25
ניהול הסביבה הימית בעידן ההתפלה ד" ר איריס ספראי, גידי ברסלר, פרד ארזואן המשרד להגנת הסביבה אגף ים וחופים25.04.2010 1 כנס" התפלה, כלכלה והסביבה הימית"

ניהול הסביבה הימית בעידן ההתפלה

Embed Size (px)

DESCRIPTION

דר' איריס ספראי, ממונה הזרמת שפכי תעשייה לים, אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה.הרצאה ביום עיון צלול 25.4.10

Citation preview

ניהול הסביבה הימיתבעידן ההתפלה

פרד ארזואן, גידי ברסלר, ר איריס ספראי"דהמשרד להגנת הסביבה

אגף ים וחופים25.04.2010 1

כלכלה והסביבה הימית, התפלה"כנס "

אבל משמעותי שימוש הם ההתפלה מתקני בין שלל השימושים הקיימים יחיד לא בהחלט

מואץ בקצב הרחבת, והמתפתחים כמו הטבעי, הנמלים הגז משק שטחי, התפתחות

טבע, מרינות, אש רחצה, שמורות ,חופי תחבורה, חקלאות ימית, תקשורת, תיירות ....

25.04.2010 2

מתקני התפלה כשימוש חוף

אגף ים וחופים והתפלה

25.04.2010 3

ש"מלמ2020 (התפלת מי ים עד שנת (

25.04.2010 4

25.04.2010 5

טון 160מנורמל

מיליון 100 ל

12/09 תחילתהתפלה

(2009) שימוש בתוספים במתקני התפלה ברזל גפרתי(קואגולנט ברזל (

, 2006/7רני עמיר: צילם

25.04.2010 6

מוצא מתקן אשקלוןצילום אילן מלסטר

1,470 טון

ברזלכ"סה

2006-2009 – כמות הברזל המוזרם לים התפלה אשקלון

רכז התפלה - מתכות בדיקות מעבדה2009) (אשקלון ( (

Al, As, Ag, Cd, Cr, Cu, Fe, Hg, Mn, Ni, Pb, Se, Zn: מתכות נבדקות

Fe Ni Asיחידות:רכז

81086.4ל"מקגממוצע

157,638,36548,520,91361,634,148ק"מ(1)ספיקה

132,000388394שנה/ג"קעומס

:שטיפת מסנני חול

24,000215ל"מקגממוצע

6,212,7006,212,7006,212,700שנה/ק"מספיקה

1293≥149,000שנה/ג"קעומס

נלקחה רק באותם חודשים בהם נמדד ריכוז מעל סף הגילוי, ספיקה לצורך חישוב העומס (1) :2009.ספטמבר ואוקטובר , יוני, בחודשים מרץ: ניקל

2009.אוקטובר ונובמבר , ספטמבר, יוני, בחודשים מרץ: ארסן

25.04.2010

)מי ים(מתכות במי הגלם בדיקות מעבדה2009) (אשקלון ( (

מי ים(מי גלם :(

Fe NiAsיחידות

273,929,472שנה/ק"מספיקה

1>1>50>ל"מקגריכוז

274>274>13,696>שנה/ג"קעומס גלם

132,000388394שנה/ג"קעומס רכז

(2)" נטו"תרומה :156,000114120שנה/ג"ק

מהתפלה " נטו"תרומה (2) : load in (Sea Water) - load out (Brine Water)

12/2009תחילת התפלה - התפלה חדרה

גליה פסטרנק: צילום

2008 מדיניות המשרד להגנת הסביבה

לפחות90% הפחתת כמות המוצקים המוזרמים לים משטיפת מסנני חול ב - הסמכה וסחיטה , הפרדת מוצקים

ופינוי המוצקים לאתר מורשה מיחזור והשבה

טכנולוגיית טיפול אחרת

מיכל יעודימי השטיפות הנגדיות של מסנני החול ייאספו למיכל יעודי לפני טיפול.

