2006סיכום מבוא לתולדות יפאן ותרבותה – סמסטר ב'

העתיקה ןאיפ א' - חלק

ראשיתה של יפן: ראשון פרק

:אסיה מזרח של הציוויליזציה - ההיסטורי הרקע

השפות. המונגולי לגזע משתייכים האסייתית הציוויליזציה את שיצרו והיפנים הקוריאנים, הסינים כליל שונות והקוריאנית היפנית השפה. שונות לשוניות למשפחות משתייכות אסיה מזרח של

. שלהן מיליםה לאוצר סיניות מילים קלטו שהללו למרות, הסינית מהשפה .ולח חם לאקלים שמתאים, האורז גידול סביב התפתחה אסיה מזרח של הציוויליזציה

לגדל החלו בסין. הסתיו בראשית יבש בשדה ונקצר הקיץ בראשית מים מוצף בשדה נשתל האורז ולסחור לאגור ניתן ולכן ממושכת לתקופה לאחסון ניתן האורז. ס"הילפנ החמישי באלף כבר אורז

ולכן רבים לאנשים מחייה סיפק האורז. ומבושל מקולף האורז את אכלו. ארוכים במרחקים בו הוא האורז גידול. ובאירופה התיכון במזרח מאשר יותר וצפופות גדולות אוכלוסיות התפתחו

האורז. דל ליבול זכה ועבד טרח שלא ומי טוב ליבול זכה המשקיע. וארגון עבודה עתיר עיסוק בלתי חלק היו הטבע אסונות. הצליח ביחד שעבד מי העיבוד בשיטת. לחריצות תמריץ העניק פיקחה המדינה. המדינה להופעת הביאה החקלאות. אסיה מזרח תושבי של החיים ממסת נפרד

אגמי והקימה תעלות כרתה היא. וחלוקתם למרחקים המים הובלת, סכרים בניית, המים על גבה שהוא מהמסים השליט מעמד של ההכנסות גדלו כך, המדינה גבולות שרבו ככל. אגירה

סין אוחדה ס"הילפנ 3- ה במאה. הגדולות המדינות להתרחבות גרם זה דבר. מהאיכרים. אחד פוליטי שליט תחת היה והשלטון ן'צי שושלת של המייסד תחת אחת למעצמה

יש. ליבשת ממזרח איים שרשרת על ושוכנת מהיבשת מנותקת, וקוריאה לסין בניגוד יפן הצפוני, הוקאידו האי. מסביב איים עוד ישנם. והוקאידו שיקוקו, קיושו, הונשו: גדולים איים 4 בה

י'פוג הר הוא הגבוה ההר. חקלאי לעיבוד ראוי ממנו כחמישית ורק הרים רובו, ביותר והקר ביותר אגמים, מים מפלי, נהרות הרבה בה ויש במשקעים ברוכה הארץ. יפן במרכז כבוי געש הר שהוא שימשו ופרות שוורים, למאכל בהמות גידול התפתח לא ביפן. וציפורים בדגה עשירים שהם והים

.ובמבוק בעץ הייתה המודרנית התקופה עד הבנייה ולכן ביערות משופעת יפן. ולתובלה לחרישה ביפנית יש ותחבירית דקדוקית מבחינה אך, ומלאית פולינזית כנראה הייתה הקדומה האוכלוסייה

שהתיישבה ראשונהה שהאוכלוסייה מראה זה דבר. ולתורכית למונגולית, לקוריאנית דמיון קווי דומים שאנשיו אינו שבט היום עד שוכן הצפוני באי. קוריאה דרך, אסיה ממרכז כנראה הגיעה באי

בה אין, פתוחות מהברות בנויה היפנית השפה. וסחאלין מסיביר לשבטים ובלשונם בצורתם'. לר' ל בין הבחנה בה אין. וקצרות ארוכות תנועות אלא טונים או הטעמות

הדרומי לחלק קיושו האי בין המפרידים מ"ק 180 הוא ליבשת יפן בין ביותר הקצר המרחק כי מכיבושים ניצלה יפן. מהיבשת מכיבושים יפן על להגן וכך ניתן גדול זה מרחק. קוריאה של

. לים מעבר במסע התעניינו ולא יבשתית אוריינטציה בעלי היו והקוריאנים הסינים .וקוריאה סין אחרי, יפן של מאוחרת חומרית להתפתחות גרם מהיבשת יפן של הפיסי הניתוק

. שנה אלף 200 לפני כבר יפן באיי אדם בני של קיומם על מעידים הארכיאולוגים הממצאים

4- ה המאה עד ונמשכה ס"הילפנ 10- ה באלף שהופיעה, חרס כלי של חומרית תרבות- יפן של ההיסטוריונים י"ע נקראת המאוחרת האבן תקופת. ס"לפנה הקישוטים שם על, ומון'ג צייד, מדיג והתפרנסו עורות לבשו, מענפים עשויים בבתים גרו התקופה בני. החרס כלי שעל

. מזון וליקוט

שהתפשטה, אורז של חקלאות מופיעה זו בתקופה, המהפך החל ס"הילפנ 4- ה במאה ,גדולים ישוביםי גם הופיעו. ומברזל מברונזה כלים הופיעו איתה ויחד מזרחה הארץ ממערב

חקלאי לעם וציידים לקטים של מעם הפכו היפנים .פולחן וכלי אריגים, מזון ממגורות, סוסים)יאיואי נקראת זו תקופה. ולוחם JAYOYI.) יש. לספירה 3- ה המאה עד נמשכה זו תקופה

יש לעומתם, גבוהה תרבות עם שבטים של פלישה הייתה כי התפתח זה דבר כי הטוענים התפתחה שם, הקוריאנית התרבות בוא עם שקרתה פנימית התפתחות זו כי הטוענים

. יותר מוקדמת בתקופה הטכנולוגיה .ווי בשושלת לספירה 3- ה המאה בסוף סין של בכרוניקות הינו יפן של הראשון המפורט האזכור את הסינים שכינו השם. לקוריאה ממזרח באוקיינוס ההרריים באיים חיים שהאנשים מסופר. "גמד" שפירושו "וא" היה היפנים

:הקמת המדינה

מתי מספרים אינם הם. 8- ה במאה נכתבו בידינו המצויים יפן של הראשונים ההיסטוריה ספרי למדינות מפולגת הייתה יפן כי מודים שאינם מפני, אחת לממלכה היפניות המדינות התאחדו

.לספירה 2- ה המאה בסוף קרה זה כי ומהארכיאולוגיה מהסינים ללמוד ניתן אולם. שונות שלטה זו מלכה כי מסופר. ימטאי מלכת הימיקו של שלטונה תחת 200 בשנת התאחדה הממלכה

"באמצעות אחיה היה המדינה את שניהל האיש ,בארמונה והסתגרה התחתנה לא", כשפים שפחות 6, עבדים 4 של מנחה עם סין לקיסר משלחת הימיקו שיגרה 239- ב כי מסופר. הצעיר

מלכת של ותואר זהב חותמת סין קיסר שיגר שנה כעבור. רגל 20 של באורך רקומים בדים ושני נבנה 250 שנת בסביבות הימיקו נפטרה כאשר. מברונזה מראות 100 וכן ווי שושלת כידידת וא

. איתה נקברו ושפחות משרתים ממאה ויותר גדול קבורה תל לה .השמש אלת כוהנת, שמאנית מלכה ידי על יפן של איחודה ראשית את מתעד הסיפור

בארמונה הסתגרה שהיא זה סיפור. השמש אלת של עליונים כוהנים הם היום עד יפן קיסרי את לנהל המשפחה קרובי לגברים ומניחות בארמונן שהקיסריות היפנית התרבות את מתאר

גדולים שליטים של קיומם על מעידים והם "קופון" נקראים הגדולים הקבורה תלי. בשמן המדינה הגדול התל. "קופון" תקופת נקראת 6- ה למאה 3- ה המאה שבין התקופה. ועושר עוצמה שריכזו 35 ורוחבו מטר 500 אורכו. 4- ה במאה מלךהיה המסורת שלפי "נינטוקו" לקיסר שייך ביותר לשמש שנועדו שונים חפצים נמצאו הקבורה בתלי. מעולם זה קבר נפתח לא הקדושה בשל. מטר הנקראים חלולים חימר פסלי נמצאו ובסביבתם בקברים. חן אבני, מראות, חרבות. המת את

בתים, ציפורים, חיות, משרתים, רקדניות, מיתר בכלי מנגנות נשים, לוחמים מציגים הם. "הניוה".המלכים עם נקברים שהיו המשרתים רצח את החליפו אלו שפסלים יתכן. וספינות

ניתן 8- ה במאה שנרשמו יפן ומתיאורי הסינים מהתיאורים, הארכיאולוגים הממצאים מן ,המלך עמד המדינה בראש. לספירה הראשון האלף באמצע היפנית המדינה מן תמונה לקבל

של הפוליטית הפונקציה את מיזג הוא". גדול שליט "אוקימי היה תוארו- קיסר נקרא יותר שמאוחר אורז של מנחה הגשת הוא החשוב הטקס. השמש לאלת גדול כוהן של דתית פונקציה עם שליט

קיסר ידי על לראשונה מתבצע זה כשטקס היום עד. מפגעים תישמר שהארץ כדי, בסתיו לאלים.שלו ההכתרה לטקס ונחשב( "וסאי'דאיג" )מסתורי לילי בפולחן מלווה הוא, חדש

,האדם בני לבין האלים בין לתווך היה יכול הוא רק ולכן, השמש אלת של לצאצא נחשב הקיסר לא שאיש לכך גרמה הזו הקדושה. האדמה עובדי עם ייטיב שהטבע להבטיח יכלה תפילתו ורק הקיסרים על הקשו הדתיים תפקידיהם וריבוי קדושתם. הקיסרית המשפחה את להחליף העז

.משפחתם מבני לאחד הזה התפקיד את להעביר נטו והם, המדינה של שוטף לניהול להתפנות את לרשת זכות הייתה אחת לכל. הקיסר של משפחתו בני הפירמידה של שני במקום ניצבו כך

לא אך קיסריות להיות יכלו הנשים. ובנותיו בן או לאח אח בין התחלף השלטון ולעיתים הקיסר.אותה לרשת שיכלו ילדים ונולדו המלכות את שירשו אלמנות היו כן אם אלא להתחתן הורשו

לשמש יכלו שהבנים זכות הייתה להן. האצולה משפחות ניצבו הקיסרית למשפחה מתחת אלה אצולה משפחות. הקיסר של בניו עם להתחתן זכו והבנות העליונים המלכותיים בתפקידים

שנבע רב כוח היה י'לאוג. "י'אוג" נקראו הקיסרית מהמשפחה שהתפצלו ענפים היו שחלקן אזורים על שלהם השליטה ומן הקיסר משפחת עם שלהם החיתון מקשרי, מילאו שהם מהמשרות

של העליון כוהן היה י'אוג ראש וכל( יגאמי'אוג )משלו אלוהות הייתה י'אוג לכל. בממלכה שונים. אלוהות אותה

.הקיסרית המשפחה את ששירתו שונים מקצועות בעלי של משפחות ניצבו י'לאוג מתחת ,מלחמה, דיג, חקלאות: כמו שונים מקצועיים בתחומים התמחו, בה שנקראו אלה משפחות ספקי כמו, הקיסרית המשפחה בשירות הבה משפחות. וכהונה מתכת חרושת אריגה, קרמיקה

. י'האוג אל והצטרפו אצולה למשפחות הזמן במשך הפכו, הדת וכוהני הנשק שנולדו או כעונש ששועבדו או במלחמות שנרכשו, העבדים ניצבו החברתי הסולם בתחתית

למוכרם היה וניתן העליונים המעמדות של אישיים ושפחות כמשרתים שימשו הם. לעבדות.ולהורישם

מסגרות התפתחו ביפן. לסין בניגוד, לאמץ אפשר היה אך דם מקשרי מורכבת הייתה המשפחה שהייתה חברתית מוביליות אפשר הדבר. משפחה של דגם פי על שהיו ומקצועיות חברתיות

קרבת רק ולכן הקיסר משפחת היא לאמץ יכלה שלא היחידה המשפחה. ומוצא ייחוס על מושתת.זו במשפחה לירושה ניתנת דם

:התפשטות הממלכה

.כיבושים באמצעות והתפשטה השונות המדינות בין ממלחמות כתוצאה הוקמה היפנית הממלכה במאות צבאית פעילות על מעיד " )פסלי חימר(הניוה" בפסלי והסוסים הלוחמים דמויות ריבוי

(שעירים )ברברים שבטים נגד מלחמות שהיו מספרים היפנים הכרוניקאים. לספירה הראשונות בתוך התבוללו מהם חלק. יותר קדומה לאוכלוסייה שייכים היו וכנראה ובמערב במזרח

. וההררים הצפוניים לאזורים נדדו וחלק היפנית האוכלוסייה 3- ה במאה שיצאה ינגו'ג בשם עוצרת הייתה. בקוריאה מעורבות היפנים גילו הראשונות במאות

ממלכת את כבשה היא שם. לקוריאה צבאה את הובילה מכן ולאחר "קיושו-"ב ברברי שבט לדכא של 6- ה מהמאה כרוניקות. בקוריאה "מימנה" בשם מושבה יסדו היפנים 4- ה במאה. "סילה"

כי מסופר האחרון במכתב. לקיסר מנחה שנתנו סין לקיסר שבאו משלחות 5 על מספרות הסינים

סין הקיסר כי מסופר זה מכתב בשל. שונים ברברים ושל השעירים האנשים את הכניעו היפנים מדינות 5- ו יפן: המדינות 6 של והשליט השלום ומשכין המצביא, "וא" למלך "בו" את מינה

. בקוריאה

פרק שני: דת השינטו וסיפורי המיתולוגיה

:עולם האלים

, היא דת טבע. לדת זו לא היה"שינטו-"הדת של יפן העתיקה ושל רוב היפנים כיום היא דת ה שלה היא שהעולם מלאבסיסית תה לה מערכת של חוקי מוסר. האמונה היסד מסוים ולא הייימ

( היכולים לעזור לבני אדם, אך גם לפגוע בהם. כל אדם עשוי להפוך לאל במותו"קאמי"אלים )ולפיכך הפולחן הוא גם פולחן האבות.

)סמלי מספר זהו אך מיליון 8 הוא המקובל הביטוי. עצום הוא האלים מספר מסמל 8 האלים. ותענוגות מזון אוהבי רגשות בעלי, מגדר בעלי, נולדים: אדם לבני דומים האלים(. ריבוי

אינה האלים בין הפונקציונאלית ההפרדה. גורלם את קובעים הם ולכן האדם לבני מעל פועלים ליחס תלוי, להועיל או להזיק יכול אל כל. עצמה פונקציה אותה את ממלאים רבים ואלים ברורה"ביפן שוכנים האלים. מקבל שהוא יורדים פעם ומדי בשמים יושבים החשובים". האלים ארץ

.ביפן שקודשו ההרים הם רבים לכן, ההרים ראשי על בעיקר בארץ מתגוררים אחרים. לאדמה. האדמה בעבודת מעורבים האלים

. לביתם חוזרים הם בחורף, האורז את לשתול מסייעים הם הקיץ בראשית

(.בשמים הזוהרת הגדולה האלה )"אומיקמי אמארטו" השמש אלת היא הראשית האלוהות ,3- ה במאה הוקם הוא. השינטו בדת החשוב הוא מקדשה. והאדם האדמה פריון על אחראיתהיא

קרוי" הפנימי המקדש. אותה לפתוח רשאי אינו שאיש בקופסא טמון, מברונזה ראי שמור בו המקדשים. "איסה" בעיר מצויים שניהם- החיצוני המקדש "גקו" מקדש ולידו החשוב שהוא "נאיקו

המתחמים שני את להרוס נוהגים 690 מאז. יפני ברוש מעץ עשויים העתיק בסגנון בנויים האלה מבשלים שבה האש את, הקדומה בצורתו נשמר זה במקדש הפולחן. מחדש לבנותם שנה 20 וכל העליון הכוהן הוא הקיסר. המקלות שני שפשוף ידי על מבעירים השמש לאלת מנחה האורז את

.חג ימי וציון שונים אירועים על לדווח כדי שליחים משגר הוא היום ועד שלה

או "יסקאה" נקראים מקדשיו. חשובה לאלוהות הוא גם נחשב "סוסהנואו" הסערה אל הוא אחיה. יפן רחבי בכל מצויים, "ין'ג"

נהגו זה מקדש. בסתיו האלים מתכנסים "איזומו-"שב במקדשו, "אוקונינושי" הארץ אל הוא בנו. 18- ה המאה סוף עד מחדש ולבנות להרוס

מקדשיו בפתח. השועל הוא ששליחו "אינארי" וההצלחה האורז אל הוא יםיראהפופול האלים אחד ,איבסו הדיג הוא אחר אל. לפתחם המובילים המקדשים משאר נמוכים ושעריהם, שועל יש

. הדירים ולרווחת לבית הדואג

דתות כלפי שגילה ולסובלנות לגמישות הודות, אחרות טבע דתות כמו שלא שרד "שינטו"ה. כלפיו שגילו והסובלנות אחרות

)"טוריאי" הנקרא סמלי שער הוא לחול הקודש בין הגבול השער בין(, הציפורים מושב של הקדומים הבתים כמו וניצב פשוט עץ עשוי המקדש. והפה ידיים לשטיפת אגן מצוי למקדש

של תמונות או פסלים אין אלו במקדשים. מהטומאה להרחיקו כדי כלונסאות על מצוי הוא. יפן)קדוש חפץ מקדש בכל מצוי אולם, האלים זה לרוב. האלוהות שוכנת שבו( גושינטאי נחשף ולא ארון בתוך שמור החפץ. יקרה אבן או חרב לפעמים, השמש אלת של סמלה-מראה.לקהל

או בפעמון מושך המתפלל, לבוא יכול אחד וכל בפתח ניצבים אלא המקדש בתוך מתפללים לא תפילתו את ומשמיע בראש קד, זו לצד זו ידיו כפות שתי את מצמיד הוא, פעמיים כף מחיאת הנייר. מסביב שכרוך החבל זה קדושים והעצים הסלעים כי המציין הסימן. כף מוחא הוא בסיום.שונות בצורות ובסביבתם במקדשים מופיעים והם קדושה של מעמד קיבלו והחבל

:ארוטיקה טוהרה ואסתטיקה

בכל מקדש שינטו נהגו לשמח את האלים, מגישים להם אורז מבושל ויין אורז. הכוהנות )מיקו( המשרתות במקדש היו שמאניות שנכנסו לטראנס באמצעות הניגון והריקוד כדי ליצור תקשורת עם האל. כל מקדש מבצע חג ססגוני )מאצורי( בדרך כלל בקיץ ולקראת החג תולים בפתח המקדש חבל קש שממנו משתלשלות פיסות נייר לבן והכוהנים עורכים טקסים של שירה, ריקוד

וקבוצה של"מיקושי"וניגון דתיים הקרויים קאגורה. השיא הוא כאשר מוציאים דגם של המקדש מצוי החפץ הקדוש."מיקושי"צעירים ערומים למחצה נושאים אותו בעזרת שני מוטות. בתוך ה

יסוד גם ישנו. וריקוד שתייה, באוכל לחגיגה הזדמנות ומהווים עליזים הם השינטו חגי מין איבר פסלי מצויים רבים במקדשים. האדם ופריון האדמה פריון בין והקשר וארוטי הומוריסטי

נזירות אין ולכן חולשה או חטא במין רואה השינטו אין. לפריון לסגולה ונחשבים ונשיים גבריים.והטומאה הטוהרה על הקפדה יש אך מוסר כללי אין זו בדת. מתחתנים שלה והכוהנים

ונשים מת של משפחה בני. ולכלוך מחלות, דם, מוות(: קאגרה )לטומאה הגורמים הדברים (. הראה )ובהיטהרות מהחברה זמנית פרישה חייבים הוסת אחרי

הטוהרה פולחני. טבעי מים מקור תחת וזה( מיסוגי )פולחנית רחצה הן ההיטהרות צורות במגע לבוא שינטו לכוהן אסור. חדש בניין הקמת לפני וגם שונים טקסים לפני גם נערכים

.משפחתו של לא גם הלוויה בטקסי להשתתף אסור ולקיסר המת עם

)ויפה נקי תמיד להיות חייב המקדש. קדושה ביופי הרואה, אסתטית דת היא השינטו (.קירה .ופשוט צנוע הוא המקדש ולכן הטבע של הוא היופי, מרהיב נוף של במקום מצויים רבים מקדשים

.עליה מגנים שהאלים לכך כהוכחה בשינטו הוצגה יפן של עצמאותה, לאומית דת היא השינטו בה ולקיים אותה להבין יכול היפנית הרוח בו שמפעמת מי ורק לקדושה נחשבת היפנית השפה

.האלים עם קשר

:בריאת העולם והקמת הקיסרות

חקלאות, ארוטיקה, משקפת את השילוב של טוהרה8- המיתולוגיה היפנית שהועלתה במאה הולאומיות. היה העולם תוהו ובוהו, אז נבדלו השמים מהארץ ובמרווח נוצרו האלים.

:מהשמים ירדו שני אלים.איזנאגי )זכר(.1.איזנאמי )נקבה(.2

אל הגשר השמימי המרחף. הם טבלו את החנית במי האוקיינוס ומהטיפותהם ירדו מן השמיים את העמוד, סבבוירדו האלים אל האי ובנו עמוד גבוה. איזאנאגי ואיזאנאמיאז נוצר האי הראשון.

היא לימין והוא לשמאל כשנפגשו קראה איזאנאמי: "הידד! הנה פגשתי עלם חמודות". איזאנאגי כעס ומחה "אין זה ראוי" אמר "שאישה תדבר ראשונה". הלכו השניים וסבבו את העמוד שנית. כשנפגשו קרא איזאנאגי "הידד! הנה פגשתי עלמה נאה" פנה איזאנאגי אל איזאנאמי ושאל אותה "מהי צורת גופך?" ענתה לו איזאנאמי "גופי נברא, אך יש בו חלק שלא נברא והוא מקור נשיותי".

אקח את החלק העודף"אמר איזאנאגי "גם גופי נברא, אך יש בו חלק עודף, והוא מקור גבריותי". ונולד האל הזדווגו תיוולד הארץ". השניים וכך בו את החלק החסר שבגופך שבגופי, אמלא

ו אותו הוריו בתיבת גומא ושילחו אותו אל ביןח – ילד העלוקה הוא היה מעוות ונכה. הני"הירוקו" גלי הים. שוב הם הזדווגו ונולד האי אוואג'ישימה. הם המשיכו והולידו את איי יפן האחרים ומכאן

השם שמונת האיים הגדולים. איזאנאמי ילדה בנוסף את אל האש אשר שרף את ערוותה ולכן היא מתה. איזאנאגי שהיה

ל בליועצוב כעס על אל האש, כרת את ראשו שממנו יצאו שמונה אלים חדשים. איזאנאגי לא יכ אחותו האהובה וירד לשאול לחפש אותה. הוא מצא אותה אך היא ביקשה שלא יביט אך הוא הביט ראה אותה במראה האיום ונמלט מהמקום. היא שלחה אחריו שמונה נשים כעורות של השאול. הוא חזר חזרה לארץ וכדי להוריד את הטומאה הוא התרחץ. מהטומאה שירדה מגופו

אלת השמש, אל הירחהנוצרו אלי הטומאה וגם שני אלי טוהרה. נולדו עוד עשרה אלים ואז נולד :ואל הסערה

.אמאטראסו אומיקאמי – אלת השמש נולדה כאשר איזאנאגי שטף את עינו השמאלית .צוקוימי-נו-מיקוטו - אל הירח נולד כאשר שטף את עינו הימנית .סוסאנואו-נו-מיקוטו - אל הסערה נולד כאשר שטף את אפו

לאלת השמש אמר שתמשול על השמים לאל הירח על מלכות הלילה ולאל הסערה על הים. בין אלת השמש ואל הסערה פרצו מריבות. הוא הרס את שדות האורז שהיא שתלה והקניט אותה בצורות שונות. פעם בעודה טווה, השליך עליה צואה ופעם אחרת זרק עליה סוס. אמאטראסו

ל נהיה חושך. האלים ניסו להוציאהונפגעה מפעולות אחיה וברחה לתוך מערה. כתוצאה מכך הכ ממחבואה והיא בשלה, עד שאחת האלות הדליקה מדורה ועלתה על גיגית הפוכה והחלה לרקוד ריקוד ארוטי. האלים צחקו ואמאטראסו ששמעה את הצחוק הסתקרנה ובאותו רגע אחת האלות שלפה ראי והציגה אותו בפני אמאטראסו. האלה הוציאה את ראשה ואז האלים משכו אותהוגירשו את סוסאנואו שהוא יצא להלחם והשביעו אותה לא לחזור למערה. הם המליכו אותה

הראשים. הוא מצא שם חרב אלוהית שאותה נתן לאחותו ובנו אוקונינושי הפך לאל8בנחש בעל הארץ.

זמן מה שלחה אלת השמש את נכדה ניניגי-נו-מיקוטו ליפן ובירכה אותו כי הוא וזרעו ישלטו בה לעד והארץ תשגשג תחת שלטונם. כדי שהחסד לא יסור ממנו היא לימדה אותו חקלאותניניגי-נו-מיקוטו דמויית סהר. יקרה ואבן ראי, חרב, סימני המלכות: לו את שלושת והעניקה

התיישב באי הדרומי קיושו ושם הקים את ממלכתו.

נינו של ניניגי-נו-מיקוטו הוא ג'ימו שיצא בראש צבאות למזרח וביחד עם האלים כבש את אזורימאטו העשיר שבמרכז יפן. הוא הקים את בירתו והכריז על עצמו כקיסר יפן.

מסין הלימוד ראשית, דת: שלישי פרק

:תרבות סינית בתיווך קוריאני

יפן שוכנת בסמוך לסין, ולכן התרבות הגבוהה הראשונה שהגיעה אליה הייתה סינית. בניגוד יפן לא נכבשה על ידי סין ותרבות סין לא נכפתה עליה. כל הדברים שהיפנים,לקוריאה ווייטנאם

הותאמו שאומצו הדברים וסלקטיבי. איטי היה התהליך ומרצונם. ביוזמתם היה מסין קלטו למסגרת ולערכים המקומיים. שליטי יפן רצו את התרבות הזרה משום שהיא העניקה להם יוקרה והתואר מלך יפן בחסות קיסר סין הוסיף גושפנקא לשלטונם. אצילי יפן התגנדרו בתארים סיניים

שני קומה הייתה בבחינת הסינית סין. התרבות נוסח בגדים היפניתיולבשו ה מעל לתרבות שנשארה קומת היסוד.

הצבאות. לכן קודם שנים מאות אומצה שם קוריאה דרך בעקיפין הגיעה סיניתה התרבות לתרבות נחשפו, לספירה הראשונות במאות קוריאה של הפנים במלחמות שהתערבבו היפנים האי בחצי המלחמותהתעצמות עם, 4- ה המאה בסוף. שלמדו מה איתם והביאו הסינית

.היפנית לאצילות נכנסו המשפחות, ליפן וסיניות קוריאניות אצולה משפחות נמלטו, הקוריאני "י'אוג-"ה של השורות לתוך אותם וקלטו עמם הביאו שהפליטים וההשכלה מהידע נהנו היפנים

חדשות טכניקות איתן הביאו הם[ ואיה האטה הם מקוריאה שהגיעו הידועות המשפחות. ]והבה. 6-7 במאות הגיעו נוספים גלים. והדיפלומטיה המסחר בתחומי חדש וידע ורקמה משי יצור של

:לים וכתב מסיןיקליטת מ

ההשפעה התרבותית של סין התבטאה קודם כל בלשון. המשפחות הקוריאניות דוברות הסינית הביאו עמן מילים סיניות, שנכנסו לשפה היפנית. המילים הסיניות נכנסו לאוצר המילים היפניוהדקדוק היפני. המילים הסיניות לא דחקו את המילים ונכנסו לתחביר יפנית ונאמרו בצורה הקיימות אלא העניקו אפשרות נוספת של התבטאות. לכן כיום ניתן לומר את אותה מילה בשתי

ה סינית. יצורות - האחת יפנית והשני על( י'קנג" )(HAN )אןה אותיות "הקרוי הסיני הסימניות כתב גם הגיע הסיניות המילים עם

הסימניות. המילה של המשמעות את מסמנות הסימניות. הכתב את סופית שקבעה השושלת שם הקושי. מופשטים מושגים גם לרשום שניתן לשכלול הגיעו הזמן במשך אך מציורים התפתחו

קבוצות 214- ל נחלקות הסימניות. סימניות רבבות לזכור בצורך הוא הסיני הכתב בלימוד הגדול על מסודרות הן קבוצה כל ובתוך מסוימת משמעות קטגורית על המעידים שלהם השורש פי על משמעות יוצר שפירושם יסודות מספר מכילות רבות סימניות. מכילות שהם הקווים מספר פי

צליל בסינית יש סימנית לכל. "גבר" יוצר "אורז שדה" עם יחד "כוח" של היהסימני למשל. חדשה היפנית הכרוניקה. בסין האחידות על לשמור סייע הכתב. אחת ומשמעות אחת הברת של

ומורהו הקיסר ליועץ שהפך "וואני" בשם קוריאני מלומד ליפן הגיע 400 שנת בסביבות כי מספרת מלומדים הגיעו אחריו, ללמדם והחל הסינית מהקלאסיקה ספרים עמו הביא הוא. העצר יורש של

מעמד של לסימן סין של הקלאסיקה והכרת וכתוב קרוא ידיעת הפכו הזמן ובמשך ליפן נוספים. ביפן גבוה

:כיצד כותבים יפנית באותיות סיניות

מאחר שהכתב הסיני מבוסס על משמעויות, ניתן תיאורטית לכתוב בו כל שפה. אך הכתב הסיני מותאם לדקדוק ולתחביר הסיני. אין בו הבחנה בין שמות עצם לפועל או תואר ואין הבחנה בין

רבים ליחיד. הבעיה שניצבה בפני היפנים הייתה לכתוב יפנית השונה מהסינית. הפתרונות:

הסימניות יכולות לשמש גם ביטוי של צליל כפי שהסינים מבטאים שמות של זרים..1אפשר היה לכתוב בסינית בהתאם למשמעות של הסימניות אך לקרוא ביפנית. .2

עד היום סימניות רבות ביפן נקראות ביפנית על פי משמעותן, ללא קשר להגייתן בסינית. הקושי בשיטה נעוץ במבנה המשפט היפני שהוא שונה מהסיני. יש לקרוא את המילים בסדר התחבירי

היפני ולא לפי הסדר שבו הן כתובות. לסימניות הייתה השפעה מכרעת על התרבות היפנית: הן צירפו את יפן אל הציביליזציה הסינית ואפשרו ליפנים להבין את אוצרות התרבות של סין. הם טיפחו את החוש האסתטי והציבו לעצמם אתגר אינטלקטואלי מתמיד: לכתוב בשפתם את הסימניות ואיך לפענח את הטקסט הכתוב בהן. עד היום הקורא היפני צריך לחשוב כיצד יש לקרוא סימנית מסוימת ואתגר זה חידד את החשיבה

ופיתח תשומת לב לפרטים.

:קליגרפיה, דיו ונייר

עם הכתב למדו היפנים מהסינים את אומנות הכתיבה היפה. הסימניות נכתבו מלמעלה למטהאת לרשום היה אפשר כתיבה: של סגנונות מספר היו פיסוק. סימני ללא אנכיות בשורות ומחוברות בצורות מעוגלות אותן היה לשרבט ואפשר בצורתן המרובעת השלמה, הסימניות שהבליעו קווים אך הקלו על הכתיבה. הדבר הקשה למי שלא הכיר את שיטת כתיבת העשב )סושו(. הצורות העתיקות של הסימניות הם קשות לקריאה ולזיוף. לימוד הכתב היה תהליך ארוך ומייגע שנעשה על ידי שינון והעתקה מתמדת. היפנים האמינו כי קיים קשר בין כתב ידו של האדם

לאופיו. מסקנתם הייתה שהדרך לשפר את האופי היא באמצעות שיפור כתב היד. הכתיבה נעשתה במכחול ובדיו. המכחול עשוי משערות חיה הדבוקות למקל במבוק. הדיו

לכתוב"סומי") כדי מוצק. מקלון בצורת ומיובש שונים בחומרים מעורב עץ מפחם עשויה ) מטפטפים מים על כלי אבן קעור ומשפשפים עליו את מקלון הדיו, עד שנוצר נוזל שחור וסמיך

בכמות הרצויה.לפנה"ס, וספרים סיניים בצורת- 2החומר שעליו כתבו היה נייר. הנייר הומצא בסין במאה ה

הביאו איתם הקוריאנים שהתיישבו5- לספירה. במאה ה4- מגילות נייר הגיעו ליפן כבר במאה ה ביפן את הטכנולוגיה של ייצור הנייר. תחילה יצרו היפנים כמויות קטנות של נייר באיכות גסה, אך

יצרו מקליפות עץ תות שנחתכו- 7מן המאה ה והאיכות השתפרה. את הנייר גדלו הכמויות לעיסה סמיכה. את העיסה היו שוטחים בין יריעות צמר שנלחצו כדיוונילושלפיסות דקות, בושלו

נייר.תלגיליונולסחוט את המים. המשטחים הדקים שנוצרו נתלו ליבוש והפכו במשך הזמן הגיע הנייר )ואשי( לשכלול רב ושימש צרכים רבים. בנו איתו מחיצות לחדרים ובנייר משומן השתמשו לאיטום חלונות. נייר זה שימש לעשיית המניפות שהפכה למתקפלת אצל

וממחטות. נייר המשמשים לטיהוריאוריגאמהיפנים, שמשיות, מטריות, אוהלי פנסים וסרטי במקדשי השינטו וציון של חג.

הבודהיזם קבלת: רביעי פרק

:הבודהיזם בהודו, סין וקוריאה

הבודהיזם צמח לראשונה בהודו והתפתח מדת ההינדואיזם. מייסד הבודהיזם היה הנסיך גאוטמה משבט סאקיה )תוארו סאקיה מוני הקדוש מסאקיה(, הוא חי בעמק הגנגס שבצפון הודו לרגלי

לפנה"ס. למרות שהיה לו הכל הוא נוכח לדעת שהעולם מלא סבל.5- או ה6- ההימליה במאה ה אין לאדם יכולת לברוח מהסבל כי ההינדואיזם מאמין בגלגול נשמות והאדם חוזר לחיות שוב. על

ויצא לנדוד כדי למצוא דרך שבה יהיה אפשר לגאול29פי המסורת עזב גאוטמה את ביתו בגיל עץאת האדם מייסוריו. הוא גילח את ראשו ויתר על רכושו והפך לנזיר. לילה אחד בשבתו תחת

בהתבוננות פנימית עמוקה, נגהה עליו האמת הגדולה, והוא הפך לנאור- בודהה. הוא גילה כי חיינו מלאים סבל משום שאנו מתמכרים לחושים ולתשוקות שלנו שאינם יודעים סיפוק. ככל שנשיג יותר כך נרצה יותר ונהיה אומללים לכן האושר יושג בריסון התשוקות וביטולן. הביטול יוכל להעשות רק על ידי חיים מוסריים ושלווים, חישול האופי והתגברות על היצר. לדרך קוראים "הדרך כפולת השמונה": הבנה נכונה, שאיפה נכונה, דיבור נכון, התנהגות נכונה,

אורח חיים נכון, מאמץ נכון, ערנות נכונה, וריכוז נכון. הגאולה והשחרור נקראים נירוונה. בודהה זכה לתלמידים רבים, הבהירות והפשטות של הטפותיו: התעלמות מענייני פולחן וטקסאך בחייו, לא כתב הוא בגאולה. לזכות יכול אדם בכך שכל הגלומה והשוויוניות החברתית

תלמידיו רשמו את דרשותיו - הסוטרות. קהילת המאמינים התחלקה לשניים:

.הנזירים שהלכו בדרכי בודהה, חיו חיי פרישות ועוני והיו עשויים להגיע לנירוונה.1 כל שאר המאמינים שהמשיכו את חייהם הרגילים תוך יישום עקרונות בודהיסטים בסיסיים.2

ודאגה לצורכי הנזירים. המלך ההודי אשוקה הפיץ את הדת בתוך הודו ומחוצה לה. הבודהיזם הפך לדת רשמית בסין,

:קוריאה, בורמה ועוד והתפצלה לשתי אסכולות המאהיאנה - הגלגל הגדול: שהדגישה את האמונה וראתה בבודהה ההיסטורי התגלמות.1

אחת בשרשרת ארוכה של אנשים שזכו בהארה ומופיעים בכל דור ודוחים את גאולתםהאישית כדי לעזור לאחרים לזכות בגאולה.

