שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

קלאסי ליניארי מודל - המחקר תהליךדרכים לרכישת ידע

סמכותית.1 אחרגישה מבקשים הסמכותית, בדרך -

ידי הסתמכות על אותם אנשים המוגדרים חברתית או הידע על

פוליטית כיצרני ידע. לדוגמא, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת, חברי

כנסת.

מסתורית.2 מסורתית- אתגישה מבקשים זו בדרך -

הידע שהושג בדרך על טבעית )קריאה בקפה, אסטרולוגים, דת(.

- הדרך הרציונאלית מתמקדת בנוהלגישה רציונאלית.3

שבאמצעותו נוצרים ההסברים. הלוגיקה )

כל א' הם ב' - הנחה

כל ב' הם ג' - הנחה

כל א הם ג'- מסקנה

- נבדלת מקודמותיה בהיותה מסתמכת על תצפיות ושיטתיות. הגישה המדעית

מאפיינים:5הגישה המדעית מאופיינת ב

- סקרנות לידע חדש הוא הכוח המניעה העיקרי של המחקר המדעי.סקרנות.1

הפרוצדורהספקנות.2 במבחן עמדו שלא עד טענה או גילוי בכל ספק מטיל החוקר -

המחקרית. מדען לא מקבל קביעה שלא נבדקה אמפירית.

- החשיבה המדעית משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטביות שלאובייקטיביות.3

החוקר. זאת על מנת למנוע תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו. הדרך לבדוק אובייקטביות

של מחקר היא על ידי ניסיון לשחזרו.

לזמן, למקום,כלליות.4 ניסוח חוקים כלליים שהם מעבר כלליים. עוסק בהיבטים - המדע

לאוכלוסייה או לתקופה מסוימת.

להיות ברת בדיקה. כלומר אםחייבת- טענה אמפירית לא חייבת להיות נכונה אך אמפיריות.5

ניתן להעמיד את הפרוצדורה המחקרית לאישוש או להפרחה.

שלבי החקירה המדעיתשאלתו את ומנסח מחקרי רעיון מעלה החוקר- תהיה וניסוחה.1

- החוקר מנסח טענה שקובעת מה האמת במצב מסוים, לרוב כוללת קשרהשערה וניסוחה.2

בין שני משתנים.

- החוקר מנסח היקשים אמפיריים הנובעים מהשערתו. כלומר, מנוסחת טענהניבוי וניסוחו.3

המתארת מה יקרה במחקר מדעי מסוים.

- בחינה אמפירית של ההשערה והסקת מסקנות. בדיקה ומסקנה.4

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

הפוזיטיביסטי המחקר של הלוגיקה: המפלהסבר מדעי )שמסיקים ממחקר( חייב לעמוד בשני קריטריונים:

א. דרישת הרלוונטיות )המתאם הסטטיסטי, האפשרות לנבא(

ב. דרישת הבחינות)חקירה אמפירית והסקה מנתונים(

פופר: הלוגיקה של הגילוי המדעי עוסק בבעיות של מוסראינו

עוסק במה שאינו ניתן לשחזור )רפליקציה(אינו

עוסק רק במה שניתן לצפייה

עוסק רק במה שניתן להפרכה

נושא המחקר.1 קיימים שלושה תנאים על מנת ששאלה תהיה שאלה מחקרית:: בעיית/ שאלת המחקר.2

חייבת לבטא יחס בין שני משתנים או יותר.א.

ניסוח בהיר.ב.

חייבת להינתן לבחינה אמפירית.ג.

נושא המחקר- מין הנשאל וצפייה בסרטי סקס.

ובאיזו מתחוםמידה האם למחקר מכוונת )השאלה סקס? בסרטי לצפייה קשור הנשאל מין ,

התקשורת(

)הסיבות- השאלה מכוונת למחקר מתחום הפסיכולוגיה( אופן האם ובאיזה

ניסוח שאלת מחקר

Y ל X: האם קיים קשר בין גישושי

Y ל X: האם ובאיזה מידה קיים קשר בין זיקתי

Y משפיע )גורם מוביל( על X: האם ובאיזה מידה סיבתי

### כאשר אחד המשתנים הוא נומינלי, אנחנו עובדים עם קטגוריות )רמות(. בוחרים קטגוריה- שם

של עיתון, שם של תוכנית ספציפית, שם של תופעה ספציפית(. "צפייה בקומדיה גורמת למצב רוח

טוב ו..."

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרהתיאוריה היא הסבר מדעי כללי. מערכת מונחים, הגדרות- סקירת הספרות/ תיאוריה.3

בין המונחים במטרה ידי הצגת היחסים וטענות המייצגים השקפה על תופעה מסוימת על

לשאלות כמקור וגם תופעה של להסבר התיאוריה משמשת התופעה. את ולנבא להסביר

נוספות שחקירתן תביא לשינוי התיאוריה. תיאוריה של ניתן בדרך אמפירית לנסות ולהפריך את

נתונים ניתוח ולא תהליך מתארת התיאוריה מדעית. אינה ממנה, הנגזרות ההשערות

סטטיסטים.

תפקיד סקירת הספרות בעבודת המחקר זה לסכם את התשובות שמציעה הספרות המחקרית

לשאלת המחקר )מה ידוע עד היום בתחום(.

הדרכים לכתוב את סקירת הספרות בעבודת המחקר...80 חשבו...עד שנות ה- 70- על פי סדר כרונולוגי "עד שנות ההיסטורית.1

- כאשר יש שתי גישות מנוגדות. לדוגמא: יש חוקרים הטוענים ש...ויש ש...תמטית.2

- מה ידוע עד היום בתחום? מה לא ידוע ? וכיצד המחקר יכול להוסיףמסקנות כלליות.3

19.3.09

השערות המחקר.4ניבוי הנגזר מהתיאוריה, השערות המחקר השערות המחקר הן תשובות זמניות לבעיית המחקר.

אם בעייתמנוסחות באמצעות קביעה ולא שאלה. טענה אותה ניתן להעמיד במבחן האמפיריות. המחקר מראה על יחס בין משתנים, הרי שהשערת המחקר היא קביעה המשערת את איכות

היחס, קיומו או אי קיומו, כיונו וסדר גודלו. : האם ובאיזה מידה קיים קשר בין מין הנשאל לצפייה בסרטי אימה?דוגמא

: קיים קשר בין מין הנשאל לצפייה בסרטי אימה. גברים צופים יותר בסרטי אימההשערת מחקר

מנשים.

האם ובאיזה מידה קיים קשר בין שעות הצפייה בטלוויזיה לגיל הנשאל?

: קיים קשר בין גיל הנשאל לשעות הצפייה בטלוויזיה כך שככל שהגיל עולה, שעותהשערת המחקר

הצפייה יורד.

זו ההשערה מעצם טבעה היא ספקולטיבית והתאמתה למציאות משאירה מקום לספק. בנקודה

מתבקשת התצפית האמפירית כדי לאמת או להפריך את ההשערה. אם הניבוי שלנו מתגלה כנכון,

נכון אנחנו מפריחים את השערת ואם הניבוי מתגלה כלא אז אנחנו מאששים השערת המחקר

ההשערה אימות כלל, בדרך המידה. באותה לבדיקה ניתנות כל ההשערות לא שלנו. המחקר

ולעיתים גם הפרחתה יהיו חלקיים בלבד. אחת הסיבות לכך היא שחלק מהמשתנים שלנו עשויים

להיות קשים לבקרה או למדידה מדויקת. גורם נוסף הוא השפעה של גורמי חוץ.

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר השערות המחקר מצביעות על כיווני חקירה אפשריים ועל ידי כך, מכוונות את המחקר. למעשה, זהו

גשר בין התיאוריה לחקירה המדעית.

.מהשערה טובה ניתן יהיה להבין מהם צפיות החוקר מתוצאות המחקר

ככל שהשערה פרטית יותר, או ייחודית יותר, כך ברור כיצד לבחון אותה. מכאן השאיפה להשערות

ערך. כל חסרות להוליד השערות עלולה לצמצום, קיצונית נטייה אולם ורחבות. כלליות פחות

החוכמה היא למצוא את הפשרה הנכונה בין השערה רחבה וכללית מידי להשערה צרה מידי.

ניתן לאפיין את השערות המחקר לפי סוג המחקר - זהו מחקר שמטרתו להכיר תופעה באופן כללי כדי לנסח בעיות או השערותמחקר גישושי.1

תיאוריות מספיק אין כאשר משתמשים יותר. מאוחר בשלב שיערכו נוספים למחקרים

יצוין יצוין רק שקיים קשר. לא בתחום. במקרה של מחקר כזה, בניסוח השערת המחקר

הכיוון.

- זהו מחקר שמטרתו לתאר בדייקנות תכונות של יחיד, מצב או קבוצה. להגדירמחקר זיקתי.2

את שכיחותה של תופעה כלשהי או לקבוע את עוצמת הקשרים בין המשתנים.

