מחקר בנושא נשים באקדמיה ו"פוסט

דוקטורט"

2011 במרץ 27

ישיבת ועדת החינוך של הכנסתבנושא פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט

ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקרמכון המחקר מאגר מוחות

סדר הדברים. יוזמי המחקר1. עורכי המחקר2. מטרות המחקר3. מתודולוגיה4. רקע תיאורטי ומחקרי5. פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים באקדמיה 6

בישראל. ממצאי סקר בקרב נשים באקדמיה 7

הישראלית. סיכום ומסקנות8

3

. יוזמי המחקר1

ח"כ גילה גמליאל – סגנית השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים

הגב' ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

במשרד ראש הממשלה

מאגר מוחות - מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ בניהולם של:

פרופ' יצחק כ"ץ – מנכ"ל ◦פרופ' ברוך מבורך – מנהל מדעי◦ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר◦

ניסיון עשיר בעריכת סקרי דעת קהל, סקרי למאגר מוחות שוק מחקרי ופנימיים(, )חיצוניים לקוחות רצון שביעות ארגוני, ואבחון אסטרטגי ויעוץ תכנון כדאיות, ובדיקות הציבורי בסקטורים וארגונים מוסדות של רחב מגוון עבור ועבור והוולונטרי, העסקי מקומי(, ושלטון )ממשלתי

אמצעי התקשורת.

4

. עורכי המחקר2

שלישי תואר בעלות נשים של מעמדן את לבחון המועסקות באקדמיה הישראלית.

אלו נשים בפני העומדים החסמים על לעמוד

ולהתקדמות קביעות לקבלת הקידום במסלולי לדרגות בכירות באקדמיה.

"דוקטורט ל"פוסט לצאת הדרישה האם, לבחון נשים קידום בפני משמעותי חסם מהווה בחו"ל,

באקדמיה? )ובאיזו מידה?(.

5

. מטרות המחקר3

בישראל בנושא, ומחקרית תיאורטית ספרות סקירת .ובעולם

איסוף נתונים פורמאליים וגלויים ממגוון מקורות)הלמ"ס, מל"ג, נתוני מוסדות הלימוד,

מחקרי מכון המחקר של הכנסת, ועוד(.

בעלי 12: ראיונות-מומחים עם מובנים ראיונות ומרצות חוקרות ועם ונשים(, )גברים תפקידים

בדרגות שונות באקדמיה הישראלית.

נשים המועסקות כחוקרות 103 בקרב סקר-אינטרנטי על הישראלית, באקדמיה שונות בדרגות ומרצות ציבוריות במכללות באוניברסיטאות, מוסדותיה. אוכלוסיית )להלן: פרטיות ובמכללות מתוקצבות

המחקר(.

6

. מתודולוגיה4

7

. רקע תיאורטי 5ומחקריא. המושג "תקרת הזכוכית"

ב. מיפוי חסמיםג. דרכי התמודדות עם תקרת הזכוכית

ד. מעמד הנשים באקדמיה בישראל )נתוני הלמ"ס ומל"ג(

המונח נטבע לראשונה ע"יNora Frenkiel-1984 ב .Adweekבמאמר במגזין האמריקאי

מחסום'תקרת הזכוכית' הינה כינוי לתופעה לפיה ישנו בלתי נראה המונע מנשים להתקדם משלב מסוים

. בארגון

דעות מחסום זה מורכב מכלל החסמים המבוססים על)אישיות או ארגוניות( המונעים מפרטים קדומות

מוכשרים להתקדם בארגון לתפקידי ניהול. לרוב זו איננה אפליה מכוונת, אלא תוצאה של מערכת התנהגויות

ונורמות אשר לא תמיד האדם מודע אליהן )רונית קרק, 1999.)