ההיניאנה - הגלגל הקטן )אסכולת הזקנים(: שהדגישה את הנזירות וייחסה חשיבות רבה.2 לבודהה ההיסטורי. הראשונה התפשטה לסין קוריאה וליפן, ואילו האסכולה השניה לסרי

לנקה, בורמה, קמבודיה ותאילנד. הבודהיזם הגיע לסין דרך טיבט במאה הראשונה לספירה )שושלת האן(, אך נהפך לפופולרי

. בתקופה זו היה תהו ובוהו והבודהיזם זכה לתמיכתם של שליטים שונים בסין. במאה3- במאה ה הפך להיות הדת הקיסרית, בתקופה זו הבודהיזם הגיע לקוריאה כחלק מההשפעה הסינית.4- ה

הדת נהפכה להיות ממוסדת, עם פולחן משוכלל, ספרות ענפה, מקדשים ופנתיאון עשיר שלאלים.

:הבודהיזם מגיע ליפן

ה'פקצ של המלך שיגר 552 בשנת. הסינית בגרסה ליפן הבודהיזם הגיע 6- ה המאה באמצע שליחים. סילה ממלכת נגד עזרתו את לבקש כדי, יפן לקיסר שליחים( קוריאה בדרום ממלכה)

היפני הקיסר בחצר. בסינית סוטרות ומספר בודהא של מוזהב פסל: מתנה עמם נשאו אלה. החדשה לדת להתייחס כיצד הדעות נחלקו

: הגדולה ההשפעה בעלי י'האוג שני.מנונובה.1.נקאטומי.2 זו דת לדחות המליצו לכן, השינטו כוהני ובמעמד במעמדם החדשה הדת תפגע פן חששו הם

תמך בקוריאה היה שמוצאו "סוגה" ", משפחתי'אוג ה-"לעומת. יפן קיסרי את ירגיז שהדבר בנימוק כוח על עימות למעשה היה העימות. בעולם המקובלת הדת שזאת בנימוק החדשה בדת

.והשפעה הכוהנים של במעמד לפגוע מבלי, לניסיון בודהיסטי מקדש יוקם: פשרה הציע קימיי הקיסר

. ברכה או קללה בו יש אם לראות מנת על, השינטואיסטיים .סוטרות הונחו ידו ועל בודהא של פסל בו הוצב. קטן מקדש בביתה הקימה סוגה משפחת

הדת ומתנגדי, מגפה פרצה המקדש הקמת אחרי קצר זמן: זועמים יפן שאלי היה דומה אך.מים לתעלת והסוטרות הפסל את והשליכו המקדש את והשליכו המקדש את שרפו החדשה

,ונזירה כמרים שלושה עם יחד ליפן חדשים וסוטרות פסל ה'פיקצ מלך שלח 577 בשנת. הנכונה בצורתה הבודהיזם את קיבלו לא שהיפנים כך על עונש היתה המגפה כי הסבירו ואלה

זו. צבאית התנגשות פרצה 584 בשנת, ופוליטי לעימות הפך הדתי הוויכוח גברה בהתנגשות קיבל הבודהיזם. בארמון הגדולה ההשפעה בעלת למשפחה והפכה יריבותיה על סוגה משפחת

. קימי של בנו, בידאצו הקיסר של חסותו את

הפך דווי ערש על בהיותו בידאצו של אחיו "יומי" הקיסר המלוכה כס על עלה 586שנת ב הדת של ופטרון למאמין, השינטו דת וכוהן שינטואיסטי אל להיות המשיך יפן קיסר. לבודהיסט

דת המרת ידי על נעשתה לא הבודהיזם קבלת. הקודמת בקדושותו יפגע שהדבר מבלי, החדשה. עליו נוסף אלא, השינטו במקום בא לא הבודהיזם כי

מאמצע התקופה את מכנים ההיסטוריונים. הסינית התרבות קליטת את החישה הבודהיזם קבלת נבנו ובו הקיסרים ישבו שבו האזור שם על, "אסוקה" בשם 7- ה המאה אמצע/ 6- ה המאה

תוכן בעלי וציור פיסול, ארכיטקטורה ביפן הופיעו זו בתקופה. הראשונים הבודהיסטים מקדשים שהפכה, סוגה משפחת של מושבה מקום גם היה אסוקה אזור. ניוקוריא ניסי בנוסח בודהיסטי

. החדשה הדת של והפטרונית הקיסר על ביותר הגדולה השפעה לבעלת קשרי על לעצמה שנטלה מונופול היה כוחה את המשפחה ביצרה שבהן, השיטות אחת

שיכלו גברים שהיו הרי, סוגה ממשפחת אישה היתה קיסר שלכל מאחר. יפן קיסרי עם הנישואין.הקיסר על לחץ להפעיל

:הנסיך שוטוקו מפיץ את הבודהיזם

אחיו של יומי שירש אותו ניסה להדיח את משפחת סוגה מהשפעתה. בתגובה לכך, רצחו אותו הקיסרית סויקו הייתה נזירה בודהיסטית, נוסף להיותה כוהנת"סויקו."והמליכו תחתיו את אחותו

יפן. את הניהול35- גדולה של השינטו. ב שנות מלכותה הפך הבודהיזם לדת הראשית של , בנו של הקיסר יומי. הוא היה"שוטוקו"המעשי של השלטון הפקידה סויקו בידי אחיינה - הנסיך

איש מלומד ובודהיסט אדוק, בקי בפילוסופיה הסינית ובכתבי הקודש הבודהיסטים. הוא הקדישאת חייו להפצת הדת החדשה.

לאורך השתרע המקדש מתחם. נניוה הנמל בעיירת "שיטנוגי" מקדש הקים שוטוקו 593 בשנת .מקורה במסדרון מוקפת חצר לתוך" הגדול הדרומי מהשער "הייתה הכניסה. לדרום מצפון ציר

"ניצב החצר במרכז של ותמונות פסלים ובו הראשי המקדש עמד לו מצפון", המרכזי השער כל. אוכל וחדר נזירים מגורי, פעמונים בנייני גם היו המקדש במתחם. הבודהיסטים האלים

. במסמרים שימוש ללא בזו זו השתלבו והקורות עץ עשויים היו והשערים הבניינים המיוחסים קדושים וחפצים סוטרות לאחסון מפואר מגדל: הפגודה הייתה הבולט המבנה של במקרה התמוטטות מפני עליה ששמר, אחד מרכזי לעמוד מסביב מעץ נבנתה היא. לבודהא

ששוליו נפרד רעפים גג היה קומה ולכל, קומות 7 או 5, 3 בה היו. טייפון סופות או אדמה רעידת כיפה ובקצהו טבעות בתשע המוקף ברונזה עמוד הזדקר הפגודה בראש. מעלה כלפי מתעקלים. קטנה מקושטת

חצר. י'הוריוג, שלו ביותר הגדול המקדש בניית את שוטוקו הנסיך השלים 607 בשנת בתוך. דרום מצד גדול כניסה שער בה יש, מקורה עמודים במסדרון ומוקפת מרובעת המקדש

"הוא המרכזי המבנה. קומות חמש של פגודה ניצבת המקדש חצר של פסל ובו" הזהב בניין .בודהא ,הסעיפים 17 חוקת את פרסם הוא 604 בשנת. הבודהיזם לטיפוח רבות פעל שוטוקו הנסיך

שוטוקו הנסיך של פולחן התפתח מותו אחרי. האצולה לבני מוסר והטפות המלצות של רשימה.בודהא של יפני גלגול היה הוא כי אמונה ונוצרה עצמו

:כוח משיכתה של הדת החדשה

של קריאה ויכולת דרשה השכלה הבנתו כי הגבוה, בקרב המעמד הבודהיזם נקלט תחילה פירושו בודהיסט, להיות אחרות. לשכבות גם חלחל הוא בהדרגה אבל בסינית, הסוטרות להשתייך לציביליזציה הגדולה של היבשת. הוא העניק תכנים רוחניים עמוקים שחסרו בשינטו, כמו עקרונות מוסריים ודרך לגאולת הנפש. הוא טיפח את הלמדנות ואת ההבנה של טקסטיםוכו'. פילוסופים קשים. הוא פנה אל החוש האסתטי: המקדשים, הפגודות, הפסלים, הציורים הבודהיזם הציע גם יתרונות מעשיים: תומכיו טענו כי הוא מגן על המדינה מפני סכנות חיצוניות ופנימיות, נוסף להגנה שהאלים השינטואיסטים מעניקים לה. לפרט הוא הציע ריפוי ממחלות

והצלחה בחיים. הכמרים הבודהיסטים עסקו ברפואה סינית, הרואה במחלה הפרה של האיזון הטבעי בגוף ומטפלת בה בתרופות עשביות, תרגילי נשימה וגירויים שונים כמו דיקור, עיסוי או צריבה. באופן

שבמקורו שלל את חשיבות העולם הזה, צביון של דת המסייעת לאדם זה קיבל ביפן הבודהיזם,בחייו.

במשך הזמן יצרו שתי הדתות חלוקת עבודה ביניהן: המקדשים הבודהיסטים נטלו על עצמם את הטקסים הקשורים במוות: לוויות, שרפת מתים,ואת טקסי לקיים את החגיגות העליזות ואזכרות. במקדשים השינטואיסטים המשיכו קבורות המקדשים וליד שינטואיסטים פסלים הוצבו הבודהיסטים המקדשים בתוך הפריון. השינטואיסטים נבנו מקדשים בודהיסטים שישמרו עליהם. המקדשים השינטואיסטים הושפעו

מהארכיטקטורה ונבנו כמו המקדשים הבודהיסטים.

ליפן את הנזירות, הנזיר נטש את המסגרות הקודמות שלו: משפחה, הבודהיזם הכניס ותרומות ממשלתית תמיכה קיבלו המנזרים המנזר. של חדשה למסגרת והצטרף משרה מהמאמינים. אחדים מהם התעשרו ורכשו השפעה רבה, אך השלטונות נזהרו שלא לתת להם

כוח פוליטי.

פרק חמישי: התורה הקופוציאנית ומוסד הקיסר

:עקרון ההרמוניה בחברה ובמדינה

.קונפוציוניזם הקרויה והפוליטית החברתית התורה את מסין יפן קיבלה הבודהיסטית הדת עם כתב לא שבעצמו אף. ס"לפנה 6- ה במאה בסין שחי(, קופוציוס )דזה-פו-לקונג מיוחסת זו תורה ספר ,השינויים ספר ביניהם, הסינית הקלאסיקה ספרי של עריכתם את לו מייחסים, דבר

וראה הזה העולם אל בחיוב קופוציוס התייחס, לבודהא בניגוד. השירים וספר התעודות הקיים הסבל את. תיקונו את למצוא האדם יכול שבהן המסגרת את ובמדינה בחברה, במשפחה

הוא בתורתו ביותר החשוב הערך. והפוליטית החברתית במערכת לקלקולים יחס בעולם על גם כך, מתחלפות השנה ועונות כסדרם ושוקעים זורחים והירח שהשמש כשם. ההרמוניה

ועל, המשפחה היא הטבעית החברתית היחידה. הרמונית מערכת להיות האנושית החברה. הזה הדגם פי על להתנהג האחרות החברתיות המערכות

הנשים, למבוגרים מצייתים הצעירים, להורים מצייתים הילדים: היררכי גוף היא המשפחה ,לזוטר דואג הבכיר: לו שנועד התפקיד את יודע פרט כל כאשר נעשה זה ציות. לגברים מצייתות

תשרור, תפקידו את ימלא אחד וכל כמשפחה תתפקד החברה אם. הבכיר את מכבד הזוטר.מאושרים יהיו וכולם הרמוניה

.תפקידו את ימלא בה אחד שכל ולדאוג למדינה עצמו להקדיש עליו לפיכך האב הוא המלך. מוסרית והתנהגות אישית דוגמא על להתבסס צריך שלטונו

: המוסריים היחסים חמשת את לטפח המלך על היחס בין שליט לנתין. היחס שבין הורים לילדים. היחס שבין בעל לאישה. צעיר לאח מבוגר אח שבין היחס. .היחס שבין חבר לחבר

העם צריך לציית למלך ולתפקידו מתוך אהבה ואמון. מאחר שהחברה היא חלק אינטגרלי של היקום, יגרום שלטון טוב לכך שגם הטבע ייטיב עם האדם. לעומת זאת אם יתרשל המלך במילוי תפקידו וינהג בעוול וחמס, יתפרע העם, יפרצו סכסוכים ומלחמות, וגם השמים יביעו אי שביעות

רצונם באמצעותם פגעי טבע. תרומתו הגדולה של קופוציוס הייתה בכך שהכניס את המוסר לתוך הפוליטיקה. המלך מקבל מנדט מהשמים, אך אם הוא לא מתנהג כיאות עשויים השמים ליטול ממנו את המנדט

לפנה"ס שגרס כי4- ולהעבירו לאחר. מכאן התפתחה אידיאולוגיה שדוברה היה מנציוס במאה האיבד את שלטון השמים.כאשר קמותר לעם להתמרד נגד שליט ר

הקונפוציוניזם התבסס על חינוך. הוא הניח שניתן לשפר את התנהגותם של אנשים על ידי הטפה והסברה, ושאחד מתפקידי השלטון הוא לחנך את הציבור. פקדי הרשות צריכים אפוא להיות אנשים חכמים ומשכילים. כדי לגייס אנשים כאלה למנגנון המשלתי, התפתח בסין מוסד הבחינות

הממשלתי והוקמו בתי אולפנא להכשרה של עלית משכילה. הקונפוציוניזם ייחס חשיבות לנימוסים וטקסים, שבהם מבטא האדם את מקומו בחברה ואת התייחסותו למערכת שבה הוא נמצא. ההרמוניה החברתית דורשת שכל אחד יתנהג בצורה

האיש המשכיל"נאותה כלפי מי שמעליו ומי שמתחתיו. הדמות האידיאלית בקונפוציוניזם הוא . אף שבמקורו לא היה הקונפוציוניזם דת,"והמנומס, המעורב בין הבריות ומשמש בתפקיד ציבורי

במשך הזמן הוא הפך לדת.

:הקונפוציוניזם מגיע ליפן

ליפן עם הבודהיזם, כחלק מהתרבות הסינית שהגיעה דרך קוריאה. הוא הקונפוציוניזם הגיע התקבל ביפן בעיקר כמשנה חברתית פוליטית, שהעניקה גושפנקא מוסרית לשליטים ותבעה מהעם ציות להם מתוך הכרת תודה. היפנים לא קיבלו את היסודות הדמוקרטים שבקונפוציוניזם: הזכות להפיל שלטון גרוע ופתיחת השירות הציבורי לבעלי הכשרונות. החברה היפנית נשארהנותר בידי אצולה תורשתית. העיקרון הקונפוציוני שהמשכילים צריכים מעמדית, והשלטון בה

לשלוט במדינה התקבל: פירושו היה הענקת ההשכלה לבני המעמד השליט. היפנים התרשמו מההיבט האסתטי של הקופוציניזם: הנימוסים הסינים; קידות, מילות כבוד,

שימוש במקלות אכילה, הלבוש של המעמד הגבוה, הפכו לסימן היכר של האצולה היפנית.

שפעל להפצת הבודהיזם ביפן פעל גם להפצת הקונפוציוניזם בארצו. חוקת"שוטוקו"הנסיך נפתחה בציטוט מקופוציוס. החוקה ממשיכה וקובעת כי על פקידי604- הסעיפים שפרסם ב17

הרשות להתנהג ביושר, לשפוט בלי משוא פנים ולשים את טובת הציבור לנגד עיניהם. כאשר הם מגייסים את העם לעבודות כפייה או גובים מיסים עליהם להקפיד שהדבר לא יפגע בעבודת

השדה. השוני בין הקונפוציוניזם הסיני ליפנים הוא שביפן עמדה קיסרית כלומר שמעמד האישה שווה לגבר. לכן על מנת לארגן את המדינה על פי הדגם הסיני, היה צורך בדירוג ביורוקרטי. לפיכך

דרגות. האצילים חויבו לכבוש כובעים גבוהים12- חילק הנסיך שוטוקו את משפחות האצולה ל נוסח סין, ולכל דרגה נקבע צורה וצבע משלה. הוא הנהיג את לוח השנה הסיני. הוא כונן קשרים

רשמיים עם קיסרות סין. בעוד הקונפוציוניזם הסיני הכיר בקיומו של קיסר אחד הסיני, ביקש הנסיך שוטוקו כי יכיר שהקיסר היפני שווה למעמדו של הקיסר הסיני. הנסיך סירב להכיר בעליונותו של הקיסר הסיני

שיגר שוטוקו משלחת רשמית אל הקיסר הסיני בראשותו607והדגיש את עצמאות ארצו. בשנת של אציל ממשפחת המלוכה. המשלחת נשאה מכתב שנפתח במילים: "שלום מקיסר של ארץ השמש העולה אל הקיסר של השמש השוקעת." ניסוח זה נועד להבהיר שיפן נמצאת במעמד שווה לסין. אולם בחצר הקיסר הסיני עורר המכתב תרעומת. סין נחשבה לארץ המרכז. המשלחתואינם יפן ארץ ברברית כי גורשה, אך הסינים שרצו את המשלחות השתמשו בתירוץ כמעט

נשאו מכתב שנפתח במילים: "מארץ608שנת יה ששוגרה בייודעים נימוסים. המשלחת השנ המזרח אל ארץ המערב." פתיחה זו היתה פחות מעליבה.

שנכתב כמו המילה גמד. היפנים"וא" ואילו הסינים קראו להם "טנו"היפנים קראו לעצמם החלו לכתוב את שמם בסימניות שפירושן מקור השמש )ניהון( הסינים שרצו לשמור על ידידות

להשתמש גם בשם זה. 8- עם היפנים החלו במאה ה . ארגון המשלחות( משלחות19יצאו ) שנה 200- הנוהג של שיגור משלחות רשמיות לסין נמשך כ

אצולה אנשי שכללו אנשים, ממאות מורכבת הייתה משלחת כל ויקר: מסובך דבר היה במספר אוניות. תחילה היו האוניות מפליגות לאורך"נניוה"ומשרתיהם. המשלחות הפליגו מנמל

החוף של קוריאה עד חצי האי שנדונג ומשם עושה דרך בנהר וביבשה אל בירת סין צ'אנג–אן )שיאן(. עם הידרדרות הביטחון בקוריאה והשתכללות האוניות היפניות היו המשלחות מפליגות

ישר לסין ולא פעם טבעו אוניות בדרך. למרות הקשיים המשיכו היפנים לשגר משלחות, כי הן מילאו תפקיד דיפלומטי, מסחרי ותרבותי. כל משלחת נשאה עמה מתנה מקיסר יפן והייתה חוזרת עם מתנה מקיסר סין. המשלחת הייתה שוהה בסין כשנה, ובזמן שהותה שם חבריה היו שומעים ולומדים דברים שונים, רוכשים ספרים וחפצי אומנות וחוזרים עם מטען חומרי ורוחני. חשיבות המשלחות גברה עם עליית שושלת טאנג

. הנציגים היפנים שהסתובבו בתקופה זו בחוצות צ'אנג–אן יכלו907 ונמשכה עד 618בסין בשנת להיתקל בקוריאנים, מונגולים, טורקים, פרסים, ערבים ויהודים.

:הרפורמה של טאיקה

הדוגמא הסינית כפי שהתגבשה בראשית תקופת טאנג, של שלטון ריכוזי קרצה לקיסרי יפן, שרצולהשיג עוצמה, עושר ופאר הדומים לאלה של קיסרי סין.

נאקאטומי, קמטרי,645בשנת האוג'י וראש אואה, נו הנסיך ביפן מהפכה: התחוללה השתלטו על חצר הקיסר. הם אילצו את הקיסרית להתפטר והמליכו את אחיה, והרגו את ראש

השנים של משפחת סוגה על קיסרי יפן. השלטון60משפחת סוגה. כך בא הקץ להשפעת בת יפן שייכות כי כל אדמות צו שקבע ביוזמתו פורסם לידי הנסיך נאקה-נו-אואה. המעשי עבר

לקיסר, וכי רק לו מותר לגבות מיסים ממנה. הוקמה ממשלה ובה שמונה מיניסטריונים:

.לענייני חצר.1.לענייני טקסים.2.לענייני מנהל.3.לענייני מדינה.4.לענייני עם.5.לענייני מלחמה.6.לענייני משפטים.7לענייני אוצר..8

הארץ חולקה למחוזות, הקיסר מינה את בני האצולה לשמש בהם כמושלים. תחילה נקבע כי עיראך הקיסרים הבאים המשיכו לשנות את מקום מושבם. המוות,הנמל נניוונה, כבירה הקיסרית

מטמא הוא שדבקההבשינטו מהטומאה להתרחק ביקשו לקדושים שנחשבו הקיסרים ולכן במקום כאשר הקיסר הקודם מת.

אחת הרפורמות הראשונות של מחוללי המהפכה הייתה הנהגת השיטה הסינית של מניין המזלות וחמשת12שנים על פי תקופות רשמיות, שהקיסר מכריז מפעם לפעם, במקביל למחזור

כדי לסינים קשר ללא לתקופותיהם שמות להנהיג ביקשו הם להתקיים. שהמשיך היסודות

בשנת שהוכרזה הראשונה התקופה תלותם. אי את )"השינוי645להדגיש טאיקה נקראה , ( שנים5תקופה זו נמשכה )הגדול"(. לפיכך החידושים קיבלו את השם "הרפורמה של טאיקה."

. הוא מינה את668 עלה הנסיך נאקה-נו-אואה תחת השם טנגי, והומלך רק ב661בשנת ידידו קטמארי לראש השרים והעניק לו שם משפחה חדש פוגיווארה. במשך הזמן הפכה משפחת

פוגיאוורה למשפחה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בחצר הקיסר.הוקמה מערכת מיסים670טנגי המשיך ברפורמה שבה התחיל כאשר היה נסיך. בשנת

מרכזית, והוחל מפקד של האדמות והאוכלוסין. הוא אף שם קץ למעורבות היפנית בקוריאה. תחילה הוא שיגר צבא לסייע למדינת פקצ'ה שהייתה בעלת בריתו, לשמור על עצמאותה: אולם

ימי ב ניצח, לכן טנגי החזיר את צבאו. הנוכחות663- בקרב וסין הצבא המשותף של סילה שנים. 400הצבאית של יפן בקוריאה נמשכה

הקיסר טמו אחיו של טנגי החזיק בשלטון המרכזי. לשם כך ביטל את מוסד הבה – קבוצת האוסר676בעלי מלאכה הכפופות למשפחות האצולה. הוא היה בודהיסט ולכן פרסם צו בשנת

פרות, סוסים, שלאכילת בשר 701קופים ותרנגולות. החוקים שלהם ויורשיהם נתקבצו בשנת לקובץ החוקים של טאיהו, הנקרא גם "ריצוריו" על שם החלוקה לחוק פלילי וחוק מנהלי.

פרק שישי: נארה - בירה וממשל נוסח סין

:הקמת הבירה בנארה

המדינה הסינית הריכוזית, שביקשו היפנים לחקות, התבססה על עיר בירה גדולה, שבה שכנו המוסדות העליונים של הממלכה, וממנה הופעלו אמצעי השליטה והפיקוח. הבירה הייתה בנויה

בצורת מלבן עם רחובות שתי וערב ישרים, ארמון גדול, בנייני ציבור ומקדשים מפוארים. ק"מ35 הוחלט להקים בירה נוסח סין בעיר פוג'יווארה, 686 -לאחר מותו של הקיסר טמו ב

( של ימינו. העיר נבנתה על פי הדגם של צ'אנג- אן: בצורת מלבןOsakaמדרום מזרח לאוסאקה )וברוחב של 3.2באורך של קילומטרים וערב. בשנת 2.1 ק"מ, עם רחובות שתי עברה694

שנה שכנה חצר הקיסר בבירה פוג'יווארה,16הקיסרית ג'יטו ועמה בני אצולה לבירה החדשה. הסיבות אינן ברורות., ק"מ משם20ואז היא נטשה אותה ועברה למקום חדש

המקום שנבחר לבירה החדשה הייתה העיר נארה, בקרבת מקדש הוריג'י. העיר שהוקמה (. מאות"בירת מבצר השלום"הייתה גדולה יותר מהעיר פוג'יווארה וקיבלה את השם היג'ו קיו )

אלפי איכרים גויסו לבניית הבירה החדשה, השם נארה בא מקוריאנית )קוריאנים עזרו לבנות אתעברה הקיסרית גמיי ועמה כל משפחת האצולה ומוסדות710העיר וקראו לה ארץ(. בשנת

ק"מ אורך ורוחבה4.8השלטון, לבירה החדשה. היא הייתה בנויה לפי הדגם הסיני והשתרעה על בני עמו דרומה, הכיוון שנחשב לבר מזל.4.3 ק"מ. ארמון הקיסר בצפון העיר המשקיף על

מהארמון יצא הרחוב הראשי שנמשך עד השער הדרומי. בכך דמה מבנה הבירה למבנה שלמקדש בודהיסטי.

עינה תחת בנארה לשכון האצולה משפחות כל נצטוו בבירה, השלטון את לרכז כדי הפקוחה של חצר הקיסר. כל משפחות האצולה קיבלה משבצת קרקע באחד הרחובות הראשיים לבנות עליה את ביתה. ככל שמעמדה של המשפחה היה גבוה,כך הייתה המשבצת שלה קרובההכתות כל האצולה. את ששירתו העם, פשוטי התגוררו הקטנים ברחובות הקיסר. לארמון הבודהיסטיות נצטוו להקים את מקדשיהם והמנזרים הראשיים שלהן בנארה, כדי להיות תחת פיקוח הקיסר. העיר נארה לא הוקפה חומה – סמל לתקופת השלום שבה הוקמה, אך גבולות

העיר סומלו בגדר עץ מטויחת, מקורה ברעפים ובה שערים. הוקמו בדרום העיר שני שווקים הגיעה אוכלוסיית8- גדולים. לאורך הרחובות הראשיים נחפרו תעלות מים וניטעו עצים. במאה ה

איש ובכך הייתה הכרך הראשון ביפן. 100,000- נארה ל

:אימוץ הדגם של המדינה הסינית

בתקופת נארה הגיעה ההשפעה הסינית ביפן לשיאה: המשלחות לסין יצאו בתכיפות של אחתכ וכל אחת מנתה מורים500- לעשר שנים בערך, גם הביאו המשלחות ליפן, איש. בשובן

וסוחרים מסין, מקוריאה, מווייטנאם ואף מהודו. הפריט החשוב שהיפנים הביאו מסין היו ספרים.ספרים אלה הועתקו והיו גורם חשוב בהפצת התרבות הסינית.

פקולטות:6הוקמה בנארה אוניברסיטה )דאיגקו-ריו( ובה ספרות סינית.1ספרות יפנית.2משפטים.3היסטוריה.4מתמטיקה.5קליגרפיה )כתיבה יפה(.6

היה הראשון הרקטור בסין. השכלתם את שרכשו )הקאסה( מרצים לימדו המקצועות את שנה בסין. רק בני אצולה התקבלו למוסד זה18קיבי-נו-מאקיבי, מומחה לכתבי קופוציוס שלמד

שנים.3-9והלימודים נמשכו

ההבדל הבולט בין קיסרי סין לקיסרי יפן בתקופה זו היה הכהונה של נשים בתפקיד קיסר יפן לעיתים קרובות. כולן היו צאצאות של קיסרים, וחלקם היו בנוסף גם אלמנות, אחיות ואמהות של קיסרים. לאחר שעלו לכס המלוכה לא יכלו להתחתן שוב, כדי למנוע שמישהו יהיה במעמד

גבוה מהן. מבנה השלטון בתקופת נארה התקדם לדגם הסיני, בראש המערכת השלטונית עמד קיסר אוויועצים ממשפחות האצולה. הם שלטו בממלכה בידי שרים היה קיסרית, אך הכוח הממשי באמצעות מועצת המדינה )דאג'וקאן( שבראשה עמדו ראש המועצה )דאג'ו דאיג'ין( ועל ידו שר השמאל )סדאיג'ין( ושר הימין )אודאיג'ין(. לעיתים נשאר תפקיד ראש המועצה בלתי מאויש, כדי שלא להעניק כוח רב מידי לאדם אחד. במקרה זה היה בעל המשרה הרמה ביותר שר השמאל.)צונאגון( ביניים בדרג )דאינאגון( מחברים בכירים מורכבת מחברים הייתה המדינה מועצת ומחברים זוטרים )שונאגון( והם ניהלו במשותף את שמונת המינסטריונים. במקביל להם פעלה "מועצה לענייני אלים" שניהלה את הטקסים השינטואיסטים בארמון ופיקחה על מקדשי השינטו

במדינה.

גבולות המדינה. מהקצה הדרומי של האי קיושו עד מישור קאנטותבתקופת נארה התרחבו שבאי הראשי הונשו. דבר זה הושג על ידי השתלטות על השבטים "הברברים", שהשתייכו כנראהמגויסים. איכרים על התבסס שלחם הצבא ובצפון. בדרום וישבו יותר, קדומה לאוכלוסייה בעקבות זאת גדלו גם שטחי העיבוד החקלאי. המדינה חולקה למחוזות )קוני( ובראש כל אחד מהם מונה מושל מטעם הקיסר. להלכה היו המושלים צריכים להתחלף, אבל למעשה לא אהבו בני האצולה את הרעיון של לעזוב את הבירה, והמינוי למשרת המושל במקום מרוחק נחשב

לעונש. בכל מחוז הוקמה בירה מחוזית ובה משרדי ממשלה, קסרקטין ובית ספר. המחוז חולק 50- נפות ובכל אחד מהם היה מושל מבני המקום. הכפר היה היחידה הבסיסית, הוא מנה כעל

משפחות ותושביו היו אחראיים במשותף לשמירת השלום, הסדר ותשלום המסים וביצוע עבודותציבוריות.

713יפן נוהלה בתקופת נארה בעזרת פקידות משכילה שקיימה רישום של דוחות. בשנת ציוותה הקיסרית גמיי על מושלי המחוזות להגיש לה דוחות מפורטים של מבנה הגיאוגרפי, סוג

קרקע, אקלים, חי, צומח, גידולים ,ואורח החיים במחוזותיהם ועוד.ה

:כתיבת ההיסטוריה: קונג'יקי וניהונגי

השאיפה לחקות את סין הייתה משולבת ברצון להדגיש את ייחודה ועצמאותה של יפן. לכן דווקא בתקופה של קליטה תרבותית התעורר הצורך לתת בסיס אידיאולוגי לריבונותה של המדינה ולמעמדו של הקיסר. ההתחלות של רישום ההיסטוריה נעשו בימי הנסיך שוטוקו והקיסרים טנגי

. רק עם הקמת הבירה בנארה וכינון השלטון המרכזי בה הוחל ביצוע התוכנית7- וטמו במאה הבשנת גדול. מידה המלומד711בקנה על גמיי הקיסרית הטילה לנארה הכניסה עם

לחבר את ספר ההיסטוריה של יפן על סמך המסורות העתיקות ואילן היוחסין של"או-נו-יסומארו"ידי מספרים ורשם את המסורות שהועברו בעל פה על קיבץ תעודות שונות הוא הקיסרים.

. חלקו הראשון הוא712- עיוורים. הספר נקרא קוג'יקי )רישום הדברים הישנים( והוא הושלם ב מיתולוגי ומספר על הולדת האלים. בחלק השני יש ערבוב של היסטוריה עם מיתולוגיה, מסופר

ועל ייסוד הממלכה היפנית הקיסרים הראשונים. החלק השלישי ההיסטורי ביותר,15בו על שנת לספירה עד סוף מלכותה של הקיסרית סויקו ב5 - מתאר את הממלכה מראשית המאה ה

682 .

הטילה הקיסרית גנשו על הנסיך טונרי לחבר ספר היסטוריה בשפה הסינית על717שנת ב הוא הגיש את הספר שנקרא ניהונגי )דברי הימים720פי הדגם של הכרוניקות הסיניות. בשנת

של יפן(. הוא מסתיים בסוף מלכותה של הקיסרית ג'יטו מאותה מאה. הוא מסתמך על מקורות זרים, בעל נתונים מספריים ומציין תאריכים, דבר שהופך אותו למקור היסטורי להכרת המאות

השישית והשביעית. הקונג'יקי והניהונג'י הם כרוניקות יפניות הקדומות ביותר הקיימות כיום. הם מדגישים אתביסוס מעניקים הם ובכך הקיסרית, השושלת של האלוהי מעמדה ואת יפן של קדושתה

יחד עם זאת הכרוניקות מתארות את אידיאולוגי לעצמאותה של יפן ולרציפות השושלת שלה. קיסרי יפן באור חיובי כשליטים נבונים ורבי חסד, על פי אידיאל הקונפוציאניזם. הן גם מתארות באור חיובי את מייסדן של משפחות אצולה מסוימות, כמו משפחת פוג'יווארה, כדי להאדיר את

מעמדן. בקוג'יקי ובניהונגי מופיעים הקיסרים בשמות היפנים הארוכים שלהם, שלא היו שמות בזמן שחיו,

אימצו היפנים את הנוהג הסיני להעניק לקיסרים,8- אלא ניתנו להם לאחר מותם. אולם במאה ה לאחר מותם שם חדש המורכב משתי סימניות בעלות משמעות חיובית. הבעיה הייתה כיצד

הטילו על אומי-נו-מיפונה783לקרוא לקיסרים שמלכו לפני כן, שהיו להם רק שמות יפנים. בשנת לחבר שמות לקיסרים שמתו לפני השינוי.

המקור הטוב ביותר לידיעותינו על תקופת נארה הוא ספר היסטוריה רשמי בשפה הסינית)המשך של ניהונגי(, שהתחבר בפקודת הקיסר ב"שוקו ניהונגי"בשם . הוא מבוסס על797-

עובדות היסטוריות ומסתמך על תעודות מקוריות.

:מנהגים ודפוסי שלטון סיניים שיפן דחתה

-היו דברים סינים שיפן דחתה הראשון היה סירוס: סריסים לשמירה על נשותלא היה צורך ב בני ניסיון של עליו מפני הגנה קדושתו אך רבים, ופילגשים נשים היו היפני לקיסר הקיסר.

המשפחות האחרות לתפוס את מקומו. מנהג סיני אחר היה קשירת הרגלים של הנשים. הדבר התבטא בקשירת רגליהן של ילדות מן

המעמד הגבוה בצורה כזו שמנעה מכפות רגליהם לגדול. במסורת השינטו של יפן היה לאישה מעמד חשוב יותר ונשים אף שימשו כקסריות, דבר שלא היה

קיים בסין. בתחום המשטר קיבלו היפנים את המסגרות הסיניות, אך התוכן שלהם שונה. הקיסר הסיני היה השליט המוחלט בארצו וניהל את המדינה באמצעות מנגנון ביורוקרטי גדול. הקיסר היפני היה לרוב דמות ייצוגית. הוא נהנה ממעמד אלוהי, אך השלטון המעשי היה בידי שריו ויועציו מבני האצולה. מעמדו הקדוש הגן עליו מפני הפלת השושלת, אך גם מנע ממנו את היכולת לנהל את

ענייני המדינה.

פרק שביעי: תרבות ודת בתקופת נארה

:כתיבת שירה ומוסיקה

ההשפעה הסינית עודדה את המסורת היפנית בכך שהעניקה לה אפשרות ביטוי בכתב. ההנהגהיצירות את כינסה והאומנים, המשוררים את שטיפחה הקיסר, חצר בידי הייתה התרבותית

הספרות ובנתה את המקדשים הגדולים. נערך קובץ ראשון של שירים סיניים, שחוברו על ידי משוררים יפנים. הקובץ, נקרא751בשנת

. השירים בנויים7/8ה- משוררים מהמאות 64 שירים של 120(, כלל "שירים בסגנון ישן"קאיפוסו )על פי המתכונת הסינית של שבע שורות עם חמש סימניות בכל אחת.