- לקטגוריה זו שייכים כל אותם המחקרים המנסים לבחון השערות על קשריםמחקר סיבתי.3

בין סיבתי קשר לבסס מנת על המשתנים. בין סיבתיים

המשתנים, יש לבדוק:

שקודם כל א' יתרחש ורק לאחר מכן חל שינוי ב-ב'.(1

ש א' הוא ורק הוא גרם לשינוי ב- ב'.(2חוץ(3 )משתני חלופיים יריבים הסברים שלילת

שיכולים להשפיע על המערכת(.כתוצאה מכך עוצמת הקשרים גבוה בין המשתנים. (4

ניסוח השערת המחקר.להפרכה או לאישוש הניתן באופן משתנים בין קשר של ומהותו לקיומו מילולי ניסוח

Y ל X: קיים קשר בין גישושי

יורד ולהפך.Y עולה, כך X: אפשרות א'- ככל ש זיקתי

אפשרות ב' )אם אחד מהמשתנים נומינלית(- אנשים ממוצא אשכנזי נוטים להצביע עבור

מפלגות השמאל ואילו אנשים ממוצא ספרדי נוטים להצביע עבור מפלגות הימין

Y מוביל ל X: סיבתי

X גורם ל Y

ליאור אדלר

באא

מ

גXע

X

X

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר X משפיע על Y

גם שאלת המחקר שלנו מתבססת על אותו הרעיון. מחקר סיבתי לרוב לא יהיה אפשרי בתחומי

המחקר של תקשורת.

קצב פעימות הלב.2- צפייה בסרטי אימה ומשתנה- 1משתנה

לעליה בקצב גורמת או קצב פעימות הלב על צפייה בסרטי אימה משפיעה סיבתית- השערה

פעימות הלב.

.ולהפךהשערה זיקתית- ככל שצופים יותר בסרטי אימה כך עולה קצב פעימות הלב

ממושגים למשתנים לדוגמא: שולחן הואמושג הוא הפשטה של אירוע תצפיתי לרמת הכללה גבוהה יותר ממשתנים.

המושג נוספת: דוגמא משתנים. אלו אוכל- שולחן כתיבה, שולחן אומר אני אם אבל מושג

.LCDדמוקרטיה. משתנה: שיעור ההצבעה בבחירות. טלוויזיה היא מושג. המשתנים הם פלזמה,

כאשר אנו צופים בתופעות בדרך כלל אנו מעוניינים לכמת אותם. כלומר, לתת להםמשתנה:

למשתנים. או התכונות הופכות התופעות ובעקבותיו נקרה מדידה זה ערכים מספריים. תהליך

משתנהמשתנה הוא כל דבר היכול לקבל יותר מערך אחד. במסגרת תהליך המחקר מבחינים בין . המשתנה שאותו רוצה החוקר להסביר נקרא המשתנה התלוי בעודתלוי למשתנה בלתי תלוי

שהמשתנים המסבירים נקראים המשתנים הבלתי תלויים. ההבחנה בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי

קשורה במטרות המחקר.

דוגמא:

במטרה לגלות את הגורמים להצלחה באוניברסיטה בדקו את ממוצע ציוני הבגרות, ממוצע הציונים

במבחני הכניסה לאוניברסיטה בציון הגמר של התואר הראשון. נתונים אלה נאספו ממדגם גדול של

סטודנטים שסיימו את לימודיהם לתואר ראשון.

המשתנה התלוי: ציון הגמר של התואר הראשון.

המשתנים הבלתי תלויים: ציוני בגרות וממוצע ציוני הכניסה לאוניברסיטאות.

משתנים בין קשרים של סכמטי תיאורקשר ישיר.1

•BßA או AßB

ככל שעולה הטמפרטורה, כך יותר מזיעים

קשר מתווך.2

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר•BßCßA ( C .)הוא משתנה מתווך

•A משפיע על B אבל בתיווך של ,C .

מחלות לב. ß הצהרת עורקים ßעישון  

הצרת העורקים הינה משתנה מתווך,

אם תהיה תרופה להצרת עורקים יהיה אפשר לעשן ללא בעיות.

קשר מזויף.3

A C

B C. הקשר בין שני המשתנים קורה בגלל A, Bאין קשר בין •

לדוג': משרד החינוך מצא שאצל ילדים, ככל שעולה מספר הנעליים, כל עולה הידע בחשבון.

(. Cהקשר מזויף נובע מגיל )

קשר מותנה.4

•A ß B בתנאי C.

(.C(, בתנאי שיהיה שוטר )B( גורמת לדו"ח )Aעבירת תנועה )•

. C( אבל הוא תלוי ב B ß Aהקשר הוא קשר סיבתי )•

C ל Aאין קשר סיבתי בין •

)מצגת תרגול(

הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונאלית היא הגדרה הזהה להגדרה המילונית אבל, יש מקרים בהם ההגדרה המילונית-הגדרה נומינלית

אינה מספקת ויש צורך להגדיר את המשתנה באמצעות סקירת הספרות של התיאוריות בתחום.

אם המשתנה הוא מורכב )כולל מספר פרמטרים הנדרשים להגדרה(, כדי לנסח הגדרה נומינאלית

יש לשלב בין ההגדרה המילונית לתיאורטית.

מהווה סדרה של הנחיות המתארות את הפעולות שעל החוקר לבצע כדיהגדרה אופרציונאלית-

להוכיח את קיומו או דרגת קיומו של אירוע תצפיתי. המשמעות של מושג מדעי חייבת להיות ניתנת

לפירוט בכך שהיא מצביעה על פעולת מבחן המספקת קריטריון לשימוש באותו מושג. )מה החוקר

( יש צורך ב- להגדיר אותו אופציונאליתצריך לעשות הלכה למעשה כדי לבדוק את המשתנה )

כששואלים על )שאלון למשל הוא כלי מדידה, סקר הוא מערך מחקר ולא כלי מדידה(. כלי המדידה

מערך מחקר, יש להציג גם את כלי המחקר.

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר1.

האינדיקטורים המרכיבים אותו.2 . מזרחי2. אשכנזי, 1למשל מוצא: המשתנה ייבדק על ידי שאלון )כלי המדידה( שישאל מה מוצאך?

)האינדיקטורים(.

הגדרה נומינלית של מנת משכל: הכושר לנתח בעיות באופן מופשט.

)הוא כלי המדידה( וכל השאלות )אינדיקטורים(.IQהגדרה אופציונאלית: מבחן

הוא חד מאוד. על מנת להתגבר על הבעייתיות יש צורךנומינלית לאופרציונליתהמעבר מהגדרה

להיעזר במהימנות ותקפות של כלי המחקר. כלי המדידה צריך להיות מהימן.

מהימנות קיימות שתי דרישות בסיסיות לגבי כלי מדידה מדעית. ראשית, מכשיר המדידה חייב להביא תוצאות

(. תוצאות שאפשר להסתמך עליהם. במובן זה שאובייקט מסוים יקבל את אותומהימנותעקביות )

מידת העקביות של מכשיר המדידה באותם התנאים זוהדירוג גם אם הוא יימדד מספר פעמים.

- טכניקת מדידה טובה תהיה שהטכניקה תמדודתקפות. הדרישה השנייה, המהימנות ההגדרה של

את מה שהיא אמורה למדוד ולא דברים אחרים.

.הערך של התוקף לא יכול להיות גבוה מהמהימנות

.במהימנות אנו משתמשים בבדיקת שיטה אחת ותכונה אחת. אותה שיטה ואותה תכונה

סוגי מהימנותמהימנות- כיציבות.1

.זמן לאורך יציבה המדידה כמה עד

.בחינת המתאם בין מדידות בזמנים שונים לגבי אותו מבחן

אחת הדרכים השכיחות לאמוד מהימנות מבוססת על ההנחה שכלי מדידה מהימן יותר ככל

שהמתאם בין המדידות שנעשו בשתי העברות שלו גבוה יותר. במילים אחרות, יציבותן של

נגישה לשינויים כל שהן כמו מצב רוח של המדידות לאורך זמן מלמדת שהמדידה אינה

הנבדקים, מזג אויר או גורמים אחרים. במהימנות כיציבות מפעילים מכשיר מדידה על אותה

קבוצה של אנשים בשתי פעמים שונות ומחשבים את המתאם בין שני מערכי התצפיות.

המקדם המתקבל הוא אומדן המהימנות. ברור שהליכי מדידה רבים אינם ניתנים לאומדן

בצורה זו משום שעצם הפעלתו של מהבחן הראשון או הבדיקה הראשונה, עשויה להשפיע

לכן, בבדיקת ידע, לא נעשה בדיקה שלעל ביצועו של הנבדק בשעה שהמדידה חוזרת שנית.

.מהימנות כיציבות

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר כדי להתגבר על הבעייתיות של ההעברה הראשונה על ההעברה השנייה, הוצע לבסס את מקדם

המהימנות על מתאם בין שני נוסחים מקבילים-

- מקבילהמהימנות- כאקוולנטיות.2

עד כמה המדידה יציבה מעבר לגרסאות מבחן שונות.

שונים. מבחן נוסחי של מדידות בין מתאם

לשם כך על החוקר הבונה מבחן שימדוד תכונה כלשהי לבנות שני נוסחים של אותו המבחן.

יש קושי לבנות שני נוסחים מקבילים.

