשה כמות ע

מסחריות "משתלמות" ובלתי מורכבות, על פני הפקות מקור מורכבות בעלות תרומה לקהילה.

) ממנהלי התיאטראות 44%נמצא שכמחצית ( 15המרכז למידע ולמחקרי תרבות, -בסקר של מכון פילת

במידה רבה מאוד בעת בניית תוכנית העבודה לוקחים בחשבון את הקריטריונים לתמיכה במידה רבה או

נתון זה מוכיח כי לקריטריונים יש משקל כבד ומשמעותי באופן בניית הרפרטואר השנתית שלהם.

, אשר כפופים לאילוצי תקציב התמיכות ונדחקים לבחור בהפקות מוכוונות האומנותי של מנהלי התיאטראות

ת אשר משפיעות לא אחת על התכנים.תמיכה על פני הפקות איכותיות וחפות ממגבלו

בלבד ממנהלי התיאטראות סבורים שהקריטריונים מסייעים 15%

בחלוקה שוויונית, מקצועית ועניינית של תקציב התמיכות

14 .18.11.2010, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי, ות תרבות""תמיכות הממשלה במוסד

15 ולמחקרי למידע המרכז, פילת מכו�, "מחקר ח"דו � תרבות מוסדות מנהלי עמדות: תמיכות לחלוקת"תבחיני� , כרמלי אברה� ר"ד

.2009 יולי, תרבות


להערכת מנהלי התיאטראות, הקריטריונים לתמיכה הממשלתית מעודדים את הפעילויות הבאות

בתחומם:

תחומי פעילות השיטה את מעודדת

הפעילות

השיטה אינה

משפיעה על הפעילות

השיטה מצמצמת

את הפעילות

0% 8% 92% הגדלת מספר ההרצות של התיאטראות 1

4% 13% 83% הגדלת מספר ההפקות של התיאטראות 2

4% 16% 80% תחרות בין התיאטראות 3

17% 4% 79% הפקת מחזות מסחריים 4

8% 28% 64% הפקת מחזות זמר 5

8% 36% 56% ת מחזות ישראלים חדשיםהפק 6

17% 29% 54% קיום הרצות באזורים המרוחקים מתל אביב 7

20% 36% 44% מתן במה להפקות פרינג' 8

4% 60% 36% הפקת מחזות מתורגמים 9

28% 36% 36% קופרודוקציות בין תיאטראות 10

21% 46% 33% קיום פעילויות התורמות לקהילה 11

21% 50% 29% נים צעירים בהפקותשילוב שחק 12

24% 52% 24% שיווק הפקות פרינג' לקהל המנויים 13

28% 52% 20% הגעה לקהלים חדשים 14

28% 52% 20% העשרה מקצועית וסדנאות ליוצרים ומבצעים 15

39% 48% 13% קיום פעילות בחו"ל 16

33% 54% 13% העלאת מחזות של מחזאים צעירים 17

44% 44% 12% זה באיכות אומנותית גבוהההפקת מח 18

לדעת רובם המוחלט של מנהלי התיאטראות, הקריטריונים מעודדים מעל לכל

).83%( מספר ההפקות) ואת הגדלת 92%של התיאטראות ( מספר ההרצותאת הגדלת


רק כמחצית ממנהלי התיאטראות סבורים שהקריטריונים לתמיכה מעודדים הפקת מחזות ישראליים

).44%) ומתן במה להפקות פרינג' (54%), קיום הרצות באזורים מרוחקים מתל אביב (56%חדשים (

מבין מנהלי התיאטראות סבורים שהקריטריונים לתמיכה מעודדים שיעור נמוך

)20%), הגעה לקהלים חדשים (29%שילוב שחקנים צעירים בהפקות (

).12%והפקת מחזה באיכות אומנותית גבוהה (

) מכלל מנהלי התיאטראות סבורים שהקריטריונים44%מעט מחצית (כ

. מעודדים צמצום של הפקת מחזות באיכות אומנותית גבוהה

כשני שליש ממנהלי התיאטראות מדווחים כי הם מכירים היטב את הקריטריונים לתמיכה. עם זאת,

את רמת הגופים בלבד ממנהלי התיאטראות סבורים שאופן חלוקת התמיכות משקף נכונה 7%

.הנתמכים ופעילותם

מנהלי התיאטראות הביעו ביקורת רבה ביחס לשיטת חלוקת התמיכות הממשלתיות הנוהגת כיום:

הקריטריונים מהווים העדפת יתר של משתנה כמות הפעילות: •

לא ניתן משקל מספיק גדול לבחינת איכות וטיב ההפקות, בעוד המשקל -כמות על חשבון איכות (א)

שניתן לכמות ההפקות וההרצות גורם להגדלת ההיצע המסחרי של ההפקות ומעודד הפקות הכבד

מסחריות בייצור כמותי ברמה אומנותית נמוכה. הם ציינו כי השיטה מעודדת בינוניות ביצירה כדי לפנות

לקהל כמה שיותר רחב, במקום לתמוך ביצירות ייחודיות ואיכותיות יותר שאינן מסחריות.

ל המבקרים בהצגות התיאטרון בישראלמכל 73%

16רוכשים כרטיסים שנמכרים במאורגן למוסדות.

הצביעו על תחרותיות יתר בין התיאטראות, כתופעת מנהלים בצד הפגיעה באיכות, -תחרותיות (ב)

לוואי שלילית של הדגשת כמות הפעילות. לדידם, השיטה מאלצת את התיאטראות להגדיל את כמות

צרת תחרות בלתי מרוסנת ביניהם, אשר מביאה אותם אל מחוזות לא רצויים. ההרצות ובכך יו

הגדלת כמות ההרצות בצורה לא מרוסנת עלולה להוות סיכון ליציבותם - פגיעה כלכלית (ג)

הכלכלית של התיאטראות בכך שהיא מביאה אותם להריץ הפקות מפסידות וגורמת להוצאת משאבים

ורך חייה קצר יחסית. חלק ממנהלי התיאטראות ציינו כי משתנה גדולה ביותר בתחום ההפקה, כשא

כה הכמותית יוצר כמות הפקות מוגזמת ביחס לכמות קהל הצופים בארץ. אי התייחסות ביקורתית ההער

16, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל תיאטרוני�ה", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד. 2010לשנת נכו�

.2011 דצמבר, תרבות ולמחקרי למידע המרכז


הינה -לנתון זה, בו הפקות מפסידות ממשיכות לרוץ, על מנת לזכות בתמיכה הניתנת מקריטריון זה

ון וגורמת לבזבוז משווע של כספי הציבור.הרסנית ביותר לאיכות התיאטר

העדפת יתר של כמות פוגעת בשיקולים המקצועיים של התיאטרון -פגיעה בשיקולים מקצועיים (ד)

בבניית הרפרטואר. לדעת מנהלי התיאטראות, מספר הרצות הינו קריטריון בעייתי שאינו משקף בהכרח

מתקיימת הצגה (הרצה) כשבקהל מצויים צופים איכות אומנותית, הצלחה או הצדקה לתמיכה. לעתים

בודדים ולעתים טוב לה להצגה איכותית שתרוץ מעט פעמים.