עם זאת קיימת גם מסורת עשירה של שירה יפנית. תחילה עברו השירים בעל פה מדור נערך בחצר הקיסר קובץ השירים760לדור, אבל אימוץ הכתב הסיני אפשר לרשום אותם. בשנת

שירים.4,516(. אוסף זה כולל "אוסף רבבת העלים"היפנים הראשון, שנשא את השם מאניושו ) הוא כתוב בסימניות סיניות "המשואלות" לצורך צלילן בלבד, שיטת כתיבה שקיבלה את השם

המשוררים המופיעים באוסף מצויים קיסרים, קיסרות, נסיכי חצר, בני450"מאניו גאנה." בין אצולה, כמרים ופקידים. שירים רבים מיוחסים לאנשים פשוטים: איכרים, חיילים, עוברי אורח

וקבצנים. למשוררות שיש המרכזי המקום החברה. שכבות מכל משוררות גם מופיעות בקובץ במניושו מנוגד למסורת השירה הסינית, שם המשוררים כולם גברים. מגוון הנושאים הוא רחב:ונפרדים ממשפחותיהם, יש שירים של אנשי צבא ופקידים היוצאים לשרת במקומות רחוקים שירים על יופייה של נארה, שירי הספד על קרובי משפחה, שירי אהבה שמחים ונוגים, שירי זעםחברי משלחת של שירים ולקיסריות, לקיסרים הלל שירי ויין, שירי משתאות ועוני, קור על

המפליגים לקוריאה וסין ושירים של איכרים הפשוטים מהמזרח. אין בקובץ שירים בעלי אופי דתי מובהק, אך יש בו שירי הלל לטבע ברוח דת השינטו ושירים על החיים בני החלוף ברוח הדת

הבודהיסטית. הברות,7 או 5בשירה היפנית המסורתית אין חרוזים, היא בנויה על מקצב. בכל שורה יש

מהם הם שירים260- הברות, וחוזר חלילה. כ5 הברות אחרי שורה של 7וכך באה שורה של ויותר. רוב השירים בקובץ הם קצרים )טנקה( של 6- ארוכים )צוקה( המורכבים מ שורות 31

הברות. 7,7,5,7,5 שורות במבנה של 5- הברות, הכתובים ב בתקופת נארה קלטה יפן גם את המוזיקה שהייתה נהוגה בחצר קיסרי סין ומלכי קוריאה. הקונפוציוניזם ייחס חשיבות רבה למוזיקה וראה בה המחשת ההרמוניה של היקום. בנארה פעל משרד מיוחד, שהיה אחראי להשמעת המוזיקה בארמון. מוזיקה זו נקראה גגאקו, מנוגנת על ידיבנים בוגאקו, שרוקדת להקת בריקוד הנקרא ומיתר, מלווה נשיפה, הקשה כלי תזמורת של סיפורי משקף הוא ומסוגנן, איטי אסיה, במרכז שמקורו הריקוד ומסכות. ססגונים בבגדים לשלום שאיפה המסמלים טאנג שושלת מתקופת סיניים טקסטים כן וכמו וצייד מלחמה

והרמוניה.

:פאר דתי: מקדש טודאיג'י

יפן, אף שהיו עצמם כוהנים עליונים של אלת השמש, היו בו בזמן פטרונים של הדת קיסרי הבודהיסטית, לאחר פרישתם הפכו לנזירים בודהיסטים. בהשפעת הארכיטקטורה הבודהיסטיתהוא מקדש קאסוגה, גדולים. המקדש השינטואיסטי הבולט גם מקדשים שינטואיסטיים נבנו

על הר ממזרח לבירה כדי להגן עליה.709שהוקם בשנת 741, היה גדול הפטרונים של הדת הבודהיסטית. בשנת 724-749- שמלך מ"שומו"הקיסר

ולנשים. מפעלו לגברים ומנזרים פגודה יוקם מקדש, שיכלול בירה מחוזית ציווה שבכל הוא ( מחוץ לעיר בצפון"המקדש הגדול של המזרח"הראשי היה הקמת מקדש מרכזי בנראה, טודאיגי )

50 מטר ורוחב של 57. למבנה הראשי אורך של 747שנת הוא הושלם ב - מזרח - הכיוון המסוכן מטר. הוא בנוי משתי קומות ולכל קומה יש גג משלה. מראשו של48מטר ומתנוסס לגובה של

הגג העליון מזדקרות שתי קרניים מוזהבות. בנייתו של מקדש זה נעשתה ללא מסמרים. ברחבה שבחזית המקדש עמדו בתקופת נארה שתי פגודות של שבע קומות כל אחת. הרחבה הוקפה בחומה, שבצידה הפנימי מסדרון מקורה, וכך יכלו המתפללים לעשות את דרכם למקום הפולחן בלי להירטב בגשם. הכניסה לרחבת המקדש הייתה דרך השער הגדול שבדרום, שבתוכו ניצבו

פסלי אלים מטילי אימה כדי להגן על המקדש. מוקד הפולחן של המקדש היה פסל ענק של בודהא )בודהא הגדול דאיבוצו( שהוצב במבנה

כל מלאי הנחושת והברונזה של )הראשי והתחרה בממדיו בפסלים שנמצאו בסין באותה תקופה התגלה בצפון מזרח המדינה מרבץ זהב. הוא נחשב749. בשנת (יפן באותו זמן הוחרם למטרה זו

כמתנת האלים, והובא לציפוי הפסל. זהו פסל בודהא היושב על פרח לוטוס, כף ידו השמאלית פרושה לקבלת נדבה )סמל הנזיר( וכף ידו הימנית מסמלת "עצור" את התאוות. לשני צדיו יושבות

מטר, משקלו 16שתי דמויות קטנות יותר של בודהא. הפסל מתנשא לגובה של טון, זהו500 הפסל הברונזה הגדול ביותר בעולם.

פרש מכס המלוכה ב"שומו" , כדי שיוכל להקדיש את עצמו להשלמת הפסל, בתו749- קוקן ירשה אותו. התופעה של קיסרים הפורשים מתפקידם בעודם בחיים הפכה מקובלת מאוד

, נערך טקס גדול של752- בתקופה זו, ונמשכה למעלה מאלף שנים. כאשר הושלם הפסל ב

נזירים מכל רחבי יפן וכן אנשי דת מקוריאה ומסין, הגיע אף10,000- חנוכת המקדש. הוזמנו כנזיר הודי שהתכבד בציור אישוניו של בודהא - אקט סמלי של חנוכת הפסל.

מת ב"שומו"כאשר שלו756שנת האישיים האומנות חפצי את גם אלמנתו תרמה , הוקם על יד המקדש בית גניזה בשם שוסואין761למקדש. בשנת אכסון כל האוצרותצורך ל,

מטר, הוא בנוי על14 מטר וגובהו 9.4 מטר, ברוחב של 33הללו. השוסואין הוא בניין באורך של מטר כדי שלא יפגעו משטפונות. קירותיו בנויים מקורות עץ ברוש2.5 עמודי עץ עבים שגובהם 40

יפני, המשולבות זו בזו. העץ מתרחב בקיץ הגשום וסוגר את החרכים מפני חדירת לחות, בחורף היבש מצטמק העץ ומאפשר לאוויר קר לחדור פנימה ולאוורר את הבית. פעם בשנה פותחים את

הבית למשך שבועיים לצורכי בדיקה ואוורור.

":דוקיו"התחזקות הבודהיזם ופרשת

המקדשים והמנזרים הבודהיסטים רוכזו בנארה כדי שיהיה עליהם פיקוח ממשלתי, אך הקרבה הפיסית לארמון דווקא הגבירה את כוחם. על אף אדיקותו של הקיסר שומו הוא ניסה להשתחרר

מהשפעתם של אנשי דת. , שהייתה קיסרית אדוקה, ציוותה לבנות מיליון פגודות עץ זעירות ולהפיצן בכל רחבי"בתו קוקן"

בודהיסטיות. קמיעות לראשונה טקסים המדינה, שבתוכן הונהגו קוקן בתקופת מלכותה של מקדשים שינטואיסטים. טקסים רק בו התקיימו אז שעד מקום הקיסר בארמון בודהיסטים

הגיע לנארה,754בודהיסטים הוקמו בארמון ובסמוך למקדשה של אלת השמש באיסה. בשנת עיוור. הוא הגיע עם66על פי הזמנתה של הקיסרית, מורה דת חשוב מסין: הנזיר גאג'ין, שהיה בן

תלמידים כולל שלוש נזירות. תפקידו היה להסמיך כמרים ולהורות דיני נזירות. אנשי דת רבים14ובתו קוקן. בשנת"שומו"באו לשמוע תורה מפיו ולקבל ממנו הסמכה, ביניהם הקיסר לשעבר

.763- הוקם מקדש מיוחד עבורו טושודאיג'י, ובו המשיך להורות עד מותו ב759 . היא פרשה מהמלוכה והפכה758אדיקותה הרבה של הקיסרית יצרה זעזוע פוליטי בשנת

להיות נזירה, במקומה הומלך בן דודה. בהיותה נזירה היא באה תחת השפעתו של כומר שאפתן בשם דוקיו, שריפא אותו ממחלה. דוקיו ניצל את קשריו עם הקיסרית לשעבר לקידום שאיפותיו

אילץ את הקיסר להתפטר ושכנע את קוקן לחזור לכס המלוכה, הפעם764הפוליטיות. בשנת . על פי דרישתו מינתה אותו לראש מועצת השלטון ולראש הדת"שוטוקו"תחת השם הקיסרית

. הוא לא הסתפק בכך ודרש וקיבל את התואר הו-או(תפקיד שלא היה קיים לפני כן )הבודהיסטית)אל"האצ'ימן"(, תואר שרק קיסרים לשעבר יכלו לשאת. לאחר מכן הוא הודיע כי "קיסר נזיר")

המלחמה בשינטו( התגלה לו בחלום והורה לו להיות קיסר. הקיסרית שלחה שליחים אל מקדשו של האצ'ימן לשאול אם אכן ציווה זאת. תשובתו של

מתה קוקן770הכוהן הייתה, כי שום אדם מחוץ למשפחת מלוכה אינו יכול להיות קיסר. בשנת זעזעה את חצר"דוקיו" ובתמיכת אצילי החצר גורש דוקיו לגלות, שם הוא מת. פרשת 52בגיל

הקיסר ואת האצולה היפנית. ים היו:הלקח

לא למנות עוד אישה לקיסרית. .1 להרחיק את הקיסר מהשפעתם של כמרים בודהיסטים על ידי העברת הבירה למקום.2

אחר.

. היא"נגאוקה-" החל בהקמת בירה חדשה ב781 לכס המלוכה בשנת "קאמו"כאשר עלה הקיסר עבר הקיסר לארמונו החדש, ועמו עברו גם אצילי784נבנתה על פי הדגם של נארה. בשנת

החצר ומוסדות השלטון. אציל ממשפחת הקיסר, יועצו של הקיסר: מכן פרץ משבר במשפחת לאחר קצר זמן פוג'יווארה שהיה ממונה על הקמת הבירה החדשה, נרצח. הקיסר חשד באחיו סווארה, כי הוא שארגן את התנגשות כדי לתפוס את כס המלוכה. הוא נעצר, הוגלה ובדרך לגלותו מת. זמן מה לאחר מכן פרצה מגפה, שפגעה גם במשפחת הקיסר. כדי לשכך את זעם רוחו של סווארה, הועברו עצמותיו לקבר הקיסרים. המגפה שככה, אך נראה שהמזל הרע דבק בבירה החדשה, לכן

וכל משפחות האצילים עזבו את העיר והתמקמו794- הוחלט לנטוש אותה ב . הקיסר קאמו בבירה חדשה.

פרק שמיני: שלטון האצולה בתקופת היאן

:הבירה והמשטר בהיאן

אספקת הבטיח זה דבר. נהרות שני בין הרים מוקף במישור, 794 בשנת שנוסדה, החדשה הבירה"קיו-היאן היה לעיר שניתן השם. ולסחורות לאנשים נוחה ותעבורה מים שמה", השלום בירת

תשעה ישנם. מ"ק 4.8 באורך וערב שתי רחובות עם נבנתה היאן. קיוטו הוא יותר המאוחר)גדולים רחובות הרחובות. למערב ממזרח גדולים רחובות 13- ו לדרום מצפון החוצים( אוגי

שטח על, העיר בצפון. מספרים ניתנו למערב ממזרח לרחובות ואילו שמות נשאו לדרום מצפון .הממשלה בנייני ואת הקיסר ארמון את שכללה, הארמון קריית נבנתה, מרובע קילומטר של

- אוגי סוזאקו הראשי הרחוב יצא ממנה מ"ק 4 באורך היה זה רחוב. הדרום סמל- אדום אנקור גבוהה בגדר מוקפת הייתה היא. שמאלית ובירה ימנית לבירה העיר את חילק והוא' מ 84 וברוחב

אל גשרים נבנו ועליה העיר את הקיפה, קאמוגאווה מנהר שנכרתה מים תעלת. שערים עם. השונים השערים

-כ היוו האצולה משפחות. תושבים 150,000 היאן מנתה 9- ה המאה של יהיהשנ במחצית הזמן במשך. הקיסר ארמון בקרבת, הרביעי לרחוב מצפון התגוררו והן העיר מאוכלוסיית 10% בנויים היו, שתיים או אחת מקומה היו העיר בתי. גרו שבהם הרחובות שמות את חלקן קיבלו בדומה, הקיסר ארמון. ירוקים רעפים בגגות ומקורים בגדרות מוקפים היו האצולה בתי. מעץ

הרביעי לרחוב מדרום. יפני ארז של דחוסות קליפות העשוי סבך בגג מקורה היה השינטו למקדשי היו לא הרחובות. לרחוב הפתוחות חנויות גם היו ושם, גדולים שווקים שני הוקמו שם. העם פשוטי

. בבוץ מתמלאים היו הם החורף שלגי או הקיץ גשמי ובזמן, מרוצפים משאם את נשאו וסבלים שוורים על הובלו סחורות, סוס גבי ועל ברגל התנהלה התחבורה

רתומות מפוארות בעגלות הוסעו הקיסרית המשפחה ובני באפיריון נישאו האצולה בני. יצוע על ,מאסר של סמכויות היו ובידיה, המשטרה הופקדה בעיר והביטחון הסדר שמירת על. לשוורים .בה לגור חייבות היו האצולה משפחות וכל, בה רוכזו הממשלה מוסדות כל. ושיפוט חקיקה

.המדינה של והמשכילה העשירה העלית את שהיוו, האצולה משפחות התחזקו היאן בתקופת. החשובות המשרות בכל שימשו מכן ולאחר באוניברסיטה למדו בניהם

בזכות הימין שר לדרגת להגיע יזאנה'מיצ-נו-סוגווארה אציל בידי עלה 9- ה המאה בסוף החזקה האצולה שהייתה )יווארה'פוג משפחת עליו העלילו 901- ב אולם. ומשורר כמלומד כישוריו

שמדי עליו מסופר. בקיושו דאזאיפו למושל מונה הוא ובלחצם, הקיסר תחת חותר שהוא( ביפן

בהיאן מותו לאחר. שנתיים כעבור מת הוא. לבירה להחזירו שיבואו ומתפלל להר עולה היה בוקר ,הנוקמת יזאנה'מיצ של הרוח שזוהי קבעו הדת חכמי. ושרפות שיטפונות, אדמה רעידת הייתה

אף הוא. הקיסר בחצר כמורים מונו בניו, המדינה מועצת לראש מונה והוא העונש בוטל ולכן.והקליגרפיה הלימודים אל והוא( השמים אל )ין'טנג כאל הוכרז

בנותיה את להשיא מונופול בידה והחזיקה מעמדה את ביצרה יווארה'פוג משפחת מנת על, קטין קיסר לטובת צעיר בגיל להתפטר קיסר אילצה היא קרובות לעיתים. לקיסרים

היה המשפחה של החזק האיש. יווארה'פוג ממשפחת כעוצר יתמנה חותנו אף או דודו, שסבו כאשר העוצר והיה הימין לשר מונה הוא 30 בן בהיותו 996 בשנת, ינאגה'מיצ-נו-יווארה'פוג

. ונכדיו אחייניו, חתניו היו הקיסרים השבטים. הונשו האי כל את הקיפה אשר עד צפונה הממלכה התפשטה היאן בתקופת

שפיקד האציל. מרדו פעם ומדי היפני לשלטון התנגדות גילו, האי מזרח בצפון שישבו" הברברים". שוגון בקיצור או, שוגון-אי-סי התואר את נשא כזה צבא על

כאשר האצולה משפחות אותה החזיקו למעשה אך, לקיסר שייכת האדמה כל הייתה תיאורטית שנים למספר אחת לחלק צריך היה לחוק בהתאם. פרנסה מקור להם שימשו מעובדות קרקעות

.שווה עיבוד שטח יותר או פחות יהיה איכר שלכל כדי, האיכרים משפחות בין מחדש האדמות את מעמדית השתייכות. צבאי ושירות כפיים בעבודת חייבים והיו כבדים מסים שילמו האיכרים

. זה את לשנות ניתן היה ולא תורשתית הייתה

הקיסר. כוח לצבור החלו והקיסרים ווארה'פיג משפחת של כוחה נחלש 11- ה המאה בסוף לכן. אותו לרשת 9- ה בן לבנו ולתת נזיר להיות, הקיסר מתפקיד להתפטר נאלץ "שירקאוה"

"הקים הוא 1087 בשנת הפך הוא, בו שתמכו צבא ואנשי אצילים של( אינסי" )מנזר ממשלת בידי שרת כלי להיות פסק המולך שהקיסר היה הדבר פירוש. הקטין הקיסר על השפעה לבעל

והיה שנים כמאה נמשך, זה פוליטי מבנה. אביו משפחת בידי שרת לכלי והפך, אמו משפחת הפורש המשפחה ראש באמצעות השלטון את לעצמה להשיב הקיסרית המשפחה של ניסיון.שלה

:זרמים חדשים בבודהיזם

כמה עד לצמצם ניסו השלטונות, בחדשה לבירה הועברו לא נארה של והמנזרים המקדשים ,האוכלוסייה של הדתיים הצרכים את לספק כדי. בעיר דתיים מוסדות של הקמתם את שניתן

: מקדשים שני העיר בדרום נבנו(.ימני מקדש )י'טוג.1(. שמאלי מקדש) י'סאיג.2

.הדוק ממשלתי פיקוח תחת היו, מהארמון מרוחקים שהיו, אלה מקדשים שאינן, בודהיסטיות תורות ללמוד לסין, וקוקאי ו'סאיצ מוכשרים נזירים שני נשלחו 804 בשנת

הקים שנה לאחר ליפן בשובו, טנדאי כת של במקדשה למד ו'סאיצ. הזה העולם בענייני מתערבות מקדשים קמו זה מנזר סביב. הבירה על להגן שנועד, להיאן מזרח מצפון היאיי הר על מנזר

דאישי תואר שקיבל הראשון היה ו'סאיצ. גדול נזירות למרכז הפך היאיי והר, רבים ומנזרים.מותו לאחר( הגדול המורה)

והרמוניים מוסריים, שלווים ולחיים העיר מחיי להתרחקות, ולנזירות לפרישות הטיפה זו כת היא הדתות בכל האלוהות וכי אדם כל ובתוך מקום בכל נמצא בודהא כי טענה היא. הטבע בחיק

יכול אחד כל כי טענה עוד. והמדיטציה האמונה חשיבות את הדגישה הכת. בודהא של התגלמות הסוטרה את קידשה היא. בודהא עם והזדהות משמעת, פרישות בחיי בחר אם לגאולה להגיע

. מוסריים וחיים פולחן, לימוד של לשילוב המטיפה" הלוטוס סוטרת "האחרונה אם העדן בגן להיוולד הוא גם יכול הרגיל האדם. וגיהינום עדן בגן האמונה את פיתח ו'סאיצ

גם אלא, יותר נחות בגלגול רק לא החוטאים של נשמתם תיענש מאידך, נכונים חיים חי הוא. לגיהינום בהשלכה

)שינגון כת יסד 806 בשנת, אחר מסוג בודהיזם שם למד, שנתיים בסין שהה, קוקאי המילה מאמין השינגון. וכישוף מיסטיקה על המבוסס, הטנטרי לבודהיזם משתייכת היא(. האמיתית

אינו האדם. בעולם האחרות והישויות האלוהיות כל מוקרנות שממנו, קדמון בודהא של בקיומו תנועות, קסם מילות באמצעות היא אותם לתפוס היחידה והדרך ההוויה יסודות את להבין יכול

קדמון בודהא את המראה, המנדרה היא בשינגון המרכזית התמונה. דתיים וציורים מוסיקה, ידיים והמוסיקה הציור של האומניות בפיתוח היא זו כת של החשיבות. בודהא של דמויות ומסביבו יושב. ביפן שנמצא י'טוג מקדש קיבל קוקאי, חסותם את לה העניקו השלטונות, רבים אצילים משכה זו כת

: בכך הסתפק לא הוא אך בעיר של בשטח, קויה הר על מנזר והקים העיר משאון הרחק, שלווה בסביבה נזירים להכשיר מנת על

. יפן של הרוח מגאוני לאחר נחשב קוקאי. גדול בודהיסטי למנזר הפך זה מנזר. עבותים יערות

)"דאישי קובו" השם לו הוענק 853- ב מותו לאחר הכת חברי(. הדת מפיץ הגדול המורה הבודהא של בואו עם יקום והוא במדיטציה שקע שהוא טוענים והם מת שהוא להאמין סירבו

. העתידי ולכן, הפרישות את הדגישו שתיהן. הסוד תורות ונקראו היאן בתקופת פופולריות נעשו אלו תנועות

. לנשים מקום שם היה לא

: הפוכה בצורה הטנטרי תורת את שפירשו אנשים היו להתעלות הנכונה כדרך המין יחסי את קידשה אשר, יקווה'טצ בשם כת יצאה12- ה במאה התפשט היאן בתקופת. 14ה- במאה ודוכאה נרדפה ולכן פולחניות באורגיות עסקה היא. נפשית

,בשווקים הסתובב, בבודהא לאמונה קויה נזיר הטיף 10- ה במאה. הפשוט העם בקרב הבודהיזם קרא כדי ותוך השונות הבניה בעבודות להם עזר הוא. פעמונים צלצולים לקול ושר רוקד כשהוא.בבודהא להאמין

הם(, ימבושי" )הר נזירי. "מיוחדים בכוחות ולזכות עצמם את לטהר כדי להרים שפרשו נזירים היו סודיות ומלאכות כשפים, בריפוי עסקו הם. שונים גופניים ותרגילים צום ידי על סיגוף, שיער גידלו

יסודות המשלבת, "שוגנדו" דתית לכת התגבשו הם 12- ה במאה. ברזל חרישת כמו.ודאואיסטים בודהיסטים, שינטואיסטים

-המרחם בודהא פולחן מהם אחד, רבים בודהיסטים פולחנים התפתחו היאן בתקופת אורח עוברי על לשמור שתפקידו הדרך אם על הניצב יזו'ג הילד בודהא או אישה בדמות בודהא. עדן לגן שמתו ילדים שמוביל זה הוא. וילדים

הרגל עולי. מפורסמים ובודהיסטים שינטואיסטים למקדשים לרגל העליות התפתחו זו בתקופה.בברכתו זכות כדי המקום לאלוהי סגדו מקום בכל, למקדש ממקדש עברו

פרק תשיעי: הפריחה הספרותית

:השיבה ליפנית והכתב הפונטי

עוצמה בעל אצולה מעמד של קיומו. גדולה תרבותית לפריחה הביאו והשגשוג היציבות, השלום. והאמנות הספרות להתפתחות נוחה קרקע היווה ופנאי ספרותית השכלה, עושר, פוליטית

הפסקת הייתה לכך הביטויים אחד. יותר רב עצמי ביטחון היפנים גילו היאן בתקופת אולם-ב האחת. הוקמה בהיאן שהבירה אחרי לסין יצאו משלחות שתי רק. לסין המשלחות 804- משלחות לשגר ניסיון נעשה לא מכן לאחר. 838- ב יצאה והשניה, וקוקאי ו'סאיצ של המשלחת

. שנה 50- כ במשך

.לסין חדשה משלחת בראש לעמוד יזאנה'מיצ-נו-סוגאווה השר את הקיסר מינה 894 בשנת שושלת הידרדרות היא הסיבות אחת. המשלחות את לבטל השר המליץ, הנושא את שבדק לאחר בשנת מחדש סין את שאיחדה, סונג שושלת. פוליטי ובוהו תוהו בסין שרר שנה 70 במשך. טאנג .מקודמתה חלשה הייתה וצבאית מדינית מבחינה אך, גדולים תרבותיים להישגים הגיעה, 979

את פוקדים סינים סוחרים החלו כאשר, 9- ה במאה פחתה המשלחות של המסחרית התועלת המאמץ ולכן, מסין ללמוד שהיה מה כל את למדו כי היפנים סברו תרבותית מבחינה. יפן

. עוד כדאיים היו לא המשלחות בשיגור כרוכים שהיו וההשפלה .הסיניות הסימניות לצד משלהם פונטי כתב פיתחו שהם בזה התבטא העצמי הביטחון

כתב 9- ה במאה ביפן התפתח, מסורבל היה בלבד צלילן לצורך בסימניות שהשימוש מאחר)פונטי התפתח זה כתב. משמעות ולא צליל רק המציין, יותר פשוטים קווים בעל(, קאנה

"מהסימניות אחת שכל, אותיות 48 של מערכת נוצרה זה באופן. פשוטה שצורתן", המושאלות ,סנסקריט ידע המסורת שלפי, קוקאי לנזיר מיוחסת הקאנה המצאת .מסוימת הברה מציינת מהן

. פונטי בכתב שנכתבה ההודית השפה. הירגאנה-ו קטקאנה :מקבילות מערכות בשתי התפתח הפונטי הכתב

קריאתן דרך את לציין נועדו, הסימניות לצד קטנות וכשנכתבו, ישרים בקווים נכתבה הקטקאנה ובנוסף בסינית קיימות שאינן וסיומות חיבור מילות לרישום בהן השתמשו הטקסט בתוך. ביפנית. מערביים ושמות מילים

לרישום זה בכתב השתמשו. לזו זו מחוברות לעיתים והאותיות מסולסל בכתב נכתבה ההירגאנה נשים כתב נקרא הוא זה בכתב להשתמש הרבו שנשים מאחר. ושירים יומנים, מכתבים

.בסימניות אותן לכתוב שקשה יפניות מילים חלקי או מילים לרישום בו ומשתמשים .סימנית מאותה נוצרו הם ולעיתים ולהפך בהירגאנה מקבילה יש הקטקאנה של אות לכל

של בודהיסטי שיר זהו. לקוקאי המיוחס שיר פי על נקבע וההירגאנה הקטקאנה של אותיות סדר(.הצבעים" )הא-רו-אי "הוא השיר, אחת פעם בו מופיעה הברה כל, הברות 47

:קוקינשו שירה אוסף

פרחה היאן בתקופת, היפנית הספרותית להתפתחות תנופה העניקה הקטקאנה המצאת כעת ניתן היה יפני שיר של לצורה שהפך, הקצר השיר את. גדולים להישגים והגיעה הספרות

. הבנות אי שיהיו מבלי לכתוב

"השם את שקיבל טנקה שירי 1,111 של קובץ הקיסר הוראת פי על נאסף 905 בשנת קוקין - וואקשו שתי לו יש, משוררים ארבעה ידי על נערך הוא. וישנים חדשים יפנים שירים אוסף"

את פיתח ובה היפנית ההקדמה את כתב הראשי העורך. ביפנית והשנייה בסינית האחת הקדמות.והיופי השירה מהות על תורתו

הבולט המשורר. אלמונים משוררים וכן משוררות 30- כ בהם, משוררים 120- כ כולל הקוקינשו המשוררת. בספר נכללו משיריו ממאה שלמעלה, עצמו "צוראיוקי-נו-קי" הראשי העורך הוא

.בספר מופיעים משיריה 18 אשר 9- ה מהמאה חצר אשת, "י'קומאצ-נו-אונו" היא הבולטת :עונות לפי מסודרים, טבע שירי באים תחילה, משנה ונושאי נושאים פי על מאורגנים השירים

. אהבה שירי ובהמשך מסע, פרידה, ברכה שירי באים כך אחר. חורף, סתיו, קיץ, אביב ייסורי, ראשונה פגישה: החיזור שלבי לפי מסודרים והם חשוב מקום תופסים האהבה שירי

למקום מנוגד האהבה שירי של החשוב מקומם. ופרידתם שאיפותיהם התגשמות, האוהבים.הסינית בשירה תופסים שהם השולי

:ספר הכרית וסיפור גנז'י

היומן היה מהם אחד, חדשים ספרותיים אנרים'ז של צמיחתם את עודד בהירגאנה השימוש מונה הוא, 55 בן בהיותו, 930 בשנת. צוראיוקי-נו-קי של היה הראשון הספרותי היומן. האישי את סיפר ובו "ניקי טוסה" בשם יומן כתב שנים 4 כעבור בחזרתו, שיקוקו שבאי טוסה מחוז למושל. בדרך והגיגיו חוויותיו

הספר את כתב לכן, שלישי בגוף עליו ומספרת אותו המלווה אישה בידי כביכול כתוב היומן הפרוזה יצירות. ביפן מאוד שהתפתח אנר'ז, בשירים המשובצת בצורה כתוב היומן. בהירגאנה

לא, ויפנית סינית ספרות שלמדו חצר נשות היו הסופרות. נשים בידי נכתבו זו בתקופה הגדולות .הרבה וכתבו רבות קראו הן. פנאי להן היה לכן, ציבורית קריירה לעשות אפשרות להן הייתה כבולות היו ולא הדיבור בלשון כתבו הן, גברים של מזו רצינית לפחות נחשבה שכתיבתם מאחר

בכך גם התבטא יותר הנחות מעמדן. בסינית שכתב מי על שחלו הספרותיות במוסכמות.בלבד בכינויהן נודעו והן השתכחו ששמותיהן

בסוף שנכתב( הכרית ספר )"סושי-נו-מקורה" הוא התקופה של המפורסמות היצירות אחת היא(. סי המועצה חבר אביה שם זהו )"שונאגון-סי" היה שהכינויה הסופרת ידי על 10- ה המאה וחוסר הפקידים של בורותם, הגברים של שחצנותם על סאטירה הוא הספר ולכן חצר אשת

דברים מונה הסופרת. ופילוסופים אסתטיים הגיגים גם בו יש. השדה מערי אנשים של הנימוס ללכת" )זואיהיצו "נקרא התודעה זרם לפי הרהורים על כתיבה של זה סוג. ושונאת אוהבת שהיא

(. מוביל שהמכחול לאן

)הארוך הסיפו הוא היאן בתקופת הוא אף שהתפתח נוסף ספרותי אנר'ז (.מונגטארי )שיקובו מורסאקי בכינויה הסופרת השלימה 1008 בסביבות יווארה'פוג ממשפחת לאביה רמז

(,י'גנז סיפור )"מונוגטארי י'גנז" בשם גדול רומן(. הקיסר של הטקסים מיניסטריון בתפקיד שהיה מונומנטלית יצירה זוהי. י'גנז היקארו בשם דמיוני חצר נסיך של ואהבותיו חייו את המתאר

לרומן נחשב זה ספר. דורות שלושה של חיים רקמת ומתארת פרקים 54 פני על המשתרעת.בעולם הראשון

אחת פעם אפילו תתבלבל שהסופרת מבלי ויוצאות נכנסות הן, דמויות 450 בו מופיעות בנו: התקופה של האידיאלית הדמות הוא, י'גנז" הזוהר "הנסיך, הספר גיבור. זמנן או זהותן לגבי שלו האהבים פרשיות את מתאר הספר. ורגיש רבים בתחומים אמן, משכיל, תואר יפה, קיסר של המוכתר, בן לו נולד עמה מיחסיו. החורגת אמו עם הראשונה אהבים פרשת. שונות נשים עם

רוחה פגיעת בעקבות, בנם את בלדתה מתה לו שמשיאים הראשונה האישה. לקיסר כך אחר)מורסאקי היא ביותר לו היקרה אהובתו. נטש שאותה קודמת אהובה של הזועמת כינוי

מתה אך, 14 בגיל הרשמית לפילגשו להיות הופכת היא. מילדותה מגדל הוא שאותה(, המחברת תיאורים בו אין באהבה עוסק שהספר אף. לו נאמנות נשותיו תמיד לא. ממחלה מכן לאחר

.במין ולא ברגשות הוא והדגש פורנוגרפים וככל בטרגדיה מסתיימות בו המתוארות מהאהבות הרבה: בודהיסטית רוח ספוג הספר

י'גנז מגיע הרומן של השנייה במחצית. שווא-מקסם היא האהבה כי יותר מבין הוא מזדקן י'שגנז הופך, הארמון מחיי פורש שהוא עד אהובותיו את לאבד מתחיל הוא אך, הציבורית תהילתו לשיא מצטט הרומן. ונכדו בנו של ואהבותיהם חייהם על מספר הספר של האחרון הרבע. ומת לנזיר

ביפנית שאין מאחר. בלבם החולפות המחשבות את לנו ומספר גיבוריו של ושירים מכתבים זה עירוב. באלה אלה גיבוריה ודברי המחברת דברי מתערבבים, לשלישי ראשון גוף בין הבחנה מזוהים אינם הגיבורים. שונות פרשנויות ומאפשר הפסיכולוגיסטי אופייה את ליצירה מעניק

מהספרות שירים לצטט מרבים הם. המשפחה בשמות או בכינויים אלא, שלהם הפרטיים בשמות. ידה על המתוארים והאנשים המחברת של הגבוהה השכלתם על המעיד דבר, והיפנית הסינית

:חיי האצולה בתקופת היאן

אנו. 11- ה המאה בראשית היפנית האצולה של חייה להכרת עשיר מקור הוא י'גנז סיפור אנו. החיזור ולשיטות השונים לתככים, הקיסר חצר של יומי היום ולהווי לטקסים בו מתוודעים

.נשים ריבוי קיים היה הגבוהה המעמד בקרב כי ממנו לומדים שיר לה כתב באישה שחשק גבר: אז מקובלות שהיו החיזור דרכי את מתאר הרומן

הנייר על זלף הוא. וכוונותיו השכלתו, אופיו, הספרותי טעמו על ללמוד יכלה שממנו, בתחילה האישה רצתה אם. משרת באמצעות, קטן ענף או פרח בצירוף, לאישה אותו ושיגר שבחר בושם

השיר את מדקלם היה אחרים במקרים. משרתת באמצעות תשובה שיר שיגרה, לחיזוריו להיענות עליו היה, חיובית שהתשובה המחזר הבין כאשר. משלה בשיר לו עונה הייתה והיא בפניה

. הבית תושבי מבין אותה ולמצוא בלילה אהובתו אל להתגנב היה, רצו הצדדים אם. הבא בלילה וחוזר תודה שיר שולח היה, בקשר להמשיך המחזר רצה אם

,האישה בבית נערך שהיה בטקס, ומתמסד לפומבי ליליים ביקורים שלושה לאחר הופך הקשר שהיא אף, הגבר של הרשמית לפילגש הופכת הייתה האישה, אורז יין שותים הזוג בני היו

היה הבעל. הוריה בבית לגור נשארה הראשונה האישה גם לפעמים. הוריה בבית לגור המשיכה.מזומנות לעיתים אותה פוקד

הרומן גיבורי. האצולה בני של והמשחקים בילויים על גם לומדים אנו הרומן מתוך ,קליגרפיה, ציור, ריקוד, נגינה, שירים כתיבת של תחרויות עורכים, ואומנות ספרות על משוחחים

,למטרה קליעה, רכיבה של בתחרויות ומשתעשעים בספורט עוסקים גם הם. ועוד בשמים רקיחת. וסומו( הזמן רוב באוויר להיות צריך הכדור שבו )כדורגל

גבי על זו שכבות מספר האצולה בני לבשו החורף בגלל. לבגדים הוקדשה רבה לב תשומת את גילחו, ארוך שיער גידלו הנשים. השנות השכבות בין הצבעים את להתאים היה וחשוב זו

ובטקסים גבוהים שחורים כובעים לבשו, ושפמים זקנקנים גידלו הגברים. במקום וציירו גבותיהם המחצלות על התנהלו החיים. המחצלת על נגררים שהיו מאוד ארוכים מכנסיים לבשו רשמים

. משלו טקס היה חודש ולכל, הקיסר בחצר היו השונים הטקסים. ישנו ואף ישבו שעליהם ימאטו בנוסח צבעוניים ציורים בליווי י'גנז סיפור של מאויירת מגילה הופיעה 12- ה במאה