על מנת להתגבר על מהימנות כאקוולנטיות, משתמשים בסוג השכיח ביותר-

(של קרונבך α.) מהימנות- כעקיבות פנימית.3

עד כמה פריטים שונים מודדים את אותה תכונה

פריט בנפרד וכולם ביחד מיועדים למדוד ולבדוק אותה תכונה. אם אכן, כל הפריטיםכל

מודדים את אותה התכונה, יהיה מתאם גבוה בין הפריטים. בודקים את המתאם בין כל

שאלה לתוצאות כלל השאלות. אם מגלים שאלה שיש לה מתאם נמוך אז מוציאים אותה

למהימנות נחשבת טובה מהימנות, החברה במדעי הנכללים התחומים ברב מהשאלון..ומעלה 0.7 של

]כלי מדידה עשוי להיות מהימן מבלי שיהיה תקף )בודק בעקביות אך לא מה שאנחנו צריכים( אך

ההפך לא ניתן[

ניתוח פריטים ניתוח לבצע ניתן, השאלון מהימנות את לשפר ורוצים נמוכה אלפא ומתקבלת במידה

את לשפר מנת על מהשאלון להוציא כדאי פריטים אילו בודקים פריטים בניתוח. פריטים

.המהימנות

שאלות בשאלון על שביעות רצון. כל שאלה היא פריט. נעשה מתאם של כל שאלה עם4- יש דוגמא

כל שאלה ואז נקבל מטריצה של קורלציות.

שכר-321

- יחס המעביד0.52כלפי העובד

- תנאים0.50.63סוציאלים

0.50.60.44

ליאור אדלר

I t em-Total Stat i st i cs

11. 03 8. 595 . 660 . 471

11. 32 8. 508 . 673 . 465

11. 44 9. 528 . 535 . 530

11. 31 8. 514 . 694 . 459

11. 39 8. 674 . 480 . 539

10. 62 16. 443 - . 481 . 848

I srael will give t hePalest inians Jerusalem'sArab neighbourhoodsTemple Mount will begiven t oPalest inians, West ernWall will st ay in I sraelihandsA limit ed number ofPalest inian ref ugees willbe allowed t o ret urn t oI sraelI srael will give up cont rolin t he Jordan Valley over af ew yearsSuppor t f or t he ret urningof areas of t he GolanHeight s t o Syr ia f or peaceEvaluat ion of arabaspirat ions

Scale Mean ifI t em Delet ed

ScaleVar iance if

I t em Delet ed

Correct edI t em-Tot alCorrelat ion

Cronbach'sAlpha if I t em

Delet ed

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

∝= k∗∝ �̄ �̄1+(k−1)∝ של קרונבך̄�

-kמספר שאלות

∝ממוצע של הקורלציות- �̄

ולכן המתאם גבוה ולא בהכרח נוציא שאלה.0.81קיבלתנו

אומר לי כיצד עולה המהימנות כאשרcronbach's Alpha if item Deletedהטור האחרון-

אמחק שאלה. במקום בו הערך המתקבל הוא הגבוה ביותר זה אומר שזו שאלה בעייתית ויש

לבדוק האם יש כאן היפוך סקלות. את היפוך הסקלה עושה ומתכנן החוקר עצמו כדי לבדוק

למשל עירנות.

ואז השאלה טובה. אם לא היה היפוךהיפוך סקאלותאם נקבל מספר שלילי אז יתכן שיש

סקאלות אז השאלה לא טובה ויש להוציא אותה.

ליאור אדלר

Reliability Statistics

.634 6

Cronbach'sAlpha N of Items

ערךאלפא

המתאם ביןהפריטים

אלפא אם משמיטים את

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

[

מהימנות בין שופטים.4עד כמה המדידה תלויה במקודד

.קשר בין ציונים של שופטים שונים לגבי אותה מדידה סטטיסטית

כל מקדמי המהימנות שבהם דנו עד עתה, הניחו כי המדידה היא אובייקטיבית כלומר, נעשית

באמצעות מכשיר עם סטנדרטים אחידים. במדעי החברה יש מצבים רבים בהם אין אפשרות

למדוד את המשתנה הרצוי במבחן אובייקטיבי. במצבים אלה, אין ברירה אלה לצפות ישירות

בהתנהגות. לדוגמא, אם ברצוננו לבחון כיצד אנשים המועמדים לתפקיד ניהולי כלשהו

מתפקדים במצבי לחץ, ניצור מצב לחץ מלאכותי ונבקש אותם לפעול בו. כל צופה, ייתן לנבדק

ציון מסוים כאשר הציון מורכב מהגדרה האופציונאלית. אם יש מתאם בין שני השופטים, אז

המבחן מהימן.

סוג המדידה או המבחן, והמטרה שלשמה מחשבים את המהימנות, הם הקובעים באיזה מדד כדאי

להשתמש.

סוגהמהימנות

מספרנוסחי

ם

מספרהעברו

ת של כלנוסח

בבדיקת המתאםבין המדידות

השונות האמיתית משוחררתמתלות ב:

המדד \ מקדםהמהימנות

מה משתנה מה קבוע

ליאור אדלר

Reliability Statistics

.847 5

Cronbach'sAlpha N of Items

I tem-Total Stat i st i cs

8. 23 10. 759 . 704 . 803

8. 52 10. 672 . 716 . 800

8. 64 11. 812 . 580 . 835

8. 51 10. 649 . 743 . 793

8. 58 10. 567 . 566 . 847

I srael will give t hePalest inians Jerusalem'sArab neighbourhoodsTemple Mount will begiven t oPalest inians, West ernWall will st ay in I sraelihandsA limit ed number ofPalest inian ref ugees willbe allowed t o ret urn t oI sraelI srael will give up cont rolin t he Jordan Valley over af ew yearsSuppor t f or t he ret urningof areas of t he GolanHeight s t o Syr ia f or peace

Scale Mean ifI t em Delet ed

ScaleVar iance if

I t em Delet ed

Correct edI t em-Tot alCorrelat ion

Cronbach'sAlpha if I t em

Delet ed

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

2 1יציבות תוכן

השאלות זמן ההעברה

זמן )מצב רוח,

רעש, הרגשה

פיזית, מזג אוויר

וכו'(

מתאם בין שתי

העברות של מבחן

זהה בהפרשי זמן של

שבוע עד חצי שנה

אקוויוולנטיו

ת2 1

זמן

ההעברה

תוכן

השאלות תוכן השאלות

מתאם בין העברה

של שני מבחנים

מקבילים בפרק זמן

קצר

עקיבות

פנימית1 1

זמן

ההעברה

תוכן +

הטרוגניות

של השאלות

תוכן +

הטרוגניות של

השאלות

אלפא של קרונבאך

תוכן

השאלות תוכן השאלות

מבחן חצוי של

ספירמן-בראון

1 1בין שופטים

זמן

ההעברה

תוכן

השאלות

שופט

)מעריך( מעריך

מתאם בין הערכות

שני שופטים

: בגן ילדים במרכז הארץ הגננת ביקשה לבחון את מידת המוכנות לכיתה א'. לשם כך יצרהתרגיל

מבחן אינטליגנציה חדש. מתוך הנחה שפונקציות חשיבה מסוימות שנמדדות במבחן צריכות

להתפתח לפני העלייה לכיתה א'. מהן הדרכים השונות בעזרתם ניתן למדוד את מהימנותו של

המבחן החדש?

: בגלל שאינטליגנציה )פסיכומטרי למשל( מורכב משלושה תתי נושאים אז לא ניתן לעשותפתרון

כי במהימנות זו דורשת שכל שאלה תבדוק את אותה התכונה.קרונבךמהימנות

לא ניתן- כי אם נעשה שוב את אותו המבחן בדיוק אחרי חודש אז הידע והכישורים כבריציבות

השתנו לאור ההיכרות עם הטופס הראשון.

- זה המהימנות המתאימה ביותר.כאקוויוולנטיותמהימנות

תוקף תוקף -באיזו מידה אנו מודדים את מה שהתכוונו למדוד ולא משהו אחר. מידת ההלימה בין

המשתנה האופרציונלי לנומינלי.

תקפות המחקר

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרתוקף פנימי.1

האם המשתנה הב"ת ורק המשתנה הב"ת משפיע על המשתנה התלוי.

תוקף מסקנה סטטיסטית.2האם ניתן למצוא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות.

תוקף מבנה.3עוסק בשאלת ההתאמה בין המשתנה התצפיתי )אופרציונלי( למשתנה התיאורטי )נומינלי(.

תוקף חיצוני.4היכולת להכליל מממצאי המחקר למצב במציאות.

הניסוייתרונותיו

עדות לסיבתיות

]שליטה ]בסביבה, במשתנים, בנבדקים

עלות נמוכה יחסית

חסרונותיו מלאכותי

)תוקף חיצוני בעייתי )בעיה ביכולת הכללה

התוקף הפנימי )ארטיפקטים- איומים לתוקף הפנימי(.1התוקף הפנימי בודק האם המשתנה הב"ת ורק המשתנה הב"ת הוא המשפיע על המשתנה התלוי.

איומים על התוקף הפנימיהתוקף הפנימי בודק האם המשתנה הב"ת ורק הוא משפיע על המשתנה התלוי.