הרצות. האם אין 20"לעתים הצגות איכותיות, מוקפדות, מינימליסטיות ומורכבות אינן שורדות

ותית פשרה אומנ ומעצבים את טעמו מקום לתמוך בהן? ואולי דווקא כן? כי רק כך מחנכים קהל

פעם. האם בהן נתמוך?" 500ואמירות רדודות מריצות הצגות 17

השיטה הקיימת מעודדת הגדלה של מספר הפקות לכל תיאטרון, דבר הגורם להיצע גדול מאוד

ולהורדתן של הפקות "ישנות" טובות והצגתן של הפקות חדשות במקומן. הלחץ על כמות ההפקות יוצר

הזדמנות להפקות של שנה קודמת לרוץ, שעה שיש להקדיש זמן לעתים מרוץ לא סביר, שלא מאפשר

צב ומשאבים להפקות חדשות (זאת בעיקר לגבי תיאטרון שאין לו אולם משלו ותלוי בקניינים). כך נוצר מ

לא מקבלות הזדמנות נאותה, כי התיאטרון עסוק בהפקות חדשות. שבו הצגות בעלות פוטנציאל לרוץ

שר שיקול דעת, תיקון טעויות וויסות משאבים, מעבר לבחינה של הנתונים בנוסף, הקריטריון אינו מאפ

והמספרים בלבד.

העיסוק בקריטריונים היבשים, הקריטריונים מובילים להסטת הדגש מאומנות לאדמיניסטרציה: •

מנהלי נהל בתיאטרון על חשבון העוסקים באמנות.כוחם של אנשי מאשר הפכו לעיקר, מגביר את

יינו כי השיטה נותנת בידי המנכ"ל או האדמיניסטראטור כלים מדידים ונוקשים לכבול את ידיו התיאטראות צ

של המנהל האומנותי, מקבעת את האמנות ומרסנת את חדוות היצירה. כפועל יוצא, לטענתם, השיווק הפך

צרף בכוח למחלקה המושקעת ביותר בתיאטרון והם נאלצים ליצור הפקות קטנות יותר כדי למכור יותר, ול

אמנים ויוצרים בכדי לקבל ניקוד נוסף לשם קבלת תמיכה.

העדפת קיימת העדפת יתר של תיאטראות מסוג מסוים על חשבון תיאטראות אחרים: •

תיאטראות גדולים על חשבון קטנים, ותיקים על חשבון חדשים ורפרטואריים על חשבון עצמאיים.

17 מוסדות מנהלי עמדות: תמיכות לחלוקת"תבחיני� , כרמלי אברה� ר"של מנהל תיאטרו� מתוH החלק האיכותני במחקרו של ד ציטוט

.2009 יולי, תרבות ולמחקרי למידע זהמרכ, פילת מכו�, "מחקר ח"דו � תרבות


דולים, ומעודדת במישרין ותיקים והגו"השיטה תומכת בעיקר בגופים ה

ובעקיפין את המסחור לתוך הגופים הנתמכים. השיווק האגרסיבי הפך למילת

מפתח, בזמן שהגופים הקטנים והחדשים יותר נשארים ללא סיכוי להתמודד

ולעמוד בתנאי התחרות של השוק"18

יים השבעים, החלוקה אינה מאוזנת וחסרת פרופורציה בין המשאבים המופנים לתיאטראות הרפרטואר

ענון ילבין המשאבים המופנים לעידוד יצירה עצמית, לתיאטרון ניסיוני, לטיפוח דורות חדשים של יוצרים ולר

הרפרטואר. הקריטריונים מגבילים מאוד את יכולתו של היוצר החדשן, המנסה ליצור שפה תיאטרונית

ייחודיים נפגעים. השיטה הקיימת אינה ייחודית בעיקר בנסותו להתייחס לחללים אלטרנטיביים, ובכך גופים

לוקחת בחשבון מצבים מיוחדים של תיאטרון, כגון חוסר באולמות המחייב שכירת אולמות, אף לצורך חזרות,

כך שמתקבע המצב הקיים כמעט ללא אפשרות לגידול והתפתחות (במצב הקיים אין אפשרות, לדוגמא,

לתיאטרון בינוני להפוך לתיאטרון גדול).

השיטה הנוהגת מעודדת ד שמרנות ואחידות בין תיאטראות, במקום יצירתיות וייחודיות: עידו •

והשטחה של הבדלי הזהות האמנותית בין התיאטראות, כך שקשה להבחין ,שמרנות אמנותית, חשש מהעזה

ם . הקריטריוניו היכר אמנותי נבדלרובם מתפקדים באופן קונפורמי ושמרני, ללא שום חתירה לת -ביניהם

שחייב לעמוד אינם מספקים תמריצים לפריצות דרך אמנותיות ומעקרים הלכה למעשה את היסוד היצירתי

בבסיסו של כל תיאטרון: חזון אמנותי ייחודי ושיתוף פעולה חד פעמי, בכל יצירה מחדש, ולא הליכה בתלם על

יקה של הצטיינות פי פרמטרים שהותוו מראש. השיטה הקיימת משמרת מצב קיים ולא מאפשרת דינאמ

בשום תחום, בעוד אין כמעט משמעות למורכבות ההפקה, לייחודיות ולעידוד מחזות מקוריים. בנוסף, השיטה

כל מעודדת את התיאטראות הקטנים לשאוף להפוך לתיאטרון רפרטוארי, שזאת לאו דווקא המטרה של

פרינג'.ה , כדוגמת תיאטרוןתיאטרון

נטען שהניקוד במשתני האיכות ניתן בצורה חוסר אובייקטיביות ושקיפות ביישום משתני איכות: •

החלטות המדור לתיאטרון בדבר הסיבות לניקוד הניתן לא מספיק אובייקטיבית ולא מספיק שקופה.