ריכוז הברזל להזרמה לים שמקורו בתוסף קואגולנט ברזל יהיהריכוז הברזל להזרמה לים שמקורו בתוסף קואגולנט ברזל יהיהל מירבי בכל עתל מירבי בכל עת""מגמג0.5 0.5 ל ממוצע חודשי ו ל ממוצע חודשי ו ""מגמג0.3 0.3 נמוך מ נמוך מ ..

ם לו

צי:

נקטר

ס פ

הלי

ג

25.04.2010 11

מיזעור השימוש(2008) - מדיניות המשרד להגנת הסביבה ושימוש בחומרים) פוליפוספונטים(בחומרים המכילים זרחן

.חליפיים ידידותיים לסביבה

שימוש בתוספים – חומרים מונעי שיקועאנטיסקלנטים( (

ועכירות (TSS)חומר מרחף ממי שטיפת אבן גיר

במי שטיפה) אשקלון(הזרמה בפועל :ל "מג: 1,000-3,000 ריכוז TSS

שנה /טון: 50-60 עומס TSS (2008) -מדיניות המשרד להגנת הסביבה למתקני התפלה

:מי השטיפה יטופלו בטרם הזרמה ויכילו TSS ל"מג30 קטן מ

30 עכירות קטנה מ NTUחלופה יבשתית

השפעת הקמת צנרת ימית עלהסביבה החופית

במהלך בניית מתקן התפלה בפלמחים נבנה קופרדם ובוצעה חפירה בקרקעית. הים לצורך הנחת צינורות היניקה והפליטה

החוף מכוסה בשברי סלעי כורכר שנפלטו, ארבע שנים לאחר גמר העבודות, כיום.בסערות

25.04.2010 רונן אלקלעי: צילום13

20042010

קופרדם

ניטור סביבה ימית

:(Background monitoring)ניטור רקע חדרה(2004), פלמחים ), 2003), כ"ת(1999 (אשקלון

(2007/8)אשדוד (2008/9), שורק (2004/5),

:(Compliance monitoring)ניטור מתמשך

חדרה(2008, 2009), פלמחים ), ואילך(2006 אשקלון (2010)

:מרכיבי הניטור כ"ת(קו חוף , בתימטריה (

ביוטה, סדימנט, מי ים

אשקלון, מפת תחנות דיגום רוטנברג

25.04.2010 15

רכז מי ים ומי בארות, ניטור מים חמים CTD-תחנות למדידות רציפות ב

ראשיניקה

ראשיניקה

מוצארכז

מוצא רכז

25.04.2010 16

– (CTD)פיזור מליחות במדידות שדה 2008אביב , אשקלון

מפני השטח' מ0.5 בעומק :

• - 1.91 מליחות גבוהה בכ- מהמוצא ' מ 350 ppt (4.9%~).

• - 1.09 מליחות גבוהה בכ- מהמוצא' מ- 1,700 כ ppt (2.8%~).מהרקע

• - 0.39 מליחות גבוהה בכ- מ מהמוצא"ק- 3.5 כ ppt (1%~).מהרקע

מפני השטח' מ 0.5 עומק' מ 2קרקעיתמעלות צליוס(טמפרטורה (ptt)מליחות )

,אבץ, נחושת, קדמיום, כספית: פרמטרים נבדקים. סלניום, ונדיום, עופרת, ניקל, כרום

2010). יחל להיבדק מניטור ארסן( לרוב הריכוזים של המתכות הכבדות בניטור במי

כמו ריכוז הרקע, קטנים מגבול המדידה, הים.הטבעי

8 מתוך (בדיקות לפחות -3 בניקל נמצא חריג 14, 3, 2 (). סדרות סך הכול g/lµ( ביחס לרקע

) <1g/lµ(

25.04.2010 17

מתכות כבדות – ניטור ימי2007-08)אשקלון (

השפעה על החי בתוךאשקלון(המצע (

נמצאה השפעה על הרכבאוכלוסיית החי בתוך המצע בחלק

מתחנות הדיגום כתוצאה טמפרטורהממשתנים האביוטיים

בניטור(1,2,3,11,10) ומליחות 2006-08אביב בשנים .