8

א. תקרת הזכוכית

9

ב. מיפוי החסמים

Kanter (1977לפי קנטר ) לפי לילי זמיר – הלפרט (2002)

. חשיבה סטריאוטיפית 1והעדפת הדומה בתנאי אי

וודאות

. היעדר מספיק נשים בדרגי 1הביניים "שידפקו על תקרת

הזכוכית"

. ההרכב החברתי והנצחת 2המיעוט בתהליך מעגלי

. חוקי העבודה השוויוניים 2המיטיבים לכאורה עם הנשים

אך למעשה מנציחים את אפלייתן

אופי התפקידים 3הפורמאליים שנשים ממלאות

מספק פחות הזדמנויות ונגישות מוגבלת למשאבים

. היעדר נוכחות נשית 3ב'תרבות הפרוזדורים' של כל

ארגון

. דימוי עולם הניהול והמושג 4הצלחה כעולם של גברים

. האתוס הגברי כעיקרון 4הסוגר את תחום הניהול הבכיר

בפני נשים

10

ג. התמודדות עם תקרת הזכוכית

(1999לפי רונית קרק ) לפי לילי זמיר–הלפרט (2002)

. פעולות הממוקדות 1בנשים עצמן ובהעצמתן

. השתחררות הנשים 1מ"מוסד האימהות" והחלפתו ב"חוויית

האימהות". פעולות הממוקדות 2

בחוק, כגון "העדפה מתקנת"

. חינוך שוויוני שיאפשר 2דיאלוג מגדרי

. שינויים ארגוניים, 3מבניים וניהוליים

11

מקבלות תואר שלישי בישראל לפי שנה

2004/5 2005/6 2006/7 2007/8 2008/9 25%

35%

45%

55%

65%

75%

52%51%53%52%

49%

מקבלים 1,302שיעור מקבלות תואר שלישי בישראל לפי שנהבשנה תואר

שלישי, ומהם 51.4%

( נשים.669)

-2004*ממוצעים לשנים 2008

ד. מעמד הנשים באקדמיה בישראל

12

מקבלות תואר שלישי בישראל לפי פקולטה

ותכל

ריאד

ה ודס

הנ

יםפט

מש

קהטיתמ

ומע

טב ה

עימד

ותלא

חק

וחהר

עי מד

רהחב

העימד

אהפו

ר0.0%

10.0%

20.0%

30.0%

40.0%

50.0%

60.0%

70.0%

27.0%29.8%

47.2%49.8%

58.9%60.8%64.8%

אחוז מקבלות תואר שלישי בישראל לפי פקולטות* 2005-2007ממוצע השנים

13

אחוז נשים בסגל האקדמי זוטר ובכיר לפי סוג מוסד

אחוז הנשים בסגל הזוטר

מאחוז 1.7גדול פי-הנשים בסגל

האקדמי הבכיר בישראל.

.22%פער של כ-

2004-2008*ממוצעים לשנים

מכללותאוניברסיטאות

30.0%-

20.0%-

10.0%-

0.0%

10.0%

20.0%

30.0%

40.0%

50.0%

50.60%55.90%

29.20%

33.10%

21.40%-22.80%-

סגל זוטר סגל בכיר הפער בין זוטר לבכיר

14

אחוז נשים בסגל האקדמי הבכיר לפי פקולטה

הנדסה ואדריכלות

מתמטיקה ומדעי הטבע

מדעי רפואה משפטים חקלאות החברה

מדעי הרוח

0.0%

5.0%

10.0%

15.0%

20.0%

25.0%

30.0%

35.0%

40.0%

14.1%16.0%

17.7%

24.7%

38.1%38.3%38.7%

2009אחוז נשים בסגל הבכיר לפי פקולטה

.26.7% אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר 2009*ב-. 10,945 מ-2,922*

לערך משיעור הנשים3*שיעור הגברים גדול פי-

15

אחוז נשים בסגל האקדמי הבכיר לפי פקולטה ודרגה

.26.7%*אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר בדרגת פרופ' מן המניין.13.6% בדרגת מרצה ו-51.3%*מזה,

לערך, משיעור נשים בדרג 4*שיעור נשים בדרג מרצה גדול פי-פרופ' מן המניין

2009*ממוצע פקולטות, נתוני

מדעי מדעי הרוח החברה

מתמטיקה רפואה משפטיםומדעי הטבע

הנדסה חקלאות ואדריכלות

0.6-

0.4-

0.2-

0

0.2

0.4

0.6

0.8

24.7%17.6%20.4%22.4%

7.5%6.4%12.1%

55.0%61.0%

30.3%

62.8%

41.5%

25.0%22.6%

30.3%-

43.4%-

9.9%-

40.4%-34.0%-

18.6%-

10.5%-

Series1 פרופ' מן המניין הפער בין מרצה לפרופ' מן המניין מרצה

ייצוג נשים בסגל האקדמי במדינות אירופה ובישראל )באחוזים( לפי מרכז 2004לפי דרגה אקדמית ב-