בפרמטרים האיכותיים לא מובאות לידיעת התיאטרון.

ך התקציב. קיים חשש מס 28%חברים אחראית לחלוקה של 6"ועדה של

לחוסר אובייקטיביות והשפעות בלתי ניתנות לנטרול של טעם אישי".19

השיטה מבוססת על מנגנון חשבונאי מסובך ואינו מובן כמעט, מורכבות יתר של שיטת הניקוד: •

ובלתי אפשרי לבדוק בעבודה מסודרת כדאיות של פעילות אומנותית כלשהי.

תמיכה השנתית והתמיכות האחרות איננו ידוע כמעט עד אמצע גובה הקושי בהתנהלות השוטפת: •

.נהלות השוטפת של מנהלי התיאטראותהשנה, דבר המקשה על ההת

18 מוסדות מנהלי עמדות: תמיכות לחלוקת"תבחיני� , כרמלי אברה� ר"של מנהל תיאטרו� מתוH החלק האיכותני במחקרו של ד ציטוט

.2009 יולי, תרבות ולמחקרי למידע המרכז, פילת מכו�, "מחקר ח"דו � תרבות

19 מוסדות מנהלי עמדות: תמיכות לחלוקת"תבחיני� , כרמלי אברה� ר"ותני במחקרו של דשל מנהל תיאטרו� מתוH החלק האיכ ציטוט



השיטה כיום לא לוקחת בחשבון את גודל ההשקה של התיאטראות עלות ההפקה אינה משוקללת: •

ם, הפקה יקרה והפקה זולה בהפקותיהם ובכך יוצרת פגיעה ביצירה ובמרכיבים האומנותיים של ההפקה. כיו

בעלות אותה כמות משתתפים תקבלנה אותו ניקוד.

בתוך כך, אין משמעות לעידוד אמנים השיטה הקיימת מתגמלת מוסדות במקום לתגמל אמנים: •

צעירים וקליטתם בתיאטראות.

מחזות מקוריים חדשים. 207גופי תיאטרון 55העלו 2010בשנת

20).%17( מחזאים חדשים בלבד נכתבו על ידי 36מתוכם,

לעתים תשתיות חסרות אינן מאפשרות לתיאטראות השיטה אינה מתחשבת בתשתיות הקיימות: •

קטנים לעמוד בקריטריונים ולקבל תקצוב הולם.

השוואה לבריטניה -קריטריונים לתמיכה

משך מיליון ליש"ט בשנה. תקציב התרבות נקבע מראש ל 350- ממשלת בריטניה מעניקה תמיכה של כ

, אשר מחלק את התקציב בכפוף לקריטריונים Art Council England-ידי הממשלה ל-שלוש שנים ומוענק על

מוסדות תרבות ברחבי בריטניה מידי שנה. 880- קבועים לכ

ישנם שני מקבצי קריטריונים המשמשים להערכה לצורך קביעה האם מוסד תרבות יזכה לתמיכה קבועה:

א. מוסד התרבות עצמו

על מוסד התרבות להפיק יצירות חדשניות ומקוריות באיכות גבוהה. - ינות וחדשנותמצו •

על מוסד התרבות לנקוט בצעדים על מנת להעלות את מספר וגיוון האנשים - הינגישות לאוכלוסי •

שצורכים את שירותיו.

ר הרחב. על מוסד התרבות לחתור למעורבות ואינטראקציה עם הקהל, בעלי עניין והציבו - מעורבות •

מוסד התרבות צריך לספק חוויה איכותית ושירות נאות לקהל.

על מוסד התרבות לשמור על יציבות כלכלית ושליטה כספית ראויה. על מוסד - יציבות כלכלית •

התרבות לייצר הכנסה משמעותית ממקורות אחרים חוץ ממשלתיים. מוסדות חדשים שמתקשים לעמוד

נציאל שלהם לעמוד בדרישות היציבות הכלכלית בעתיד (לרוב בתוך בקריטריון זה, נאמדים לפי הפוט

שנתיים).

על מוסד התרבות להיות מנוהל בצורה יעילה. המבנה הניהולי צריך להיות יציב, שקוף וברור - ניהול •

להבנה. השליטה והתהליכים הניהוליים צריכים להיות ברורים ומסודרים.

20 ידעלמ המרכז, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל התיאטרוני�", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד



ה מעוניינת לקדםב. מאפייני מוסדות התרבות שהקונסולי

ההפקות צריכות לשקף מגוון רחב של אנגליה בת זמננו. ההיסטוריה האנגלית -גיוון תרבותי •

מספקת מגוון עשיר של תרבויות וקהילות. הקונסוליה מבקשת ליצור תנאים ליצירות תרבותיות איכותיות

מגוונות הפתוחות לכל.

סוגי יצירה שונים ומגוון - עודד סוגי יצירה ותתהקונסוליה מבקשת ל -מגוון של תפקידים וסוגי יצירה •

ז'אנרים אומנותיים.

הקונסוליה מבקשת להשקיע במארג נרחב ושונה של גדלים וסוגים של מוסדות תרבות: - סוג וגודל •

מוסדות גדולים וקטנים, מוסדות שתומכים ביצירה מסורתית ומוסדות תרבות חדשניים ופורצי דרך.

בחשבון הצורך לתמוך במוסדות תרבות פריפריאליים ברחבי אנגליה נלקח -השתרעות גיאוגרפית •

כולה.

על מנת לזכות בתמיכה קבועה, על מוסד התרבות לעמוד בשני מקבצי הקריטריונים המבוקשים,

ובמספר גורמים נוספים לצורך הבטחת תקצוב הוגן:

שנתית משתנה ומתפתחת. - סדר הקדימויות של הקונסוליה לפי תוכנית רב •

קעות קודמות במוסדות התרבות ומידת התמיכה שהם מקבלים, למשל מרשויות מקומיות, כדי הש •

להבטיח חלוקה צודקת והוגנת יותר של התמיכה לפי תוכנית אסטרטגית מחושבת.