היסטוריה.1 איום הנובע מכך שאירוע אשר אינו קשור למניפולציה מתרחש במהלך הניסוי, ומשפיע על

מדידת המשתנה התלוי ומספק הסבר "מתחרה" לשינוי במשתנה התלוי. כלומר, כל מה

שהוא לא מניפולציה. בין המדידות התקיים אירוע שיכול היה להשפיע. t2 ל t1שקורה בין

: איפוס שונות הזמן. להעביר לכולם באותו הזמן.פתרון

: הקצאה מקרית של תנאי הניסוי. פתרון שני

הבשלה/ בשילה.2

אצל הנבדקים עצמם ויכול היה להשפיע על התוצאות מלבדt2 ל t1כל מה שיכול לקרות בין

חלק ועוד. רעבים נעשים מתעייפים, ניסיון, רוכשים מתבגרים, אנשים המניפולציה.

מהשינויים הם שינויים קבועים )כמו התבגרות( וחלק הם זמניים )כמו עייפות( תגובות של

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר אנשים )כמו למידה, תוקפנות, ריכוז( עלולות להיות במלואן או בחלקן קשורות לתהליכי

ההבשלה.

איפוס שונות משך זמן המחקר, לדאוג שמשך זמן המחקר יהיה זהה.פתרון:

מכשור, שימוש בכלי מחקר.3 הבדלים בתוצאות של טיפולים מיוחסים להיבטים שונים של כלי המחקר, למשל כאשר

סבורים ששני כלים הם שווי ערך או מאד דומים- כאשר הם אינם, או כאשר משתמשים

באותו הכלי- אולם דרך ההעברה שונה, לעיתים אף בלי שהחוקרים יודעים זאת.

איפוס שונות המכשיר. להשתמש באותו המכשיר הספציפי. פתרון:

הקצאה מקרית של תנאי הניסוי: כל אדם ייבדק באמצעות כלי אחר )כל אדםפתרון שני:

ישקל במשקל שונה במקרה של מחקר דיאטות(. גם אם חלק מהמכשירים התקלקלו אז זה

יתקזז.

ברירה, הצבה.4איום הנובע מהקצאה לא מקרית של נחקרים לקבוצות הניסוי ולקבוצות הביקורת.

כלומר, מראש לפני התחלת הניסוי שתי קבוצות המחקר היו שונות זו מזו.

יותר מבוגרת, יותר נשים..., נניח אחת יותר אינטליגנטית

הקצאה מקרית של הנבדקים.פתרון:

: השלב בו בוחרים את הנבדקים לצורך המדגם.דגימה מקרית

לקבוצותהקצאה מקרית באופן מקרי אני מקצה את הנבדקים כבר מדגם, יש : כאשר

הניסוי.

הקשוריםאיומי תוקף פנימי הקשורים להליך פנימי תוקף איומי

לנבדקים

מקומית, היסטוריה מכשור, בשילה, היסטוריה,

מדידה

רגרסיה סטטיסטית, ברירה

שלפתרון: הקצאה מקרית של תנאי הניסוי פתרון מקרית הקצאה :

הנבדקים

תוקף המסקנה הסטטיסטית.2

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרעוצמת הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי.

בהנחה שבמציאות אכן קיים קשר בניהם, האם המחקר שלי בנוי מספיק טוב על מנת לגלות אותו.

בתוך גדולים מההבדלים )הנובעים מהמניפולציה( הקבוצות בין להראות שההבדלים רוצה אני

הקבוצות )הנובעים מהבדלים בין אישיים, הרעש(. כי זה יוכיח לי שההבדלים נובעים מהמניפולציה

ולא מההבדלים בין האנשים.

בתוך הקבוצותלצמצם את ההבדל בתוקף המסקנה הסטטיסטית מטרת החוקר•

איומים על תוקף המסקנה הסטטיסטית אם כלי המדידה שלי הוא כלי לא מהימן התוצאה לא חוזרת על עצמה-מהימנות המדדים.1

פעם אחר פעם.

שימוש בכלי מהימן. פתרון:

- שונות בתוך הקבוצות הנובעת ממניפולציה שאינה זהה. מהימנות הפעלת המניפולציה.2

להשתמש באותה המניפולציה באופן אחיד.פתרון:

- גורמי הרקע היו שונים בתוך אותה הקבוצה. החלל בוגורמים לא רלוונטים למצב הניסוי.3

בוצע הניסוי, מזגן/ לא מזגן/ רעש...

שמירה על אותם תנאי רקע.פתרון:

- בתוך אותה הקבוצה יש הבדלים גדולים בין הנבדקים.הטרוגניות מקרית של הנבדקים.4

מבוגר, צעיר, חכם, טיפש...

איפוס של שונות בתכונות הנבדקים. ניקח קבוצות ממוקדות מבחינת תכונות וחתךפתרון:

וכך נוכל להגיע גם למסקנה ממוקדת אך לא מוכללת.

תוקף מבנה.3)תצפיתית( האופציונאלית ההגדרה בין התיאורטי. למשתנה התצפיתי המשתנה בין התאמה

לנומינאלית.

המטרה של תוקף המבנה לבחון עד כמה ההגדרה התצפיתית מייצגת את ההגדרה התיאורטית.

איומים כל תוקף מבנהבלעדיות-.1 רלוונטיחוסר לא מרכיב ישנו התצפיתית ההגדרה שמשמעותו שבתוך איום

למשתנה התיאורטי. נניח שאני רוצה לבדוק השפעת קופאין על זיכרון ואני נותן לו לשתות

קפה וסוכר ואז הסוכר יהווה גורם נוסף שמשפיע.

שינוי המחקר ומשתנה המחקר. במקרה זה אני אתן גלולת קפאין במקום קפה ומים.פתרון:

החוקר לוקח רק הגדרה תצפיתית אחת ולכן אי אפשר להכליל את התוצאותחוסר מיצוי-.2

נניח השפעת אלכוהול על עבירות תנועה. באופן נוספות. להגדרות תצפתיות אחרות או

והוא ימדוד את מספר המעברים2תצפיתי הוא יתן לקבוצה אחת כוס ודקה אחת ולשניה

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר באור אדום. הבעיה היא שהוא לא מיצא את המשתנה התיאורטי. הוא לא בדק סוגי אלכוהול

אחרים, לא בדק כמויות אלכוהול שונות וגם לגבי המשתנה התלוי הוא בדק רק עבירות אור

אדום אבל לא מהירות, קו לבן וכו'.

להוסיף הגדרות תצפתיות שונות. פתרון:

תוקף חיצוני.4ההטרוגניות כללי, באופן למציאות. מהניסוי וזמנים( מקומות לאנשים, )מעבר ההכללה יכולת

יכולים והייצוגיות של מדגם המחקר הינה בעלת השפעה מכרעת על התוקף החיצוני. האם אנו

להכליל את תוצאות המחקר. )להכליל מחוץ למחקר(.

איומים עיקריים - אם כדי להימנע מהאיום שלאינטראקציה בין ברירה למשתנה הבלתי תלוי )למניפולציה(.1

תוקף המסקנה הסטטיסטית בחרתי רק אנשים צעירים האם אני יכול להגיד שהתוצאות תקפות

לאנשים אחרים? הדגימה לא מייצגת.

לקחת דגימה מייצגת. פתרון:

זמן/ מקום למשתנה הב"ת-.2 בין ולאאינטראקציה הניסוי נובעים מהמצב של הממצאים

את להכליל יכול אני האם למשל במעבדה בבוקר/ עשיתי את המחקר אם מהמניפולציה.

התוצאות גם לזמנים אחרים ומקומות אחרים.

(.רפליקציה לחזור על המחקר בזמנים ומקומות שונים )פתרון:

תקפות כלי המדידהתוקף נראה.1

הערכה סובייקטיבית, אינטואיטיבית ביחס לתקפות כלי המדידה

תוקף תוכן.2.הנמדד המושג של החלקים כל את מייצגת מדידה שבו להיקף מתייחס

עולם התוכן שרצינו לבחון. את מבטאים הפריטים מידה : באיזוביטוי

עולם התוכן כל את מיצגים הפריטים : האםיצוג?

?האם כל הפריטים לקוחים מעולם התוכן הזה

מומחים בדיקה :

תוקף ניבוי.3האם כלי המדידה מנבא קריטריון כלשהו

או לנבא אמורה אחר שהמדידה למשתנה אחד מדידת משתנה בין )הסטטיסטי( הקשר

להעריך )הקריטריון(.

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר.לא חשוב כיוון המתאם, אלא גודלו

תוקף מבנה.4 .מידת ההלימה בין כלי המדידה להגדרה הנומינלית

תוקף מבנה כולל התייחסות לשאלה – אילו תכונות המתקשרות למבנה הנחקר ואילו תכונות

למבנה הנחקר. אינן מתקשרות

בפועל המבחן תוצאות את ומשווה, החוקר מסתמך עליה התיאוריה על המתבסס זהו תוקף

אם התיאוריה את גם ומחזק  ,התיאוריה באמיתות תלוי תוקף של זה סוג. התיאוריה של לניבוי

.תקף אכן שהמבחן מראות התוצאות

חקר הבדלים בין קבוצות(1

שאר בכל ודומות הנמדד במשתנה השונות יותר או קבוצות לשתי הכלי העברת

.המאפיינים

קבוצות הקיצוניות במשתנה הנחקר.2השוואת

דיכאון בבדיקת למשל מצבם. ברור שמהותית קבוצות לוקחים – במחלקה קבוצה

.בטוטו הרגע שזכו אנשים של וקבוצה פסיכיאטרית

חקר מתאמים(2

)אילו משתנים קשורים )תיאורטית( למשתנה זה, ואילו משתנים לא קשורים )תיאורטית

למשתנה זה.