המחקר של הכנסת

מדינה סה"כ

דרגה אקדמית

דרגת

כניסה

דרגת ביניים

1

דרגת ביניים

2

דרגה

עליונה

אסטוניה 49.2 66.6 56.6 37.1 17.2

רומניה 42.9 55.2 N.A. 49.1 29.1

שבדיה 42.5 50.0 40.0 38.6 16.1

בריטניה 41.2 46.1 46.1 31.2 15.9

האיחוד

האירופי

36.4 43.3 42.0 32.2 15.3

הונגריה 36.3 36.7 46.0 30.9 15.4

טורקיה 35.7 41.6 40.5 27.4 25.5

צרפת 32.9 39.3 N.A. 38.7 16.1

קפריסין 31.0 33.5 37.5 17.2 10.2

שווייץ 30.8 41.3 33.8 23.3 16.5

מלטה 26.6 25.0 14.2 31.7 2.3

ישראל 24.6 44.7 33.6 21.6 10.6

דירוג

ישראל

12

12מ-

12מ- 5 10מ- 9 12מ- 11 12מ- 10

16

17

ככל שעולים בדרגה האקדמית, יורד שיעור הנשים

שי

עור הנשי

ם בדרגת פרופ' מן המניין 13.6%

שי

עור הנשי

ם בסגל האקדמי 26.7%

שי

עור הנשי

ם בסגל האקדמי הזוטר 50.6%

שי

עור מקבלות תו

אר

שלי

שי 51.4%

*בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל *ממוצע שנים

2004-2008

גברים; 50%

נשים ;

50%

18

ככל שעולים בדרגה האקדמית, יורד שיעור הנשים, 2004ישראל

נשי

ם פרופ' מן המניין 10.6%

נשי

ם פרופ' חבר 21.6%

נשי

ם - מרצה בכיר 33.6%

נשי

ם - מרצה 44.7%

*בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל . מרכז המחקר של הכנסת2004*נתוני

גברים; 50%

נשים ;

50%

תקופת לימודים ומחקר עצמאית, לאחר פוסט דוקטורט -מאשר זה שבו במוסד אחר קבלת תואר דוקטור, בדרך כלל

הושלמו החובות לקבלת התואר השלישי )דוקטורט(.

דוקטורט לפוסט פורמאליתהדרישה דרישה של אינה אלא גבוהה נהוגההמל"ג, להשכלה המוסדות ידי על

בארץ, במטרה לתרום ליצירת קשרי עבודה חדשים והפריה וההשתלבות עתידית, כשלב מובנה בתהליכי הסוציאליזציה

בעולם ובקריירה האקדמית.

19

. פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים 6באקדמיה

(: 2006רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב )

להתקדמות נשים: חסמים מובנים "באקדמיה ישנם

. שיטת הקביעות1דורשת כמות מסוימת של מחקרים ופרסומים בתקופה

שנים, 5-6של מקשה על נשים, מכיוון שזו בדיוק התקופה בה 'השעון

הביולוגי מתקתק'.

. העדיפות שניתנת לבעלי פוסט-דוקטורט 2 מאוניברסיטה בחו"ל:

דבר זה מטיל על אישה נשואה עם ילדים, עומס רציני ובעיה, מכיוון

שקשה לה יותר לעזוב את הארץ לכמה שנים".

20

פוסט דוקטורט כחסם להתקדמות נשים באקדמיה

(:2007מיכל קרומר-נבו )

. חוסר הסכמה של הבעל לעזוב את עבודתו3"כאשר נשים מעוניינות להמשיך לפוסט-דוקטורט בחו״ל, במקרים רבים,

אותו שמעודדת נורמה-חברתית ואין עבודתו את לעזוב מסכים לא הבעל לכך.