בניגוד לשיטת הקריטריונים הישראלית, הבדיקה לצורך מתן תמיכה בבריטניה אינה נעשית בצורת

לתפיסת הקונסוליה, נוסחה שקלול כולל בהתאם לשיקול דעת מושכל ופרטני. "ניקוד". הקונסוליה מבצעת

, מכיוון שהיא חוטאת לעושר ולמגוון הרחב של סוגי מכאנית של חישוב ניקוד היא מלאכותית ומזיקה

התרומה שמוסדות תרבות שונים יכולים להעניק. באופן דומה, הקונסוליה אינה מחלקת תמיכות בהתאם

קודתיים או אזורים גיאוגרפיים ספציפיים על ידי נוסחא מתמטית, אלא בהתאם לתוכנית לסוגי אומנות נ

האסטרטגית ולהתרשמות הפרטנית ממוסדות התרבות עצמם.

ניתן לראות כי השיטה האנגלית בוחנת בעיקר קריטריונים איכותניים שנועדים לעודד יצירה איכותית

ת, באנגליה לא קיים כלל משקל למספר ההפקות ומגוונת. בניגוד לשיטת הקריטריונים הישראלי

וההרצות. הדגש הוא על יצירה מקורית ומעורבות, על מצוינות וחדשנות, על מנת לספק לקהל חוויה

בעת בחינת התקצוב קיימת התחשבות בסוג וגודל מוסד התרבות, כמו גם תרבותית איכותית וגבוהה.

לל מוסדות שונים בהתאם ליעדם האומנותי ולצרכיהם.במיקומו הגיאוגרפי, כדי לספק תמיכה ראויה לש

הדרישה אינה דוחפת את התיאטרון בנוסף, בתוך מארג השיקולים בולט קריטריון הניהול התקין.

למסחריות של ההפקות על חשבון איכותן, אלא לשקיפות המבנה הניהולי וליציבות כלכלית קיימת או

בעיקר למוסדות חדשים המבקשים למסד את פעילותם. פוטנציאלית, תוך מתן סיוע ממשלתית הולם,


הצעות לשיפור -קריטריונים לתמיכה

נוספת מתוך סקר מכון פילת שבו עלו הצעות לשיפור הקריטריונים וחלוקת התמיכות: בחרנו לתת דוגמה

להוריד משקל המשתנה של כמות ההפקות וההרצותמנהלי התיאטראות סוברים כי יש

: להכפיל את משקללהגדיל משקלם של משתני האיכותכיום), ו 45%(במקום 34%-ל

המשתנה שבוחן את מורכבות ההפקה ולהעלות את המשקל של הרפרטואר.

קבלת תמיכה והגבלת קות וההרצות המזכות בניקוד להגבלת מספר ההפהגבלת היקף פעילות: .1

1,200-יל את כמות ההרצות בשנה להיקף כוח האדם הניהולי המועסק בתיאטראות. בין השאר הוצע להגב

הרצות ולהקטין את סף המינימום לכמות ההפקות. בנוסף יש להגביל באופן דרסטי את הפעילות המסחרית

של התיאטראות הגדולים, תוך מתן ניקוד רב יותר להצגות מורכבות יותר מבחינה איכותית ורפרטוארית.

בדיוני ועדת התמיכות, תוך מתן דגש לדיונים יש לדאוג לשקיפות מלאה שקיפות ושוויוניות: .2

הנוגעים לאיכות. יש לדאוג כי החלטות המדור לתיאטרון בדבר הניקוד במשתנים האיכותיים, יחד עם הסיבות

לגובה הניקוד, יובאו לידיעת התיאטראות. יש לפרק את קריטריוני האיכות לפרמטרים מדידים ומובנים, על

ים. יש להגדיל את הועדה בצורה משמעותית, על מנת ליצור מדגם מייצג של מנת לנסות לנטרל טעמים אישי

.היוצרים והתאטראותיה וצירוף נציגים מטעם יכלל הטעמים באוכלוס

יש לבנות מכפילים שונים עם מקדם ביטחון הולם בהתאם למצב מגזרית: העדפה נקודתית/ .3

ב עבור קבוצות תיאטרון, לדאוג לחלוקה הוגנת אקונומי בסקטורים השונים, לפעול להגדלת התקצי- הסוציו

יותר של התקציב בין התיאטראות, תוך הגדלה משמעותית של התמיכה בגופים הקטנים שהוכיחו את עצמם,

מבלי לחכות לגדילה הדרגתית שמעכבת את התפתחותם.

קריטריון הוספת קריטריון של בידול וייחוד אומנותי, במקום . הגברת משקלם של משתני האיכות: 4

הרפרטואר, אשר מייצר בידול בין התיאטראות. יש להגדיל את הניקוד להפקות מורכבות ואיכותיות. חובה

לעודד פעילות של תיאטראות קטנים שיוצרים מחוץ לערים הגדולות.

"המרכוז הוא אסון, ומתן תמריצים להצלחות מסחריות מעקר מכל וכל את

ומנות, שמטבען חותרות למצוינות ולא רעיון התמיכה הציבורית בתרבות ובא

פונות למכנה המשותף הרחב ביותר והכלכלי ביותר".21

21 מוסדות מנהלי עמדות: תמיכות לחלוקת"תבחיני� , כרמלי אברה� ר"של ד קרושל מנהל תיאטרו� מתוH החלק האיכותני במח ציטוט



מנהלי התיאטראות הציעו להוסיף משתנים חדשים לרשימת . תיקון הקריטריונים לתמיכה: 6

ות הקריטריונים המזכים לניקוד: העזה וחדשנות אומנותית, ייחוד ובידול אומנותי, מנהל תקין, עידוד מחזא

ישראלית, שמירה על מסגרת תקציבית, קשרי חוץ והפקות עם גורמים מחו"ל, עידוד הצגות תיאטראות

הפריפריה בתל אביב, עידוד גיוון באולמות, הכשרת מנהלים ועידוד יוצרים ושחקנים צעירים.