מפת ניטור הסביבה הימית בתחנת הכוח אשקלון

2.35

מ"ק

מיקום תחנות הדיגום ניטור פלמחים

• 2004 בוצע ניטור רקע בשנת

• 2008 בוצע ניטור בסתיו 2009ובאביב סתיו

מוצארכז

ראשיניקה

2008איכות מי ים – פלמחים : כלורופיל

2004.נמדדו ריכוזים גבוהים מניטור הרקע בסתיו 2008 ( ל"מקג) - 0.47 חציון

2004 ( ל"מקג) - 0.30 חציון .

:מתכות בחומר מרחף מ11 בעומק כ , בתחנת הדיגום הסמוכה למוצא הרכז ,'הברזלהברזלבריכוז ) ג"ק/ג"מ (15,710נמדדה תוצאה חריגה .

250 גבוהים מאודנחושת ואבץ נחושת ואבץ ריכוזי נמדדו 3), תחנה (מהמוצא ' מז' דר' מבהתאמה, ג"ק/ג"מ- 784 ו 1,111 .

750 ונמדדו ) צבע כחול(שונה מיתר התחנות 9), תחנה (מהמוצא ' מז' צפ' מתופעה לא מוכרת לפני כן. אבץ ועופרת, נחושת, קדמיוםריכוזים חריגים של .

25.04.2010 21

בתחנת מוצא הרכז ניכרים הבדלים בהרכב המיניםבתחנת מוצא הרכז ניכרים הבדלים בהרכב המיניםלבין הניטורלבין הניטור2004 2004 ובמספר הפרטים בין ניטור הרקע ובמספר הפרטים בין ניטור הרקע

המאופיינת בהתיישבות מינים אשר פלשו אל היםהמאופיינת בהתיישבות מינים אשר פלשו אל הים2008, 2008, ..התיכון דרך תעלת סואץהתיכון דרך תעלת סואץ

, 2008חי תוך המצע – פלמחים

A rise of 1% in salinity as predicted by the model will not immediately affect the biota present in the marine reserve Yavne-Yam. However, the unique conditions, both hydrological and biological, of the southeastern Levantine basin are such that even a small rise in seawater salinity in small, disjunct sites, may have significant and lasting impact on theinfralittoral biota along the Israeli coast.

(2004) Bella S. Galil

, 2008חי על המצע – פלמחים

25.04.2010 22

,רשימת המינים של החי על המצע –פלמחים.מודגש המינים הפולשים מים סוף

המינים הנפוצים ביותרהמינים הנפוצים ביותרהדג שפרירהדג שפריר, , הפנוןהפנוןהיו היו

הדג שפמנונויתהדג שפמנונוית, , החוטהחוטמקוקוות והדג סילנגומקוקוות והדג סילנגו

– כולם מינים– כולם מינים נודדנודדפולשים אשר הגיעו מיםפולשים אשר הגיעו מים

..סוףסוף

עתיד הניטור הימי ניטור לחקר זאופלנקטון- השפעת היניקהוההשפעה על ביוטה ומארג המזון – תכנית

.בהכנה העמקת הידע

להשפעות הרכז .על הביוטה

25.04.2010 23

,הנחת צנרת יניקת מי ים. 2004.אשקלון

לפני ראש יניקה במתקן התפלה בלרנקהר רחלי עינב"ד- צילום. הנחתו על קרקעית הים .

סיכום . מתקני ההתפלה חיוניים

מתקני קדם, דחיקה(מיזעור ההשפעה הפיסית ויעילים וכד" קומפקטים" ('

מניעה במקור הזרמות בעלות פוטנציאל מזהם(BAT, שטיפות אבן גיר, אנטיסקלט, שטיפות מסנני חול (

להעמיק ולהרחיב את הידע הקיים בסביבהבדגש על הניטור הביוטי, הימית .

חובה לנטר לאורך זמן את הסביבה הימית.לצורך זיהוי שינויים ומגמות

ביום עיון הבא' מודל פיזור – להת

25.04.2010 24

25.04.2010 25