. סיכון כלכלי גבוה למשפחה בהתהוות4פוסט-דוקטורט לעשות לארץ לחוץ ולנסוע הכול לעזוב כלכלית, מבחינה

נראה כמו התאבדות למשפחה שנמצאת בשלב שהיא מקימה את עצמה".

21

פוסט דוקטורט כחסם להתקדמות נשים באקדמיה

לאפשר לנשים לבצע פוסט-דוקטורט בארץ.פוסט דוק בארץ : במסגרת לימודי הדוקטורט, תמיכה כלכלית מיוחדת בנשים אימהות

הפוסט-דוקטורט והמשרות האקדמיות, לפני הענקת קביעות.

באוניברסיטאות או הכרה במסגרות פוסט-דוקטורט נוספות :בקבוצות מחקר מקומיות, בתחומים מסוימים, כמסגרות ראויות

להשתלמות של פוסט דוקטורט.

לקידום קריירה אקדמית הקמת רשת חונכות, תמיכה וייעוץלתלמידות תואר שלישי ובתר-דוקטור ולחברות הסגל האקדמי.

22

הצעות לפתרון בעיית הפוסט דוקטורט)ראיונות מומחים(

23

. ממצאי סקר מכון המחקר 'מאגר 7בקרב נשים באקדמיה מוחות'

(2010הישראלית )בקרב אינטרנטי ומרצות 103*סקר כחוקרות המועסקות נשים

בדרגות שונות באקדמיה בישראל.

בקרב הופץ הושבו 517*השאלון כנ"ל. ומרצות חוקרות 103 . 20%שאלונים. שיעור השבה של

24

מאפייני רקע של המשיבות לסקר

מורה מן החוץ; 23%

מרצה; 33%מרצה בכיר; 13%

פרופסור חבר; 13%

פרופסור מן המנין;

15%פרופסור

3%אמריטוס;

התפלגות הסטטוס האקדמי

אוניברסיטה

;53%

מכללה

ציבורית

מתוקצבת; 39%

מכללה פרטית לא 8%מתוקצבת;

מקום העבודה העיקרי כיום

25

בעלות דעה( 94% )75%מאלו שלא יצאו לפוסט דוק או שיצאו לפוסט דוק בארץ

טוענות: הסיבה העיקרית לכך הייתה אילוצים משפחתיים

)תעסוקת בן הזוג, גיל הילדים ותמיכה בבני משפחה(

מאלו שיצאו לפוסט דוק בחו"ל: היו רווקות בעת היציאה 12%

לפוסט דוק היו נשואות עם ילדים88%

יציאה לפוסט דוקטורט

יצאתי לאירופהיצאתי לארה"ביצאתי בארץלא יצאתי0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

40%

45%42%

9%

45%

4%

26

: אילוצים משפחתייםהריון, לידה, גידול

ילדים, חוסר תמיכה של הבעל, חלוקת , תפקידים מסורתית

56%

שליטה גברית : חוסר באקדמיה

התחשבות בצרכים נשיים,

העדפת הדומים, , קליקה גברית25%

חוסר גמישות מערכתית

במועדי לידה, בשעות ובתנאי

14%עבודה,

אפליה מושרשת בחברה

5%, הישראלית באופן כללי

, הגורמים המשפיעים על הירידה בשיעור הנשים בסגל הבכיר באקדמיה ככל שעולים בדירוג האקדמי

מהם הגורמים העיקריים למצב שבו ככל שהדירוג האקדמי של נשים גבוה יותר, כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר? )שאלה

פתוחה(

הגורמים העיקריים לכך שככל שהדירוג האקדמי של נשים כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכירגבוה יותר,

27

מאד לא מסכימה

לא מסכימה

ככה ככה

מסכימה

מסכימה מאד

0%10%20%30%40%

2%

10%

20%

30%

38%

מידת ההסכמה לטענה לפיה הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל תורמת ליצירת תקרת זכוכית המקשה על

התקדמות נשים באקדמיה

מבעלות גדול רוב ( ( 68%הדעה

הטענה מסכימות עם לפיה, הדרישה הקיימת

לצאת ל'פוסט-דוקטורט'

תורמת בחו"ל תקרת להיווצרות על המקשה זכוכית

להתקדם נשים ולהשתלב באקדמיה.