22לא היו ישראליים. 2010מהמחזאים שמחזותיהם הוצגו בישראל בשנת 21%

בתרבות בין הפריפריה למרכז. חלוקת ההשקעה 3

"כמדיניות של המשרד, כל נושא ההשקעה בפריפריה יושב גם במקום מרכזי. גם

הבאת תרבות אל הפריפריה וגם הצמחת כישרונות מקומיים ויצירת תרבות מקומית...

השרה מובילה את הנושא הזה בצורה מאוד משמעותית"



בשנים האחרונות הפעיל משרד התרבות תוכנית לקידום תרבות בפריפריה. במסגרת התוכנית הייעודית

, בנוסף לתמיכה השוטפת. מטרות התמיכה 2011-2012מיליון שקלים לתקציב השנים 71-התווספו כ

לים להפצת תרבות ואומנות בפריפריה הוגדרו בחוק התקציב כעידוד קיום פעילות במוסדות ציבור הפוע

תרבותית בפריפריה, יצירת נגישות לתרבות לאוכלוסיות חלשות, קירוב קהל חדש לתרבות וסיוע לפעילות

איכותית של מוסדות תרבות ואמנים בודדים.

ות שהמציאות רחוקה מהחזון:על אף ההצהרות והכוונות הטובות לפיתוח הפריפריה, ניתן לרא

מכלל התמיכות של משרד התרבות בתיאטרון %70-כ

יפו בלבד.- ניתנות לתיאטראות בעיר תל אביב

מתקציב התמיכות של משרד התרבות כמחצית

ניתן לשלושת התיאטראות הגדולים בתל אביב.

מתקציב התמיכות בתחום התיאטרון כחמישית בלבד

יפו.- ים מחוץ לתל אביבמיועדים לתיאטראות הממוקמ

22 למידע המרכז, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל י�התיאטרונ", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד



פחות מחמישית -מכלל תמיכות משרד התרבות מיועדים לתיאטראות בעיר ירושלים, והיתר 13%-כ

. בנוסף, כשני מכלל תקציב התמיכות בתיאטרון, מוקדש ליתר התיאטראות הפזורים בכל רחבי הארץ

ת התיאטרון ניתנים לעמותות הפועלות בתל אביב שליש מתקציב התמיכות של משרד התרבות בעמותו

בלבד מהתקציב עבור עמותות תיאטרון בשאר חלקי הארץ. 37%ובגוש דן, ומותירים

מקום בארץ שם התיאטרון 2011תמיכה בשנת

(₪) אחוז מכלל התמיכות

בתיאטראות

27.18% 27,646,479 יפו- תל אביב הבימה

12.27% 12,482,957 יפו- אביב תל הקאמרי

9.95% 10,123,686 יפו- תל אביב בית ליסין

8.81% 8,963,685 ירושלים תיאטרון החאן

6.87% 6,984,018 באר שבע תיאטרון באר שבע

6.84% 6,961,209 יפו- תל אביב תיאטרון גשר

5.08% 5,162,463 יפו- תל אביב יידישפיל

3.79% 3,857,617 חיפה תיאטרון חיפה

1.77% 1,802,686 יפו- תל אביב נע-תמו

1.73% 1,759,802 עכו תיאטרון עכו

1.46% 1,481,173 ירושלים תחומית-הזירה הבין


0.98% 1,000,279 ירושלים התיאטרון הירושלמי

0.98% 992,998 חיפה תיאטרון אלמידאן

0.93% 949,848 יפו- תל אביב אנסמבל עיתים

0.93% 947,414 יפו- יבתל אב תיאטרון מקומי

0.85% 868,884 יפו- תל אביב תיאטרון קליפה

מרכז שלומי -יתרת לתיאטרון אלטרנטיבי

0.84% 852,298 שלומי

0.70% 712,459 יפו- תל אביב 209מקלט

0.70% 712,103 ירושלים תיאטרון מיקרו

0.68% 695,741 יפו- תל אביב תיאטרון הסמטה

0.66% 675,804 יפו- תל אביב תיאטרון קרוב

0.63% 645,073 הרצליה תיאטרון הרצליה

0.57% 581,243 אשכול תיאטרון הנגב

0.57% 579,232 רמת גן תיאטרון הספריה (בית צבי)

תיאטרון -מ.ר.א.ה בפריפריה

0.57% 578,090 קריית שמונה

0.55% 561,474 יפו- תל אביב התיאטרון ביפו

0.53% 536,659 ויפ- תל אביב תיאטרון מלנקי

0.41% 414,034 ירושלים תיאטרון פסיק ירושלים

0.40% 404,045 ירושלים התיאטרון האתיופי

0.36% 370,497 דימונה "מעבדת תרבות" בדימונה

0.36% 369,554 יפו- תל אביב תיאטרון "נא לגעת"

0.18% 186,639 ירושלים האינקובטור

0.17% 176,054 יפו- תל אביב דה- תיאטרון אורתו

0.16% 165,000 יפו- תל אביב בימת קדם

0.11% 114,256 ירושלים תיאטרון אספקלריא

0.11% 111,164 טבריה תיאטרון משולש

0.11% 107,689 יפו- תל אביב תיאטרון תאיר

0.07% 73,036 יפו- תל אביב תיאטרון מנוע חיפוש

0.06% 56,796 ירושלים טרנטס

0.05% 47,914 ליםירוש תיאטרון תיבת נח

100.00% 101,712,052 סה"כ


קריטריונים לתמיכה ממשלתית במוסדות תרבות בפריפריה

מוסד ציבור זכאי לתמיכה נוספת באם מקום הקבע שלו הוא בפריפריה והוא בעל ותק של שנתיים

נתי באופן יחסי תמיכה זו תחולק בשלב שני, לאחר חלוקת התקציב הש 23לפחות בתחום התרבות הרלוונטי.

לפי מבחני התמיכה הרגילים. התמיכה השנייה במוסדות התרבות בפריפריה תיעשה אף היא באופן יחסי, אך

. כפועל יוצא מכך, גובה התקציב הנוסף החוק אינו מבהיר מהו גודל התקציב המיועד לחלוקה נוספת זו

מבלי שניתן יהיה לאמוד את שיחולק למוסדות הפריפריה נתון הלכה למעשה לגחמות משרד התרבות,

שיעורו מראש ולדרוש אותו.