מוחשי באופן לראות ניתן במגילה. "אמאקי מונוגטארי י'גנז" נקראת זו מגילה(. יפנים ציורים )אה הנשים את השאר ובין הטקסים, הלבוש, הבתים את: היאן בתקופת האצולה של יום היום הווי את

אצל: זמן אותו של היופי אידיאל את לנו ממחישה המצוירת המגילה .מכתבים ומקבלות כותבות ארוכים בבגדים הגוף יופי. קטן ופה צרות עיניים, ועגולות שמנות פנים היו יפות פנים המינים שני

הנעשה את לצייר כדי. הדמויות של ובלבוש בתנוחה התבטא היופי. הרגלים כפות עד מהצוואר"של מיוחדת טכניקה המגילה ציור פיתחו, בבית בו והחדרים הבית את ציירו", הגג הסרת

. הגג ובלי מלמעלה

המלחמות תקופת ב' - חלק

פרק עשירי: התפוררות השלטון המרכזי והתגבשות הפיאודליזם

הקיסר משפחת בני של מספרם כי, ההמשלה הוצאות בהתמדה התפתחו היאן בתקופת ,התקופה של הדתית הדבקות גם. וגדל הלך, המדינה מקופת שכר שקיבלו, האצולה ומשפחות

מספרים לכלכל ולצורך גדולות להוצאות גרמה רבים ומנזרים מקדשים בהקמת שהתבטאה צורך היה לכן, ההוצאות את הדביקו לא ממסים המדינה הכנסות. ונזירים כמרים של גדולים ,מהמרכז יותר רחוקים היו החדשים העיבוד ששטחי ככל אך: העיבוד שטחי את להרחיב מתמיד

לבני אדמות להעניק המנהג התפתח זו בתקופה. מסים ולגבות עליהם לשמור יותר קשה היה כך אחוזות צמחו כך, המס את לעצמם ייקחו בתמורה. עליהן וישמרו שינהלו אדמות ולמנזרים אצולה

. התערבה לא והממשלה ממס פטורות( שואן )פרטיות אחוזות להעניק השלטונות החלו לכן. קשה משימה היה רחוקים במקומות אדמות פיתוח

מהן לגבות יצליח אותן שיקבל מי כי בהניחם, המדינה במרכז המיושבים באזורים גם פרטיות לפי. הקיסר משפחת של ענפים היו האלה האחוזות מקבלי בראש. ההמשלה משגובה מס יותר בדור. מהמדינה שכר וקיבלו הקיסרית המשפחה עם חמישי דור עד הקיסר של צאצאיו נמנו חוק

. משלהם משפחות והקימו נותקו השישי הייתה התוצאה. הכנסותיה את צמצמה גם אך, לממשלה הוצאות חסכה זו שיטה

פרטיים לגורמים אותם העבירה הממשלה בפועל אך, לקיסר שייכות היו רשמית שהאדמות. מיבולם וליהנות רבים שטחים לנהל הזכות את להם ונתנה

.התועלת מירב את מהם להפיק מעונינים היו "שואן" שקיבלו והמנזרים האצילים, הנסיכים בהיאן שנשארו כאלה היו. תועלת מהם להפיק כדי באחוזותיהם והתיישבו הבירה את שעזבו היו

מושלי של תפקיד זה היה בעבר. מרות ויטילו מסים יגבו, שישמרו כדי לאחוזות שליחים ושלחו. נמוכה הייתה שיעילותו מגויס בצבא שנעזרו האחוזות

מהיבול חלק תמורת. סוסים על רכובים, חמושים משרתים מילאו שנוצר הריק החלל את .עצמם על רק סמכו והם, השואן לבעלי ורק אך כפופים היו אלה משרתים. "שואן"ה את ניהלו

מעמדם התחזק, המרכזי השלטון של כוחו שנחלש ככל(. משרת )סמוראים קראו אלה זרוע לאנשי עדיפות לו שהייתה הצד ניצח, השונים השואן בין סכסוכים פרצו פעם מדי. הסמוראים של

ובמאה, למרכז גם התפשטו, פרכה באזורי שהחלו, האחוזות בעלי בין הסכסוכים. ובנשק בחיילים

משפחות, לשעבר שקיסרים, לכך הביאה בהיאן והסדר החוק התעוררות . לבירה הגיעו 11- ה. בבירה בתיהם על שיגנו כדי מהשואן סמוראים גייסו ומנזרים מקדשים, אצולה

:מלחמת גמפיי

שהשתייכו משפחות בהנהגת, סמוראים של קואליציות שתי התגבשו 12- ה המאה בראשית היה כוחה שמרכז, טאירה משפחת עמדה אחת הקואליציה בראש. הקיסר למשפחת בעבר

. יפן במזרח היה כוחה שעיקר, מינאמוטו משפחת עמדה השנייה הקואליציה בראש. יפן במערב. בבירה והן פרכה באזורי הן והשפעה כוח על התחרו הקואליציות שתי

: ביניהן סכסוך פרץ 12- ה המאה באמצע בבירה שהתחולל בקרב. הקיסר לתפקיד הקיסרית המשפחה של אחד במועמד תמכה אחת כל בשם המלכות לכס עלה שירקווה קיסר של נכדו שלה והמועמד, טאירה משפחת גברה 1156- ב בנו לטובת התפטר שנתיים וכעבור הקיסר של ליועצו היה טאירה משפחת ראש. "שירקוה-גו"

בהתנגשות אך, השלטון את ולתפוס מהפכה לחולל מינאמוטו משפחת ניסתה 1160- ב. הקטין הוגלו בניו, להורג הוצא מינאמוטו משפחת ראש. טאירה משפחת גברה בבירה שהתחוללה

.למוחלט טאירה משפחת של שלטונה הפך 1167- ב. במזרח רחוקים למקומות של העריץ השלטון. כולה ביפן, ובאמצעותה בבירה טאירה משפחת שלטה שנה 30 במשך

-ב. רבים בחוגים התנגדות עורר, לגדולה שעלו סמוראים של בשחיתות מלווה שהיה, טאירה הם אך, לו נענו "בנארה י'טודאיג" ובראשם מקדשים ומספר למרד החצר מנסיכי אחד קרא 1180 הבנים שהו שם במזרח במיוחד לאהדה זכתה למרד הקריאה. באש הועלה י'טודאיג ומקדש דוכאו

. גמפיי מלחמת שנקראת מדם עקובה אזרחים מלחמת פרצה כך. המוגלים נהגו הסמוראים. ובאכזריות גבורה במעשי והתאפיינה שנים 5 ארכה זו מלחמהמלחמת גמפיי:

שהפסיד סמוראי. בעתיד ינקמו שלא כדי וילדים נשים רצחו, המתים אויביהם ראשי את לכרות. האויב בידי ליפול לא כדי בטנו את ריטש בקרב

,גבוה לחימה בכושר הצטיינו לכן, פרכה ממחוזות באו לוחמיה: יתרון היה מינאמוטו למשפחת נבע אחר יתרון. הצבאי מכושרם ואיבדו מותרות בחיי שקעו בבירה ששהו טאירה אנשי ואילו

המשפחות בקרב אף, רבים אויבים כנגדה שהקים, טאירה משפחת של העריץ משלטונה. לה הקרובות

1181 בשנת. מערבה טאירה כוחות את דוחקים, יפן מזרח על מינאמוטו כוחות השתלטו תחילה עם יחד מערבה נסוגו טאירה אנשי. הבירה את מינמוטו אנשי כבשו 1184- ב וקיומורי טאירה מת

. ובים ביבשה אחריהם דלקו "יושיצונה" בראשות מינאמוטו לוחמי. אנטוקו הילד הקיסר ניגף זה בקרב. הונשו של המערבי שבקצה "אודה נו דאן"ב המכריע הקרב התחולל 1185- ב

מינאמוטו של האוניות אך, באוניות הילד הקיסר עם נמלטו לוחמיו אחרוני, טאירה של הצבא של ובטביעתו טאירה משפחת של מוחצת בתבוסה גמפיי מלחמת הסתיימה כך. אותם הטביעו. הילד הקיסר

:השוגון מינאמוטו יוריטומו

אחיו לבין בינו סכסוך פרץ שאז אלא, יפן בכל השליט "יוריטומו מינאמוטו" היה 1185 בשנת"ולתואר לתהילה שזכה "יושיצונה" הצעיר אחיו כי חשד יוריטומו. הקיסר משמר מפקד" - הוגאן

גילו 1189 בשנת. שונים במקומות נאמניו עם והסתתר נמלט יושיצונה, תחתיו לחתור מנסה אשתו את והרג סיכוי לו אין כי שראה, יושיצונה אנשי נפלו שהתפתח ובקרב, יוריטומו חיילי אותם"והביטוי, למופת האביר לסמל הפך יושיצונה. הוהתאבד ובתו הוגאן" )המשמר במפקד תמיכה

. הטרגי ולגיבור למסכן אהדה היום עד מציין( ביאיקי

מוסד בניצול הסתפק אלא, לקיסר להפוך יוריטומו ניסה לא המדינה שליט היותו למרות של קיומו. "טובה- גו" הקיסר 4- ה בן אחיו הומלך שטבע הקיסר במקום. מעמדו לביצור הקיסרות

,בבירה מותרות בחיי לשקוע מהסמוראים למנוע כדי .במדינה לשלוט ליוריטומו סייע קטין קיסר בין פיצול נוצר כך. במזרח "קמקורה" בעיר משכנו את ולקבוע היאן את לעזוב יוריטומו החליט הקיסר. הצבאי השלטון ישב שבה קמקורה המנהלית הבירה לבין(, קיוטו )היאן הקיסרית הבירה

הפכו אלו אך תפקידים של ותארים דרגות לשאת המשיכה אותו שהקיפה האצולה, בקיוטו נותר של יוקרתם אך, הידלדלו האצולה ומשפחות הקיסרית המשפחה של ההכנסות. כבוד תארי להיות

. לבטלם העז לא שאיש רבה כה הייתה אלה משפחות אך "שוגון" התואר את רצה הוא. רשמי לתואר זקוק יוריטומו היה שלטונו את לבסס כדי

-ב שירקאווה במות רק. התנגד בארמון השפעה עדיין לו שהייתה( לשעבר הקיסר )שירקאווה-גו. טובה-גו מהקיסר שוגון התואר את יוריטומו קיבל 1192

הוא. בקיוטו לנציב "טוקימאסה ו'הוג" חותנו את מינה הוא האצולה ובני קיסר על לפקח מנת על משפחת. הקיסרים עם להתחתן מותר שלבנותיהם יווארה'פוג משפחת של ענפים 5 קבע גם

בקיסרים לשלוט ניסתה לא היא בעבר אחרות למשפחות ובניגוד, עמן נמנתה לא מינאמוטו.חיתון קשרי באמצעות

:המשטר הפיאודלי ושלטון העוצרים לבית הוג'ו

במקביל לממשלה הסמלית בקיוטו הקים יורימוטו ממשל סמוראי בקמקורה, שניהל למעשה את)ג'יטו( המדינה. בראשו עמד השוגון, שהיה המפקד הצבאי העליון וממונה על כל המשגיחים והמנהלים )שוגו( של האחוזות הפרטיות. אנשים אלו היו סמוראים שאיחדו את כוחם הצבאי עם

כך התפתח הפאודליזם היפני. - שליטה על אדמותכתמורה ולצאצאיהם צבא לאנשי מהקרקע ההכנסות הענקת על מבוסס היה זה משטר לנאמנותם, אף כי הבעלות הנומינלית נשארה בידי הקיסר ומשפחות האצולה בקיוטו. השוגון היה

יוריטומו לעצמו את השליטה על 120הפיאודאל הגדול ביותר. כדי להבטיח את מעמדו נטל נחלות בכל רחבי יפן.

:גופים שלושה באמצעות המדינה את ניהל השוגון.קמקורה העיר וניהול מסים גביית, נחלות בחלוקת שעסקה(, מנדוקורו )השלטון מועצת.1.סמוראים של והעלאות במינויים שטיפלה( דוקורו- סמוראי )סמוראים לענייני המועצה.2)השוגון של דין בית.3 להתדיין שנהגו, סמוראים שבין בסכסוכים ושפט שחקר( ו'וג'מונצ

.קיוטו אצילי גם בפניו

להקים בניסיונו נכשל הוא אך, התפוררות של שנים 100 לאחר חזק מרכזי שלטון הקים יוריטומו ,כשוגון הוכתר 17- ה בן בנו, מסוס בנפילה יוריטומו נהרג 1199 בשנת. משלו שוגונים שושלת

:החלל את מילאו חזקות דמויות ושתי חולני היה הנער

מאסקו – יוריטומו אלמנת - טוקימאסה ו'הוג אביה של האלמנה .

השוגון את ואילץ, השוגון מקום ממלא(, שיקן" )עוצר "תואר מהקיסר טוקימאסה השיג 1203- ב ותפקיד, ו'הוג בפקודת האחים שני נרצחו שנה 15 תוך. 9- ה בן אחיו לטובת להתפטר הצעיר .מקיוטו שבאו קטינים ולרוב האצולה מבני היו לשוגון שמונו האנשים. סמלי כעת נהיה השוגון.עוצרים בתור ששלטו ובניו טוקימאסה ו'הוג של לידיהם עבר האמיתי הכוח

)בניו שני עם יחד, לידיו הכוח את להחזיר טובה- גו לשעבר הקיסר ניסה 1221 בשנת כן גם לתמיכת זכה טובה- גו. כבוגד, ו'הוג של בנו, העוצר על והכריז צבא גייס( לשעבר קיסרים

וזה צבא שיגר העוצר. מועטה בתמיכה זכה לה מחוצה אך, בקיוטו וסמוראים כמרים, האצילים מפני. הוחרמו ונחלותיהם להורג הוצאו טובה-בגו שתמכו הדת ואנשי האצילים. המרידה את דיכא. רחוקים לאיים השלושה הוגלו, לשעבר וקיסרים קיסרים להרוג ניתן היה שלא

פרק אחד עשר: תרבות קמקורה וערכי הלוחם

:קובץ השירים שין- קוקינשו

: אליטות שתי יצר הפיאודלית הבירה לבין הקיסרית הבירה בין הפיצול

בקיוטו( קוגה )אצולה משפחת.

בקמקורה( בוקה )הלוחמים משפחת .

.היאן תקופת של והאומנותית הספרותית ביצירה האצולה ובני הקיסרים המשיכו בקיוטו -"גו הקיסר. פשוט היה וטעמם מועטה היתה שהשכלתם לוחמים של תרבות צמחה בקמקורה

הקים 1201ב- , השירה לטיפוח עצמו הקדיש האומנויות, הוא של ופטרון משורר היה טובה" השתתף עצמו טובה-גו. זמנו של השירים מיטב את לקבץ היה שתפקידו, לשירה משרד בקיוטו

)שו"-ואקה-קוקין-"שין הקובץ פורסם 1205 בשנת, הבחירה בתהליך השירים של החדש האוסף לפי המסודרים קצרים שירים 1,981 מכיל הוא. קוקינשו שין בקיצור -(והחדשים הישנים היפנים שבבדידות היופי הוא אלה בשירים חוזר מוטיב. קודמים בקבצים שהופיעו שירים בו ויש נושאים

)חלום מתוך כאילו המופיע המסתורי והיופי בו נגע לא שהאדם הטבע של יופיו(, סאבי) (.יוגן שחי "סאיגיו" נזיר הוא בקובץ הגדולים המשוררים אחד. נשים הן בקובץ מהמשוררים כשליש.שראה מהמקומות תחושותיו על וכתב ביפן נדד, 12ה- במאה

מונוגטארי: הייקה האפוס

.טאירה משפחת ונפילת עליית את סיפרו הסמוראים, טבע שירי כתבו קיוטו שאצילי בזמן כשהם, אלה עלילות שרו למקום ממקום שנדדו עיוורים נזירים, פה בעל עברו אלה סיפורים

הייקה" בשם לאפוס והפך הכתב על הסיפור הועלה 1240 בסביבות. בנבל עצמם את מלווים של המקובלת הגישה את משקפת ,שהפסידה משפחה על סיפור שזה העובדה. "מונוגטארי

. החלש עם רגשית הזדהות בעלילות רצוף זה סיפור. ליפול סופו שעולה מה, רגעית היא ההצלחה: בודהיסטי מסר באפוס יש

.מלנכולית בודהיסטית אווירה עליו שורה אך גבורה

:וההתאבדות הכבוד, הנאמנות: בושידו

דרך תחילה שנקראה הסמוראים של הערכים מסכת את גיבשה למינאמוטו טאירה בין המלחמה"בשם יותר מאוחר נודעה אך והסוס הקשת - הלוחם דרך על מתבסס "הבושידו". בושידו"

ללא נאמן הסמוראי(. ו'צ )הנאמנות היא העליון הערך. צבאי אופי קיבל הוא כאן אך הקונפוציוניזם ממשיכים הבנים: ומשפחתית אישית היא הנאמנות. ומעמדו חייו את בייח הוא לו, לאדונו סייג

. ליורשו נאמנים להיות ממשיכים הם האדון מת כאשר, אביהם של לאדון נאמנים להיות

בין משותף דיון לאחר בה מתקבלות היו ההחלטות, מלחמה מועצת מתקיימת היתה קרב לפני ויכלו ההחלטות בתהליך שותפים הנמוכים הדרגים זה באופן. לו הכפופים לסמוראים האדון

הנאמנות. לה לציית הנכונות את הגבירה ההחלטה בקבלת השיתוף תחושת. עמן להזדהות למען חייו את להקריב רגע בכל מוכן להיות צריך היה הסמוראי: החיים ובזלזול באומץ התבטאה

שימותו מוטב כי היתה פצועים כלפי הגישה. זולתו ובחיי עצמו בחיי זלזל הסמוראי. אדונו עדיף הבלים הבל הם החיים אם: זו גישה בטיפוח סייע הבודהיזם. כנכים יחיו מאשר כגיבורים .הלוחם חיי את המטפחת לדת הפך אלימות ששולל הבודהיזם. הקרב בשדה בכבוד לסיימם שמו את להכריז נהג שהסתער לפני לכן. ובתהילה בכבוד לזכות היתה הסמוראי של נפשו משאת. כשימות גבורתו את שיזכרו כדי, וייחוסו

שתוכו כך, התפקיד עם מלאה והזדהות העצמי ביטול שהיא( מאקוטו )הכנות את הדגיש הבושידו הוא אחר חשוב ערך. רגשותיו את להפגין ולא בדיבור להמעיט צריך היה הסמוראי. כברו יהיה

)הנחישות או לוותר מבלי, קושי כל על והתגברות במשימה דבקות, מעמד החזקת(, גמאן . להתלונן

היא. התאבדות היה חובתו מילוי למען עצמו את להקריב הסמוראי של לנכונותו העילאי הביטוי נועדה היא. משפיל ממצב מכובד מוצא היתה התאבדות. בקרב למות כמו יפה למוות נחשבה כבד עונש עצמו על להטיל האומץ את לו ושיש שקרה למה באחריותו מכיר שהסמוראי להוכיח

היו(. ונשי'ג )מותו בעקבות התאבדו שהם רבה כה היתה לאדון שנאמנותם סמוראים היו. מאוד נותרה פקודה הפר או שסרח סמוראי. האדון של מבישה התנהגות על במחאה שהתאבדו כאלה

מעונש המתאבד של משפחתו את להציל יכלה כזו התאבדות. עצמו את להרוג הזכות לו. רכוש ומהחרמת

מחבריהם שביקשו היו, חרבם על שנפלו היו: מגוונות היו סמוראים התאבדו שבהן הדרכים את אחד שהרגו כאלה היו, רבים מול יחידים שהסתערו, האש לתוך שקפצו או, אותם שיהרגו

נחשבה הבטן. הבטן ריטוש - החראקירי היתה המכובדת הצורה. האויב בידי ליפול לא כדי השני זו התאבדות. המתאבד של ליבו טוהר את להוכיח נועד ריטושה, הנשמה של משכנה כמקום את מסביר חגיגיים בבגדים מחצלת על יושב המתאבד. האדון של ונציג ידידים בנוכחות בוצעה הפגיון, פגיון ומבקש העליון גופו את חושף, סאקה לוגם, פרידה שיר כותב, ההתאבדות סיבת כשהדם. למעלה מלמטה ואז השמאלי בחלק נועץ ידיו בשתי אותו לופת הוא. לבן נייר על מונח הידיד על, להמשיך יכולים הם אין וכאשר, עצמית שליטה דורש הדבר. קדימה לרכון עליו פורץ

להתגלגל מהראש למנוע כדי. המתאבד ראש את ולכרות חרב עם לבוא( מראש שנקבע )הטוב. עור פיסת על תלוי שיישאר כך לכרותו צריך מעמד על ויתר ראשו את שגילח סמוראי. החיים לכל למנזר הליכה הוא אחר עצמי עונש של צורה

ופרישות עוני חיי חי הוא נזיר בתור. חדשה וזהות שם קיבל ממשפחתו עצמו את ניתק, ורכוש. שהרג האנשים של רוחותיהם לפיוס והתפלל

אלו סמוראים. כשודדים חרבם על לחיות המשיכו הם אדון ללא עצמם שמצאו סמוראים היו היה כי מוכיח הרונין של קיומם. יתרה הצלחה ללא אך, אותם למזער ניסו השלטונות. רונין נקראו

ורדיפות אמונים הפרות היו שבה, המציאות לבין, מוחלטת נאמנות שדרש, האידאל בין פער קיים.בצע

:הסמוראי והחרב

סמוראים בכירים רכבו על סוסים, בעוד האחרים היו רגליים. בצאתו לקרב לבש הסמוראי שריון השריון כלל מגני ידיים ורגלים.,קשקשים, עשוי מלוחיות פלדה מחוברות זו לזו בחבלים צבעוניים

לראשו חבש קסדה ממתכת מקושטת בקרניים. מתחת לשריון לבש הסמוראי מכנסיים רחבים ונעל נעלים. בגדי המלחמה היו ססגוניים כדי להרשים את האויב. לפני הקרב היה הסמוראי מסתרק ומתבשם כדי שיראה מכובד במותו. פריט המותרות היחיד שנשא הסמוראי היה מניפה

שבה צינן עצמו בקיץ. היו שנשאו מניפות קרב עם שולים חדים. עץ של ממקלות עשויה היתה הקשת. והחרב הקשת היו הסמוראי של העיקריים הנשק כלי

ומצופים במבוק עשויים היו, מ"ס 90 של באורך היו החצים'. מ 2כ ואורכה יחד המלופפים ובמבוק. הגב על נשאו לחצים האשפות את. מתכת בראשי

היו החרבות. מ"ס 50 באורך קצרה וחרב מ"ס 75 שלהבה ארוכה חרב: חרבות שתי חגר הסמוראי בשתי הוחזקה הארוכה החרב. קדימה בולטות כשמחציתן, שמאל מצד ונישאו במקצת מעוקלות

.מגן גם להחזיק יכולת להם היתה לא לכן ידיים בסין ביקוש להם שהיה, גבוהה כה היתה חרבות ייצור של הטכנולוגיה קמקורה בתקופת

)ההר נזירי בכך עסקו תחילה, קודש למלאכת נחשבה החרבות חרושת. ובקוריאה (ימאבושי היו הם, למלאכתם החרב חרשי שניגשו לפני. הזה במקצוע שהתמחו משפחות יותר ומאוחר

לחרבות. שינטואיסטים כוהנים של בגדים ולובשים דתי פולחן לפני כמו עצמם מטהרים החרבות יוצרי. במשפחה ביותר היקר כנכס לדור מדור הועברו והן שמות היו המפורסמות

.מופת כיצירות נחשבות חרבותיהם היום עד -מורמאסה ותלמידו מסאמונה הם הידועים

:מעמד הנשים בחברה הסמוראית

מעמד היה בלחימה השתתפו שלא לנשים לכן, לוחמים של חברה היתה הסמוראית החברה .בבית נשארו לרוב אך, בחניתות חמושות כשהן מבצר על להגן כדי שיצאו נשים היו. נחות

לא לאישה. לצדו להילחם שיוכלו, בנים לסמוראי וללדת בית משק לנהל היה האישה של תפקידה מת ואם בעלה מכן לאחר האב תחילה )למרותו ונתונה בגבר תלויה היתה ולכן בירושה חלק היה אליו דיברה והאישה משרתים או לילדים שפונים בלשון לאישה פונה היה גבר(. הבכור בנה

צעדים 4 לפסוע עליה היה אשתו עם הלך סמוראי כאשר. מעלה רם לאדם שפונים בשפה אשתו טובת את להקריב מוכן להיות צריך היה הסמוראי. המטלטלים את סוחבת כשהיא מאחוריו

היו. הנסיבות בכל לבעלה בנאמנות חייבת היתה האישה אולם, זאת דרש תפקידו אם וילדיו. בצווארה סכין ותוקעת בעקבותיו הולכת היתה אישתו הראקירי מבצע היה שסמוראי מקרים משמעות בעל דבר, קרקעי רכוש בעלות משפחות שתי בין קשר יצרו סמוראים של נישואין

.האדון של אישור וטעונה המשפחות ראשי בידי עליהם ההחלטה היתה לכן. וכלכלית פוליטית סמוראי. ולהסתירן תשוקותיהם את לרסן חונכו הסמוראים. נוספות נשים לשאת יכלו הסמוראים

אדונו כלפי היו לבטא לו היה שמותר היחידים אהבה רגשות: מכובדת ארשת על לשמור צריך היה גם. רכרוכיות של לסימן אחריהן וחיזור נשים כלפי רגשנות נחשבו הסמוראים אצל. לנשק וחבריו

.להתלונן מבלי לסבול חונכו הסמוראים בנות

פרק שנים עשר: התחייה הבודהיסטית - כתות האמידה והזן

:האמונה בבודהא אמידה: הונן ושינראן

הדבר התבטא בשינטו. הדת חיי על השפיעו הסמוראים מעמד ועליית המלחמות ריבוי מינאמומוטו. הקהילה על המגן לאל גם שנחשב ,ימן'האצ - המלחמה אל של הפולחן בהתפשטות

. משפחתו של הפטרון האל גם שהיה, זה לאל מקדש בקמקורה הקים יוריטומו

הכתות. בבודהיזם התחולל יותר גדול שינוי. יפן רחבי בכל הוקמו ימן'להאצ רבים מקדשים אזרחית אצולה של הרוחניים ולצרכיה שלום של לתקופה התאימו אז עד שפעלו הבודהיסטיות

כדי. לגאולה וערגה פסימית אווירה יצרו הפוליטיות והתהפוכות המלחמות. ופנאי השכלה בעלת בסוף הופיעו, והסמוראים האיכרים של הרוחניים הצרכים ואת החדשות הכמיהות את לספק לפופולריות וזכו בבודהיזם בעיקר פישוט שערכו, חדשות דתיות כתות 13- ה ובמאה 12- ה המאה

. רבה

של מותו לאחר הראשונות באלף פיה על, באמונה קשורה היתה אלה כתות של הופעתן הם מכן שלאחר השנים באלף, פיהם על לנהוג כיצד וידעו הדת חוקי את האדם בני הבינו בודהא

)השלישית באלף, לנהוג כיצד ידעו עדיין אך, החוקים את עוד הבינו לא שזה אומרת האמונה לתקופה נכנס העולם. לנהוג כיצד יודע אינו ואיש החוק את עוד מבין אינו איש( 11-ה המאה היא שנותרה היחידה הדרך. עצמם את להושיע מסוגלים אינם אך, סובלים האדם בני, חשוכה עדן בגן נטע האור את, ההיסטורי בודהא של קדמון גלגול שהוא ,אמידה בודהא על לסמוך

להתגלותו מותו לאחר יזכה בו שיאמין אדם כל": מקורית שבועה "נשבע אז. העולם של במערבו ותשכון מחדש תיוולד היא שם. העדן לגן נשמתו את יוביל והוא אור של בצורה אמידה בודהא של

שהגיעה זרתוסטרה בדת כנראה זו אמונה של מקורה. הימים קץ עד הלוטוס פרח על באושר. להודו מפרס

1133- ב נולד הוא. הונן הנזיר היה ביפן דתית לכת הזאת האמונה את שגיבש הראשון הדרישות כי לדעת נוכח 42 בגיל. היאיי הר על טנדאי למנזר הצטרף 8 ובגיל סמוראית למשפחה ,לגאולה יותר פשוטה לדרך מטיף החל לכן. האנשים לרוב מתאימות אינן הנזירות של המרובות

את להשליך עליו לכן, לרע טוב בין להבחין מסוגל אינו שהדור טען הונן. אמונה על המבוססת הדרך. בו ודבק שמאמין מי את ויגאל המקורית שבועתו את שיקים, אמידה בודהא על אמונו"הפסוק את לשנן היא והדבקות האמונה את לבטא )בוצו אמידה נאמו בבודהא בוטח אני"

(.אמידה

נפילת של הגדולות הפוליטיות התהפוכות בזמן, שנה 30 במשך בקיוטו תורתו את הטיף הונן האושר את לשומעיו תיאר הוא. ומותו יורימוטו מינאמוטו עליית, גמפיי מלחמת, טאירה משפחת

לא אם, בגיהינום להם הממתינים הייסורים ואת אמידה בבודהא יאמינו אם, עדן בגן להם הצפוי לשעבר הקיסר כולל, המעמדות מכל רבים תלמידים אליו משכה תורתו פשטות. זאת יעשו

פיתוי בנשים שראו, קודמות לכתות שבניגוד משום, אחריו נהרו רבות נשים. החצר ואצילי טובה-גו את שלל לא הונן. לגברים שווה מעמד פה להן היה, הדתיים למרכזים כניסתן את ואסרו מסוכן

אבל, נזירים להיות צריכים דת מורי לדעתו. מחשיבותה הפחית הוא אך, נזיר ונשאר הנזירות כוהני של זעמם את עוררו רעיונותיו. מאמיניו כל את יגאל בודהא, לגאולה תנאי אינה ההתנזרות

כי התגלה, 74 בן כשהיה 1207 בשנת. המידות ובהשחתת בכפירה האשימו והם האחרות הכתות אל והצטרפו הארמון את נטשו והן, הקיסר של פילגשים שתי פיתו תלמידיו מבין נזירים שני

תלמידיו בלחץ אך שיקוקו לאי הוגלה הונן. להורג הוצאו הנשים ושתי הנזירים שני. מאמיניו קבוצת.קצר זמן תוך מת הוא שם, בקיוטו להטיף ושב שנים 4 כעבור הוחזר

)שו-ודו'ג השם את הכת קיבלה 1212- ב הבודהיזם מצוות את פישט הונן(.הטהורה הארץ כת .אחד קדוש פסוק שינון על העמיד האמונה את. בלבד לאמונה אותן בצמצומו

,מהוריו התייתם 9 בגיל, 1173- ב נולד שינראן. יותר גדול פשטות עשה שינראן תלמידו הסתיימה וגלותו יפן מערב לצפון הוגלה 1207- ב. הונן של לתלמידו היה ושם טנדאי למנזר הלך

בקרב הונן של תורתו את להפיץ יצא אלא, לקיוטו שב לא התקופה בסיום. מורו מות לאחר .1263ב מותו עד שם והטיף לקיוטו חזר 1235 בשנת. המדינה במזרח והסמוראים האיכרים

של רב מספר הפסוק שינון לדעתו. אמידה בודהא של ברחמיו תלויים אנו כי הדגיש שינראן טהור בלב בחיים אחת פעם הפסוק את לומר יש לכן. לזה זקוק אינו ובודהא קשה הוא פעמים

.אותנו ויגאל עלינו ירחם שבודהא כדי, ובדבקות מוטב לכן אותה לבצע יש וכיצד אותה יודעים אנו אין, קשה דבר היא הנזירות גם שינראן לדעת

נשא שינראן. קדושתו ובדרגת חייו באורח ממנו להיבדל ינסה ולא עמו כמו יחיה הדת שמורה למצוות, הקודש לכתבי חשיבות ייחס לא הוא. ילדים 7 לו ילדה זוו האצולה מבנות נזירה לאישה

.ההיסטורי בודהא של ולדמותו הדת ,בו שמאמינים הרשעים את גם יגאל הוא, הצדיקים את גואל אמידה בודהא אם כי טען הונן

,הרשעים את שיגאל וכמה כמה אחת על, הצדיקים את גואל אמידה בודהא אם כי טען שינראן נפרדו מותו לאחר אך הונן תורת כמפרש עצמו ראה שינראן. לרחמיו יותר זקוקים הם שהרי

הארץ של האמיתית הכת השם את שקיבלה נפרדת כת והקימו הטהורה הארץ מכת תלמידיו)הטהורה )י'הונגאנג מקדש הוקם בקיוטו קברו על(. שינשו או שינשו-ודו'ג השבועה מקדש

,ובקוריאה בסין גם קיימת הייתה אמידה בבודהא שהאמונה אף. הכת למרכז שהפך(, המקורית הטיפו שהן משום, הללו הכתות את עודדו השלטונות. דתיות לכתות התגבשה היא ביפן רק

אמידה בודהא של פסל ובו ענק מקדש בקמקורה הוקם 1252 בשנת. הדין וקבלת להשלמה.דאיבוצו" - הגדול הבודהא "והוא' מ 11.5 שגובהו, מברונזה

:תורת הזן: אייסאי ודוגן

סוג של פישוט הבודהיזם הוצע על ידי התורה שהדגישה את המדיטציה. תורה זאת, הנקראת ביפנית זן, הייתה ידועה בכל ארצות מזרח אסיה והייתה קיימת מראשית הבודהיזם, שהרי בודהא

עצמו זכה בהארה בזמן שישב בריכוז נפשי.