הכלי בין מתאמים בדיקת" הבודקים כלים לבין התיאורטי המשתנה לבדיקת" החדש

.התיאוריה י"עפ אחר או זה קשר מנובא עמם, אחרים משתנים

מוסיקלי כושר - תיאורטי משתנה':דוג

.מוסיקלי כושר הבודק מבחן" - חדש"ה הכלי

:כתקפים שהוכחו" ישנים "כלים מול נבדק זה כלי

(החדש הכלי מול בודקים כאשר )0.25 למתאם מצופה - יצירתיות שבודק כלי

(החדש הכלי מול בודקים כאשר )0.05 למתאם מצופה - הנקרא הבנת שבודק כלי

(החדש הכלי מול בודקים כאשר )0.3 למתאם מצופה - גילאים שבודק כלי

של מראש קביעה י"וע נמוכים וחלק גבוהים למתאמים ציפייה יש מהמתאמים חלק

.טוב הכלי כן ואם לציפייה תואם הכלי אם בודקים ציפייה

תיאוריה תלוית הנה מתאמים חקר בדיקת: הערה - השערת ידועה לא אם: משמע

.הכלי על דבר לדעת ניתן לא, אזי, המשתנים בין הקשר לגבי החוקר

בדיקת מתאמים. התיאורטי המונח מרכיבי כל את בודק הכלי מידה - באיזותוקף מתכנס(3

בין שיטות בדיקה שונות של אותו המשתנה.

שונות מדידה שיטות 2 –תכונה אחת ב אחת תכונה הבודקים כלים 2 בין מתאם בדיקת.

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרגבוה למתאם השאיפה( - 2כלי )חרדה ראיון לבין( 1 כלי )חרדה שאלון בין מתאם': לדוג

r > 0.5 נבדקה אכן שהתכונה כך על המעיד

– באיזותוקף מבחין(4 משתנים ולא הנמדד התיאורטי המונח את רק בודק הכלי מידה

בדיקת מתאמים בין מדידות של משתנים תיאורטיים שונים. .דומים

משתנים)תכונות(

שיטות

התוצאה הרצויהסוג הבדיקה

תלוי בתיאוריה חקר מתאמים 2 )שונים( 2

תלוי בתיאוריה חקר מתאמים 1 )שונים( 2

מתאם נמוך תוקף מבחין 1 )דומים( 2( 0.3)נמוך מ-

תוקף מבחין 2 )דומים( 2 )רב תכונתי – רב

שיטתי(

מתאם נמוך מאוד )שואףלאפס(

תוקף מתכנס 2 1 חקר הבדלים בין

קבוצות תוקף ניבוי

מתאם גבוה ומעלה( 0.3)

0.8מתאם גבוה מ- מהימנות 1 1

)תרגול במצגת(

דגימה כיוון שהחוקר בדרך כלל אינו יכול ואינו מעוניין לקחת את כל האוכלוסייה, הוא מתמקד במדגם מייצג

אוכלוסיית המטרהמקרב האוכלוסייה. תנאי הכרחי לדגימה טובה הוא להגדיר באופן מדויק את .מסגרת הדגימהשלנו. אך תנאי זה אינו מספיק, יש צורך להגדיר גם את

- אנו מקפידים על אוכלוסיית המטרה

היקף .1

יחידת הניתוח .2

זמן.3

מקום .4

דוגמאות לאוכלוסיית המטרה:

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר )זמן(.2009כל )היקף( אזרחי )יחידת הניתוח( מדינת ישראל )מקום( בשנת

)זמן(.2009תוכניות בידור )יחידת ניתוח( בערוצי שידור )היקף( בעונת השידורים )מקום( של קיץ

: היא הרשימה שממנה דוגמים. יש אוכלוסיות שקל למצוא עבורן מסגרת דגימהמסגרת הדגימה

ויש אוכלוסיות שעבורן קשה יותר. מסגרת דגימה מסודרת יש במשרדי ממשלה, הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה וכו'.

מדגם הוא קבוצה קטנה של פריטים שנלקחה מתוך אוכלוסיית הפריטים הכללית. מדגם:

סוגי דגימה בדגימה הסתברותית

ניתן לפרט לגבי כל יחידת דגימה את ההסתברות שהיא תיכלל במדגם. כלומר, לכל אחת

מהיחידות יש הסתברות שווה להיכנס למדגם שלנו.

.אין פריט שבטוח יבחר

.אין פריט שבטוח שלא יבחר

בדגימה בלתי הסתברותית

אין כל דרך לפרט את ההסתברות שיש לכל יחידה להיכנס למדגם שלנו.

יש פריטים שבטוח יבחרו.

יש פריטים שבטוח לא יבחרו.

סוגי דגימה בלתי הסתברותית - יחידת דגימה נבחרת בצורה סובייקטיבית על ידי החוקר המנסה לקבל מדגםדגימת מטרה.1

הנראה לו ייצוגי לגבי אוכלוסיית המטרה שלו.

- מתקבל כאשר החוקר בוחר את אותן יחידות דגימה שהם זמינות עבורו. לדוגמה:נוחות.2

לקיחת הסטודנטים של קבוצה ספציפית אותה החוקר מכיר. דוגמא: מעוניינים לבדוק את

בין עיתונאי עומד בפתח המרכולים לגבי תפקוד ראש הממשלה. 10-12עמדות הציבור

ומראיין את אותם האנשים שנכנסים.

- לאחר פניה של החוקר למעגל הראשון של הנדגמים הוא פונה או שמפנים אליוכדור שלג.3

וכך הלאה )צורך סמים אחד שמספר מי חבריו צורכי הסמים...(. שיטה זו שימושית במיוחד

בחקר תופעות שאינן פומביות כמו שימוש בסמים. חסרונה העיקרי של השיטה הוא שהיא

דוגמת רשת חברתית אחת.

סוגי דגימה הסתברותית - הוא למעשה מדגם שנבחר בהגרלה. אם היינו רושמים לכל מקרהדגימה אקראית פשוטה.1

באוכלוסייה מספר סידורי על פתק, מכניסים את כל הפתקים לקערה, מערבבים היטב את

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרבאקראי ושולפים אקראיתNהפתקים דגימה היינו מקבלים הרצוי, כגודל המדגם פתקים

פשוטה.

- דוגמים בצעד קבוע מתוך רשימה של האוכלוסייה. למשל, אני דוגם כל מקרהדגימה שיטתית.2

.03. כמובן שאוכלוסיית המטרה שלי היא האוכלוסייה שנכללו ב 03עשירי בספר טלפונים של

בעשירייה הראשונה נבצע "דגימה אקראית פשוטה" כדי להחליט מהיכן להתחיל את הספירה

. 10של כל

שכבות.3 שלדגימת שונות שקבוצות להבטיח כדי בעיקר משתמשים שכבתית בדגימה -

כל ודוגמים לשכבות האוכלוסייה את בשכבות מחלקים במדגם. כראוי מיוצגות אוכלוסייה

שכבה. כל שכבה היא הומוגנית בתוכה אבל השכבות שונות זו מזו.

איש מתוך אוכלוסיית ישראל. נניח שאוכלוסיית1000למשל, חוקר מעוניין לדגום מדגם בגודם

ישראל מחולקת לפי צורת ישוב.

N= 1000 .

.30%, מושב- 20%, קיבוץ- 50%בעיר-

.300 ומהמושב 200, מהקיבוץ 500מהעיר נדגום

הראשונים בדגימה אקראית פשוטה. 10 נדגום שיטתית ואת ה500את ה

נשים60% גברים 40%אבל בעיר יש

.רבים אזורים פני על ומפוזרת גדולה היא האוכלוסייה כאשר - משתמשיםדגימת אשכולות.4

:פועלים בצורה הבאה

.מסוים קריטריון פ"ע" אשכולות" ל האוכלוסייה את מחלקים.1

.האשכולות כל מתוך אשכולות X מקרית דוגמים.2

.אחר קריטריון פ"ע שכבות Y ל מחולק שנדגמו האשכולות X-מ אחד כל.3

יחידת הדגימה היא אשכול של מקרים ולא המקרה הבודד. דוגמאות לאשכולות: מחלקה בבית

חולים, רחוב בתל אביב, שכונה...בתוך השכונה בראשון לציון ניקח שכבות, אח"כ שיטתי ובסוף

אקראית פשוטה )כובע(. בית ספר בליך הוא אשכול. בתוכו נעשה שכבות, שיטתי...

(תרגול דגימה)

מערכי/ שיטות מחקר לאחר שהחוקר קבע מהן מטרות המחקר, פיתח את השערות המחקר, הגדיר את המשתנים, עומדת

בפני החוקר הבעיה של בניית מערך המחקר שבאמצעותו ניתן יהיה לבחון את השערות המחקר.

מבחינים במערכי מחקר ניסויים שהמטרה שלהם היא לבסס יחסי סיבה ותוצאה ומערכי מחקר

מתאמיים )על בסיס קשרים(.