עד כמה את מסכימה או לא מסכימה לטענה לפיה, הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל תורמת להיווצרות תקרת זכוכית, המקשה על נשים

להתקדם ולהשתלב באקדמיה?

הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל, תורמת ליצירת תקרת זכוכית המקשה על התקדמות נשים באקדמיה

זה בולט במיוחד על רקע העובדה:

סיימו דוקטורט בארץ67% סיימו דוקטורט בחו"ל33%

(.2009לפי דו"ח הלמ"ס )

28

( נגד הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט 58%רוב בעלות הדעה ) מתנגדות בגלל אילוצים משפחתיים.43%בחו"ל. מהן

)א( האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים וחוקרות ישראליים, לצאת

לפוסט דוקטורט בחו"ל? )ב( שאלה פתוחה: מה הנימוקים העיקריים

לכך?

קיימת התנגדות לדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל

נגד הדריש

ה56%

בעד הדריש

ה41%

לאיודעת3%

עמדה כלפי הדרישה לפוסט דוקטורט בחו"ל

אילוצים משפחתיים

הדרישה לא

הגיונית, לא

הכרחית ולא

עניינית

אפשר לעשות

פוסט דוק בארץ

חלופות אחרות לפוסט דוק:

כנסים, מפגשים, שת"פ מחקרי

בעיות מימון

מעודד ירידה מהארץ

0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

40%

45%43%

25%

13%11%

5%3%

נימוקים נגד יציאה לפוסט דוק בחו"לבקרב המתנגדות ליציאה לפוסט דוק

בחו"ל

29

משום שפוסט דוק בחו"ל מרחיב קשרים אישיים 49%מהן, ומקצועיים.

)א( האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים וחוקרות ישראליים, לצאת

לפוסט דוקטורט בחו"ל? )ב( שאלה פתוחה: מה הנימוקים העיקריים

לכך?

מבעלות הדעה תומכות בדרישה הקיימת לצאת 42%לפוסט דוק בחו"ל

נגד הדריש

ה56%

בעד הדריש

ה41%

לאיודעת3%

עמדה כלפי הדרישה לפוסט דוקטורט בחו"ל

0%

10%

20%

30%

40%

50%

49%

32%

19%

נימוקים בעד יציאה לפוסט דוק בחו"ל

בקרב התומכות ביציאה לפוסט דוק בחו"ל

30

צריך לוותר על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל לאלו שעשו 79%דוקטורט בחו"ל

צריך לוותר על הדרישה לאלו שלמדו בחו"ל ועשו 35%דוקטורט בארץ

מקרב התומכות בדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל

נגד הדרישה56%

בעד הדרישה41%

לאיודעת3%

עמדה כלפי הדרישה לפוסט דוקטורט בחו"ל

האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, למי שהשלים

דוקטורט בישראל, ולימודיו הקודמים היו בחו"ל?

האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, למי שהשלים דוקטורט בחו"ל, ומבקש להיקלט

בישראל?

צריך לוותר על הדרישה;

35%

לא צריך לוותר על הדרישה;

65%

ויתור על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל למי שעשו דוקטורט בישראל ולימודים

קודמים בחו"ל

צריך לוותר על הדרישה;

79%

לא צריך לוותר על הדרישה;

21%

ויתור על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל למי שעשו דוקטורט בחו"ל ומבקשים להיקלט

בישראל

31

החלופות נגד בעד מתנגד עקרונית לחלופו

ת

סה"כ

. פוסט דוקטורט בישראל115% 77% 8% 100

%ראשי 2 של מעשית והנחייה החלטה .