אמות המידה שנקבעו בחוק לתקצוב מוסדות תרבות בפריפריה (בסוגריים מצוין משקל המשתנה

בתחשיב הכולל):

הניקוד ניתן בהתאם למספר הרשויות. ):10%מספר הרשויות בפריפריה שבתחומן פועל המוסד ( •

ת של התיאטרון הנתמך.מספר ההרצו): 30%מספר הרצות ( •

מספר ההסעות של תושבי הפריפריה לפעילויות תרבות מחוץ ליישובם. ):10%מספר ההסעות ( •

הניקוד ניתן בעד כל נוסע.

על האירועים להיות מאורגנים על ידי ):25%מספר הכרטיסים שנמכרו לאירועים בפריפריה ( •

המוסד או בסיועו.

וס מקורות מימון נוספים לביצוע פעילותו של המוסד שאינם גי ):25%גיוס מקורות מימון נוספים ( •

מטעם גורמים ממשלתיים. ניתן ניקוד בגין כל אחוז בתקציב המוסד המוקדש לפעילותו בפריפריה, אשר אינו

מגיע ממקור ממשלתי.

קוד המשוקלל ניתוח מבחני התמיכה למוסדות התרבות בפריפריה מצביע על כך שמחצית מהני

מסחריים גרידא המעודדים הפקות מסחריות: בחינת מספר הכרטיסים -נובע משיקולים כלכליים

קריטריונים אלו הם קריטיים לקבלת התמיכה הממשלתית ולמעשה הנמכרים וגיוס מקורות מימון נוספים.

30%(צות בחינת מספר ההרלעצם פעילות מוסדות התרבות בפריפריה בכלל. מבחנים אלו, בצירוף

23 .03.10.2011", בפריפריה תרבות למוסדות והספורט התרבות משרד של תמיכות כספי לחלוקת מבחני�"


נוספים), לא מותירים למוסדות ברירה אלא לכוון להפקות עממיות "מושכות קהל", להן יש סיכוי רב יותר

למכירת כרטיסים ולהרצות מרובות, רק על מנת לאפשר את קיום מוסדות התרבות בתמיכת הממשלה.

לעסוק בתכנים מבחני התמיכה בפריפריה אינם מאפשרים ליוצרים במוסדות התרבות הרלוונטיים

שהם קשים יותר לקהל, בסוגיות משמעותיות או בהפקות מורכבות יותר, מחשש למכירת כרטיסים

מכיוון שאחוז נמוכה, מספר הרצות מוגבל וכתוצאה מכך אף איבוד התמיכה הממשלתית בפעילותם.

ים יותר בתקצוב ההכנסות העצמיות בקרב תיאטראות פריפריאליים הוא נמוך יותר, הרי שמוסדות אלו תלוי

הממשלתי.

) למידת 25%מבין מבחני התמיכה במוסדות תרבות הפועלים בפריפריה, ניתן משקל גבוה במיוחד (

הצלחתו של מוסד התרבות בגיוס כספים והרחבת היקף התמיכה בו מעבר לתמיכה הציבורית, לרבות

מהווה בסיס לתמיכה כפולה לה מבחן זה הכנסה עצמית, תרומות, תמיכת גופים מקומיים, קרנות וכיו"ב.

זוכים מוסדות חזקים יחסית, אשר זוכים לתקצוב מקביל הן מתרומות וגופים מקומיים והן ממשרד

התרבות; בעוד מוסדות קטנים המתקשים למשוך תרומות, עלולים להפסיד בשל כך אף את התקצוב

העודף מצד המדינה.

שבין כה וכה יםמעניק תקציבים לגופים החזקלמעשה משרד התרבות

ומתקצב פחות מוסדות תרבות השיגו תמיכה תקציבית ממקורות נוספים

שמתקשים להשיג תקציבים ותרומות ונאבקים על עצם קיומם חלשים

הבעייתיות בתנאי זה מחריפה אף יותר כאשר בוחנים את חלקות התמיכות של משרד התרבות לרשויות

-מעל ל, מראה כי בסעיפי התרבות בלבדניתוח חלוקת התקציב המקומיות (נוסף על התמיכה בתיאטראות).

. אביב בלבד-ניתן לעיר תל ,2011מכלל התקציב שחולק לרשויות המקומיות ברחבי הארץ בשנת 10%

ש"ח לתושב; אולם משקיע לא 1.9כלומר, משרד התרבות תומך ברשויות המקומיות בישראל לפי יחס של

24אביב.ש"ח לכל תושב בעיר תל 4- פחות מ

יותר משאבים בתושב העיר תל אביב, 2פי משרד התרבות משקיע

ביחס לכל תושב אחר במדינת ישראל.

25נוסף על התמיכה הממשלתית הרשמית, משרד התרבות מציע מלגות קיום לאמנים שיעברו לפריפריה,

מגורים נוחים ) מתקיימים באזור תל אביב וגוש דן, ואינם מאפשרים 54%אולם מרבית מופעי התרבות (

לאמנים בפריפריה. מתן מלגה חודשית ומגורים בפריפריה יוצר שכבת אומנים שמתקשה להתפרנס מעמלה,

קק לתמיכות המדינה על מנת דזצר שמבקש להתפרנס ממקצועו ולא להתכלית שאינה רצויה לאמן יו

להתקיים.

24ניתנו 10.52%, מתוכ� "חש 15,471,980 על 2011שנת תמיכת משרד התרבות ברשויות המקומיות בסעיפי התרבות בלבד עמד ב כלל

אלA תושבי� בלבד. �400לעיר תל אביב לבדה, לה כ

25 לחודש ומגורי�, מוצעות בשיתוA אמ"י והמרכז לשלטו� מקומי. "חש 5,000בסH המלגות


בישראלחת הפריפריה הזנ

בישראל. קיימת הזנחה של היישובים פי הפריפריה חלוקת המשאבים בתחום התרבות אינה צודקת כל

אקונומיים הנמוכים. אלו אזרחים -המרוחקים מתל אביב וכלפי אוכלוסיות השייכות לעשירונים הסוציו

.הפרטיים הדרושים לשם צריכת תרבותשמתקשים יותר מאחרים למצוא את המשאבים

בין ההוצאה החודשית על חינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי קיים פער גדול במיוחד