מערך המחקר הוא התוכנית המדריכה את החוקר בתהליך של איסוף, ניתוח והפירוש של התצפיות.

(יש מצגת)

לבדוק את החלוקה למערכי מחקר להסבר ולמערכי מחקר מתאמיים

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

- מנסים לבסס יחסי סיבה ותוצאה בין המשתנים. להסביר תהליכים אומערכי מחקר להסבר

מאורעות ואת הסיבות לכך. כדי לבדוק קשר סיבתי בין המשתנים לא מספיק להניח שקיים קשר

זיקתי בניהם. על מנת לבסס קשר סיבתי בין המשתנים יש להקפיד:

קודם כל א' יתרחש ורק לאחר מכן חל שינוי בב'. .1

שא' , הוא ורק הוא נגרם לשינוי בב'. .2

שלילת הסברים יריבים חלופיים..3

עוצמת קשרים גבוהה בין המשתנים..4

קשר זיקתי הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להוכחת סיבתיות.

מאופיינים על ידי: מערכי מחקר ניסויים

הקצאה אקראית לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת.א.

הפעלה ושליטה במניפולציה.ב.

שליטה בתנאים בהם נערך הניסוי. ג.

בעבודת הניסוי החוקר מפעיל למעשה משתנה אחד )את המשתנה הבלתי תלוי( ומחזיק את כל יתר

על תלוי הבלתי למשתנה שיש ההשפעה על החוקר עוקב מכאן, לאחר ככבויים. המשתנים

המשתנים התלויים.

המערך הקלאסי.1O2 X O1 R)קבוצת ניסוי(

O4 O3 R)קבוצת ביקורת(

R.מסמל שהנבדקים נבחרו באופן אקראי -

מציין את התצפיות, את הערכים של המשתנה התלוי. התוצאות עצמן.Oה

ליאור אדלר

. סקר )פאנל, מגמה, חקר 1מקרה(

. ניתוח תוכן2. ניתוח רשתות3

מערכי מחקר דמויי ניסוי

מערכי מחקר להסבר

מערכי מחקר תיאורייםמתאמיים המערך הקלסי

מערך ארבע קבוצות של סולומון

מערך בדיקה מאוחרת בלבד.

. מערך סדרה עתית מופסקת 1. מערך בדיקה "לפני" ו"אחרי" 2

עם קבוצת ביקורת שאינה זהה

מערכי מחקר ניסויים

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרX .מסמל את המניפולציה של החוקר, את המשתנה הבלתי תלוי -

דוגמא: רוצים לבדוק את השפעת סרטי אימה על הלב.

( ואמדודX, אחלק אותה לשניים. לאחת אני אקרין סרט אימה )מניפולציה- Rאקח קבוצה אקראית

(.O4(. לקבוצה השנייה לא אקרין סרט אימה ואמדוד להם את קצב פעימות הלב )O2את קצב הלב )

כך אוכל להניח האם יש השפעה של הסרט על הלב.

יש עם המערך הקלאסי בעיה לבדוק ידע. כי ההעברה הראשונה יכולה להשפיע על ההעברה

השנייה.

ארבע קבוצות של סולומון.2 קבוצות שלא עברו בדיקה מוקדמת.2הוסיפו עוד

O2 X O1 R 1 )קבוצת ניסוי( קבוצה

O4 O3 R 2 )קבוצת ביקורת( קבוצה

R X O5 3 )קבוצת ניסוי( קבוצה

R O6 4 )קבוצת ביקורת( קבוצה

קבוצות.4דוגמא: השפעת סרט אימה על קצב פעילות הלב. לוקח אנשים בריאים, מחלק אקראית ל

קבוצה ראשונה בודק את קצב הפעימות, מקרין סרט ובודק שוב. קבוצת הביקורת- בודק קצב

פעימות, לא מקרין ובודק שוב. קבוצה שלישית- לא בודק פעימות לב וישר מקרין להם את הסרט

- לא בודק, לא מקרין רק בודק אחרי שעה וחצי את קצב פעימות הלב. 4ובודק. קבוצה

( 4 =2 ( ושונה מ )3=1אני רוצה שקבוצה )

מערך בדיקה מאוחרת בלבד.3R X O1

R O2

מתי נעזר בבדיקה המאוחרת? כאשר יש בעיה להשיג את הבדיקה המוקדמת.

למשל אני בודק האם שירותי מעקב יומיים עוזרים לאנשים שהשתחררו מבתי חולים למחלות נפש.

כיוון שאני לא יודע מי יכנס לביה"ח, לא יכולתי לבדוק. המניפולציה היא שירותי המעקב היומיים.

אני מחלק את המדגם לשני קבוצות אקראיות. לקבוצה אחת אני מצמיד שירותים ולאחר שנה אני

קבוצת לגבי לבריאות הנפש. חולים בבתי להתאשפז חזרו הקבוצה אנשים מאותה כמה בודק

הביקורת הם משתחררים ולא מוצמד להם שירות מעקב. לאחר שנה אני בודק כמה מהם חזרו

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר להתאשפז שינית בבתי החולים. אם אני רואה הבדלים בין הקבוצות, נניח שבקבוצת הביקורת חזרו

אחוז אני יכול להגיד שזה עושה תופעה הפוכה.50 אחוז והניסוי 20

מערכי מחקר דמויי ניסוי במערכי מחקר דמוי ניסוי לא תמיד ניתן לשלוט באוכלוסיית הנבדקים, לשלוט בהקצאה האקראית

לקבוצת הניסוי בקבוצת הביקורת ויחד עם זאת לשלוט במניפולציה.

מערך סדרה עתית מופסקת.1O1, O2, O3 X O4, O5, O6

יש סדרה של תצפיות, מניפולציה )אירוע( ועוד סדרה של תצפיות.

האוכלוסייה )הפאנל( יבחרו בדגימה שכבתית כדי שייצגו את כל האוכלוסייה הבוגרת. אותו השאלון

בדיוק יועבר לאותה קבוצת אנשים.

אני רוצה לבדוק השפעה של פיגועי טרור על דעת הקהל. נניח שיש לי סדרת תצפיות על עמדות

ואני בודק שוב עם אות והשאלון .דעת הקהל לפני הפיגוע דרך שאלונים שהעברתי. היה פיגוע

. ההפרשים בין התצפיות צריכים להיות דומים )בערך(

מערך בדיקה "לפני" ו"אחרי" עם קבוצת ביקורת שאינה זהה.2

O1 X O2

)הנבדקים לא הוקצו אקראית לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת(

O3 O4

יכול במערך הקודם הדגמנו כיצד אפשר לבצע מחקר עם קבוצה אחת. במערך שלפנינו החוקר

להשיג קבוצת ביקורת אך אינו יכול להבטיח בעזרת הקצאה אקראית שהיא זהה לקבוצת הניסוי.

לקבוצה באוניברסיטה הפתוחה. לבדוק האם השיטה של העזרות במדריך תרמה נניח שרוצים

ברעננה יוצמד מדריך ולקבוצה באילת יוצמד חונך מדריך ואז נוכל להשוות את הקבוצות אבל אין

לקבוצות מאפיינים זהים.

מערכי מחקר מתאמיים

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר במערכי מחקר מתאמיים אנו מתארים תכונות של יחיד, מצב, או קבוצה. אנו מגדירים את שכיחותה

של תופעה מסוימת או קובעים את עוצמת הקשר בין המשתנים. הדגש במערכים מסוג זה הוא על

תיאור מהימן של התופעה.

הוא שהחוקר במניפולציההמאפיין העיקרי של מערכי מחקר מתאמיים שולט אינו, אינו .מפעיל את המניפולציה אלה אוסף נתונים ומתעד אותם

הסקר )פאנל, מגמה, חקר מקרה( יש מצגת תרגול.1לסקר יש מספר מטרות והן:

לצלם מצב.1 המטרה העיקרית של הסקר היא לצלם מצב. אפשר לקבל תמונת מצב של כל משתנה בנפרד.

לדוגמא: שעות צפייה בטלוויזיה, סוג הג'אנר, גיל, מצב משפחתי...

לחזות התנהגות.2 לעיתים קרובות משמש הסקר לחיזוי )לא ניבוי- בניבוי אני יודע להצביע בוודאות על הגורמים

לתוצאה(. למשל, חברות מסחריות טרם הפצת מוצר בודקות את העדפות הקהל.

לבדוק קשר בין משתנים.3השאלות בסקר מהוות את המשתנים והחוקר בודק את המתאמים בין השאלות.

לבדוק השערות ולהעלות השערות חדשות.4 בסקר אוסף החוקר נתונים רבים. לגבי חלק מהם הוצגו שאלות מראש והסקר תוכנן כדי לתת

ואלה תשובות. אולם, קורה שמתקבלים נתונים שאינם קשורים לשאלות שהוצגו מההתחלה

מרמזים על השערות חדשות.

בפאנל, נערכות תצפיות במספר נקודות זמן על אותה קבוצה של נחקרים. - פאנלא.

O1, O2, O3, O4, O5, O6

הבעיה העיקרית בפאנל זה להשיג את המדגם הראשוני שיסכים ללוות אותנו לאורך זמן.