יציאה לכלול שלא גבוהה להשכלה המוסדות לפוסט דוק בחו"ל כקריטריון לקידום

23% 70% 7% 100

%

. הוספת דרישות אקדמיות )מספר וסוג 3הפרסומים( כתחליף 26% 64% 10% 100

%. השתתפות פעילה בכנסים מדעיים בחו"ל 4

כתחליף 31% 58% 11% 100

%. ביטול פורמאלי )בחקיקה, תקנות וכד'( של 5

הדרישה לצאת ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל 39% 52% 9% 100

%. דחיית היציאה להשתלמות בחו"ל לאחר 6

קבלת קביעות 43% 46% 11% 100

%

יש הטוענים כי הדרישה מ-נשים, לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, אינה אפשרית לגבי נשים רבות, ותורמת כאמור ליצירת תקרת זכוכית, ולכן יש לאמץ חלופות אחרות, לגבי חוקרות שלא יכולות לצאת לחו"ל. מה דעתך על כל אחת מהחלופות הבאות, האם

את בעד או נגד?

תחליפים לפוסט דוק בחו"ל

32

פוסט דוקטורט בישראל

ביטול פוסט דוק בחו"ל כקריטריון

לקידום

הוספת דרישות אקדמיות )מס' וסוג פרסומים(

כתחליף

השתתפות פעילה בכנסים מדעיים בחו"ל

כתחליף

ביטול פורמלי )בחקיקה( של הדרישה לצאת

לפוסט דוק בחו"ל

דחיית ניציאה להשתלמות

בחו"ל לאחר קבלת קביעות

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%77%

70%64%

58%52%

46%

שיעור בעלות הדעה התומכות בחלופה לפוסט דוק בחו"ל

העדפות לגבי תחליפים לפוסט דוק בחו"ל

=ביטול מעשי או =חלופהפורמלי

החלופות המועדפות המאפשרות, לחוקרות שלא יכולות : לפרוץ את תקרת הזכוכית באקדמיהלצאת לחו"ל,

מבעלות 77% שהן 69%*פוסט-דוקטורט בישראל )הדעה(

*החלטה והנחייה מעשית של ראשי המוסדות להשכלה גבוהה לא-

לכלול יציאה ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל כקריטריון 62%לקידום )

מבעלות הדעה(. 70%שהן

*הוספת דרישות אקדמיות )מס' וסוג מאמרים( כתחליף שהן 53%)

מבעלות הדעה( 64%

33

"תקרת 1 של קיומה אודות רחבה הסכמה קיימת .זכוכית", ביחס

לקידומן והשתלבותן של נשים באקדמיה הישראלית. נשים 2 של תת-ייצוג משמעה: זכוכית תקרת .

באקדמיה ביחס לגברים, בסגל האקדמי הבכיר בכלל ומדרגת מרצה בכיר ואילך בפרט.

34

. סיכום ומסקנות8

שילוב קשה ובעייתי בין הדרישות וההתנהלות של המערכתהאקדמית לבין אילוצי משפחה והורות.

דעות קדומות ודפוסי חשיבה ופעולה מסורתיים, אתוס גבריודימויים, המנציחים העסקה מועדפת וקידום גברים על פני

נשים.

.דפוסי אפליה לא-מודעים בקרב גברים ונשים

חוסר מודעות לתופעת אי-השוויון ולכן העדר התייחסותוטיפול.

המאלצת הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ללעיתים נשים לבחור )ולא לשלב( בין קריירה אקדמית לבין

משפחה.

35

הסיבות העיקריות לתת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי

.יציאה לפוסט דוקטורט במוסד ישראלי "התערבות באמצעות חקיקה - ויצירת "העדפה מתקנת

לנשים. השפעה לשינוי ולביטול הדרישה הנהוגה, ע"י העלאת

הנושא לסדר היום הציבורי באקדמיה ובחברה בכלל. פעולות להעצמת נשים במישורים פסיכולוגיים

והסוציולוגיים. תקצוב ממוקד וסיוע במענקי מחקר, תמיכה כלכלית

ומלגות. התחשבות בזמן המושקע ע"י נשים בלידה, הורות

ונשיאה בנטל משפחתי במניין הזמן הרלוונטי לקידום.

יצירת קבוצות מחקר ומסגרות מחקר אחרות בארץשיהיו מוכרים כחלופה הולמת, והקמת

רשת או מרכזי תמיכה וסיוע.

36

פתרונות וחלופות אפשריים

תודה על ההקשבה