תרבות ובידור בין בעלי ההכנסה הגבוהה לבין בעלי ההכנסה הנמוכה. ההוצאה החודשית הממוצעת בקרב

ש"ח, בעוד משקי הבית בחמישון 2,718משקי הבית בחמישון העליון על חינוך, תרבות ובידור עומדת על

26ש בלבד.ש"ח בחוד 927התחתון מוציאים בתחומים אלו בממוצע

יותר בחודש על תרבות מהחמישון התחתון! 3פי החמישון העליון מוציא

שלושת התיאטראות הגדולים: הבימה, הקאמרי ובית ליסין, ממוקמים בעיר תל אביב, שהיא גם עיר

-, נמכרו על2010מכלל המינויים לתיאטרון שנמכרו בשנת 78%-הבית של רוב התיאטראות בישראל. כ

27.תיאטראות הללוידי שלושת ה

מרכוז התרבות לתל אביב בלבד הוא בעל השלכות רבות, הן על צרכני התרבות, הן על היוצרים והן על

בו יוצרים ושחקנים מחויבים לגור באזור תל אביב על מנת להצליח נוצר מצב היצירה התרבותית עצמה.

. במצב בו אזור המרכז להתפרנס מעבודתם, מה שממרכז את מרבית העשייה התרבותית בישראל אל

יב, היכולת לפתח מרבית התיאטראות, ההפקות, ההרצות, השחקנים והיוצרים מתגוררים ויוצרים בתל אב

הולכת וקטנה. ובפריפריה, מחוץ לאזור המרכז יצירה

מלאכת הקמת תיאטראות מרוחקים מתל אביב היא קשה עד בלתי אפשרית ובהתאם לשיטת

בפועל, תחום התיאטרון בישראל ידי משרד התרבות.-נתמכת כראוי על הקריטריונים הנוהגת גם אינה

כמעט ואינו מעניק במה ליצירה פריפריאלית ייחודית ומסתפק בהפקות תל אביביות מסחריות המתוקצבות

היטב.

26, לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ",2010, סטנדרטית לנפש נטו הכנסה לפי, בית משקי של בחמישוני� לתצרוכת החודשית ההוצאה"

.05.09.2011", 2010 הבית משק הוצאות מסקר ממצאי�"

27 למידע המרכז, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל התיאטרוני�", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד



חלק בלתי מבוטל באופן אבסורדי, אף שרק מיעוט מכלל התיאטראות ממוקמים מחוץ לאזור תל אביב,

קות על ידי התיאטראות בפריפריה מורצות באזור תל אביב.מההצגות שמופ

אביב,-) מוצגות באזור תל54%למעלה ממחצית מההרצות בישראל (

אקונומית גבוהה.-באזורים ברמה סוציו 80%-מתוכן כ

מההצגות שמפיק תיאטרון אספקלריא בירושלים מוצגות באזור תל אביב כשליש

) מההצגות שמפיק תיאטרון באר שבע מורצות באזור תל אביב28%( מרבעלמעלה

) מההצגות שמפיק תיאטרון חיפה מוצגות באזור תל אביב18%( כחמישית

) מכלל המופעים שלהם 68%התיאטראות הנתמכים על ידי מימון ציבורי מבצעים כשני שליש (

ונים, מבין ההרצות שהוצגו מחוץ לאזור תל . מנגד, לפי הנתאקונומית גבוהה- ביישובים בעלי רמה סוציו

מכאן שעל מנת 28אקונומית נמוכה.-) התקיימו בישובים בעלי רמה סוציו71%-58%אביב, רוב ההרצות (

לעודד תרבות ויצירה בקרב אוכלוסיות מוחלשות, יש לעודד כמה שיותר הרצות של הצגות תיאטרון מחוץ

לאזור תל אביב.

28 למידע המרכז, פילת מכו�, "2010סיכו� הפעילות השנתית �הציבוריי� בישראל רוני�התיאט", ואדווה הרטמ� כרמלי אברה� ר"ד



כמו כן, קיים קשר בין אזור עיר הבית של גופי התרבות לבין מקורות ההכנסה. מקור ההכנסה העיקרי

של הגופים הממוקמים בתל אביב והסביבה הוא הכנסה עצמית, ההכנסות של הגופים הממוקמים בירושלים

הכנסותיהם של הגופים והסביבה כוללות שיעור גבוה יחסית של הכנסה מתמיכה ממקורות פרטיים, בעוד

29הממוקמים ביתר האזורים (חיפה, צפון, מרכז ודרום) מורכבות בעיקר מתמיכות ממשלתיות וציבוריות.

תלויים יותר בתמיכה הממשלתית, אולם מופלים לרעה מכאן שגופי התרבות הממוקמים בפריפריה

- פריה, שם הרמה הסוציובשל הקריטריונים לתמיכה שמבכרים מסחריות, אותה קשה יותר להשיג בפרי

אקונומית לרוב נמוכה יותר והפוטנציאל המסחרי מטבעו קטן בהרבה מאשר באזור תל אביב.

הקריטריונים של משרד התרבות, אף אלו המיועדים באופן

,ראות המצויים בפריפריהספציפי לתיאט

אינם משקפים נכונה את הצרכים התרבותיים בישראל.

תיאטראות חדשים בפריפריה אינם מתוקצבים באופן ראוי ופרויקטים יוזמות מבורכות של הקמת

ומתמודדת עם מן הפריפריה,שאפתניים הולכים וגוועים. יצירה מקורית מהפריפריה, אשר מקדמת יוצרים

נושאים אשר רלוונטיים לאוכלוסיות המקומיות כמעט ואינה באה לידי ביטוי כיום. יוצרים מתקשים להתגורר

ק ממרכז הארץ, בעוד מרבית התקצוב הממשלתי מגיע לתיאטראות בתל אביב ואף ההפקות של ולפעול הרח

תיאטראות פריפריאליים מורצות בחלקן בעיר תל אביב.

הנתונים מעלים חשש כבד כי הקריטריונים לתמיכה במוסדות תרבות אינם מביאים די בחשבון את

דם אינה משגת זאת. תמיכה ממשלתית והנגשתה לאלו שי בות לפריפריההחשיבות של הבאת התר

במוסדות תרבות צריכה לשאת את צרכי האוכלוסיות המוחלשות בראש הקריטריונים, ולא לאפשר את

המצב הקיים בו מרבית מוסדות התרבות הנתמכים פועלים בעיקר עבור ובקרב העשירונים הגבוהים

במרכז הארץ.