הזן רואה את הגאולה כהארה, או כהבנה אינטואיטיבית של העולם, המושגת באמצעות תרגולונפשו וריכוז נפשי. ההבנה הזאת היא שינוי בתודעה, מי שיזכה בה יתאחד עם העולם גופני

תפסיק להתגלגל. הזן טוען שהגאולה היא תוצאת המאמץ של האדם עצמו. הרוצה לעסוק בזן עליו להצטרף למנזר זן לתקופה מסוימת. תחילה נוהג המנזר לדחות את האיש המבקש להצטרף אליו, רק המתעקשחיים של משמעת אורח הנזיר כוונתו, מתקבל. בתוך המנזר מקיים רצינות ומוכיח בכך את ואלכוהול, אוכל צמחוני, שינה מעטה זמירת סוטרות, התנזרות ממין קפדנית, עבודת כפיים, ודיבור מועט. הפעילות המרכזית היא ישיבת הזן )זאזן( ישיבה ללא תזוזה בשורה ארוכה על כרית קטנה, ברגלים שלובות, גב זקוף, אגודלי ידיים נוגעים זה בזה והעיניים עצומות למחצה מביטות בנקודה אחת. בזמן הישיבה צריך לרוקן את המוח מכל מה שמצטבר בו. משגיח מיוחד מסתובב

וכאשר הוא מבחין במישהו שאינו יושב נכון, הוא גוער בו, כדי לבדוק אם כולם יושבים כיאות בצעקה או חובט בו במקל. מי שזכה בצעקה או בחבטה, מודה עליה למשגיח בקידת ראש. הזאזן מתקיים פעמיים ביום, בכל פעם במשך שעה וחצי. אף שמטרת הזן היא להגיע להארה, מהותה

של ההארה, מועדה או זהות האנשים שהשיגו אותה הם סוד. רק מי שחווה אותה יודע מהי. כל מי שמצטרף למנזר זן מגלח את ראשו ולובש בגדי נזיר. הזן מבטל את חשיבותם של

כתבי הקודש ומדגיש את חשיבותה של החוויה המיסטית באמצעות תרגול גופני ונפשי ממושך. ,והתקוות השאיפות, החרדות, המוסכמות, הרגשות מכל התודעה ריקון הוא בזן חשוב עיקרון

של חשיבותם ביטול. האמיתית המציאות את מפנינו ומסתירות התנהגותנו את המפעילות.ערך חסרי לכאורה הנראים הקטנים הפרטים של חשיבותם וגילוי ערך בעלי לנו הנראים הדברים

כומר של כבן 1141שנת ב נולד הוא. ביפן הזן כת את ייסד הונן בתקופת שחי "אייסאי" הנזיר -ב. במנזר שנה כחצי למד שם, לסין הפליג 27 ובגיל, טנדאי למנזר הצטרף 13 בגיל. שינטואיסט

.זן במנזר שם נשאר ולכן סירבו הסיניים השלטונות אך להודו להגיע כדי לסין שנית יצא 1187 של בתמיכתה. ובקמקורה בקיוטו מכן ולאחר בקיושו הזן את להורות החל 1191- ב ליפן בשובו

)מסאקו ו'הוג שנתב מותו ועד, ובקיוטו בקמקורה, זן מנזרי שני אייסאי הקים( יוריטומו אלמנת .זו תורה הפיץ 1215

ישיבת באמצעות הגוף תרגול על נוסף. רינזאי אסכולת של היה הורה שאייסאי הזן נועדו אלה חידות. קואן הקרויות חידות באמצעות הנפש תרגול את גם זו הדגישה, המדיטציה

להשיג המפריעות, הרציונאליות מהמוסכמות אותנו ולשחרר ההיגיון על ההסתמכות את לשבור.ההארה את

את להבין ושהדרך אותה מסביר משהוא יותר המציאות את מסתיר שההיגיון להראות בא הקואן קואן מקבל היה הזן תלמיד. רציונאלי ניתוח באמצעות ולא האינטואיציה באמצעות היא העולם התשובה. תשובתו את להציע מורו עם נפגש היה כך אחר, חודשים או שבועות במשך בו להגות.אליה שנלוו הגוף ותנועות אמירתה פי על גם אלא, תוכנה פי על רק לא נבחנה

בסיפורי השתמשו זה במקום, מקלקל ההסבר כי, תורתם את הסבירו לא הזן מורי כולל, המוסכמות לכל ולועגת הומוריסטית היא הזן של המיסטיקה. הזן חכמי על אנקדוטות

.מהכל הצוחק אדם גם הוא הכול את המבין האדם. עצמה שלה המוסכמות

,אצולה למשפחת 1200- ב שנולד, דוגן בשם נזיר ידי על ליפן הובאה הזן של אחרת אסכולה 1227- ב. סוטו אסכולת לפי שנים 4 במשך למד שם לסין יצא 23 בגיל. טנדאי במנזר דרכו והחל

והקים, השלטון ומחסות העיר מחיי להתרחק ביקש הוא. הזו האסכולה את להפיץ והחל ליפן חזר היחידה הדרך את הזן בישיבת ראה הוא. ההרים בלב( הנצחי השלום מקדש )"י'איהייג מנזר" את

כשלב ההארה את רואה זו אסכולה. גרידא אינטלקטואלי כשעשוע הקואן את וביטל להארה.ומפרך ארוך בתרגול המושג, וממושך הדרגתי תהליך של אחרון

,חזק אופי טיפח הוא: ערכיהם את תאם שהוא משום הסמוראים את משך, שלו האסכולות שתי הוקירו שהסמוראים תכונות. ומשמעת הגוף חישול, נחישות, ריכוז, רוח קור, עצמי ריסון, פשטות

רגשות הם ורחמים אהבה. המוסר מבחינת ניטרלי היה הוא. יותר טובים לוחמים נעשו הם וכך לביצוע, עצמית לשליטה להגיע המטרה. ושנאה מכעס גם כמו, מהם להשתחרר קורא שהזן

יפה בצורה זאת עושה הוא עוד כל, עושה האדם מה משנה זה אין. נפשית ולשלווה מושלם את ודרבן הארה להשגת דרך הלחימה באומנויות ראה הזן. הריגה אפילו, ואינטואיטיבית

. בהן להשתלם הסמוראים הזן מרכז לבין יפנים זן נזירי שבין הקשר. ההשכלה עם שלו מהזיהוי גם נבעה הזן של יוקרתו

שולל שהזן אף. הסינית התרבות ללימוד מרכזים להיות הפכו הזן שמנזרי לכך הביא בסין.הסמוראים לבני כמחנכים המשכילים הזן מורי שימשו, שכלתנות

:טקס התה

לזן היתה השפעה רבה על האומנות היפנית, משום שהוא הדגיש את הביצוע היפה בכל תחום ואת היופי שבדברים הפשוטים והיום-יומיים. אחת האומנויות שהתפתחו במנזרי הזן היה טקס

התה. SONG כמשקה בעל סגולות מרפא. בתקופת TANGמקור התה הוא בסין, שם הופיע בתקופת

החלו לשתותו במנזרי הזן כתחליף ליין וכאמצעי לשמירת הערנות בזמן המדיטציה. : ליפן הוא הביא עמו זרעי תה"אייסאי"כאשר חזר

דמוי גדול בספל שתוהו. מריר וטעמה ירוק שצבעה לאבקה שנטחנו מיובשים מעלים הוכן התה הזן בהשפעת. רגועה באווירה ביחד אותו ושתו הנזירים בקרב מקובל היה הוא תחילה. קערית

"רוחנית להתעלות כדרך, טקסי באופן אותו ושתו הכינו - )התה דרך - (סאדו" הפך הדבר . לאומנות

:רוחניים עקרונות ארבעה להתקיים צריכים היו תה טקס בכל ( וה )הרמוניה (קיי )ולאומנות לזולת כבוד (סאי )וחיצוני פנימי טוהר )שלווה מלאה )ג'אקו

דרך הביתן אל מגיעים המוזמנים. נהר או מעיין - מים למקור בסמוך קטן בביתן נערך התה טקס את מבטאת הסימטרייה חוסר. מזו זו הנפרדות סימטריות לא באבנים מרוצפים ששביליו, הגן

.אלימות או זוהמה מכל נקי להיות צריך התה שטקס מאחר, הרציונאלי מהסידור הזן רתיעת בחדר וחרבותיהם נעליהם את משאירים, מים באגן פיהם ואת ידיהם את רוחצים האורחים .גאווה מכל שישתחררו כדי, נמוך פתח דרך( מה-נו-ה'צ )התה לחדר מוזמנים הם אז. ההמתנה

ישנה. במחצלת מחוסה והרצפה צבע בלי מטויח במבוק עשויים הקירות, רהיטים בחדר אין שנכנס אורח כל. פרח עם אגרטל ומתחתיה קליגרפיה לפעמים, מגילה-תמונת בה בקיר גומחה

המארח. המחצלת על מתיישב ואז האומנות ליצירת הערכתו את להביע כדי לתמונה תחילה קד ומניח לקומקום מים יוצק ומסוגננות שלוות ובתנועות האורחים מול מתיישב מדודים בצעדים בא

כלי באמצעות התה מאבקת משקה אורח לכל מקציף רותחים כשהמים. קטן תנור על אותו נהוג. למארח יפנה שהקישוט כדי הספל את מסובב משתחווה האורח. בוחש הוא ובו קטן במבוק

.צמחונית ארוחה או עוגיות להגיש התה עם משתתפים בטקס. יפים דברים על ומשוחחים הכלים את האורחים בוחנים התה שתיית לאחר

טעם, התה עשב ריח, הזורמים המים שמיעת, עיניהם ממראה נהנים האורחים: החושים כל הרחק נפשית והתעלות הרמוניה: ואבי של היא הטקס על השורה האווירה. הספל ומישוש, התה

. אדם משאון .ומלחמות מאבק של בחיים אסתטית מנוחה להם שהעניק הסמוראים על התחבב התה טקס.נשים בעיקר בזה עוסקות כיום

)"איקבנה" הקרוי הפרחים סידור התפתח התה טקס בהשפעת פרט כל(. בחיים הפרח שמירת תשומת מוקדשת. ובשורשים בפירות, בענפים, בפרחים משתמשים. הכללית בהרמוניה משתלב

לצמצום חתירה כאן יש. הצמח של השונים המרכיבים לבין שבינו וליחס לצבעו, לאגרטל רבה לב. ואיפוק

יסודות:3בכל סידור ישנם (אדם )גין הקרוי ראשי גבעול.1(שמים )טן הקרוי משני גבעול.2גבעול הקרוי צ'י )אדמה(.3

אלה כלים. אומנות ליצירת הפכו והאגרטל הקומקום, הספל. התה מטקס הושפעה הקרמיקה גם ככל. וגסים פשוטים להראות צריכים והיו שקופה בלכה המצופה ומחוספס עבה מחרס נעשו

של ליוקרתו מוסיפים סימטרייה אי או פגם כל. יותר ליפה נחשב הוא, וישן פשוט נראה שהכלי. הכלי

ביתן של במתכונת עוצב האורחים חדר. היפני הבית של הפנים עיצוב על גם השפיע התה טקס גומחה, נמוך שולחן(, טטמי )מחצלת רצפת, צבועים בלתי עץ קירות, רהיטים מינימום עם, התה

(.טוקונומה )אומנותית.סוטו זן בגישת הקים דוגן של מקדש י'איהייג מקדש

פרק שלוש עשר: הפלישות המונגוליות וכת ניצ'ירן

:האימפריה המונגולית

סין - שכנותיה והיות אותה המקיף הים. מבחוץ פלישות ידעה לא יפן שנה 1000מ- למעלה במשך.זרים פולשים מפני עליה שמרו, יבשתית אוריינטציה בעלות חקלאיות מדינות וקוריאה

כל את לאחד( העליון השליט )חאן ינגס'ג בשם מונגולי שבט ראש הצליח 13- ה המאה בראשית הצבא. בפניה לעמוד יכלה לא מדינה שום שכמעט, מלחמה למכונת אסיה מרכז של השבטים

ולשמור ביום מ"ק 120 לגמוא היה שיכול, מדהימה ניידות בעל פרשים חיל על התבסס שהקים בנקודות אויביו את ולהמם להפתיע הצליח זו בצורה. רצופים ימים במשך זה התקדמות קצב על

המונגולים. ומרגלים סיורים על שהתבסס משוכלל מודיעין מערך למונגולים היה. שלהם התורפה ופצצות מטר 200כ של טווח בעלי מורעלים חצים: לתקופתם קובנציונאלי בלתי בנשק השתמשו

הם כי, אותם עיכבו לא לוגיסטיות בעיות. אויביהם סוסי את להבהיל שנועדו, שרפה אבק של ,רצחו הם: רבה באכזריות הצטיינו המונגולים. בדרך שמצאו מה כל ואכלו איתם ציודם את נשאו גילו הם, מאידך. גדולות אוכלוסיות על חותמם את הטילו ובכך, רחם ללא ושדדו שרפו, אנסו. בצבאם ושילבוהו להם שנכנע מי כלפי לב רוחב

.ימינו של ינג'בייג שהוא במקום בירתם את והקימו סין צפון את המונגולים כבשו 1215 בשנת הוולגה את חצו הם 1237- ב. לדהור המשיכה שלו המלחמה מכונת אך, 1227- ב מת חאן יגנס'ג

עד והגיעו ורומניה הונגריה, לפולין פלשו הם משם. שנה 250- כ שם שלטו הם. רוסיה את וכבשו ומזרח סוריה, עיראק, אירן, אפגניסטן על והשתלטו התיכון למזרח פלשו הם 1252- ב. גרמניה רץלא פלשו 1260- ב. שנה 100- כ אלה בשטחים ששלטה, חאן-איל ממלכת את והקימו, תורכיה

יד על )קרבות בשני בייברס ממלוכי-המצרי המצביא ידי על הובסו אך, למצרים בדרכם שראלי(. לות'ג-עין יד ועל עזה

את כבשו 1276- וב קוריאה את המונגולים כבשו 1231- ב: מזרחה ההתפשטות המשיכה בינתיים)חאן קובלאי עצמו על הכריז 1279- ב. סין כל חדשה שושלת וייסד סין קיסר( ינגס'ג של נכדו

. כזה ובגודל במזרח וגם במערב שלט אחד שעם היחידה הפעם זו הייתה. יואן בשם סין את פוקדים החלו מאירופה סוחרים. למערב מזרח בין המחיצות נפלו המונגולי לכיבוש הודות

אבק כמו למערב שונות סיניות המצאות הגיעו מכך כתוצאה. התיכון למזרח יצאו סינים וסוחרים. נייר-וכסף הדפוס, השריפה

בין.בסין להתפשט החל האיסלאם הוא. פולו מרקו מונציה סוחר היה לסין שהגיעו האירופאים למלחמה נקלע לאיטליה שובו לאחר. חאן קובלאי של בחצרו תפקידים ומילא שנה 17 בסין שהה

מסעותיו סיפור את שכתב אחר לאסיר סיפורו את סיפר הוא שם. בשבי ונפל לגנואה ונציה בין ,תרבותיים שאנשיה מציין. שם היה שלא למרות יפן את מזכיר הוא. סין על האירופאים ידעו וכך

.בזהב מלאים ורחבותיה נימוסים בעלי

:המונגולים מנסים לכבוש את יפן

שיפן והחשש שלהם הגדולות שהשאיפות נראה. ליפן זקוקים היו המונגולים מדוע לדעת קשה קובלאי שיגר 1268 בשנת. הזו הארץ את גם לחמוד אותם המריצו בקוריאה שלטונם את תסכן

"מכתב חאן בקיוטו הקיסר בחצר. המונגולי השלטון את עליו לקבל ממנו ודרש" יפן למלך . המונגולים מדרישת להתעלם החליט 17- ה בן "טוקימונה ו'הוג" העוצר אך, בהלה השתוללה

את גירשו היפנים אבל, אולטימטום ובידו ליפן נוסף שליח חאן קובלאי שיגר 1271 בשנת וציווה בקוריאה גדול פלישה חיל כינס, לקח היפנים את ללמד בהחליטו. עמו לדון וסירבו השליח

25,000 שמנה, הפלישה כוח הפליג 1274- ב. ספינותיהם כל את לרשותו להעמיד הקוריאנים על .הקאטה במפרץ לקיושו הפליגו הם. אוניות 1000- ב, וקוריאנים סינים, מונגולים חיילים

טובים שהיו המונגולים. לסמוראים המונגולים בין המלחמה החלה ואז לאי נחתו המונגולים גבר יחיד בקרבות הסמוראים של יתרונם ולכן החוף על להתארגן הצליחו לא גדולות בעוצבות על לסגת המונגולים החליטו, המפקד סגן נפצע בהם, קשים קרבות של יומיים לאחר. זה במקרה

.יותר רב כוח עם לחזור מנת

תיכנע לא יפן שאם איום עם ליפן שליחים חאן-קובלאי שיגר, צלח שלא הניסיון בעקבות זאת. השליחים של להורג הוצאתם היתה לאולטימטום "טוקימונה" של תשובתו. תושמד היא

על בהשתלטות עסוקים היו הם אולם, בשתיקה עליה לעבור יכלו לא שהמונגולים התגרות היתה קיושו של הסמוראים כל. שנייה לפלישה להתכונן ליפנים אפשר שנים 6 של זה זמן פרק. סין דרום 40 ובאורך' מ 2.5 של ורוחב' מ 3 של בגובה חומה בנו קאטה מפרץ לאורך. החוף על להגנה גויסו

המקדשים. המונגולים של בספינות לפגוע שיוכלו קטנות תקיפה אוניות בנו בנוסף. מ"ק את שיצילו לאלים תפילות נשא והקיסר, המולדת לשלום התפללו והבודהיסטים השינטואיסטים

.יפן שהפליגו אוניות 4,4000- ב חיילים 100,000 של אדיר כוח חאן-קובלאי שיגר 1281 בשנת

יפניות אוניות נגדן יצאו לחוף האוניות בהתקרב. סין מדרום והשני מקוריאה אחד: נמלים משני פרשים קרב לפתח החומה הקשתה, בחוף לנחות המונגולים החלו כאשר. מהן באחדות ופגעו

תוקפים הסמוראים כאשר, מרים קרבות התנהלו חודשיים במשך. רגלית להילחם נאלצו והם טיפון סופת פרצה, האוניות על עדיין והציוד הסוסים כאשר אוגוסט חודש באמצע. הרף ללא

הסמוראים ראו כאשר. והסוסים הציוד, החיילים עם אותן והטביעה האויב אוניות את שהטיחה הטייפון לרוח. כולם את והרגו החוף על הנותרים הפולשים את תקפו, טובעות האויב אוניות את

)"קאזה קאמי היפנים קראו היפנים קיימו, ליפן לפלוש ניסו לא שהמונגולים אף"(. האלים רוח .נוספת לפלישה בציפייה, שנה 20 במשך בקיושו גבוהה כוננות

:כת ניצ'ירן

כתות את תיעב הוא .טנדאי למנזר נשלח בילדותו, ענייה דייגים למשפחת 1222- ב נולד ירן'ניצ של ייחודו.ופולחן מוסר, לימוד של למיזוג, הטנדאי כת ברוח הטיף הוא להן בניגוד. והזן האמידה

. שלפניו הדתיים ההוגים רוב את גינה הוא. שלו הדתית בקנאות היה ירן'ניצ קודש בכתב דבק ירן'נצ. האדמה פני מעל ולמחותן האלה הכתות את לדכא לשלטונות קרא הוא

- אחד משלו פסוק טבע הוא. טנדאי כת ידי על שקודשה, הלוטוס של הסוטרה כדי זה פסוק לשנן המאמינים על(. הלוטוס של הנפלאה בסוטרה בוטח אני )"רנגקיו-מיוהו-נאמו"

.זאת בסוטרה דבקותם את לחזק את לשכנע חייב פיה על ונוהג הלוטוס של בסוטרה שמאמין מי כל: המיסיון את הדגיש ירן'ניצ

המקום, הנשרים פסגת היה העדן גן אצלו. וגיהינום עדן בגן האמין הוא. כמוהו לעשות האחרים טען הוא. חשוכה בתקופה נמצאת שהאנושות טען הוא. הלוטוס סוטרת את בודהא משמיע ממנו .חייו בימי כבר בהצלחה יזכה פיה על וינהג הלוטוס בסוטרת שיאמין מי כל לכן, ועונש שכר שיש

.הבא בעולם ולגיהינום לפורענות צפוי מהסוטרה שיתעלם מי אולם אפוקליפטית לראיה והגיע קולקטיבים ועונש שכר על דיבר הוא. במדינה עניין גילה ירן'ניצ

תשכון, הלוטוס בסוטרת וידבק בתשובה יחזור העם שאם הכריז ירן'ניצ. הלאומית ההיסטוריה של אויב, לאומי אסון יתרחש הנלוזה בדרכו העם ימשיך אם אך, יבולה את תתן והאדמה לבטח הארץ איכרים אליו משכו למאמיניו שהבטיח וההצלחה שלו הדתי הלהט. אותה ויחריב ליפן יפלוש

.כאחד וסמוראים

את פיתח בו", המדינה והגנת האמת להגשמת הדרך "ספרו את ירן'ניצ כתב 1260 בשנת בסוטרת ולדבוק האחרות הכתות את לדכא היא להצילה והדרך בסכנה נמצאת שהמדינה הרעיון

אך, בספר הכלולות העצות את יבצע כי בתקווה בקמקורה לעוצר ספרו את הגיש הוא. הלוטוס. "איזו" לאי אותו הגלו והם השלטונות בעיני חן מצאו לא הזעם ונבואות ההשמצות

הכתות כוהני נגד להסית המשיך כאשר. לקמקורה לשוב והורשה לחנינה זכה הוא שנתיים אחרי ,השלטון נגד חתירה באשמת למוות ונידון 1271- ב שנית נאסר, למדינה חורבן ולנבא האחרות

. בגלות עונשו הוחלף האחרון ברגע אך .מתגשמת שנבואתו נראה, ליפן לפלוש עומדים שהמונגולים התברר כאשר 1274שנת ב

את להרוג, האחרות הכתות את לדכא שיש היתה תשובתו. לעשות צריך מה ונשאל הוחזר הוא של חסיד שהיה, "טוקימונה" העוצר בעיני חן מצאה לא עצתו. הלוטוס בסוטרת ולדבוק הדת כוהני

המונגולים. בהרים תלמידיו עם והתיישב קמקורה את עזב ירן'ניצ. ההצעה את דחה והוא, הזן כת. תורתו את אימצה שיפן בלי נהדפו המתקפות בשתי אך פלשו אכן קנאות הפגינה היא, תלמידיו י"ע נוסדה זו כת. השני הכישלון את לראות וזכה, 1282- ב מת ירן'ניצ

את הגביר רק זה דבר אולם, השלטונות י"ע קרובות לעיתים נרדפה הכת. במיסיון ועסקה דתית.הבא בעולם וגאולה הזה בעולם ישועה וחיפשו עמה שהזדהו יום קשי אנשים בקרב משיכתה כוח

פרק ארבע עשר: תקופת הארץ במלחמה

:הרסטורציה של קמו

-כ שנמשכו הארוכה והכוננות המלחמתי המאמץ אך, בניצחון הסתיימו המונגולים נגד המלחמות לא הפעם, בשלל המנצחים זכו שבהן הפנים למלחמות בניגוד. המדינה קופת את דלדלו, שנה 30

ולתגמול הקרבתם על לפיצוי שציפו, הסמוראים בקרב התמרמרות יצר זה דבר. לחלק שלל היה ולא המלחמה בעול שנשאו ממערב הסמוראים בקרב בעיקר היתה התמרמרות. הצטיינותם על

.בקמקורה השלטון במועצות שותפו

ובאמביציה חזק באופי וניחן 30 כבן היה הוא. "דאיגו-גו" הקיסר המלוכה לכס עלה 1318 בשנת קיסר המליך העוצר לכך בתגובה. סרב הוא אך, לפרוש העוצר לו הורה 1331שנת ב. פוליטית

. יפן שבים "אוקי" לאי דאיגו-גו את והגלה הקיסרית המשפחה של הצפוני מהזרם קטין

הרימו, מסאשיגה קוסונוקי לו הנאמן והסמוראי "דאיגו-גו" של בנו, מטרתה את השיגה לא ההגליה נמלט 1333- ב. אצולה ובני נזירים, מרוצים בלתי סמוראים סביבם וקיבצו המרדנות דגל את

הקיסר עדין שהוא הכריז הוא. כמנצח בה והתקבל לקיוטו חזר הסמוראים ובסיוע מהאי "דאיגו-גו" של בפיקודו צבא שוגר לכך בתגובה". שבמזרח הברברים "ואת" הבוגד "העוצר את לדכא וקרא

למחנה הצטרף לקיוטו י'טקאוג הגיע כאשר. הקיסר של" המרידה "את לדכא "י'טקאוג אשיקאגה" הוא: "יושיסאדה ניטה" גם מרד בעקבותיו. הקיסר של למצביאו שימונה הבטחה תמורת הקיסר

שניהל, טקאטוקי ו'הוג לשעבר העוצר נוכח כאשר. לקיסר נאמנות והכריז קמקורה את כבש משפחה בני 800- כ בקמקורה במקדש כינס הוא. תקווה כל אפסה כי, השלטון את למעשה

. ו'הוג משפחת של העוצר לשלטון הקץ בא כך. הראקירי ביצעו וכולם, וסמוראים

.לידיו השלטון את נטלהוא (. עשו לא שקודמיו דבר )רסטורציה על הכריז הוא "דאיגו-גו" הקיסר 800 אחרי. שונות שלטון למשרות שונים ונסיכים הצבא למפקד "מורינאגה" בנו את מינה הוא

לקיסר, האצולה למשפחת סמכויותיו על שוויתר מבלי, שלט גם אלא מלך רק לא הקיסר שנים. הצבא לאנשי או לשעבר

של הרסטורציה נקראת זו תקופה לכן )קמו בשם חדשה תקופה על "דאיגו-גו" הכריז 1334שנת ב .מנייר כסף שטרות לראשונה והודפסו עתיקים טקסים חודשו, רפורמות בוצעו זו בתקופה(. קמו

נשאר ולכן, שלטונו את לבסס כדי הספיקו לא "דאיגו-גו" של התקיפה ואישיותו הקדוש מעמדו. בו לתמוך הצבא אנשי של בנכונותם תלוי

ולכן ביושיסאדה תמך הקיסר. ליושיסאדה י'טאקוג בין סכסוך פרץ כאשר התפוררה זו נכונות יושיסאדה של הצבא הצליח תחילה. לקיוטו ועלה צבא אסף שם, לקמקורה ברח י'טאקאוג

1336- ב. לקיוטו שוב ועלה חדש צבא גייס, לקיושו עבר הלה אך, י'טאקאוג את להביס וקוסונוקי והפך התאבד קוסונוקי. י'טאקאוג ניצח זה בקרב. המחנות שני בין הגדול הקרב במינאטוגוה נערך

.והומת נתפס ומורינאגה מכן לאחר שנתיים נהרג אך, נמלט יושיסאדה. לקיסר הנאמנות לסמל סמלי שלושת את לעצמו נוטל כשהוא, יושינו להרי לו נאמנים סמוראים עם נמלט "דאיגו-גו"

בין קצרה אפיזודה אלא היתה ולא שנתיים שארכה, קמו של הרסטורציה לקיצה באה כך. המלכות.פיאודלים ממשלים שני

:החצרות שתי ותקופת אשיקאגה לבית השוגונים

התואר את ממנו וקיבל הקיסרית המשפחה של הצפוני מהענף קיסר המליך י'טאקאוג אשיקאגה מושבו מקום את להקים החליט הוא. מינאמוטו ממשפחת נצר הוא כי הטענה סמך על" שוגון"

"למנוע כדי הקיסרית בבירה בעבר כמו בירות שתי היו לא זו בתקופה. נוספת קיסרית" מרידה (. 1336-1573 )י'מורומאצ או אשיקאגה נקראת זו תקופה. אחת בירה אלא

"דאיגו-גו". הקיסר במשפחת הפילוג היתה התקופה בראשית השוגונים של העיקרית הבעיה כדי חזק מספיק היה הצבא. המלכות סימני שלו משום בהדחתו להכיר סירב, יושינו בהרי התבצר"בין זה פילוג. השוגון של הצבא במתקפות לעמוד ענף"ל(, בקיוטו אחד קיסר" )הצפוני הענף

.בזה זה מתחרים הענפים שני כאשר, שנים 56 נמשך( "דאיגו-גו" – ביושינו שני קיסר" )הדרומי."ו'צ-נאמבוקו" – והצפונית הדרומית החצרות נקרא זה פיצול

)"יושימיצו אשיקאגה" השלישי השוגון שכנע 1392 בשנת של נכדו את( י'טאקאוג של נכדו את ימלאו הענפים ששני הבטחה תמורת לקיוטו ולשוב בהרים שלו המאחז על לוותר "דאיגו-גו"

והעביר יושימיצו פרש 1395 בשנת. הבטחתו את כיבד לא יושימיצו בלא. לחילופין הקיסר תפקיד מלכותיים גינונים לעצמו סיגל הוא. בחוטים משך למעשה אך, 9- ה בן לבנו התפקיד את

(. קויים לא זה צו )לשעבר קיסר התואר לו שיוענק במותו וביקש הקיסר בצל שהעמידו

קיבל הוא בתמורה. איתה רשמיים יחסים לחדש כדי, לסין משלחת יושימוצו שיגר 1401 בשנת"התואר את על המעיד, סין עם המסחר את להבטיח כדי שנעשה, זה חריג צעד". יפן מלך

.הקיסרות כס את ליטול העז לא מעולם הוא אך, יושימיצו של הגדולות שאיפותיו

:ה'הנינג וסוכני הדאימיו מלחמות

היתה ולכן רבות נחלות היו לא אשיקאגה למשפחת. הפנים למלחמות קץ שם לא הפילוג סיום- מקומיים שליטים של תמיכתם על להסתמך צריכה של וסאלים להלכה היו הדאימיו. דאימיו . הבירה של בפוליטיקה התערבו ואף עצמאית מדיניות ניהלו למעשה אך, השוגון

10 ארכה" אונין מלחמת. "לשוגון יורש של המינוי בשאלת דאימיו שני בין סכסוך פרץ 1467 בשנת הארץ ובשאר קיוטו לסביבות והצטמצם נחלש השוגונים של וכוחם, בתיה על נהרסה קיוטו. שנים. עצמם דעת על הדאימיו פעלו

קרויה זו תקופה. הקיסרית המשפחה של הכנסותיה להתמעטות גרמו וסביבתה בבירה המלחמות ,לאדון נאמנות כמו הבושידו ערכי. פוליטי ובוהו בתוהו הצטיינה והיא" במלחמה הארץ תקופת"

המרמה, הבגידה מעשי רבו הגבוהות והדרגות הביניים דרגי בקרב אך, הזוטרים בדרגים קוימו חוסר של זו תופעה. לצד מצד נאמנותם את והעבירו באדוניהם מרדו סמוראים: והאופורטוניזם

)ו'גקוקוג השם את קיבלה ומרדנות משמעת את להבטיח כדי(. בעליונים התחתונים שלטון לכך הביאו המלחמה צורכי. ערובה כבני המשפחה כל או מבניהם אחד נלקחו, הוסאלים נאמנות

איכרים שגם לכך גרמה היציבות אי אך, מהאיכרים מסים יותר לגבות ניסו מקומיים ששליטים י"ע שאורגנן, דתי צביון האיכרים למרידות התלווה 15/16-ה במאות. מסים לשלם וסירבו מרדו

. שינשו ודו'ג כת של מאמינים קבוצות

,גלויים בקרבות שלחמו הסמוראים על נוסף. אישי וטרור חבלה במעשי מלוות היו המלחמות לביצוע האויב של מבצרו אל להתגנב היה תפקידם(. חרש סוכני )"ה'נינג" שנקראו לוחמים הופיעו

)ה'הנינג אומנות. וחבלה חיסול, ריגול משימות בקרב שפותחה, סודית תורה היתה( וצו'נינג . לדור מדור הלחימה תורת את והעבירו, לדאימיו שירותיהן את השכירו אשר, מסוימות משפחות

מתחת לצלול, נשק עם לשחות, למרחקים לרוץ, חבל על להלך, גגות על לדלג אומנו ה'הנינג הנשק כלי בכל בשימוש התמחה ה'הנינג. ההסתוות אמני היו הם. ועוד קירות על לטפס, למים

לפתות היה ותפקידן ה'כנינג הועסקו נשים גם. ברעלים שימוש כמו, משלו קטלניים כלים לו והיו היתה לכך הסיבה. לבזויים ונחשבו נמוך חברתי למעמד השתייכו ה'הנינג. ולחסלו הקורבן את

,שנתפס ה'נינג של סופו. במחיר המרבה לכל עצמם את והשכירו ומרצח מהונאה התפרנסו שהם.עצמו את להרוג העדיף לכן והשפלה ביסורים מוות למות

:ימי ושוד בינלאומי סחר

בעיקר, בלחימה השתתפו באוכלוסייה קטנים חלקים. יוזמה עודדו גם אך, הרס גרמו המלחמות מוצרים מאספקת והרוויחו בחייהם המשיכו והסוחרים המלאכה בעלי, האיכרים. ונזירים סמוראים היו הקרב לאחר אך, בהם שעברו הכפרים את לחמוס נהגו הצבאות. הנצים לצבאות ושירותים ובכך המרכזי השלטון את החלישו המלחמות. שלל ונוטלים הקרב שדה על פושטים האיכרים

טיפחו, ביצות ייבשו, סכרים בנו הם, הכנסותיו את להגדיל רצה דיאמיו שכל מאחר. תחרות עודד. הרווח להגדלת פעולות ועוד סויה ופולי תה כמו מסחריים גידולים

.אותם ששירתו והאנשים סמוראים ישבו ובהן מבצר ערי התפתחו הדיאמיו של טירותיהם סביב אך יפן ברחבי מסחר עם להתעסק החלו התושבים. יפן ברחבי עיור של תהליך חל מכך כתוצאה

)בגילדות מאורגנים היו המלאכה בעלי. לה מחוצה גם בתחום מונופול היה אחת לכל(. זה מטבעות היה החליפין אמצעי. משלה דתיות חגיגות וערכה מקדש קיימה אחת וכל שלה הכלכלי היה יפן של העיקרי היצוא. משלו מטבעות להפיק מכדי עני היה המרכזי שהשלטון מפני סיניים. ביותר לטובות שנחשבו חרבות

אמורים היו הזן נזירי. הזן ומנזרי הקיסר חצר, הדאימיו, השוגון היו במסחר העוסקים בין והרכוש בסינית שליטתם, הסינים המנזרים עם קשריהם אך, הזה העולם הבלי מכל להתרחק. בו להשתמש היססו לא והם מסחרי יתרון להם העניקו, מתרומות אצלם שהצטבר

)יפנים שודדים. הימי השוד את הוליד חוץ וסחר מלחמות של השילוב במערב בעיקר(, ואקו . רווחי היה הים שוד. ויפניות קוריאניות, סיניות אוניות לשדוד ומהירות קטנות בספינות הפליגו של גם צורה לבשו הים שודדי. וקוריאה סין של החוף לערי לפשוט שודדים החלו 14- ה במאה את שיהדוף צי ולבנות החוף את לפנות והחלו מהם חששו בסין השלטונות. וקוריאנים סינים

הצי השמיד 1380- ב. קוריאה משלטונות תגמול פעולת גררו הים שודדי של הפשיטות. השודדים והשמיד, צושימה היפני האי את הקוריאני הצי תקף 1389- ב. ים שודדי של ספינות 500 הקוריאני

את שהעלו, חיילים אלף 17 של צבא לצושימה קוריאה שיגרה 1419- ב. שם שעגנו אוניות 300- כ בקוריאה ששהו יפנים 700 להורג הוציאו כאשר חריף בצעד הקוריאנים נקטו בנוסף. באש המקום

עוד כל הים משוד שהרוויחו, יפן במערב אחדים דיאמיו ידי על נתמכו הים שודדי. נקם כפעולת. זו תופעה למנוע הצליח ולא חלש היה השלטון

פרק חמש עשר: תרבות מורומאצ'י ותאטרון הנו

:אפוס מלחמה, הגיגים ושירה מקושרת

.והאמנות הספרות את טיפחו הם אך, פוליטית מבחינה חלשים היו אשיקאגה לבית השוגונים)הלוחם ערכי של למיזוג הביאה בקיוטו ישיבתם )הספרותית המסורת עם( בו הבירה של( בון . צבאית וברוח אסתטית ברגישות הצטיינה י'מורומאצ/אשיקאגה תרבות. העתיקה

)"טאיהייקי" המלחמתי האפוס הוא ביותר הגדול הספרותי החיבור (,הגדול השלום תולדות .לדרומית הצפונית החצר בין המלחמות ואת קמו של הרסטורציה את ומתאר 1370- ב שחובר

קוסונוקי את מתארת היא. נודדים מספרים י"ע תחילה דוקלמה והיא ידוע אינה מחברה יריבו את יפה בצורה מתארת גם אבל, אידיאלית כדמות, הקיסר למען ומת שלחם, מסאשיגה אחד כל. ורשעים צדיקים ביצירה אין. כנבל יותר מאוחרת בתקופה שנחשב י'טקאוג אשיקאגה

השקפת י"עפ, טרגיות דמויות כולם דבר של ובסופו, מסוימת מבחינה חיובית דמות הוא מהם. הסמוראים של וההקרבה הנאמנות ערכי ביטוי לידי באים זה באפוס. הבודהיסטית העולם

צורזורגוסה ההגיגים ספר היה לכך הביטויים אחד. הזן מרוח הושפעה 14- ה המאה תרבות מביע הספר. התקופה ערכי את ומשקף 1330- ב "קנקו יושידה" הנזיר י"ע שנכתב(, בטלה עשבי)

בעיניו החשוב הערך. חי הוא בו העולם על וחכם משכיל זן כומר של דעתו את משעשעת בצורה שאין כך ועל העוני על היא מהם אחת: חברתית ביקורת גם מבטא הוא. במועט הסתפקות הוא

. רעב מחרפת משפחתו את להציל כדי אוכל שגנב אדם להעניש אפשרות

)מקושרים שירים זו בתקופה התפתחו השירה בתחום היתה שירה חובבי של קבוצה(. רנגה מחבר השני. אחת שורה של בצורה הברות 17 בן ראשון חלק מחבר היה מהם אחד, מתכנסת

שיר של כהתחלה כתב שהשני למה מתייחס היה השלישי. שניה בשורה הברות 14 של שורה .חשובה שירית לצורה הרנגה הפך הזמן במשך. הלאה וכן השלישית בשורה הברות 17 לו ומחבר

והיעדר, לשניה אחת שורה בין הכרחי קשר אין. השנה ולעונות לטבע התייחסו השירים רוב. והחיים העולם של החולף האופי את לשקף גם נועד ההתמקדות

:הזן ברוח וציור גינון, ארכיטקטורה

את, הזן ברוח, והדגישה הסמוראית הפשטות עם האצילי העידון את שילבה י'מורומאצ אמנות אולם, בטבע החיים של פשטותם היה התקופה של האסתטי האידיאל. והמינימליזם ההפשטה

. מתוחכמת פשטות זו היתה"את 1397שנת ב בנה, האומנויות של גדול פטרון שהיה, יושימיצו השוגון "הזהב ביתן מקדש -ב. אגם ידו ועל גדול בגן מוקף" הטבע בחיק "מצוי הוא. קומות שלוש בעל זן מקדש זהו. בקיוטו. אפור צבעו אך, סגנון באותו הבנוי הכסף מקדש את יושימאסה השוגון בנה 1483 נחשבו הם כי פרחים בהם היו לא. קטנים ואגמים אבן פנסי, שבילים, סלעים היו הזן מקדשי סביב

נראים שהדברים ככל. סאבי -הבדידות היה אחרות ובאומניות בגינון האסתטי העיקרון. לצעקניים ממלאות האבנים. האזוב הוא בהם שהדגש גנים ישנםו ,יותר יפים הם כך, יותר ומוזנחים ישנים

הרבה עם אותם בנו, טבעיים אינם אלה גנים. היקום את מסמלות שהן בכך חשוב תפקיד. ותכנון מחשבה

ימיו, הריו על מיניאטורית בצורה העולם את שיקף היפני הגן. המזעור היה בגינון אחר עקרון- ננסיים בצמחים בולט זה עקרון. ומקדשים בתים יד על ננסיים גנים היו. ונהרותיו ,בונסאי הצליחו לעציץ מעציץ והעברה גיזום, שורשים חיתוך ידי על. ביפן ושוכללה מסין שהגיעה טכניקה הוא הננסי העץ. כקישוט לשמש שיוכל כך, ננסיים למימדים עץ כל למזער היפנים הגן אדריכלי

. עוצב שבה הדרך מבחינת מלאכותי הוא אך, אמיתי לעץ דמיונו מבחינת טבעי

)הדיו ציורי. והפשטה בפישוט הוא אף הצטיין י'מורומאצ בתקופת הציור שהתפתחו(, אה- סומי של במינימום להביע ניסו, לבן בשחור אלה ציורים. ביפן לפופולריים הפכו, סונג בתקופת בסין

הדיו ציירי גדול. הזן של חזקה השפעה ניכרת אלה בציורים. תוכן של מקסימום דיו וכתמי קווים מופשטים, מחלום כלקוחים נראים שלו הנוף ציורי. בסין שלמד 15- ה במאה זן נזיר, סשו היה

. המצוירים מהשטחים פחות לא חשוב תפקיד ממלאים הריקים והחללים צייר נוסף הוא איקיו, שהתנגד לנוהג של מקדשי הזן לצבור רכוש. אף שהיה אב מנזר, חי חייגם אלא הזה העולם להבלי רק לא הלועג הזן האנרכיסטי של הזרם יצג את בכך הוללות.

