גבעת עמל - תעלולי הנדל“ן של המדינה וטייקוניה

1947

1954

1961

1962

מחלוצים למגורשים

2014

1947 נשלחים להתיישבות ע“י ההגנה, בג‘אמוסין הכפר הערבי שנכבש כדי שיגנו על גבולות ת“א1948 נשלחות למקום

משפחות פליטים מאזורי הקרבות בת“א. הקרקעות מועברות

1954 ניסיון גירוש ראשון לבעלות עירית ת“אע“י עיריית ת“א, שמעולם לא הסדירה את בעלות

התושבים על הבתים.מתחיל מאבק משפטיבבית המשפט העליון

1961 מכירה ראשונה אחרי שב-1960 המינהל

מקבל את השטח, הוא מוכר אותו יחד עם התושבים

ל“דיור ב.פ.“ ללא מכרז ובכ-19% מערך הקרקע, לבניית 400 יחידות דיור, והחברה מתחייבת לספק דיור חלופי לתושבים, תמורת המחיר הנמוך ששילמה

1962 פסיקת בג“צ ראשונההשופט חיים כהן:

”העירייה ביקשה לנשל אנשים מבתיהם, אשר הם גרים בהם, ברשות ולא במעל, זה כ-14 שנה".

1987

החברה לא מספקת את הדיורוהמדינה לא מבטלת את החוזה.

1987 מכירה שנייה החברה הציבורית “דיור

ב.פ.“ מוכרת את השטח, עם התושבים, ל-2 חברות הנדל“ן הפרטיות: א.מ.ת.ש

ודנקנר השקעות

2010

ב-2008 דנקנר מעריכהאת הרווח על המקום ב:

כ-3.6 מיליארד ש“ח

2010 מכירה שלישית דנקנר מוכר לתשובה את

השטח עם התושבים.

תשובה יבנה על השכונה6 מגדלים, 1200 דירות,

רווח 6.6 מיליארד $, לא כולל הכנסות מ 15,000 מ"ר

שטחי מסחר ומשרדים.

התושבים של גבעת עמל, שבשנות החמישים ביקשו לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי, סורבו ע“י מנהל מקרקעי ישראל.

אז הסתירו מהם את החובה של המדינה להציע להם לקנות את הנכס כזכות ראשונים, היום מגרשים אותם מבתיהם כדי לאפשר לתשובה לבנות מגדלים ולגרוף מיליארדים ממה שהיה אמור להיות דיור ציבורי.