29, פילת מכו�, דו"ח מחקר" �והאמנות התרבותהמשאבי� בי� המרכז לפריפריה בתחו� חלוקת", וענת אופיר כרמלי אברה� ר"ד

.2006 אוגוסט, תרבות ולמחקרי למידע המרכז


סיכום והמלצות

רבות המבוקש ביותר במשקי הבית בישראל. עם זאת, תקציב מצאנו כי התיאטרון הוא תחום הת

התרבות בישראל נמוך משמעותית ביחס לעולם. מדינת ישראל אינה מקדישה די משאבים בתחום התרבות,

על אף היתרונות החשובים שטמונים בו לתושבי המדינה, כיצירת תחושת שייכות וחיזוק הדמוקרטיה, שמירה

השפה העברית והחינוך בקרב התושבים, החייאת אזורי פריפריה ועוד. על המורשת הלאומית, טיפוח

התיאטראות בישראל נמצאים בגירעונות מצטברים של עשרות מיליוני שקלים, חלקם ,בשל תת התקצוב

נמצאים על סף קריסה. מניתוח חלוקת תקציב התרבות בפועל, נמצא כי מרבית התקציב מחולק לתיאטראות

אקונומי -אביב, אשר מציגים את מרבית הפקותיהם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציוהממוקמים באזור תל

אקונומי נמוך, תלויים - גבוה. התיאטראות המצויים בפריפריה ומריצים את הפקותיהם ביישובים במעמד סוציו

.ום מתקציב התרבות בתחום התיאטרוןיותר בתקצוב הממשלתי על מנת להתקיים, אולם זוכים לחלק זע

ועדת התמיכה. נים, תחת הערכת וקת תקציב התרבות לתיאטראות מבוססת על ניקוד תבחינים שוחל

על נתונים כמותיים כמספר ההפקות ומספר ההרצות של קריטריונים נמצא כי קיים דגש חזקמניתוח ה

תרומה טואר,התיאטרון, ושקלול זניח של משתנים איכותניים כמורכבות ההפקות, עידוד יוצרים צעירים, רפר

והיא אינה מפרטת וייצוג הולם של יוצרי התיאטרון, ועדת התמיכה נעדרת שקיפות לקהילה ועוד. עבודת

בהחלטותיה את שיקוליה ואופן שקלול הקריטריונים השונים. כפועל יוצא, התיאטראות אשר מצויים במצוקה

מנת לזכות בתקציב -חודיות, עלכלכלית קשה, נדחקים ליצור הפקות מסחריות המוניות על חשבון איכות ויי

ממשלתי שיאפשר את המשך פעילותם.

הצלת התרבות בישראל ושיקום התיאטראות מחייב את הבאים:

ידית של תיאטראות בישראל מחייבים הגדלה מהגירעונות העצומים של ה - הגדלת תקציב התרבות .1

אשון, בהתחשב במגבלות התקציב תקציב התרבות והשוואתו לנהוג במדינות דומות בעולם. אולם, בשלב ר

0.20%מכלל תקציב המדינה כיום, אל סך של 0.17%- של מדינת ישראל, יש להגדיל את תקציב התרבות מ

מיליוני שקלים). הותרת תקציב התרבות כפי שהוא כיום, מעמיד את 100- לפחות מכלל התקציב (גידול של כ

תחום התיאטרון בישראל בסכנה קיומית.

על המדינה לחזק באופן משמעותי את גופי התאטרון -פריה טראות נוספים בפריהקמת תיא .2

הפועלים בפריפריה, הן את התאטראות הגדולים דוגמת תאטרון חיפה ובאר שבע, והן קבוצות קטנות יותר,

תיאטראות נוספים 7-5על המדינה להקים בעזרת הגידול בתקציב .דוגמת אלה הפועלות בדימונה ובשלומי

בהן קיימים ריכוזי אוכלוסייה לאזור תל אביב. את התיאטראות החדשים ניתן להקים בערים מחוץ

אילת, שיוגדרו כאסטרטגיות כ ,וחדרה ובערים קטנות יותר נתניה, כרמיאל, ,מודיעין, אשקלון, כמשמעותיים

את וקריית שמונה. פרישה ראויה של התיאטראות ברחבי הארץ תעודד את היצירה בפריפריה ותפרק

מחוץ לאזור ליוצרים ולשחקנים להתגורר הריכוזיות בתחום התיאטרון, תוך מתן אלטרנטיבה פרקטית

.המרכז

יש לבצע שינוי מעמיק של הקריטריונים לתמיכה. הקריטריונים -שינוי הקריטריונים לתמיכה .3

קטנים. יש להוריד הקיימים יוצרים חלוקה מעוותת של תקציב התרבות על חשבון הפריפריה והתיאטראות ה

. יש לקרב את המודל נייםהאיכות םמשתניהאת משקלם של המשתנים הכמותיים ולהגדיל את משקלם של


הישראלי לחלוקת התקציב למודל הבריטי, אשר בוחן את חלוקת התקציב בהתאם לקריטריונים איכותניים.

רטוארים באיכות אמנותית גבוהה חלוקה נכונה והוגנת של תקציב התרבות תוביל לחיזוקם של תיאטראות רפ

ותחדש את פעילותם של הפקות מסחריות פרטיות, כך שתיווצר הזדמנות נאותה ליוצרים צעירים להתפרנס

בכבוד ולהפיק הצגות איכותיות לרווחת כלל האזרחים.

ק ייצוג הולם ליוצרים: שחקנים, ועדת התמיכה כך שיעניינוי הרכב ש - ועדת התמיכהשקיפות .4

עדת התמיכה לפעול בשקיפות מרבית, תוך מוזיקאים. כמו כן, יש להביא את ום, מחזאים, מעצבים ומאיב

מדן ושהובילו להחלטותיה בדבר חלוקת התקציב, בדגש על א ,חיוב הוועדה לפרט את השיקולים המלאים

הקריטריונים האיכותניים שנתונים יותר להטיה בשל טעם אינדיווידואלי.

Documents

מחקר הזכות לתרבות