לעקרונות הנזירות.

:הנו תיאטרון

במאה. במקדשים או בארמון במה הופעות היו אז עד. התיאטרון הוא זו תקופה של הגדול ההישג -משוכלל מוסיקאלי תיאטרון הקימו הם. אמי-זה ובנו אמי-קאן גדולים מחזאים שני הופיעו 14- ה. שינטואיסטים מקדשים יד על מחזות הציג אשר"(, יכולת )"Noh נו את להם והעניק לארמונו אותם שהזמין, התרשם כך וכל בהצגה יושימיצו צפה 1374שנת ב

את אמי-זה רשם 1418- ב. בהם ששיחקו אלו והם אותם ביימו, המחזות את כתבו השניים. חסותו(. המשחק דרך הפרח העברת )"פושיקאדן" בספרו הנו עקרונות

.מינימליזם ועל אלגנטית פשטות על הנו תיאטרון מבוסס, התקופה של אחרות לאומנויות בדומה- קטנה שלו הבמה – עבות אורן של ציור תמיד מצוי הבמה קיר על. מרובע מטר 36 סמל

מסך אין לבמה. העבר לזכר שינטואיסטי מקדש של גג הבמה מעל נטוי באולמות. ימים לאריכות בגדלים תופים ושלושה חליל של להקה יושבת האחורי בחלקה. הזמן כל ומוארת חשופה והיא

והם, שחקנים 4-5 בין - מועט השחקנים מספר. אנשים 6-8 של מקהלה יושבת ימין בצד. שונים)ראשי שחקן כוללים )משנה שחקן(, שיטה גברים הם השחקנים כל. נלווים ושחקנים( ואקי

השחקן. קולם את משנים אינם נשים תפקידי המגלמים השחקנים. נשים בתפקידי גם המופיעים ,קבועות דומיות מייצגות, צבוע מעץ עשויה המסכה. מסכה עוטים המשני גם ולפעמים הראשי

קבועות נשארות פניהם אך, מסכות אין השחקנים לשאר. ועוד שד, צעירה אישה, זקן נזיר כמו.ההצגה כל במשך הבעה וחסרות

.מאוהבת אישה של נטישה או מפשע חף אדם של רצח כמו , טרגי אירוע סביב נסוב "הנו מחזה".לה שנגרם עוול על מוחה והיא מנוח מוצאת אינה הקורבן של רוחו

מתרכז הוא. הראי בחדר לתפקיד נפשית הראשי השחקן עצמו מכין לבמה כניסתו לפני השחקן מופיע אז. מסתורית אווירה היוצרת, חליל בנגינת נפתחת ההצגה. מסכה העוטה בבואתו החלומות עולם בין סמלי ובאופן, לבמה הראי חדר בין שמחבר הגשר על פוסע כשהוא הראשי את מרימים אינם הם, בלבד גרביים כשלרגליהם באיטיות נעים השחקנים. הזה לעולם והאלים

הגיבורים של מחשבות מתארת המקלה. המקלה ידי על מושרת העלילה רוב. מהרצפה הרגל כף

כזו תנועה כל. השחקנים ידי על בסמליות מוצגים הדרמטיים הקטעים. מעשיהם על ומעירה בהם משתמש שהשחקן האביזרים מספר. בכי מסמלת לפנים היד הנפת למשל. קאטה נקראת

ואף שתייה להציג, והירח השמש את לסמל יכולה היא: המניפה היא שבהם והחשוב, קטן הוא. חרב

הלהקה מתופפי. המקלה משלימה הדברים את. מתנגן בקול הדיאלוגים את משמיעים השחקנים. קולות הם גם משמיעים פעם מידי

לפרקי שונים קטעים הפכו, בשיר הוא הטקסט שרוב מאחר. סורבון הקרויה מליצית היא השפה. מאי הנקראים הריקוד קטעי גם כמו, אוטאי הנקראים עצמאיים שירה

:חלקים 3- ל מחולקים המחזות רוב

את ועושה עצמו את המציג, המשנה שחקן מופיע ובו איטי הוא הקצב(. הקדמה" )ו'ג: "הראשון הראשי השחקן נכנס אז. עובר שהוא המסע על מספרת המקהלה. מדודות בפסיעות דרכו

דרך המחזה את להבין מתחילים אנו. הרוח של הנוכחי גלגולה את מגלם הוא. מדודים בצעדים. המקלה דרך או השנים בין דיאלוג

במקום שאירע הטרגי סיפורו את מספר הראשי השחקן. גובר הדיבור קצב(. שבירה" )הא: "השני.מהבמה יוצא הוא הקטע בתום. סמליות בתנועות דבריו את וממחיש את המייצג שד או אל של בצורה הפעם. הבמה אל חוזר הראשי השחקן(. מהירות" )קיו: "השלישי

זו מרשימה הופעה. ושופע ארוך ושערו ססגוניים בבגדים לבוש הוא. הנבגד הגיבור של רוחו דבריו את וממחיש רבה בהתרגשות סיפורו את מספר הגיבור. הריקה לבמה בניגוד עומדת שהוצבו ריקים חרס לכלי הודות מהדהדות רגליו רקיעות. ויותר יותר למהיר ההופך בריקוד.המחזה של הקתרזיס והוא האיפוק את נוגד זה ריקוד. לבמה מתחת

הסיום נושא אופי בודהיסטי: במחזה הנו מוצאת הרוח המתענה את מנוחתה כאשר מישהו, בדרך כלל כומר, בא להתפלל למענה ולהרגיעה. המסר הוא שאת הנעשה אין להשיב, החיים מלאים

בסבל ועולם החושים מתעתע.

:המחזה ההיתולי: קיוגן

:נו במת תיאטרון

דלת .10כניסת מסך

שחקנים.1

רקע פרגוד לבמה

.11 עצי אורן .2,4,5

במה מרכזית .12 3. מעבר -גשר

מדרגות .13 ראשי עמוד שחקן .6

חלוקי תעלת אבן

.14 העין עמוד ריכוז .7

במה צדדית .15 עמוד החלילן .8

במה אחורית .16 שני עמוד שחקן .9

הלבשה - חדר מראות .17

מחזות הנו הם טרגדיות, אך בין טרגדיה לטרגדיה נהוג להציג מחזה היתולי קצר, הנקרא קיוגן )מילים משוגעות(, כדי להפיג את המתח. הקיוגן שם לקלס כל מה שהנו מתייחס אליו ברצינות.

הכמרים הם מושחתים ושטופי זימה, הסמוראים מנופחים וטיפשים ועוד. על הקיוגן לועג קרובות שלעיתים מאחר. ומשעשע דידקטי סוף ועל מבדח סיפור על בנוי הקיוגן

הסמוראים. מהפכני אינו שלו המסר אבל, חברתית סאטירה בו לגלות ניתן, עליונים מעמדות מעמדות על גם לועג הוא. ברצינות תפקידם את כך אחר ולמלא לחזור כדי עצמם על בו צוחקים משחקי בה ויש, יום היום מחיי היא השפה. ועוד העצל המשרת, הבור האיכר בו מופיעים: נמוכים

עם לפעמים, בחופשיות נעים והשחקנים מקהלה או תזמורת אין. 2-3 הוא השחקנים מספר. לשון. אלו מחזות של המחברים מי ידוע לא. מצחיקות מסכות

פרק ששה עשר: האירופאים הראשונים ביפן

:הפורטוגזים והספרדים "מגלים" את מזרח אסיה

.פורחות והאומנויות מתפשט החוץ סחר, פוליטי ובוהו תוהו: הפנים מלחמות של בתקופה גדולים ימיים מסעות של תקופה היתה 15- ה המאה. הראשונים האירופאים הופיעו זו בתקופה

. ובמערב במזרח אין כי כשהבינה. אפריקה ולמזרח הפרסי למפרץ, להודו, למלאיה יצאה מינג שושלת

החלו הזמן באותו. המשלחות את הפסיקה, שלה חסות למדינות להפוך יכולות אלו מדינות בגלל למזרח להגיע רצו האירופאים. למזרח ימית דרך אחר בחיפוש להפליג הפורטוגזים

אחרי. ומיליטנטית מיסיונרית דת יתהיה הנצרות. אידיאולוגים מניעים גם והיו, התבלינים לארצות ליבה תשומת את הכנסייה הפנתה, ומפורטוגל מספרד המוסלמים גירוש שהושלם

כישלונה על הקתולית הכנסייה את פיצה אלה בארצות המיסיון. יותר הרחוקות" אליליות"ה. באירופה הפרוטסטנטיות התפשטות בבלימת

1454שנת ב. הפורטוגזים היו למזרח הימית הדרך את לחפש שיצאו הראשונים האירופאים לכף הגיעו הם 1488- ב. אפריקה דרך להודו הימית הדרך לחיפוש הזיכיון את פורטוגל קיבלה

.הטובה התקווה לדרך קולמבוס שוגר 1492- ב. מערב לכיוון שיט ידי על למזרח הדרך את לגלות ניסו הספרדים

לפי העולם את ופורטוגל ספרד ביניהם חילקו 1494- ב. ולקובה הבהמה לאיי הגיע שנה ובאותה .במזרח שהיה מה כל את קיבלה פורטוגל ואילו לספרד שייך במערב נמצא אשר כל. 50 אורך קו מסחר התחילו 1517- ב. גואה נמל על השתלטו הם 1510- ומ להודו הגיעו הפורטוגזים 1498- ב

.סין עם

:הפורטוגזים סוחרים עם יפן

100- נסחפה ספינה פורטוגזית לאי טנגאשימה, מדרום לקיושו. על הספינה היו כ1543שנת ב סוחרים פורטוגזים. התקשורת ביניהם נעשתה ע"י כומר סיני שכתב בסינית3- אנשי צוות סינים ו

על החול, ובעזרתו יכלו היפנים לעמוד על טיבם של הפורטוגזים. כאשר הובאו הפורטוגזים בפני הדאימיו המקומי, הוא גילה עניין רב ברובים וביקש שיערכו לו הדגמה. הדאימיו של טנגאשימהואבק רובים לייצר וביקש מהם שילמדו את חרשי הברזל שלו רובים מהפורטוגזים רכש שני

שרפה. תוך זמן קצר הופיעו רובים תוצרת יפן. הם שיכללו את הנשק בכך שהוסיפו לו מכסה לכה מעל מנגנון ההצתה, כדי שאפשר יהיה להפעילו גם בגשם וכדי שהברק לא יראה בלילה. בנוסף פותחה שיטה יעילה יותר של טעינה. בתקופת המלחמות הפך הנשק הזה ללהיט שכל דאימיו

רצה להצטייד בו. גברו ובתותחים ברובים שהשתמשו הצבאות. ביפן הלחימה בדרכי למהפכה הביא הנשק

צריך היה עצמו והדאימיו יקר היה החדש הנשק. ובחניתות בחרבות חמושים שהיו צבאות על להצטרף קטנים דאימיו נאלצו לפיכך. מביתם הנשק את שהביאו לסמוראים בניגוד אותו לרכוש

לפלוגות איכרים הדאימיו גייסו לכן, היוקרה לו חסרה לו שהיו היתרונות למרות. גדולים לדאימיו אותם לימדו, ומטיט מעץ בנויים שהיו היפנים של המבצרים על לשמור כדי. והתותחנים הרובאים

. מים תעלות ומסביב גדולות מאבנים מבצרים לבנות האירופאים עסקו גם הם. ועופרת כסף, נחושת מהם וקנו ותחמושת נשק כלי ליפן מכרו הפורטוגזים

האימפריה 1580- ב. כולו לאיזור היפנים החרבות את ומכרו ליפןמשי מסין ייבאו: אזורי בסחר. שנה 60 למשך התחברו והפורטוגזית הספרדית

שחורים משרתים הביאו הם. ומשקפות שעונים: שונים מערביים מוצרים ליפן החדירו הפורטוגזים היווה לא כי אם, הלחם אפיית עקרון את גם הביאו הם. גבוהים וסוסים מהודו פילים, מאפריקה

. העישון את למנוע ניסו הרשויות כי אם, הטבק את הביאו הם. לאורז תחליף

:מיסיונרים ונצרות

באסקי/ ספרדי כומר ביפן נחת, 1549שנת ב. מיסיונרים להופיע החלו הסוחרים בעקבות שמצא יפני ומתורגמן כמרים בשני מלווה הגיע הוא. הישועי המסדר מראשי קסוויר פרנציסקוס

או הזכירה ביפנית שהיתה צורה כל כי אלוהים המילה את לתרגם היתה העיקרית הבעיה. בגואה. Deus הלטינית המילה היה הפתרון. בבודהיזם האל את או קאמי השינטואיסטים האלים את

ודבקותם ליבם אומץ. לנצרות נפשות ועשו להצלחה המיסיונרים זכו הקשיים אף על ובהיעדר, להטיף רשות לקבל קשה היה לא, מרכזי שלטון בהיעדר. היפנים את הרשימו הדתית מטיף שהוא היפנים חשבו תחילה. החדשה האמונה את להפיץ היה קל דתית קנאות של מסורת

ספרי, גיהינום, עדן גן, נזירות, אמונה, מוסר של במושגים במיוחד חדשה בודהיסטית למסורת יפנים עם לסחור העדיפו הפורטוגזים כי להתנצרות כלכלי תמריץ גם היה. ותפילה קודש

את אחריה תגרור שהתנצרותם כדי הגבוה המעמד עם להתחיל יתהיה שלו הטקטיקה. שהתנצרו. המעמדות שאר

קודם לנצר שעדיף למסקנה הגיע מהסינים מאוד מתרשמים היפנים כי לדעת שנוכח לאחר שלו יפני תלמיד לשלוח הספיק הוא אך, לסין בדרכו מת הוא 1552- ב אולם. הסינים את

. ההפלגה במהלך נפטר ליפן בשובו אך, וברומא בספרד, בפורטוגל למד ברנרדו. לאירופה

בתי, לכמרים ספר בתי, כנסיות לבנות שהחלו נוספים ישועים הגיעו קסוויר של הצלחתו בעקבות את להם העניק מהם ואחד מקיושו דאימיו 7 לנצר שהצליחו, היה ההישג. יתומים ובתי חולים 1604- ב. ליפן הלטיני ב"הא חדר וכך, בלטינית לספרים דפוס בתי פעלו שם. נגסאקי העיר

. השמן צבעי עם התמונות את הביאו המיסיונרים. הראשון הפורטוגזי היפני המילון התפרסם

חזרו הם. המיסיון הצלחת את למחיש כדי שנבחרו 12/13 בני לאירופה נערים 4 שיגרו 1582- ב הפוכים הדברים כל שבה, מוזרה אקזוטית כארץ יפן הצטיירה אלה מדיווחים. 1590- ב ליפן

. אירופה מאשר יותר מפותחת כארץ גם אך, במערב שמקובל מה לעומת

שמות ונשאו קירישיטאן נקראו אלו אנשים, נוצרים מיליון כחצי ביפן היו 16- ה המאה בסוף משכה שבנצרות השוויוניות. האוכלוסייה שכבות לכל השתייכו הם. היפנים לשמות נוסף נוצרים. הפיאודלית בחברה מדוכאים שהיו ונשים איכרים

יצרה לא היא, ביפן הרבות הדתיות מהכתות כחלק שולית תופעה היתה הנצרות עוד כל לשינטו בניגוד. שונים חוגים בקרב חרדה עוררה היא, ממדיה גדלו כאשר אולם. התנגדות

מאמיניה על אסרה היא. האחרות הדתות כלפי סובלנות חוסר הנצרות גילתה ולבודהיזם הכמרים של ובפרנסתם במעמדם פגע זה דבר. נגדן תעמולה וניהלה בטקסיהן להשתתף

שקר"כ Deus במילה ראו הם. חריפה נגד במתקפת יצאו והם והבודהיסטים השינטואיסטים .אבות ופולחן ואם אב כיבוד כמו, מקודשים ערכים סתרה שהנצרות כך על והצביעו", הגדול

שהתייחסה, בחברה גדולה תרעומת עוררה, וההומוסקסואליות הנשים ריבוי, הגירושין שלילת. הגברים של המין לחיי במתירנות

פגעה ביניהם והמלחמה, ודומיניקנים הפרנציסקנים כמו נוספות נזירים קבוצות לבוא החלו בנוסף. המיסיונרים של במעמדם

האירופאים יכלו, מפולגת יפן היתה עוד כל. הפוליטי השיקול היה דבר של בסופו שהכריע מה. הדאימיו בין התחרות ניצול תוך, שלהם כבתוך בה לעשות

יפן את שאיחדו המצביאים. המדינה איחוד של תהליך החל 16- ה המאה של השניה במחצית הם, התייצב ששלטונם ברגע אך, בהם להסתייע שרצו משום למיסיונרים חסד נטו שלטונם תחת

פעולת הביאה שם, הפיליפינים היתה מולם שעמדה המרתיעה הדוגמא. מסוכן מטרד בהם ראו.ספרדית להשתלטות הנוצרי המיסיון

פרק שבע עשר: האיחוד מחדש: נובונאגה והידיושי

:עלייתו ונפילתו של אודה נובונאגה

תקופת המלחמות הארוכה והתוהו ובוהו הפוליטי שנתלווה לא הביאו להתפוררות של יפן. כלהתערבו לא זרות שמדינות היה יפן של מזלה שבקיוטו. בקיסר הכירו הצבאיים השליטים

במלחמות הפנים שלה. כאשר סוחרים ומיסיונרים אירופאים הסתובבו חופשי החל16- במחצית השניה של המאה ה

מצביאים שניחנו בחזון, עורמה ואכזריות וידעו3תהליך של איחוד פוליטי. איחוד זה בוצע ע"י לשלב עוצמה צבאית עם דיפלומטית.

, ותחילה17אודה נובונאגה - דאימיו של נחלה קטנה במחוז אווארי שבמרכז יפן. התייתם בגיל לא גילה עניין בנושאי צבא. רק לאחר שאחד מהווסלים שלו נקט בשיטה קיצונית: התאבד ושאיר אחריו מכתב עם מחאה. מעשה זה זעזע את נובונאגה ומאז הקדיש עצמו למילוי תפקידו. שאיפתו

היתה לאחד את יפן תחת שלטונו.

היתה ב לעבור1560שנת הזדמנות ראשונה ניסה אימגאוה, יותר, גדול דאימיו כאשר בנחלתו כדי לכבוש את קיוטו, נובונאגה לא הרשה לו ובלילה תקף את אנשיו של אימגאוה. ניצחון

זה הפך את נובונאגה לאיש החזק ביותר במחוזו. ניצל נובונאגה סכסוך על ירושת השוגון וכבש את קיוטו בנימוק שהוא בא להגן על1568בשנת

אותו ניצל והוא לו מעמד חשוב העניקה האונים והשוגון חסרי הקיסר על הקיסר. השליטה הוא כבש את העיר המסחרית סקאי והשתלט על משאביה הכספיים1569- להרחבת שלטונו. ב

ועל תעשיית הרובים שבה. לוותר על וסירבו היו המנזרים הבודהיסטים, שצברו כוח בין המתנגדים להגמוניה שלו

הוא תקף את המרכז הדתי הגדול של דת הטנדאי על הר היאיי שעל יד1571- עצמאותם. ב כמרים ונזירים. הוא העניש גם1600קיוטו, העלה באש את המקדשים ואת המנזרים ואף רצח

את מאמיני כת ג'ודו-שינשו שנודעו בשם איקו )המחשבה האחת( והשמיד אותו. אף על פי שהיהבודהיסט אדוק, הוא לא נרתע מלדכא כל ארגון דתי שיכל לסכן את שלטונו.

והפוליטי של המנזרים הבודהיסטים. הכוח הצבאי, הכלכלי סופית את זה שבר באופן מלחמתו בכתות הבודהיסטיות הביאה אותו לתמוך במיסיונרים הנוצרים. הוא נטה להם חסד והתיר להם להקים כנסייה בקיוטו )מקדש הברברים הדרומיים(. לפיכך ראו בו הנוצרים, למרות

אכזריותו, שליט חסיד. כאשר הרגיש חזק מספיק ניצל נובונאגה קשר שגילה בין השוגון לבין אחד מאויביו וגירש1573- ב

את השוגון האחרון לבית אשיקאגה, ובכך שם קץ לשושלת השוגונים ממשפחה זו. מאחר שלא היה צאצא של מינאמוטו לא יכל לקבל את תואר השוגון, ובמקום זאת קיבל מהקיסר את תואר "שר הימין", מינוי שהעניק לו תוקף לשאיפה להיות השליט "על כל מה שתחת השמים". הוא בנה לעצמו ארמון מפואר באזוצ'י שממנו פיקח על מצביאיו. מלמחותיו לא פסקו, מפני שקמו שתי

קואליציות נגדו ממזרח וממערב. .בראש צבאותיו במזרח עמד טוקוגאווה אייאסו* במזרח: על המלחמה במערב פיקח טויוטומי הידיושו. * במערב:

הוא קשר אליו מצביאים אלו בקשרי נישואין כדי להבטיח את נאמנותם. נובונאגה שחי על חרבו,ידי אחד1582- מת בחרב: ב הוא ערך לידידיו טקס תה במקדש הונוג'י בקיוטו, הותקף על

של כוח לרשותו העובדה שהועמד את לנצל שניסה מיצוהידה, אקצ'י אלפים10ממצביאיו חחילים, כדי לתפוס את השלטון. נובונאגה ניסה להתגונן, וכשראה כי חייליו הנאמנים אינם, ביצע הראקירי. בנו שברח למבצר, התאבד עם כל אנשיו, לאחר שאקצ'י כבש גם את המבצר הזה.

יום בלבד. 11המרידה של אקצ'י נערכה

:מאחד את יפן" טיוטומי הידיושי"

מצביאים יחד איתו כדי לנהל את4 לאחר שדיכא את המרידה של אקצ'י הוא הקים מועצה של ההמלכה. עד מהרה הסתכסך עם טוקוגאווה, שחשד כי הוא זומם להשתלט על המועצה. לאחרכמה התנגשויות צבאיות התברר לטוקוגאווה שהוא חלש יותר, ולכן קיבל את מרותו של הידיושי.

- גבר על אוביו במערב המדינה. ב1586- הידיושי המשיך את מפעלו של נובונאגה לאיחוד יפן. בהצליח אייאסו טוקוגאווה לנצח במזרח. אחדים מיריביו של הידיושי התאבדו ונחלותיהם1590

הוחרמו, אחרים קיבלו את מרותו ונחלותיהם צומצמו. באותה שנה היה הידיושי השליט הבלתי מעורער של המדינה. תחילה קיבל מהקיסר תואר

קמפאקו - "מושל בשם הקיסר", ולאחר מכן טאיקו )ניתן לקמפאקו לשעבר(.

הוא לא ניסה לבטל את המבנה הפיאודלי של יפן ולמשול בכולה באופן ישיר. הוא התאים את המבנה הפיאודלי לפי צרכיו: נטל לעצמו כנחלתו הפרטית את מרכז הארץ ואת השאר חילק בין הדאימיו השונים שנשבעו לו אמונים. כדי להבטיח שהדאימיו לא יבגדו בו הוא חייב אותם להפקיד

את נשותיהם וילדיהם כבני ערובה באוסאקה.החל הידיושי במפקד של כל האדמות המועבדות. מטרת המפקד היתה1583- כבר ב

לתקן את העיוותים, העלמות מסים ודיווחי השקר, שהתפתחו במשך תקופה ארוכה של תוהו ובוהו. הפוקדים עברו מכפר לכפר, ובידם הסמכות להרוג כל מרמה. הם רשמו את הממוצע של גידול האורז לפי יחידה הנקראת קוקו. הוא העניק לקיסר ולמקדשים שונים, אדמות כדי לספק את

מחייתם ולהבטיח את נאמנותם. יוכלו יחד עם רישום האדמות רשמו את שמות האיכרים שעבדו את האדמה כדי שלא

החרים הידיושי את הרובים ואת כלי הנשק שהיו בידי האיכרים כדי שלא1588- לנטוש אותה. בבניית פסל חדש של יוכלו למרוד. המטרה הרשמית של איסוף הנשק היתה התכתם לצורך בודהא. "ציד החרבות" פרק את העם מנשקו ונתן את המונופול על הכוח הצבאי לסמוראים. הוא

גם הנציח את החלוקה בין סמוראים לאיכרים. הוא נטה חסד לנוצרים בהתחלה, אולם כאשר הושלם איחוד המדינה, הגיע למסקנה כי

פרסם הידיושו צו הפוקד על כל המיסיונרים1587- סכנתם גדולה מאשר הם מביאים תועלת. באותה וצירף הישועים נגסאקי מידי זאת החרים את העיר לעזוב את הארץ. בעקבות הזרים

הורה לתפוס1597- לנחלתו. הישועים התעלמו מהצו ואילו הידיושו היה עסוק במלחמותיו. ב מתלמידיהם היפנים ולהוציאם להורג בצליבה. חלק מהמיסיונרים17- תשעה מיסיונרים זרים ו

עזבו את יפן ואחרים ירדו למחתרת. הוא לא אסר את הדת הנוצרית.

:ניסיון הנפל לכבוש את קוריאה וסין

שאיפותיו הגדולות של הידיושו חרגו מגבולות יפן. לאחר שאיחד את הארץ תחת שלטונו, הגה תוכנית להשתלט על מזרח אסיה. בכך נבדל משאר שליטי יפן שלא פיתחו שאיפות כאלה. הוא חשב שיוכל להמליך את קיסר יפן על כל מזרח אסיה ואת עצמו כמלך על יפן וקוריאה ובכך לאהיתה להם העניקו פתרון לאלפי הסמוראים שלא הכיבושים יפן. קיסר לפגוע בקדושתו של

תעסוקה ושהיו ממורמרים על שלא זכו בהכנסות גדולות יותר. ששהו ולפורטוגזים בפיליפינים ששהו לספרדים מכתבים לכתוב החליט הוא 1591- ב

ארצו דרך לעבור קוריאה ממלך ביקש הוא. ממנו התעלמו אלו אך, עליון כשליט בו שיכירו בגואה לפלוש יעיזו לא שהיפנים חשב כי מהדרישה התעלם הוא גם קוריאה מלך. לסין להגיע במטרה

,חיילים 150,000 של כוח בקיושו ריכז ברצינות אליו מתייחסים שאין הידיושי כשנוכח. לארצו השוד תופעת את חיסל וכך, ספינותיהם כל את לתת חויבו הים שודדי. חם נשק בעלי חלקם

. הימי להתקדם החלו היפנים. קוריאה בדרום פוסאן לנמל יפני פלישה כוח הפליג 1592 במאי

לחוש סין לקיסר וקרא נמלט קוריאה מלך. שבדרכם מה כל והורגים בוזזים, שורפים כשהם צפונה הצטרפו הקוריאנים. היפנים את להדוף והחל סיני משלוח חיל הגיע 1953 בפבואר. לעזרתו

לא הוא אך ,הידיושי עם שלום שיחות לנהל החלה סין. היפניות האוניות את והטביעו למערכה את בלם וזה, נוסף כוח שלחו והסינים חדשה במתקפה היפנים פתחו 1597- ב. להתפשר הסכים

. מקוריאה לצאת מחייליו וביקש דווי ערש על הידיושי היה 1598- ב. היפנית ההתקדמות

כאחד היום עד הידיושי נחשב לפיכך. ושלום יציבות, אחדות של ארוכה לתקופה יסוד הניח מפעלו.יפן של החשובים השליטים

שלום והסתגרות –ג' חלק

והסתגרות יציבות - טוקוגאווה תקופת: עשר שמונה פרק

:לשוגון הופך אייאסו טוקוגאווה

ולאחר נובונאגה את רבות שנים ששירת, אייאסו טוקוגאווה היה יפן איחוד את שהשלים המצביא של צוואתו י"עפ. השלטון את לתפוס אייאסו ביקש, הידיושי של מותו לאחר. הידיושי את מכן

.הידיורי, הידיושי של 5- ה בו לבנו אמונים שנשבעו מצביאים 5 של מועצה הוקמה הידיושי החלו הצדדים ושני סכסוך פרץ מיד. מנהיגותו את לקבל וסירבה אייאסו מפני חששה המועצה

אישידה בראשות, יריביו. במזרח חיילים אלף 100 של צבא גייס אייאסו. למלחמה מתכוננים."סקיגהארה"ב קרב ביניהם התקיים 1600 בשנת. במערב חיילים אלף 130 גייסו, מיצונארי

.לצידו לעבור, היריב מהמחנה מפקדים כמה לפתות הצליח, מספרית בנחיתות שהיה אייאסו והנותרים, להורג והוצאו נתפסו אחרים, התאבדו מיריביו אחדים. מוחץ לניצחון זכה מכך כתוצאת.מרותו את עצמם על קיבלו במערב

או הפיאודלי המשטר את לשבור העז לא אך, יפן של העליון לשליט אייאסו היה זה קרב אחרי מחדש המדינה את וחילק אויביו אדמות את החרים הוא. הידיושי כמו, הקיסרות את לעצמו ליטול

.נאמניו בין תואר וקיבל אייאסו דרש, מינאמוטו משפחת של רחוק נצר היתה טוקוגאווה שמשפחת מאחר

260- מ למעלה שנמשך, טוקוגאווה לבית השוגונים שלטון החל כך. 1603 בשנת הקיסר מן שוגון.שנה המשחיתות מההשפעות הרחק, למזרח מושבו מקום את אייאסו העתיק, יוריטומו מינאמוטו כמו בתעלות והקיפו המבצר את הרחיב ושם, 1590 בשנת כבר אדו בעיר מתגורר החל הוא. קיוטו של

עם קיוטו )מערבית לבירה מזרחית בירה בין שניות נוצרה ושוב, השוגון לבירת הפכה אדו. מים(.האצולה ומשפחות הקיסר

:טוקוגאווה בית של השושלת ייצוב

תפקידו. מאוד אותו הגביל זאת עם אך, גדולה נחלה לו ונתן לקיסר גדול בכבוד התייחס אייאסו (.השוגון עצת י"עפ זה גם )התקופה שמות על והכרזה דתיים טקסים ביצוע, תארים הענקת היה אותו ליטול מבלי, הקיסרות ממוסד לשלטונה הלגיטימציה את טוקוגאווה שושלת הפיקה כך

.אליו חופשית גישה לאחרים לאפשר ומבלי לעצמה)1605- ב מתפקידו פרש אייאסו ,26- ה בן לבנו והעבירו(, לשוגון מינויו לאחר בלבד שנתיים

.בנו שלטון את ביסס וכך, בחוטים למשוך המשיך הוא. הידטאדה

את לו השיא, אביו מות עם לו שהובטח, השלטון את לדרוש עלול הידיורי כי שפחד, אייאסו ממנו ודרש נגדו קשר בקשירת אותו האשים, 1615- ב יותר מאוחר. 1603- ב 6- ה בת נכדתו

נפל חודש לאחר. באוסאקה מבצרו על מצור הטיל ואייאסו, סירב הידיורי. למשפט להתייצב חיסל כך. לאחר והושאה לאדו הושבה ואשתו, התאבדו ואמו הידיורי. באש והועלה המבצר.מתנגדיו שארית את ועמה הידיושי משפחת את אייאסו

דאיגונגן-טושו בשם שינטואיסטי כאל הקיסר עליו הכריז יותר מאוחר ושנה, אייאסו נפטר 1616- ב ,לאדו צפונית מ"ק 100- כ, בניקו מפואר מקדש לו נבנה 1636- ב". במזרח הזוהר הגדול האל– "

.לרגל עלייה למוקד שהפך

לקיסר ביתו את השיא 1620- ב. טוקוגאווה משפחת של השלטון בייצוב המשיך הידטאדה מאז הראשונה הפעם זאת היתה. 5 בת בהיותה לקיסרית נכדתו הומלכה 1630- ב. מיזונו-גו

ולהפוך אחיה לטובת לפרוש אולצה היא 19 בגיל אולם, לקיסרית הומלכה שהישא 8- ה המאה שוגון היה איימיצו. איימיצו, 19- ה בן לבנו והעבירו מהשלטון הידטאדה פרש 1623- ב. לנזירה

משפחת של שלטונה על איש ערער לא מותו עם. 1651- ב מותו יום עד, שנה 30- ל קרוב.טוקוגאווה

:הזרים וגירוש הנצרות דיכוי

,באדו ס"בי לפתוח להם הרשה, דאימיו בהיותו. למיסיונרים באהדה אייאסו התייחס בתחילה אך, לאדו מסיונרים שלחו והפורטוגזים הספרדים. יפן למזרח אירופאים סוחרים למשוך בתקווה

.יריביו ישבו שם, יותר המפותח המערב עם לקיים המשיכו הסחר את אונייה. הפרוטסטנטים ביפן הופיעו, הקתוליים הסוחרים מן התאכזב שאייאסו בזמן, 1600 בשנת

את להוציא יעצו הישועים. אדמס ויליאם – אנגלי נווט סיפונה ועל, קיושו לחופי ניטרפה הולנדית שהתרשם אייאסו. עניין בהם גילה אייאסו אך, ים שודדי שהם בנימוק, להורג הללו האנשים ספנות לענייני ליועצו ךהפ הוא. אליו צמוד אותו והשאיר, ההולנדים את שחרר, ומכישוריו מאדמס

–יפני ושם, אדו יד על במיאורה נחלה, יפנית אישה, סמוראי של תואר לו העניק, חוץ וסחר . ין'אנג מיאורה

,וההולנדים הבריטים עם מסחר קשרי לפיתוח פעל הוא. 1620- ב מותו עד ביפן נשאר אדמס למסקנה בהדרגה הגיעו והידטאדה אייאסו. הקתולית הכנסייה של השתלטות מפני והזהיר

. שהשיגו המדיני האיחוד את להרוס העלול, זר נטע היא שהנצרות לעזוב האופציה ניתנה הנוצרים ליפנים. לחוק מחוץ הנצרות את המוציא צו פורסם 1614שנת ב