נניח שיש לי קבוצת אנשים כזו. הבעיה שיכולה להיות היא שאנשים משתנים, חלק מתים,

עוברים דירה. יש לנו כרסום במדגם הראשוני שלנו. אותה קבוצת אנשים לאורך זמן.

מה ההבדל בין מערך פאנל למערך סדרה עיתית מפסקת?

נערכות אותן המדידות בפרקי זמן שונים. שלא כמו בפאנל, מערך המגמהמערך מגמה-

לא משתמש באותם הנבדקים. מערך זה מתאים למצבים בהם מעוניינים לחקור שינויים

.אנשים שונים לאורך זמןותכונות האוכלוסייה כגון, שיעורי ילודה, שיעורי גירושים וכו'.

המגמה היא חובה כי בלעדיה אין סקר. תמיד יהיו מספר בדיקות.

O1, O2, O3 O4, O5, O6

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקריש שילוב בין הפאנל למגמה. משלבים את הפאנל וכל פעם משלבים אנשים לפעמים

שונים למדגם שזה מגמה. בכל פעם אוכלוסייה אחרת מצטרפת למדגם הראשוני שלי,

כלומר, לפאנל. אני יכול לנטרל את האיומים שיש לי מסביב בכך שהוספתי אנשים נוספים

בבדיקות הבאות. יש בעצם רענון של המדגם.

שאלתחקר מקרהב. המפרץ. לדוגמא: משבר לעומק. אחד בודד אירוע של בדיקה -

היומית לעיתונות ביטחון בנושאי קהל דעת בין קיים קשר ובאיזה מידה המחקר: האם

הכתובה? את הנושא הזה אני בודק בזמן משבר המפרץ. אני חוקר לעומק רק את משבר

המפרץ.

מה הבעייתיות? אני לא יכול להשליך את זה על אירועים אחרים.

ניתן לשלב את חקר המקרה )אירוע ספציפי( עם הפאנל )אותה קבוצת אנשים גם כאן

בזמנים שונים( והמגמה )הוספת אנשים(.

לסיכום מערכי המחקר, במערכי מחקר ניסויים החוקר שולט בהפעלת המשתנים, בסדר הזמנים

ובהקצאה האקראית לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. לעומת זאת במערכי מחקר דמוי ניסוי לא תמיד

ניתן לשלוט באוכלוסיית הנבדקים ולחלקה אקראית לקבוצות השונות וגם להפעיל בעיתוי הרצוי את

המניפולציה. במערך מחקר מתאמי החוקר מתבונן בקשרים כפי שהםXהמשתנה הבלתי תלוי,

קיימים במציאות. הוא מתבונן בהבדלים בין הנבדקים כאשר כשההבדלים כבר נתונים גם במשתנה

הבלתי תלוי וגם במשתנה התלוי. במערך מחקר מסוג זה ניתן לטפל במספר משתנים בלתי תלויים

בו זמנית.

מערכי מחקר ניסויים ניתן להפעיל מניפולציה על משתנה אחד ובחקר מתאמי, ניתן לבדוק כמה

משתנים.

במערכי מחקר מתאמיים ניתן להסיק על קיומו של קשר בין משתנים. לעומת זאת במערכי

בין המשתנים. קשר סיבתימחקר ניסויים ניתן להסיק גם על

תקפות מערכי המחקרכאשר אנו באים להעריך את מערכי המחקר עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות:

זו עונהא. בין המשתנים. על שאלה ניתן להסיק מסקנות על קשרים סיבתיים באיזו מידה

התקפות הפנימית. )מערכי מחקר ניסויים יתאימו לכל ביותר(.

אחריםב. זמנים אחרים, מקומות על שלנו המחקר מתוצאות להכליל ניתן מידה באיזו

ואוכלוסיות אחרות. על שאלה זו עונה התקפות החיצונית. )מערכי מחקר מתאמיים יתאימו

לכל ביותר(.

.מבין מערכי המחקר של הסקר, החלש ביותר יהיה חקר מקרה

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר במערכי מחקר סולומוןמערכי מחקר לניסוי יוכלו לתת לנו את התקפות הפנימית החזקה ביותר.

שאלות תרגול:

שאל את דעתם שלואחר כך איש כל אחת, לראות פרסומת 50חוקר נתן לאחת משתי קבוצות בנות .1

מערך: תשובההחברים על המוצר המפורסם בפרסומת. באיזה מערך מחקר נעזר החוקר? .בדיקה מאוחרת בלבד )כיוון שאני לא יודע אם הוא בדק אותם לפני(

הקבוצות של4מה יהיה על החוקר לעשות בכל אחת מארבע קבוצות אם נרצה להשתמש במערך

סולומון בכדי לבחון את השפעתה של הפרסומת?

קבוצות. קבוצה ראשונה בודק את דעתם, מקרין סרט ובודק שוב.4תשובה: מחלק אקראית ל קבוצת הביקורת- בודק את דעתם, לא מקרין ובודק שוב. קבוצה שלישית- לא בודק את דעתם

- לא בודק, לא מקרין רק בודק אחרי שעה וחצי4וישר מקרין להם את הסרט ובודק. קבוצה את דעתם.

מחק את המיותר.2

או זיקתית.סיבתיתמחקר ניסוי מתאים יותר לבדיקת השערה

. זיקתיתמחקר מתאמי מתאים יותר לבחינת השערה סיבתית או

השתמשו בשני המשתנים הבאים: התעניינות בסרטי טבע ומוטיבציה ללימוד מדעים..3

נסחו השערה סיבתית והשערה זיקתית.

תשובה:

זיקתי- ככל שיש התעניינות בסרטי טבע עולה כל עולה המוטיבציה ללימוד מדעים ולהפך.

סיבתי- צפייה בסרטי טבע משפיעה על מוטיבציה ללימודי מדעים.

ניתוח תוכן.2.שיטה למחקר העוסק בטקסטים ולא באנשים

דרישות:

oהחוקר פתוח לכל תוצאה, אין אינטרס.אובייקטיבית -

oוניתנת לשחזורשיטתי - בחירת הטקסטים אינה מגמתית, שיטת הניתוח גלויה, מפורשת

)רפליקציה(.

oהפיכת הטקסט למספרים.כמותי -

oהכוונה המוצהרת של הטקסט ולא מה שנדמה לחוקר שהטקסט מנסה לייצג/לסמל.גלויים -

-הגבול אינו ברור ומובן מאליו. ניתוח תוכן כמותי מתאים יותר לבחינת התוכןתוכן גלוי וסמוי

הגלוי.

מילה? צילום? כתבה? עיתון?-יחידת הניתוח

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרo שאותה ננתח בסופו של דבר היא לרוב רמה מתחת ליחידת הניתוח שלגביהיחידת הניתוח

משערים ושתיים מתחת לרמה התיאורטית.

אם נרצה לדעת מה עמדת העיתון )הרמה התיאורטית( נשער לגבי הכתבות )רמת ההשערה(

ונספור מילים או משפטים )יחידות הניתוח בפועל(.

דגימהo.גם כאן מוגדרת אוכלוסיית מחקר, שתהיה מורכבת מסך הטקסטים מהם אנחנו דוגמים

o.תהיה מסגרת הדגימה- כדי להפחית את כמות הנתונים לרמה שאפשר להתמודד איתה

o .סוגי דגימה- אקראי, שיטתי, שכבות, אשכולות

oגודל המדגם

12 דוגמא בשקופית

מהימנות בין שופטים.לא מספיק שופט אחד

.לציין איך מוכרעות אי-הסכמות

o .חישוב ודיווח מדויק- הליך הבדיקה, הליך החישוב, תוצאות הבדיקה

דף קידוד והנחיות

ידי חוקרים על כל האינפורמציה הנחוצה לשחזור של הניתוח, חייב להכיל את דף הקידוד

אחרים.

,)הבסיס לדף הקידוד חייב להיות מבוסס על ההיכרות של החוקר עם תחום המחקר )התיאוריה

ומשם צריכות להיבנות הקטגוריות.

.על הקטגוריות להיות מוציאות וממצות

כאשר כותבים קטגוריות, יש לוודא שהן כתובות באופן "אוניברסלי" - כלומר, שהתשובה לא

תהיה תלויה במקודד - אלא בשוני הטקסט. לכן יש הנחיות מפורטות למקודדים, בהן החוקר

מסביר במדויק למה הוא מתכוון בכל קטגוריה.

(21)דוגמא לדף קידוד שקופית

ניתוח רשתות.3 במדעי החברה, מכירים בכך שישנן תופעות רבות שלא ניתן להבין ברמת היחיד אלה הן תוצאה של

מבנים חברתיים. ניתן לנתח את החברה כבנויה מרשתות רשתות הקשורות בניהם. הרשת אינה

אדם. בני בין קשרים להבין לנו שעוזר אנליטי מושג אלה פיזי משהו בהכרח המתאר מושג

ומה תוכנה של גבולות הרשת קובע מהם המשמעות של הרשת כמושג תיאורטי היא שהחוקר

הרשת. בכל תחום ידע שעוסק בייחסי אנוש ניתן לדבר על רשתות.

לדוגמא: אם ננסה להבין כיצד מידע עובר בתוך מערכת חברתית, נניח שמועה על גובה הציונים

בבחינה. נבדוק מי הכי רכלן? מי המוקד?