,כליל נהרסו הכנסיות. יפן את לעזוב נצטוו המסיונרים. הבודהיזם חיק אל לחזור או, המדינה את במסווה לפעול והמשיכו למחתרת שירדו כאלה היו אך, עזבו המסיונרים רוב. הוחרם רכושן וכל.צופים אלף 30 לעיני, בנגסאקי" מסתתרים נוצרים "51 להורג הוצאו 1622- ב. סוחרים של

לעקור היחידה שהדרך הבין הוא. לשוגון הוכתר כאשר, 1623- ב הדיכוי צעדי את החריף איימיצו את לעזוב הספרדים הסוחרים על ציווה 1624- ב. הקתולים כל את לגרש היא, מיפן הנצרות את.הפורטוגזים את גירש 1636- וב, יפן

.ביפן מרעיתם צאן על משם להשפיע וניסו שבפיליפינים במקאו התמקמו, שגורשו המסיונרים ,הארץ את לצאת היפנים על מוות בעונש האוסרת פקודה איימיצו פירסם 1636- ב, לפיכך

,נותצו גדולות ספינות. לארצם לשוב שנים 5- מ למעלה לארץ-בחוץ השוהים את ומחייבת מזרח-בדרום היפנית לפעילות הקץ הגיע כך. אחד מתורן יותר בעלות ספינות של החזקה ונאסרה

.אסיה

שהמשיכו מעטים היו אך, לבודהיזם הנוצרים היפנים רוב חזרו, הנצרות על האיסור בעקבות המורדים. איכרים מרד פרץ 1637- ב. בדרום האיכרים בקרב בעיקר, ישו בדת בחשאי לדבוק אלף 100 של צבא שלח, אירופית מהתערבות שנחרד איימיצו. נוצריות מדינות לעזרת קראו

למשך היפנית הנצרות על הגולל את סתם המרד דיכוי. המרד את באכזריות דיכא וזה, חיילים.שנה 250- ל קרוב

.הגישה את לשנות יפן את לשכנע שניסתה ממקאו משלחת לנגסאקי הגיעה 1640- ב.להורג להוציאם איימיצו ציווה, היתר ללא הגיעה שהמשלחת מאחר

על אף. בודהיסטי למקדש נרשם שלא למי חולקו מוות עונשי, ביפן המשיך הקשה הנצרות דיכוי הקטנים ובאיים בקיושו מרוחקים בכפרים במחתרת נוצרים של קטנות קבוצות נותרו, כן פי

השוגונים חרדת על ומעידה, הדתית הסובלנות של מהמסורת סטייה היווה הנצרות דיכוי. סביבה.עליה לפקח ביכולתם ושאין להם נאמנה שאינה דתית תנועה מפני טוקוגאווה לבית

:ההסתגרות מדיניות

סגרו ולכן, שנוצרו בתנאים יפן עם המסחר להם משתלם שלא למסקנה הבריטים הגיעו 1623- ב עם היפני הסחר על במונופול ההולנדים זכו כך. שבקיושו היראדו בנמל שלהם המסחר תחנת את

באי ההולנדים הסוחרים את להושיב איימיצו ציווה 1641- ב. שנה 200- מ למעל למשך המערב.ביותר חמורות היו עליהם ההגבלות. דאשימה, הקטן המלאכותי

)הסתגרות תקופת יפן החלה כך מנעה ההסתגרות. שנה 200- מ למעלה שנמשכה(, סאקוקו .יפן של החוץ לסחר קץ שמה לא אך, להכנס הזרים ומרוב לצאת מהיפנים

חופש יותר מעט היה להם. לנגסאקי שהוגבלו, סיניים סוחרים להשאר הורשו להולנדים בנוסף עם הסחר ורוב, בנגסאקי סינים סוחרים אלפי היו 17- ה במאה. ההולנדים מאשר דתי

,ספרים, משי הביאו סיניות ספינות מאות, שנה מדי. באמצעותם התנהל אסיה מזרח-דרום משי, מאירופה צמר בגדי ביפן מכרו ההולנדים. ונחושת כסף עפרות בתמורה והוציאו תרופות

בכמויות חרסינה וכלי ונחושת כסף עפרות וקנו, אסיה מזרח-מדרום אקזוטיים ופירות, מסין.גדולות וכך, העולמית הכסף מצריכת כשליש סיפקו, תפוקתם לשיא אז שהגיעו, יפן של הכסף מכרות.זמן באותו וסין אירופה של הכספים בכלכלות חשוב תפקיד מילאו

פרק תשעה עשר: שלטון הסמוראים בתקופת שלום

:ודאימיו שוגון

"נקרא 19- ה אמצע ועד 17- ה המאה מראשית ביפן המשטר שלטון על התבסס", האן-באקו הבעלים היה השוגון(. האן )הפיאודליים המחוזות של אוטונומיה ועל( באקופו )השוגון של מרכזי

של טריטוריה )"טנריו הנקרא איזור, ישירות לו שייך היה משטחה וכרבע, יפן אדמות כל של העליון את ניהלו, צבאו על שפיקדו, השוגון של בכירים קצינים - ההטאמוטו י"ע נוהל הטנריו"(. השמים שיטור, מנהל סמכויות היו שבידיהם, עיר נציבי י"ע נוהלו הגדולות הערים. המיסים את וגבו נחלתו. ושיפוט

לעזרתו ולבוא השוגון להוראות לציית חייבים היו שבתמורה, לדאימיו הוענקו המדינה אדמות שאר צבירת למנוע מ"ע, זאת עם אך, נרחבת די אוטונומיה היתה לדאימיו. כשיידרשו ובחיילים בכסף

בנוסף. רשות ללא לשפצו או לחזקו היה ואסור, בלבד אחד למבצר הוגבלו, אחד דאימיו י"ע כוח.איכרים ולהיות לחזור צריכים היו המכסה מעל שהיו ואלו, הסמוראים כמות הוגבלה

,1635- ב איימיצו שהוציא התקנה היה הדאימיו על הפיקוח להגברת ביותר המשמעותי הצעד אישתו חייבים היו בנוסף. השוגון בשירות באדו מזמנו כמחצית לבלות דאימיו כל על היה יה"עפ

.במחוזותיהם אחת ושנה באדו אחת שנה הדאימיו שהו כ"בד. ערובה כבני באדו להשאר וילדיו על כספית מעמסה הטילו באדו הרשמי המעון והחזקת הגדולה הפמליה בליווי התכופים המסעות. מצידם מרידה סכנת צומצמה כך. כוחם את והחלישו הדאימיו

למרוד דאימיו אף העז לא 19- ה המאה אמצע עד: תוצאות נשאה בדאימיו נהגו בה הקשה היד.חלש או קטין היה אם גם, בשוגון

:לשוגון קרבתם לפי סווגו הדאימיו"ראשי היו ביותר הקרובים. 1 )המכובדות המשפחות שלוש אייאסו של צאצאים(, גוסאנקה"

הענף אם, השוגון את לרשת הזכות היתה אלה לדאימיו. קיאי-ו אווארי, מיטו של כדאימיו שכיהנו(.יושימונה טוקוגאווה – קיאי של צאצא היה השמיני השוגון )יורש להעמיד מסוגל היה לא הראשי

.(שימפאן )אייאסו של משפחה קרובי היו שאבותיהם דאימיו היו השנייה בקטיגוריה. 2 סקיגהארה קרב לפני אייאסו של בריתו בעלי היו שאבותיהם דאימיו היו השלישית בקטיגוריה.3(.פודאי)

:הגבולות והרחבת" חיצוניים אדוני"

לקטיגוריה השתייכו, סקיגהארה קרב לאחר אייאסו של מרותו את קיבלו שאבותיהם הדאימיו. 4"הרביעית – )החיצוניים האדונים באיזורים גדולות נחלות בעלי דאימיו היו לרוב(. טוזאמה" .באדו השלטון במועצות שותפו לא אך, רבה מיוקרה נהנו הם. מרוחקים

.חוץ קשרי וקיום הגבולות הרחבת של תפקיד חיצוניים אדונים מספר על הוטל, מיקומם בגלל)ריוקיו איי את לכבוש, סאצומה של הדאימיו, לשימאזו אייאסו הרשה 1609שנת ב (.אוקינאווה

ריוקיו מלכי. סאצומה של לווסאל מלכם הפך הכיבוש ולאחר סין בחסות ממלכה היו אלה איים)וכל מכל ליפן תרמו ובכך ,סאצומה ועם יפן עם, סין עם סחרו ,שאמיסן, בטאטה, סוכר קני

(.וקראטה -ב כולו את שכבשה, מצומאה למשפחת הוענק הממלכה של הצפוני שבקצה(, הוקאידו )אזו האי

יותר ודומים מהיפנים שונים שהיו, האיינו שבטי היו שם התושבים. סמוכים איים וגם 1669 100 בו ונלחמו, היפני לשלטון התנגדו הם(. היום עד )ובמנהגים בשפה, בדת הסיביריים לשבטים

.סופית דוכאו 1789- ב. שנים

רבאזו קר בנוסף. הרוסית האימפריה התפשטות את חוסמים הם כי בטחונית חשיבות הצפון לאיי שיחזקו באיזור דייגים התיישבות עודדו היפנים לכן. ועצים דגים ליפן סיפק והוא, אורז לגדל מכדי

.הספר בשטחי היפנית האחיזה את

קוריאה עם הסחר. צושימה הקטן האי של הדאימיו - סו משפחת י"ע נוהלו קוריאה עם הקשרים .יפניות אוניות 50- כ קוריאה את פקדו שנה ומידי, גדולים למימדים התפתח, צושימה באמצעות

היה זה. בקוריאה פוסאן בנמל קרמיקה לייצור ומפעל מסחר תחנת לקיים הותר צושימה לאנשי– יפן עם טובים יחסים רצו קוריאה מלכי. חריג צעד שלחו 1605- מ ולכן, מפלישתם חששו

המשלחות של מלווה היה צושימה של הדאימיו. חדש שוגון כל לברך, לאדו גדולות משלחות דיפלומטיים יחסים איתה קיימה שיפן היחידה המדינה היתה קוריאה(. הגבוה מעמדו על מראה)

מדינת והיתה, ליפן שווה מעמד כבעלת עצמה את ראתה קוריאה. טוקוגאווה תקופת במשך לא, זאת לעומת, השוגונים .סין כלפי עצמאותם את לבסס רצו המשלחות י"ע. סין של חסות.יפן של בעליונותה קוריאנית הכרה בכך ראו מהיפנים חלק. לסיאול דומות מששלחות שיגרו

:ביורוקרטית צבאית עלית: הסמוראים

ובניו אייאסו הנהיגו, שנים מאות במשך ביפן ששרר כפי פוליטי ובוהו תוהו הישנות למנוע כדי של החברתי המבנה את אימצו. נולד שבו במעמד נשאר אדם כל בה, נוקשה מעמדית חלוקה

:חשיבותם סדר לפי, עיקריים מעמדות 4-מ מורכב שהיה, סין (שי )הרשות פקידי (נו )איכרים ( קו )מלאכה בעלי (שו )סוחרים

ביותר החדה החלוקה. ותורשתיים סגורים היו המעמדות, פתוחים מעמדות היו שבה, סין לעומת– הסמוראים בין היתה )השליט, העליון המעמד – הפשוטים האנשים לבין(, לוחמים .הימין

.אסורים היו סמוראים ללא הסמוראים בין נישואים ראו ובסין באירופה גם. המזון יצרני היו כי השני במקום דורגו, האוכלוסיה רוב שהיו, האיכרים

.והמסחר המלאכה מן יותר מכובדת פעילות בחקלאות.אחד למעמד היו, בעיר שגרו וסוחרים מלאכה בעלי, העיר אנשי – ונין'צ

הכוח על המונופול להם והיה, חרב נושאי צבא אנשי היו, מהאוכלוסייה 6% שהיוו הסמוראים ,משי בגדי לבישת, חרבות 2 נשיאת: כגון, רבות יתר מזכויות נהנו הם. האזרחי והמנהל הצבאי שליטה להם היתה. הדאימיו או השוגון לטירת סמוך ולגור, באפיריון להנשא, סוסים על רכיבה

.העם פשוטי על מוחלטת .מבצר בערי ורוכזו מאדמותיהם נותקו הם. שונות הגבלות הוטלו הסמוראים על גם, זאת עם

,בחקלאות לעסוק עליהם נאסר. ותפקידם לדרגתם בהתאם, באורז מחייה קצבת להם הוענקה ,והסדר החוק שמירת – פאסיבי היה הצבאי עיסוקם, מלחמות היו שלא מכיוון. ומסחר מלאכה ,מס גובי, שופטים, מושלים: התפתחו האזרחיים תפקידיהם, זאת לעומת אולם. מרידות ומניעת

.ולבלרים ערים נציבי של למעמד רכוש בעלי לוחמים של ממעמד והפכו הכלכלית עצמאותם את הסמוראים איבדו כך

של נורמות לעצמם לסגל הסמוראים על היה: ערכים שינוי דרש זה. חרב נושאי שכירים פקידים

ערך היה שבהם החשוב. חדשים לצרכים ויושמו טופחו הלוחם ערכי. ביורוקרטית עלית היה עכשיו. למענו למות נכונים ולהיות לאדונם לציית הסמוראים על היה בעבר. המשמעת

)שלטונית למערכת לציית עליהם המופשטת הנאמנות ראשית היתה זאת(. דאימיו או שוגון החברה כל הפכה וכך, האחרות החברתיות לשכבות גם חילחלה המשמעת. ולחוקיה למדינה.טוקוגאווה בתקופת וממושמעת לצייתנית היפנית

:רשויות הפרדת היתה לא. החברתי המשטר את שיקפו טוקוגאווה בתקופת והמשפט החוק גם היו הערים ונציבי השוגון נציגי, הדאימיו. השופטת וגם המחוקקת גם היתה המבצעת הרשות

.שופטים וגם המשטרה ראשי היה לא המשפט. באשמה הודאה לקבל מ"ע אותו עינו. למשפטו עד נכלא בעבירה החשוד. לערעור ניתן לא הדין ופסק, לסניגור זכות היתה לא לנאשם, פומבי

כתובות של חריטות או קנסות, מלקות אלא, מאסר עונשי היו לא: קלות עבירות של במקרים.למנזר בפרישה עצמית הענשה או, גלות, בית מעצר – סמוראים. קעקע

פשוטי. מוות כ"בד היה העונש, וניאוף הורים תקיפת, הצתה, שוד, רצח: כגון, קשות עבירות על איכרים שגם קרה. הראקירי לבצע אפשרות ניתנה לסמוראים ואילו, נצלבו או נערפו העם

עצמית שהענשה העקרון השתרש וכך, ההשפלה את מעצמם לחסוך כדי התאבדו ועירונים.ציבורית להכרה זוכים וכך, חיצונית ענישה על עדיפה

:וסייפא ספרא של החינוכי האידאל

השכלה העניקו היפנים. הסמוראים של יוקרתם ולטיפוח תפקידים למילוי חיונית היתה ההשכלה.ממשלתיות למשרות משכילים שמינו הסינים לעומת, השליט למעמד

החינוך מטרת. התנהגותם כללי את קבע ובו, הצבא לאנשי תקנון אייאסו פרסם 1615- ב)בחוכמה המצטיין, משכיל מנהל ואיש לוחם של אישיות לסמוראים לעצב היתה הסמוראי (,י'צ

,הסמוראים של הספרטני החיים אורח על לשמור היתה התקנון מטרת(. יו )ובגבורה( ין'ג )במוסר.השלטון אושיות תחת וחתירה עול פריקת מהם ולמנוע

1608- ב. וכתוב קרוא למדו הבנות ואפילו, השכלה קיבלו טוקוגאווה בתקופת הסמוראים כל– רזאן היאשי את אייאסו הביא לשוגון ויועץ, משפחתו לבני מורה ששימש קונפוציאני מלומד

-ב. היאשי של במשפחתו תורשתי הפך זה תפקיד. ורישום התכתבות, טקסים, חקיקה בענייני.לסמוראים הגבוה החינוכי למוסד והיתה, קונפוציאניים ללימודים מכללה נוסדה 1630

ולכן, אסטטי ערך היה לא לירי. שימוש בו היה לא כי, חם בנשק העניין פחת טוקוגאווה בתקופת הלחימה מקצועות. ונסגרו הלכו ותותחים לרובים מלאכה בתי. אותו למדו לא הסמוראים רוב

.מושלם וביצוע נפשי ריכוז היה שעיקרן, הלחימה לאומנויות הפכו

פרק עשרים: איכרים ועירונים בחברה המעמדית

:האיכרים והכפר

היו עליהם ההגבלות אך, בחשיבותו השני המעמד היו הם. מהאוכלוסייה 80%- כ היוו האיכרים דוכאו אלה מרידות. האיכרים התקוממו, נסבל בלתי הפך המס עול כאשר, לעיתים. חמורות

.המס בנטל ולהקל להתפשר השלטונות נאלצו לפעמים אך, הסמוראים י"ע באכזריות

ירש הבכור הבן. מוגבל חקלאי שטח על יתר הצטופפות של בעיה יצרה לקרקע האיכרים הצמדת עוד כל. בכפר תעסוקה חוסר מפאת, העיר אל להגר נאלצו הצעירים והבנים, החקלאי המשק את האיכרים נקטו בנוסף. עין ממנה העלימו השלטונות, החקלאית בתפוקה זו הגירה פגעה לא

"בעיקר, הטבעי הריבוי לצמצום בשיטות למעמסה שנחשבו, נקבה ממין תינוקות של" דלדול .בהם ויטפלו הוריהם את ירשו אחד יום כי, כדאית היתה בבנים שההשקעה בעוד, כבדה

התפוקה הגברת. רבים איכרים של הכלכלי מצבם השתפר, בכפר הקשים התנאים למרות החקלאות עידוד. האיכרים של וגם הדאימיו של גם, השוגון של גם אינטרס היתה החקלאית

למניעת סכרים בניית, העבודה שטחי הרחבת: י"ע נעשה והוא, מסים יותר לדאימיו הבטיח ,הזנים השבחת, עבודה בבהמות שימוש הרחבת, חדשות השקייה מערכות, ביצות ניקוז, שטפונות

החקלאית התפוקה מכך כתוצאה. החקלאית בעבודה טכנולוגיים ושיפורים אינטנסיבי דישון)הטבעי הריבוי להאצת הביא המזון בייצור הגידול. 17- ה במאה הוכפלה הכפילה האוכלוסייה

.יותר לגדול יכלה לא התפוקה כאשר, 19- ה המאה אמצע עד( עצמה

גלם חומרי גם ייצרו, למזון פרט, שם. מאסיבית התפתחות היתה לערים הסמוכים בכפרים ,אריגה, טווייה )בית-תעשיות קמו בנוסף(. סויה ופולי סומסום, תה, טבק, כותנה, משי )לתעשייה

התפתח כן-גם הדייג ענף. הדרכים לאורך פונדקים והוקמו(, נייר וייצור יין זיקוק, בדים צביעת ציד גם התפתח. ועוד אצות, לדגים הביקוש את הגדילה בעיר החיים רמת עליית. מאוד

של החברתי מעמדם. ועופות ארנבות ומציד עץ ממכירת התפרנסו בהרים הכפרים. הלווייתנים.מטמא נחשב שהרג מאחר, האורז מגדלי של ממעמדם נמוך היה הציידים ושל הדייגים

קרקע ומחוסרי עניים, עשירים איכרים היו לכן, אדמות ולמכור לקנות האיכרים יכלו הכפר בתוך שנוצרו כך, סמוראי ממוצא היו מהם חלק אך, צבאי משירות פטורים היו הם. כשכירים שעבדו

והשתייכו, שיטור של שונים תפקידים מילאו, חרבות 2 נשאו הם(. גושי" )הכפריים הסמוראים".הכפרית לעלית

לרגל לעלייה או, בעיר ובילויים מכירות, קניות לצורכי רק הכפר את לעזוב יכלו האיכרים של למקדש, טוקוגאווה בתקופת התפתחו לרגל המוניות עליות. ריפוי לצורך החמים ולמעיינות

אייאסו ולקבר בשיקוקו קוטוהירה למקדש, הירושימה לייד ימה'מיאג למקדש, באיסה השמש אלת.לחלוטין אסורה היתה שהחוץ בעוד הפנים תיירות התפתחה כך. בניקו

:התעבורה והתפתחות הערים גידול

לעיר הפכה, תקופה באותה אדו. המהיר לגידולן הביא בערים והסמוראים השלטון מוסדות ריכוז התגוררו מהיפנים 17%- כ 18- ה המאה בסוף. נפש כמיליון מונה כשאוכלוסייתה, בעולם הגדולה– נפש 3000- מ יותר המונות, בערים אירופה שבמערב לזה ודומה, סין של מזה גבוה שיעור .תקופה באותה הביאו הדאימיו של התכופות השיירות(. נהרות )ימיות וגם יבשתיות בדרכים מחוברות היו הערים

בחצץ מכוסות אלא, סלולות היו לא הדרכים. הארץ חלקי לשאר מאדו דרכים רשת לפיתוח מים"אח, ושוורים סוסים גב על הובלו סחורות. הגלגלי הרכב התפתח לא מכך וכתוצאה, ובחול נעשתה הנהרות חציית. ברגל הלכו העם ופשוטי סוסים על רכבו סמוראים, באפיריון נישאו

.גבם על רגל הולכי שהעבירו סבלים גם היו רדודים באיזורים. ברגל או מעבורת בספינות

)תמרורים הוצבו, דרך פונדקי הוקמו, עצים ניטעו הדרכים לאורך על המראים כאלה ביניהם צריך היה בהן שנתקל אורח עובר וכל, וססגוניות ענקיות היו הדאימיו שיירות(. מאדו המרחק

.ולהשתחוות ארצה אפיים וליפול, הדרך את לה לפנות"של מערכת קיימו השוגון עבר הדואר. רשמיים מכתבים להעברת( היקיאקו" )מעופפות רגלים .וממנה הבירה אל מידע של מהירה זרימה התאפשרה וכך ימים 3 תוך לקיוטו מאדו

:והמלאכה המסחר התפתחות

הוגבלו 1715- ב. והנחושת הכסף רזרבות הדלדלות עקב החוץ סחר הצטמצם 18- ה במאה רק להכניס לסינים הותר 1746- ב. בשנה אוניות 2- ל וההולנדים ספינות 30- ל הסיניים הסוחרים

חלה זאת לעומת. בשנה אחת ספינה רק להכניס להולנדים הותר 1790- וב, ספינות 10 .נחלתם את להעשיר כדי שלהם הסוחרים את טיפחו והדאימיו השוגון. הפנים בסחר התפתחות

לשוגון העניקו, שקיבלו המונופול תמורת. האן בכל יתר זכויות הוענקו ולסוחרים מלאכה לבעלי הביא זה. אחיד יפני מטבע היה לא, משלו מטבע היה האן לכל. כסף וסכומי מתנות ולדאימיו

.בערים סניפים להם היו ואפילו בנק כמו שהיו(, ריוגאה )חלפנים של להופעתם גדולים זהב מטבעות לטבוע השוגון לממשלת איפשר וזה, סדו באי זהב מכרה התגלה 1603- ב(.זני )הקטנים והברזל הנחושת למטבעות בנוסף(, קובן )וקטנים( אובן)

,קיוטו. וים יבשה דרכי צומת על הגיאוגרפי מיקומה בגלל המסחרית לבירה הפכה אוסאקה גם שגשגה קיוטו של המשי תעשיית. היד מלאכת למרכז גם הפכה, הקיסרית הבירה שהיתה.מסין המשי יבוא צמצום להודות בענף גדול טכנולוגי שכלול חל. בדים לצביעת, המיוחדת היוזן שיטת התפתחה 17- ה במאה

ושל הלכה של מתמדת להשתכללות הביאה היצרנים בין התחרות. הלכה כלי ובייצור, החרסינה.שונים אמנותיים סגנונות ולהתפתחות, החרסינה

:פוליטיות זכויות ללא כלכלית עלית: הבורגנים

המעמדות שאר וכל, וגדל הלך הכלכלי כוחם, נחותים נחשבו המלאכה ובעלי שהסוחרים אף .באיסה קטנה אורז בחנות דרכה שהחלה, מיצואי משפחת היתה הבולטת הדוגמא. להם נזקקו

ובעקבות לאיסה הרגל לעולי משכון-בית נפתח, אורז-ליין מבשל לבית החנות הורחבה 1620- ב ושם, לאדו המשפחה אבי עבר 1673- ב(. במשכון העיקרי החפץ שהיו )בגדים מכירת החלה זאת

– ביפן הראשונה בו-הכל חנות את פתח ובעקבות, בקיוטו נפתחה כזו נוספת חנות. יגויה'אצ הפכה 17- ה המאה בסוף. ובאוסאקה בקיוטו, באדו חלפנות משרדי המשפחה פתחה, הרווחים את וניהלה מכספם חלק החזיקה וכך, הקיסר ושל השוגון של הכספית לסוכנת מיצואי משפחת

.עסקיהם רוב

יותר התעשרו אם גם, הסמוראים מאשר נוחים פחות במקומות שכנו המלאכה ובעלי הסוחרים מ"ע עושרם את להפגין עליהם היה אסור וכך(. יותר נמוכות הסמוראים הכנסות היו לרוב )מהם למשל, פנים כלפי ומפואר, חוץ כלפי צנוע הכל לעשות החלו לכן. הסמוראים עיני את לנקר שלא

.מבפנים ומפוארים מבחוץ פשוטים ובתים משי מרופדי בגדים להם שהיה משום להתמרד ניסו לא הם. פוליטי כוח להם היה ולא בשלטון שותפו לא הבורגנים

המנהל ועל הצבא על מונופול היה שלסמוראים כשם, המסחר ועל המלאכה על משלהם מונופול

,האיכרים על כמו כבדים מסים עליהם הוטלו לא בנוסף. המזון גידול על מונופול היה ולאיכרים ההרמוניה הקונפוציאנית המסורת י"עפ. ומהפכנית שוויונית אידאולוגיה להם היתה שלא גם מה

.עליון ערך היא החברתית

:המעמדית לחלוקה מחוץ קבוצות

,רבה מיוקרה נהנו אלו. בקיוטו הישנה והאצולה, ומשפחתו הקיסר ניצבו המעמדית החלוקה מעל הלימודים טיפוח היה ביותר החשוב עיסוקם. מגבלות והוטלו, רב פיקוח היה עליהם גם אך

.והאמנויות לעזוב שרצה סמוראי. המעמדית לחלוקה מחוץ היו כן גם החופשיים המקצועות ובעלי הדת אנשי

הכמורה דרגות. רשות קיבל אם, למורה או לרופא, דת-לכהן, לנזיר להיהפך יכל תפקידו את במקדשים ראשיים ככוהנים שירתו הקיסר ממשפחת נסיכים: חברתי מעמד הם גם שיקפו

ובמנזרים במקדשים בכירים תפקידים מילאו סמוראים, הגדולים והבודהיסטים השינטואיסטים.זוטרים וכנזירים ככמרים שימשו העם ופשוטי :האטה מעמד היה שבהם הגדול. שונות בזויות קבוצות היו, העיקריים המעמדות 4- ל מתחת .גוויות ושריפת להורג הוצאה, עורות עיבוד, בהמות שחיטת, שופכין בורות בניקוי שעסקו אנשים

נושאי, סבלים היו בנוסף. השינטו י"עפ ואסורים טמאים נחשבו אלה במלאכות העוסקים מכלל 2%- כ מנו הם. הערים בשולי נפרדות בשכונות גרו הם. וקברנים רחובות מנקי, אפיריונים

.האוכלוסייה ,מכובדת בלתי התפרנסות – תיאטרון ושחקני בדרנים, מוקיונים, זונות היו"( אדם בני לא )"ההינין

.עניין מעוררת אך)"הסנקה גדות ועל בהרים והתגוררו, סלים ובקליעת בדיג שעסקו נוודים היו"( המערות אנשי .נהרות)התחתון העולם אנשי היתה נוספת בזויה קבוצה מפשעים עין העלימו השלטונות(. היאקוזה

רצח, גנבה כמו בעבירות קשות מלחמות ניהלה אך, חסות-דמי וגביית הימורים כמו, קלים.והצתה

פרק עשרים ואחד: התרבות הבורגנית

:התפשטות ההשכלה

קמקורה בתקופת, והכמרים האצילים של נחלתם ההשכלה היתה והיאן נארה בתקופת רבים של לנחלתם הפכה טוקוגאווה ובתקופת, הסמוראים בקרב התפשטה ואשיקאגה המלאכה לבעלי, לסוחרים יוקרה והעניקה חיונית היתה וכתוב קרוא ידיעת. והאיכרים מהעירונים

.האמידים ולאיכרים .וחשבון וכתוב קרוא ללימוד פרטיים ספר בתי הוקמו לכן, חינוך להם סיפקו לא השלטונות)במקדשים מתקיימים אלה ספר בתי היו בהתחלה היו המורים. חילוניים היו הם אך(, טריוקה

מזון במוצרי למורים מתנות העניקו ההורים: קבוע היה לא הלימוד שכר. ונשים סמוראים, כמרים

שכר של כצורה כמשרתים המורה בבית עבדו עניות ממשפחות וילדים, מסויימים בשירותים או.לימוד בענייני דידקטי חומר שכללו מקראות חוברו. בנים לרוב, תלמידים 60- ל 30 בין היו ספר בבית

התלמידים בין עובר היה המורה. הסורובאן באמצעות נלמד וחשבון, ונימוסים מוסר, עבודה והלימודים 7 או 6 בגיל החלו הילדים: אחיד היה לא הלימודים משך. בנפרד אחד כל ומדריך הספר בית במיוחד קרים או חמים ובחודשים, עבודה של בתקופות. שנים 5- ל שנתיים בין נמשכו

.נסגר היה להם מצאו שלא הסמוראים בני גם בהם למדו, הנמוכים המעמדות לבני נועדו שהטרקויה אף

אמידות ומשפחות סמוראים לילדי, גוגאקו – ציבוריים ספר בתי הקימו שונים האנים. פרטי מורה.המעמדות משאר המלאכה ובעלי הסוחרים ילדי נשלחו הטרקויה לאחר. העבודה במקומות ניתן המקצועי החינוך ואף למנהל להפוך, בדרגה להתקדם יכל מצטיין עובד. ובחנויות מלאכה בבתי שוליות לשמש.העסק את לרשתו ידו-על מאומץ להיות, הבית-בעל של בתו את לשאת להתמחות החתירה. דור בכל שיפורים הכנסת כדי תוך, בירושה ועבר בסוד נשמר המקצועי הידע

.המקצועית הגאווה את והגבירה תחום בכל רבות אסכולות להתפתחות הביאה ולשכלול

:הבורגני והרומן הספרים תפוצת

הנייר ייצור והתפתח, הדפוס השתכלל כך. לספרים הביקוש את הגבירה ההשכלה התפתחות קריאת על המראים )קטנים הירגאנה וסימני איורים, טקסט כלל שלם עמוד. גבוהה לרמה והגיע

אחת כמגילה הודפסו העמודים. אחת כיחידה והודפס אחד לוח על ונחרט(, הסיניות האותיות ,שירה ספרי הופיעו, לימוד ספרי לצד. כריכות שתי בין ונתפרו אקורדיון בצורת קופלו, ארוכה ,לנימוסים הדרכה וספרי, שונים למקצועות עזר ספרי, ילדים ספרי, היתוליים ספרים, רומנים

.והמלצות מחירים, מפות עם, רגל לעולי מדריכים, למין, לעסקים, לבריאות, ללחימה, לאמנויות אסור(. צנזורה )מעמדם את שיסכנו פרסומים שאסרו, השלטונות י"ע ופוקח הוגבל הכתיבה חופש

ואמונות בדיעות דופי להטיל או לנצרות להתייחס או, בספרות טוקוגאווה בית את להזכיר היה.מקובלות

שבו והתאריך ל"המו שם, המחבר שם את ספר כל על לציין שחייבה תקנה פורסמה 1722- ב.הספר הודפס

עירונים, סמוראים. לבית מבית שעברו רוכלים באמצעות או, ספרים בחנויות נמכרו הספרים.לדור מדור שעברו פרטיות ספריות בבתיהם החזיקו עמידים ואיכרים

הדפסתם, איורם, ספרים מכתיבת התפרנסו רבים אנשים. שגשג לאור וההוצאה הדפוס ענף.בקיוטו שכנו הדפוס ובתי לים"המו רוב. ומכירתם

לשבור מעזים החלו הסופרים. היאן תקופת מאז כמותה היתה שלא, ספרותית פריחה החלה כדי שנכתבה, ממוסחרת, בורגנית ספרות זו היתה. חדשות ספרותיות צורות ולפתח מוסכמות

"(.המרחף העולם סיפורי )"זושי-אוקיו( – ואירוטית הומוריסטית )מכרילה

.בעצמו אותם ואייר ספרים 20- כ שכתב, סאיקאקו איהארה היה התקופה של הגדול הסופר בתבונה שמתנהג מי אך, סובל בהם שנסחף ומי, פיתויים מלאים החיים: פרגמטי היה המסר

אחרי הראשון לרומן היה", חושני גבר "1682- ב שפורסם, הראשון ספרו. ובתהילה בעושר זוכה שכיחה תופעה היתה ההומוסקסואליות. עליו פארודיה מעין ומהווה, 11- ה מהמאה" י'גנז סיפורי"

"רומן לנושא הקדיש סאיקאקו. וסמוראים שחקנים, כמרים בקרב – אהבת של הגדול הראי .האהבה צורות שאר על כעולה אותה ותיאר זו אהבה שיבח בו", גברים

:באשו ושירת ההאיקו

הברות )17האיקו – שיר קצר בן (, שהתפתח משיר הטנקה, ששתי שורותיו האחרונות5,7,5 קוצצו. ההאיקו מתאר מצב שגרתי בטבע, תוך רמיזה על משמעות עמוקה, מתייחס לעונת שנה מסויימת, ואוצר המילים שלו פשוט יותר מזה של הטנקה. ההאיקו הוא חלק מאמנות הזן, מבוססידע ולשעשוע. כתיבת ההאיקו לא הצריכה נוטה להומור וכן ורמיזה, על מינימליזם, הפשטה

ספרותי רב, ולכן יכלו לכתוב אותו גם בעלי ההשכלה הנמוכה.

,יפן ממרכז כפרי סמוראי, באשו מאצואו היה נעלה לאמנות ההאיקו את שהפך המשורר סאיגיו המשורר מן בשיריו הושפע באשו. וזן שירה בהוראת ועסק 1672- ב באדו שהתיישב

משולבת פרוזה של בצורה מסעות ספר כתב הוא. טבע שירי וכתב ביפן שנדד, 12- ה מהמאה של ופשטותם יופיים. י'הוסומיצ-נו-אוקו – 1689- ב יפן בצפון שנה חצי של מסע לאחר, בהאיקו

בשיריו הבולט היסוד. שירה ממנו ללמוד נהרו רבים ותלמידים, נערץ למשורר אותו הפכו שיריו בן בהיותו, 1694- ב מת הוא. והזנוחים הישנים ובדברים שבבדידות הנוגה היופי – הסאבי היה50.

היו המשוררים רוב. פופולארי מאוד שירה לסגנון הפך וההאיקו, בדרכו המשיכו באשו של תלמידיו.ו'יוג'צ היתה הידועה האחת והמשוררת, גברים

– הסנריו התפתח 18- ה במאה. הומוריסטי מימד להאיקו העניקה העממית פשטותו ההאיקו .הפילוסופי והמימד לטבע הקשורים האלמנטים ללא, בלבד לבדח שבא. ההיתולי

פרק עשרים ושניים: רובעי השעשועים ותיאטרון הקאבוקי

:זונות וגיישות

יצר זה צירוף. הסמוראים של המגבלות עליהם חלו לא אבל, התעשרו והסוחרים המלאכה בעלי .שונים מסוגים ומופעים תה-בתי עם שעשועים רובעי צצו הערים בכל כך. לבידור ביקוש אצלם

בתי היו ביותר הגדולה האטרקציה. לכסף רק אלא, למעמד חשיבות היתה לא אלה ברובעים)מיוחדות בשכונות שהתרכזו הבושת .ממשלתי פיקוח תחת והיו, בחומה מוקפות(, יוקאקו

.פניו את לסתיר מ"ע גדול צמר כובע לשכור יכל, שהתבייש ומי, המעמדות כל עם נמנו הלקוחות.בכפר לרוב, מהוריהן בכסף שנרכשו נערות והיו, וכישוריהן יופיין י"עפ דורגו הזונות

במשרתות מלוות היו( אויראן או טאיו )הצמרת זונות, גדול בכלוב לראווה הוצגו הפשוטות בעוד את לבחור הזכות להן והיתה ולרקוד לשיר ידעו, הבגדים מיטב את לבשו, באפיריון ונישאו

יכלו עשירים וסוחרים בכירים פקידים, דאימיו שרק, גבוהים כ"כ היו שדרשו הסכומים. לקוחותיהן.מחסדיהן להינות

בתי בסביבות גם אותן למצוא היה אפשר, לשכונות מחוץ לפעול לזונות היה אסור שרשמית אף זכר ממין זונות גם היו. מקדשים ולייד המרפא מעיינות, פונדקים, שעשועים ספינות, מרחץ

.מסויימים במקומות

מבית הגיישה נקנתה הזונה כמו. הגיישה – המבדרת המארחת מוסד התפתח לזנות בסמיכות.הזדקנה או נפדתה, חלתה אם אלא, לעזוב יכלה ולא, הוריה

היתה גבוהה בדרגה גיישה. מיוחדים בבתים וגרו, מסעדות גם ששימשו התה בבתי עבדו הגיישות במשחקים הלקוחות את ושעשעה רקדה, שרה, בשאמיסן ניגנה הגיישה. במשרתת מלווה

,בעורף גדול מחשוף עם ססגוני קימונו: המושכת בהופעתה התבלטה הגיישה. קלילות ובשיחות נחשבו הגיישות. לרגליה גבוהים וקבקבים בשיער צבעוניות סיכות, והצוואר הפנים על כבד איפור

.ותסרוקותיהן לבושן את לחקות נהגו רבות ונשים, ביותר והאלגנטיות היפות לנשים לגבר שחסרה הרומנטיקה את הגיישה סיפקה, שידוך באמצעות נערכו הנישואין שבה בחברה

,המניין מן לגיישה( מאיקו )ממתלמדת להפוך מ"ע אבל, בזנות הגיישות עסקו לא כ"בד. בביתו של פילגשו הגיישה היתה לרוב"(. בתוליה את ביתק )"הלקוחות אחד עם יחסים לקיים עליה היה

.הגיישות מבית הזכות את עליה שרכש, עשיר פטרון היו, קשים חיים חיו הן למעשה אך, והגיישות הזונות של רומנטיזציה עשו וציירים מחזאים, סופרים

.צעיר בגיל מתו מהן ורבות לעבודתן משועבדות

:ובונראקו ראקוגו

למופעים השתוקקו הנמוכים המעמדות בני אבל, סמוראים בפני והוצג רציני היה הנו תיאטרון. יותר ופשוטים עליזים

)"הראקוגו היתה תקופה באותה שהתפתחה הבימתיות הצורות אחת תיאטרון"(: נופלת מילה כשהוא, סיפוריו את מאלתר המספר. מבדחים סיפורים ומספר קהל מול היושב שחקן של יחיד

כל המחיש באמצעותן, קטנה ומגבת מניפה הוא שבידיו היחיד הציוד. הדמויות קולות את מחקה.דבר

-ה המאה בראשית. שאמיסן בליווי סיפורים ומספר השר גבר: ורורי'הג היתה דומה בימתית צורה תיאטרון נולד כך. העלילות את יותר להמחיש כדי, בבובות מלווה להיות ורורי'הג החל 17

.בונראקו השם את קיבל יותר שמאוחר, הבובות מיועד הוא, למערב בניגוד. רב קהל אליו ומשך הבובות תיאטרון השתכלל 17- ה במאה

מגודל שלישים שני עד כמחצית של בגודל הן הבובות. והיתוליים רציניים מחזות ומציג למבוגרים העליון גופם פלג את רואה הקהל. בלבן או בשחור הלבושים אנשים י"ע ומופעלות, טבעי גוף של

.מלא בתיאום הפועלים, אנשים 3 י"ע מופעלת בובה כל. מכך ומתעלם .והפה הגבות, העפעפיים, האישונים, הגפיים, הראש את מניעות: משוכללות מאוד הבובות יד לתנועות אחראי אחד משנה מפעיל. ימין ויד הראש, הגוף לתנועות אחראי הראשי המפעיל

.אישה של במקרה הקימונו של התחתון לחלק או, לרגליים אחראי שני משנה ומפעיל, שמאל בצד. ריאליסטית בצורה מקושטת הבמה. מסוגלים אינם שאנשים להטוטים לבצע יכולות הבובות

יד על. הדמויות כל של הקולות את לבדו ומשמיע העלילה את מתנגן בקול המספר, מספר יושב.אותו המלווה, שאמיסן נגן יושב המספר

,היום עד מוצג הבונראקו. 17- ה המאה בסוף, גידאיו טקמוטו היה הבונראקו של המספרים גדול.באוסאקה בעיקר

:הקאבוקי תיאטרון

נלוזה הופעה – קאבוקי. טוקוגאווה בתקופת שהתפתחה ביותר המשוכללת התיאטרלית הצורה(.טכני וכשרון ריקוד, לשירה שונה יותר ומאוחר)

של היתה זו להקה. אוקוני בשם מקדש נערת י"ע 1603- ב הוקמה הראשונה הקאבוקי להקת בסוף. ושאמיסן שירה בליווי אירוטיים וריקודים משעשעים קטעים שהציגו, בדרניות נשים

במריבות ההופעות הסתיימו לפעמים. הקהל מן ללקוחות הרקדניות עצמן מוכרות היו ההופעה נשים על השוגון ממשלת אסרה, 1629- ב לכן. החברתי הסדר את שהפר מה, הלקוחות בין

.במה על להופיע

היו אלה. לנשים שהתחפשו, דק קול בעלי צעירים בנערים הנשים את החליפו התיאטראות בשנת, מהומות עורר זה גם כאשר. ההומוסקסואלים ללקוחות ההופעה אחרי עצמם מוכרים

.אירוטיים ריקודים להציג נאסר התיאטראות ועל, להופיע 15 לגיל מתחת נערים על נאסר 1652.גברים להיות חייבים השחקנים כל – הנו עקרון את הקאבוקי אימץ כך והאירוטי הבידורי האופי. ומבוגרים מקצועיים שחקנים עם, ממש של לתיאטרון הקאבוקי הפך כך

אף. הבורגנים בקרב ביותר לחביב הפך הקאבוקי. וריקוד שירה, מוסיקה של בשילוב, נשמר ביותר המפורסם. רבה לתהילה זכו שביניהם המפורסמים, ביותר נחות במעמד היו שהשחקנים

.17- ה המאה בסוף האראגוטו סגנון את שפיתח, ורו'דנג יקאווה'איצ היה באישור חייב היה מחזה כל. מסחרי תיאטרון ונשאר, הנו כמו ממשלתית חסות קיבל לא הקאבוקי

.הקהל על לקאבוקי שהיו ההשפעות בשל, הצנזורה של מוקדם השחקנים מספר. והסימבולי המינימליסטי לנו בניגוד, וצבעים צלילים, בפעילות מלא הקאבוקי

.ומאסיבי צבעוני והאיפור ססגוניים הבגדים, מופרזות התנועות, בהגזמה נעשה הכל, גדול הגוף בתנועות מתמחים הם. גאטה-אונה הנקראים גברים שחקנים מגלמים הנשים תפקידי את

.לנשים דוגמא משמשים שהם כך כדי עד, הנשיות הדיבור ובצורות

...ימינו עד נמשכת ורו'דנג יקאווה'איצ של השחקנים ושושלת, בירושה עבר השחקן מקצוע ואמצעים מסתובבת במה כמו, לבמה שכלולים הוכנסו 18- ה במאה. ומפוארת גדולה הבמה

.שאמיסן בליווי, הגיבור הרהורי את ומביעה קישור קטעי המזמרת מקהלה ישנה. פירוטכניים מוסתרת והיא, במחזה שונים קטעים המלווה, ומצילות תופים, חלילים של להקה ישנה בנוסף.הקהל מעיני

דרך הראשית הבמה אל דרכו ועושה הקהל מאחורי הראשי השחקן מופיע ההצגה בתחילת מריע והקהל דרמטית בפוזה השחקן קופא בהם, שיא רגעי ישנם ההצגה במהלך". י'מיצ האנה"ה את מתקנים או חפצים שמזיזים, בשחור לבושים במה עוזרי פעם מדי צצים המופע במהלך. לו

.מהם מתעלם והקהל, השחקנים לבוש ומפרשיות מסויימים נו מחזות, העם סיפורי, ההיסטוריה, המיתולוגיה מן לקוחות הקאבוקי עלילות

(.ו'נינג )הרגש לבין( גירי )החובה בין ההתנגשות הוא המוטיבים אחד. היומיום מחיי .הבונראקו עבור וגם הקאבוקי עבור גם שכתב, מונזאמון יקמארו'צ היה תקופה של הגדול המחזאי

"הוא שלו הידועים המחזות אחד סיפור על המבוסס, 1703- מ" בסונזאקי הנאהבים התאבדות .אמיתי

(.1704 -1688 )גנרוקו הקרויה השנים בתקופת היה והתיאטרון הספרות של הזהב תור

:"המרחף העולם תמונות"

וגיישות שחקנים של תמונות ומכרו פרסומת מודעות שציירו ציירים פעלו התיאטראות ליד הזמן ובמשך, להדפיס החלו, ביקוש יותר שהיה ככל. השעשועים מרובע כמזכרות, מפורסמים

(,"המרחף העולם תמונות" )אוקיואה נקראו אלה ציורים. רבים בצבעים להדפסה שיטה פותחה.הבידור מעולם נושאיהם בגלל

המאה ותחילת 18- ה המאה של השניה במחצית אך, נחותה לאמנות האוקיואה נחשבו בהתחלה ליצירת נחשבים והדפסיהם, גבוהה לאמנות האוקיואה את שהעלו גדולים ציירים קמו, 19- ה

,השעשועים רובעי של היפות הנשים את בעיקר שצייר, אוטמארו היה מהם אחד. היום עד מופת.שראקו היה הקאבוקי ציירי גדול. לקאבוקי ופרסומות ספרים אייר ובנוסף

.וקריקטורות שדים, חיות, נופים גם וציירו, הגדולה העיר מהווי חרגו אחריהם שבאו הציירים.והירושיגה הוקוסאי הם המפורסמים

ברובעי להשיגם היה ואפשר, רב ביקוש להן שהיה, פורנוגרפיות תמונות גם ציירו האוקיואה ציירי(."האביב ציורי" )שונגה נקראו אלה תמונות ,השעשועים

:טושוגו ומקדש קאצורה ארמון: ארכיטקטורה

והפשטות הזן רוח על שהתבססה הגבוה המעמד של המעודנת האמנות בלטה בארכיטקטורה.האלגנטית

יד-על בגן מוקפים קיץ בתי של קבוצה לעצמה בנתה, ו'יג'האצ האצולה משפחת 17- ה במאה האדריכלות יצירות עם היום עד נמנים אלה בתים. ריקיו קאצורה – קיוטו שבמערב קאצורה נהר

.ריקים רבים שטיחים של הפנים ובעיצוב צבוע הבלתי בעץ ניכרת הזן השפעת. ביפן ביותר היפות בצורתו מצטיין, 17- ה המאה בסוף, לקיוטו מזרח-מצפון היאיי הר לרגלי שנבנה שוגאקואין ארמון

.אותו המקיפים היפים ובגנים הקטנים התה בבתי, הפשוטה 1636- ב נבנה הוא(. אייאסו עבור שנבנה )בניקו אשר טושוגו מקדש עומד הארמונות לשני בניגוד

.הקירות על צבעוניים ופרחים חיות תבליטי, מצועצע בפאר מרשים והוא, איימיצו י"ע

פרק עשרים ושלושה: חיי היומיום ביפן המסורתית

:חלוקת הזמן

ירח חודשי היו החודשים. השנה לוח סביב סבבו טוקוגאווה בתקופת שהתגבשו כפי היומיום חיי היו אבל, שלהם המספרי הסדר י"עפ נקראו החודשים. שמש שנת היתה והשנה, ביהדות כמו

.לשירה בעיקר ששימשו יפניים פיוטיים שמות גם להם: שיטות 2 היו השנים למניין

,חדשה שנים תקופת על מכריז היה הקיסר. שנים תקופות על שהתבססה, הממלכתית השיטה. 1 גנרוקו תקופת לדוגמא. טבע אסון לאחר או, שוגון או קיסר של התפטרותם או מותם לאחר בעיקר

ובה, גדולה אדמה רעידת בעקבות והסתיימה הקיסר פרישת בעקבות שהחלה( 1688-1704).התיאטרון ושל הספרות של הפריחה היתה

היסודות חמשת שהם", הגזעים 10"- מ אחד של שם נשאה שנה כל. הסיני השנים 60 מחזור. 2 .הסיני המזלות גלגל של החיות שהן", הענפים 12"- מ אחד של ושם, ואדמה מתכת, עץ, מים, אש

.הענפים גלגל של סיבובים 5ו, הגזעים גלגל של סיבובים 6 מסתיימים שנה 60 אחרי

אך, המסיונרים באמצעות, 16- ה במאה רק לראשונה נודעו השבועי המנוחה ויום השבוע מושג ושבתו יום כל עבדו אנשים. לשלישים החודש חולק זאת במקום. הנצרות דיכוי עם בוטלו

.האביב פעמי את שסימל( האושוגאצו )השנה ראש היה ביותר החשוב החג. בחגים רק ממלאכה לבקר באות המתים נשמות כאשר, הקיץ באמצע(, האובון )הנשמות חג היה בחשיבותו השני החג.משפחותיהן את

,לה המתאימים הבגדים היו עונה לכל. השנה עונות ולתחלופת לטבע רבה מודעות היתה ביטוי גם היה. יום באותו האוויר-מזג היה מה משנה לא, העונה של הראשון ביום שהוחלפו לאותה זיקה בעלי ובשירים עונה כל בראשית שהוחלפו לתמונות, עונה לכל מיוחדים למאכלים

.העונה מהם אחד וכל, בערך, שלנו אחת לשעה באורכם השווים(, טוקי" )זמנים "12- ל התחלקה היממה

שעת החלה השקיעה ועם השפן שעת החלה הזריחה עם: למשל. המזלות אחד של שמו את נושא כל של אורכו גם השתנה, השנה לעונת בהתאם השתנו והלילה היום שאורך מאחר. התרנגול

".זמן"

:החיים מעגל

עורכים היו 15 -10 בגילאים. שם לקבל כדי שינטו למקדש מובא היה ימים 7 לו שמלאו תינוק מקטרת קיבלו הכשרתם את שסיימו סוחרים שוליות, למשל. בגרות טקסי ולנערות לנערים

. מבוגרים להיותם כסמל ידידים י"ע לרוב, בשידוך נעשו הנישואין. 16 בסביבות ונשים 20 גיל בסביבות התחתנו גברים שנקראה בפגישה, להכיר הזדמנות הזוג לבני ניתנה, המשפחות אישור לאחר. משפחה וקרובי של שמעמדם ככל. האחר בצד לפגוע מבלי ההצעה את לדחות זה בשלב יכלו לפעמים. אומיאי

בקרב. האדון של אישור דרשו סמוראים של נישואין. פחות נחשבה דעתם, יותר גבוה היה הזוג בני. הכלה אבי של הסכמתו היתה שנדרש כל העם פשוטי

לאחר. הזיווג להצלחת האחראי בתור מכובד במקום בו ישב והשדכן, דתי היה לא הנישואין טקס .במערב כמו משפחתו שם את ומקבלת, בעלה של למשפחתו מצטרפת האישה היתה הנישואין

הצעירים הבנים. אותם ולרשת בהם לטפל ההורים עם נשאר הזוג היה, בכור בן הבעל היה אם להעביר יכל, הבכור מהבן מרוצה היה לא האב אם. משלהם בית להקים ומנסים עוברים היו יותר.משפחתו שם את לו ולתת הבכורה הבת של הבעל את לאמץ או, אחר לבן הירושה את

היה הראשון בנה את כשילדה. בבית ביותר הנמוך היה ומעמדה חמותה של משרתת היתה הכלה היה מכן לאחר. מיילדת בעזרת, המחצלת רצפת על בכריעה נעשתה הלידה. משתפר מעמדה.השני הבן היוולד עד, מיוחד בקישור לגבה קשור וביום בלילה אימו עם ישן התינוק

חוזרת היתה אז. לגרשה היה יכול, מרוצה היה לא ואם, בעלה של למרותו נתונה היתה האישה יכל גבר. מרצונה לעזוב הזכות היתה לא לאישה. הבעל משפחת אצל נשארו והילדים הוריה לבית.למוות נידונה בבעלה בגדה אישה אך, רבות נשים עם יחסים לקיים זכו הן. הבית משק את ולנהל ילדים ללדת היה תפקידן. לבית מחוץ עבדו לא הסמוראים נשות

נימוסים, משמעת להפגין צריכות היו, בעליהן כמו. שונות באמנויות ועסקו בסיסית להשכלה)עצמית ושליטה האיכרים נשות, זאת לעומת(. הכאב על ולהבליג לזעוק מבלי ללדת לדוגמא

.המלאכה ובבתי( הסוחרים )בחנויות, ובבית בשדה בעליהן עם עבדו

אז, הפרישה לגיל נחשב 60 גיל .ומשרתות בדרניות, מלצריות, כזבניות הועסקו בעיר רבות נשים.רב ומחופש מכובד ממעמד נהנו זקנים. המעמדות בכל, ליורש התפקיד עובר היה

המקדש בחצר המשפחתי בקבר האפר את וקוברים גופתו את שורפים היו, מת אדם כאשר ועל יום 30 בעל על, יום 50 נמשך ההורים על האבל. המשפחה אבי השתייך אליו, הבודהיסטי

מנחות להם הגישו. הבית על המגינים לאלים נחשבו שנפטרו המשפחה אבות. יום 20 אישה.רב כבוד להם וחלקו

:וגילים שמות

כך, יותר חשוב האיש שהיה וככל, החיים במהלך השתנו המשפחה ושמות הפרטיים השמות שם "קיבלו אצולה ובני סמוראים". הילדות שם "היה בתחילה. יותר רבות פעמים שמו השתנה

–סאבורו, שני בן – ירו'ג, בכור בן – טארו )במשפחה מיקומו על המרמז, לבגרות בהגיעם" רגיל'(.וכו שלישי בן

בחיי בו השתמשו לא ולכן מכובד והיה, בתעודות הרשמי שהיה", אמיתי שם "היה רבים לאנשים.היומיום או בתוארם פנו חשובים לאנשים. ולעיסוקם למקצועם בהתאם נוספים שמות נשאו שונים אנשים

.יותר מנומס היה זה כי, בשמם ולא, בתפקידם.למעמדו בהתאם( קאימיו" )המוות שלאחר שם "לו מעניק הבודהיסטי הכומר, מת אדם כאשר .אחת בשנה מתבגרים האנשים היו השנה בראש. הקלנדרית השנה י"עפ נעשה הגילים חישוב

פרש אדם כאשר לכן. הלאה וכן לחייו הראשונה הלוח שנת זו כי שנה בן התינוק היה היוולדו עם.59 או 58 בן היה למעשה, 60 בגיל

:והרחוב הבית

קורבנות גווה אך, אדמה ברעידת המבנה של התמוטטות מנע זה. מעץ בנויים היו המגורים בתי בעיר הגגות. שתיים או אחת קומה בעלי, והריסה לפירוק וגם לבניה קלים היו הם. בשריפה רבים

אך, אור מעבר שאיפשר ונייר עץ עשויים היו הקירות. דחוס מקש ובכפר, מרעפים עשויים היו.יותר עבה נייר העשויות, הזזה דלתות היו הבית בתוך הדלתות. בפנים הנעשה את הסתיר

)ברצפה קבועות מלבניות במחצלות מרופדים היו החשובים החדרים של העליון החלק(. טטמי היו שהמחצלות מאחר. לחדר צמחי ריח שהעניקו, קלועות סוף-קנה מפיסות עשוי היה המחצלת.שנים לכמה אחת אותן מחליפים היו, הזמן במשך מרקיבות

,נמוכים שולחנות, לקיר מחוברים קטנים ארונות: דל היה והריהוט, פשוט היה הפנים עיצוב האמנותית הגומחה ובו אורחים חדר היה אמידים בבתים. הבגדים לתליית וקולבים פנסים

"היו בבית(. טוקונומה) י"ע נעשה החימום(. בוצודאן" )לבודהא מדף"ו(, קאמידנה" )לאלים מדף .מים להרתחת קומקום לתליית מוט ומעליו, עץ פחמי בו שהובערו תנור

שלא דאגה הבית שעקרת, אש בו דלקה תמיד. מרוצף היה ולא, לכניסה קרוב היה המטבח.נייר אהילי עם שמן ופנסי נרות באמצעות היתה התאורה. תדעך)מעץ ישיבה אמבטיות היו העשירים בבתי מרחץ בבתי התרחצו האנשים רוב אך(, אופורו

.לבתים מחוץ ספיגה בור היו השימוש בתי. קהילתי מפגש מקום גם שהיו(, סנטו )ציבוריים החנויות בעלי. אחרת למשפחה מושכר היה חדר כל שבהם, ארוכים בבתים גרו העיר ם שלענייה

החנויות. שנייה בקומה והמגורים הקרקע בקומת היה העסק בהם, בבתים גרו והמלאכה.והשבים לעוברים מוצגת היתה והסחורה, לרחוב פנו והמסעדות

ביותר המושכים בין. מופעים לעיתים נערכו המרכזיות בכיכרות .רעשניים שווקים היו לכך פרט הסומו הפך טוקוגאווה בתקופת. שונים בטקסים המלווה, ומקודש עתיק ספורט, הסומו היה

היו הגמר בתחרויות"(. חדרים )"מיוחדות בפנימיות וטופחו גודלו והמתגוששים מקצועני לספורט.הצמרת דירוג נקבע ובהן, מהדאימיו ורבים השוגון משתתפים

היו והשריפות, סכנה היתה תמיד, פתוחה אש עם נעשו וההסקה התאורה, שהבישול מאחר.שריפות מפני לאזהרה תצפית ומגדלי, כבאים של יחידות היו עיר בכל. תכופות

:מזון

.יום כל מבושל אורז לעצמם להרשות יכלו כולם לא אבל(, גוהאן )מבושל אורז היה העיקרי המזון גבוה היה אדם של שמעמדו ככל. שועל-שיבולת או שעורה כמו בתחליפים להסתפק נאלצו עניים נאכלו ודוחן שעורה, חיטה. יותר ולבן מלוטש היה והאורז, יותר גבוהה היתה האורז צריכת, יותר

,חשוב תזונתי מקור היו הם אך, עניים של למזון נחשבו א"ותפ בטאטות. אטריות או דייסה בצורת.בצורת בשנות מוות שמנע

מלונים, שזיפים, פטריות, במבוק נבטי, סויה פולי, שעועית, חציל, מלפפון, בצל, צנון גם היו.משומרים היו רובם, טריים נאכלו והפירות מהירקות קטן חלק רק. ואגסים

נאכלו מהים מרוחקים ובמקומות(, סשימי )נאים לרוב שנאכלו, דגים היה העיקרי הפרוטאין מקור.הסושי והתפשט התפתח טוקוגאווה בתקופת. מיובשים

.וארנבת עוף גם ולפעמים, ואצות צדפות, צלופחים, סרטנים נאכלו בנוסף עממי למשקה שהפך, ירוק תה היה המקובל המשקה .היפני בתפריט כלולים היו לא חלב מוצרי

.הייבוש ולצורת הגידול למקום בהתאם, תה של רבים זנים מופיעים החלו. טוקוגאווה בתקופת)האורז-יין היה הפופולרי האלכוהולי המשקה .קטנות ובכוסיות מחומם ששתוהו(, סאקה

.מגונה למידה נחשבה ולא, המעמדות כל בת היתה השתכרות צלחות היו מאכל סוג לכל. והשתיה האוכל של האסתטית לצורה הוקדשה רבה לב תשומת

.שונים ובצבעים בצורות, לו מיוחדות

:ותסרוקות לבוש

תמיד הנשים היו האיכרים אצל .אדם של הכנסתו ורמת מעמדו, גילו, מינו את שיקף הלבוש סבלים, ובקיץ רגליהם את חושפים היו הגברים ואילו(, מומפה )מכנסיים ולבשו, גופן את מכסות

מעילי, מחודדים קש בכובעי עצמם מכסים היו אורח עוברי. לגמרי כמעט מתערטלים היו ופועלים היו הנעליים את(. זורי )עור סנדלי או( גטה )עץ קבקבי נעלו לרוב. קש נעלי או סנדלים ונעלו קש

.היום עד ביפן שנשאר נוהג, יחפים בו ומסתובבים לבית בכניסה מורידים בני. לקנותו לעצמו להרשות שיכל מי כל בקרב, סטנדרטי לבגד הקימונו הפך טוקוגאווה בתקופת

.ופשתן כותנה והנמוכים, משי לבשו הגבוהים המעמדות תרופות, והעמוקים הגדולים בשרוולים נישאו קטן וכסף מטפחות כמו קטנים אישיים חפצים

– קטנות לכה קופסאות בתוך הוחזקו וחותמות )לאבנט קשורות שהיו, אינרו חפצים(. האובי – גדולות בד מתפחות בתוך נישאו יותר גדולים מעל קצר מעיל לבשו קרים בימים. פורושיקי

.הקימונו החלק את מגלחים היו הם(. מון )המשפחה סמלי התנוססו ושרווליו הקימונו גב על: הסמוראים

בתקופת המעמדות לשאר התפשטה זו תסרוקת. צמה קולעים ומאחור הראש של הקדמי

בתסרוקת שיערן אוספות היו הנשים. היפנים הגברים של אופיינית לתסרוקת והפכה, טוקוגאווה לצבוע ובמקומן הגבות את לגלח, שיניהן את להשחיר נהגו הנשואות. צבעוניות סיכות עם גבוהה

.יותר גבוהות מלאכותיות גבות

פרק עשרים וארבעה: רעיונות חדשים בעלי פוטנציאל מהפכני

:האידאולוגיה הניאו-קונפוציאנית וההוגים שלה

המנזרים של כוחם שבירת. בעיקרה חילונית להיות היפנית התרבות הפכה טוקוגאווה בתקופת .הבודהיזם של השפעתו לירידת הביאו, והנהנתן הפרגמטי הבינוני המעמד ועליית הבודהיסטים

.חמור פיקוח עליהם הטילו זאת עם אך, חסות הבודהיסטים למנזרים העניקו השוגונים ,שהדגישה אסכולה. קונפוציאניזם-הניאו היתה השלטונות י"ע שטופחה הרשמית האידאולוגיה

י"ע 12- ה במאה ונוסדה, הציבורית והתועלת החוק, ההגיון את, וההיררכיה ההרמוניה על נוסף ולמדה, שכנותיה של ההגות לעולם פתוחה יפן היתה הסתגרותה אף על. שי ו'ג הסיני הפילוסוף

.קונפוציאנים-הניאו והקוריאנים הסינים מההוגים הרבה .18- ה המאה בתחילת שוגונים שני של יועץ שהיה, האקוסקי אראי היה התקופה של ההוגים אחד

מטבעות הוטבעו, והוצאות הכנסות תקציב הונהג, והנחושת הכסף יצוא הוגבל: המלצתו י"עפ ,וצבא גיאוגרפיה, הסטוריה, לשון, חוק ספרי כתב הוא. המשפטית המערכת ושופרה חדשים

.הרציונלית גישתו התבטאה שבכולם.היפנית המתמטיקה בהתפתחות גם התבטאה התקופה של הרציונליות

מכללה היתה מהן אחת. אחרות תורות שלימדו מכללות גם פעלו, קונפוציאניות-ניאו מכללות לצד והטיף שונים צבאיים מקצועות לימד סוקו. סוקו ימאגה הסמוראי י"ע 1660- ב שהוקמה צבאית לערכים שהטיף אחר הוגה. אישיות נאמנויות על שהתבסס, הקדום לקונפוציאניזם לשיבה.ו'טוג נקאה היה הישנים

היה שבהם המפורסם. השלטון לברכת זכו, קונפורמיסטיות-הנון דעותיהם אף שעל הוגים היו לחנכו יש ולכן, מיסודו רע האדם יצר כי והאמין, קונפוציאנית-הניאו הגישה את שדחה, סוראי אוגיו

1721- וב רב לכבוד זכה הוא, הרשמית האידאולוגיה על חלק שהוא למרות. ולמשמעת לציות.ליועצו יושימונה השוגון אותו מינה

בשפה ספרים כתבו הוגים. הנמוכות לשכבות הקונפוציאניזם את קירבה ההשכלה התפשטות .וחברה כלכלה, צבא על כתב בנזאן קומזאווה. להבינם יוכלו הפשוטים שהאנשים מ"ע הפונטית אליה מיוחס, טוקן קאיברה – אשתו. וחינוך רפואה, הסטוריה, גיאוגרפיה על כתב אקיקן קאיברה

"הספר סיפורים באמצעות לנהוג כיצד הסמוראים לנשות המסביר, 1716- מ", דאיגאקו אונה .מהעבר ודוגמאות

העיסוק בתחומי הקונפוציאניזם ערכי את שיישמו, והאיכרים הסוחרים מקרב הוגים להופיע החלו פחות לא לחברה תורמים והסוחר המלאכה בעל לפיו, באיגן אישידה היה מהם אחד. שלהם

בנאמנות משימתם את למלא, ברצינות ולקחתו, בתפקידם להתגאות עליהם ולכן, מהסמוראי שהטיף, סונטוקו נינומיה היה אחר הוגה. נפשית להתעלות ויגיעו בעסקים יצליחו ואז, ובמסירות

בו תמכה השוגון ממשלת. וחריצות חסכנות, בתכנון שתתבטא, בחקלאות יותר רציונלית לגישה השקיה מפעלי בהקמת איכרים ולהדריך, טבע בפגעי שנפגעו כפרים בשיקום לסייע אותו ושלחה.אשראי ואגודות

:"הולנד לימודי"

התרבות מפני יפן הסתגרה, האירופאים וגירוש הנצרות איסור מאז, שנה 100- מ למעלה במשך שהיה, ההולנדים מהסוחרים קיבלו הידע מעט את. ללימוד אסורה ולכן נוצרית שהיתה, המערבית

.בעולם המתרחש על ח"דו לו ולמסור מתנות לו להביא, לשנה אחת השוגון בפני להתייצב עליהם ולדבר לרקוד, לשיר, שונות תנועות לעשות עליהם ולצוות בזרים להשתעשע נהנו ואנשיו השוגון

.בשפתם ידע במערב מצוי מסויימים שבתחומים ההכרה גברה, החוץ סחר הצטמצם כאשר, 18- ה במאה מדע ספרי של יבוא, 1720- ב יושימונה השוגון התיר, סוראי אוגיו עצת י"עפ. ללומדו שכדאי חשוב

לאחר למערב אינטלקטואלית הפתחות החלה וכך, דתי תוכן מכילים שאינם בתנאי, מערביים.הארוכה ההסתגרות תקופת

בשפה השולטים מלומדים נדרשו, סיני בתרגום ולא, בשפתם המדע ספרי את לקרוא מ"ע מפי הולנדית ללמוד קונפוציאנים משכילים לשני יושימונה הורה לכן, גבוהה ברמה מערבית

1783- ב. 1740- מ, ביפן ההולנדית של רציני לימוד החל כך. בדאשימה ההולנדים הסוחרים צמח כך. יפני-הולנדי הראשון המילון פורסם 1796- וב, הולנדית ללימוד הראשון הספר פורסם.18- ה המאה של השניה במחצית(, רנגאקו" )הולנד לימודי – "חדש לימוד תחום המשלחת רופא את השוגון ממשלת הזמינה 1824- וב, המערבית ברפואה רב עניין החל

.בנגסאקי מערבית לרפואה ס"בי לפתוח, זיבולד-פון פראנץ פיליפ, מדאשימה ספקות הוליד עוררו שהם במערב העניין אך, השוגון של סמכותו על ערערו לא" הולנד לימודי"

.ההסתגרות מדיניות של תבונתה לגבי

:"הלאום לימודי"

"היה, הסיני הדגם את שדחה, לאירופאי נוסף רעיוני זרם שושלת נפילת לאחר". הלאום לימודי יפן ואת כברברית סין את לראות יפנים הוגים החלו, 1644- ב ורים'המנצ י"ע סין וכיבוש מינג

.הקונפוציאני כאידיאל)מיצוקוני טוקוגאווה, 1657- ב מלומדים קבוצת כינס( אייאסו של ונכדו מיטו של הדאימיו

(.שי ניהון דאי" )הגדולה יפן תולדות "את לכתוב עליהם והטיל קונפוצינים ,14- ה המאה בסוף הממלכות פילוג תום ועד ימו'ג הראשון האגדי מהקיסר, הכרונולוגי הסיפור של מרכזיותה את הדגיש זה ספר. 1906- ב רק הושלם כולו המפעל אך, 1709- ב הושלם

.לקיסר העם בני נאמנות ואת יפן בתולדות הקיסרית השושלת בהסטוריה מחודשת התעניינות שעוררה", מיטו אסכולת"- כ נודע הספר את שחיבר הצוות

הבודהיזם את דחו, המקורית היפנית התרבות את שפיארו הוגים קמו כן אחרי. יפן של העתיקה המבוסס", הלאומי המבנה "את נס על העלו, אותנטית כדת השינטו את ושיבחו והקונפוציאניזם

לעצמם קראו אלה הוגים. לעם הקיסר בין אמיץ קשר ועל מנותקת בלתי קיסרית שושלת על(.קוקוגאקו" )הלאום לימודי "קראו שפיתחו ולתחום", הלאומיים הלימודים אנשי"

בלגיטימיות ספק נזרע כי, מהפכני פוטנציאל להם היה אך, הקיים במשטר תמכו הקוקוגאקו אנשי.הקיסר לשלטון לחזרה שאיפה ונולדה השוגון שלטון

:19- ה המאה של הראשונה במחצית משברים

,לאינפלציה גרמה בעיר החיים ברמת העלייה. כלכליים משברים של סדרה יפן את פקדה תחילה יכלו לא והדאימיו השוגון. בחובות ושקעו מהסוחרים רבים כספים לוו אלה, בסמוראים שפגעה.ההוצאות את הדביקו לא ההכנסות כי, הסמוראים משכורות את להעלות

בכפרים לרעב גרם זה. לחצי ירד והיבול, טבע אסונות י"ע החקלאות נפגעה 30- ה בשנות הצטרפו רק הם אך, מחיה לחפש בנסיון לעיר נהרו איכרים. בעיר האורז במחירי תלולה ולעלייה

סמוראי שהיה, ירו'היהאצ אושיאו בראשות העיר עניי של התקוממות פרצה 1837- ב. העני להמון המהפכנות לסמל הפך כ"ואח התאבד אושיאו, המרידה את דיכא השוגון צבא. אידאליסט

.העממית להגדלת רפורמות, טדאקוני מיזונו, השוגון של הזקנים מועצת ראש הנהיג 40- ה שנות בראשית

,הכלכלי המצב את מעט ששיפרו", טמפו של הרפורמות – "הממשלה הוצאות ולצמצום ההכנסות.רב זמן מעמד החזיקו לא אך

האיכרה י"ע, 1838- ב שהוקמה, טנריוקיו כת היתה שבהן הבולטת. חדשות דתיות כתות צמחו על המבוסס חדש סדר וכינון הקיים החברתי הסדר ביטול את שניבאה משיחית כת. מיקי נקיאמה.וצדק הצלחה, בריאות, הרמוניה

תיגר קוראות החלו המערב מעצמות: חיצוני משבר בא, והכלכליים החברתיים למשברים נוסף ,אסיה בצפון רוסיה של התפשטותה. יפן על השתלטות ומתכננות היפנית ההסתגרות על

הביאו, השקט באוקיינוס ב"ארה של והתפשטותה אסיה בדרום וצרפת בריטניה של התפשטותן הספינות כל את וגירשה המערב מדינות עם לסחור סירבה יפן. הכיוונים מכל יפן חופי אל אותן

.חופיה אל שהגיעו ,ומנוון קפוא והמשטר, וחלשה ענייה כשהיא המערב מול יפן עכשיו ניצבה, 17- ה במאה כמו שלא

לפתוח, החולשה על להתגבר ליפן שיסייעו עוצמה של מרכיבים ניצבו החולשה מאחורי ואולם.חדשים רעיונות ולקבל השערים את