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר

רשתות תקשורת מורכבות משני מתקשרים או יותר והקשרים בניהם. קשרי תקשורת יכולים להיות:

מי מדבר עם מי? מי העביר למי מחלה? מי מדווח למי?

רמות הניתוח שכל המידעכוכב אני צריך לגלות מה תפקידו ברשת? האם הוא מרכזי )- רמת השחקן הבודד.1

? מגשר(? או זרובבל- בודדעובר דרכו(? שולי )

. לאדם יכולים להיות כמה תפקידים

כל קו שנוכל מתוח ביו שני שחקנים הוא קשר. - רמת הקשר.2

ניתן לשאול כחוקרים מה כיוון הקשר? האם הוא חד סיטרי?

מה עוצמת הקשר? מהי תדירות הקשר?

ברמות הקשר ניתן לבחון לא רק את תפקידו של היחיד אלה את טיבו של קשר או טיבם של

קשרים ברשת. ברמת הקשר ניתן להבחין במספר מימדים:

- המידה בה מתקיימים יחסים היררכיים או שוויוניים בין השחקנים ברשת.סימטריותא.

- המידה בה השחקנים מגיבים האחד לשני ברשת. הדדיותב.

- המידה בה קשרים ברשת הם קשרים רב ממדיים. למשל שהם גם חבריםמולטיפלקסיותג.

וגם בני משפחה.

- מידת דחיפות הקשרים ביןחוזק הרשתד.

השחקנים.

הואמרכזיותה. השחקן בה המידה -

מרכזי.

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר- המידה בה שחקן מתווך בין שחקנים אחרים.תיווךו.

הקליקה. 3 הקשר, תת - רמת

של רשתות קבוצות שמהוות הרשת בתוך אנשים

קטנות בתוכה. שחקני הקליקה אומנם חלק מהרשת אך האינטראקציות בתוך הקליקה הן דחופות

יותר וצפופות יותר.

לאנשים אחרים.- עד כמה הקליקה פתוחה או סגורהא.

יכולה להיות במרכז, בשוליים. -מקומה של הקליקה בתוך הרשתב.

גודל הקליקה ג.

. צפופה )קשה לשנות תפקידים ומעמדות(, לא צפופה- המבנה של הקליקהד.

- רמת הרשת.4עד כמה היא פתוחה או סגורה לקבל אנשים מחוץ לרשת.- מידת הסגירות או הפתיחותא.

כמה שחקנים יש?-גודל הרשתב.

מה כיווני זרימת המידע? האם היררכית או שוויונית?- כיווני הקשריםג.

האם הקשרים ברשת מרוכזים סביב שחקן בודד אחד. -מרכזיות הרשתד.

עד כמה קל לנו להתנייד בתוך הרשת?עד כמה הרשת צפופה?ה.

___________________________________________

כתיבת סקרהטיות שמקורן במשיב

להגיד לא רוצה הנבדק לחילופין או החוקר את לרצות רצון עם מגיע הנבדק - חברתית רצייה.1

.חברתית מבחינה מקובלים שאינם דברים

פתרונות לרצייה חברתיתמאפשרים לנבדק להיות אנונימי. - אנונימיות

החוקר מתחייב לא לגלות מה שנאמר בשאלון. סודיות -

משתמשים בשאלות שהנבדק נשאל על חבריו ובעצם רוצים לדעת עליו שאלות השלכה -

עצמו.

שאלה שבד"כ אסור לשאול שאילת שאלות מוטות - . לדוג': "רבים מהסטודנטים טוענים שהם מעתיקים בבחינה, האם גם אתה מעתיק בבחינה?"

הסוואת מטרות המחקר

ליאור אדלר

קליקה

קליקה

קליקה

הקילקק ל יקה

קליקה

קליקה

הקילק

ק ל יקה

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקר נטייה לכיוון מסוים של סולם התשובות.2

נבדק שמשיב בחיוב או בשלילה מבלי לקרוא את תוכן השאלהא.

סקאלה הפוכה(.בשאלות הפוכותמשתמשים(

.בצורה זו ניתן לראות אם הנבדק קרא את השאלות

- נבדקים שעונים באמצע. נמנע מנקיטת עמדה ברורהב.

3 והנבדק תמיד משיב 5 עד 1יש רצף תשובות מ .

.החשד הוא שהוא לא קרא את השאלה

( כי אין אמצע. 4/6פתרון - ניתן לתת מספר זוגי של אפשרויות ,)

5 או 1 - הפוך מנבדק ב'. תמיד נטייה לענות בקיצוניותג.

10 אפשרויות , נותנים 5אפשר להרחיב את סולם האפשרויות – במקום .

העדר עניין, עייפות או שעמום.3. 3נבדק שלא מתעניין בשאלון ואז או שהוא עושה טוטו או שהוא עונה תמיד

לקצר את השאלון )תמריץ( או כסףניתן להציע

אפקט ההילה.4שואלים למי הצבעתלדוגמא:תשובה לשאלה אחת משפיעה על תשובות לשאלות אחרות.

על הביקורת את יצמצם הנבדק – המפלגה על שאלה שואלים ואז האחרונות, בבחירות

המפלגה.

- הנבדק מגבש את דעתו תוך כדי מילוי השאלון. איום נוסף

.לא להצמיד שאלות בנושאים דומים

הבחנה בין סוגי שאלות בשאלון:ישירה/השלכה

- שואלים על האדם עצמו.ישירה

- רוצים לדעת על המשיב, אבל שואלים אותו על חבריו.השלכה :פתוחה/סגורה

- עונים מה שרוצים.פתוחה

- שאלה אמריקאית.סגורה

:שאלה מותנה/שאלה לא מותנה

- שאלה שמשיבים רק חלק מהמשיבים מותנת

הבחנה בין סוגי תשובותמספרית/ מילולית/ מעורבת

מספרי - סולם עם מספרים, הכולל מקרא אשר מסביר את הסולם

מילולי - במקום מספרים מופיעות מילים

מעורב - שילוב של מילים ומספרים

מוחלטת/ יחסית

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרמוחלט - המשיב עונה על כל שאלה בנפרד, בלי להתייחס לשאר השאלות

יחסי - המשיב מתבקש לקרוא את כל התשובות ולבחור אחת מהן, או לדרג אותן

כללי כתיבת תשובות לשאלות סגורות - כל התשובות צריכות להיות רלוונטיות לשאלה. צריך להיזהר מתשובות שרק רלוואנטיות.1

נראות רלוונטיות.

הקיימות. מיצוי.2 האפשרויות כל את למצות צריכות התשובה אפשרויות - נולדת? היכן

ישראל, ארה"ב, רומניה. – חסרות מדינות....

- כל אחת מהאפשרויות צריכה להיות זרה לאחרות. זרות.3

. לדוג': כיצד אתה מגיע למכללה?א. תחבורה ציבורית. ב. אוטובוס

, צריך שיהיה איזון בין הצדדים.סדר - כאשר סולם התשובות נתון בסולם איזון.4

: מאד בעד/בעד/נגדלדוג'

כללי כתיבת שאלות - מושגים עם קונוטציה רגשית. המנעות ממושגים טעונים רגשית.1

- מושג שאנשים שונים מפרשים בדרכים שונות. המנעות ממושגים מעורפלים.2

- כאשר יש שתי שאלות בתוך אותה שאלה. המנעות משאלות רב היבטית.3

- )במיוחד שלילה כפולה( המנעות מניסוח שאלות על דרך השלילה.4

- אסור לנסח שאלות חד צדדיות. המנעות מהצגת צד אחד של המטבע.5

- אסור לפתוח שאלה בציון נורמה. המנעות מהצגת צד אחד כנורמטיבי.6

)תרגול כתיבת סקר(

)תרגול- ניתוח קטעים(

AMOVA מצגת שאלות לדוגמא:

מחקר ראשון:

חוקר ביקש לבדוק את הקשר הין מספר שעות הצפייה בטלוויזיה על הדימוי העצמי. לשם כך, דגם

באופן אקראי אנשים באנגליה וביקש מהם לדווח על ממוצע מספר השעות בשבוע שהם מבלים מול

עד1הטלוויזיה. לאחר מכאן ביקש מהם למלא שאלון המודד דימוי עצמי ובו מתקבל ציון בסקלה מ

- גבוה ביותר(. 7- נמוך ביותר, 1 )7

מחקר שני:

חוקרת ביקשה לבדוק בעצמה את ההשפעה של שעות הצפייה על הדימוי העצמי. לשם כך דגמה

שעות20באופן אקראי אנשים באנגליה וחילקה אותם לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה צפתה

בשבוע. הקבוצה השנייה התבקשה להתנזר קליל מצפייה. כעבור חצי שנה ביקשה מהנבדקים למלא

)אותו השאלון(.7 עד 1שאלון דימוי עצמי שבו מתקבל ציון מ

ליאור אדלר

שיטות מחקר כמותיות/ ד"ר סיגלית אלושקרמהו משתנה התלוי )דימוי עצמי( ומהו הבלתי תלוי )צפייה בטלוויזיה( בכל מחקר?א.

מהו מערך המחקר בכל אחד מהמחקרים? בראשון- מתאמיים. בשני- מחקר ניסוייםב.

לעשות את המבחן לתרגול.

ליאור אדלר